מבין כל החוקרים במשטרה שתפרו לביבי תיק, התעלומה הכי גדולה היא איך הצליחה הנבלה ציפי גז להתברג כשופטת???? והכי בדיחה היא שהנבלה ציפי גז היום יושבת בת"א כשופטת מעצרים שגם חותמת על בקשות המשטרה, במעד צד אחד לצווי חיפוש, צווי איכונים, תווי מחקרי תקשורת, צווים לגוגל לשליפת מידע מתיבות דואר…. ומי הם השוטרים שבאים אליה? אותם שוטרים שהיא היתה הפרקליטה המלווה שלהם….
ציפי גז נחש צפע מלוכלכת קיבלה פרס מינוי מפוקפק לשפיטה
ציפי גז נבלה רעילה
יותר גרוע… מכיון שציפי גז ידועה כנבלה מורעלת שלא בוחלת הבתרגעילי חקירה של ריגול אחרי פילגשות, והדרת אתבעןות בישבנים של נחקרים…. היא גם מטפךלת ישירות כשופטת בתיקים של יחדת הסייבר של חיים ויסמונסקי…… אחרי שבמשך שנים היא הוזמנה ע"י ויסמונסקי שלבת יחד איתו בישיבות של "פורום חומרי חקירה וחומרי מחשב".
הנה פה התכתבות בין חברי הפורום ב 2015 שבו ציפי גז וחיים ויסמונסקי משפתים דעות אחיך לעקוף את החוק ולדפוק את האזרחים.
נושא השיחה הוא האם לתת להגנה את מילות החיפוש שביצעו החוקרים במחשב, והאם לתת לנאשם א' את תכני השאיבה מהמחשב של השותף שלו, נאשם ב'.
השוטרת לילית טיבר ניצן כתבה ש"ביחס למחשב- אם ההגנה מקבלת את חומר הגלם ויכולה להפיק בעצמה את התוצרים, אז לא נכון למסור להם את רשימת מילות החיפוש שהשתמשו בהן במהלך החיפוש במחשב. זו שיטת חיפוש שאין לחשפה. זו העמדה של הסייבר".
יהודית תירוש חוקרת הבאגס באני של ביבי כתבה "למיטב הבנתי, אנחנו לא נותנים את כל ההארד דיסקים שהועתקו, טלפונים שהועתקו וכו- בשל חשש מפגיעה בפרטיות בהעברת חומרים לא רלוונטים/ סודות מסחריים של חברות וכו. ובמקרה כזה נשאלת השאלה איך משקפים את החיפוש שנעשה, כשברור וידוע שלא עברנו על כל החומרים וגם החוקרים לא עברו- אלא בצעו חיפושים".
גלעד בנט ממחלקת הסייבר של להב כתב ש"לא ברור מדוע יש לראות באחזור הטקסטואלי חומר חקירה ו/או רלוונטי להגנת הנאשם. יודגש, כי דוחות הפעולה המבססים תשתית ראייתית לקיומו של תוכן זה או אחר בחומר מחשב שנבדק על ידי משטרת ישראל כוללים אינדיקציה לנתיב שבאמצעותו ניתן למצוא את הראיה וכן את פעולות החקירה העיקריות שבוצעו בתהליך האחזור. פרטים אלו הנם רלוונטיים להגנה ואמורים לאפשר לה להתמודד עם התשתית הראייתית.
חיפוש טקסטואלי והעברת חומרי מחשב לעיון ההגנה – לא ברורה הזיקה בין אי העברתם של חומרי מחשב לידי ההגנה והעברת מילות החיפוש, כמנגנון מפצה המסייע להגנת הנאשם.
