בצלאל זיני: פרקליטות החוטיני סיגל בלום ואושרה פטל רוזנברג מערערות לתום הליכים כי "הסיגריות מסייעות לבריאות האויב"

Print 🖨 PDF 📄 eBook 📱

עמית איסמן מפעיל את פרקליטות החוטיני שלו סיגל בלום ואושרה פטל רוזנברג נגד בצלאל זיני. איזמן החליט שהברחת סיגריות לעזה היא סיוע לאויב בשעת מלחמה… איזה בידור…. עוד בימי של ממשל ביידן אנשי הימין טענו שאסור להכניס אפילו סיכה לעזה, והפרקליטות היא זו שכפתה על הממשלה להכניס סיוע. אז בזמן שהמדינה מכניסה סיוע לעזה, וזה עדיין נמשך… להגיד שהברחת סיגריות למכורים לניקוטין זה "סיוע לאוייב"… זה לא בדיחה?

ואיפה יריב ללוין בתמונה? איך זה שגלי בהרב מיארה עדיין מתפקדת ומקבלת משכורת? איך זה שעד עכשיו יריב לוין לא הצליח לזרוק אותה? למה יריב לוין לא מגיש נגדה עתירות? למה הוא לא מגיש עתירות נגד היעוץ המשפטי עצמו שסייע לאויב בזמן מלחמה?

והשופטים???? הם לא סייעני אויב? הם לא דואגים לתזונה של הנוחבות בעזה והנוחבות בכלא?

והפצ"ריה היא לא סייענית לאויב? הפצת סרטון שדה תימן לא היה סיוע לאוייב בזמן מלחמה?

אין גבול לחוצפה של נערות החוטיני סיגל בלום ואושרה פטל רוזנברג .

את כתב האישום הגישו הילה דרימר יאיר ואליה פוקס מפרקליטות ב"ש.

הילה דרימר יאיר כלבת הנוחבה שמוצצת למחבלים

לטענת נערות החוטיני הן הגישו ערר על החלטת השופט אלון גביזון מיום 9.3.26 ומיום 10.3.26 במ״ת 15609-02-26 ובמ״ת 19894-02-26 לפיהן אין תשתית ראייתית לכאורית בעבירות הביטחון שיוחסו למשיבים וכי ניתן להסתפק בחלופת מעצר או במעצר בפיקוח אלקטרוני. לבקשתן, עוכב ביצוע ההחלטה עד יום 12.3.26 בשעה 12:00.

לטענתן בתמצית, מעורבים חמישה עשר נאשמים, חלקם אזרחים, חלקם חיילים במילואים, אשר החליטו עבור בצע כסף לסכן את ביטחון המרינה, את ביטחון החיילים המשרתים בעזה, ובחלק מהמקרים אף את ביטחון החטופים, והבריחו לתוך שטח רצועת עזה סחורות הכוללות סיגריות, טלפונים ניידים וטובין נוספים.

ב ־ 7.10.23 פרצה במדינת ישראל מלחמה, מהקשות שירעה המרינה מאז הקמתה. מלחמה זו השפיעה על המדינה כולה, ועודנה משפיעה, ולעמדת העוררת מחייבת שינוי גם במדיניות העמדה לדין בהליכים פלילים. מהטעם הזה, בפרשה חמורה זו שתתואר בערר, החליטה העוררת להאשים את המשיבים גם בעבירות של פגיעה בביטחון המדינה וזאת גם בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה 4.1106 – סיוע לאויב במלחמה – סעיף 99 לחוק העונשין התשל״ז־1977 לפיה "ההיסטוריה החקיקתית מצביעה אפוא על הצורך להתאים את הסעיף שבנדון לצרכי הביטחון המשתנים".

משכן, ובהתאמה למצב הביטחוני ולצורך להגן על ביטחון המדינה, טוענת העוררת כי קיימת במקרה זה תשתית ראייתית לכאורית לביסוסן של העבירות הביטחוניות אשר יוחסו למשיבים בכתב האישום. פריצת הגבולות הערכיים והפיסיים, והברחת טובין לתוך עזה בעת מלחמה, שעה שכל מה שנכנס לרצועת עזה מגיע לידיהם של ארגון החמאס, מעידה על מסוכנות מופלגת חסרת גבולות ומשכן דינם של המשיבים להיעצר מאחורי סורג ובריח.

ביום 4.2.26 הוגשו שני כתבי אישום במסגרת ״פרשת ההברחות לעזה״. בת״פ 15928-02-26 הועמדו לדין תשעה נאשמים. בתפ״ח 16166-02-26 הועמדו לדין ארבעה נאשמים.

ביום 5.2.26 הוגשו שני כתבי אישום נוספים במסגרת הפרשה, תפ״ח 20143-02-26 בו הועמדו לדין שני נאשמים נוספים ותפ״ח 19938-02-26 בו נאשם נאשם נוסף.

ביום 15.2.26 תוקנו שני כתבי האישום המופיעים בסעיף 1 לעיל, כך שהנאשמים בכתבי האישום המופיעים בסעיף 2 צורפו אליהם, וזאת באופן הבא:

א. הנאשמים בתפ״ח 20143-02-26 צורפו לתפ״ח 15928-02-26, כך שהנאשמים בו הם: 1. אלירן אלגרבלי, 2. אבי אלגרבלי, 3. אנונה שיווק בע״מ ח״פ 516574399 (ע״י נאשם 2 וירון פרץ), 4. עמאד אלדין אבו מוך, 5. עופר סנקאר, 6. יוסף יוחננוב, 7. יורי יעקובוב, 8. מאיר לוי, 9. אושרי דהן, 10. אמיר הלפרין ו-11. אביאל בן דוד (סדר השמות לפי מספר הנאשם בכתב האישום, להלן: "כתב האישום של ה־11" או "כתב האישום המקביל").

ב. הנאשם בתפ״ח 19938-02-26 צורף לתפ״ח 16166-02-26, כך שהנאשמים בו הם: 1. ירון (בני) פרץ, 2. מנחם אבוטבול, 3. נדב חלפון, 4. עטר אבן ו־5. בצלאל זיני (סדר השמות לפי מספר הנאשם בכתב האישום) (להלן: "כתב האישום של ה־5" או "כתב האישום בענייננו").

ג. ביום 24.2.26 הורה בית המשפט למחוק את תפ״ח 20143-02-26 ואת תפ״ח -19938-02 26 בשל הנאמר לעיל.

4. שני כתבי האישום מפרטים מסכת עובדתית הנוגעת לאותם אירועים, וההפרדה ביניהם נעשתה על יסוד אבחנה בין נאשמים שבחקירתם הודו והפלילו את האחרים, לבין נאשמים שהכחישו ביצוע העבירות. עובדות כתבי האישום הן כדלקמן:

5. כלל האירועים התרחשו לאחר יום 7.10.23, במהלכו חדרו פעילי ארגון הטרור חמאס ואחרים מרצועת עזה למדינת ישראל כשהם חמושים באמצעי לחימה ובמטרה לכבוש ישובים, לבצע רצח ולחטוף אזרחים ישראלים. במהלך היום נרצחו מעל 1,200 בני אדם, נחטפו 251 בני אדם לעזה ובוצעו מעשי טרור קשים נוספים. באותו היום פרצה מלחמת "חרבות ברזל". במציאות הביטחונית החדשה שנוצרה ברצועת עזה, ונמשכת עד היום, שליטה על כניסת סחורות לרצועה היא נושא משמעותי לארגון הטרור חמאס, שכן כך הוא מבסס את שליטתו על הרצועה ומבטיח את שרידותו הכלכלית. סחורה מרכזית שהכניסה לכיסו של ארגון החמאס סכומים כוללים של מאות מיליוני שקלים מאז יום 7.10.23 – היא טבק וסיגריות. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום התקיים נוהל להעברת סחורות מישראל לרצועת עזה, אשר בקצרה אפשר העברת סחורות ממעבר כרם שלום ומעברים נוספים שאושרו על ידי הדרג המדיני. סוג, כמות והנמען לסחורות מוגבל וכל סחורה שנכנסת דורשת אישור ובידוק ביטחוני במעבר המוסכם.

למשיבים מיוחסות ההברחות, אשר בוצעו בדפוס חוזר של "שרשרת" וחלוקת תפקידים: ספק / סוחר / מתווך, שסיפק את הסחורה ולרוב גם היה אמון על יצירת / הפעלת הקשר עם גורם בצד העזתי לצורך תיאום קליטת הסחורה בתוך הרצועה, לרבות קביעת נקודת מסירה ותיאום האיסוף, "אופרטור" שניהל ותיווך בין הספקים והסוחרים לבין מבצעי ההברחה בפועל; ומבצעים, נהגים, שהובילו בפועל את הסחורה, חדרו לתוך הרצועה והביאו אותה לנקודות המסירה שממנה נאספה על ידי פלסטינים עזתיים. חלוקת התפקידים בין המשיבים, לא הייתה קבועה ולעיתים אותו אדם מילא יותר מתפקיד אחד. מערך ההברחות כלל שיתוף אנשי צבא במילואים, אשר תמורת שוחד שקיבלו, ניצלו את היכרותם עם השטח, היכרותם עם הערכות הצבא ונהלי הכניסה לרצועה לרבות נקודות התורפה, וכן את יכולתם לעשות שימוש בכלי רכב צבאיים ולהיכנס בכלי רכב צבאיים במסווה של פעילות מבצעית או במהלכה לצורך ביצוע ההברחות .

במסגרת האישום הראשון בכתבי האישום הואשמו נאשמים 1-10 בכתב אישום המקביל והמשיבים 1-4 בכתב האישום בענייננו בעבירות של סיוע לאויב במלחמה, לפי סעיף 99 + 29 לחוק העונשין, תשל״ז-1977 (להלן: חוק העונשין); איסור פעולה ברכוש למטרות טרור, לפי סעיף 31(א) לחוק המאבק בטרור, תשע״ו-2016 (להלן: חוק המאבק בטרור) + 29 לחוק העונשין; קבלת רבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין; מתן שוחד, לפי סעיף 291 + 29 לחוק העונשין; קבלת שוחד, לפי סעיף 290 + 29 לחוק העונשין. כל אחד לפי חלקו בעובדות האישום.

על פי האישום, המשיבים בעניינו והנאשמים בכתב האישום המקביל לקחו חלק, כל אחד לפי חלקו בכתב האישום, ב-15 הברחות של אלפי קופסאות סיגריות ומאות מכשירים סלולאריים מסוג אייפון ואף כבלים למשטחים סלולריים, תנורי חימום ומצברים, וזאת בתמורה לסכומים מצטברים של מיליוני שקלים. המשיבים ירון פרץ ומנחם אבוטבול, והנאשמים אלירן אלגרבלי, אבי אלגרבלי ועופר סנקאר בכתב האישום המקביל שימשו כ׳אופרטורים׳ אשר קישרו בין מבצעי ההברחות בשטח, הספקים השונים של הסחורות המוברחות וכן עסקו באריזה והובלה שלהן. המשיבים נדב חלפון ועטר אבן, והנאשמים בכתב האישום המקביל יוסף יוחננוב, יורי יעקובוב, מאיר לוי, אושרי דהן ואמיר הלפרין ביצעו את ההברחות בפועל ממדינת ישראל לתוך רצועת עזה. הנאשם מכתב האישום המקביל עמאד אלדין אבו מוך תיווך בין אלירן אלגרבלי, אבי אלגרבלי וירון פרץ לבין מקבלי הסחורות בצד העזתי.

במסגרת האישום השני בכתבי האישום הואשמו משיבים 1-3 בכתב האישום בענייננו ונאשמים 1-7 בכתב האישום המקביל בעבירות של הלבנת הון, לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס-2000 (להלן: חוק הלבנת הון); פעולה ברכוש אסור, לפי סעיף 4 לחוק הלבנת הון; עורמה ותחבולה, לפי סעיף 220 (5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ״ג-1963 (להלן: פקודת מס הכנסה); ניהול ספרי חשבונות כוזבים, לפי סעיף 220(4) לפקודת מס הכנסה. כל אחד לפי חלקו בעובדות האישום.

על פי האישום, המשיבים קיבלו תגמולים בעבור העבירות המתוארות באישום הראשון, שהן עבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון. המשיב 1 ירון פרץ הפיק הכנסה של לפחות 6,770,000 ₪ מביצוע עבירות המקור. המשיבים 2-3 מנחם אבוטבול ונדב חלפון הפיקו הכנסה של לפחות 950,000 מביצוע עבירות המקור. המשיב 1 ביחד עם אבי אלגרבלי, קיבלו 500,000 ₪ בגין ביצוע העבירות אשר הגיע לחברת אנונה שיווק בע״מ שבשליטתם. המשיב 1 ואבי אלגרבלי קיבלו כספים מבנק ברשות הפלסטינית שהם תגמול עבירה. כמו כן, ביצעו פעולות שונות ברכוש אסור כדי להסתיר את הקשר שלהם אליו. בנוסף, הם שילמו וקיבלו כספים באשר לחלקם בביצוע העבירות, שהם תגמולי עבירה.

