לפנינו עוד פסק דין הממחיש את אוזלת היד של שופטי המשפחה בטיפול בניכור הורי שנים גורמות לאבות. פסק הדין מ 14/6/2026 הוא מהשופט יהורם שקד שהוא דווקא תומך ידוע בניכור הורי על מנת לסחוט גברים, והוא אכן פסק לטובת האבא 7,500 ש"ח פיצוי על איזה מפגש שלא התקיים, אבל פסק הדין מתאר חודשים על גבי חודשים של אימפוטנטיות שיפוטית, וסלחנות ל"טריקים ושטיקים" של האישה. אלו המילים של יהורם שקד "טריקים ושטיקים". יום אחרי מתן פסק הדין קובי לוי שייצג את האישה מת. ב 15/6/2026. התפגר. נאסף אל אלוהיו. ישבו עליו 7 ברח' ברניצקי 10 בראשל"צ.
עוד פעם אנו שואלים, מה יותר אפקטיבי? ביטול מזונות מיידי והתניית מזונות בקיום הסדרי ראיה, או מינוי של מומחית קוואק כמו ענבל קיבנסון בר און (שהיא בסך הכל גלוריפייד עו"ס), שתבקש מהאישה לשוחח איתה בזום, והאישה תזרוק על קיבנסון זין ענק של ברוס לי, וגם תשפיך עליה מיצי כוס בקשת?
בלי ביטול מזונות או העברת משמורת כל הטיפולים בניכור הרי שווים לתחת
מה שיהורם שקד מתאר זו אוזלת יד מוחלטת של "המומחית" שקובעת מפגשים עם נשים מנכרות בזום, היא פותחת את המסך, ואין אישה ואין זום, ואין מה לעשות, והאישה ממשיכה לגבות מזונות בהוצל"פ כמו שעון.
מה לא ברור פה? אם ברגע ששופט נאלץ למנות מומחית לניכור הורי, הוא גם יעצור את המזונות עד לעדכון שהאישה למדה את הלקח ומפסיקה עם הטריקים והשטיקים שלה, הטיפול יהיה מהיר וזריז…. אבל אם הטיפול תלוי בזמינות האישה לזום עם מומחית, ולאישה יש טריקים ושטיקים שלא לקיים את הזום, אז האישה מנצחת גם אם מטילים עליה פה ושם כמה אלפי שקלים.
ויש עוד שיטה הרבה יותר מוצלחת. מודיעים לאישה מנכרת שאם בעוד 3 חודשים, הרקורד של האישה יהיה פחות מ 90% הסדרי ראיה מוצלחים, המשמורת עוברת אוטומטית לאבא… אז בכלל לא צריך מומחית ולא צריך קיבנסון.
בתמונה: עו"ד קובי לוי שהתפגר ומת ב 15/6/2026.
עכשיו שהוא מת ילדיו יגדלו בלי אבא…. בדיוק התוצאות להן שאף בעודו מייצג נשים מנכרות……
בתמונה: קובי לוי עם רומי קנבל, מלכת הניכור ההורי, שהלכה לשופטת רבקה מקייס וביקשה ממנה שתוציא נוהל לפיו אם גבר טוען שהאישה מנכרת אותו הוא יצטרף להפקיד ערובה של 20,000 ש"ח. לא פלא שהשניים נדבקו זה לזו במלון דן באילת…..
להלן פסק הדין
בבית משפט למשפחה תל אביב יפו
תלה"ם 35986-02-25 פלוני נ' אלמונית
בפני כב׳ השופט, סגן הנשיאה יהורם שקד
המבקש: פלוני ע״י ב״כ עו״ד טל איטקין ועו״ד איל אבולפיה
נגד
המשיבה אלמונית ע״י ב״כ עו״ד קובי לוי
החלטה
א׳- ההליך שבפני:
1 . בין המבקש לבין המשיבה )להלן גם: האב, האם – בהתאמה) התנהלו ועודם מתנהלים בפני לא פחות מ 20 הליכים)!) מתוכם שבעה עודם ״פתוחים״, וכל זאת לאחר תקופת נישואין קצרה ביותר של כשנתיים ימים שבמהלכם נולד להם בנם, כיום בן כשנה ושמונה חודשים 6 )להלן: הקטין). הסכסוך שבין הצדדים מאופיין בעצימות על הרף הגבוה ביותר, כאשר רגיעה, 7 בשלב זה, איננה נראית לעין.
