EDNA LOGO 1

דיאנה פאסו-ואגו כלבת פמיניזם: קבעה שלאסיר בכלא יש כושר השתכרות ושהילדים יכולים לתבוע עצמאית למרות שהאישה סגרה עסקת מגורים חינם עם האבא

דיאנה ואגו פאסו שוחטת גברים גרושים לארוחת בוקר

איזה כלבה השופטת דיאנה פאסו-ואגו מבית המשפט למשפחה בבאר שבע?  כלבה מהסוג הדוחה ביותר, כלבה מיוחמת בניחוח הפמינאציה המתפלשת במדמנת סירחון דמם של הגברים שהיא שוחטת.  כמה זוהמה דולפת לדיאנה ואגו מהווגינה????

לפנינו החלטה זנותית במיוחד של השופטת דיאנה.  אדם עם 4 ילדים סגר עם אשתו הסכם בבית דין רבני שהאמא שלו תאפשר לטשה מגורים בחינם, לה ול 4 הילדים, ולא יהיה חיוב במזונות.

האיש נכנס לכלא ואנחנו לא יודעים אם בגלל האישה, או בגלל עבריינות אחרת, והכלבה פנתה לבית משפט למשפחה בייצוג של הנבלה מרסל אביטל, והגישה תביעה עצמאית מטעם הילדים, שהם קופחו, ושההסכם בין ההורים לא כובל את הילדים שתמיד יכולים לפתוח "תביעה עצמאית".  השופטת דיאנה קיבלה את התביעה של הילדים נגד האבא שלהם.

בשום מקום בעולם, לא נפסקים נגד אסיר מזונות.  כי אין לו שכר ואין לו "כושר השתכרות".  רק בישראל הערפדות הפמינאציות המציאו "כושר השתכרות" לאסיר בכלא.

ובשום מקום בעולם, ילדים יכולים לתבוע את האבא אחרי שהוא הגיע להסכם עם האמא.  מי אמר שרצון הילד הוא הרצון של האמא ולא האבא?  דם זו המצאה של הערפדות הפמינאציות של ישראל.

והכי בידור שהשופטת דיאנה פאסו ווגו עוד חושבת ש"הילדים קופחו".  איך הילדים קופלו עם האבא לא יכול לייצר כסף?  מה מקפח אותם כשלאבא אין ממה לשלם?

 

דיאנה ואגו פאסו שוחטת גברים גרושים לארוחת בוקר
דיאנה ואגו פאסו שוחטת גברים גרושים לארוחת בוקר

אין ספק שלדיאנה ואגו פאסו יש את הווגינה הכי מזוהמת במחוז שלה.

לאבא בכלא יש אפס כושר השתכרות אז למה השופטת הזונה פוסקת מזונות?

 

מדובר באבא שבכלא.  כושר ההשתכרות שלו אפס.  אולי אם יתנו לו לרקום ציציות הוא יכול לקבל 1.40 ש"ח בשעה, וגם זה לא יספיק לו לקנטינה.  בבית דין רבני האישה הסכימה עם האבא האסיר שהיא תגור עם הילדים בדירה של האמא של הגבר.

לכאורה, זה מעל ומעבר שכן כושר ההשתכרות של הגבר הוא אפס.  בכל מדינה בעולם אסירים לא משלמים מזונות, כי אינם יכולים לייצר כסף.  רק בישראל שוחטים את הגברים ודורשים מגבר שאין לו שום יכולת להתפרנס מאחורי סוגר ובריח לשלם מזונות.  בשביל בשביל מה יש ביטוח לאומי למזונות?

ופה מדובר באישה שכבר הסכימה על ההסדר ואחרי כמה חודשים פתחה תביעה "עצמאית" של הילדים כאילו הילדים בנפרד מהאמא תובעים את האבא שבכלא.  גם זו קומבינה ישראלית שלא קייימת בשום מדינה בעולם, שאחרי שהאמא תובעת, יש מקצה שיפורים שהילדים תובעים עוד פעם.  מי שהגיש את התביעה הזו היא עו"ד מרסל אביטל, גם הוא כלב בן כלב.