במסגרת האישום השלישי בכתבי האישום הואשמו משיבים 2 ו-5 בכתב האישום בענייננו ונאשמים 10-11 בכתב האישום המקביל בעבירות של סיוע לאויב במלחמה, לפי סעיף 99 + 29 לחוק העונשין, תשל״ז-1977 (להלן: חוק העונשין); איסור פעולה ברכוש למטרות טרור, לפי סעיף 31(א) לחוק המאבק בטרור, תשע״ו-2016 (להלן: חוק המאבק בטרור) + 29 לחוק העונשין; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין; מתן שוחד, לפי סעיף 291 + 29 לחוק העונשין; קבלת שוחד, לפי סעיף 290 + 29 לחוק העונשין. כל אחד לפי חלקו בעובדות האישום.

על פי האישום הנאשמים לקחו חלק ב-3 הברחות של מאות קופסאות סיגריות, בתמורה לסכומים מצטברים של מאות אלפי שקלים. משיב 2 מנחם אבוטבול פנה לאביאל בן דוד, והציע לו שוחד על מנת שיבצע העברת סחורות ממדינת ישראל לתוך רצועת עזה תוך ניצול תפקידו. בהברחות אחרות, פנה אמיר הלפרין לאביאל בן דוד במטרה לבצע הברחות לרצועת עזה. אביאל בן דוד פנה למשיב – 5 בצלאל זיני, מפקדו במילואים, כדי להיעזר בו בביצוע ההברחות. לאורך ששת ההברחות, כל אחד לפי חלקו בהברחה, ובין היתר אמיר הלפרין ואביאל בן דוד העמיס את הסחורה בצד הישראלי, ובעזרת שימוש במצגי שווא וניצול תפקידם של משיב 5 ושל אביאל בן דוד, הכניסו את הסחורה לתוך רצועת עזה.

במסגרת האישום הרביעי בכתב האישום הואשם המשיב 5 בצלאל זייני בעבירות של הלבנת הון, לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון; פעולה ברכוש אסור, לפי סעיף 4 לחוק הלבנת הון; עורמה ותחבולה, לפי סעיף 220 (5) לפקודת מס הכנסה; וניהול ספרי חשבונות כוזבים, לפי סעיף 220(4) לפקודת מס הכנסה.

על פי האישום, בצלאל זיני לקח שוחד בהיקף של 365,000 ₪ לכל הפחות ובכך הפיק הכנסה מביצוע עבירות לפי חוק המאבק בטרור וסעיף 415 לחוק העונשין, שהן עבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון. הוא נקטו בעורמה ותחבולה בכך שלא דיווח לרשויות המס על עיסוקו בעבירות מהם קיבל את תגמולי העבירה.

להשלמת התמונה יצוין כי בכתב האישום המקביל ישנו אישום נוסף, האישום הרביעי בכתב האישום לפיו הנאשמים 10-11 אמיר הלפרין ואביאל בן דוד קיבלו תגמולים בסכומים מצטברים של מיליוני שקלים בעבירות לפי חוק המאבק בטרור וסעיף 415 לחוק העונשין, שהן עבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון. הם נקטו בעורמה ותחבולה בכך שלא דיווחו לרשויות המס על עיסוקם בעבירות מהם קיבלו את תגמולי העבירה. כמו כן, אמיר הלפרין רכש בכספי העבירה שני כלי רכב יוקרתיים, כאשר אחד מהם רשם על שם אישתו, וזאת כדי להסתיר את קשרו לרכוש.

ביום 4.2.26, הוגשו בקשות למעצר המשיבים עד תום ההליכים, במ״ת 15465-02-26, במ״ת 20039-02-26, במ״ת 15609-02-26 ובמ״ת 19894-02-26, וזאת בד בבד להגשת ארבעת כתבי האישום המוזכרים בסעיף 1 בפרק ״כתב האישום״. ערר זה נוגע למ״ת 15609-02-26 ומ״ת 19894-02-26.

ביום 18.2.26 ביקשה ב״כ המבקשת לאחד את שמיעת הראיות לכאורה במ״ת 15609-02-26 ומ״ת 19894-02-26, וזאת בעקבות הגשת כתב האישום המתוקן בתפ״ח 16166-02-26 כמפורט לעיל

ביום 4.3.26 התקיים דיון בעניין קיומן של ראיות לכאורה. ב״כ המשיבים 1-5 הסכימו כי קיימות ראיות לכאורה לעניין העבירות שאינן ביטחוניות. עם זאת, ב״כ המשיבים טענו כל אחד לגבי המשיב אותו הוא מייצג, כי עוצמת הראיות והמסוכנות הנשקפת מהם מצדיקה חלופת מעצר. ב״כ המבקשת טענה לקיומן של ראיות לכאורה בכל האישומים לגבי כל הנאשמים ולמעצרם עד תום ההליכים. בית המשפט קבע כי ביום 10.3.26 תינתן החלטה בעניינם.

ביום 9.3.26 פרסם בית המשפט קמא את החלטתו בעניין קיומן של ראיות לכאורה. החלטתו של בית המשפט מתמקדת בסוגיית קיומה של תשתית לכאורית לביסוסן של העבירות הביטחוניות בהן מואשמים המשיבים. זאת, לאור העובדה כי לא היתה, בסופו של יום, מחלוקת על עובדות כתב האישום מלבד קיומה של מחלוקת על שאלת קיומו של יסוד עובדתי ויסוד נפשי בעבירות הביטחון. בקצרה יאמר כי בית המשפט קמא קבע כי " אין מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה ביחס למסד העובדתי שבכתב האישום ולמרבית העבירות שיוחסו למשיבים" (פסקה 16). ואולם, לדידו של בית המשפט קמא "אין במעשים כדי לקיים אחר יסודות העבירות הביטחוניות. דומה כי הפרשנות החדשה אותה נותנת המבקשת לעבירות הביטחוניות עומדת בניגוד ללשון החוק, תכליתו והפסיקה הנוהגת." לצד זאת, קבע בית המשפט כי די ביתר העבירות המיוחסות למשיבים על מנת לבסס עילת מעצר.

במסגרת החלטה זו, סקר בית המשפט קמא את פסיקת בית משפט נכבד זה הדנה בעבירה של סיוע לאויב, לפי סעיף 99 לחוק העונשין. בין היתר, התייחס בית המשפט למחלוקת שנתגלתה בין כב׳ השופט לוי (דעת המיעוט) לכב׳ השופט ברק (שכתב את דעת הרוב) בעניין כיאניה (ע״פ 11328/03 מדינת ישראל נ׳ כיאניה (8.9.2004) (להלן: "עניין כיאניה") וכי הדרישה בהתאם לשתי הדעות היא שהעבירה תהווה פגיעה ישירה בביטחון המדינה. עוד הפנה בית המשפט קמא לשלושת מבחני העזר שקבע בית משפט נכבד זה בעניין בן גאזי (ע״פ 8457/15 מדינת ישראל נ׳ בן גאזי (1.11.08)) לפיו יש להידרש לאופי ההתארגנות, לטיב והיקף פעילותה של ההתארגנות וכן לבחון את המעשים והתוצאות בשטח. לאחר בחינת הפסיקה, קבע בית המשפט כי היסוד העובדתי לעבירת סיוע לאויב, לפי סעיף 99 לחוק העונשין, אינו מתקיים, לכאורה, וזאת ממספר טעמים. ראשית, קבע בית המשפט כי אין מחלוקת שהמשיבים אינם משתייכים לארגון טרור, וכי אין שום אינדיקציה בחומר הראיות לכך שהיו בקשר עם פעילי טרור. שנית, ההרכבים המשתנים של מבצעי ההברחות מלמדים, לפי החלטת בית המשפט קמא, כי אין מדובר בהתארגנות העומדת במבחן העזר הראשון שנקבע בעניין בן גאזי לפיה יש להידרש "לאופייה של ההתארגנות המדוברת". שלישית, לאור סוג הסחורות המוברחות, קבע כי אין בענייננו "מעשים שחומרתם מופלגת" או כאלה ש״פוגעים פגיעה ישירה בביטחון המדינה" או כאלה ש״אינה כוללת מעשים שנועדו לתכלית אחרת". כמו כן, נקבע כי טענת העוררת לפיה הפעולות שביצעו המשיבים ״משתלבת בפעילותו של האויב״ – היא מרחיקה לכת, וזאת אף על רקע המצב הביטחוני לאחר אירועי ה-7 באוקטובר.

בית המשפט המשיך וקבע כי אף לא התקיים היסוד הנפשי של כוונה מיוחדת, כפי שסעיף העבירה של סיוע לאויב במלחמה מחייב. לשיטת בית המשפט קמא, משום שמטרתם של המשיבים הייתה לגרוף רווח כלכלי ולא "להשתלב באופן מוחשי וקונקרטי בפעילותו של האויב", הרי שאין בכך כדי לגבש את היסוד הנפשי מסוג כוונה, כנדרש, ולא מספיק בעניינו ליישם את "הלכת הצפיות", לפיה הם צפו כאפשרות קרובה לוודאי שהכנסת הסחורות לעזה תגיע לחמאס ובכך יהיה כדי לסייע להם במלחמה. באשר ליישום "הלכת הצפיות" על המקרה, קבע בית המשפט כי יש הכרח בפרשנות מצמצמת של היסוד הנפשי, אחרת כל עבירה שיש בה כדי לפגוע במדינה תחשב כסיוע לאויב במלחמה. כמו כן, נקבע כי הנחת הסחורה בשטח הקו הצהוב, שנשלט על ידי צה״ל, מקים קושי ביישום הלכת הצפיות בנוגע לכך שהסחורה שאותם הבריחו תגיע "ברמה גבוהה של וודאות" לידי ארגון הטרור חמאס.

בנוסף, קבע בית המשפט קמא כי לאור ההסברים לעיל, גם לא ניתן לבסס את קיומה של תשתית לכאורית בנוגע לעבירת פעולה ברכוש למטרות טרור.

לבסוף קבע בית המשפט כי הגם שהתשתית הראייתית אינה מבססת את עבירות הביטחון בכתב האישום, הרי שהראיות לגבי העבירות האחרות – כשהמעשים בוצעו בזמן מלחמה -מקימים עילת מעצר מסוג מסוכנות. על כן, קבע בית המשפט כי הדיון שנקבע ליום 10.3.26 יתקיים ויעסוק בעוצמת עילת המעצר ובחינת חלופות מעצר.

ביום 10.3.26 התקיימו דיונים בעניין בקשת המעצר עד תום ההליכים של חמישה מנאשמי הפרשה. ככלל קבע בית המשפט קמא כי העבירות, שאינן העבירות הביטחוניות (עליהם הסכימו המשיבים כי מתקיימות ראיות לכאורה לביסוסן) מקימות עילת מעצר של מסוכנות, וזאת לפי חלקו של כל משיב בכתב האישום. בית המשפט קמא קבע כי יש לאזן בין המסוכנות לבין החובה לשקול חלופת מעצר, תוך התחשבות בכך שחלופת מעצר אינה נועדה אלא ליצור רמה סבירה של ביטחון להשגת מטרות המעצר, להבדיל מוודאות. לאחר כל אלה קבע בית המשפט את תנאי המעצר של המשיבים כדלקמן:

1. משיב 1- ירון פרץ

א. מעצר באיזוק אלקטרוני בכתובת רח׳ אקסודוס 26/23, אשדוד ובפיקוח של מי מהערבים יניב אמר, שילו פרץ, אלקנה פרץ, ברכה אליס פרץ ויובל פרץ.

ב. הפקדה כספית בסך 100,000 ₪.

ג. חתימה על התחייבות עצמית על סך 100,000 ₪.

ד. ערבות צד ג׳ על סך 100,000 ₪ על ידי כל אחד מהערבים.

ה. הפקדת דרכון.

ו. צו עיכוב יציאה מהארץ.

ז. התייצבות המשיב לכל דיון שיקבע בעניינו.

2. משיב 2 – מנחם אבוטבול

א. מעצר בית מלא בכתובת רח׳ אסתר המלכה 13/28, כרמי גת ובפיקוח של מי מהערבים מור אבוטבול, סתו אבוטבול ואור חצרוני.

ב. הפקדה כספית בסך 50,000 ₪.

ג. חתימה על התחייבות עצמית על סך 70,000 ₪.

ד. ערבות צד ג׳ על סך 70,000 ₪ על ידי כל אחד מהערבים.

ה. הפקדת דרכון.

ו. צו עיכוב יציאה מהארץ.

ח. התייצבות המשיב לכל דיון שיקבע בעניינו.