זה המקום להעיר כי ברובם המכריע של התיקים הפליליים הכוללים עבירות של חדירה שלא כדין לחומר מחשב, עבירות מין המבוצעות במרחב המקוון או כוללות ראיות דיגיטליות, עבירות לפי חוק הגנת הפרטיות המבוצעות במרחב המקוון ועבירות רבות נוספות לא מועברים לידי ההגנה חומרי מחשב משיקולים שונים של הגנת הפרטיות, קיומו של סוד מסחרי/מידע בעל ערך עסקי, חשש לפגיעה נוספת בקורבנות ועוד שיקולים נוספים. לכן, וככל שחומר מחשב איננו מועבר, מסיבה זו או אחרת, לידי ההגנה יש להסכים ולהנחות על מנגנוני עבודה שיאפשרו איזון מתאים בין האינטרסים של התביעה וההגנה, דוגמת שכלול של זכות העיון בחומרי החקירה, אולם לא ברור כיצד חשיפת שיטה ואמצעי חקירה מפצה את הנאשם בנסיבות אלו.
החיפוש הטקסטואלי ובקרה על עבודת החוקר המיומן – אנו סבורים כי בקשת ההגנה לחשיפתם של נתונים באחזור הטקסטואלי הנה חלק מתהליך מזדחל, "מדרון חלקלק" שעלול להסתיים בפרקטיקות העלולות להכביד בצורה משמעותית על הפורנזיקה הדיגיטלית במשטרת ישראל".
חיים ויסמונסקי כתב ש"במקרה של חדירה למחשבו של הנאשם: "לכאורה, מילות החיפוש כשלעצמן, אינן חומר חקירה במובנו לפי סעיף 74 לחסד"פ. ככל שמדובר במחשב של הנאשם, הוא יכול לתקוף את החדירה לחומר המחשב על-ידי עיון בחומרי המחשב שנתפסו ממנו, עיון שלו הוא זכאי לא רק לפי סעיף 74, אלא לפי הפסד"פ, המעניק לו זכות העתקה של מלוא החומר שנתפס ממנו (זכות קניינית ולא רק מכוח הזכות להליך הוגן)".
במקרה של חדירה למחשבו של אחר (נאשם אחר, עד אחר, מתלונן) עלולים להתעורר מצבים, שבהם נאשם מבקש לעיין במחשב של אחר, אשר לגביו אין לו זכות העתקה, שכן התכנים שלא מוצו על-ידי החוקרים הם לכאורה תכנים עודפים המגלמים פגיעה בפרטיות של צדדים שלישיים….. היה ובעל המחשב אינו מסכים להעניק למבקש זכות העתקה, עלול המבקש לטעון שהמשטרה נמנעה מלחפש חומרים נוספים העשויים לזכות אותו, או לפעול לזכותו בכל דרך, ושאין לו דרך לתקוף את פעולת הרשות החוקרת ולומר שלא נאסף כל חומר החקירה הרלוונטי.
עד כה, הצלחנו להימנע מהכרעה ישירה בסוגייה מכבידה זו. החשש הוא שבדומה למה שנעשה בפרשת זאבי, תוטל חובה על הרשות החוקרת לאנדקס את כל החומרים הקיימים במחשב הנחדר. אחת הדרכים לפתור בעיה זו הייתה לייצר מסמך שיכלול תיעוד של פעולות החיפוש שבוצעו. וכך, המבקש יטען שהמשטרה החמיצה חומרים הרלוונטיים להגנה, ואילו המדינה תשיב שהחיפוש כלל את הפעולות המפורטות".
להלן שרשור מיילים מהפרקליטות מ"פורום חומרי חקירה וחומרי מחשב".
.
מייל 1 מהפרקליט אורי קורב (היום סנגור אנטי חונטה)
From: Uri Korev
Sent: Monday, February 23, 2015 1:05 PM
To: פורום חומר חקירה
Subject: טיעון בכתב בנוגע לחומר חסוי – האם מוכר לכם?
שלום לכולם ובמיוחד לפרקליטים שבנינו.
הרכב פשעים חמורים של מחוזי ירושלים קבע כי הטיעון לגבי החומר החסוי ייעשה בכתב (עם השלמה בעל פה). ההרכב מבקש כי לכל ידיעה ומסמך יתלווה הסבר על הנימוקים לחסיון.