 

מרסל אביטל עורך דין קוקסינלי מדיף צחנת פות פמיניסטי
מרסל אביטל עורך דין קוקסינלי מדיף צחנת פות פמיניסטי
מרסל אביטל שוחט גברים גרושים בשם הווגינה
מרסל אביטל שוחט גברים גרושים בשם הווגינה

להלן כתבה בידיעות פורסם 1/7/2025

 

אב ל-4 קיבל פטור ממזונות – בית המשפט התערב

בית הדין הרבני אישר הסכם גירושים שבמסגרתו הבעל לשעבר, הנמצא במאסר, לא חויב לשלם דבר. האם סברה שהדבר מקפח את ילדיהם ופנתה לביהמ"ש האזרחי

בית המשפט למשפחה בבאר שבע אישר לאחרונה הגשת תביעת מזונות עצמאית מטעם ארבעת ילדיו של אסיר, וזאת מחשש כי הסכם המזונות שעליו חתמו הוריהם מקפח אותם.

לאחר פרידתם הגיעו ההורים להסכם גירושים אטרקטיבי במיוחד מבחינת האב: נקבע שהוא לא ישלם מזונות בכלל ושצורכי שניים מהילדים, בעלי מוגבלויות, ימומנו באמצעות הקצבאות שמתקבלות עבורם מביטוח לאומי, בעוד מזונות אחיהם ישולמו בדרך של מגורי אימם בחינם בדירת סבתם, אם האב. במרץ אשתקד אישר בית הדין הרבני את ההסכם.

תשעה חודשים לאחר מכן פנתה האם בתביעתה לבית המשפט. לטענתה בית הדין לא בחן כראוי את צורכי ילדיה, כאשר עבור אלה בעלי המוגבלות אפילו לא נפסקו מחציות הוצאות החינוך והבריאות. לשיטתה, בנסיבות הללו קמה לילדיה עילת תביעת מזונות עצמאית.

האב, כפר בטענה שילדיו קופחו והפנה לפרוטוקול הדיון בבית הדין הרבני. לדבריו, הערכאה הדתית קיימה דיון ענייני בסוגיה ובחרה לבסוף לאשר את ההסכם, באופן שאינו מאפשר הגשת תביעה עצמאית מטעם הילדים.

השופטת דיאנה פסו-ואגו הסבירה שבהתאם לפסיקה, לצורך הגשת תביעת מזונות עצמאית מטעם הילדים יש להוכיח שני תנאים מצטברים: האחד, שלא התקיים דיון ענייני במזונותיהם; השני, שהם קופחו בסכומים שנפסקו להם. מסקנתה הייתה ששני התנאים מתקיימים.

בנוגע לדרישת קיום הדיון הענייני היא הדגישה שבבית הדין הרבני נוהל הליך גירושין בלבד, מבלי שנכרך בו נושא המזונות. במלים אחרות, בפני הדיינים לא הונחה תביעת מזונות בצירוף המסמכים הדרושים לבירור צורכי הילדים.

בפסק הדין הובהר שלא צוינו בהסכם הגירושים ובפרוטוקול הדיון בבית הדין הרבני סכומי הקצבאות המתקבלות עבור הילדים הנכים. יתרה מכך, עבור שני אחיהם נקבע שלא ייפסקו עבורם סכומים, תוך קשירת מזונותיהם בדירה השייכת לאם הבעל – שאינה חלק מההסכמות ואינה מחויבת וכפופה להן. לפיכך, ניכר שבית הדין לא נתן דעתו מספיק לצורכי הילדים, ולא ניהל דיון ענייני בסוגיה כבדת המשקל.

