בואו נבדוק את הסיפור של אהרון ברק כניצול שואה במשקפיים של הדין הישראלי שהוא עצמו חוקק בישראל. אם אהרון ברק היה עומד לדין בישראל על שלל העבירות שביצע כקטין בליטא, הוא היה מורשע וחוטף מאסר עולם. אהרון ברק היה ניצול שואה? חחח. ממש לא. זה עבריין סדרתי, שהפר את שלטון החוק, התחזה, ברח ממשמורת חוקית, הפר הוראות חוקיות וקיבל מתת במירמה. והוא גם מתגאה שזה גנטי אצלו במשפחה, כי האמא שלו, מורה ללטינית, שיחדה שומרים ביציאה מהגטו, והוא מתפאר בזה שאמא שלו, אישה שוחדנית, משלמת שלמוני שוחד עבורו…..
נזכיר שרק לאחרונה צפינו במפגש המלבב של אהרון ברק וביתו מיכל ברק עם מרדכי דוד שקרא לאהרון ברק דיקטטור, חמינאי של דורנו. הבת מיכל ברק רצה למשטרה להתלונן….
זה האיש שטוען שאכל תפוחי אדמה רקובים בגטו וילנה, נסע להאג והצביע נגד ישראל שהיא עושה ג'נוסייד בעזה, והשמאל התמוגג…. והכי קטע שביבי זיבי שלח אותו לבזות את עצמו.
אהרון ברק מספר שניתנה הוראה חוקית בגטו למסור את כל הילדים למיתה, תקנה בת פועל תחיקתי, "אקציה", והוא (כשהיה בן 8) השתמט מהעונש שנגזר עליו כדין בהתאם לשלטון החוק. בתיחכום רב הוא התחבא. לא ברור לנו מדוע אחד שמאמין בשלטון החוק, לא קיבל על עצמו את הדין שנגזר עליו באקציה. מדוע השתמט? מדוע ברח מהגטו? למה שלא יציית לדין, לשלטון החוק ולתקנה בת פועל תחיקתי? הרי לשיטתו, מוצא פיו של הריבון הוא קדוש ועל כולם לציית. מדוע הוא לא ציית? היתה אקציה. האקציה היתה חוקית למהדרין, והוא הפר חובה חקוקה להשתתף באקציה, ליהנות מכל טובות ההנאה שהאקציה היתה מסבה לו, הוא עוד מתגאה בזה שהשתמט.
גם מבחינת "טובת הילד", אילו עו"ס ישראלית עם הכשרה מויצ"ו, היתה נדרשת להגיש תסקיר, העו"ס היתה כותבת שסירובו להסגיר את עצמו באקציה מעידה על קווי אופי אנטי סוציאליים, ושחיסולו באקציה היה חוסך ממנו את הטראומה של אכילת תפוחי אדמה רקובים. כלומר האקציה משרתת את טובת הילד, גם לפי הדין הישראלי.
לדבריו גם כשהיה בן 5 היה פוגרום בכיכר הדמוקרטיה של קובנה, והוא השתמט והפר חובה חקוקה, גם מהפוגרום הזה….. בכיכר הדמוקרטיה.
משפחתו חיה 3 שנים בגטו בדירה של יהודים שנרצחו בלי לשלם שכר דירה
בואו נראה. אבא שלו היה עו"ד ומנהל הסוכנות היהודית בקובנה. משפחתו חייה בקובנה חיי סיר הבשר עד גיל 5. בגיל 5 יצאה הוראה חוקית שעל אוכלוסיות מסוגו לעבור לגור בגטו. לטענתו משפחתו גרה בגטו 3 שנים. אם כך בבית של מי הם גרו? מי היה בעל הבית? הרי ברור שהם חיו שם בחינם מבלי לשלם שכר דירה? רק על זה צריך היה לפתוח לו תיק הוצאה לפועל עם ריבית דריבית של 100% בשנה.
כל דיירי השכונה Slabodka (שכונת היהודים הכי עניים בקובנה), שבה מוקם הגטו, נרצחו כדי לפנות מקום לאליטה של קובנה שבאה להתנחל בדירות של היהודים שנרצחו.