3. משיב 3 – נדב חלפון

ז. מעצר בית מלא בכתובת רח׳ רבקה אמנו 5/8, כרמי גת ובפיקוח של מי מהערבים אסתי אודיה חלפון, אושר ווקנין ומוריה חלפון.

ח. הפקדה כספית בסך 20,000 ₪.

ט. חתימה על התחייבות עצמית על סך 50,000 ₪.

י. ערבות צד ג׳ על סך 50,000 ₪ על ידי כל אחד מהערבים.

יא. הפקדת דרכון.

יב. צו עיכוב יציאה מהארץ.

ט. התייצבות המשיב לכל דיון שיקבע בעניינו.

4. משיב 4 – עטר אבן

יג. מעצר בית מלא בכתובת רח׳ הרימון 102, שקד ובפיקוח של מי מהערבים ליליה אבן, עודד אבן, מרים אבן וסבטלנה ורחוגליאדוב.

יד. הפקדה כספית בסך 30,000 ₪.

טו. חתימה על התחייבות עצמית על סך 50,000 ₪.

טז. ערבות צד ג׳ על סך 50,000 ₪ על ידי כל אחד מהערבים.

יז. הפקדת דרכון.

יח. צו עיכוב יציאה מהארץ.

יט. התייצבות המשיב לכל דיון שיקבע בעניינו.

5. משיב 5 – בצלאל זייני

א. מעצר בית מלא בכתובת רח׳ דובדבן 9א, עופרה ובפיקוח של מי מהערבים רבקה זייני, דורון לשם, לירון זילברשטיין ועמית יצחק.

ב. הפקדה כספית בסך 30,000 ₪.

ג. חתימה על התחייבות עצמית על סך 50,000 ₪.

ד. ערבות צד ג׳ על סך 50,000 ₪ על ידי כל אחד מהערבים.

ה. הפקדת דרכון.

ו. צו עיכוב יציאה מהארץ.

ז. התייצבות המשיב לכל דיון שיקבע בעניינו.

… העתק ההחלטה מצורף ומסומן "ז".

להשלמת התמונה יצוין כי היום, 10.3.26 התקיים דיון בערר שהגישה העוררת בעניינו של התיק המקביל (עמ״ת 26־03־19081), ובית משפט נכבד (כב׳ השופטת כנפי־שטיינץ) האריכה את מעצרם של המשיבים שם עד מתן החלטה.

יריעת המחלוקת

יובהר תחילה כי אין בין הצדדים כל מחלוקת עובדתית. קרי, כל המשיבים נתנו את הסכמתם להתקיימותן של ראיות לכאורה לעובדות המתוארות בכתב האישום. המחלוקת בין הצדדים הינה משפטית – האם ישנן ראיות לכאורה להוכחת יסודות העבירה של סיוע לאויב במלחמה בהתאם לסעיף 99 לחוק העונשין וכן לעבירה של איסור פעולה ברכוש למטרות טרור בהתאם לסעיף 31(א) לחוק המאבק בטרור. וכל זאת, באספקלריה של הליך המעצר, במובחן מההליך בתיק העיקרי.

זאת ועוד, יודגש כי אין מחלוקת כי ישנן ראיות לכאורה ליתר העבירות המיוחסות למשיבים בכתב האישום ובכלל זה עבירת השוחד (קבלה או מתן כל אחד בהתאם לתפקידו), קבלת דבר במרמה, הלבנת הון בהיקף של מיליוני שקלים (ביחס למשיב 5), הכל כמפורט לעיל.

סיוע לאיוב במלחמה – סעיף 99 לחוק העונשין

העוררת תטען כי שגה בית המשפט קמא בקביעתו כי אין במעשים שביצעו המשיבים כדי לקיים, לכאורה, את יסודות העבירה.

בית המשפט קמא בחן את יסודות העבירה בהתאם לפסקי דין שניתנו בבית משפט נכבד זה . לאחר סקירת הפסיקה קבע בית המשפט קמא כי המעשים המיוחסים למשיבים "אינם דומים למעשים שפורטו עד כה בפסיקה ואשר הוכרו כמעשים המהווים סיוע לאויב במלחמתו בישראל״ (פסקה 23 להחלטה מיום 4.3.26). העוררת תטען כי באופן ניתוח זה טעה בית המשפט קמא הנכבד.

כאמור בפתיח ערר זה, בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה 4.1106 בפרק שהדן בתכלית החוק צוין כי "ההיסטוריה החקיקתית מצביעה אפוא על הצורך להתאים את הסעיף שבנדון לצרכי הביטחון המשתנים". העוררת תטען כי תכלית זאת קיבלה ביטוי גם בפסק דין של בית משפט נכבד זה בעניין כיאניה בו נקבע כך:

"לפיכך, וכדי ללמוד על כוונתו של עותמאן, נדרשתי לכלים המשמשים אותנו תכופות בהליכי שפיטה – ההיגיון וניסיון החיים, ואלה מחייבים לדון במעורבותו הפלילית של עותמאן על רקע המצב הביטחוני השורר בישראל מיום הקמתה, בשנים האחרונות. מאז חודש אוקטובר שנת 2000 נכפתה עלינו מציאות חדשה, כאשר פיגועי הדמים הרבים הפכו בידי אויביה של המדינה, מבית ומחוץ, לאמצעי העיקרי אשר נועד, על פי הצהרתם של אלה העושים בו שימוש, לפגוע ביכולת העמידה של אזרחיה, למוטט את כלכלתה, ולפגוע אנושות ביכולתה לעמוד על נפשה ולהבטיח את המשך קיומה כמדינה ריבונית".

העוררת תטען כי מאז ה 7.10.23 נכפתה עלינו, פעם נוספת, מציאות ביטחונית חדשה. בעקבות המלחמה שפרצה ביום זה ממשלת ישראל הציבה לה כמטרה לנטרל את כוחם של ארגוני הטרור הפועלים בשטח הרצועה. הכנסת סחורות אל הרצועה תורמת באופן ישיר לשיקום וחיזוק יכולותיהם של ארגוני הטרור ברצועה (לעניין זה, ר׳ העתק חוות דעת שב״כ מצורף ומסומנת ח׳).

על כן, מעשים שבעבר לא היוו בסיס מספק להעמדה לדין בגין עבירה זו, היום כפועל יוצא ממדיניות האכיפה המותאמת למציאות המשתנה, יהוו בסיס מספק להעמדה לדין בעבירה זו. כך אף מנחה אותנו הנחיית היועץ בשיקולי העמדה לדין:

"אכן, ייתכנו פעולות שבהקשר מסוים יהוו עבירה של סיוע לאויב בזמן מלחמה, ובהקשר אחר -לאו. כך לדוגמא, ייתכן כי ארוע בטחוני מסוים לא יסווג דרך כלל כארוע של סיוע לאויב בזמן מלחמה, שכן אין בו העוצמה המספקת לכך אך כאשר ארוע זה יבוא בהקשר של ארועים נוספים המהווים מתקפה כוללת במקום מסוים, או שהוא חלק מאסטרטגיה של ארגון טרור שקורא לחבריו להלחם בדרך זו במדינת ישראל, יתכן שנסווגו כעבירה של סיוע לאויב בזמן מלחמה .ודוק: חלק מהשיקולים דלעיל עשויים לשמש כמבחנים גם באשר להוכחת התקיימות יסודות העבירה״ (פרק 4 פסקה א להנחיה 4.1106).

לעניין זה, ולצד שינוי המדיניות והתפתחות יישום העבירה דנן, ניתן להצביע על מגמות דומות שניכרו בעבירות ביטחוניות נוספות מאז פרוץ המלחמה. כך, עבירות ההסתה קיבלו תפנית חדה לאחר אירועי השבעה באוקטובר, כאשר הובהר כי פרסומים והתנהגויות שבעבר נתפסו כבעלי עוצמה מוגבלת עשויים, בהקשר מלחמתי, לשאת פוטנציאל ממשי לפגיעה בביטחון ולחיזוק האויב . בדומה לכך, גם תופעת הריגול לטובת איראן התגברה מאז תחילת הלחימה, והיחס האכיפתי אליה הוחמר, תוך התאמת מדיניות הייחוס והחלופות הנבחרות לרמת הסיכון המוגברת הנשקפת ממעשים אלה בתקופת מלחמה.

מגמה זו משקפת עיקרון רחב יותר. קרי, לאחר השבעה באוקטובר, נקודת האיזון הנורמטיבית בעבירות ביטחון השתנתה. מעשים אשר בנסיבות שגרתיות ניתן היה לבחון במדרג חומרה נמוך יותר, נבחנים כיום על רקע מציאות שבה ארגון טרור מצוי בעימות מזוין עם המדינה, נשען על מנגנונים כלכליים ולוגיסטיים לשם שרידות, ופועל להתעצמות מתמדת. בהקשר זה, היקף המעשים, השיטתיות שבהם, משכם ופוטנציאל התרומה שלהם למערך האויב מקבלים משקל מוגבר בבחינת היסודות העובדתיים והנפשיים.

העוררת תטען, כי משארגוני הטרור נדרשו להכנסה של הסחורות לשם התעצמות כלכלית יש בהכנסת הסחורות לענות להגדרת הפסיקה בעניין כיאניח ל״ידו הארוכה של האויב".

לולא המשיבים, ואחרים שהבריחו סחורות לתוך שטח הרצועה, לארגוני הטרור לא הייתה אפשרות להניח ידם על סחורות אלה ובכך להתעצם כלכלית ולהמשיך לבסס שליטה. אין מדובר במעשה תיאורטי או בפגיעה עקיפה ומרוחקת, אלא בפעילות אשר תוצאתה הממשית בשטח היא חיזוק ארגון טרור המצוי בעימות מזוין עם מדינת ישראל. בעניין זה תדגיש העוררת כי חוות הדעת של השב״כ והנתונים שנפרשו לעיל מלמדים כי חמאס נקלע לקשיים כלכליים משמעותיים במהלך המלחמה, וכי שליטתו בסחורות ובמשאבים הנכנסים לרצועה מהווה אחד ממקורות כוחו המרכזיים. בנסיבות אלה, הכנסת סחורות באופן המאפשר את הגעתן לידי חמאס או ניצולן על ידו אינה פעולה ניטרלית, אלא תרומה ממשית לשרידותו, לשיקומו ולהמשך פעילות ותוצאה זו של חיזוק ארגון טרור פעיל, מעמידה בסכנה מוחשית את ביטחון המדינה ואת שלום אזרחיה, ופוגעת ביציבות ובשגרת החיים. על כן, בבחינת התוצאה בשטח ומידת חומרתה, מדובר במעשים אשר השלכתם הביטחונית ברורה וממשית.

שגה בית המשפט באופן התייחסותו למעשי משיבים כ״מעשים פסולים אך בשים לב לאופיים ועוצמתם כאמור, אין עסקינן ב״מעשים שחומרתם מופלגת״ (פסקה 22 להחלטה מיום 9.3.26) תוך שהתבסס על היקף הסחורות שנכנסו. העוררת תטען כי אין להתייחס להברחת הסחורה כאל ״קרטוני סיגריות״, טלפונים ומוצרים נוספים – אלא, יש להתייחס לזה כהחדרת מזוודות מזומנים לידי ארגוני הטרור. בעוד המשיבים הרוויחו יחד כ־ 8 מיליון שקלים עבור מעשיהם ניתן אך להעריך פי כמה מכך הרוויחו מוכרי הסחורה בתוך הרצועה.

שגה בית המשפט קמא בבחינתו את המעשים, מבלי לתת את המשקל הנכון לתקופה הרלוונטית לכתב האישום ולחוות הדעת של שב״כ המלמדת על הסיוע שיש במעשים לתת לארגון הטרור חמאס.

בית המשפט קמא טעה ביישום הלכת הצפיות בענייננו. אין חולק, וכך מורה הפסיקה הנוהגת, כי ניתן לעשות בעבירה זו שימוש ב״הלכת הצפיות". לעמדת העוררת בית המשפט קמא טעה בקביעתו כי לא מתקיימת בענייננו הלכת הצפיות וכי "קיים קושי מהותי בהנחה של המבקשת כי המשיבים ידעו ברמה גבוהה של וודאות כי הסחורות יגיעו לידי חמאס״ (פסקה 31 להחלטה מיום 9.3.26).

בית המשפט ביסס קביעה זו על שני נימוקים. האחד, כי מטרתם של המשיבים הייתה בצע כסף ולא סיוע לאויב – אין לאדן זו על מה להישען – כאשר הלכת הצפיות חלה העוררת לא צריכה להוכיח כי המשיבים חפצו בסיוע לארגוני טרור.