 

בהמשך קבעה השופטת שגם התנאי הנוסף, שעניינו קיפוח בפסיקת המזונות, מתקיים לכל הפחות ביחס לילדי הצדדים שאינם נכים, שכן בניגוד לאחיהם שזכאים לקצבאות מביטוח לאומי – הרי שלטובתם לא נפסקו מזונות כלל.

בנסיבות אלה נקבע שלמרות הסכם הגירושין החתום והמאושר, יש לאפשר בירור של תביעת המזונות, הפעם כתביעה עצמאית מטעם הילדים לשם הגנה על זכויותיהם. בהתאם לכך הורתה השופטת לאם להגיש תוך 15 ימים תביעה מתוקנת שתכלול את מלוא המסמכים הרלוונטיים.

• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן 

• ב"כ התובעת: עו"ד אביטל מרסל

• ב"כ הנתבע: עו"ד סופיה שטרן

https://www.ynet.co.il/economy/article/bjkjuyzheg

להלן פסק הדין:

 

תלה"מ
בית משפט לעניני משפחה באר שבע
73298-12-24
03/06/2025
בפני השופטת:
דיאנה פסו-ואגו
– נגד –
תובעת:
ס.ר.
עו"ד אביטל מרסל
נתבע:
א.ר. (אסיר)
עו"ד סופיה שטרן
החלטה
 

 

  1. עסקינן בתובענה שהוגשה, ביום 29.12.24, ע"י התובעת לפסיקת מזונות ארבעת הקטינים, הם ילדי הצדדים וזאת לאחר שניתן פסק דין המאשר הסכמות הצדדים, ביום 27.03.24, בבית הדין הרבני.
  2. הנתבע עתר לדחיית התובענה על הסף נוכח פסק דינו של בית הדין הרבני, המהווה מעשה בי-דין ובהעדר שינוי נסיבות.
  3. בדיון שהתקיים ביום 14.5.2025 נדרש ב"כ התובעת להבהיר מה הוא שינוי הנסיבות הנטען, נוכח קיומו של הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין, ובמענה השיב כי אין מדובר בתביעה להגדלת מזונות, אלא בתובענה "עצמאית" של הקטינים לפסיקת מזונות, תוך בחינת שלל הפרמטרים כפי הדין וההלכה.
  4. הצדדים הסכימו להגיש סיכומים בסוגיה זו להכרעת ביהמ"ש.טענות הצדדים:

     

  5. בסיכומי התובעת טען בא כוחה כי הלכה היא שהסכמים בין הורים אינם חוסמים את דרכו של קטין לתבוע מזונותיו, ממי שחב בהם וכי הוראת סעיף 12 (א) לחוק לתיקון דיני משפחה קובעת כי הסכם שכזה, אינו קושר את הקטין, כל עוד לא אושר ע"י ביהמ"ש.לגופו של ענין, נטען, כי מהחלטת בית הדין הרבני, מיום 27.3.2024, ניתן ללמוד שצרכי הקטינים לא נבחנו, כך גם לא נבחנו הכנסות הצדדים והדין החל בדבר חלקו של כל צד לשאת במזונות בהתאם לזמני השהות של הצדדים עם הקטינים. בנוסף נטען כי בעבור שניים מארבעת הקטינים, לא נפסקו מזונות, לרבות רכיב המחציות ונקבע כי בגמלת הנכות לה הם זכאיים, תשמש מזונות בעבורם.

     

    לטענתו, קביעה זו מנוגדת להלכה, לפיה קצבה נועדה לכסות הוצאות של קטין ולא לשאת בצרכיו השוטפים אלא המיוחדים.