בתיק התקיים דיון בעל פה אך לא הספיקו לעבור בו על כל החומר החסוי (הרב). נראה לנו כי הדרישה מאיתנו בלתי סבירה ובעייתית.
מדובר בקביעה חריגה ותקדימית שעשויה לגרור סחף לשאר התיקים ומשם לשאר הארץ. האם אתם מכירים מקרה דומה? ומה אתם מציעים לעשות.
אנא השיבו בהקדם.
אורי קורב
מייל 2 של אילנה ירושלמי
ב-23 בפבר 2015, בשעה 13:27, "Ilana Yerushalmi" <[email protected]> כתב/ה:
לא מוכר לי.
זה אמנם מכביד מאד, אבל אם אכן מדובר בהיקף חומר גדול – אולי יש הצדקה לכך שלצד טיעון בע"פ במעמד צד אחד יוגשו אותם פרטים מבוקשים בכתב.
במילים אחרות: הטיעון יהיה בע"פ ויכלול את תמונה המודיעינית הרלוונטית ונימוקי החסיון המהותיים ואילו ההתייחסות הפרטנית לכל ידיעה וידיעה תיעשה בכתב.
אני מתקשה למצוא בסיס לסירוב לבקשה שכזו.
מייל 3 של יהודית תירוש (כיום השואלת שאלות באגס באני במשפט הביבי)
From: יהודית תירוש [mailto:[email protected]]
Sent: Tuesday, February 24, 2015 10:04 AM
To: Ilana Yerushalmi
Cc: Uri Korev; פורום חומר חקירה
Subject: חומר מחשב
שלום לכולם,
אשמח לדעת האם כשאתם מקבלים חומרי מחשב רלוונטים אתם מקבלים מהחוקרים זכד ובו מילות חיפוש, או נתונים אחרים לגבי אופן ביצוע החיפוש במחשבים. כידוע יתר החומר על המחשב מוגדר כלא רלוונטי.
תודה
יהודית
יהודית תירוש כוס פעור לתפירת ראש הממשלה ביבי
מייל 4 של אסף מוזס מרשות הגבלים עסקיים
אסף מוזס היה פרקליט פושע חבר של ציפי גז וויסמונסקי
ב-24 בפבר 2015, בשעה 10:57, "Assaf Moses" <[email protected]> כתב/ה:
שלום,
אנחנו מקבלים מהחוקרים גם את הזכ"ד עם מילות החיפוש. לעיתים במסגרת השלמות החקירה, אנחנו מבקשים גם לעשות חיפוש על מילים נוספות וגם זה מקבל את ביטויו בזכ"ד.
אני לא בטוח לגבי קביעה אפריורית שיתר החומר על המחשב מוגדר כלא רלוונטי – לדוגמא, לעיתים יש חשיבות בהצגת תיבת מייל בכללותה, כדי להראות מה אין בה וכדו', ואז אנחנו מגדירים כחומר חקירה את כל התיבה, כשהחוקרים מפיקים באופן פיזי את המסמכים שעלו בחיפוש.
אסף
(רשות ההגבלים העסקיים)
מייל 5 של יהודית תירוש
——– הודעה מקורית ——–
מאת: יהודית תירוש
תאריך:24/02/2015 18:57 (GMT+02:00)
אל: assafmFW
עותק: Ilana Yerushalmi ,Uri Korev ,פורוםחומרחקירה
נושא: Re: חומרמחשב
מישהו נוסף? ידוע לי שבהגבלים מקבלים מהחוקרים מילות חיפוש. מעניין לדעת מה קורה בפרקליטות. תודה
יהודית
מייל 6 של מיכל סיבל דראל
מיכל סיבל דראל פרקליטה תופרת שערות כוס
ב-24 בפבר 2015, בשעה 19:58, "Michal Sabel" <[email protected]> כתב/ה:
הי יהודית,
גם אנחנו מקבלים זכ"דים עם מילות חיפוש. ערב טוב, מיכל סיבל דראל
מייל 7 של אורי קורב
From: Uri Korev [mailto:[email protected]]
Sent: Tuesday, February 24, 2015 9:22 PM
To: judithtFW; Michal Sabel
Cc: assafmFW; Ilana Yerushalmi; פורום חומר חקירה
Subject: RE: השב: חומר מחשב
אנחנו מקבלי כמובן זכדי"ם המפרטים את אופן החיפוש במחשב (מילות חיפוש ולעיתים שיטות נוספות).