אלא שהמשיבים העדיפו להרוויח כסף על חשבון פגיעה במדינה תוך שהם צופים כי מעשיהם ייסע לאויב. הנימוק השני, נסמך על העובדה המפורטת בכתב האישום כי הסחורות הונחו בתוך שטח הקו הצהוב ולכן קיים קושי ממשי בהנחה שהמשיבים ידעו ברמה גבוהה של וודאות כי הסחורות יגיעו לידי חמאס. גם נימוק זה אינו מחזיק, שכן ברי שהסחורה לא מיועדת לכוחות צה״ל הנמצאים שם ולא עוברת ביקורת שלהם – היה ברור לכל המשיבים שהסחורה מיועדת לעזתים – אז מה היא נפקא מינא מקום הנחת הסחורה! משכך לעמדת העוררת שני הנימוקים בבסיס קביעתו של בית המשפט קמא אינם עומדים.

המשיבים צפו ברמה גבוהה של וודאות שהסחורות יגיעו לידי ארגוני הטרור, בין אם המדובר במשיבים שהם חיילים ששירתו באזור וודאי ידעו על המצב ברצועת עזה ועל מדיניות צה״ל והממשלה לגבי הכנסת סחורות; בין אם המדובר במשיבים שהם אזרחים המודעים לכך מהתקשרות ובין אם זה ברור מנסיבות התיק – שכן היכולת הכלכלית לשלם סכומים כאלה עבורה הסחורה אף היא מעלה את החשד כי מדובר בארגוני טרור.

העוררת תפנה להחלטת בית משפט נכבד זה בעשת״ש 12293-12-24 מדינת ישראל נ׳ פלדשטיין ואח׳ (9.12.24), שם אמנם נדונה עבירה אחרת של מסירת ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, עבירה לפי סעיף 113(ב) לחוק העונשין אך הדברים נכונים גם לעניינו. בתיק זה הפך בית המשפט (כב׳ השופט שטיין) את החלטת בית המשפט המחוזי בדבר היעדר ראיות לכאורה. בית המשפט קבע כי בית המשפט המחוזי שגה באופן הניתוח של הראיות בשלב המעצר, דהיינו שלב הראיות לכאורה וכן עמד על כך שעל אף שאין חולק שהנאשם לא רצח לפגוע בביטחון מדינת ישראל ״רצונות, מניעים ותקוות לחוד, והכוונה הפלילית לחוד״:

"קביעה זו אינה מקובלת עלי כלל ועיקר מאחר שהיא חורגת חריגה רבתי מהמתכונת של ניהול סיכונים אשר מהווה בסיס לכללי המעצר עד תום ההליכים. ראיות המדינה תומכות, ברמה הלכאורית, בטענתה כי פלדשטיין פעל כפי שפעל כדי להביא לשינוי בשיח הציבורי-תקשורתי אודות משבר החטופים במלחמת "חרבות ברזל". לצד תמיכה זו, ברור לכולם שפלדשטיין לא רצה לפגוע בביטחון המדינה. דא עקא ,רצונות, מניעים ותקוות לחוק והכוונה הפלילית לחוד .המדינה טוענת כי כל מי שעיניו בראשו יכול היה לראות שחשיפת הידיעה הטודית, שפורטמה בעיתון בילד, וגילוי האמצעים להשגתה עלולים לפגוע בביטחון המדינה; ובכגון דא חלה החזקה אשר קובעת כי אדם מתכוון להביא לתוצאותיהם הטבעיות של מעשיו (ראו: ע״פ 2418/17 קוטינה נ' מדינת ישראל ,פסקה 16 לפסק דיני והאסמכתאות שם .((25.10.2018) חזקה זו היא חזקה עובדתית הניתנת לסתירה (ראו: עניין קוטינה ,שם). ברם, היא ניתנת לסתירה במשפט גופו ולא בבדיקתן של ראיות לכאורה במסגרתו של ניהול סיכונים לצרכי המעצר עד תום ההליכים."

אשר על כן תטען העוררת כי על בסיס העובדת שאינן במחלוקת היה מקום לקבוע כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת העבירה של סיוע לאויב במלחמה, ובוודאי באופן המותאם לשלב זה של מבחן הראיות לכאורה על פי הלכת זאדה.

איסור פעולה ברכוש למטרות טרור – סעיף 31(א) לחוק המאבק בטרור

שגה בית משפט קמא, עת קבע כי גם בעבירה זו לא הובאו ראיות לכאורה להוכחת אשמתם של המשיבים. בית המשפט קמא ביסס קביעה זו על פי הניתוח שעשה לסעיף 99 לחוק העונשין ואף בכך טעה.

בית המשפט קמא נימק קביעתו זו בבחינת המניע של המשיבים וקבע כי אף אחד מהם "לא רצה לסייע לקדם או לממן ביצוע של עבירת טרור חמורה״ (פסקה 39 להחלטה מיום 4.3.26, ההדגשה במקור). העוררת תטען, שוב, כי המניע אינו רלוונטי והלכת הצפיות הוחלה בסעיף זה לא כיציר פסיקה אלא ממש בלשון החוק: חוק המאבק בטרור בסעיף 2 – סעיף ההגדרות מחיל את הלכת הצפיות על חוק זה:

(ב)בכל מקום בחוק זה שבו נאמר "מטרה", ראייה מראש את התרחשות התוצאות, כאפשרות קרובה לוודאי, כמוה כמטרה לגרמן.

כידוע, ולפי דברי ההסבר לחוק המאבק בטרור החוק נחקק "לצורך התמודדות עם תופעת פשיעה חמורה ומורכבת זו, מוצע לתת בידי רשויות החוק מגוון כלים בתחום המשפט הפלילי והציבורי, שתכליתם היא מניעת התקיימותם ופעילותם של ארגוני הטרור, מניעה וסיכול של פעילות טרור, פגיעה בתשתית הארגונית והפיננסית המזינה אותה, וכמובן – תפיסת העבריינים והבאתם לדין, והכול בשים לב למאפיינים המיוחדים של פעילות הטרור, כמתואר לעיל, לקשיים בהתמודדות עם תופעות פשיעה מיוחדת זו ולסיכון שהיא טומנת בחובה לביטחון מדינת ישראל ותושביה ולסדרי השלטון בה.".

על כן, על פי גישת המחוקק, חוק זה נועד לתפוס ברשתו קשת מעשים רחבה יותר ונועדה למנוע כל סיוע לארגון טרור, וגם סיוע כלכלי.

בית המשפט קמא אף טעה כאשר התייחס לכך שאין בחומר הראיות "אינדיקציה כלשהי כי בסחורות מושא ההברחות שבעניינו נעשה שימוש כזה" שכן אין מחלוקת שלא מדובר בעבירה תוצאתית והמטרה היא להרתיע כל אחד מסיכון ביטחון המדינה על ידי העברת רכוש לידיים המסכנות אותה.

אשר על כן, שגה בית המשפט קמא אף בקביעתו שלא הוכחו ראיות ברמה הראיות לכאורה לסעיף של 31 לחוק המאבק בטרור.

עילת מעצר

ככל שבית המשפט הנכבד יקבל את טענת העוררת ויקבע כי קיימות ראיות לכאורה לעבירות הביטחון אזי קמה חזקה בדבר מסוכנותם לפי סעיף 21(א(1)(ג)(1)+(2) לחוק המעצרים, שכן הם עומדים לדין בגין עבירות בטחון. המשיבים ביצעו עבירות ביטחוניות בזמן שמדינת ישראל מנהלת מלחמה מהקשות שידעה, בחזיתות רבות וביניהן איראן. מעשי המשיבים הופסקו הודות לפעולות כוחות הבטחון, שהובילו למעצרם. בנסיבות אלה, ברי כי דינם של המשיבים להיעצר עד תום ההליכים נגדם שכן לא מתקיימים טעמים מיוחדים בהתאם לסעיף 22ב(ב) חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ״ו-1996 להורות על מעצרם בפיקוח אלקטרוני ומקל וחומר להורות של שחרורם למעצר בית.

אף אם בית המשפט לא יקבל את טענות העוררת לעניין התקיימותן של ראיות לכאורה לעבירות הביטחון, יש להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים נגדם, ולכל הפחות יש להידרש לתסקיר מעצרם בעניינם לפני שניתנת החלטה בבקשה למעצר עד תום ההליכים.

כפי שאף קבע בית המשפט קמא: "כבר בפתח החלטתי אדגיש כי מעשי ההברחות לכאורה המיוחסים למשיבים חמורים, מלמדים על כשל ערכי והעמידו בסכנה מיותרת את חיילי צה״ל" (פסקה 14 להחלטה מיום 9.3.26). העוררת תטען, כי אף אם יוותרו "אך" עבירות הנותרות. מדובר בשרשרת מעשים ועבירות שפוגעות בליבה של ביטחון המדינה, בשעה שמדינת ישראל נלחמת על ביטחונה וחייליה מסכנים את חייהם, וכל זאת עבור בצע כסף.

לא פעם, עמד בית משפט זה פוטנציאל הנזק והמסוכנות הנובעת מעבירות אשר נחזות כעבירות כלכליות "טהורות" אך במהותם יש בהם כדי לפגוע ביסודות של ערכי החברה, וביטחון המדינה. בהקשר זה, העוררת תפנה לאמירות של בית משפט נכבד זה בפרשת שחיתות של בכיר משרד הביטחון:

״רמי דותן (להלן נכנה אותו – דותן) הורשע בבית-דין צבאי מיוחד – בהסדר-טיעון ועל־פי הודאתו – בסדרת מעשים שהיו מן החמורים והמכוערים שבאו אי-פעם לפגי בית-משפט בישראל בעבירות שעיקרן בצע-כסף. חמורים ומכוערים – הן בבחינת מהותם הן בבחינת כמותם. אכן, דותן – אשר הגיע לרום־המעלה בחיל האוויר ובצה״ל – הוכיח עצמו כאדם מושחת מן־היסוד, אדם שבמעשיו פגע אגושות בלבה של צה״ל, של מערכת הביטחון, של המדינה. דוחן לא היה אך חטא; חוטא ומחטיא היה. במעשיו קשר דוחן סביבו ואחריו אנשי־צבא נוספים, שאותם החטיא והניע אותם לעשות מעשים שהמיטו עליהם קלון. מעשיו אלה הרעים של דותן כינסו עצמם בכתב-אישום המכיל שנים־עשר פרטי־אישום, ובהם שלושה פרטי־אישום שעניינם לקיחת שוקד; שלושה פרטי־אישום שעניינם קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות; קשירת קשר לקבלת דבר במירמה; קשירת קשר לחבלה חמורה; שיבוש הליכי משפט; מירמה, הפרת אמונים והתנהגות שאינה הולמת”. (בג״ץ 3959/99 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ׳ הוועדה לעיון בעונש ,נג(3) 721 (1999))

53. העוררת תטען כי כל המשיבים סיכנו במעשיהם את ביטחון המדינה ואזרחיה והכל בעבור בצע כסף. לעמדת העוררת לא יכולה להתקבל טענה שמי מן המשיבים, על אחת כמה וכמה בכל הנוגע למשרתים בצה״ל, לא הבינו את הסיכון שבמעשיהם. המשיבים העמידו בסכנה חיילים, אזרחים ובחלק מן המקרים חטופים בעודם נכנסים לרצועת עזה, או מעורבים בהכנסת ציוד לרצועה, ללא היתר ומשאירים שם סחורות.

שגה בית המשפט כאשר הסתפק בקביעה ביחס למשרתי המילואים כי העובדה שאינם משרתים הפחיתה את מסוכנתם "עד כי אינה קיימת". המשיבה תטען כי אדם המוכן לבצע את המעשים המתוארים, וביתר שאת כאשר מדובר במי ששירת בצה״ל במלחמה ומבין את הסיכונים, יש בו רמת מסוכנות גבוהה והעדר גבולות. משכך, היה על בית המשפט להורות על מעצרם של המשיבים, ולמצער, היה מקום לקבל תסקיר מבחן אשר יבחן את רמת המסוכנות ואת היכולת של החלופות ליתן מענה לסיכון הנשקף מפניו של כל אחד מהמשיבים.

כך גם היה על בית המשפט לתת משקל רב יותר למסוכנות הנובעת מהאזרחים שבנו את שרשרת ההברחות הזאת, ממנו אותה והרוויחו מיליוני שקלים כדוגמת משיבים 1 ו-2 שאף לחובתם עבר פלילי.

לסיכום, העוררת תבקש מבית המשפט להפוך את החלטת בית המשפט קמא ולקבוע כי ישנן ראיות לכאורה לביסוס עבירות הביטחון ולהורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים נגדם.

