לפנינו 2 חוות דעת בעתירה של עו"ס אישה יונתן מרטון מרום שילדה תינוק, אבל מזדהה כגבר ורוצה שבתעודת הלידה יירשם שהתינוק נולד מאב, ולא מאם, על סמך תחושות המגדר של היולדת שהיא אישה שחיצונית נראית כמו גבר. בג״ץ 8391/16 יונתן מרטון מרום. 

ב 2009 העו"ס יונתן שהיה אישה הלך למשרד הפנים עם חוות דעת מאיכילוב שהוא גבר, ושעבר ניתוח מין בחו"ל, ורשמו אותו כגבר.  ב 2016 נולד לו תינוק, כשהוא אמור להיות אחרי ניתוח מין….  כלומר הוא רימה את משרד הפנים……

מדובר בעובדת סוציאלית אישה עם רחם שמתחפשת לגבר, בשם יונתן מרטון מרום, נוטלת טסטוסטרון כדי לגדל זקן, אבל אף אחד לא יודע אם עבר/ה ניתוח מין כי הציג תעודה שניתחו אותו בחו"ל, אבל 7 שנים אחר כך התברר שיש לו, או לה, רחם פעיל….

העו"ס יונתן שהשריצה את התינוק, רוצה שמשרד הפנים ירשום את התינוק כמי שנולד לגבר (על סמך תחושה), ולא כמי שנולד לאישה (על סמך מציאות אובייקטיבית).

הפקיד ערך שימוע ליונתן, השתכנע שהוא אישה, מחק את מינו מגבר והחליף לאישה, רשם את התינוק כמי שנולד לאישה, והציע ליונתן לפנות מאוחר יותר ולהירשם מחדש כגבר.

 

 

להלן ההחלטה בבית משפט עליון "לטראנס-Sקסואלים מגיע פריבילגיות"

 

את פסק הדין כתב ניל הנדל. הוא מראה רגישות רבה כשמדובר בקוקסינלים, אבל אם גבר סטרייט היה מגיע אליו, הוא היה זורק אותו עם הוצאות, כי הוא שייך לכת הפמיניזם לפיה גברים יהודים מסוכנים מאוד לנשותיהם, ויש לרסק אותם, לרושש אותם, ולחרבן עליהם.  דין הקוקסינל לפריבילגיות, ודין האבא הגרוש היהודי לקרמטוריום.

שימו לב איך למרות חוות דעת נגד הרישום של יונתן כגבר שהוא אבא שיילד תינוק, ניל הנדל כפה על המדינה לשנות את הרישום מ"אם ל"אב", ומאישה לגבר.

ועדיין אף אחד לא יודע אם זה טרנסקסואל שעבר ניתוח מין, או לא.

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

 

בג"ץ  8391/16

 

לפני:	כבוד השופט נ' הנדל
	כבוד השופט ע' פוגלמן
	כבוד השופט מ' מזוז

 

העותרים:	1. פלוני
	2. פלוני
	3. פלוני
	4. טרנסג'נדרים למען צדק חברתי
	5. מעברים – שינוי בר קיימא לקהילה הטרנסית
	6. האגודה לשמירת זכויות הפרט

נ  ג  ד

המשיבים:	1. שר הפנים
	2. רשות האוכלוסין וההגירה

עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותרים:

עו"ד חגי קלעי; עו"ד דניאלה יעקובי

בשם המשיבים:

עו"ד נחי בן אור

פסק-דין

השופט נ' הנדל:

 

1. שלושה סעדים התבקשו בעתירה שלפנינו. שניים מהם – השלמת רישומו של עותר 3 כבנם של עותרים 1 ו-2, וביטול השינוי הכפוי שנערך בסעיף המין של עותר 1 במרשם האוכלוסין, בעקבות לידת עותר 3 – נושאים אופי פרטני מובהק. לעומתם, עניינו של הסעד השלישי, בקביעת מדיניות לפיה "בכל מקרה שבו מוצגת לפקיד המרשם הודעה על הולדת חי ירשום הוא את היולד או היולדת כהורה של הילד, מבלי להפלות בין אמהות סיסג'נדריות לבין אבות טרנסג'נדרים".

2. בתגובתם המקדמית, מיום 1.3.2017, הודיעו המשיבים כי הם נכונים לתת מענה מעשי לשני ראשיה הראשונים של העתירה. כך, עותר 2 – בן זוגו של עותר 1 ואביו הגנטי של עותר 3 – יירשם, על סמך הצהרתו, כאביו של עותר 3. רישום זה יבוא לידי ביטוי במרשם האוכלוסין, בספח תעודת הזהות של עותר 2 ובתעודת הלידה של עותר 3. כמו כן, עותר 1 – גבר טרנסג'נדר, אשר תרם את הביצית להיריון של עותר 3 ונשא את ההיריון הטבעי עד לסיומו המוצלח – יוכל להירשם במרשם האוכלוסין כ"זכר", על בסיס אישור רפואי מתאים. השלמת רישום זה תאפשר הנפקת תמצית רישום שבה יופיעו עותרים 1 ו-2 כאבותיו של עותר 3. לאחר הדיון שהתקיים בפנינו, ציינו כי הצדדים הגיעו, תוך שמירה על זכויותיהם, להסדר "שעשוי לתת מענה חלקי" לחלק מטענות העותרים. המשיבים נדרשו, אפוא, להציג את עמדתם "לגבי חלקה האחר של העתירה".