ככלל, כשמדובר במחשבים של אנשים פרטיים, לא כל החומר שנתפס הופך מיד אוטומטית לחומר חקירה. אם ההגנה מעוניינת לקבל חומר ספציפי או לערוך חיפוש אחר חומר כזה, היא צריכה לשכנע מדוע לדעת הזה חומר רלוונטי.
לעיתים הדבר צריך מעורבות של בית המשפט (כפי שקרה לנו לאחרונה בתיק אולמרט…)
ביחס למחשב- אם ההגנה מקבלת את חומר הגלם ויכולה להפיק בעצמה את התוצרים, אז לא נכון למסור להם את רשימת מילות החיפוש שהשתמשו בהן במהלך החיפוש במחשב. זו שיטת חיפוש שאין לחשפה. זו העמדה של הסייבר
לילית
מייל 9 של יהודית תירוש
From: יהודית תירוש [mailto:[email protected]]
Sent: Monday, March 02, 2015 6:54 AM
To: lilit100
Cc: Uri Korev; Michal Sabel; assafmFW; Ilana Yerushalmi; פורום חומר חקירה
Subject: Re: השב: חומר מחשב
למיטב הבנתי, אנחנו לא נותנים את כל ההארד דיסקים שהועתקו, טלפונים שהועתקו וכו- בשל חשש מפגיעה בפרטיות בהעברת חומרים לא רלוונטים/ סודות מסחריים של חברות וכו.
ובמקרה כזה נשאלת השאלה איך משקפים את החיפוש שנעשה, כשברור וידוע שלא עברנו על כל החומרים וגם החוקרים לא עברו- אלא בצעו חיפושים.
יהודית
מייל 10 של רפ"ק גלעד בנט ע' לענייני חקירה ומשפט יחידת הסייבר הארצית להב 433
1. מענה זה הנו על רקע שיחה שקיים הח"מ בשבוע שעבר עם יועמ"ש מחלקת החקירות ברשות ני"ע, עו"ד ערן שביט, שציין כי הרשות מתבקשת להעביר לפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) (ולא ברור לי אם כחומר חקירה, נשוא תעודת חיסיון או לא, או כתרשומת פנימית שאינה עוברת לידי ההגנה ואשר משמשת את התובע ככלי בקרה) אינדיקציות לטקסט ששימש בתהליכי האחזור הראייתי בחומר מחשב.
2. בשיחה ציין עו"ד שביט כי נודע לו שגם במשטרת ישראל נהוגה פרקטיקה מסוג זה, בייחוד ביחידה הארצית לחקירות הונאה, טענה שנתבררה כנכונה במהלך שיחה שקיים הח"מ עם ע' משפטי יאח"ה.
3. להלן עמדת מערך הסייבר בנוגע לסוגיה דנן:
א. האחזור הטקסטואלי כשיטת עבודה וכמאפיין טכנולוגי – מילת החיפוש הנה מפתח לשיטת אחזור מידע מחומר מחשב, אחד ממספר מפתחות על הספקטרום, עליו מצויים טקסט, נתוני מיקום, קודי זיהוי של מסמכים וקבצים ("hash"), מידע ויזואלי, מידע נלווה לקובץ ("Meta Data") וכל נתון אחר המאפשר השוואה בין קבצים.
ככזאת, היא חלק משיטת העבודה של אחזור המידע, אולם היא גם מאפיין מרכזי של כלים ממוכנים לאחזור מידע בפורנזיקה הדיגיטלית. יחידת הסייבר הארצית מפעילה מערך טכנולוגי שתכליתו מחקר ופיתוח של כלים ממוכנים בתחום הפורנזיקה הדיגיטלית והמודיעין הרשתי, ורובם ככולם כוללים מאפיינים של אחזור טקסטואלי ולעיתים אף אחזור המבוסס על טקסט ונתונים נוספים.