PDF

ערר המדינה לעליון על שחרור בצלאל זיני בפרשת הברחות הסיגריות

להלן החלטת השחרור של בצלאל זיני אצל אלון גביזון במחוזי

לפני כבוד השופט אלון גביזון

מדינת ישראל

ע״י ב״כ עוה״ד אליה פוקס ואלכס דרנבוים

נגד

המבקשת

1. ירון בני פרץ – לא בעניינו

ע״י ב״כ עו״ד אבנר שמש – בהעדר

2. מנחם אבוטבול -VC

3. נדב חלפון – VC

המשיבים 2 ו-3 ע״י ב״כ עו״ד עבד אבו עמאר

4. עטר אבן -VC

ע״י ב״כ עוה״ד נדב גרינוולד וארגוב ארצי

5. בצלאל זייני -VC

ע״י ב״כ עוה״ד אסף קליין ועדי קידר

המשיבים

פרוטוקול

(בעניינו של המשיב 5)

ב״כ המבקשת:

אני חוזרת על הטיעונים שטענו בשני תיקי המ״ת המקבילים ביחס ל- 10 המשיבים והטיעונים שלנו רלוונטיים גם למשיבים שבתיק זה.

אציין כי בעת הזו מתקיים דיון בבית משפט העליון בערר שהוגש אתמול על ידינו.

אבקש לחזור ובתמצית שאנו סבורים שישנה מסוכנות מכל המשיבים ואנו לא מוצאים מקום לאחד ביניהם ובמיוחד מי שהיה בתפקיד צבאי בעת ביצוע המעשה, אנו סבורים שזה לא ממעיט מהמסוכנות שלהם אלא דווקא מגביר אותה.

לשאלת בית המשפט האם אני סבורה לדוגמה כי המשיב 5 אשר שירות במילואים במשך שנתיים אם יימצא במעצר בית האם הוא יהווה סכנה למדינת ישראל, משיבה, שאני מבקשת שלא לענות ספציפית ואני חושבת שהתשובה היא נכונה לכולם. אני סבורה שעיקר המסוכנות לא נסובה על הערכים כפי שציין בית המשפט או על השתייכות המשיב אלא על המעשים. ברגע שבוצעה עבירה כה חמורה ובנסיבות אלו אנו סבורים שדי כדי להראות את המסוכנות.

המשיב 5:

אני שומע את בית המשפט.

ב״כ המשיב 5:

מפנה את בית המשפט להחלטתי מאתמול, 09.03.26, ולכל האמור בה. לטעמנו ההחלטה עוסקת בסיפא שלה בנושא עילת המעצר נמצאת במקום שונה לחלוטין מזו שהיא היתה בה תחילה.

בית המשפט דרש ובצדק כי תיעשה הבחנה בנוגע למשיבים וזה ברור על פי הנתונים הקיימים בכתבי האישום ובטבלאות כי מדובר במי שנמצא בעצם בתחתית מדרג העבירות שמבלי להקל לו מיוחסות לו שלוש הברחות.

בקשת המעצר היא לא מפורטת והיא יצאה מנקודת הנחה כי כאשר יש עבירות ביטחוניות יש

בית המשפט כתב בהחלטתו שאם אם הוא היה סבור כי מתקיימות עבירות הביטחון הרי שבשים לב לחולשת הראיות ומקבילית המוחות נכון היה להביא לשחרורם של המשיבים.

אני רוצה להתייחס להערות שנאמרו על ידי עו״ד שמחוני בדיון מיום 04.03.26. מטבע הדברים שמענו את בית המשפט וביחס לדברים החשובים והמיקוד שהיה נכון לשאלות וזה לתיק העיקרי. אי אפשר להתעלם מכך שבעצם מדובר כאן בתיק הזה במשיבים שלא הודו בעבירות המיוחסות להם.

בניגוד לאמור ולנטען בדיוני המעצר הקודמים, בעצם מיקומו של המשיב 5 לא רק נמצא בתחתית המדרג אלא גם הטענה שניתן היה לטעון לכאורה ביחס לרצון שלו להשתמש בזהותו כמי שיכול להיכנס ולצאת נמצאה כלא נכונה שכן הראיות מלמדות עודנו שכל העבירות שמיוחסות לו בוצעו בצורה קלה על ידי אחרים ללא סיוע שלו. לצערנו הגבול שם היה פרוץ ולא היה צורך בתיאום וכמובן ככל שקיימת מסוכנות היא לא קיימת כאן כאשר הוא כבר לא בשירות.

מבקש להדגיש כי התיק עומד באופן פורמאלי בעבירות שאין בהן עילת מעצר. עם זאת נסכים ונציע תנאים מגבילים שלטעמנו לא משקפים נכונה את ההחלטה אבל בשיטת המדרג אנו נכנסים לתקופת סינון.

ביחס למשיב 5 כתבנו את נסיבותיו שם, הוא בן 50 ללא עבר פלילי ולא ארחיב על פועלו. המשיב 5 שירת בעזה מיום 07.10.23 והוא היה שותף במלחמה וגם בהקמת היחידה שהיא יחידה ייעודית שקמה בהתנדבות מלאה על ידי המשיב וחבריו. כפי שבית המשפט יודע היחידה היא שכל כל מבצעי שביצע עבודה ביצע אותה אך ורק כאשר צמודים אליו כוחות הנדסה לרבות כוחות אחרים.

המשיב מתגורר ביישוב עופרה ואנו מבקשים שהוא ישתחרר לשם בפיקוח אשתו וכן מפקחים נוספים שנמצאים כאן, כולם נעדרי עבר פלילי. הם מכירים את האירוע ואת נסיבותיו.

ב״כ המבקשת:

אכן ביחס למשיב 5 אין לו עבר פלילי. אנו מתנגדים לשחרורו.

אם בית המשפט שוקל לשחרר את המשיב או לעצור אותו באיזוק אלקטרוני, מבקשים כי יוגש תסקיר קודם לכן.

ב״כ המשיב 5:

ביחס לבקשת חברתי, בית המשפט אמר את דברו.

גב׳ רבקה זייני, ת.ז 038790283, לאחר שהוזהרה כדין, לשאלות בית המשפט:

אני אשתו של בצלאל – המשיב 5.

הכתובת המוצעת היא בית המגורים דובדבן 9 בעופרה.

לשאלת בית המשפט מה אני אומרת על מה שמיוחס לו, משיבה, שאני מכירה את כתב האישום וזה חמור מאוד וזאת ללא קשר לשאלה אם הוא אשם או לא.

אני ללא עבר פלילי.

יש לנו שישה ילדים.

אני עובדת סוציאלית ואני עובדת בתחום בריאות הנפש במעלה אדומים ואני מאוד אוהבת את העבודה.

אני מוכנה לפקח על המשיב 5.

לשאלת בית המשפט אם הוא יצא מהבית, משיבה, שהוא יסור למרותי ואם הוא לא יסור למרותי שאני לא חושבת שזה יקרה, אני אפנה לגורמים הרלוונטיים והם למשטרה ולעורכי הדין ואני מבינה דברי בית המשפט כי אני צריכה לפנות למשטרה.

אני מוכנה לחתום על ערבות ואני מבינה שאם המשיב 5 יפר את התנאים בית המשפט יוכל לחלט לי את הערבות.

לשאלות ב״כ המבקשת:

לשאלה איך זה יסתדר לי עם העבודה, משיבה, שכרגע אנו עובדים בבית ויהיו עוד מפקחים שבית המשפט יאשר ונתחלק בינינו.

מר דורון לשם, ת.ז 032767873, לאחר שהוזהר כדין, לשאלות בית המשפט:

אני גיסו של המשיב 5. אשתי ואשתו אחיות.

סיימתי שנתיים וחצי מילואים. לפני כן הייתי מנהל באולפנות.

אני קצין ייעוד ומ.פ צוות. גם אני הנחתי את העבודה בצד בשביל לעזור.

אני מבין את המיוחס למשיב 5 ולשאלת בית המשפט מה אני אומר על זה, משיב, שהמעשים חמורים ביותר וזאת אני אומר כמי שהיה בעזה ובסוריה. הוא סיכן את נפשו ואת חייליו וזו פעולה לא ראויה ואני מקווה שבעתיד לא נראה עוד תופעות כאלו.

אני מוכן להיות מפקח וכרגע אני בין עבודות ויש לי את הזמן להתפנות לעניין. אני גר לא רחוק, אני גר במרחק של 20 דקות נסיעה.

אני מבין את משמעות הפיקוח ולשאלת בית המשפט מה אעשה אם הוא יצא מהבית, משיב, שאנו רוחשים כבוד אחד לשני והוא לא יפר ואם הוא יפר אפנה למשטרה.

אני מוכן לחתום על ערבות ואני מבין דברי בית המשפט כי אפשר לחלט לי את הערבות אם המשיב יפר את התנאים.

יש לי עבר נקי.

ב״כ המבקשת:

אין לי שאלות לערב.

מר לירון זילברשטין, ת.ז 027242866 לאחר שהוזהר כדין, לשאלות בית המשפט:

אני חבר טוב ושכן של המשיב 5. אני גר בעופרה.

אני מכיר את המשיב 5 מזה 12-13 שנים.

אני רופא ילדים.

אני באוגדה 96 ומחר יש לי צו 8. אני רופא גדודי.

לשאלת בית המשפט מה אני אומר על מה שמיוחס למשיב 5, משיב, שהאישומים חמורים.

אני מוכן לחתום עליו ערבות ואני מוכן להיות עליו מפקח.

לשאלת בית המשפט משיב שאנחנו חברים טובים ואני רוצה לעזור. מדובר בערבות הדדית.

לשאלת בית המשפט האם אוכל לשלב את הפיקוח עם העבודה שלי, משיב, שיש לי יום חופשי בשבוע ואני מבין דברי בית המשפט כי הפיקוח הוא 24/7 והוא יכול להימשך שנתיים שלוש ואני מוכן לעשות את זה.

עברי נקי.

ב״כ המבקשת:

לשאלת ב״כ המבקשת מחר יש לי צו 8 אבל הוא חד יומי.

מר עמית יצחק, ת.ז 032425621, לאחר שהוזהר כדין, לשאלות בית המשפט:

המשיב 5 שכן קרוב שלי. אני גר בעופרה בסמיכות למשיב 5.

אני מכיר את המשיב 5 מזה 38 שנים.

אני מורה ביישוב בת אל.

לצערי אני לא עושה מילואים. הייתי בגולני עם בצלאל. ההיכרות שלי עם המשיב 5 היא מהתיכון.

אני מוכן להיות מפקח על המשיב 5.

אין לי עבר פלילי.

לשאלת בית המשפט אני מבין את המשמעות של פיקוח. אין לי גם מניעה שהפיקוח ייקח שנתיים

ואם אצטרך לקחת חל״ת אני אקח חל״ת.

אני מוכן לחתום על ערבות ואני מבין את משמעות החתימה על ערבות.

לשאלת בית המשפט אם הוא יצא מהבית משיב שאתקשר ל- 100.

ב״כ המבקשת:

אין לי שאלות לערב.

החלטה

(בעניינו של המשיב 5 – בצלאל זייני)

1. הדיון היום, 10.03.26, התקיים בהמשך להחלטתי מיום 09.03.26 (להלן: "ההחלטה").

2. כאמור בהחלטה, ב״כ המשיב 5 נתן הסכמתו לקיומן של ראיות לכאורה בעבירות המיוחסות למשיב למעט בעבירות הביטחוניות – סיוע לאויב בעת מלחמה ואיסור פעולה ברכוש אסור למטרת טרור (להלן: "העבירות הביטחוניות").

3. בהחלטה קבעתי כי ביחס למשיבים 1-5 התשתית הראייתית אינה מבססת את יסודות העבירות הביטחוניות שבכתב האישום, אך יש בעבירות הנוספות אשר בוצעו לכאורה בזמן מלחמה כדי לקיים אחר עילת המעצר – מסוכנות, כל משיב לפי חלקו בכתב האישום ונסיבותיו.

4. המשיב 5 יליד 1975, נעדר עבר פלילי וזוהי לו הסתבכותו הראשונה עם החוק.

5. במסגרת בחינת עוצמת עילת המסוכנות בענייננו יש לקחת בחשבון את המעצר הממושך (כחודש וחצי), שחלקו היה בתנאים קשים נוכח העבירות הביטחוניות אשר היווה, מן הסתם, גורם מרתיע ומציב גבולות.

זאת ועוד, גם בשעה קשה זו לא נעלמה מעיני העובדה כי המשיב שירת כמילואימניק בצה״ל החל מפרוץ חרבות מלחמת הברזל ולמעלה משנתיים. דרישת המדינה כי בשלב זה יש להידרש לתסקיר מעצר אינה מקובלת עליי בשים לב לעברו הנקי ולתרומתו למאמץ המלחמתי.

6. זאת ועוד, מעשיו הלכאוריים של המשיב 5 בוצעו על רקע היותו חייל במילואים. משכך, וכאשר בנסיבות העניין הוא אינו משרת כיום במילואים, מסוכנותו לביצוע עבירות דומות פחתה עד כי אינה קיימת.