           ביום 7.7.2017, הגישו המשיבים הודעה מעדכנת (להלן: הודעת העדכון), ממנה עולה כי ההסדר שהוצע יצא אל הפועל – וייתר, למעשה, את הדיון ברכיביה הפרטניים של העתירה. אשר להיבט הרחב יותר, סבורים המשיבים כי הודעת לידה הנמסרת לפקיד הרישום על ידי מוסד רפואי, לפי סעיף 6(א) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, מהווה תעודה ציבורית. משכך, כאשר מתעוררת סתירה בין הודעת הלידה המציגה את פלוני כ"אם", לרישומו כ"זכר" במרשם האוכלוסין, רשאי פקיד הרישום הראשי לתקן את המרשם בהתאם לתעודה הציבורית – כאמור בסעיף 19ה לחוק מרשם האוכלוסין – ולרשום את ה"אם" כ"נקבה". עם זאת, גברים טרנסג'נדרים המבקשים לשמור על רישומם כ"זכרים" יוכלו לפנות ערב הלידה, או סמוך לאחר מכן, לוועדה הרב מקצועית לניתוחים לשינוי מין, הפועלת בבית החולים תל השומר בהתאם לחוזר מינהל הרפואה של משרד הבריאות מס' 16/2014 (להלן: הוועדה הרב מקצועית), בבקשה לבחינת השפעת ההיריון על זהותם המגדרית. ככל שהוועדה תאשר שההיריון אינו כרוך בשינוי מגדרי, יוסיף אותו אדם להופיע במרשם האוכלוסין כ"זכר". המשיבים מדגישים כי המתווה האמור, שהתקבל על ידי היועץ המשפטי לממשלה, אינו מחייב הצגת אישור נפרד בגין כל אירוע לידה. על פי השקפתם, מתווה זה – לצד הקביעות העקרוניות בדבר רישום האב שמזרעו נולד היילוד כאב על פי הצהרתו, ורישום שני בני הזוג כאבות בתמצית הרישום – מעניק מענה הולם לסוגיות שהעלתה העתירה, ועל כן, דינה של זו להימחק בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית.

           מנגד, העותרים גורסים כי לא קיבלו את הסעד השני שביקשו – קרי, ביטול השינוי הכפוי שנערך בסעיף המין של עותר 1. אדרבה, חלף ביטולו של שינוי זה, תוך הכרה בכך שעותר 1 נותר "זכר" מאז שינה את רישומו המקורי בשנת 2009, בחרו המשיבים לערוך שינוי נוסף בסעיף המין – זאת הפעם, מ"נקבה" ל"זכר" – באופן היוצר את הרושם שעותר 1 שינה את מינו לא פחות מ-3 פעמים. מעבר לכך, בתעודת הלידה של עותר 3, עותר 1 עודנו רשום כ"אם", באופן שאינו משקף את זהותו המגדרית ואף עומד בסתירה לרישומו כ"אב" בתמצית הרישום. העותרים מדגישים בהקשר זה, כי בעניינו של עותר 1 קיימת חוות דעת מטעם הוועדה הרב מקצועית, אשר אישרה כי תהליך ההיריון והלידה לא השליך על זהותו המגדרית – ומכאן שלשינוי המין שנכפה עליו לא היה כל בסיס. במישור הרחב יותר, מותחים העותרים ביקורת חריפה על המתווה שהוצג בהודעת העדכון, ורואים בעצם הטלת הספק בזהותו של גבר טרנסג'נדר, אך בשל תהליך היריון ולידה שבחר לעבור, משום פגיעה בזכויותיו החוקתיות לכבוד, לאוטונומיה ולפרטיות. על פי השקפתם, ראוי היה להתאים את הודעת הלידה לזהויות השונות של היולדים – ולהימנע כליל מסיווג גבר טרנסג'נדר כ"אם", באופן המעוות את זהותו המגדרית. כך או כך, סעיף 19ה לחוק מרשם האוכלוסין שולל, לדעתם, את עמדת המשיבים, ומבהיר כי לא ניתן יהיה לערוך שינוי כפוי של סעיף המין על סמך הודעת הלידה, ללא עריכת בירור מקדים. העותרים מוסיפים ומשיגים על סבירותו של המתווה ועל תקינות ההליך בו גובש, וטוענים כי תוכנו מנוגד לעמדות שהביעה המדינה במסגרת הליכים שיפוטיים אחרים.

3. לאחר הגשת תשובתם לתגובת המשיבים, ביקשו העותרים לצרף לעתירה שלושה עותרים נוספים שעניינם מעורר "שאלות זהות לאלו הנדונות בהליך הנוכחי" – קרי, שינוי לא רצוני של סעיף המין בעקבות לידה. במקביל, ביקשו העותרים כי ניתן צו ביניים המורה למשיבים לעכב את שינוי סעיף המין של אחד מן המבקשים להצטרף כעותרים – ובמישור העקרוני, אוסר לשנות את סעיפי המין של גברים טרנסג'נדרים "שילדו, או עשו שימוש בביצית שלהם לצורך הבאת ילד/ה לעולם", או של "נשים טרנסג'נדריות שהפכו לאמהות תוך שימוש בזרע שלהן".