זה בסדר לא לשלם שכר דירה, ולגור בדירה שלא שייכת לך? האם לא נקף לו המצפון שהוא והוריו התגוררו במקרקעין שלא שייכים להם ללא רשות הבעלים? האם אחרי המלחמה הוא טרח לחפש את הבעלים? אולי הם נשארו בחיים, או היורשים, כדי לפצות אותם על דמי השימוש בדירתם???
מה הפלא שכשאישה ישראלית זורקת את הבעל מהדירה באמצעות תלונת שווא במשטרה, והיא איננה א משלמת דמי שימוש במשך שנים, זה לא מפריע לו? הרי הוא התרגל לגנוב רכוש של אחרים מילדות.
זה מסביר מדוע כשהגיעו אליו תיקי משפחה בהם שופטת המשפחה זורקת את הבעל מהבית, ממש כמו שהנאצים זרקו את משפחתו לגטו, והאישה גרה בבית של הבעל בלי לשלם דמי שימוש חודשיים במשך שנים, זה לא הפריע לאהרון ברק בכלל. האישה חוגגת והבעל חיי חיי כלב, ואהרון ברק נתן לזה גושפנקא כי אישה זה "אוכלוסיה מוחלשת"….. נו… גם הוא היה אוכלוסיה מוחלשת בגטו, וגם משפחתו לא שילמה דמי שכירות בגטו.
הרי גם משפחתו גרה בגטו בדירה שלא שייכת להם, ובלי לשלם שכר דירה. ממש כמו כל הנשים הגרושות הישראליות שזורקות את הבעל מהבית, ומורחות את "איזון המשאבים" 7 שנים, כשהן לא משלמות אגורה. לתפארת שלטון החוק.
האם בכלל יש לאהרון ברק זיכרונות מגיל 5 או שהוא ממציא זכרונות בדיעבד?
לדבריו הוא כמעט ולא זוכר כלום מהשנים 5 עד 8 בהם חי בגטו. "רק זיכרונות כלליים"…. "תמיד ארבע קירות סגורים .. לא יצאתי … אני לא זוכר שמחה.. אין לי שום זיכרונות של שמחה…אני זוכר תמיד רק פחד ודאגה של מחסור של יום-יום … אין אוכל … אני זוכר שיום אחד הפלתי סיר של מרק זה היה אסון… כי אין לך אוכל… מגיע תפוח אדמה רקוב שהצליחו להבריח מבחוץ וזה הופך ליום חגיגי .. ראיתי את אמא ואת אבא.. אין לי אחים.. לא ראיתי ילדים אחרים בגטו כי את אקציית הילדים עשו מוקדם מאוד, ככה שלא ראיתי ילדים אחרים.. אני לא זוכר ששיחקתי בגטו .. אני זוכר שפחדתי – חיים בפחד".
זה מסביר מדוע כאשר הגיעו אליו תיקי משפחה בהם מוטלים על הגבר מזונות עושק שמשאירים את הגבר בלי כלום למאכל, זה לא הפריע לו, ולא הזיז לו את הביצה השמאלית. הרי אם הוא שרד מתפוחי אדמה רקובים, אז גבר גרוש ישראלי לא צריך למחיה יותר מאשר שווי 30 תפוחי אדמה בחודש. הכל צריך ללכת לאישה.
הרי מבחינתו של אהרון ברק, אם הוא היה יכול לחיות 3 שנים על תפוחי אדמה רקובים בגטו, מדוע ששאר הגברים הישראלים יתלוננו, אם מה ששופטות המשפחה משאירות להם, אחרי פסיקת מזונות עושק, זה דמי מחיה של תפוחי אדמה רקובים?
הסיפורים של ה"שורד" מלאים חורים ולא קונקרטים
מהסיפור שלו, בכלל לא ברור שהזיכרון של "הפחד במשך 3 שנים" הוא זיכרון עצמאי, שכן הוא היה בן 5 ולטענתו הוא לא זוכר כלום. זה מסביר מדוע הוא נאלץ להמציא סיפורים איך הרגיש בגטו, כי הרי כל הזמן צריך לטפח את המיתוס שהוא "שורד שואה".