7. אוסיף כי כפי שנקבע בבש״פ 6927/09 ובש״פ 2663/09, בכל חלופת מעצר מדובר באיזון בין סיכונים. לא ניתן לאיין באופן מוחלט כל סיכון והשאלה היא של איזון יחסי בין רמת הסיכון לחובה לשקול חלופת מעצר. עוד בהקשר זה נפסק כי חלופת מעצר אינה נועדה אלה ליצור רמה סבירה של ביטחון, להבדיל מוודאות, להשגת מטרות המעצר בדרך אחרת. ראה לעניין זה מ״ת (מחוזי ב״ש) 51497-10-24 (04.12.24).

8. בחנתי הערבים שהוצעו בפניי ומצאתי כי הם ראויים לשמש כמפקחים.

9. לאחר שאיזנתי בין השיקולים השונים מצאתי כי ניתן לאיין את המסוכנות בעניינו של המשיב 5 עת ישהה במעצר בית מלא ובפיקוח ובתנאים נוספים.

10. אשר על כן, אני מורה על שחרורו של המשיב 5 ובתנאים המפורטים להלן:

א. המשיב ישהה במעצר בית מלא בכתובת שברחוב דובדבן 9א בעופרה ובפיקוח של מי מהערבים: רבקה זייני, דורון לשם, לירון זילברשטיין ועמית יצחק.

ב. הפקדה כספית בסך 30,000 ₪.

ג. חתימה על התחייבות עצמית על סך 50,000 ₪.

ד. ערבות צד ג׳ על סך 50,000 שתחתם על ידי כל אחד מהערבים.

ה. הפקדת דרכון במזכירות בית המשפט.

ו. ניתן צו עיכוב יציאה מן הארץ.

ז. המשיב יתייצב לכל דיון שייקבע בעניינו.

מובהר כי התנאים שנקבעו לעיל יישארו על כנם עד לתום ההליכים המשפטיים של המשיב או עד למתן החלטה אחרת. …..

ניתנה והודעה היום כ״א אדר תשפ״ו, 10/03/2026 במעמד הנוכחים.

אלון גביזון, שופט

המשיב 5:

אני מתחייב בסכום של 50,000 ₪ לעמוד בתנאים שנקבעו בהחלטה לעיל.

ידוע לי שכל הפרה יכולה להוביל לחילוט הערבות וההפקדה.

הערבה גב׳ רבקה זייני:

מ״ת 15609-02-26 מדינת ישראל נ׳ פרץ(עציר) ואח׳ מ״ת 19894-02-26 מדינת ישראל נ׳ זייני(עציר)

10 מרץ 2026

אני מתחייבת בסכום של 50,000 ₪ לקיים את תנאי הערובה שנקבעו בהחלטה לעיל.

אני מבינה שכל הפרה של המשיב עשויה להוביל לחילוט הערבות.

הערב מר דורון לשם:

אני מתחייב בסכום של 50,000 ₪ לקיים את תנאי הערובה שנקבעו בהחלטה לעיל.

אני מבין שכל הפרה של המשיב עשויה להוביל לחילוט הערבות.

מר לירון זילברשטיין:

אני מתחייב בסכום של 50,000 ₪ לקיים את תנאי הערובה שנקבעו בהחלטה לעיל.

אני מבין שכל הפרה של המשיב עשויה להוביל לחילוט הערבות.

מר עמית יצחק:

אני מתחייב בסכום של 50,000 ₪ לקיים את תנאי הערובה שנקבעו בהחלטה לעיל.

אני מבין שכל הפרה של המשיב עשויה להוביל לחילוט הערבות.

החלטה

(בעניינו של המשיב 5 – בצלאל זייני)

רשמתי בפניי התחייבות המשיב 5 וערביו לפרוטוקול.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ״א אדר תשפ״ו, 10/03/2026 במעמד הנוכחים.

אלון גביזון, שופט

ב״כ המבקשת:

מבקשת עיכוב ביצוע.

ב״כ המשיב 5:

משאירים לשיקול דעת.

<#7#>

החלטה

(בעניינו של המשיב 5 – בצלאל זייני)

מעכב ביצוע החלטתי בעניינו של המשיב 5 עד ליום 12.03.26 בשעה 12:00.

לא יאוחר ממחר, 11.03.26, שעה 12:00 תודיע המבקשת האם בכוונתה להגיש ערר.

<#8#>

ניתנה והודעה היום כ״א אדר תשפ״ו, 10/03/2026 במעמד הנוכחים.

אלון גביזון, שופט

פרוטוקול

(בעניינו של המשיב 4 – עטר אבן)

המשיב 4:

אני שומע את בית המשפט.

ב״כ המבקשת:

חוזרת על הטיעונים לעיל.

לשאלת בית המשפט עברו של המשיב 4 נקי.

ב״כ המשיב 4:

מצטרף לדברי חברי, עו״ד קידר.

המשיב 4 שירת במילואים מיום 13.12.23 ועד למעצרו, חלק כלוחם וחלק בבינוי באוגדת עזה. מדובר באדם נורמטיבי לחלוטין.

מלבד הסיפור המשפחתי יש לו סיפור מורכב, אחיו, אשת האב והילדים נטבחו בקיבוץ בארי ביום 07.10.23. מבקש לשחררו בתנאים כפי שקבע בית המשפט בעניינם של האחרים.

אנו סבורים שהוא במדרג הנמוך ביותר והוא לא חלק מהמארגנים של העניין. מיוחסות לו שלוש הברחות של סחורה שסופקה לו ותו לא.

מבקש כי הוא ישוחרר בתנאים מגבילים לביתו ביישוב שקד ברחוב הרימון 102 בפיקוחם של אשתו, אשם אשתו, אביו ורעיית האב. כלל הפרטים הועברו למבקשת זה מכבר.

גב׳ ליליה אבן, ת.ז 317445088, לאחר שהוזהרה כדין, לשאלות בית המשפט.

לשאלת בית המשפט מה אני אומרת על מה שמיוחס לו, משיבה, שהאישומים מאוד חמורים.

אחיו, אשתו ושני הילדים הוא נטבחו בביתם בקיבוץ בארי ביום 07.10.23, שני ילדים ניצלו והם תחת חסותם של בני המשפחה. הילדים שניצלו הם בני 11 ו- 13. הם היו ממש מתחת להורים שלהם. לקח לנו שבועיים עד שקיבלתי זיהוי, התאבלנו תקופה מאוד ארוכה וכל זאת הוא עדיין היה נחוש לתת למדינה ולתרום והתנאי שלי היה בגלל שהוא היה לוחם גבעתי שזה לא יהיה לוחם.

יש לנו ארבעה ילדים, הגדול בן 9.

אני קוסמטיקאית בבית ואני מוכנה לשמש לו כמפקח ואני מבינה את המשמעות של הפיקוח. אני גם מוכנה לחתום על ערבותו.

עברי נקי.

לשאלת בית המשפט אם הוא יצא מהבית אני אתקשר למשטרה. לשאלת בית המשפט אם אני אצטרך להלשין על בעלי האם אלשין, משיבה, שכן.

ב״כ המבקשת:

אין לי שאלות לערבה.

מר עודד אבן, ת.ז 012037735, לאחר שהוזהר כדין, לשאלות בית המשפט:

אני אביו של המשיב 4.

לשאלת בית המשפט מה אני אומר על האירוע משיב שאני שומע שהוא מואשם בדי עבירות ולשאלת בית המשפט מה אני חושב על העבירות משיב שאני אקבל את מה שבית המשפט יחליט. ולשאלת בית המשפט זה לא בסדר לבצע עבירות כאלו ולא צריכים לעשות עבירות כאלו. לשאלת בית המשפט בדרגת חומרה אני חושב שהיא בחומרה רבה בעיקר כשהוא חייל אבל אני חושב שהוא חף מפשע.

אני פנסיונר. עבדתי בתור הנדסאי מכונות אפילו במי שבע 12 שנים.

עברי נקי.

אני יכול לפקוח על הבן כל היום, אנחנו גרים במרחק של 200 מטר מביתו.

לשאלת בית המשפט אם הוא יצא מהבית אני אתקשר למשטרה אבל קשה לי להאמין שיהיה דבר כזה.

אני מוכן לחתום על ערבות ושמעתי את הסברו של בית המשפט ביחס לחתימה על ערבות.

ב״כ המבקשת:

אין לי שאלות לערב.

גב׳ מירי אבן, ת.ז 052085412, לאחר שהוזהרה כדין, לשאלות בית המשפט:

אני אשתו של אביו של המשיב 4 ואנחנו נשואים 30 שנה, אני אמו השנייה של המשיב 4.

אני הייתי מנהלת חשבונות במספר חברות. היום אני פנסיונרית. אני בת 72 שנה.

לשאלת בית המשפט אני בטח מוכנה להיות מפקחת. לשאלת בית המשפט מפקח דואג שהוא לא יצא מהבית ואם הוא יצא מהבית אני אתקשר למשטרה.

אני מוכנה לחתום על ערבות.

אין לי עבר פלילי.

ב״כ המבקשת:

אין לי שאלות לערבה.

גב׳ סבטלנה ורחוגליאדוב, ת.ז 317445054, לאחר שהוזהרה כדין, לשאלות בית המשפט:

אני חמותו של המשיב 4.

אני קוסמטיקאית. אני גרה ביישוב שקד במרחק של כמה מטרים מהבית של המשיב 4

עברי הפלילי נקי.

אני יודעת מה מייחסים לו וזה שהוא מעורבב בהעברות של דברים שאסור להעביר לעזה. לשאלת בית המשפט מה אני חושבת על הדברים האלו, משיב, שזה מקרה מאוד חמור.

אני מוכנה לפקח אליו כי אני מאוד מאמינה לבן אדם הזה ואני מאוד אוהבת אותו.

אני מבינה שיש ראיות לכאורה נגדו ולמרות זאת אני מוכנה לפקח עליו.

לשאלת בית המשפט אם הוא יצא מהבית אני אתקשר למשטרה.

אני מוכנה לחתום על ערבות ואני מבינה שאם הוא יפר את התנאים אני אצטרך לשלם אבל אני מאוד מאמינה שהוא לא יפר.

ב״כ המבקשת:

אין לי שאלות לערבה.

<#9#>

החלטה

(בעניינו של המשיב 4 – עטר אבן)

1. הדיון היום, 10.03.26, התקיים בהמשך להחלטתי מיום 09.03.26 (להלן: "ההחלטה").
2. כאמור בהחלטה, ב״כ המשיב 4 נתן הסכמתו לקיומן של ראיות לכאורה בעבירות המיוחסות למשיב למעט בעבירות הביטחוניות – סיוע לאויב בעת מלחמה ואיסור פעולה ברכוש אסור למטרת טרור (להלן: "העבירות הביטחוניות").
3. בהחלטה קבעתי כי ביחס למשיבים 1-5 התשתית הראייתית אינה מבססת את יסודות העבירות הביטחוניות שבכתב האישום, אך יש בעבירות הנוספות אשר בוצעו לכאורה בזמן מלחמה כדי לקיים אחר עילת המעצר – מסוכנות, כל משיב לפי חלקו בכתב האישום ונסיבותיו.
4. המשיב 4 יליד 1989, נעדר עבר פלילי וזוהי לו הסתבכותו הראשונה עם החוק.
5. במסגרת בחינת עוצמת עילת המסוכנות בענייננו יש לקחת בחשבון את מעצר הממושך (כחודש וחצי), שחלקו היה בתנאים קשים נוכח העבירות הביטחוניות אשר היווה, מן הסתם, גורם מרתיע ומציב גבולות.

עוד נתתי דעתי לעובדה כי המשיב 4 שירת כמילואימניק ובמשך למעלה משנתיים במלחמת חרבות הברזל.

בהינתן כי הנאשם נעדר עבר פלילי וכאמור שירת את המדינה במהלך שירותו הצבאי, איני נדרש לתסקיר מעצר בעניינו.