4. דין העתירה להידחות. מן החומר עולה כי הסעדים הפרטניים שביקשו העותרים – קרי, השלמת רישומו של עותר 3 כבנם של עותרים 1 ו-2, ורישומו של עותר 1 כ"זכר" במרשם האוכלוסין – ניתנו להם, ומכאן שהעתירה מוצתה ביחס לראשים אלה.

           אכן, צודקים העותרים כי השינוי הכפוי שנערך, לטענתם, בסעיף המין של עותר 1 בעקבות הלידה לא בוטל מעיקרו, כפי שביקשו בעתירתם, אלא שונה. אולם, אין בהבחנה זו – הגם שנודעת לה משמעות מנקודת מבטם של העותרים – כדי לטשטש את "השורה התחתונה". מרשם האוכלוסין משקף כעת את זהותו המגדרית של עותר 1, כפי שביקש, וממילא אין מקום, בנסיבות המקרה, למתן סעדים נוספים בהקשר זה. על זאת אוסיף כי סוגיית רישומו של עותר 1 כ"אב" בתעודת הלידה של עותר 3 לא הועלתה במפורש בעתירה, ואין בה, אפוא, כדי לשנות את המסקנה בדבר מיצוי היבטיה הפרטניים של העתירה.

           בנסיבות אלה – ולנוכח השינוי המהותי שחל בתשתית העובדתית בעקבות גיבוש המתווה הכללי שהציגו המשיבים בהודעת העדכון – ההליך הנוכחי אינו מהווה עוד מסגרת הולמת לדיון בסוגיה העקרונית שהועלתה במסגרת ראשה השלישי של העתירה.

5. העתירה נמחקת, אפוא, ועמה הבקשות לצירוף עותרים נוספים ולמתן סעדים זמניים. טענות העותרים במישור העקרוני – ומכלול טענותיהם של המבקשים להצטרף – שמורות להם. אין צו להוצאות.

           ניתן היום, ‏כ"ג בטבת התשע"ח (‏10.1.2018).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

PDF

בגץ יונתן מרטון מרום לרשום תינוק כמי שנולד לזכר 8391-16

להלן חוות הדעת של רינה נשר אחיפז

 

רשות האוכלוסין וההגירה

Population and Immigration Authority

 

יח׳ אדר תשע" ז 16 במרץ 2017 2017-00004530

הנדון: בג״ץ 8391/16 – רישום פרט המין של יולדת במרשם האוכלוסין

לקראת הדיון אצל היועץ המשפטי לממשלה בעניין זה ולאחר הדיון הראשון בעתירה, רצ״ב חוות דעתנו בסוגיה המצטרפת לעמדתנו מיום 23.2.17 (מצ״ב), וזאת בהתייחס לעמדת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי-מנהלי), הגב׳ דינה זילבר (להלן־ המשנה), מיום 26.2.17 בנוגע לבג״ץ 8391/16, יונתן מרטון מרום נ׳ שר הפנים (להלן- העתירה) אשר אנו סבורים כי היא מהווה מהפכה של ממש בכל הנוגע לתפיסה של מרשם האוכלוסין. חוות דעתה של המשנה רואה בו ככזה הבא להגשים תכליות, כמו הזכות לזהות או הזכות להגדרה עצמית, אשר על פי הפסיקה ארוכת השנים של בית המשפט העליון -זרות לו לחלוטין ואף מנוגדות לתכליותיו, שכן תפיסות עולם ותחושות, חשובות ומשמעותיות ככל שתהיינה, אינן מעניינו של מרשם האוכלוסין.

ויובהר ־ המרשם אינו עוסק בזכות להיות אזרח אלא רושם את פרט האזרחות, ככל שיש כזו; הוא אינו עוסק בזכות להורות אלא רושם את קשרי המשפחה, כאשר הם קיימים; הוא אינו עוסק בזכות להרגיש כבן דת כזו או אחרת, אלא רושם את הדת אליה משתייך התושב על יסוד תעודה ציבורית המעידה על כך; הוא אינו עוסק בזכות להרגיש צעיר או בזכות להרגיש זקן, ביכולת לעשות מאמצים שעושים צעירים או ברצון ליהנות מזכויות להם זכאים מבוגרים בלבד, אלא רושם את התאריך בו נולד התושב.

כך גם בכל הנוגע לפרט המין. רישום ראשון של פרט זה נעשה לכתחילה על יסוד האמור בהודעת הלידה של התושב עם לידתו, המעידה על עצם התרחשות הלידה, מועדה, על זהות אמו היולדת, ובכלל זה גם על פרט המין של הילוד.

ככל שחל שינוי במינו של התושב, יעשה השינוי במרשם האוכלוסין על יסוד תעודה ציבורית, המעידה על השינוי שחל (בהתאם לסעיף 19ג לחוק). כפי שנקבע ב׳נוהל שינוי/תיקון פרט רישום מיף (נוהל מס׳ 2.6.0001) של רשות האוכלוסין וההגירה־ ישנן שלוש תעודות אפשריות, המוכרות לצורך שינוי בפרט המין.