2 . באשר לקטין; האם נטלה את הקטין ממגוריו באזור המרכז לירושלים ושם הם מתגוררים כיום. הצדדים חלוקים באשר לצידוק שבצעד זה של האם, ולהחלטתי זו אינני נדרש לקבוע מסמרות בעניין.
3. מאחר והקשר שבין האב לבין הקטין נפגם, הצדדים הופנו לטיפול בפני ד״ר ענבל קיבנסון בר- און (להלן: המומחית), כאשר הובהר לצדדים היטב כי על שניהם לפעול להצלחת הטיפול והשבת הקשר התקין בין האב לבין הקטין.
4. בדיון שהתקיים ביום 30.4.26, נרשמו מפי ב״כ האב הדברים הבאים:
"לשאלת ביהמ״ש, לעניין הסדרי הראיה עם הקטין שום דבר לא קורה. הפעם האחרונה שהיתה החלטה שיפוטית זה כשהאישה גרה בירושלים להביא את הילד פעמיים בשבוע כשהיא הולכת לעבוד והוא ייקח את הילד. היא גם אמרה שהיא עובדת מספר שעות מצומצם והסתדר בדיוק והאב ייקח את הילד ויחזיר אותו ואת תעלי איתו חזרה לירושלים, כך לפי החלטת כב׳ הש׳ ברינגר. אחר כך נאמר שהם ייפגשו בעזריאלי. מאז היא פשוט לא הביאה את הילד, התכתבויות, ביקש, התחנן – אין ילד. אגב, ההחלטה ניתנה בהסכמה בדיון. אחרי מספר ימים היא התחרטה, הגישה בר״ע ובקשת עיכוב ביצוע, זה ככה מתאפיין כל השנה ומשהו, הסכימה, הגישה בקשה לעיכוב ביצוע, כב׳ הש׳ אליהו דחה את הבקשה בביקורות קשות ובעקבות ההחלטה היא ביקשה למשוך את בקשת עיכוב הביצוע וחויבה בהוצאות ופשוט לא קיימה. אני לא מזלזל בערכאה הזאת, אבל שם זה היה מאושרר על ידי ערכאה גבוהה וזה לא עזר ולא עניין והיא לא הביאה את הילד והאב לא רואה את הילד. בעקבות זאת הוא מגיש בקשה לביהמ״ש שמגובה בהחלטות ופסק דין המחוזי ובעקבות זאת ביהמ״ש קבע דיון דחוף כי האבא צריך לראות את הילד והילד צריך לראות את האבא. בעקבות דיון דחוף התבקש מינוי מומחה".
ובהמשך:
"התחיל הליך אצל דר׳ בר-און שהוא מקרטע למדי, בעצם הנתבעת מעולם לא נתנה אמון במינוי המומחית והיא מוצאת חדשות לבקרים מדוע לא לקיים את המפגשים, מפגש אחד שהיה אצל דר׳ בר-און היה באמצעות זום. יש פגישה נוספת שקבועה ליום שישי הבא וזה יהיה למעשה המפגש הראשון שיהיה בין ההורים אצל המומחית. אני רק אקדים ואגיד לאדוני, גם כאשר המותב הקודם מינה את דר׳ בר-און זה היה מלווה בהשגות לגבי תפקוד דר׳ בר-און, יש ערעור שהגברת הגישה שהיא מבקשת לעכב את המינוי של דר׳ בר-און, שנדחתה".
5 . לאחר דיון מקיף בעניין, ניתנה על ידי ההחלטה, בה נקבע, בין היתר (הדגשות לא במקור):
״1. … הודע לבית המשפט שהמומחית דר׳ ענבל קיבנסון בר-און קבעה לצדדים מפגש ביום שישי, ה- 08/05/26… לאחר שהצדדים התווכחו באשר לאיזה יום בשבוע המפגש יתקיים או לא יתקיים. כאשר האם מודיעה כי היא תוכל לקיים מפגש רק ביום שישי ואילו האב מודיע שיוכל לקיים מפגש רק לא ביום שישי, כאשר בתווך ניצבת המומחית ועוד יותר חשוב ניצב הקטין.