ב. חשיפת האחזור הטקסטואלי – אכן, שיטת האחזור הטקסטואלי נחשפה בעבר, אולם בעניין זה יודגש:
ראשית, אין בעובדה זו, כשלעצמה, כדי להכריע על חשיפה קטגורית של השיטה בכללותה. בימים אלו אנו מבצעים סקירה מחודשת של כל הכלים שבשירות המערך (חומרות, תוכנות, שיתופי פעולה, שיטות פעולה ונהלים) בראי הצורך לחסותם. ככל שהדבר יידרש, גם כלים שנחשפו בעבר יוכנסו לתהליך החיסיון, במסגרת עמ"ט שבו יהיו שותפים מדור חסיונות בחטיבת התביעות, חטיבת החקירות ור' תחום משפט וטכנולוגיה בפרקליטות המדינה, (ויודגש, ההתקדמות הטכנולוגית המואצת בסייבר כוללת גם תרחישים שבהם חומרה או תוכנה נחשפו בעבר, מסיבה זו או אחרת, אולם בשלב מאוחר יותר הוכנס בה יישום כלשהו, שהשימוש בו מצדיק, על פי הכללים המקובלים בדיני החיסיון, חיסיון מחודש).
שנית, יש לבחון את סכנת החשיפה של אחזור טקסטואלי בהיבט הצר שלה ולא על פי השאלה האם השיטה, ככלל, נחשפה. משמע, חשיפתן של מילות חיפוש מסוימות בקונטקסט חקירתי מסוים עלולה לגרום בעתיד לפרקטיקות שתכליתן העלמת תכנים ראייתיים מפלילים, אם על דרך של הצפנה ברמה גבוהה שאין לה כיום מענה פורנזי או באמצעות שימוש במילות קוד.
ג. חיפוש טקסטואלי בראי דיני החיסיון – לא ברור מדוע יש לראות באחזור הטקסטואלי חומר חקירה ו/או רלוונטי להגנת הנאשם. יודגש, כי דוחות הפעולה המבססים תשתית ראייתית לקיומו של תוכן זה או אחר בחומר מחשב שנבדק על ידי משטרת ישראל כוללים אינדיקציה לנתיב שבאמצעותו ניתן למצוא את הראיה וכן את פעולות החקירה העיקריות שבוצעו בתהליך האחזור. פרטים אלו הנם רלוונטיים להגנה ואמורים לאפשר לה להתמודד עם התשתית הראייתית.
ד. חיפוש טקסטואלי והעברת חומרי מחשב לעיון ההגנה – לא ברורה הזיקה בין אי העברתם של חומרי מחשב לידי ההגנה והעברת מילות החיפוש, כמנגנון מפצה המסייע להגנת הנאשם.
זה המקום להעיר כי ברובם המכריע של התיקים הפליליים הכוללים עבירות של חדירה שלא כדין לחומר מחשב, עבירות מין המבוצעות במרחב המקוון או כוללות ראיות דיגיטליות, עבירות לפי חוק הגנת הפרטיות המבוצעות במרחב המקוון ועבירות רבות נוספות לא מועברים לידי ההגנה חומרי מחשב משיקולים שונים של הגנת הפרטיות, קיומו של סוד מסחרי/מידע בעל ערך עסקי, חשש לפגיעה נוספת בקורבנות ועוד שיקולים נוספים. לכן, וככל שחומר מחשב איננו מועבר, מסיבה זו או אחרת, לידי ההגנה יש להסכים ולהנחות על מנגנוני עבודה שיאפשרו איזון מתאים בין האינטרסים של התביעה וההגנה, דוגמת שכלול של זכות העיון בחומרי החקירה, אולם לא ברור כיצד חשיפת שיטה ואמצעי חקירה מפצה את הנאשם בנסיבות אלו.