אפשרות ראשונה, במידה והתושב עבר ניתוח לשינוי מין בישראל, נדרשת תעודה, שניתנה ע״י הועדה במשרד הבריאות המאשרת ניתוחים לשינוי מין;

אפשרות שניה, במידה והתושב עבר ניתוח לשינוי מין בחו״ל, נדרשת תעודה המעידה על הניתוח שבוצע בחו״ל, יחד עם אישור של הרופא המטפל בתושב, המעיד על השינוי שחל במינו של התושב (כפי שפירטנו בהרחבה בנוגע לעותר דנן בחוות דעתנו מיום 23.02.16); 

אפשרות שלישית נוגעת למקרים של מי ששינה את מינו ללא ניתוח, ועל כך מעידה תעודה בדבר שינוי המין, המונפקת ע״י ועדה במשרד הבריאות, המאשרת שינוי מין ללא ניתוח, אשר הוקמה בהתאם להסכמות המדינה בבג״ץ 6035/14, רונית לירן-שקד נ׳ משרד הפנים (להלן־ העתירה הקודמת), לפיהן האישור יונפק לאחר בדיקה עובדתית מקיפה ולאורך זמן בדבר השינויים שחלים בתושב, המעידים כי הוא חי כבן המין השני לכל דבר ועניין.

ואולם, בעתירה דנן, מבוקש לעשות מהפכה של ממש, העומדת בניגוד לעקרונות העומדים בבסיס חוק המרשם; בעתירה דנן מבקשים לנתק את הרישום במרשם האוכלוסין מן הנסיבות העובדתיות, ולתת נפקות משפטית בלעדית ומחייבת לתחושות התושב ולרגשותיו בלבד. זאת, בניגוד גמור לפרשנות שנתן ביהמ״ש העליון לחוק המרשם לאורך השנים, כפי שמצוטט ע״י המשנה בעצמה בעמדתה.

כפי שפורט בהרחבה בחוות דעתנו מיום 23.2.2017, עמדתנו בעתירה הנוכחית, לפיה שינוי עובדתי הבא לידי ביטוי בתעודה ציבורית מחייב שינוי במרשם האוכלוסין, הולמת לגמרי את העמדה שניתנה בעתירה הקודמת, באשר היא מביאה בחשבון פרמטרים עובדתיים חיצוניים, ואינה מייחסת משמעות בלעדית לתחושות.

העתירה, שהוגשה כנגד ההחלטה לפיה הודעת הלידה היא תעודה ציבורית המעידה כי היולדת היא אם ומשכך מדובר בנקבה, מבקשת לטעון כי היות והיולדת חשה כגבר בעת הלידה, ונוכח הרצון להכיר בתחושותיהם של טרנסג׳נדרים, יש מקום לתת לתחושות אלו נפקות משפטית בלעדית גם במקום שהן סותרות את האמור בתעודה ציבורית זו. קבלת עמדת העותרים על יסוד ההכרה בזכות להגדרה עצמית של העותר, אינה עולה בקנה אחד עם הוראות חוק המרשם והפסיקה העקבית בעניין, ולפיכך איננו יכולים לקבלה.

 

כפי שפורט בעמדתנו, אנו סבורים, כי מסקנת פקיד הרישום, לפיה הודעת הלידה מעידה על העובדה שהעותר 1 הוא היולדת, ומשכך הוא האם, משמע־ נקבה, היא המסקנה היחידה האפשרית, ומשכך ברי, כי רישום הדבר במרשם האוכלוסין, נוכח חובתו של הפקיד לעדכן את הרישום בהתאם לתעודות הציבוריות המוצגות בפניו, הוא הפעולה הסבירה היחידה האפשרית בנסיבות אלו.

למותר לציין, כי אף החקיקה הישראלית מכירה בכך שפעולת הלידה שייכת לנקבה בלבד, ולכן, סעיף 6 לחוק המרשם קובע כי היולדת היא האם, וסעיפים 21 ו־ 22 קובעים כי מדובר בילוד שנולד לאשה. גם החקיקה הנוגעת לזכויות היולדת מסדירה את הדברים דווקא בחוק עבודת נשים, התשי״ד־1954 ולא במסגרת דיני העבודה הכלליים.

אשר לטענה, לפיה היה על בית החולים לרשום את היולדת כאב, בשל העובדה שבנוהל נקבע כי יש לרשום את פרטי הרישום כפי שהם רשומים בתעודת הזהות, מקורה, למצער, בחוסר הבנה. הרי מטרתה של הודעת הלידה היא להעיד על האירוע שקרה; על השינוי שחל. עצם הלידה מהווה שינוי בפרטי הרישום של התושבת שילדה, ומעתה והלאה היא הופכת לאמו של הילוד, והוא מצטרף לפרטי הילדים המופיעים בתעודת הזהות שלה. ברי, כי על בית החולים להעיד על הפרטים הנוכחיים, המצויים בתחום סמכותו, אף אם הם מהווים שינוי מן הרשום בתעודת הזהות. אמנם, בכל הנוגע לפרטים שאינם בתחום סמכותו של בית החולים (כמו- הדת של היולדת, מצבה האישי וכדי) אין לבית החולים סמכות להעיד על השינוי שחל, אולם בכל הנוגע לעובדת הלידה, לזיהוי היולדת ומשכך, לרישומה כאם, מדובר בעניין המצוי בתחום סמכותו, כפי שנקבע בסעיף 6 לחוק המרשם, וחלה עליו חובה לדווח על שאירע, אף אם הוא מהווה שינוי מן הרשום בתעודת הזהות.