6. זאת ועוד, מעשיו הלכאוריים של המשיב 4 בוצעו על רקע היותו חייל במילואים. משכך, וכאשר בנסיבות העניין הוא אינו משרת כיום במילואים, מסוכנותו לביצוע עבירות דומות פחתה עד כי אינה קיימת.
7. אוסיף כי כפי שנקבע בבש״פ 6927/09 ובש״פ 2663/09, בכל חלופת מעצר מדובר באיזון בין סיכונים. לא ניתן לאיין באופן מוחלט כל סיכון והשאלה היא של איזון יחסי בין רמת הסיכון לחובה לשקול חלופת מעצר. עוד בהקשר זה נפסק כי חלופת מעצר אינה נועדה אלה ליצור רמה סבירה של ביטחון, להבדיל מוודאות, להשגת מטרות המעצר בדרך אחרת. ראה לעניין זה מ״ת (מחוזי ב״ש) 51497-10-24 (04.12.24).
8. שמעתי את הערבים ומצאתי כי הם מבינים את מלאכת הפיקוח וכי ניתן לבטוח בהם.
9. לאחר שאיזנתי בין השיקולים השונים מצאתי כי ניתן לאיין את המסוכנות בעניינו של המשיב 4 עת ישהה במעצר בית מלא ובפיקוח ובתנאים נוספים.
10. אשר על כן, אני מורה על שחרורו של המשיב 4 ובתנאים המפורטים להלן:

א. המשיב ישהה במעצר בית מלא בכתובת הרימון 102 ביישוב שקד ובפיקוח של מי מהערבים: ליליה אבן, עודד אבן, מרים אבן וסבטלנה ורחוגליאדוב.
ב. הפקדה כספית בסך 30,000 ₪.
ג. חתימה על התחייבות עצמית על סך 50,000 ש״ח
ד. ערבות צד ג׳ על סך 50,000 ש״ח שתחתם על ידי כל אחד מהערבים.
ה. הפקדת דרכון במזכירות בית המשפט.
ו. ניתן צו עיכוב יציאה מן הארץ.
ז. המשיב יתייצב לכל דיון שייקבע בעניינו.

מובהר כי התנאים שנקבעו לעיל יישארו על כנם עד לתום ההליכים המשפטיים של המשיב או עד למתן החלטה אחרת. …..

ניתנה והודעה היום כ״א אדר תשפ״ו, 10/03/2026 במעמד הנוכחים.

אלון גביזון, שופט

המשיב 4:

אני מתחייב בסכום של 50,000 ₪ לעמוד בתנאים שנקבעו בהחלטה לעיל.

ידוע לי שכל הפרה יכולה להוביל לחילוט הערבות וההפקדה.

הערבה גב׳ ליליה אבן:

אני מתחייבת בסכום של 50,000 ₪ לקיים את תנאי הערובה שנקבעו בהחלטה לעיל.

אני מבינה שכל הפרה של המשיב עשויה להוביל לחילוט הערבות.

הערב מר עודד אבן:

אני מתחייב בסכום של 50,000 ₪ לקיים את תנאי הערובה שנקבעו בהחלטה לעיל.

אני מבין שכל הפרה של המשיב עשויה להוביל לחילוט הערבות.

הערבה גב׳ מרים אבן:

אני מתחייבת בסכום של 50,000 ₪ לקיים את תנאי הערובה שנקבעו בהחלטה לעיל.

אני מבינה שכל הפרה של המשיב עשויה להוביל לחילוט הערבות.

הערבה גב׳ סבטלנה ורחוגליאדוב:

אני מתחייבת בסכום של 50,000 ₪ לקיים את תנאי הערובה שנקבעו בהחלטה לעיל.

אני מבינה שכל הפרה של המשיב עשויה להוביל לחילוט הערבות.

<#11#>

החלטה

(בעניינו של המשיב 4 – עטר אבן)

התחייבות המשיב 4 וערבות צד ג׳ של ערביו נרשמה לפרוטוקול.

<»12»>

ניתנה והודעה היום כ״א אדר תשפ״ו, 10/03/2026 במעמד הנוכחים.

אלון גביזון, שופט

ב״כ המבקשת:

מבקשת עיכוב ביצוע.

ב״כ המשיב 4:

<#13#>

החלטה

(בעניינו של המשיב 4 – עטר אבן)

משאירים לשיקול דעת.

מעכב ביצוע החלטתי בעניינו של המשיב 4 עד ליום 12.03.26 בשעה 12:00.

לא יאוחר ממחר, 11.03.26, שעה 12:00 תודיע המבקשת האם בכוונתה להגיש ערר.

ניתנה והודעה היום כ״א אדר תשפ״ו, 10/03/2026 במעמד הנוכחים.

אלון גביזון, שופט

פרוטוקול

(בעניינו של המשיב 2 – מנחם אבוטבול)

המשיב 2:

אני שומע את בית המשפט.

ב״כ המבקשת:

חוזרת על טיעונינו לעיל.

לשאלת בית המשפט למשיב 2 יש עבר פלילי לא משמעותי, יש לו הרשעה מלפני כשנה בגין ניהול עסק ללא רישיון. כמו כן יש לו רישום פלילי משנת 2022 בגין החזקת סם לצריכה עצמית ואני לא יודעת באיזה סם מדובר ובאיזו כמות. התיק הסתיים ללא הרשעה.

ב״כ המשיב 2:

אני לא רוצה להיכנס לראיות שכן הסכמנו להן, אבל מבין כל ה- 15 משיבים הוא היחיד שאין כל ראיה שהוא נכנס לשם לתוך הרצועה. גם מי שהפליל אותו חזר בו ולכן הראיות כנגדו מאוד נחלשו וזה צריך לבוא לידי ביטוי גם בתנאי השחרור.

לגופם של דברים, מדובר באדם נורמטיבי, גרוש, מטפל בילדה בת 6. הילדה היתה במצב נפשי מאוד מאוד קשה. לשאלת בית המשפט הבנתי מהמשיב 2 שהוא וגרושתו נמצאים במשמורת משותפת.

המשיב 2:

לשאלת בית המשפט מה חלוקת זמני השהות שלי עם הילדה, משיב, שאני רואה אותה שני ורביעי וכל שבת שניה וסוף שבוע ארוך.

ב״כ המשיב 2:

מדובר במשיב ששני הוריו לא בחיים למרבה הצער, אמו נפטרה יומיים לאחר שהוא נעצר והוא גם לא ישב שבעה וזה היה מאוד מאוד קשה.

מדובר באדם נורמטיבי בעל עסק לשיפוצים, עבד למחייתו.

לכן, לאור החולשה בראיות שהוא שונה שכאמור הוא לא נכנס לתוך עזה ואין סכנה בעניינו, מבקש

שבית המשפט יקבע תנאים יותר מקלים מאשר נקבעו ביחס למשיבים האחרים.

ב״כ המבקשת:

אדייק את חברי אבל מדובר במי שהיה גור ם מאוד מאוד מרכזי ואשר הופלה כמעט על ידי כולם. העובדה שהוא לא חצה את הגבול זה לא רלוונטי וכפי שאמר בית המשפט גם האחים אלגרבלי לא חצו. מדובר במי שביצע הרבה מאוד הברחות.

ב״כ המשיב 2:

אני מקווה שחברי לא מתכוון ברצינות כאשר הוא משווה את המשיב 2 לאחים אלגרבלי שביחס אליהם יש ראיות אובייקטיביות וסרטונים וכאן במקרה של המשיב 2 יש רק הפללות.

גם מבחינת ההיקף זה לא נכון להשוות אותו לאלגרבלי.

אם נלך לכתב האישום עצמו הרי שעניינו של המשיב 2 לא מגיע אפילו לרבע מעניינם של האחים אלגרבלי.

אנו מציעים את כתובת מעצר הבית ברחוב אסתר המלכה 13/28 בקרית גת.

גב׳ מור אבוטבול, ת.ז 305588535, לאחר שהוזהרה כדין, לשאלות בית המשפט:

המשיב 2 הוא אחי.

אני מנהלת את סניף אוויס של מכירה, בנתיבות. אני עובדת שם 4 שנים.

לשאלת בית המשפט מה אני אומרת על מה שמייחסים לאחי, משיבה, שבמידה וזה נכון זה חמור מאוד שכן זה לא ערכי ולא עושים דברים כאלה.

אין לי עבר פלילי.

אני גרושה ללא ילדים.

אני אוכל לנהל את הפיקוח על אחי ולשאלת בית המשפט איך זה יסתדר עם העבודה שלי משיבה שנעשה משמרות, רוב העבודה שלי טלפונית. כמובן שאצטרך להגיע לעבודה אבל אעשה משמרות עם יתר המפקחים.

אין דבר כזה שהוא יצא מהבית, נראה לך שאני אשלם את הערבות? שמעתי והבנתי את המשמעות של הערבות ואם הוא יצא אני אדווח למשטרה.

מ״ת 15609-02-26 מדינת ישראל נ׳ פרץ(עציר) ואח׳ מ״ת 19894-02-26 מדינת ישראל נ׳ זייני(עציר)

10 מרץ 2026

לשאלות ב״כ המבקשת:

אני בת 34 שנה.

גב׳ סתו חצרוני, ת.ז 204064711, לאחר שהוזהרה כדין, לשאלות בית המשפט:

אני אחותו של המשיב 2.

אני בת 33 שנה, אני נשואה ויש לי שלוש בנות.

אני עובדת במי עדן מנהלת צוות, אני עובדת שם 11.5 שנים ואני אחראית על 7 עובדים.

אין לי עבר פלילי.

לשאלת בית המשפט מה אני אומרת ע למה שמיוחס לו, משיבה, שכל הפרשה הזו חמורה שכן גדלנו על ערכים ולא לעשות דברים כאלה. מבחינתנו מדינת ישראל מעל הכל ואנו גם מבחינה של דת.

לשאלת בית המשפט אך אסתדר עם העבודה, משיבה, שגם עכשיו אני עובדת מהבית. יש לי גם גמישות בעבודה וזה היברידי.

אני מוכנה לחתום ערבות ושמעתי את המשמעות של חתימה על ערבות.

אני מבינה שאם הוא יפר אני אצטרך לשלם את הערבות ואני מבינה שאני צריכה להתקשר למשטרה. לשאלת בית המשפט אם הוא יפר אני אתקשר למשטרה למרות שהוא אח שלי, גם המשפחה שלי חשובה לי.

ב״כ המבקשת:

אין לי שאלות לערבה.

מר אור חצרוני, ת.ז 203193289, לאחר שהוזהר כדין, לשאלות בית המשפט:

אני גיסו של המשיב 2.

אני עובדת בחברת ניהול כמנהל מרכז מסחרי בכרמי גת, אני עובד שם כחצי שנה. לפני כן עבדתי בחברה שנותנת שירותי אחזקה לצה״ל.

עברי הפלילי נקי.

לשאלת בית המשפט מה שמייחסים לו הוא חמור מאוד שכן לא עושים דברים כאלה. לסייע כמו שאמרו פה ועזה זה חמור מאוד ודברים שלא עושים.

אני מוכן לפקח עליו ולשאלת בית המשפט איך זה יסתדר עם העבודה, משיבה, שהבית שגיסי נמצא בו הוא מתחת למרכז המסחרי שאותו אני מנהל וזה אומר שאני נמצא איתו כל הזמן והבנתי דברי בית המשפט שאני צריך להיות צמוד אליו פיסית באותה דירה שבה הוא יהיה ואני ערוך לכך ואני מבין שהתיק יכול לקחת שנתיים שלוש.

אני מוכן לחתום ערבות ואני מבין את המשמעות של חתימה על ערבות.

<»15»>

החלטה

(בעניינו של המשיב 2 – מנחם אבוטבול)

1. הדיון היום, 10.03.26, התקיים בהמשך להחלטתי מיום 09.03.26 (להלן: "ההחלטה").
2. כאמור בהחלטה, ב״כ המשיב 2 נתן הסכמתו לקיומן של ראיות לכאורה בעבירות מיוחסות למשיב למעט בעבירות הביטחוניות – סיוע לאויב בעת מלחמה ואיסור פעולה ברכוש אסור למטרת טרור (להלן: "העבירות הביטחוניות").
3. בהחלטה קבעתי כי ביחס למשיבים 1-5 התשתית הראייתית אינה מבססת את יסודות העבירות הביטחוניות שבכתב האישום, אך יש בעבירות הנוספות אשר בוצעו לכאורה בזמן מלחמה כדי לקיים אחר עילת המעצר – מסוכנות, כל משיב לפי חלקו בכתב האישום ונסיבותיו.
4. המשיב 2 יליד 1986, נעדר עבר פלילי משמעותי.
5. במסגרת בחינת עוצמת עילת המסוכנות בענייננו יש לקחת בחשבון את המעצר הממושך (כחודשיים וחצי), שחלקו היה בתנאים קשים נוכח העבירות הביטחוניות אשר היווה, מן הסתם, גורם מרתיע ומציב גבולות.
6. אוסיף כי כפי שנקבע בבש״פ 6927/09 ובש״פ 2663/09, בכל חלופת מעצר מדובר באיזון בין סיכונים. לא ניתן לאיין באופן מוחלט כל סיכון והשאלה היא של איזון יחסי בין רמת הסיכון לחובה לשקול חלופת מעצר. עוד בהקשר זה נפסק כי חלופת מעצר אינה נועדה אלה

מ״ת 15609-02-26 מדינת ישראל נ׳ פרץ(עציר) ואח׳

10 מרץ 2026

מ״ת 19894-02-26 מדינת ישראל נ׳ זייני(עציר)

ליצור רמה סבירה של ביטחון, להבדיל מוודאות, להשגת מטרות המעצר בדרך אחרת. ראה לעניין זה מ״ת (מחוזי ב״ש) 51497-10-24 (04.12.24).