2. אין זה מתקבל על הדעת שההורים יכתיבו למומחית באילו ימים יש לקיים את המפגשים. המפגשים נקבעים בראש ובראשונה כדי להסדיר את טובתו של הקטין ואם המומחית סבורה שיש לקיים מפגש ביום כזה או אחר ייקבע בדיוק כפי שתקבע המומחית…
3. בשים לב לגילו של הפעוט, הזמן משמש כפקטור חשוב ביותר ולפיכך ככל שיומנה של המומחית יאפשר לה להקדים את המפגש היא תמסור הודעה על כך לצדדים ולבית המשפט וכך יהיה.
4. ככל שמי מהצדדים לא יתייצב למפגש שתקבע המומחית, אזי בצמוד לכל החלטה שבסמכותו של בית המשפט ליתן בעניינו של הקטין אתן דעתי גם לסוגית ההוצאות לטובת ההורה השני וגם לטובת אוצר המדינה על כילוי זמן שיפוטי לריק.
5. כפי שהצדדים יכלו להבין מהחלטות קודמות וכפי שהם יכולים להבין מהחלטתי זו, סבלנותו של בית המשפט לטריקים ושטיקים פקעה ובית המשפט לא יאפשר למי מההורים להתנהל שלא בתום לב בניגוד לטובתו של הקטין. הצדדים שבפניי מיוצגים על ידי עורכי דין מלומדים ואין לי ספק שהם יסבירו למרשיהם כי לבית המשפט סל כלים רחב ביותר בו הוא רשאי, ולעתים חייב, להשתמש כדי להגן על שלומו של קטין.
••*
7. לאחר שאמרנו את כל זה, אני רואה חובה לציין כי מעיון בדו״חות הרווחה ומדיווחיה של המומחית, ניתן לקבל את הרושם, וככל שהרושם מוטעה אז אני לוקח על כך אחריות, כי לא ניתן לפעול במהירות לחידוש הקשר בין האב והקטין גם מטעמים הקשורים להתנהלותה של האם אל מול הקטין. עניין זה ייבחן על ידי בהמשך והסיבה שאני מזכיר אותו בהחלטתי על מנת שיהיה ברור לצדדים שבית המשפט לא יקבל בשוויון נפש פעולה שהורה יעשה או לא יעשה שיש בה לעכב את חידוש הקשר ואת החיבור הרגשי בין האב לבין הקטין ולאחר מכן אותו הורה יבקש להיבנות מכך, משל טרם בשלה העת להורות על חידוש הקשר.
8. הורה "משמורן" הוא הורה שיש לו זכויות רבות כלפי הקטין, ואולם לצד זכויות אלו יש לו גם חובה גדולה מאוד והיא לדאוג לחיבור טוב ובריא של הקטין עם ההורה השני. ההורים רשאים להיות חלוקים זה על זה ורשאים להיות שונאים זה לזה ואולם אסור בתכלית האיסור כי דבר מכל אלו יחלחל אל הקטין, שאחרת אותו הורה "משמורן" עלול להימצא כמי שאיננו פועל לטובתו של הקטין וניתן רק להעריך ולשער אילו החלטות תינתנה על ידי בית המשפט בהינתן שזה יהיה המצב.
9. הצדדים יעבירו למומחית החלטתי זו והמומחית מתבקשת בתודה לדווח לבית המשפט בהקדם האפשרי בדבר תוצאת המפגש הקרוב".