נזכיר, כי העותר שבפנינו אשר נולד כנקבה, שינה את הרשום בפרט המין שלו לזכר על יסוד אישור רפואי מביה״ח איכילוב, הנושא את חותמת לשכת הבריאות המחוזית, ולפיו: "יונתן מרטון עבר תהליך לשינוי מין תחת השגחה רפואית שלי, ממין גנטי נקבה לזכר, אשר כלל טיפול הורמונלי וניתוח לשינוי מין בחו״ל (ראה מכתב מצורף). הוא מתפקד בחברה כגבר לכל דבר…". מובן, כי הודעת לידת החי, בה הוא רשום כאם הילוד, ואשר מעידה על נשיאת ההריון והלידה, יש בה בכדי להעיד על השינוי שהתרחש מאז.

כפי שפירטנו, ברי כי לתחושת היולדת והרגשתה בעת הלידה לא יכולה להיות השלכה בלעדית על אופן הדיווח של בית החולים. באופן דומה, גם עמדת הועדה הרב מקצועית לניתוחים לשינוי מין מיום 20.2.17, המתייחסת אך ורק לתחושות היולדת ולרגשותיה, אינה רלבנטית בכל הנוגע לרישום במרשם האוכלוסין.

 

דווקא הציטוטים מן הפסיקה, כפי שהובאו בעמדת המשנה, מלמדים כי פעולתו של פקיד מיישום מייתמ מחויבת בנסיבות העניין, ולכל מפחות, סבירה ביותר. לכל אורך הפסיקה נקבע, כי על פקיד הרישום לרשום את פרט הרישום בהתאם למופיע בתעודה הציבורית שהוצגה בפניו. כך בדיוק הוא פעל במקרה שבפנינו, כאשר רשם את העותר 1 כאמו של הקטין, וכנקבה בהתאם.

בכל הנוגע לבג״ץ 143/62, פונק שלזינגר נ׳ שר מפנים- דווקא קביעת ביהמ״ש, כפי שהובאה בעמדת המשנה, מעידה על סבירות החלטת פקיד הרישום. הן מאחר והוא רשם את פרט המין בהתאם לאמור בתעודה הציבורית שהובאה בפניו, מבלי להכריע בשאלות שאינן בתחום סמכותו, והן מאחר ואף לו היה נרשם בהודעת הלידה העותר כאב (בניגוד להוראות חוק המרשם, כאמור), היה מתקיים במקרה זה החריג שנקבע בפסה״ד, באשר מדובר במצב בו אי נכונות הפרטים שנמסרו לפקיד הרישום, לפיהם זכר ילד, גלויה לעין ואינה מוטלת בספק כלל; כך גם לגבי בג״ץ 264/87 התאחדות הספרדים שומרי תורה – תנועת ש״ס נ׳ מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים, בג״ץ 2888/91 גולדשטיין נ׳ שר הפנים ובג״ץ 6569/11 טבק אבירם נ. משרד הפנים בהם חזר ביהמ״ש וקבע, כי על פקיד הרישום לרשום בהתאם לרשום בתעודה הציבורית שהובאה בפניו, מבלי להכריע במחלוקות שעולות בעניין. ונזכיר שוב, כי במקרה דנן פעל פקיד הרישום בהתאם לאמור בהודעת הלידה, בה מופיע העותר אשר ילד את הקטין, כ׳אם׳.

בעניין זה ראוי לדייק, כי הפסיקה שפורטה אינה מייחסת משקל בלעדי להודעת בני הזוג, אלא לשינוי שהתעודה הציבורית מעידה עליו. בעניין זה הובהר, כי על פקיד הרישום לפעול בהתאם לאמור בתעודה, גם אם הוא סבור כי ישנו ספק משפטי בשאלה לגביה מעידה התעודה הציבורית. וכך עשה פקיד הרישום בענייננו.

באופן דומה, דווקא הציטוטים המובאים בעמדת המשנה בנוגע לפסה״ד בבג״ץ 5070/95 נעמת – תנועת נשים עובדות ומתנדבות נ׳ שר הפנים ולבג״ץ 3045/05 בן־ארי נ׳ מנחל מינהל האוכלוסין הולמים לחלוטין את עמדתנו, לפיה יש להוציא את המאבקים השונים המתנהלים לגבי הגדרתם העצמית של הטרנסג׳נדרים מחוץ למרשם האוכלוסין, וכי ההכרעה בסוגיות אלו ראוי שתיעשה בכנסת.