ה. החיפוש הטקסטואלי ובקרה על עבודת החוקר המיומן – אנו סבורים כי בקשת ההגנה לחשיפתם של נתונים באחזור הטקסטואלי הנה חלק מתהליך מזדחל, "מדרון חלקלק" שעלול להסתיים בפרקטיקות העלולות להכביד בצורה משמעותית על הפורנזיקה הדיגיטלית במשטרת ישראל.
בתוך כך, בדיוני ההכנה לקראת ניסוחו של "חוק החיפוש", שבהם יוצגה הסנגוריה הציבורית על ידי ד"ר נמרוד קוזלובסקי, הוצג "חזון" הפיקוח והבקרה על עבודת החוקר המיומן באמצעות מערכות מחשב בשימושם של נאשמים ועורכי דינם, שתכליתם תיעוד מפורט של כל פעולות החיפוש אותן מבצעת המשטרה במחשבים.
ו. סטנדרטיזציה – משטרת ישראל מפעילה מערך המונה עשרות רבות של חוקרים מיומנים הפרוסים ביחידה הארצית, במחלקי הסייבר המחוזיים, בימ"רים ובתחנות, מערך האכיפה הגדול בישראל בתחום הפורנזיקה הדיגיטלית. יוער, כי לפרקטיקות המתפתחות בגופי אכיפה קטנים יותר, שלעיתים פועלים במציאות של "אפס סיכונים" פרוצדוראליים וראייתיים עלולה להיות השפעה מכרעת על מערך זה, במובן של הפיכת החריג לכלל. נוכח האמור, אנו סבורים כי ראוי שהנושא יוסדר בהנחיה מפורשת של פרקליטות המדינה לכלל גורמי האכיפה.
בברכה,
רפ"ק גלעד בנט, עו"ד, ע' לענייני חקירה ומשפט יחידת הסייבר הארצית להב 433
מייל 11 של חיים ויסמונסקי
From: Haim Vismonski
Sent: Monday, March 09, 2015 4:23 PM
To: gilad6670FW; lilit100FW
Cc: Uri Korev; judithtFW; Michal Sabel; assafmFW; Ilana Yerushalmi; [email protected]; [email protected]; eranshFW; YoamashEFw; [email protected]
Subject: RE: השב: חומר מחשב
שלום לכולם,
להלן התייחסות קצרה לנושא של חשיפת מילות חיפוש במסגרת חדירה לחומרי מחשב:
במקרה של חדירה למחשבו של הנאשם:
א. לכאורה, מילות החיפוש כשלעצמן, אינן חומר חקירה במובנו לפי סעיף 74 לחסד"פ.
ב. ככל שמדובר במחשב של הנאשם, הוא יכול לתקוף את החדירה לחומר המחשב על-ידי עיון בחומרי המחשב שנתפסו ממנו, עיון שלו הוא זכאי לא רק לפי סעיף 74, אלא לפי הפסד"פ, המעניק לו זכות העתקה של מלוא החומר שנתפס ממנו (זכות קניינית ולא רק מכוח הזכות להליך הוגן).
ג. לכלל זה יכולים להיות חריגים, לדוגמה:
1) אם היקף החדירה צומצם בצו החדירה לנושאים מסוימים בלבד.
2) אם מדובר בחדירה לחומרי מחשב חסויים, ובית-המשפט מבקש להבטיח אי חשיפה לתכנים חסויים (היה מקרה כזה לפני כמה שנים של חיפוש בעמותה במחשבי עורכי-דין).
במקרה של חדירה למחשבו של אחר (נאשם אחר, עד אחר, מתלונן)
א. עלולים להתעורר מצבים, שכבר התעוררו במספר תיקים (בד"כ בצווארון לבן) בעבר, שבהם נאשם מבקש לעיין במחשב של אחר, אשר לגביו אין לו זכות העתקה, שכן התכנים שלא מוצו על-ידי החוקרים הם לכאורה תכנים עודפים המגלמים פגיעה בפרטיות של צדדים שלישיים.