אבל, לא מצאנו ברשת שום סיפור אמין וקוהרנטי מה באמת הוא זוכר מאותם 3 שנים. זה מסביר מדוע כאשר הגיעו אליו מתלוננות שווא שטוענות שהן נאנסו, אבל לא זוכרות את האונס, הוא היה הראשון לתת וולידציה לרגשות שלהן, שאפשר להיות קורבן אונס, בלי לזכור בכלל שאנסו אותך.
הנה למשל הסיפור על החיים בגיל 5 לפני הגטו בשכונת Slabodka "ביולי1941, הייתי בן 5, כשהגרמנים כבשו את העיר קובנה בליטא, שם גרתי. הגיהינום בא עלינו. הליטאים עשו בנו פוגרומים. היינו 25 אלף יהודים בקובנה, ולקחו אותנו לאחד הפרברים, שם עשו לנו פוגרום. הוכנסנו לכיכר בעיר שנקראה בשם המעניין "כיכר החוקה" ("כיכר הדמוקרטיה"). רבים מתו בחנק, ברעב, ביריות ברחובות. שלטון החוק הפורמאלי התקיים שם כי הכול עבד לפי פקודות".
שימו לב שבמקום אחר הוא אומר שהם היו 30,000 בפוגרום. מבחינת החוק הישראלי הוא שקרן שלא מדייק בפרטים, ולכן אינו אמין.
כמו כן, פעם אחת הוא מספר שהפוגרום היה לפני הכניסה לגטו, ופעם אחרת שזה היה אחרי הכניסה לגטו. באירוע הזה הוא מספר ש 10,000 יהודים נלקחו ונרצחו, אבל הוא והוריו שרדו בנס.
ברור שזה לא הזיכרון האישי שלו מגיל 5, וספק רב אם הוא ומשפחתו הגיעו בכלל לפוגרום בכיכר החוקה (כיכר הדמורקטיה), כי אם היו מוכנסים לכיכר, הם לא היו יוצאים ממנה בחיים.
פירושו של דבר שהוא שואב מידע קולקטיבי מאוחר יותר, ומלביש את הסיפור כאילו זה פרט שבאמת קרה לו. בדיוק כמו שעושות רוב מתלוננות השווא הישראליות שהוא כל כך מעריץ.
אם ההוראה החוקית היתה חיסול ילדים מתחת לגיל 12 מדוע הוא השתמט?
הוא מספר שבמרץ 1944 התרחשה בגטו אקציה גדולה של ילדים מגיל 15 ומטה (כ 1,600) וזקנים מעל גיל 55 (כ 900) בתאריך 27-28/3/1944, ושהוא "ניצל בזכות תושייתם של הוריו שהצליחו להחביאו מעיני החיילים הגרמנים".
נו?? אם הדין קבע שהילדים בגטו צריכים לעבור אקציה (חיסול), איזו זכות היתה לו להשתמט מהאקציה? זו בפירוש הפרת הוראה חוקית, ובריחה ממשמורת חוקית, שכן לפי דיני המקום, היה עליו לעבור לחסות חיילי הצבא הנאצי, ולקבל טיפול כדין, של חיסול והשמדת גופה, בדיוק כפי שהורה שלטון החוק.
התחזות לילד מבוגר וקבלת דבר במרמה
אחרי האקציה הוא מספר שיצא לעבוד עם אביו כשהוא בן 8 "מחופש" לילד מבוגר מגיל 12 ושסידרו לו עקבים בנעליים כדי להראות גבוה.
מה זה אם לא עבירת התחזות והונאה? הרי תמורת העבודה, שהוא לא היה זכאי לעבוד בה, הוא קיבל מזון, וזו בפירוש עבירה של קבלת דבר במרמה. הנה כי כן כבר בגיל 8 הוטמעו באהרון ברק דרכי הנוכלות, ההשתמטות והמירמה שהפכו להיות נר לרגליו. הוא קיבל אוכל שלא היה מגיע לו בזכות העבריינות הפלילית של מעשה ההתחזות.
בריחה ממשמורת חוקית והימלטות שלא כדין מאימת הדין
לדבריו "היות שהיה אחד הילדים האחרונים שנותרו בגטו. הוריו חיפשו כל דרך אפשרית להצילו ולבסוף הגיעו למסקנה שהדרך היחידה להשאירו בחיים היא להוציאו מחוץ לתחומי הגטו".