דברים דומים נאמרו מפורשות אף במסגרת הדיון בעתירה שבפנינו ביום 06.03.13, ע״י כב׳ השופט מזוז (עמי 3 לפרוטוקול, מול השורות 4-7) :

"הרי בכל זאת פקיד הרישום צריך בכל זאת איזה מינימום בסיס של שיקול דעת להפעיל. כשהוא רואה בפניו אשה עם תינוק הוא מתקשה קצת לרשום "גבר". כל מה שמבקשים מכם להביא אישור רפואי. פקיד הרישום אנו רופא ואינו מומחה. הוא רוצה תעודה כדי שיהיה לו בסיס לרישום".

סוף דבר –

לאור כל האמור לעיל אין בידינו לקבל את חוות דעתה של המשנה, ואנו סבורים כי עמדתנו תואמת לחלוטין את עמדת המדינה בעניין לירן ־ שקד ובעניין סיראי; עמדת הוועדה המקצועית אינה רלבנטית לענייננו הן מאחר ולא מדובר בוועדה שהוקמה כדי להעיד על שינויי מין ללא ניתוח, והן מאחר והיא מעניקה נפקות בלעדית לרגשות הנטענים של היולדת, וזאת בניגוד להוראות חוק המרשם ולתכליותיו; ההתפתחות המשפטית באשר להכרה בזכויות הטרנסג׳נדרים להגדרה עצמית אינה נוגעת למרשם האוכלוסין הן מאחר ומרשם האוכלוסין לא נועד לרשום הגדרה עצמית והן מאחר והפסיקה קבעה כי יש להוציא את המחלוקות המשפטיות והחברתיות מחוץ למרשם האוכלוסין; עמדת הרשות אינה פוגעת בזכות לשלמות הגוף, לאוטונומיה, לפרטיות או להורות; שינוי פרט הרישום נעשה תוך הפעלת סמכות כדין ע״י פקיד הרישום, ובדרך היחידה האפשרית ע״פ החוק וע״פ הפסיקה, ולא נפל כל פגם ברישום בהודעת הלידה או בשינוי פרט המין בהתאם לאמור בה.

ודוק, כפי שפירטנו, פקיד הרישום פעל בדרך הסבירה היחידה האפשרית בענייננו בנסיבות אלו.

אולם, אף אם יש מי שסובר כי יכול היה לקבל גם החלטה אחרת, מהפכנית וחדשנית כפי שהראינו, שר הפנים, אינו מבקש לילך בדרך מהפכנית וחדשנית זו, אלא מבקש לצעוד בהתאם לפסיקה ארוכת השנים הנוגעת לחוק מרשם האוכלוסין, וברי כי לא ניתן לומר שעמדתו אינה סבירה.

יחד עם זאת, וכפי שהודענו, ככל שתוצג בפנינו תעודה ציבורית עדכנית, ואשר לפיה היולדת שבה להיות זכר, ניתן יהיה לשנות את הרישום בפרט המין בהתבסס עליה.

כמו כן, ואף זאת כפי שהתחייבנו, ככל שבן הזוג הטוען לאבהותו הביולוגית על הילוד יצהיר על אבהותו יחד עם היולדת, וזאת בהתאם לסעיף 21 לחוק מרשם האוכלוסין הקובע כי שם אב לילוד שנולד לאשה פנויה יכול להירשם על פי הודעת האב והאם כאחד – הרי שהוא יוכל להירשם כאביו של התינוק.

עוד חשוב להבהיר כי עמדתנו זו עולה בקנה אחד עם העמדה שהוגשה לביהמ״ש בבג״ץ 7978/16 שרון סיראי נ׳ שר הפנים, לפיה אין לכלול בתעודת הלידה הורות שנקבעה בצו הורות פסיקתי רטרואקטיבי, מאחר ותעודת הלידה אמורה לשקף את המצב כפי שהיה בעת הלידה. כך גם בענייננו, אנו סבורים כי על תעודת הלידה לשקף את המצב העובדתי כפי שהיה בעת הלידה כאשר העותר הוא היולדת, ומשכך, ובהתאם להוראות סעיף 6 לחוק המרשם, ירשם העותר כאם הילוד.

בברכה,

רינה נשר

ממונה (מרשם אוכלוסין)

PDF

עמדת רינה נשר אחיפז זכות קוקסינל לרישום שינוי מין בלי ניתוח

 

להלן חוות הדעת של עו"ד אודליה אדרי מרשות האוכלוסין

 

רשות האוכלוסין והגירה

כ״ז שבט תשע״ז 23 פברואר 2017 2017-00003972

לכבוד

מר נחי בן אור, עו״ד מחלקת הבג״צים

שלום רב,

הנדון: בג״ץ 8391/16 יונתן מרטון מרום – רישום פרט המין לגבי יולדת במרשם האוכלוסין

עניינה של העתירה שבנדון, בשאלת סמכותו של פקיד הרישום לרשום את פרט המין של יולדת כנקבה, בעקבות הודעת לידת חי שהוצגה בפניו.

בפתח הדברים יוזכר, כי מדובר בעותר שביום 22.4.81 ניתנה לגביו הודעת לידת חי מבית חולים הכרמל בחיפה, בה מופיע פרט המין של הילוד ׳נקבה׳. בהתאם לסעיף 6 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה – 1965 (להלן- חוק המרשם) נרשמו במרשם האוכלוסין פרטי המרשם של העותר, ובכלל זה פרט המין, בהתאם למופיע בהודעת הלידה.