6 . מיד לאחר מתן ההחלטה באולם, נרשם מפי האם:
"כבודו, באמת חשוב לי להגיד משהו… קצת חורה לי ששמים אותי באותה משוואה של אמא שלא נותנת את הילד לאבא. תמיד מאז ומעולם אני ניסיתי לחבר בין האב לקטין…"
7 . אציין כי קודם לכן, ביום 14.4.2026 , ניתנה על ידי החלטה בעניין טענתו של האב לפיה האם מערימה קשיים בכל הנוגע לקשר שבינו לבין הקטין, ובה מצאתי לקבוע, בין היתר, כי:
"יובהר בפה מלא כי אינני מתכוון להקל ראש במצב דברים זה בו מתקבלות הודעות חוזרות ונשנות מאת הגורמים הטיפוליים על ביטול מפגשים באופן חד צדדי ופתאומי… על הצדדים לקיים אחר המלצות המומחית ולפעול כפי הוראותיה".
8 . המומחית הגישה לבית המשפט שני דיווחים; הראשון – דיווח שחשוף לעיני הצדדים ולעיני בית המשפט. השני -דיווח חסוי שחשוף לעיני בית המשפט בלבד. מתוך הדיווח החסוי, שפתוח רק לעיני בית המשפט ולעיני ערכאות הערעור, עולה תמונה מטרידה ביותר המתכתבת היטב עם חששו של בית המשפט, כפי שבא לידי ביטוי בהחלטות שניתנו, ושחלקן הובא לעיל.
מטבע הדברים, לא אביא ולא אצטט מתוך הדיווח החסוי ואסתפק באמור לעיל.
9 . ביום 8.6.26 הגיש האב בקשה דחופה למתן הוראות ולהטלת סנקציות על האם, היא הבקשה מושא החלטתי זו. בבקשתו זו טוען האב כי חרף האזהרות המפורשות, האם ממשיכה לעשות דין עצמי ולא התייצבה למפגש שנקבע ע״י המומחית ליום 2.6.26 בשעה 16:30. לטענת האב, בשעה 15:25 )כשעה טרם תחילת המפגש) הודיעה האם כי יצאה מירושלים וכי בשל פקקים חריגים לא תצליח להגיע בזמן. מוסיף האב כי בהמשך, האם שינתה גרסתה וטענה שלא יצאה בשעה 14:45 אלא בשעה 14:00. כך או כך, טוען האב כי אם אכן האם הייתה יוצאת כפי שדיווחה, הייתה מגיעה למפגש באיחור קל בלבד )האב צירף תרשים שהפיק מאפליקציית הדרכים WAZE).
10 . עוד טוען האב כי המומחית, אשר הייתה מעודכנת בזמן אמת, הודיעה כי המפגש יידחה למחרת היום (3.6.26) וגם לזאת האם סירבה, תוך שהיא מתעמתת עם המומחית ומטיחה בה 10 האשמות, תוך שהיא, האם, מבהירה כי תוכל להגיע רק ביום שישי.
11 . האב מפנה להחלטות קודמות שניתנו וטוען כי מאחר ומדובר בתהליך טיפולי עדין וקריטי לחידוש הקשר בין הקטין לאביו, הרי שבמעשיה של האם קיימת חומרה יתירה. מוסיף האב, כי לא ראה את בנו במשך כל אותו השבוע והמפגש שסוכל ושנועד לבסס את הקשר בין האב לבנו, לא התקיים בעטית האם. האב עתר לחייב את האם בהוצאות משמעותיות ואף לשקול קביעת סנקציה כספית קבועה מראש בגין כל אי התייצבות עתידית למפגשים עם המומחית.
עוד עותר האב שכל החלטה שתינתן תעביר את המסר לפיו לא ניתן להמשיך ולסכל קשר טיפולי, לבזבז משאבי המומחית ובית המשפט ולפגוע בקשר שבין האב לבין הקטין.
12 . בהחלטתי מאותו היום )8.6.26) הוריתי לאם להשיב לבקשה בתוך 24 שעות. עוד נקבע כי האם תודיע האם תסכים שאורה על איכון מכשיר הסלולרי שלה בזמנים הרלוונטיים וזאת כדי 20 לבחון היכן שהתה בזמן אמת.