     

  6. הנתבע בתגובתו מפנה להסכם הגירושין, שם נקבעו זמני שהות מצומצמים (3 שעות בשבוע) ובהתאם לכך נקבעו מזונותיהם, כאשר בעבור הקטינים נ. וי. נפסוק מזונות בגובה הקצבאות שמתקבלות בעבורם ע"י תשלומם באופן מלא לידי התובעת, והכל בהתאם להסכמותיהם. בנוסף, ביחס לקטינים א. ול., נקבע שהאם תהיה רשאית לתבוע דמי מזונות, רק לאחר שתצא את בית המגורים שבבעלות הנתבע.ב"כ הנתבע מפנה לדין החל בעניינם של קטינים עד גיל 6 ומעל גיל 6 ומוסיפה כי בעניינם של הקטינים נ. וי., יש השתק עילה נוכח פסק דינו של בית הדין הרבני ובעניינם של הקטינים י. ונ., הגם שהתובעת טרם עזבה את ביתו של הנתבע, ניתנת הסכמה לדון בעניינם, כפוף לפינוי הנכס.

     

    באשר לאופי התובענה, טענה ב"כ הנתבע כי על מנת להגדיר התובענה כי תביעה עצמאית, יש לעמוד במבחן דו שלבי. שלב הראשון יש לבחון האם הערכאה המשפטית, בענייננו בית הדין הרבני, קיימה דיון ענייני במזונות הקטינים, בהתחשב בכלל הנסיבות ובשלב השני, האם הקטינים קופחו בסכום המזונות שנפסק.

     

    ב"כ הנתבע מפנה לפרוטוקול הדיון, בבית הדין הרבני, מיום 27.3.2024, המעיד כי תנאיי ההסכם הוכתבו ולכן ניתן להניח כי זה נעשה בסיוע ולא על דעת בית הדין. כן לא הוכח קיפוח הקטינים נ. וי., שכן לא צורפו ראיות המעידות על הוצאות חריגות בעבורם למעט הוצאה של 1,500 ₪ עבור קופ"ח, עבור שבע נפשות המתגוררות יחדיו.

     

    הכרעה

     

  7. בפסק דינו של בית משפט העליון בעמ 3984/15 ‏ ‏פלונית נ' פלוני מיום 13.09.16 סוכמה ההלכה בעניינינו כדלקמן:"לפני שנבוא לבחון האם בנידון דידן עומדת למבקשת הזכות לתביעת מזונות עצמאית, נחזור בקצרה לראשונות ונזכיר את יסודותיה של הלכת התביעה העצמאית. הכלל הבסיסי ביחסים בין הורים לילדיהם הקטינים הוא שההורים, כאפוטרופסיו הטבעיים של הקטין, מוסמכים לייצג את ענייניו (סעיף 14לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962). בבסיס קביעה זו עומדת ההנחה, כי ההורה פועל מדרך הטבע לטובת ילדו, והנפקות המשפטית היא שהורים יכולים לייצג את ילדיהם, להגיש תביעות ולחתום על הסכמים בשמם, ואין הילד יכול לתבוע מחדש או לחזור בו מהסכמים אלה(עניין פלוני, בפס' 10 לפסק דינו של השופט עמית). המשפט גם מבקש למנוע הערמה של "סלאמי", של שימוש לרעה בהליכי משפט על-ידי שמשנכנסה לכיס תוצאת תביעה א', תבוא בעקבותיה תביעה ב'. לכלל זה נקבעו מספר חריגים בחקיקה שאחד מהם הוא – בנסיבות המתאימות – מזונות הקטין. המחוקק עמד על כך שבענייני מזונות הקטין עלולים שיקולי טובת הקטין להיטמע בהתדיינות בשיקולי טובת ההורה, ולכן חייב את אישורו של בית המשפט לכל הסכם בעניין מזונות הקטין (סעיף 12(א)לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959). בהמשך לכך, במספר רב של פסקי דין הכיר בית משפט זה בכך, שבמגבלות מסוימות קיימת זכות תביעה עצמאית לילד גם אם קיבל ההסכם בין ההורים תוקף של פסק דין (ראו לדוגמהע"א 404/70 עברון נ' עברון פ"ד כה(1) 373, 378 (1971) (להלןעניין עברון);ע"א 109/75 אברהם נ' אברהם פ"ד כ"ט(2) 690 (1975) (להלןעניין אברהם);ד"נ 4/82 קוט נ' קוט פ"ד ל"ח(3) 197 (1984);ע"א 328/84‏‎צארום‎‎נ' צארום פ"ד ל"ח(4) 136 (1984); פנחסשיפמן דיני המשפחה בישראל272-265 (1989)). במקרה בו לא הוכרה זכות תביעה כזו, יכול הקטין להגיש תביעה לשינוי גובה מזונות. ההבדלים בין שתי התביעות הוא בכך שבתביעה לשינוי גובה מזונות על התובע להוכיח שינוי נסיבות מהותי, והבחינה נעשית רק ביחס לשינוי זה (ועל כך בהמשך), ובתביעה עצמאית אין התובע צריך להוכיח שינוי מהותי, והמזונות נבחנים מחדש ומעיקרא ("דה-נובו"). הבדל נוסף הוא בשאלת הסמכות הנמשכת – אם מדובר בתביעה לשינוי גובה מזונות, נתונה הסמכות לדון לערכאה שנתנה את פסק הדין שמבקשים לשנות, ככל ש"דנה ופסקה" (ראו פסקה כ' להלן), ואם מדובר בתביעה עצמאית ניתן להגיש את התביעה גם לערכאות אחרות בהתאם לדין.