ב. במקרה כזה, אם בעל המחשב המדובר מסכים להעניק לנאשם המבקש זכות העתקה לגבי מלוא חומרי המחשב שלו, הבעיה עשויה להיפתר.
ג. היה ובעל המחשב אינו מסכים להעניק למבקש זכות העתקה, עלול המבקש לטעון שהמשטרה נמנעה מלחפש חומרים נוספים העשויים לזכות אותו, או לפעול לזכותו בכל דרך, ושאין לו דרך לתקוף את פעולת הרשות החוקרת ולומר שלא נאסף כל חומר החקירה הרלוונטי.
ד. עד כה, הצלחנו להימנע מהכרעה ישירה בסוגייה מכבידה זו. החשש הוא שבדומה למה שנעשה בפרשת זאבי, תוטל חובה על הרשות החוקרת לאנדקס את כל החומרים הקיימים במחשב הנחדר. אחת הדרכים לפתור בעיה זו הייתה לייצר מסמך שיכלול תיעוד של פעולות החיפוש שבוצעו. וכך, המבקש יטען שהמשטרה החמיצה חומרים הרלוונטיים להגנה, ואילו המדינה תשיב שהחיפוש כלל את הפעולות המפורטות.
זו בעיניי השאלה הפתוחה המרכזית, וככל שאתם סבורים שיש מקום בהכרעה בסוגייה, אוכל לארגן ישיבה בנושא.
בברכה, חיים ויסמונסקי
מייל 12 של אורי קורב
ב-9 במרץ 2015, בשעה 18:51, "Uri Korev" <[email protected]> כתב/ה:
שלום לכולם.
אני נאלץ בכל הכבוד לחלוק על חיים (ועם זאת להמשיך לחלוק לו כבוד…).
אני מסכים כי הבעיה העיקרית היא כשמדובר במחשב של אחר שאינו הנאשם (או של נאשם משותף למשל, סיטואציה תדירה למדי).
עם זאת, אני רואה כיצד ניתן לטעון כי מילות החיפוש אינן מהוות "חומר חקירה" במובן של סעיף 74? זו פעולת חקירה ככל פעולה אחרת והאופן שבו בוצעה מהווה לכאורה חומר חקירה. ניתן לטעון לחסיון, אבל לא שלא מדובר בחומר חקירה. זאת טענה שאי אפשר לקבלה.
יתר על כן, מבלי להלאות את הפורום הנכבד בפרטי הפרטים של המקרה, בתיק אולמרט הוכח בלא צל של ספק שחוקרי המשטרה לעיתים קרובות לא "עולים" על כלל החומרים הרלוונטיים וההגנה מוצאת בעזרת חיפושים "דומים" חומר רלוונטי נוסף. הכיצד ניתן למנוע מההגנה את קבלת החומרים הרלוונטים? בניגוד לזאבי בו כל החומר מוכר וידוע, במקרה של מחשב – המשטרה עצמה אינה יודעת מה קיים במחשב.
זאת ועוד, בכדי לבקר את פעולות המשטרה בחיפוש החומרים, רשאית ההגנה לדעת באיזה אופן אותרו החומרים מתוך המחשב, זאת כדי לבחון שאלת קיומו של חומר רלוונטי נוסף במחשב.
ואכן – בתיק אולמרט (ולא רק בו) נתנו להגנה דוחות מפורטים על אופן החיפוש וכן את הלוגים של החיפוש עצמו ולבית המשפט לא היה ספק כי מדובר בחומרי חקירה ואני סבור שהצדק עם בית משפט.
לסיכום – שיטת החיפוש ומילות החיפוש מהווים לטעמי חומר חקירה, והשאלה היא האם ניתן לטעון לגביהם לחסיון.
לדעתי – במרבית המקרים, ובוודאי כשמדובר במחשב שאינו של הנאשם – יהיה לא פשוט בכלל שלא למסור להגנה את החומרים.