13 . האם בתשובתה, באמצעות ב״כ, התנגדה נחרצות לביצוע האיכון למכשיר הטלפון הנייד שלה, וטענה כי " אין כל צורך באמצעי חריג ופוגעני זה, שעה שהתמונה העובדתית נתמכת בשורה ארוכה של ראיות אובייקטיביות, בלתי תלויות וחד משמעיות״. עוד ובהמשך, ניתנה לאם 24 הזדמנות נוספת לשקול עמדתה בשנית, בהחלטתי מיום 9.6.26:
״בטרם תינתן החלטה מקיפה, ניתנת לאם אפשרות נוספת להודיע האם תסכים לאיכון מכשיר הסלולרי שלה ביום המפגש משעה 14:00 עד שעה 17:00 כאשר הנתונים יימסרו לעיני בית המשפט בלבד…
14 . על החלטה זו השיבה האם בבקשת ארכה בת 7 ימים לצורך ״הסדרת ייצוג״ בתיק זה, ובטענה כי עקב פגיעה אפשרית בפרטיותה וזכויותיה סבורה היא כי נכון לקבל ייעוץ מקצועי בטרם תמסור את עמדתה הסופית בדבר האיכון.
ב׳ – דיון:
15 . אפתח ואומר כי לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשת הארכה שהגישה האם, היות ואני סבור כי בשלה העת ליתן החלטתי לאחר שלאם ניתנה יותר מהזדמנות אחת למסור עמדתה, מה גם, שכאמור לעיל, לאלמנט הזמן חשיבות לא קטנה. עוד והנוסף ובכל הכבוד, אני חושש שבקשת הארכה לצורך הסדרת ייצוג, ייצוג שקיים לאם, הוא ניסיון נוסף לסרבל את ההליך ולהימנע ממתן החלטות דרושות ונחוצות. ביני לביני, תשובותיה של האם נכתבו בשפה משפטית גבוהה ובפורמט המזכיר מאוד את כתבי הטענות של עורכי הדין המייצגים אותה בתיקים נוספים בפניי )כזכור, בין הצדדים התנהלו ומתנהלים כ-20 הליכים) ואסתפק בכך.
16 . לגופו של עניין, בכל הכבוד, שעה שהאם הצהירה בפני בית משפט זה בתשובתה היכן בדיוק הייתה, לטענתה, בזמנים הרלוונטיים, לא ברור איזו פגיעה בפרטיותה עשויה הייתה לקרות בחשיפת נתוני האיכון? הנתונים, ככל שהיו מאמתים את גרסתה יכלו לבוא אך ורק לזכותה ומשלא מסרה את הסכמתה, הדבר זועק דרשני.
17 . עת שסירבה האם, וזוהי זכותה, למסור את הנתונים לתיק בית המשפט ולמצער, לעיני בית המשפט, על בית המשפט להתחקות אחר גרסתה של אירועי יום המפגש, כפי שתובא להלן בהרחבה, בהתאם לראיות שהיא עצמה מסרה.
18 . האם טענה כי ביום המפגש הוציאה את הקטין ממסגרת המעון בסמוך לשעה 14:00, כשעתיים וחצי לפני מועד המפגש הקבוע. תכתובת שצירפה האם עם מנהלת המעון מראה כי בשעה 13:59 שאלה האם את מנהלת המעון "הוא קם? אני באה אהובה" וזו ענתה בשעה 14:00 בדיוק "עדיין לא, את באה עכשיו". כאן נקטעת התכתובת. לפיכך, ברי, כי בשעה 14:00 הקטין עדיין היה במעון וישן.
19 . עוד טענה האם כי נאלצה לבקש מאמה לצאת מוקדם ממקום עבודתה על מנת לסייע בנסיעה (להצטרף לנסיעה), וצירפה דו״ח נוכחות של אמה המלמד, לטענתה, כי יצאה ממקום עבודתה בשעה 14:45. מכאן, עינינו הרואות כי בשעה 14:45 הקטין עדיין לא היה בדרך למפגש עת כל הנוסעים עדיין לא היו ברכב.