    השופט עמית הציג מבחן דו-שלבי בקביעה האם עומדת לקטין זכות לתביעה עצמאית למזונות נוסף על הסכם קודם אליו הגיעו ההורים ואושר על ידי בית המשפט. בשלב הראשון יש לבדוק, האם התנהל דיון בעניינו של הקטין –כאשר באין ראיה לסתור, נקודת המוצא היא שעניינם של הקטינים נבחן כאשר אושר ההסכם – ואם התנהל דיון כזה, אין לקטין זכות תביעה עצמאית. ככל שהוכח שדיון כזה לא התנהל, יש לעבור לשלב השני ולבחון האם קופח הקטין במזונותיו, ואם אלה לא קופחו אין להכיר בתביעה כתביעה עצמאית, אלא לכל היותר ובמקרים המתאימים כתביעה להגדלת מזונות. תביעה עצמאית תוכר, לגישה זו, רק במקרה בו לא התנהל דיון בעניין הקטין ובנוסף נמצא כי קופח במזונותיו. עם זאת נקבע, כי במקרה של קיפוח מהותי הזועק על פניו לגבי מזונות הקטין, גם כאשר התנהל דיון במזונותיו, יש להכיר בתביעה כתביעה עצמאית ולבחון את מזונות הקטין מחדש…".

     

    אם כן חובה על בית המשפט לבחון האם טובת הקטינים הובטחה בהסכם, קרי האם נידונו עניינם של הקטינים, לגופם של דברים וככל ולא כך היה, האם המזונות שנקבעו קיפחו את הקטינים.

     

  8. התובענה שבפני הוגשה לפסיקת מדור ומזונות, בה פרטה התובעת צרכייהם הנטענים של הקטינים ויכולות הצדדים.לתביעתה צרפה התובעת מסמכים שונים לבסס תביעתה, בין היתר אישורים רפואיים בעניינם של נ. וי.. אולם לא הוגשו מסמכים המעידים על ההוצאות הנטענות בעניינם של הקטינים כולם, ובפרט בעניינם של הקטינים, בגינם מתקבלים קצבאות נכות ולו על מנת לבסס הטענה כי אין דיי בהן כדי למלא אחר צרכייהם, נוכח הוצאות חריגות בעניינם.בנוסף לא הוצגו ראיות בדבר ההוצאות השוטפות הנטענות של הקטינים, לרבות בעבור מדור.