7. מצאתי כי הערבים המוצעים ראויים לשמש כמפקחים.
8. לאחר שאיזנתי בין השיקולים השונים מצאתי כי ניתן לאיין את המסוכנות בעניינו של המשיב 2 עת ישהה במעצר בית מלא ובפיקוח ובתנאים נוספים.
9. אשר על כן, אני מורה על שחרורו של המשיב 2 ובתנאים המפורטים להלן:

א. המשיב ישהה במעצר בית מלא בכתובת אסתר המלכה 13/28 בכרמי גת ובפיקוח של מי מהערבים: מור אבוטבול, סתו אבוטבול ואור חצרוני.
ב. הפקדה כספית בסך 50,000 ₪.
ג. חתימה על התחייבות עצמית על סך 70,000 ₪.
ד. ערבות צד ג׳ על סך 70,000 ש״ח שתחתם על ידי כל אחד מהערבים.
ה. הפקדת דרכון במזכירות בית המשפט.
ו. ניתן צו עיכוב יציאה מן הארץ.
ז. המשיב יתייצב לכל דיון שייקבע בעניינו.

מובהר כי התנאים שנקבעו לעיל יישארו על כנם עד לתום ההליכים המשפטיים של המשיב או עד למתן החלטה אחרת. ….

ניתנה והודעה היום כ״א אדר תשפ״ו, 10/03/2026 במעמד הנוכחים.

מ״ת 15609-02-26 מדינת ישראל נ׳ פרץ(עציר) ואח׳ מ״ת 19894-02-26 מדינת ישראל נ׳ זייני(עציר)

10 מרץ 2026

אלון גביזון, שופט

המשיב 2:

אני מתחייב בסכום של 70,000 ₪ לעמוד בתנאים שנקבעו בהחלטה לעיל. ידוע לי שכל הפרה יכולה להוביל לחילוט הערבות וההפקדה.

הערבה גב׳ מור אבוטבול:

אני מתחייבת בסכום של 70,000 ₪ לקיים את תנאי הערובה שנקבעו בהחלטה לעיל.

אני מבינה שכל הפרה של המשיב עשויה להוביל לחילוט הערבות.

הערבה גב׳ סתו חצרוני:

אני מתחייבת בסכום של 70,000 ₪ לקיים את תנאי הערובה שנקבעו בהחלטה לעיל.

אני מבינה שכל הפרה של המשיב עשויה להוביל לחילוט הערבות.

הערב מר אור חצרוני:

אני מתחייב בסכום של 70,000 ₪ לקיים את תנאי הערובה שנקבעו בהחלטה לעיל.

אני מבין שכל הפרה של המשיב עשויה להוביל לחילוט הערבות.

<»17»>

החלטה

(בעניינו של המשיב 2 – מנחם אבוטבול)

התחייבות המשיב 2 וערבות צד ג׳ של ערביו נרשמה לפרוטוקול.

<#18#>

ניתנה והודעה היום כ״א אדר תשפ״ו, 10/03/2026 במעמד הנוכחים.

מ״ת 15609-02-26 מדינת ישראל נ׳ פרץ(עציר) ואח׳ מ״ת 19894-02-26 מדינת ישראל נ׳ זייני(עציר)

10 מרץ 2026

אלון גביזון, שופט

ב״כ המבקשת:

מבקשת עיכוב ביצוע.

ב״כ המשיב 2:

משאירים לשיקול דעת.

החלטה

(בעניינו של המשיב 2 – מנחם אבוטבול)

מעכב ביצוע החלטתי בעניינו של המשיב 2 עד ליום 12.03.26 בשעה 12:00.

לא יאוחר ממחר, 11.03.26, שעה 12:00 תודיע המבקשת האם בכוונתה להגיש ערר. ..,..

ניתנה והודעה היום כ״א אדר תשפ״ו, 10/03/2026 במעמד הנוכחים.

אלון גביזון, שופט

פרוטוקול

(בעניינו של המשיב 3 – נדב חלפון)

המשיב 3:

אני שומע את בית המשפט.

ב״כ המבקשת:

חוזרת על טיעוניי לעיל.

למשיב 2 אין עבר פלילי.

ב״כ המשיב 3:

מדובר במי שנסיבותיו האישיות הכי קשות, מלבד זה שהוא היה 600 ימים במילואים וכאשר הוא היה מנוע מפגש הוא קיבל צו 8.

אני חייב להגיד שאני בקשר שוטף עם הרב שלו. אני גם בקשר עם המפקד שלו. מאוד אוהבים אותו.

המשיב 3:

אני משרת ביחידה מסווגת של הנדסה קרבית בנושא הצמ״כ.

ב״כ המשיב 3:

לפני יום 07.10.23 היה למשיב 3 עסק של מיזוג והכל ירד לטימיון והעסק נהרס.

מבחינתו הוא רצה לשרת ולהיות בחזית וזה היה הדבר הכי חשוב. החברים שלו נהרגו לידו ומדובר במי שהיה בשטח, שמע כדורים ששרקו לו באוזניים חלק מהשירות. הנזק שנגרם לו הוא נזק מאוד משמעותי.

מדובר באדם נשוי, אב לשני ילדים קטנים, יש לו תינוקת בת שלושה חודשים.

המשיב 3 עצור מזה חודשיים. מדובר באדם נורמטיבי.

מבקש להקל בהפקדה הכספית.

גב׳ אסתי אודיה חלפון, ת.ז 308091131, לאחר שהוזהרה כדין, לשאלות בית המשפט:

אני אשתו של המשיב 3.

אנחנו נשואים 10 שנים. יש לנו שני ילדים הגדול בן 5.5.

אני כרגע בחופשת לידה ואני עובדת בחברת מגדל מזה 6.5 שנים.

המעשים שהוא עשה הם אם הם נכונים הם חמורים מאוד ואם יתברר שהוא עשה את מה שהוא עשה אני אהיה מאוכזבת מאוד כי זה לא מתאים לו בכלל. הוא מתנדב לצבא וזה הערכים שאנו מלמדים את הילדים.

לשאלת בית המשפט אני בוודאי יכולה לפקח עליו, כרגע אני בחופשת לידה ומראש תכננתי להאריך את חופשת הלידה עד ספטמבר ולאחר מכן אני יכולה לעבוד מהבית.

אין לי עבר פלילי.

אנחנו גרים בכרמי גת בדירה שכורה.

לשאלת בית המשפט מיום 07.10.23 העסק של בעלי נפגע כתוצאה מהמלחמה. הוא לא קיבל פיצוי מהמדינה כי הוא רק התחיל את העסק.

אני מוכנה לחתום ערבות ואני מבינה את המשמעות.

ב״כ המבקשת:

אין לי שאלות לערבה.

מר אושר ווקנין, ת.ז 201385382, לאחר שהוזהר כדין, לשאלות בית המשפט:

המשיב 3 חבר מאוד מאוד קרוב מילדות, גדלנו בשכונה בתור ילדים ביחד ברחוב העצמאות בקרית גת. כיום אני גר בכרמי גת קרוב לנדב.

אנחנו מתפללים ביחד ועוזרים אחד לשני.

אני פחח ואני עובד בעסק משפחתי בקרית גת.

אני מוכן להיות מפקח ואני מבין את המשמעות של להיות מפקח 24/7 ואני מבין שההליך יכול לקחת שנתיים אבל אני הבנתי שאני אחליף את אשתו מתי שאני יכול כאשר יהיה לי זמן פנוי בערב. לשאלת בית המשפט גם בלילות אני יכול להיות מפקח, מתי שצריך.

אני נשוי ויש לי ארבע בנות.

אני גם מוכן לחתום ערבות ואני מבין דברי בית המשפט שאם הוא יצא מהבית אני אצטרך לשלם את הערבות מהכיס שלי ואני מסכים.

לשאלת בית המשפט אם הוא יצא מהבית אני אתקשר למשטרה.

לשאלת בית המשפט מה שמייחסים לו הוא מעשה חמור מאוד ולשאלת בית המשפט למה משיב שקודם כל זה עזה והם אויבים שלנו.

אין לי עבר פלילי.

ב״כ המבקשת:

אין לי שאלות לערב.

גב׳ מוריה חלפון, ת.ז 204180921, לאחר שהוזהרה כדין לשאלות בית המשפט:

אביו של המשיב ואבא שלי אחים.

אני בת 34.

אני לומדת משפטים במרכז האקדמי ברמת גן, שנה ב׳.

אני עובדת במי עדן כמנהלת פניות הציבור.

אין לי עבר פלילי.

לשאלת בית המשפט מה אני אומרת על מה שמייחסים לו, משיב, שכולי תקווה שהם לא נכונים שכן

הם חמורים מאוד שכן מדובר בעזה וזה חמור.

אני לומדת היברידי ולפעמים אני צריכה לנסוע אבל אני יכול לעשות משמרות עם יתר המפקחים.

אני מוכנה לחתום ערבות וגם הבנתי את ערבות שבית המשפט הסביר.

אם הוא יצא מהבית אני אתקשר למשטרה. לשאלת בית המשפט אם הוא יגיד לי לא לסבך אותו, משיבה, שהוא זה שיסבך אותי.

ב״כ המבקשת:

אין לי שאלות לערבה.

<#20#>

החלטה

(בעניינו של המשיב 3 – נדב חלפון)

1. הדיון היום, 10.03.26, התקיים בהמשך להחלטתי מיום 09.03.26 (להלן: "ההחלטה").
2. כאמור בהחלטה, ב״כ המשיב 3 נתן הסכמתו לקיומן של ראיות לכאורה בעבירות המיוחסות למשיב למעט בעבירות הביטחוניות – סיוע לאויב בעת מלחמה ואיסור פעולה ברכוש אסור למטרת טרור (להלן: "העבירות הביטחוניות").
3. בהחלטה קבעתי כי ביחס למשיבים 1-5 התשתית הראייתית אינה מבססת את יסודות העבירות הביטחוניות שבכתב האישום, אך יש בעבירות הנוספות אשר בוצעו לכאורה בזמן מלחמה כדי לקיים אחר עילת המעצר – מסוכנות, כל משיב לפי חלקו בכתב האישום ונסיבותיו.
4. המשיב 3 יליד 1996, נעדר עבר פלילי וזוהי לו הסתבכותו הראשונה עם החוק.
5. במסגרת בחינת עוצמת עילת המסוכנות בענייננו יש לקחת בחשבון את המעצר הממושך (כחודשיים), שחלקו היה בתנאים קשים נוכח העבירות הביטחוניות אשר היווה, מן הסתם, גורם מרתיע ומציב גבולות.

המשיב 3 שירת במילואים כ- 600 ימים, תרם את חלקו למאמץ המלחמתי ובנסיבות אלו סבורני כי אין צורך בתסקיר מעצר לבחינת מסוכנותו.

6. זאת ועוד, מעשיו הלכאוריים של המשיב 3 בוצעו על רקע היותו חייל במילואים. משכך, וכאשר בנסיבות העניין הוא אינו משרת כיום במילואים, מסוכנותו לביצוע עבירות דומות פחתה עד כי אינה קיימת.
7. אוסיף כי כפי שנקבע בבש״פ 6927/09 ובש״פ 2663/09, בכל חלופת מעצר מדובר באיזון בין סיכונים. לא ניתן לאיין באופן מוחלט כל סיכון והשאלה היא של איזון יחסי בין רמת הסיכון לחובה לשקול חלופת מעצר. עוד בהקשר זה נפסק כי חלופת מעצר אינה נועדה אלה ליצור רמה סבירה של ביטחון, להבדיל מוודאות, להשגת מטרות המעצר בדרך אחרת. ראה לעניין זה מ״ת (מחוזי ב״ש) 51497-10-24 (04.12.24).
8. מצאתי כי הערבים שנשמעו בפניי ראויים לשמש כמפקחים.
9. לאחר שאיזנתי בין השיקולים השונים מצאתי כי ניתן לאיין את המסוכנות בעניינו של המשיב 3 עת ישהה במעצר בית מלא ובפיקוח ובתנאים נוספים.
10. אשר על כן, אני מורה על שחרורו של המשיב 3 ובתנאים המפורטים להלן:

א. המשיב ישהה במעצר בית מלא בכתובת רבקה אמנו 5/8 בכרמי גת ובפיקוח של מי מהערבים: אסתי אודיה חלפון, אושר ווקנין ומוריה חלפון.
ב. הפקדה כספית בסך 20,000 ₪.
ג. חתימה על התחייבות עצמית על סך 50,000 ₪.
ד. ערבות צד ג׳ על סך 50,000 ש״ח שתחתם על ידי כל אחד מהערבים.
ה. הפקדת דרכון במזכירות בית המשפט.
ו. ניתן צו עיכוב יציאה מן הארץ.
ז. המשיב יתייצב לכל דיון שייקבע בעניינו.