ביום 29.10.2009 הגיש העותר בקשה לשינוי פרט המין במרשם האוכלוסין, ל״זכר" בצירוף אישור רפואי מביה״ח איכילוב, הנושא את חותמת לשכת הבריאות המחוזית מיום 26.10.2009, ולפיו: "יונתן מרטון עבר תהליך לשינוי מין תחת השגחה רפואית שלי, ממין גנטי נקבה לזכר, אשר כלל טיפול הורמונלי וניתוח לשינוי מין בחו״ל (ראה מכתב מצורף). הוא מתפקד בחברה כגבר לכל דבר…״. כן צורף אישור מיום 22.9.2009 אודות ניתוח לשינוי מין שבוצע בחו״ל. על יסוד האישור האמור, ובהתאם לסעיף 19ג(א) לחוק המרשם, שונה פרט המין כמבוקש מ׳נקבה׳ ל׳זכר׳.

ביום 16.3.2016 ניתנה הודעת לידת חי, לפיה ביום 15.3.16 נולד בבית החולים תל השומר ילוד, ואשר במסגרת הפרטים המופיעים בה רשומים תחת פרטי האם פרטיו של יונתן מרטון – מרום, נשוא העתירה שבנדון, אשר אף חתום על הודעת הלידה.

בהתאם להודעת הלידה, המהווה תעודה ציבורית ע״פ חוק המרשם, ונוכח חתימת האם על הודעת הלידה, המהווים הודעות לפי סעיפים 6 ו- 17 לחוק המרשם, ולאחר עריכת שימוע (עליו עוד נפרט) פעל פקיד הרישום בהתאם לסמכותו הקבועה בסעיף 19ג לחוק ושינה את פרט המין של האם ל׳נקבה׳.

יצוין כי גם אם לטענת העותר, חתימתו על הודעת הלידה נכפתה עליו, ואין בה כדי להעיד על הסכמתו, עומדת בעינה סמכותו של פקיד הרישום לשנות את פרט המין, וזאת בהתאם לסעיף 19ה׳ לחוק המרשם, ולאחר שפקיד הרישום הראשי ראה כי הרישום בפרט המין במרשם עומד בסתירה לרשום בהודעת לידת החי, ואף נתן לתושב להשמיע טענותיו.

חשוב להדגיש, כי לצורך הפעלת סמכותו של פקיד הרישום ע״פ סעיף 19ה אין צורן בקבלת הסכמת התושב (זאת, למעט לעניין פרטי הדת הלאום או המצב האישי, ע״פ סעיף 19ה(ב)) אלא די בכך שפקיד הרישום ישמע את טענותיו של התושב. עם זאת, בענייננו אף ניתנה הסכמת התושב לשינוי, זאת במסגרת השימוע שנערך בלשכה. לעניין זה ר׳ תשובתו לשאלה האחרונה בשימוע.

אמנם, במסגרת הסכמת התושב נכרכה גם הסכמתו לכך, שלאחר שינוי המין לנקבה, ישונה הפרט בחזרה ל׳זכר׳, אולם לשם השלמת התנאים הנדרשים בחוק כאמור, חסרה תעודה ציבורית, אותה התבקש להציג לשם שינוי הפרט המבוקש, ואף פתוחה בפניו הדרך לעשות כן בכל עת (כפי שאף הודע לו ולב״כ).

בהמשך, נרשם העותר 2 כאבי הילוד ע״פ הצהרת האם והאב, ובהתאם לסעיף 21 לחוק מרשם האוכלוסין, שכותרתו: "שם האב כשהאישה פנויה". בשל טעות בוצע הדבר רק לאחר הגשת העתירה.

בנסיבות אלו הוגשה העתירה שבנדון.

אנו סבורים, כי דין העתירה להידחות מאחר ושינוי פרט המין ע״י פקיד הרישום היה הפעולה הסבירה והמחויבת, בנסיבות העניין, מאחר והיא מתבססת על תעודה ציבורית שניתנה כדין לגבי עובדה שאינה שנויה במחלוקת – העובדה שהעותר הוא היולדת.

העותרים מבקשים לטעון כי נוכח ההגדרה העצמית של העותר, ונוכח העובדה שהוא הרגיש כגבר לפני הלידה, במהלך הלידה ולאחריה, לא היה לפקיד הרישום סמכות לשנות את פרט המין לנקבה.

עמדתנו היא, כי דין טענה זו להידחות. מרשם האוכלוסין אינו רושם תחושות או הגדרות אלא מציאות עובדתית, כפי שהיא מוצגת בתעודה ציבורית. התעודה הציבורית הרלבנטית בענייננו היא הודעת לידת החי בה מופיע העותר כ׳אם׳, ואליבא דכולי עלמא, פעולת הלידה שייכת לנקבה בלבד. כך, גם חוק המרשם מתייחס בסעיף 6 ליולדת כאם, וכך בסעיף 21 לחוק המרשם, עליו התבססו העותרים בעת רישום העותר 2 כאבי הילוד, קובע כי: "שם אביו של ילד שנולד לאישה…".