     

  9. מנגד הציג הנתבע מסמכים המעידים כי הקצבאות מסתכמות בסך של 2,820 ₪ לכל קטין, קרי סך 5,640 ₪.כן נטען והדבר לא הוכחש, כי התובעת מתגוררת יחד עם שש נפשות בדירה, בגינה אינה משלמת דמי שכירות, כלל. 
  10. הסכם הגירושין קבע, בעניינם של הקטינים, כדלקמן:"ח. הקטינים י. ונ. זכאים לקצבאות נכות מהמל"ל קצבאות אלו יועברו לידי האם ובכך יצא האב בחובתו לתשלום מזונות הקטנים"ט. הוסכם כי כל עוד האישה מתגוררת ביחד עם הקטינים בדירה השייכת לאימו של הבעת לא יהיה חיוב במזונות הקטינים א.ול.. הבעל ישא במחצית הוצאות חינות והוצאות בריאות שאינם כלולים בסל הבריאות.

    י. עוד הוסכם כי במידה והאישה תעזוב את דירת אימו של הבעל תקום לה הזכות להגיש תביעה למזונות הקטינים א. ול."

     

    עיון בפרוטוקול הדיון ובהסכם, מעיד כי עסקינן בהליך שנפתח ל"גירושין" ולא נטען וכן לא צויין בכותרת ההליך בבית הדין, כי עסקינן גם בתביעת למזונות, עצמאית או כרוכה. דהיינו בפני בית הדין לא הונחה תביעת מזונות הקטינים, בצרוף כלל ההמסמכים הנדרשים לברור צרכיהם.

     

    בהסכם ובדיון המקדמי לו, לא צויינו סכומי הקצבאות.

     

    בעבור הקטינים א. ול. נקבע כי לא יפסקו מזונות, כאשר קביעה זו נקשרה בסוגייה רכושית, עת עסקינן בנכס השייך לאחר, שאינו חלק מההסכמות ואינו מחוייב וכפוף להן.

     

  11. נוכח כלל האמור עולה כי ביה"ד, אשר נתן תוקף להסכמות הצדדים, על פניו לא נתן דעתו לצרכי הקטינים, תוך ניהול דיון בסוגיה זו.בחינת המכלול מעיד כי לא ניתן לדעת, בשלב זה, האם עניינם של הקטינים נ. וי. קופחו, בהעדר כל מידע וראיות בעניינם, כאשר מנגד ניתן להניח כי צרכיהם של א. ול., לכאורה קופחו, עת לא נפסקו כלל מזונות בעניינם ואלו נקשרו בהתחייבות רכושית של אחר, ללא מעורבותו בהליך, בעוד ל. קטין מתחת לגיל 6.

     

    סוגיה זו יש לברר.

     

  12. סוף דבר מצאתי לקבוע כי יש לאפשר ברור התובענה כתובענה עצמאית של הקטינים לפסיקת מזונותיהם.
  13. בנוסף אני מורה לתובעת להגיש כתב תביעה מתוקן, באופן שכלל המסמכים הנדרשים לביסוס תביעתה וטענותיה, יצורפו, לרבות ההוצאות הנטענות בעניינם של הצדדים וההכנסות של התובעת מכל סוג.כתב התביעה המתוקן יוגש בתוך 15 ימים.

     

  14. נוכח התוצאה אליה הגעתי, אין צו להוצאות.מתירה פרסום ההחלטה ללא פרטים מזהים.

     

     

    ניתנה היום, ז' סיוון תשפ"ה, 03 יוני 2025, בהעדר הצדדים.

https://www.psakdin.co.il/Court/%D7%A4%D7%A1-%D7%93-%D7%91%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%94-%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D

PDF

החלטה דיאנה פאסו ואגו תביעה עצמאית 4 קטינים למזונות כשאבא אסיר 73298-12-24

Views: 63

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *