לפרקליטות יש כל מיני תירוצים מדוע הפשיעה במגזר הערבי לא חוסלה, ולמה הם יורים זה בזה, ועושים פרוטקשן ליהודים.  הנה מסמך מ 2018 של אבי ליכט וגדיאל סיסו שמסביר מדוע חרף הקמת צוות על ועוד 5 צוותות למיגור פשיעה ערבית, הצוותות נכשלו ונדרשת חשיבה מחודשת.  התשובה:   כשלים בתהליכים אבולוציוניים……

למה הם התכוונו?  כשהמשטרה עסוקה בלתפור את ביבי, מרדף אחרי גברים גרושים להשביע את רצון הפמיניסטיות, פשיטות על מועדוני אירוח והצקות למעשני קנביס, אין זמן לתהליכים אבולוציונים למיגור הפשיעה של הערבושקלך.  רציתם פמיניזם במשטרה והגנה על נשים מסכנות?  קיבלתם פרוטקשן ערבי וכנופיות סמים וסחיטה בכל המגזר הערבי…..

הנה מה שקורה בצוות העל….  "הדיונים נעשים ללא עבודת מטה מכינה ולכן הפכו בעיקר לזירה של עדכונים או דיונים בנושאים ממוקדים, לעיתים ללא החלטות אופרטיביות. גם כשמתקבלות החלטות בצוות העל לא ברור מי אמור לפקח על ביצוען. בעיות דומות התגלו גם בפעילות הועדה המתמדת הפועלת אף היא ללא קווים מנחים ברורים".

"רוב דיוני צוות העל בשנים האחרונות עסק בנושאים שאינם מהותיים או בשמיעת סקירות מהמשטרה שנועדו למלא את החלל שנוצר בהיעדר מיקוד. כמעט שלא התקיימו דיונים בנושאי מדיניות כלליים או בקביעת תכניות עבודה".  

 

 

 

 

להלן דו"ח אבי ליכט וגדיאל סיסו על כישלון צוות העל למיגור פשיעה ערבית 2018

 

ייעוץ וחקיקה – ניהול ותפקידים מיוחדים

 

אל: היועץ המשפטי לממשלה

 

מאת: עו״ד אבי ליכט וניצב גדיאל סיסו

הנידון; צוות העל – המלצה לחשיבה מחודשת

כללי

1. בשנת 2006 החליטה ממשלת ישראל "לקבוע את המאבק בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת ובתוצריהן כיעד ארוך טווח". במסגרת זו הוחלט על חיזוק שיתוף הפעולה בין כלל רשויות האכיפה.¹

2.  בהחלטת הממשלה הוחלט על הקמת שני גופי תיאום ובקרה:

הראשון, ״צוות על להתוויית מדיניות למאבק בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת ובתוצריהן" (להלן – צוות העל²). בראש הצוות עומד היועץ המשפטי לממשלה וחברים בו ראשי זרועות האכיפה המרכזיות. בהתאם לשמו אמור צוות העל "לקבוע את המדיניות המשולבת בנושא, לאשר תוכניות עבודה רב שנתיות ולהגדיר סדרי עדיפויות".

השני, "ועדה מתמדת להכוונה ולתיאום הפעילות במאבק בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת ובתוצריהן" (להלן – הועדה המתמדת) הפועלת תחת צוות העל. בראש הועדה המתמדת עומד ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל וחברים בה נציגים בכירים מיתר גופי האכיפה המרכזיים תפקידה של הועדה המתמדת לגבש תוכניות רב שנתיות למימוש המדיניות שנקבעה בצוות העל, לקבוע סדרי עדיפויות אופרטיביים, לרבות קביעת יעדים ובקרה על יישומם ולתאם בין הגופים השונים.

3.  על פי בקשתך בחנו את תפקוד צוות העל. במסגרת זו ערכו, אבי ליכט ועמית מררי, ישיבה עם ראש אגף חקירות ומודיעין ורכזת הוועדה המתמדת בו דנו בכיווני הפעולה העיקריים ונערכה להם היכרות עם פעילות הוועדה המתמדת ואורגני המשנה שלה. במפגש הציג ראש אגף חקירות ומודיעין את תפיסתו לגבי החשיבות הרבה שבקיומו של צוות העל כגוף מכוון מדיניות, מתעדף ומפקח, ואת הצורך בקיום הליך אבולוציוני תקין של קבלת החלטות.

4.  בהמשך גם נערכה בחינה מחודשת באגף החקירות והמודיעין לגבי הוועדה המתמדת על כלל מסגרותיה. תהליך אשר בא לידי ביטוי בסדר היום ואופן ניהול כנס הוועדה המתמדת האחרון ביום 8.5.18.

5.  בדיקת המצב הקיים מעלה כי צוות העל אינו מממש את הפוטנציאל הרב הטמון בכינוס כל ראשי זרועות האכיפה סביב שולחן אחד.³ צוות העל אמנם דן בסוגיות אסטרטגיות ארוכות טווח אך אינו פועל די בגיבוש סדרי עדיפויות.

הדיונים נעשים ללא עבודת מטה מכינה ולכן הפכו בעיקר לזירה של עדכונים או דיונים בנושאים ממוקדים, לעיתים ללא החלטות אופרטיביות. גם כשמתקבלות החלטות בצוות העל לא ברור מי אמור לפקח על ביצוען. בעיות דומות התגלו גם בפעילות הועדה המתמדת הפועלת אף היא ללא קווים מנחים ברורים.

6.  ההמלצה העיקרית היא לשמר את העיקרון שנקבע בהחלטת הממשלה. בעידן הנוכחי יש הכרח בגוף הכולל את כל ראשי זרועות האכיפה, לצד גורמי נוספים כמו רגולטורים וגורמי מודיעין ובטחון, העובד בשיתוף פעולה על בסיס תוכנית אחת. עם זאת, יש להבנות את שיטת העבודה של צוות העל בדרך אחרת במטרה לאפשר לו למלא את ייעודו.

7.  יש להשיב לצוות את ייעודו העיקרי – התווית מדיניות ואישור תוכניות עבודה עקרוניות ורב שנתיות המבוססות על אסטרטגיה סדורה לקביעת סדרי עדיפויות באכיפה. את התהליך של הכנת תוכניות אלה יש לתאם עם לוח הזמנים להכנת תוכניות העבודה בכל אחד מגופי האכיפה, לרבות ציון מדדי בקרה. בנוסף יש לבסס את צוות העל כפורום לקיום מספר דיונים מצומצם במהלך השנה בסוגיות מערכתיות – רב קודקודיות.

8.  במקביל יש לחדד גם את הגדרת התפקיד של הוועדה המתמדת כגוף הביצוע של צוות העל ובנוסף להקים צוות היגוי שיעבוד בסמוך ויחד עם לשכת היועץ כגוף המטה של צוות העל. מטרתם של צעדים אלה ליצור תשתית מקצועית ראויה להחלטות צוות העל.

9.  על פי הנחיית ראש אח״מ, מתקיימת בחינה מחודשת לוועדה המתמדת ואורגני המשנה תחתיה ועל כן המסמך מתמקד בצוות העל ולא בעבודת הוועדה המתמדת.

צוות העל – החזון המקורי

10. צוות העל הוקם כחלק ממהלך כולל למאבק בארגוני הפשיעה ובפשיעה החמורה. זאת על בסיס ההבנה כי טיפול בפשיעה החמורה דורש שילוב ידיים בין כלל גופי האכיפה.

11. בראש צוות העל עומד היועץ המשפטי לממשלה וחברים בו פרקליט המדינה, מפכי׳ל המשטרה, מנהל רשות המסים ויו״ר הרשות לנירות ערך. כמי שעומד בראש הוועדה המתמדת, מוזמן גם ראש אח״מ על דרך קבע לדיוני צוות העל ובדרך כלל גם ראש הרשות לאיסור הלבנת הון. תפקידיו העיקריים של צוות העל בהתאם להחלטת הממשלה הם להתוות את המדיניות למאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת ובתוצריה, לאשר תכניות עבודה שנתיות ורב שנתיות ולהגדיר סדרי עדיפויות לפעולה על בסיס המדיניות הכללית.

12. תחת צוות העל פועלת הוועדה המתמדת בראשות ראש אח״מ. בוועדה המתמדת חברים נציגים בכירים של גורמי האכיפה השונים. תפקידה של הוועדה המתמדת הוא לשמש גורם המטה של צוות העל. עליה לגבש תכניות עבודה למימוש המדיניות שנקבעה בצוות העל, בין השאר בהתאם להערכות סיכונים לאומיות, ולפקח על יישומן. כמו כן על הועדה המתמדת לגבש מפה מודיעינית ארצית שתשמש בסיס לגיבוש התכניות האסטרטגיות שתגיש הועדה המתמדת לצוות העל.

13. בנוסף, הוקם בהתאם להחלטת הממשלה מוקד מודיעין המשולב. המוקד פועל תחת הוועדה המתמדת ומורכב מנציגים של משטרת ישראל, רשות המסיס והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. תפקידו של מוקד המודיעין המשולב הוא להחליף מידע מודיעיני באופן ייחודי, ליזום חקירות בהתאם להכוונת הוועדה המתמדת ולזהות תופעות ותחומי התעניינות חדשים. לכל החברים במוקד גישה למאגרי המידע של הגופים מטעמם הם פועלים ובאפשרותם לחלוק אותו עם יתר חברי הצוות בהתאם למנגנון ייחודי שנבנה לצורך כך.

14. בנוסף, הוקמו במהלך השנים כוחות משימה ייעודיים המורכבים מצוותים משולבים של גורמי חקירה שונים הפועלים תחת הוועדה המתמדת ובהכוונתה. כוחות המשימה כיום פועלים בנושאי שחיתות השלטונית, מלביני הון מקצועיים, מעברים, הימורים באינטרנט, ארגון פשיעה 905 ומלביני הון בארגוני פשיעה.

בנוסף נמצאים בשלבי הקמה מתקדמים גם כוח משימה לטיפול במימון טרור וכוח משימה לטיפול בפשיעה בקרב נותני שירותי מטבע.

15. צוות העל יחד עם כל גופי המטה והביצוע הפועלים תחתיו אמורים היו לייצר מערכת שתאפשר לראשי זרועות האכיפה לטפל בפשיעה החמורה והכלכלית באופן מקיף החל משלב המודיעין והתכנון ועד לביצוע.

צוות העל – המציאות

16. לפחות בשנים האחרונות, רב המרחק בין החזון למציאות. בהתבסס על שיחות עם הגורמים המעורבים ועיון בסיכומי הדיון נראה שצוות העל איבד את המיקוד.

17. צוות העל אינו קובע סדרי עדיפויות. תכניות העבודה של גופי האכיפה השונים נקבעות בנפרד ולא נבחנות, ובוודאי שלא מפוקחות ומתואמות, בידי צוות העל.

18. רוב דיוני צוות העל בשנים האחרונות עסק בנושאים שאינם מהותיים או בשמיעת סקירות מהמשטרה שנועדו למלא את החלל שנוצר בהיעדר מיקוד. כמעט שלא התקיימו דיונים בנושאי מדיניות כלליים או בקביעת תכניות עבודה. גם בנושאים בהם התקבלה החלטה מימושה נתקל בקשיים רבים.⁴

19. אמנם, בדיוני צוות העל הוצגו תכניות מודיעין שנתיות ויעדים לטיפול, אך אלה הוצגו בשלב מאוחר מדי. דרך פעולה לא אפשרה לצוות העל להשפיע על תכניות העבודה של כלל הרשויות, כל אחת בפני עצמה ובפעילות משותפת רחבה מפעילות המוקד וכוחות המשימה.

20. ממצאים אלה עולים גם מדוח מבקר המדינה שבחן, בין ההיתר, את הפרוטוקולים של דיוני צוות העל מאוקטובר 2012 ועד לינואר 2015. בדוח הביקורת נאמר בין היתר כי "בפועל, דיוני הוועדה כללו נושאים שהעלו המשתתפים תוך ניסיון לתת להם מענה ולקדמם, אולם לא נערכה כל חשיבה מערכתית שתנחה את הוועדה המתמדת בפעילותה". דרך פעולה זו המשיכה גם לאחר התקופה שבה עסק הדוח.

21. בעיות דומות התגלו גם בוועדה המתמדת. לדיוני הוועדה מוזמנים עשרות רבות של משתתפים. פורום זה אינו מאפשר לקיים דיונים מעמיקים ואפקטיביים. אי לכך חלקם של דיוני הוועדה עוסק בסקירות והרצאות העשרה ללא היבטים אופרטיביים.

22. בוועדה המתמדת נקבעו מספר ועדות משנה על מנת לייעל את עבודתה, אולם חלקן אינן פועלות בצורה מיטבית. במסגרת החשיבה המחודשת ניתן יהיה למקד את עבודת צוותי המשנה אל מול החלטות שתתקבלנה בצוות העל, והחלטות נגזרות שתתקבלנה בוועדה המתמדת. ⁵

23. הדעות לגבי פעילותם של המוקד המודיעין המשולב ושל כוחות המשימה חלוקות. אולם נושא זה דורש דיון מעמיק החורג ממסגרת מזכר זה. ההנחה היא כי אם צוות העל יפעל בצורה אפקטיבית יותר ניתן יהיה לבחון בהמשך גם סוגיות אלה. יחד עם זאת, נראה כי יש מקום לקבוע הן למוקד והן לכוחות המשימה יעוד ויעדים ברורים ומדדים לבחינת אפקטיביות פעילותם, אשר ייבחנו באופן עיתי על ידי הוועדה המתמדת.

הסיבות לבעיות במצב הקייס

אובדן המיקוד

24. התמונה המצטיירת היא כי צוות העל והוועדה המתמדת איבדו את המיקוד. צוות העל ממשיך להתכנס אבל לא ברור לשם מה בדיוק ומה תכלית המפגשים. אבד הרעיון המסדר של צוות הקובע את האסטרטגיה באכיפת החוק ומוודא את הוצאתה לפועל בידי גורמי האכיפה השונים ובמידת הצורך מעביר המלצות לממשלה ולשרים.

היעדר עבודת מטה מכינה

25. צוות העל מורכב מראשי המערכת הפועלים תחת עומס רב. על מנת שדיוני צוות העל יהיו אפקטיביים יש צורך בהכנה יסודית לדיונים אלה – הן ביצירת התשתית העובדתית והמקצועית והן בהכנת המלצות להחלטה.

26. בפועל, אין כל עבודת מטה מכינה וסדר היום נקבע זמן קצר קודם לדיונים. מהחלטת הממשלה נראה כי הוועדה המתמדת היא זו שהיתה צריכה לקיים עבודה זו.

27. אלא שהוועדה המתמדת אינה מסוגלת לעשות זאת. הוועדה המתמדת מורכבת גם היא מגורמי מטה בכירים שאינם יכולים להקדיש את התשומות הנדרשות לנושאי צוות העל. בנוסף, בוועדה המתמדת יש עשרות חברים כך שהיא אינה יכולה לקיים דיונים משמעותיים ועמוקים. למעשה, לוועדה המתמדת עצמה נדרש גורם מטה שיסייע בעבודתה. תפקיד זה מאויש על ידי מרכזת הוועדה המתמדת.

28. גורם המטה של צוות העל הוא אחד העוזרים בלשכת היועץ המשפטי לממשלה. אולם העומס הקיים בלשכת היועץ המשפטי לממשלה אינו מאפשר להקדיש את התשומות הנדרשות לעבודת צוות העל.

29. כך, הלכה למעשה אין כיום גוף מטה שיש בידיו את היכולת להכין את דיוני צוות העל ולוודא את יישום החלטותיו.

30. היעדרו של גוף מטה פוגע בראש ובראשונה ביכולת של צוות העל לייצר סדר יום ברור. כתוצאה מכך דיוני הצוות אינם עוסקים בתפקידו העיקרי של צוות העל ־ גיבוש תכניות אסטרטגיות ואישור תוכניות רב שנתיות.

31. לכן הדיונים כוללים בעיקר סקירות ודיונים נקודתיים שאינם דורשים הכנה. סיכומי הדיון מופצים באיחור ולא מתבצעת בקרה על קיומם

32. בעיה זו מתגלגלת גם לוועדה המתמדת. הוועדה המתמדת אינה מקבלת הכוונה או תכנית עבודה אסטרטגית מצוות העל ולכן גם היא אינה מגבשת אותה לתכנית עבודה אופרטיבית. היא גם אינה יכולה לפקח על יישום תכניות העבודה שגיבש צוות העל כי הוא לא גיבש כאלה. כך מתמקדת גם הוועדה המתמדת בסקירות ובנושאים ספורדיים

האם יש צורך בצוות העל?

 

33. הבעיות הקיימות בעבודת צוות העל הופכות אותו במצבו הנוכחי לגוף שאינו אפקטיבי. במהלך הכנת מזכר זה היו שתהו שמא המנגנון שנקבע בהחלטת הממשלה מיצה את עצמו ואולי יש לבטלו. אין לקבל גישה זו. הצורך בתיאום בין כלל גורמי האכיפה ויצירת סדר יום משותף חזק מתמיד. צוות העל והועדה המתמדת עונים על צורך זה. לכן יש לתקן ולא לפרק.

34. נדמה כי אין מחלוקת כי לצורך התמודדות יעילה עם הפשיעה ותוצריה חייבים סדר יום ברור – מכוון סיכון. נדרש אף תיאום בין כלל גופי האכיפה. שיתוף הפעולה חייב להתחיל מלמעלה – בהנחיית ראשי המערכת. זאת באמצעות התווית סדרי עדיפויות, כיווני פעולה ותוכניות עבודה משותפים, הפקת לקחים, מדידה ובקרה משותפות וכן לימוד משותף של תופעות חדשות בעולם הפשע, בארץ ובעולם. ללא ראיה משותפת, איש איש לעצמו בהתאם לסדרי עדיפויות שהוא קבע לא ניתן יהיה לתת מענה ראוי לתופעות פשיעה מורכבות ברמה הלאומית והבינלאומית. לכן ישנה חשיבות רבה בקיומו של פורום קבוע של ראשי מערכת אכיפת החוק.

35. דוגמה לשיטת עבודה נכונה של גוף מעין זה ניתן ללמוד מעבודת ההכנה שקיימה הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במסגרת הערכת הסיכונים הלאומית בתחום הלבנת הון ומימון טרור (שנדרשה, בין היתר, לקראת הביקורת הבינ״ל של ארגון ה־ FATF) הרשות ריכזה עבודת מטה יחד עם כלל גורמי האכיפה והרגולטורים הרלוונטיים ויצרה מפת סיכונים בתחום הלבנת ההון. המפה תורגמה לתכנית עבודה אופרטיבית של כל אחת מרשויות האכיפה והרגולציה. תוכנית העבודה העקרונית הוכנה בעזרת ייעוץ וחקיקה כהכנה לדיון של צוות העל. העבודה הוצגה ואושרה בצוות העל.

מפת הסיכונים התמקדה בתחום הלבנת ההון אולם שיטת הכנתה וגזירת תוכנית הפעולה ממנה יכולות להוות בסיס לעבודת המטה הנדרשת מול מפת הפשיעה הכוללת של מדינת ישראל.

36 לסיכום עד כאן, קיים צורך בפורום קבוע של ראשי מערכת אכיפת החוק שיתווה את מדיניות האכיפה בראיה כוללת. אלא שצוות העל אינו אפקטיבי ואינו עונה על צורך זה. על בסיס האמור נעבור עתה לפרק ההמלצות שמטרתן לשפר את תפקודו של צוות העל.

המלצה ראשונה – מיקוד

37 צוות העל חייב לחזור לייעודו המקורי והוא התווית מדיניות כוללת באמצעות אישור תוכניות עבודה רב שנתיות ופיקוח על ביצוען והשפעתן לצד דיון בנושאים עקרוניים

38 צוות העל צריך להתכנס שלוש פעמים בשנה לצורך הטיפול בקביעת תכניות העבודה – ישיבה אחת לקראת גיבוש תוכניות העבודה של הגופים השונים שבה יקבעו דגשים וסדר עדיפויות, ישיבה נוספת לאישור התוכניות וישיבה שלישית להפקת לקחים ופיקוח על הביצוע של תוכנית העבודה בשנה החולפת.

39 לצד הטיפול בקביעת תוכניות העבודה יש להשתמש בצוות העל לצורך קביעת מדיניות אחידה בסוגיות מורכבות ורב קודקודיות הדורשות טיפול מערכתי. יש לייחד לצורך זה לפחות שני דיונים בשנה. דיונים אלה מחייבים הכנה, לצורך ניצול יעיל של הדיון.

40. יש להרחיב את צוות העל ולצרף אליו באופן רשמי את ראש אח״מ כיו״ר הוועדה המתמדת, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון וראשי הארגונים הנוספים החברים בוועדה המתמדת. בנוסף, יש לצרף לדיונים על פי הצורך גורמים נוספים מקרב הרגולטורים כמו ראש רשות שוק ההון, ראש רשות התאגידים וגורמי מודיעין ובטחון.

המלצה שניה – הכנת יסודית וקביעת לוח זמנים לגיבוש תכניות עבודה ופיקוח עליה

41. על מנת לקבוע תכנית עבודה ויעדים יש ליצור תמונת מודיעין מלאה ומקיפה של כל הגופים, לצד מנגנון לעדכון עיתי של סקרי סיכונים. זוהי התשתית העובדתית המרכזית שעל בסיסה יש לקבל את החלטות צוות העל.

42. על בסיס תמונת המודיעין יש להציג בפני צוות העל את הנושאים הדורשים טיפול, אלה יתחלקו לשניים: נושאי עניין וכנגזרת נושאים לשילוב פעילות הגופים.

43. כן יש להציג בפני צוות העל המלצות לסדרי עדיפויות וכן המלצות לכיווני פעולה עיקריים. לצד הצרכים יש להציג אף את מגבלת המשאבים והתקציבים. בנוסף יוצגו בפני צוות העל נתונים, מגמות וחסמים בתחום האכיפה הכלכלית.

44. על בסיס תשתית זו יתכנס צוות העל ויקבע את חלוקת האחריות, סדרי העדיפויות וכיווני פעולה עיקריים לקראת גיבוש תוכניות העבודה הרב שנתיות.

45. החלטות צוות העל יתורגמו לתוכניות עבודה רב שנתיות שיוכנו בהנחיית הועדה המתמדת ויוצגו לאישור צוות העל.

46. לאחר תום שנת העבודה הרלוונטית יש לקיים דיון נוסף ובו ידווח הא□ אכן הופעלה תוכנית עבודה כנדרש ומה היו תוצריה. יש צורך לבחון בדיון זה אף את האפקטיביות של המהלכים שננקטו לצורך הפקת לקחים לקראת קביעת היעדים לשנה הבאה.

47. צוות העל חייב עבודה מטה משלימה. על פי החלטת הממשלה הועדה המתמדת היא שאחראית על יצירת התשתית ועל יציקת תוכן להחלטות העקרוניות שקיבל צוות העל.

48. על כן יש ליצור סנכרון בין שני הגופים באופן שיאפשר יוכל לדון ולקבל החלטות מבוססות. הוועדה המתמדת תהיה אחראית על הכנת מפת המודיעין ועל ההמלצות הנגזרות מכך.

49. לשם כך יש לבנות תכנית עבודה שנתית משולבת לצוות העל ולוועדה המתמדת. הדוגמה שלהלן נועדה להדגים שיטת עבודה זו לגבי החצי השני של שנת 2018 והחצי הראשון של שנת 2019.

תפקיד	גוף	תקופה
בניית מפת מודיעין כוללת של כל גורמי האכיפה, המלצות לתיעדוף ולכיווני פעולה עיקריים ואישור המטרות האסטרטגיות בהתבסס על מפת המודיעין.	צוות ההיגוי והוועדה המתמדת	יולי – ספטמבר 2018
ישיבה לקביעת המטרות האסטרטגיות וכיווני הפעולה העיקריים לשנת 2019 על בסיס תמונת המודיעין שהוצגה.	צוות העל	ספטמבר 2018
הכנת תכניות עבודה על בסיס כיווני הפעולה שנקבעו בצוות העל ושילוב□ בתכניות העבודה של גופי האכיפה.	צוות ההיגוי, הוועדה המתמדת וגופי האכיפה החברים בה	ספטמבר – דצמבר 2018
אישור תוכניות העבודה	צוות העל	ינואר 2019
פיקוח על יישום תכניות העבודה והכנת דוח לצוות העל על יישום התכנית ותוצריה	צוות ההיגוי והוועדה המתמדת	ינואר – יוני 2019
ישיבה לדיון ביישום התכנית והפקת לקחים.	צוות העל	יוני 2019

המלצה שלישית – הקמת גורם מטה לצוות העל

50. אחד הקשיים המרכזיים שאיתרנו היה היעדר גוף מטה לצוות העל עצמו שיהיה אחראי להכין את הדיונים עצמם יחד עם הועדה המתמדת.

51. לכן מומלץ להקים צוות היגוי שיעבוד בסמוך ויחד עם לשכת היועץ. בראש גוף המטה יעמוד משנה ליועץ ויחד איתו יעבדו משנה לפרקליט המדינה, נציג בכיר מטעם המשטרה, נציג בכיר מטעם רשות המסים ומהרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.

52. כמו כן, יש למנות גורם מטעם היועץ המשפטי לממשלה, אשר ימלא תפקיד של רכז במשרה מלאה, בדומה לרכז הוועדה המתמדת, יקדיש את התשומות הנדרשות לעבודת צוות העל ויגבש את סדר היום לישיבות.

53. גוף המטה יעמוד בצומת שבין צוות העל לוועדה המתמדת. במסגרת תפקידו יעבוד גוף המטה מול הוועדה המתמדת כדי להבטיח שמתבצעת עבודת ההכנה הנדרשת לצוות העל, יגבש את סדר היום לישיבות צוות העל ויפקח על יישום החלטותיו.

העתקים:

מפכ״ל המשטרה

פרקליט המדינה

משנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי)

משנה לפרקליט המדינה (פלילי)

משנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית)

¹   החלטת הממשלה 4618 מיום 1.2006 1 להלן החלטת הממשלה.

²   הצוות מכונה בהחלטת הממשלה צוות התווית המדיניות אולם הוא מכונה בפי כל צוות העל

³   ראו בעניין זה גם דוח מבקר המדינה בנושא ״המאבק בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת״ דוח שנתי 66ג׳ התשע״ו – 2016 להלן – דוח מבקר המדינה

⁴  כך לדוגמה עסק צוות העל בנושא נותני שירותי המטבע דיוני צוות העל בנושא החלו כבר בשנת 2015 אולם צוות המשימה בנושא טרם התחיל בעבודתו

⁵  א צוות מודיעין (הנעזר בשירותי המוקד המודיעיני המשולב) בראשות רח״ט המודיעין מכין ומציג לחברי הוועדה המתמדת את תמונת המודיעין המשולבת בנושאים נבחרים, ומגבש המלצות לתוכנית עבודה שנתית משותפת

ב צוות משפט וחקיקה בראשות המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, אחראי על גיבוש פתרונות חוקיים, להעלאת יוזמות חקיקה כלקחי ביצוע ופיתוח כלי תקיפה חדשים

ג. צוות מחשוב וטכנולוגיה, כיו□ בראשות רמ״ח טכנולוגיות סיגנט ובהשתתפות מנמי׳רים של הרשויות, עוסק בייזום וקידום פרויקטים מיחשוביים וטכנולוגיים משותפים. 

ד. צוות ידע והדרכה בראשות רכזת הוועדה המתמדת, העוסק בבניין הכח תוך העמקת הידע של השותפים ברשויות החברות בסוגיות התקיפה הכלכלית והאכיפה המשולבת, בהסתמך על לקחי ביצוע משותפים בשנת 2017 הוכשרו מעל 570 איש במסגרת פעילותו

ו פורום האישור והפיקוח בראשות ר׳ אח״מ, ובהשתתפות סמנכ״ל חקירות ומודיעין ברשות המיסים, המשנים לפרקליט המדינה, מנהלי וראשי היחידות הרלוונטיות במשטרה וברשות המיסים ומפקדי הכוחות הצוות אחראי על בחירת תופעות פשיעה ויעדים לטיפול משותף באמצעות כוחות המשימה, אישור תכניות חקירה ועל הפיקוח על הפעלת הכוחות.

PDF

אבי ליכט וגדי סיסו צוות על חשיבה מחודשת פשיעה ערבית מאורגנת 29-5-2018-

 

 

להלן דו"ח מ 2022 על כישלון הטיפול במאויימים בחברה הערבית

 

המשרד לביטחון הפנים

-בלמ״ס-

ירושלים,         22 ביוני 2022  כ״ג בסיוון תשפ״ב 

אל: מנכ״ל המשרד לביטחון הפנים                         5700-0027-2022-000789

מנכ״ל משרד המשפטים בשבתם כראשי צוות המעקב והבקרה של החלטה מס׳ 549 חברי צוות ממאויימים

צוות בין משרדי בנושא הגנה על מאויימים בחברה הערבית – המלצות ביניים

1. רקע:

א.  בהתאם להחלטת ממשלה מס׳ 549, מוביל מנכ״ל המשרד לביטחון הפנים צוות בין־משרדי לגיבוש המלצות, כלים ומנגנונים חדשים להגנה על מאויימים ועדים בחברה הערבית.

ב.  ע״פ ההחלטה, על הצוות להגיש המלצותיו לצוות המשותף בראשות מנכ״לי המשרד לביטחון הפנים ומשרד המשפטים.

ג.  חגרי הצוות:

•  מר תומר לוטן ־ מנכ״ל המשרד לביטחון הפנים – ראש הצוות הבין משרדי

•  ראש הרשות להגנה על עדים

•  המשרד לביטחון הפנים ־ סמנכ״ל אסטרטגיה, ראש האגף למדיניות, רמ״ח אסטרטגיה, מנהל תחום עיצוב מדיניות שב״ס וכבה, וראש אגף כב״ה ומשרד באת״ב

• משטרת ישראל – סגן ראש אג״מ, רמ״ד תיאום מבצעי אח״מ, רמ״ד מאויימים, ראש תחום מאויימים אג״מ.

•  משרד הפנים – מר אלי רגב ־ מנהל מינהל החירום במשרד הפנים

•  משרד המשפטים – עו״ד קרן דהרי ־ הממונה על הטיפול בפשיעה בחברה הערבית, יעוץ וחקיקה

•  משרד הרווחה והביטחון החברתי – מר רוני בר לוי

ד.  תכולת עבודת הצוות הבין משרדי:

•  מיפוי המצב הקיים בתחום המאויימים והעדים מהחברה הערבית.

המשרד לביטחון הפנים

• גיבוש הערכה באשר לאתגרים בתחום המאויימים והעדים בחברה הערבית, בין היתר בשים לב לתכניות הממשלתיות השונות בנושא החברה הערבית.

•  מיפוי חסמים להרחבת מעטפת ההגנה על מאויימים.

•  בחינת האפשרויות לטיוב המענה הקיים – הרחבת מנגנוני ההגנה על מאויימים וגיבוש כלים נוספים אשר יקנו אפשרויות נוספות להגנה על מאויימים מהחברה הערבית.

ה.  הצוות התכנס לשני דיונים בראשות מנכ״ל המשרד לביטחון הפנים ביום 29.12.2021 וכן ביום 31.03.2022.

ו.  בנוסף נערך סבב ראיונות עם גורמי המקצוע הבאים ־ מפקד ימ״ר צפון, מפקד ימ״ר נגב, מת״ח לוד, מת״ח אום אל פחם, ראש מחלקת סיכול פשיעה באגף סייף, רמ״ד מחקר פשיעה, סגנית בכירה יועמ״ש המשרד לביטחון הפנים, יו״ר וועדת ביטחון וחירום במרכז השלטון המקומי, וראש מועצת קרית עקרון, ראש מנהל ביטחון וחירום, מרכז השלטון המקומי, ראש מועצת אעבלין, יו״יר איגוד הגזברים וגזבר עיריית בית שמש.

ז.  נערכה סקירה בין־לאומית משווה על אופן טיפול מדינות אחרות בסוגיית המאויימים.

2. תמונת מצב מאויימים:

א. סוגי מאויימים:

1) קבוצה 1 " עובדי ציבור ונושאי משרה מאדימים – עובד ממשלתי (ובכלל זה שוטר), עובד רשות מקומית או רשות חינוך מקומית, נבחר ציבור וכיו״ב המאויים על רקע תפקידו.

1. אופן הטיפול: עם קבלת איום על עובד ציבור או נושא משרה מבוצעת הערכת מצב ע״י סגן מפקד המחוז הרלוונטי במשטרה, אשר בה נקבעת רמת האיום, סל האבטחה, והיחידה החוקרת שתהיה אמונה על סיכול האיום; קצין המאוימים במחוז אמון על ביצוע ההנחיות; מדור מאוימים במטא״ר אמון על הפיקוח והבקרה על פעילות המחוז (כולל בדיקת איכות הטיפול החקירתי, המודיעיני והאבטחה). נבחרי ועובדי ציבור מאוימים, למעט שוטרים, מאובטחים ע״י משרדי הממשלה והרשויות המקומיות, לפי העניין, תחת הנחיית מדור מאוימים במשטרת ישראל.

2. משאבים במשטרה: במדור מאוימים ישנם 8 תקנים האמונים על 145 מאוימים בחודש; התקציב עומד על 1.5 מיליון ₪ למיגון השוטרים המאויימים.

המשרד לביטחון הפנים

2) קבוצה 2 – עדים מאויימים – בטיפול משטרת ישראל.

1. אופן הטיפול: עם קבלת תלונה מאדם המוכן להעיד כנגד ארגוני פשיעה או תופעות פשיעה, מבוצעת הערכת מצב ע״י היחידה החוקרת במשטרה לבחינת הכנסתו למעמד של עד מאוים. ההחלטה מתוקפת גם אל מול סגן מפקד המחוז הרלוונטי. עם הגדרתו כעד מאוים, נבחנים אמצעי ההגנה לרבות הצבת אבטחה ע״י בלשים שעברו הכשרה מיוחדת.

2. משאבים: משימה זו מבוצעת ע״י בלשים מהימ״רים או מתחנות המשטרה, הנגרעים ממשימותיהם השוטפות בלחימה בפשיעה לטובת אבטחת העד. בנוסף ישנו סל מיגון של אמצעים טכנולוגיים (כגון מצלמות, מערכות אגירת מידע ועוד). למימוש המיגון הטכנולוגי מוקצה סכום של כ־ 300 אלף ₪ הניתן ע״י מדור מאוימים ובכפוף להערכת המצב. בשונה מעובדי ציבור מאוימים, אין לעדים מאוימים גורם ארצי מוגדר במשטרה המבצע פיקוח ובקרה אחר הנושא.

סוגי העדים:

3. עד תביעה מאוים – עד שמסר הודעה כנגד חשודים ואמור

להעיד/העיד בבית המשפט לצורך הבאה לדין;

4. עד מדינה מאוים – כהגדרתו ע״י נהלי רשויות האכיפה ("עד מדינה״ – כמשמעותו בסעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש), תשל״א-1971, קרי שותף לעבירה המעיד מטעם התביעה לאחר שניתנה או שהובטחה לו טובת הנאה);

5. מס״ח מאוים – מקור סוכן חשאי המופעל ע״י המשטרה באופן סמוי;

6. עדים המוגנים ע״י הרשות להגנת עדים – לגביהם לא תינתן הרחבה במסמך זה מטעמי סיווג.

3) קבוצה 3 ״ מתלוננים מאויימים – ככלל, קבוצה זו אינה מקבלת היום הגנה. מדובר על אזרחים אשר נפגעו מעבירה ועצם התלונה למשטרה עלולה להביאם למצב של איום. פרק ההמלצות במסמך זה יתייחס, בין היתר, לקבוצה זו.

ב. מרכיבי סלי אבטחה אפשריים (בהתאס לרמת האיום):

• סלי האבטחה נעים במנעד הכולל – הגדרה במערכת מוקדים, עדיפות במוקד 100, הכנת תיק שטח, תדריך לסנ״ח (סקירה נגד חבלה) עצמי, סיור ניידות, לחצן מצוקה נייד, ערכת מצלמות ניידת, מצלמות במעגל סגור, מאבטח צמוד.

 

ג. נתונים בנוגע להיקפי אוכלוסיית המאויימים:

קבוצה 1- עובדי ציבור ונושאי משרה מאויימים

 

1     2021	2020	2019	מחוז
167	157	126	צפון
117	80	78	חוף
103	137	160	מרכז
58	59	46	ת״א
54	55	59	ירושלים
66	60	47	ש״י
180	156	131	דרום
60	48	33	קט’ א’
808	760	690	סר.״כ

המשרד לביטחון הפנים

?גוצה 2 ־ עדים מאויימיס

_________________עדים מאוימים
	רמת איום
סה״כ	6	5	4	3	2	1	שנה
298	40	19	54	82	86	17	2019
316	39	80	60	58	74	5	2020
287	27	38	65	53	84	3	2021

מאוימים לא יהודים	מאוימים יהודים	מאוימים	אוגדגים	שגה
102	145	247	298	2019
171	139	310	316	2020
149	132	281	287	2021

2021	2020 ____	2019	מחוז
43	76	5	צפון
9	13	37	הוף
61	48	34	מרכז
28	28	20	ת״א
12	19	23	ירושלים
4	3	8	ש״י
38	29	55	דרום
46	45	116	להב
149	171	298	סה״כ

 

3. תובנות מרכזיות מוועדות ודוחות שדנו בנושא בשנים האחרונות:

א. ועדת לדור והקמת הרשות להגנה על עדים:

1) ועדת לדור הוקמה בשנת 2002 על מנת לבחון את מכלול בעיית העדים המאויימים במדינת ישראל ולבחון פתרונות רלוונטיים להתמודדות עם התופעה.

2) בכתב המינוי של הוועדה נכתב: "נוכח בעיות חוזרות ונשנות באבטחת עדי מדינה מאוימים ועדים אחרים, ונוכח חשיבות הנושא לאכיפת החוק, הוחלט על מינוי צוות הקמה לתכנית להגנה על עדים… על הצוות לבחון את המצב הקיים, להציע הצעות להיערכות כוללת בנושא, ולבנות מודל ישראלי המתאים לצרכים ולאיומים המקומיים…"

3) בעקבות המלצות הוועדה, הוקמה הרשות להגנה על עדים בשנת 2008. הקמתה עוגנה במסגרת החלטת ממשלה מס׳ 4619 מיום 01.01.2006 בנושא "תוכנית להגנה על עדים בישראל", והיא פועלת כיום מתוקף החוק להגנה על עדים התשס״ט-2008 (להלן" "החוק"). הרשות להגנה על עדים מיועדת בעיקר למקרי קצה של עדים ערכיים ברמת איום גבוהה. לצד הרשות, פועלת משטרת ישראל להגנה על עדים ברמות סיכון נמוכות יותר.

4) באשר לעדים שאינם בטיפול הרשות להגנה על עדים, פירטה "ועדת לדור" המלצות נוספות הנוגעות לטיפול בעדים מאויימים, שבניהן ־ הנחיית העד בתחנת המשטרה בנוגע לביטחונו; צמצום בפרסום פרטים על העד; החשת הליכי חקירה ומשפט; מעצר נאשם עד תום העדות; החמרת עונשם של המאיימים על עדים; שיפור תנאי הכליאה והמעצר לעדים שהינם אסירים או עצירים טעוני הגנה; פרסום, דוברות ומודעות ציבורית ועוד.

ב. דו״ח מבקר המדינה בנושא התמודדות משטרת ישראל עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית ובישובים מעורבים, ביקורת מעקב, דו״ח ביקורת שנתי 71ג 2021, דן בסוגיית המאויימים בחברה הערבית ומציין בין היתר:

1) ״…בשנת 2016 התקיימו דיונים במסגרת ועדת היגוי בין משרדית שבה השתתפו גופים אלו :המשטרה, הרשות להגנת עדים ופרקליטות המדינה. הדיונים עסקו בהעברת חלק מהטיפול בעדי התביעה המאוימים, בייחוד עדים שרמות האיום עליהם גבוהות ביותר, לאחריותה של הרשות להגנת עדים. זאת בין היתר בשל… המשאבים הרבים הנדרשים מהמשטרה לאבטחת המאויימים, הקושי של המשטרה לספק אבטחה ברמה שנותנת הרשות להגנת עדים, וחילוקי הדעות המתעוררים מדי פעם בפעם בין המשטרה לבין הרשות להגנת עדים… באפריל 2016 הופסקו הדיונים ולא התקבלה החלטה בנושא". עמדת משטרת ישראל הייתה שיש להעביר את כל תחום המאוימים לאחריות הרשות להגנת עדים, בעוד שהרשות הדגישה שהיא קולטת את העדים ברמת המסוכנות הגבוהה ביותר וכפופה לאילוצים תקציביים.

2) עוד מציין הדוח כי בביקורת המעקב נמצא שהמשאבים שמקצה המשטרה להגנה על עדים מאויימים מובילים להסטת שוטרים ממשימות ליבה ומשימות שיטור שוטפות.

3) בשנת 2019 הוקצו 14,250 משמרות שוטרים להגנה על כלל העדים המאוימים אשר מתורגמים להוצאה תקציבית בסך 24 מלש״ח.

ג. דו״ח וועדת המנכ״לים להתמודדות עם האלימות והפשיעה בחברה הערבית 2020 מציין כי דומיננטיות של ארגוני פשיעה בחברה הערבית יוצרת פחד וחוסר נכונות לשתף פעולה עם המשטרה ומערכת אכיפת החוק. ע״פ הדו״ח, קיים חסך בכלים להגנה על מתלוננים ועדים שאינם במסגרת התכנית להגנת עדים – אשר מיועדת למקרי קצה.

ד. דו״ח ביקורת של המשרד לביטחון הפנים בנושא בחינת פעילות המשטרה למיגור תופעת סחיטת דמי חסות מציין כי בבדיקתו לא נמצאו פעולות ייחודיות להגנה על מתלוננים בעבירות הסחיטה וממליץ לבחון אפשרות להגנה על מתלוננים במידת הצורך באמצעות חברות שמירה פרטיות, בסבסוד המשרד ובתנאי שהמדינה לא תיחשף לאחריות באם יקרה אירוע.

ה. בשנת 2015 נעשתה עבודת מטה בנושא מאויימים במשטרה. המלצות העמ״ט כללו בין היתר הצעה להקמת מבנה ארגוני אחוד במטה הארצי לשם גיבוש תפיסת הפעלה, תו״ל, הכשרה ונהלים אחידים; הותרת האחריות לקביעת רמת האיום ואבטחת המאוימים במחוזות; הפרדה ברורה בתוך המחוז בין הגורם שקובע את רמת האיום לבין הגורם שקובע את סל האבטחה; אבטחת מאוימים במיקור חוץ; הגדלת תקציב אבטחה פיסית. רק חלק מההמלצות יושמו.

4.   תמצית סקירה בין לאומית משווה:

א. הסקירה בוצעה ע״י יחידת מידע וידע באשכול אסטרטגיה במשרד לביטחון הפנים. מקורות המידע ששימשו את הסקירה הם פרסומים מגופי ממשל, אכיפה ומשפט, דוחות של גופים רב־לאומיים ומחקרים אקדמיים. יודגש כי בשל האופי החסוי של העיסוק בנושא, המידע הגלוי בתחום הינו מועט ונדרש היה ללקט אותו ממגוון מקורות גלויים. נסקרו במספר מדינות: ארה״ב, אוסטרליה, קנדה, בריטניה, איטליה, נורבגיה, אוסטריה, הולנד, צרפת, גרמניה וסרי לנקה.

 

ב. נמצא כי בתוכניות השונות להגנת עדי□ וקורבנות מאוימים, קיימי□ מגוון כלים והליכים בהם ניתן להשתמש להגנתם ובכדי לאפשר להם להעיד בבית משפט, להלן:

1) אמצעים "הליכיים" (Procedural) – מתן עדות בשיחות וידיאו; שינוי קול ופנים בזמן עדות; עדות אנונימית.

2) אמצעים שאינם "הליכיים" (non-Procedural) – שינוי מקום מגורים בתוך המדינה ומחוצה לה (רילוקיישן) / מקלט; שינוי זהות / מראה; אבטחה צמודה, רכבים מוגנים; אמצעי הגנה ביתיים (מערכת אזעקה, מצלמות אבטחה); אבטחה היקפית / פטרול סביב לבית; הטלת חיסיון על מידע אישי; צווי הרחקה למאיימים; נשק אישי למאוימים.

3) כלים נוספים – תמיכה נפשית וכלכלית; סיוע במציאת עבודה ולימודים; הגנה משפטית, חנינה / אי־הרשעה על עבירות קודמות; מתן אשרת מגורים במדינה לזמן מוגבל או ממושך; שיקום.

ג. הנקודה המרכזית העולה מן הסקירה, הינה שאין מנגנון אחד לאומי הנותן מענה כולל להגנה של כל סוגי המאוימים.

ד. אולם, קיימי□ מספר שחקנים קבועי□ ברוב המדינות (כמו המשטרה הלאומית, משרד התביעה הכללית וגופי משטרה מקומיים) אשר נותנים את המענה בהקשר זה:

1) אחריות משטרתית – בקנדה ואוסטרליה, המשטרה הלאומית עוסקת בהגנת עדים ומאוימים אחרים. בארה״ב, גופי משטרה מקומיים אחראיים על אבטחת בעלי תפקידים בכירים. בבריטניה, המשטרות האזוריות עובדות בשיתוף פעולה עם "שירות האנשים המוגנים״ (UKPPS).

2) השתתפות בתוכנית להגנת עדים – ברוב המדינות, רק עדים המסוגלים לסייע בהרשעה של עבריינים איכותיים המערערים על ארגוני פשיעה, ורק בסוגים מוגדרים של פשיעה, זכאים להיכנס לתוכנית להגנת עדים. במעט מדינות רמת האיום על העד מהווה את הקטגוריה המרכזית בקבלת ההחלטה על ההצטרפות לתכנית.

3) ראשי ערים ואחרים – ראשי ערי□ העוסקים במלחמה בפשיעה עלולים להיות מאוימים ולפיכך הם מסתייעים בהגנה של גופי אכיפה מקומיים (הולנד, גרמניה, צרפת). בשל אופי תפקידם, שינוי מקום מגורים אינו פתרון רלוונטי עבורם.

ה. חקיקה – בחלק מהמדינות תחום הגנת עדים מעוגן בחקיקה ממוקדת, ואילו במדינות אחרות הנושא נשען על רגולציה קיימת בתחום החוק הפלילי.

ו. אוטונומיה – גופי אבטחה לעדים מאוימים לרוב פועלי□ מתוך אוטונומיה מבצעית ותקציבית מוחלטת, כדי למנוע מגורמי אכיפה ותביעה להשפיע על שיקול הדעת המקצועי הנוגע להגנת המאוים.

 

5. פערים מרכזיים במצב הקיים:

א. תופעת האיומים בחברה הערבית מצויה במגמת עליה " והיא קשורה קשר הדוק למגמות הפשיעה הרחבות יותר והגורמים המובילים להן (כמו: התחזקות כנופיות וארגוני הפשיעה הערבים, צעירים חסרי מעש, מחסור בתשתיות וכוי).

ב. בנין הכח של משטרת ישראל בחברה הערבית מציף ביתר שאת את הפער הקיים בהגנה על מאויימים – הקמה וחיזוק של תחנות משטרה ביישובים ערביים מעלה את רמת החיכוך, המודעות והשירות לציבור הערבי. יחידות המשטרה נמדדות ביכולת להגביר את פענוח העבירות החמורות ובכללן אלימות חמורה, אמל״ח וסחיטת דמי חסות. כל אלו מגבירים את החיכוך ואת הצורך באיתור מתלוננים ועדים.

ג. "מעגל הפחד" – מהווה גורם מרכזי אשר מונע הגשת תלונות בקרב האוכלוסייה הערבית.

ד. הימשכות ההליכים הפליליים – בהם מעידים עדים מאוימים בכלל ועדים מוגנים בפרט במשך שנים ארוכות כאשר הם חיים תחת האיום.

ה. אוכלוסיה בעלת אופי חמולתי ־ מכאן נובעים שני קשיים: א) חשש של המתלוננים ממשפחתו המורחבת של העבריין ולא רק מהעבריין עצמו. ב) חשש של המתלונן לסכן את בני משפחתו האחרים במקרה של חשיפה.

ו. רמת האמון הנמוכה יחסית של הציבור הערבי במשטרת ישראל –מובילה לחסם מפני נכונות לשיתוף פעולה. עם זאת, בסך הכל ישנה בשנים האחרונות עליה בנכונותו של הציבור הערבי לקבל את פעילות המשטרה בתוכו.

ז. האיומים בשלטון המקומי:

•  קיימים עובדי רשויות מקומיות שאינם מקבלים מענה תקציבי מסל האבטחה של משרד הפנים ־ בדגש על עובדי רשויות מקומיות מתחת לדרג בכיר. קיימים בעלי תפקידים שנמצאים בסיכון מוגבר לאיומים בשל סמכויות לקבלת החלטות בעלות השפעה ומשמעות כלכלית.

•  התקציבים המוקצים לצמיחה והתפתחות היישובים הערביים עלולים להגביר את האיום כנגד מקבלי ההחלטות ברשויות המקומיות.

ח. פערים במשאבים ־ ליחידות המשטרתיות יש כיום מחסור משמעותי במשאבים שמונע מהם לספק הגנה טובה למאויימים (הן בפן התקציבי והן בתקינה).

ט. העדר גורם משטרתי ארצי אחד מתכלל, מפקח ומבקר – אין היום יחידה משטרתית אחת שמרכזת את הטיפול הכולל בתחום המאויימים ואמונה על הפיקוח והבקרה.

 

6. המלצות מרכזיות:

1) החלטות הממשלה מס׳ 549 ו־ 550 מקדמות סדרת מהלכים רחבה שתכליתן העמקת המאבק בפשיעה בחברה הערבית מחד וצמצום פערים בחברה הערבית באמצעות תכנית כלכלית מאידך. מהלכים אלו משליכים במעגלים רחבים גם על סוגיית המאויימים בחברה הערבית.

2) ההמלצות במסגרת דו״ח ביניים זה נוגעות אך ורק למהלכים שיש להם השפעה ישירה על נושא המאויימים.

ב. הוספת מאויימים בקטגוריה נוספת – קבוצה 3 מתלוננים מאויימים:

הגנה על קבוצה נוספת של מאויימים אשר אינה מקבלת היום מענה, ועלתה כפער בדו״ח ועדת המנכ״לים ובהחלטת הממשלה מס׳ 549 :

1) מתן מעטפת הגנתית למאויימים מהחברה הערבית העונים על שלושת המבחנים הבאים במצטבר:

•  אזרחים נורמטיבים שאינם מקיימים אורח חיים עברייני;

•  נפגעי עבירה ו/או עדים לפשע חמור (בדגש על אלימות חמורה);

•  נפגעו ע״י עבריין מוכר למשטרה ומשפיע.

2) ההערכה היא כי מדובר בקבוצה המונה בין 1000־400 מאויימים פוטנציאלים.

 

ג. שיפור המענה לעובדי ציבור מאויימים (קבוצה1), לעדים מאויימים (קבוצה 2) ומתן מענה חדש למתלוננים מאויימים (קבוצה 3):

משטרת ישראל:

1) הקמת גוף מטה אחוד לטיפול במכלול סוגיית המאויימים במשטרת ישראל (עובדי ציבור, עדי תביעה ומאויימים נוספים) ברמה ארצית במשטרה לגיבוש תו״ל, הכשרות, נהלים, פיקוח ובקרה לסוגיית המאויימים בכללותה. בהתאם להערכות המשטרה מדובר בתוספת תקנים בהיקף של כ־ 20 תקנים נוספים על 8 הקיימים.

2) עיבוי וחיזוק המערך המבצעי המטפל במאויימים במחוזות המשטרה, לרבות הקמת דסק מודיעין מחוזי בראשות קצין מאוימים מחוזי. בהתאם להערכות המשטרה מדובר בתוספת תקנים בהיקף של כ- 15 תקנים נוספים על 6 הקיימים.

3) מיגון, אמצעים ואבטחה – הרחבת השימוש בשירותי אבטחה שאינם באמצעות המשטרה, כי אם באמצעות חברות אבטחה מוסדרות, זאת לשם הגנה על מתלוננים ועדים.

מוצע כי בשלב הראשון יערך ניסוי (פיילוט) במחוז חוף של המשטרה (בהתאם להמלצת המשטרה) למשך שנה במסגרתו תינתן מעטפת אבטחתית למתלוננים מאוימים מהחברה הערבית ע״פ רמת האיום בקביעת המחוז, באישור אח״מ מטא״ר. רמות האיום 3־1 , בהיקף של כ־ 100 מתלוננים, יקבלו מענה משטרתי (מערכת מוקדים, סיורי ניידות, תיק שטח, תדרוך ועוד). למתלוננים מאויימים ברמות האיום 6־4, בהיקף של כ־ 40 מתלוננים, תנתן מסגרת תקציבית של כ־ 10 מש״ח לצורך מתן אבטחה באמצעות חברות אבטחה מוסדרות.

לצורך מימוש הפיילוט יבוצע מחקר מלווה לבחינת ההשפעתו על יעדי התכנית.

משרד הפנים:

1) ככלל, נדרשת הגדלת תקציב במשרד הפנים בכ־ 1.5 ־ 2 מיליון ₪ בשנה במטרה לטפל בעובדי רשויות נוספים מאוימים (כיום התקציב עומד על כ־ 14 מיליון לשנה).

2) בנוסף, הבחירות לרשויות המקומיות אשר יערכו בחודש נובמבר 2023, צפויות להביא לתחלופה רבה בנבחרי הציבור ובעלי התפקידים. ע״פ נסיון העבר תחלופה זו מביאה להגברת תופעות האיומים ברשויות המקומיות. בהתאם לזאת, תידרש היערכות תקציבית משמעותית יותר־תוספת תקציבית של 20 מיליון ₪ לכל אחת מהשנים 2024 ו־ 2025.

 

ד. שילוב הרשות לביטחון קהילתי במאמצי האיתור וההסברה "קהילה מזהה":

א) הכשרת עו״ס קהילה או רכזי קהילה של הרשות לביטחון קהילתי ביישובים ערביים לזיהוי מאויימים פוטנציאלים ומתן מידע ראשוני למאויים כיצד באפשרותו לפעול ואיזו הגנה הוא יכול לקבל.

ב) כיום ישנם 6 עו״ס קהילה ו־ 12 רכזי קהילה ביישובים ערביים. התאם להערכות הרשות לביטחון קהילתי מדובר בתוספת תקנים בהיקף של כ־ 40 רכזי קהילה. מוצע בשלב הראשון להתחיל עם תוספת 10 רכזי קהילה ע״פ תעדוף שיקבע במשותף ע״י הרשות לביטחון קהילתי ומשטרת ישראל.

ה. קבלת תלונות וגביית עדויות באמצעים ובמתקנים שאינם תחנות משטרה הגברת המודעות והשימוש באמצעים מקוונים ־ תלונות מקוונות, תשאול באמצעות VC .

ז. יישוב סכסוכים

פעילות של המשטרה מסגרת מנגון יישוב סכסוכים לטיפול במאויימים בשלבים המוקדמים של טרום־סכסוך עשויה להיות אפקטיבית במניעת הסלמות ומקרים קשים יותר שיכללו פגיעה בנפש.

ח. חקיקה

עדות מוקדמת – לבחון תיקון חקיקה להסדרת אפשרות למתן עדות מוקדמת של עדים מוגנים ושל עדים מאויימים ברמות איום גבוהות.

 

7. נושאים להמשך עבודת המטה:

א. עיבוי המערכים המשטרתיים ברמה הארצית והמחוזית וכן התקשרות עם חברות אבטחה מוסדרות – המשך עבודת מטה לבחינת עומק ולדיוק הצרכים, האיפיונים, התקציבים וההיבטים המשפטיים.

ב. בחינת חלוקת האחריות על מתן ההגנה לעדים – קידום עבודת מטה נפרדת, המשותפת למשטרת ישראל ולרשות להגנת עדים, בהובלת המשרד לביטחון הפנים, באשר להרחבת מעגל מקבלי ההגנה ברשות להגנת עדים ו/או הקמת מפלג מבצעי בכל מחוז לשם הגנה על מאויימים.

ג. גיבוש מודל למתן הגנה כלכלית למאויימים – בחינת הענקת זיכוי במס הכנסה, בחינת הקמת קרן ממשלתית שתממן פיצויים לנפגעים.

ד. שימוש בכלים מנהליים ואזרחיים כנגד עבריינים במקרים המתאימים

– כגון צווי מניעה והרחקה, הגשת תביעות נזיקין אזרחיות וכר.

ה. בחינת הקמת מוקד איסוף מידע ללא זיהוי – קידום אמצעי זמין לציבור לפנות למשטרה לשם מסירת מידע ללא צורך בהזדהות.

ו. הגשת תלונות ועדות בתנאים אחרים – בחינת סוגיית מתן עדות מוקדמת במגוון עבירות, שינוי קול ופנים בזמן עדות, הגשת תונות אנונימיות.

PDF

 

צוות בין משרדי הגנה על מאויימים במגזר הערבושי 2022

 

חוות דעת מומחית עלויות הפעלת שוטרים למיגור פשיעה ערבושית

 

 

טלפון:            O2-542971O פקס:            02-5428774

י״ח בתמוז, התשע״ח 1 יולי 2018 סימוכין: 69998918

יועמ״ש מ״י/ ר< חח נזיקין רמ״ד תכנון תקציבי אג״ת

הנדון: חוות דעת מומחה 2017

שם המומחה: רויטל לביא

מקום ומען העבודה : אגף תכנון וארגון, המטה הארצי – ירושלים, משטרת ישראל

אני החתום מטה נתבקשתי ע״י פרקליטות מדינת ישראל באמצעות יועמ״ש משטרת ישראל, לחוות דעתי המקצועית לגביי עלויות ממשאביה של משטרת ישראל .

אני נותן חוות דעתי זו במקום עדות בבית המשפט ואני מצהיר בזאת כי ידוע לי שעל פי החוק הפלילי, דין חוות דעת זו, כשהיא חתומה על ידי, כדין עדות בשבועה בבית המשפט.

ואלה פרטי השכלתי:

השכלה: בוגרת תואר B.A כלכלה וחשבונאות מורחב אוניברסיטת בר אילן.

ואלה פרטי ניסיוני: מזה כ-חצי שנה שאני עובדת במשטרה ככלכלנית בחוליית תיאום גורמי חוץ/ מדור תכנון תקציבי אג״ת.

וזאת חוות דעתי:

• 1. מ״י מספקת משאבים לביצוע אכיפת חוקי הבניה, המשאבים הינם:

• א. כ״א – שוטרי קבע וחובה, הם עיקר המשאבים המושקעים במשימה

• אמצעים – אמצעים לשוטר, כלי רכב, מסוקים בלון תצפית ועוד.

  

• 2.  עלות שכר

• א. עלות ממוצעת לשכר של שוטר קבע

עלות השכר השנתית הממוצעת לשוטר קבע עמדה על ₪270,000 , כעלות שכר ישירה.

• ב. עלות ממוצעת לשכר חובה מג״ב

עלות השכר השנתית הממוצעת עבור שוטר חובה מג״ב (בתפקידי לחימה) עמדה על 19,000 ₪.

* השכר המשולם במ״י הינו שכר גלובלי.

• 3.  נלוות לכ״א

בנוסף לעלויות השכר הישירות , קיימות עלויות נוספות שהינן נלוות לכ״א והן חלק מסעיפי תקציב הפעילות שעניינם הפעלת השוטרים. נלוות אלה כוללות הוצאות כגון: כלכלה, נסיעות, הדרכה, תפעול ומיכון, רפואה ות״ש, מדים, קנית שירותים, ציוד משרדי, אחזקת הבית, בדק בית, דואר וטלפוניה ולא כוללות רכש ואחזקת כלי רכב .

• א. היקף ההוצאה לשוטר קבע הינו כ- 41,500 ₪ בממוצע לשנה. (מעודכן לתעריף 2017)

• ב. היקף ההוצאה לשוטר חובה במג״ב (בתפקידי לחימה) הינה כ -17,500 ₪ בממוצע לשנה.

• 4. כשירות לפעילות מבצעית והיעדרויות

מ״י משקיעה בכ״א על מנת להכשירו לפעילות המבצעית.

השוטרים נעדרים בגין הכשרות לתפקידם כחלק מימי העבודה השוטפים.

בנוסף, השוטרים במ״י נעדרים במהלך השנה מעבודתם בהתאם לזכאויות המוקנות להם עפ״י חוק (חופשה, מחלה, מילואים וכר).

כל ההיעדרויות הנ״ל מכונות מקדם היעדרות.

לאור זאת, מובאת כאן הכמות הממוצעת של ימי הפעילות נטו של השוטרים (עפ״י נתוני מדור או״ש) כדלקמן:

• א. משרתי הקבע:  סה״כ ימי פעילות מבצעית לאנשי הקבע עומד על 210 ימים בשנה בממוצע.

• ב.  משרתי חובה:  סה״כ ימי פעילות מבצעית לחיילי חובה מג״ב עומד על 206.7 ימים בשנה בממוצע.

• 5. כלי רכב משטרתיים

להלן תמחור העלות השוטפת של כלי הרכב לשנה (הכוללת אחזקה, ביטוח, דלקים ושמנים, הפרשה לקרן בלאי ללא דיגום) שחושבה על בסיס ניתוח ותמחיר של אג״ת/מחלקת משאבים ואת״ל/מח׳ תחבורה של משטרת ישראל לשנת העבודה 2017. כלי הרכב סווגו עפ״י קטגוריית אופי פעילות.

עלות     שנתית בש״ח	נפח מנוע	קטגוריית הרכב
73,000	800 סמ״ק	אופנוע יס״מ
146,000	2000 סמ״ק	סיור מבצעי
91,000	1600 סמ״ק	סיור מבצעי
72,000	1400 סמ״ק	מבצעי קטן
131,000	3,000 סמ״ק	מסחרי רגיל
171,000	3,000 סמ״ק	מסחרי מקצועי
138,000	טנדר טויוטה כחול	טנדר 4*4
122,000	טנדר טויוטה ירוק	טנדר 4*4 ירוק
164,000		מכת״ז

עלות יומית ממוצעת לשכירת אוטובוס הינה -1,350 ₪ עבור 9 שעות עבודה. (מכרז חדש והמחיר הינו לטווח נסיעה של 55 ק״מ)

* עפ״י נתוני מחלקת תחבורה רכב כשיר בממוצע כ- 356 ימים בשנה לפעילות (בניכוי ימי טיפולים, תיקונים ואחזקה שוטפת).

• 6. בלון אויר ומסוק

להלן תמחור עלויות מסוק ובלון תצפית:

• א. עלות שעת הפעלת מסוק חד־מנועי הינה 2,014 ₪, נכון לשנת 2017.

העלות הנ״ל הינה עלות שוטפת בלבד המורכבת מ: עלות אחזקה, עלות ביטוח ועלות דלק בלבד (לא כולל שכר טייס, הנכלל במסגרת עלות כ״א, ועלויות נוספות).

• ב.  את בלון התצפית מ״י שוכרת מגורם חיצוני.

להלן העלות להפעלת הבלון נכון לשנת 2017 :

בלון תצפית עם עמדת הפעלה אחת	שעות
13,480 ש״ח	עלות הפעלה עד 6 שעות
724 ש״ח	עלות הפעלה של כל שעה נוספת

• ג. המחירים כוללים מע״מ.

• 7.  בע״ח

להלן תמחור עלויות לכלב/סוס:

א. עלות שעת הפעלה של כלב הינה 76.30 ₪ נכון לשנת 2017.

ב. עלות שעת הפעלה של סוס הינה 76.10 ₪ נכון לשנת 2017.

ג. בנוסף לעלויות כאמור בסעיף א+ ב יגבה עלות בגין שעת שינוע ע״פ תעריף שכר שעה לשוטר.

• 8. אמצעים:

א. עלות שוטפת של אמצעים נלווים לשוטר שנתית ממוצעת:15,060 ₪ (אמצעים אלו כוללים מ.ק נישא, אקדח 9 מ״מ, אפוד מגן, קסדה, חגור לסייר, תיק חפצים וכר)

ב. עלות של רימון ספוג: $12.72 45.8 ₪

ג. עלות של רימון הלם סינוור: $26 93.6 ₪

ד. המחירים מתבססים לפי הזמנות אחרונות ושוקללו לפי 3.6 שע״ח דולר, לא כוללים מע׳׳מ והובלה.

ה. עלות הובלת חומרים מסוכנים הינה תוספת 4% על מחיר האמצעי.

ו. עלות מע״מ 17% מתוך עלות האמצעי + הובלתו.

הערה:

במסגרת חוות הדעת לא נלקחו בחשבון משאבים נוספים המוקצים לצורך מבצעים שונים, כגון: פעילות ואמצעים לעיכוב ומעצר חשודים, חקירה והעמדה לדין בעקבות האירוע ואמצעי עזר נוספים.

בברכה,

רויטל לביא,

עו׳ חו׳ תיאום גורמי חוץ

PDF

רויטל לביא עלויות משאבי המשטרה למיגור פשיעה ערבית 2018

 

 

תכגנית גיוס שטינקרים מוסלמים של עמית איסמן "עוצרים את הדימום"

 

לאחרונה התגברה הפשיעה בקהילות האיסלמיות בישראל.  ולא מדובר רק בכנופיות הפרוטקשן אלא גם בפיגועי חבלה חמסניקיים: בבאר שבע מחבל מחורה, בחדרה מחבל מאום אל פאחם והיום 10/10/2024 סוכל פיגוע במגדלי עזריאלי של 5 תושבי טייבה.

ומה עושים בפרקליטות?  מתדרכים שופרים כמו יהודה שפר ודליפי דליפי אביעד גליקמן לכתוב מאמרי שטנה על איתמר בן גביר שהוא אשם בזה שהמוסלמים רווים באלימות, פשיעה ואירועי חבלה לאומנית נגד יהודים.

 

 

 

ב 2021 הכריז עמית איסמן על תכנית גיוס שטינקרים לחיסול פשיעה מוסלמית "עוצרים את הדימום"

 

 

אז בואו נראה….  ב 2014 שי ניצן, עמית איסמן וגלי בהרב מיארה הכריזו על מבציע סודי למיגור פשיעה במגזר האיסלמי.  זה היה כל כך סודי _פחד מחפרפרות) שאפילו לא פרסמו את זה במייל תפוצת נאטו של הפרקליטות.  כל מחוז (ויש 5) התבקש להתלבש עכל לפחות 2 משפחות פשע ערביות ולקרוע אותם לגזרים.  כלומר 10 משפחות פשע היו אמורות להיות ממוגרות כבר ב 2014.

התוצאה כישלון צורב.  כל 5 המחוזות לא הניבו תוצאות.

 

ואת מי עמית איסמן מאשים? את איתמר בן גביר

 

 

 

ב 2021 פרשה לילי בורישנסקי מתפקידה כפרקליטת מחוז חיפה, ובחרו את עמית איסמן לרשת אותה.  ביום ההשקה שלו, טקס שארגנה עבורו לקקנית התחת תמי אולמן….. הוא אמר שהדבר הראשון שהוא יעשה זה למגר את הפשיעה הערבית בחיפה….  אמר ולא עשה כלום.  נאדה.  אפס.

עמית איסמן הבטיח להוציא לפועל תכנית בשם עוצרים את הדימום" שהיא בעצם תכנית לגיוס שטינקרים.  בפועל רק זין יצא מזה.  מי שדימם היא המדינה שהוציאה על זה כסף.

במקום למגר פשיעה ערבית התעסק עם צייד של מעשני גראס, הצקות לגברים גרושים, הצקות למועדוני ריקודים, ומבצעי התחזות באינטרנט להפיל בפח פדופילים במבצע "פח יקוש" מפוקפקים.

 

 

עמית איסמן הבטיח 3 שיטות אכיפה נגד ערבים ובפועל יצא אפס

 

שימו לב מה הוא אומר….    שיש לו 2 מטרות: למגר פשיעה של ערבים ולהגביר את אימון הציבור בפרקליטות.

הוא הכריז על תכנית משולש ברמודה למיגור פשיעה ערבית:  אכיפה מסורתית, אכיפה כלכלית ואכיפה מניעתית.

אכיפה מסורתית זה לענות לתלונות במשטרה מהציבור ולחפש עבריינים ערביים שהתלוננו עליהם ולהביא אותם לדין.

אכיפה כלכלית זה ליזום תפיסת נכסים "לגיטימיים", של ארגוני פשע ערביים שנקנו מכספי פרוטקשן וסחיטה והרווחים ממנים את המשל הפרוטקשן והסחיטה.  למשל צ'יינגים, מסעדות, מוסכים, מרכולים, וכו'….  עסקים לגיטימיים שהם פרונט לעסקי הפשע ובהם גם ניתן להלבין את כספי הפשע.  איסמן הבטיח שעסקים אלה יטופלו ביד חזקה של "תפיסה וחילוט" על סמך החוקים נגד הלבנת הון.  זה כולל עסקים שמזהמים את הסביבה, עסקים שהם מטרד ועסקים המוקמים על קרקע ריקה של המדינה.

אכיפה מניעתית זה תכנית לגיוס שטינקרים מהקהילה הערבית

 

ולסיום הוא טוען שהיסוד השלישי הוא אכיפה מניעתית, אבל לא הבנו בכלל על מה הוא מדבר.  חירטט משהו על שיתוף פעולה עם הג'וינט".  נשמע יותר כמו שת"פ מהג'ונג'.

 

 

 

לדבריו ג'וינט ישראל בשת"פ עם המכון לקרימינולוגיה של אונ' עברית בירושלים יחד עם הפרקליטות יזמו תכנית בשם "עוצרים את הדימום", והם יפתחו מודלים להפחתה בפשיעה ערבית….  ע"י תיאום עם עבודה קהילתית.  כלומר לכל יישוב ערבי יוקצה פרקליט ממונה, שתפקידו להפעיל את ראש העיר או המועצה לגייס שטינקרים מקומיים….  וכך למגר את הפשיעה.

חבל שהפסיכים מהג'וינט ישראל לא התייעצו עם עדנה קרנבל.  עדנה היתה אומרת להם דבר פשוט.  לא צריך מודלים ולא צריך לבזבז כסף על ישיבות על גבי ישיבות.  מציעים לשטינקרים 20% מהכסף שמחולט בעקבות ההלשנה, בניכוי עמלת הוצאות כוח האדם, והקהילה תשמח למסור טיפים ושמות.

המטומטמים מהג'וינט ישראל והמכון לקרימינולוגיה חושבים שאם יפרסמו פרסומים על "מעורבות קהילתית" תצמח קהילה של שטינקרים עם מצפון.  אין כזה דבר.  לא נותנים להם כסף, לא יהיו שטינקרים.  קאפיש?????

היישובים בהם הופעל הפיילוט של "עוצרים את הדימום": בטייבה הוסיפו 6 שוטרים נוספים, ברהט 12, בטורעאן 0, באום אל פאחם – 7, בטמרה 5, בג'סר א-זרקא 5, ובלוד 35.  חחח.

לדברי דוברת הפרקליטות הילה קובו "ביישובים הללו צוותי העבודה מביאים לידי ביטוי את השילוב והתיאום בין אכיפה, מניעה, טיפול ועבודה קהילתית. באמצעות פעולה משולבת כזו, בדמות נחשול מרוכז, ניתן יהיה לרסן גורמי סיכון ולטפח גורמי תמיכה במטרה למנוע או לצמצם  מעורבות אנשים באלימות חמורה. על פי התכנית, המנגנונים והידע שיפותחו ברמה היישובית ישמשו לפיתוח מודל פעולה ארצי, שיורחב ויוטמע בהמשך בכל היישובים הרלוונטיים, כחלק מתפיסת הפעולה המשולבת שמקדמת הממשלה".

 

 

https://www.gov.il/he/pages/stop_the_bleeding

 

הנה שקף שמסביר איך עוצרים את הפשיעה הערבית….   מי שמבין מזה משהו יקבל פרס 2 כבשים לעשות על האש.

 

 

 

עמית איסמן הוא האשם בכישלון המאבק בפשיעה מוסלמית

 

 

ומה יצא מזה?  חרטא.  עמית איסמן לא הפעיל רוגלות על ארגוני פשע, לא גייס עדי מדינה נגד משפחות פשע ערביות, לא התקין מצלמות על עסקים הנסחטים ע"י קומנדו הפרוטקשן של הערבים, וסתם את משאבי הפרקליטות בתפירת תיקי ביבי, ותפירת תיקים לכל מיני אויבים מדומיינים, מהימין, וסתם מי שמפרסם פרסומים לא מחמיאים על שופטים ופרקליטים.

גם ההבטחה שלו לטפל בחילוט נכסים ועסקים של משפחות הפשע ערביות התבררה כשקר.  במקום לשבת על הורידים של משפחות הפשע הערביות, הקימו בפרקליטות צוות "מטריקס" שחיפש בעיתונות מידע על אזרחים ישראלים שחיים בחו"ל ומשחדים אנשי שלטון בחו"ל.  אלה "עבירות" שבכלל לא קורות בישראל. ספק אם הם בכלל עבירות לפי דיני מקום הביצוע.

למשל התלבש על ירדנה עובדיה המסכנה, שפועלת באפריקה ובארץ היא רק תורמת ותורמת, וסחט ממנה דמי כופר אסטרונומיים. ב 8/9/2024 התפרסם שעמית איסמן הוציא מירדנה עובדיה 24,000,000 ש"ח על הלבנת הון פנטזיונרית שכאילו לא דיווחה בישראל על רווחים מאפריקה.  איזה עבירה בכלל היתה פה.  היא בכלל לא גרה בארץ……וזה אחרי שהוא דרש ממנה 124,000,000 ש"ח על רווחים שהפיקה בחו"ל כשהיא גרה בחו"ל.

https://www.ice.co.il/finance/news/article/1029113

גם על תושבי יהודה ושומרון הוא התלבש והקים מחלקה מיוחדת לטיפול בהם כאילו הם טרוריסטים נגד הקהילות הערביות שוחרות השלום מג'נין וחברון…

 

וגם על אייל גולן עמית איסמן התלבש בגלל שהזמר התבטא נגד מבלי הנוחבה באופן לא נימוסי..

בקיצור, חכם על חפים מפשע וחלשים…..  מתי היה לו זמן לממש את הבטחתו למגר את הפושעים המוסלמים?????

 

ועכשיו באוקטובר 2024 יש לו החוצפה להפעיל כלבלבי משפט ומשטרה בתקשורת להפיל את האשמה על איתמר בן גביר.

 

קבלו מידע של הממונה על מניעת המידע במשטרה גלית צוברי על תכנית השטינקרים עוצרים את הדימום.

 

גלית צוברי מידע על תכנית עוצרים את הדימום לגיוס שטינקרים ערביים

 

כישלון מיגור הפשיעה הבדואית: הפרקליטה אדוה וויצגן לוי אשמה

 

 

הנה הצוות שהקים עמית איסמן למיגור הפשיעה ברהט.   חחח.

עמית איסמן מינה את אדוה וויצגן לוי כראש צוות רהט ל"עוצרים את הדימום" למניעת אלימות בחברה הערבית.  המטרה "לחולל שינוי באמצעות הוצאת פוגעים ונפגעים פוטנציאליים ממעגל האלימות וצמצום הסלמת סכסוכים מדממים ברהט. עובדי הרפואה והשירות לעבודה סוציאלית יזהו נפגעי עבירות אלימות חמורה המגיעים לטיפול ויתאימו להם את הטיפול המתאים כדי להרחיק אותם ממעגל האלימות.

"התובנה שעומדת מאחוריה היא שמדובר בהחלטות ומעשים של אנשים ולכן עלינו לפתח ולשכלל את ארגז הכלים במטרה להשפיע על מי ששוקלים לבצע מעשה אלימות חמורה –להירתע ולהימנע מכך." דבריו של עו"ד ארז פדן, פרקליט מחוז דרום (פלילי).

בהשקה לקחו חלק סנ"צ שי אבקסיס, מפקד תחנת רהט במשטרת ישראל, וחיד סאנע, ראש הרשות הלאומית לביטחון קהילתי ברהט, ומכובדי העיר.

ארז פדן הוא הפרקליט שהעמיד לדין את שרה נתניהו על החמגשיות.  כפרס על הראש של שרה, קידמו אותו לשמש פרקליט מחוז באר שבע והדרום.

 

 

זו הפרקליטה שהבטיחה למגר את הפשיעה של הבדואים, אדווה וויצגן לוי.

 

קבלו עוד בדיחה:  עמית איסמן הבטיח לשפר אימון הציבור בפרקליטות 18/11/2021

 

בזמן שבו עמית איסמן נתן את הנאום הזה על שיפור אימון הציבור בפרקליטות, 18/11/2021 הארץ היתה מלאה ביקורת על הפרקליטות בעיקר בפרשת זדורוב.  זדורוב זוכה רק שנתיים אח"כ 30/3/2023.  זאת חרף התנגדות הפרקליטות לכל שלב ושלב במשפט החוזר.  גם היתה ביקורת על הליכי הסרק שהמציאו נגד ביבי.

כדי להתמודד עם הביקורת הזו עמית איסמן הבטיח 2 דברים:  שהוא יורה לפרקליטים להקפיד על זכויות נפגעי עבירה במהלך ההעמדה לדין של הנאשם ושהוא יקים צוות לאיתור תקלות על מנת לשפר את הפקת הלקחים מתקלות כי תקלות הן אלה שפוגעות באימון הציבור, לדבריו.

אלא מאי?  הקפדה על זכויות נפגעי עבירה בזמן שאדם עומד לדין פירושה חריצת דין שהנאשם אשם ושהנפגעת היא באמת קורבן….   בדר"כ זה קורה בתיקי פייק אונס שבהם אישה מעלילה על גבר אונס רק כדי שהפרקליטות תעשה לה את העבודה. תרשיע אותו ואז היא יכולה לתבוע פיצויים נגדו ונגד המעסיק בלי להוכיח שהיא באמת נפגעה.

איזה זכויות מגיעות ל"נפגעות עבירה" כל עוד אין הרשעה בדין?  כל עוד אין הרשעה הן בכלל לא נפגעות עבירה.  הן רק מתלוננות.  ככאלה בהחלט מגיע להן זכות לדעת מה קורה בתיק, מה השלבים ואיך התיק מתקדם, אבל מעבר לזה לא מגיע להן כלום, וגם אין להתייחס אליהן כקורבנות עבירה, כי בכלל אין עבירה ללא הרשעה.

בכך הוא בעצם נופל בפח של שדולות הנשים שרוצות להרשיע כל גבר שמואשם באונס, בלי ראיות ובלי משפט רק על סמך הגשת התלונה.  זו הסיבה ששדולות הנשים ממציאות את המיתוס שזה קשה להתלונן, שזה קשה נפשית לגשת למשטרה, ושזה קשה לענות על שאלות קשות….

איזה רעיון מעוות זה להגיד לציבור שהקפדה על זכויות נפגעי עבירה זה מה שישפר את אימון הציבור בפרקליטות.  בדיוק להיפך.  דווקא כמות הנפגעים מהפללות השווא ואישומי השווא היא זו שפוגעת באימון.

שימו לב שהוא בכלל מתעלם מזדורוב..  במקום זה הוא מספר על מקרה אחד בו בהגיע ראיה מאוחרת בתיק הלינצ' ביפו והם ביטלו את כתב האישום..  כאילו שזה מעיד על פתיחות לבחון מחדש ושהפרקליטות לא מתקבעת ומתביית על הקורבנות שלה.

ומה הבדיחה?  שבסיפור הלינצ' ביפו מי שזכו לביטול כתב האישום היו ערבים שעשו לינצ' ביהודי שהוא גם חייל, הסתובב עם הכלב וצילם מתפרעים ערבים ביפו במהלך מבצע שומר חומות.

הבנתם את זה?  ערבים שעושים לינצ' ביהודי, אלה מקבלים ביטול של כתב אישום, אבל זדורוב קיבל רק זין מעמית איסמן.

הוא גם הבטיח "תכנית עבודה" לצמצום תקלות.  לא שמעהו ולא ראינו כלום על התוכנית עבודה הזו.

זדורוב בהחלט היה תקלה.  תקלה של 15 שנים בכלא.  עד היום עמית איסמן לא התנצל בפניו.  עד כמה שידוע לנו גם לא ישלמו לו פיצויים.

 

ואת מי עמית איסמן מאשים?  את איתמר בן גביר……