בימים האחרונים הועברה חו״ד מטעם חברי הועדה להשמה מגדרית במשרד הבריאות, המבקשת לתמוך בטענת העותרים, ואשר תמצית התייחסותה לעניין נשוא העתירה היא: "במקרה של העותר, למיטב הבנתנו, הוא חי כגבר אולם הרצון להיות אב והעדרן של אפשרויות אחרות הכריעו את הכף לטובת לידה "רגילה". עם זאת, תהושתו הפנימית כגבר לא השתנתה ולכן יש לראותו כ־ "אב" ולא כ-"אם", למרות שהוא עבר תהליך של הריון ולידה".

בעניין זה יש לשים לב כי אין בחוות הדעת כדי להשליך על שיקול הדעת המופעל ע״י פקיד הרישום או על סמכויותיו.

חוות הדעת מתייחסת לשאלת המגדר בלבד, ואין בה כל התייחסות לשאלת המין. חשוב לזכור כי מדובר בשאלה שונה במהותה, שכן הבחנה על פי מגדר, היא כזו המזהה את האדם על פי תווים חיצוניים ועל-פי מרכיבי התנהגות מסוימים. זוהי הגדרה חברתית־תרבותית, בשונה מן ההגדרה הביולוגית של המילה "מין". כאמור בחוות הדעת עצמה ־ "למיטב הבנתנו מגדר מבטא תחושה סובייקטיבית… מה שקובע את המגדר של האדם זו זהות פנימית שאינה קשורה להורמונים, סימני מין משניים, אברי הרבייה או מה שהאדם עושה איתם".

בהתאם לכך, העובדה שחוות הדעת קובעת כי העותר חש כגבר וכי לא היה שינוי בתחושתו הפנימית, אין בה כדי לסתור את העובדה שחל שינוי עובדתי, אשר הודעת הלידה מעידה עליו וכי מבחינה עובדתית, וסת, הריון או לידה הן פעולות המגדירות את המין הנקבי, ולכן תעודה ציבורית המעידה עליהן ביחס לתושב מהווה תעודה המעידה כי מדובר בנקבה.

העותר נרשם כזכר על יסוד תעודה ציבורית אשר העידה, בין היתר, על הטיפול ההורמונלי שקיבל ועל כי "הוא מתפקד בחברה כגבר לכל דבר…". הודעת לידת החי אשר הוא רשום בה כאם, מעידה על השינוי שעבר מאז, ולכן צדק פקיד הרישום אשר הסתמך עליה לשם רישום השינוי.

חשוב לזכור, כי קביעה זו אף מחויבת נוכח הרציונלים של חוק מרשם האוכלוסין, לפיהם במרשם נרשמת המציאות העובדתית בנוגע לתושבי המדינה, ולא תחושותיהם או הגדרתם העצמית, ומכאן החובה הקבועה בחוק להציג תעודה ציבורית שתעיד על המצב העובדתי שרישומו מבוקש. אף הפסיקה, באופן עקבי, לא נעתרה לבקשות של תושבים לשנות את פרטיהם השונים ע״פ הצהרה בלבד.

כך ראה לנכון כבי הנשיא דאז אגרנט להבהיר, בע״א 630/70 טמרין נ. מדינת ישראל, "כי אין משמעות למבחן ההרגשה הסובייקטיבית של אדם פלוני בדבר השתייכותו ללאום אלמוני".

ואף יפים לעניין זה דברי כב׳ השופט מלצר בע״א 8573/08 עוזי אורנן ואח׳ נ׳ משרד הפנים, אשר קבע: «… שלצרכי שינוי רישום הלאום – אין חשיבות להרגשותיו והשקפותיו הסובייקטיביות של מי שמבקש את שינוי הרישום, אלא להוראות החוק ולהגדרות המקובלות…" (ההדגשות אינן במקור, כמובן)

לפיכך, צדק פקיד הרישום אשר רשם את השינוי על סמך התעודה הציבורית שהועברה אליו, וזאת לאחר שאפשר לו להשמיע טענותיו. כפי שאף הובהר לעותרים, ככל שתוצג תעודה ציבורית אשר תעיד על השינוי שעבר מאז הלידה (ככל שעבר), הרי שניתן יהיה לרשום על פיה.

בברכה

אדרי אודליה, עו״ד

לשכה משפטית

PDF

 

חוות דעת אודליה אדרי שינוי מין יולדת מנקבה לזכר בתעודת לידה

להלן כתבה במאקו על הזוגיות פורסם 3/11/2016

 

"אני לא אמא חד-הורית. יש לתומר אבא ואבא"

הרגע שבו יונתן הבין שהוא גבר טרנסג'נדר. הגילוי שלמרות זאת הוא יכול ורוצה ללדת. ההתחמקות מהמבטים ברחוב בזמן ההיריון. הלידה הדיסקרטית. הבדיחות הקטנות. ההשפלה הכואבת במשרד הפנים. יונתן ודניאל מרום, שעתרו לבג"ץ כדי שירשמו אותם כאבות של בנם התינוק, לא מוכנים להיות פריק שואו. ראיון

 

בתמונה הבן זוג דניאל שנולד גבר ולבוש כגבר, אבל שוכב עם אישה שמגדלת זקן ויולדת תינוק

https://www.mako.co.il/pride-weekend/Article-014760db4b92851004.htm