לדבריו "בגיל 8 הוברח מתוך הגטו בקובנה בתוך שק תפוחי אדמה והסתתר יחד עם אימו אצל איכר ליטאי, שהציל את חייהם". מה זה אם לא עבירה של בריחה ממשמורת, הפרת הוראה חוקית (להישאר בגטו), והימלטות מאיימת הדין שנגזר עליו, כאשר כל זה מלווה בתחכום רב, תיכנון מוקדם, וכוונה פלילית להפר את החוק?
למעשה גם בסיפור הזה יש סתירות ופרכות בסיפור. במקום אחד הוא אומר שהכניסו אותו לשק תפוחי אדמה, ובמקום אחר הוא אומר שהוכנס לשק עם מדים של נאצים, שזרקו את השק, והוא בתוכו על העגלה, שקצין נאצי ישב על השק שלו ממש, ושאמא שלו שיחדה את השומר ביציאה מהגטו. הסתירות האלה בגרסאותיו, מבחינת הדין הישראלי הופכות אותו לשקרן, לא אמין, ולא קוהרנטי.
לדבריו אפילו בגטו היה בית משפט של יהודים לסכסוכים בין תושבי הגטו, מה שהיקנה לו תחושה שהיה בגטו חוק וסדר. היתה גם אורקסטרה בגטו שניגנה רסיטלים במבנה של ישיבת סלובודנה.
משיצא מהגטו, הגיע לכפר שבו איכר בנה קיר סודי, והוא ואמא שלו חיו בתוך הקיר במשך היום, ורק בלילה יכול היה לצאת לשחק עם ילדי האיכר. בתוך הקיר אמא שלו לימדה אותו גאוגרפיה ליטאית.
מיכל ברק למדה משפטים אבל העדיפה ג'וב באוניבסיטה העברית של מסייעת השתלבות סטודנטים ערבים באקדמיה.
לדבריו אחרי המלחמה חזר ופגש את ילדי החקלאי ושאל אותם למה הם עזרו ליהודים והם ענו לו שזה בגלל שהם קתולים, וככה מנחה אותם הדת, והוא הודה שאילו הוא היה החקלאי וילדי החקלאי היו מבקשים להתחבא אצלו, הוא היה מסרב, כי זה נגד החוק, והוא הרי איש שלטון החוק….
איך יזכרו אותו? ניצול שואה או נבלה חמינאית????
אחרי הסיפור הזה, נשאלת השאלה איך האיש הזה רוצה שיזכרו אותו? הרי עוד מעט יילך לעולמו, והמדינה תיאלץ לממן לו טקסי זיכרון ואשכבה… אנשים יצרכו להתייפח איך "הגאון מוילנה" הלך לעולמו.
אבל היום בו ימות יהיה יום של חדשות מענגות. יום שמחה, צהלה והילולים. האיש הזה טמא ומטונף, איש מושחת, שרק במקרה נולד יהודי. חמינאי של דורנו. אילו היה יוצא מכוס של אישה גרמנית, זה בדיוק האיש שהיה עושה אותו דבר מה שמנגלה עשה, והכל בשם שלטון החוק, שכה יקר לליבו.
כל כך הרבה אנשים מתעבים אותו. שופטים בארה"ב מזכירים את שמו בהקשרים של קטסטרופה משפטית. צוחקים עליו בכל העולם. האיש הזה לימד דורות של אנשי חונטה, את תורת הנאציזם שהוא שאב מינקותו. הוא לימד אנשי חונטה איך להתפלסף עם אבחנות מהותיות ודיוניות, ואיך לפרש יום שזה גם לילה, ואיך להטות משפט, לשקר בבתי משפט, לדכא את האוכלוסיות ששנואות עליו, ולהבליג על המשעים הנפשעים של היקרים לליבו…. ונפוטיזם…… את אשתו הפך לאחת השופטות הכי גרועות אי פעם, ואת הילדים שלו פיזר בהתמחויות אצל החברים שלו וסידר להם ג'ובים, והוא היה בטוח שככה צריך להיראות שלטון החוק.