20 . האם טענה כי במהלך הנסיעה, כאשר היו ברכבה של האם, הקטין ואמה של האם, נתקלו בעומסי תנועה חריגים ביותר ובהמשך התברר, לטענת האם, כי תאונת דרכים שאירעה במנהרה יצרה חסימה ועומסי תנועה משמעותיים. האם צירפה תמונות ממנהרה בירושלים, שצולמו החל משעה 15:49 ועד לשעה 16:03, בה כבר צולמה התאונה עצמה. כך, עולה כי בשעה 15:49 עדיין היה הקטין ביציאה מירושלים. אמנם נחזית תאונה בכביש, אך מהראיות שצירפה האם עצמה מדובר בכ-15 דקות עיכוב בלבד שהחלו בשעה בה, בתכנון ראוי של הנסיעה למפגש, היה על האם והקטין להיות כבר בהמשך הדרך לתל אביב והרבה אחרי מנהרות ירושלים.
21 . עוד צירפה האם לתגובתה הודעה למומחית משעה 15:25 בה הודיעה כי יאחרו בכ-20 דקות, והודעה נוספת שלוש דקות בלבד לאחר מכן, משעה 15:28, בה הודיעה כי יגיעו רק בשעה 17:10 – לקראת סוף המפגש. עוד לא נעלם מעיניי כי האם, אשר תיעדה את התאונה ואת הקטין ברכב לצורך ההליך המשפטי, לא צילמה את מסך הטלפון הנייד עם יישומון waze״ או יישומון ניווט חלופי, דבר אשר יכול היה לתמוך בטענתה.
22 . זאת ועוד, הגדילה האם להצהיר בתשובתה כי ״בסופו של דבר הייתה זו המומחית שהחליטה על ביטול המפגש״ – אמירה שאין בינה ובין המציאות כל חיבור ולו המקרי ביותר, שכן המומחית הודיעה כי קבועה לה פגישה נוספת שנקבעה זה מכבר ולכן לא תוכל להיות זמינה 8 בשעה מאוחרת יותר.
23 . עוד לשיטת האם, אירוע זה – אי קיום המפגש – מוכיח כי יש לקיים את המפגשים בירושלים ובימי ו׳ בשבוע, טענות שנשמעו מפיה והוכרע בהן זה מכבר ואיני נדרש להן פעם נוספת.
24 . מצבר הראיות שהונחו בפניי ניכר באופן בולט כי לכל הפחות, האם לא תכננה היטב את הגעתה לפגישה אצל המומחית והחליטה לצאת לדרך כאשר היה ברור שלא תוכל להגיע בזמן.
בשים לב להתרשמותי הבלתי אמצעית מהאם ולהתרשמותה של המומחית כפי שבאה לידי ביטוי בדו״ח החסוי שהגישה, לא אוכל לשלול תכנון מוקדם של הפיאסקו הנ״ל ובשלב זה אאפשר לאם ליהנות מהספק.
25 . בין לבין הוגשה עמדת המומחית שמצאתי להביא חלקים ממנה:
נתתי לאם תאריך חלופי ליום המחרת. ערכתי שינוי בין מטופלים כדי שהאב יוכל להיפגש עם האם טענה שאינה יכילה להגיע כי היא עובדת. ציינתי בפניה כי במידה שהיא מבטלת מפגש עליה למצוא תאריך חלופי אחר. האם ביקשה אך ורק את יום שישי, שמלכתחילה הנו היום המועדף עליה. כולי תקווה כי דבר זה נעשה בתום לב ולא תחת תכנון מכוון לקיים מלכתחילה את המפגש ביום שישי, היו□ הנוח עליה שבו היא רוצה לקיים מפגשים.
אני גם מקווה כי האם לא מנטה לצייר תמונה עביר בימ״ש של ריבוי פקקים וקושי להגיע להרצליה כדי להשפיע על כבוד ביט׳ י ש לקיים או! המפגשים כמקום מגוריה, בירושליים. ישנו ויכוח בין ההורי□ סביב סוגייה זו, סוגייה שאיני יכולה להכריע בח כסוכן, אולם היא ללא ספק אכן קונפליקטואלית מאוד.
עוד אבקש לציין כי דווקא כאשר תיארתי כפני כב רך ו כי נדרשת הרחבה של מפגשים של עם האב, לא התקיים מפגש מצדה של הא□. עולה בי שאלה האם דבר זח הנו מקרי או מכוון.
חשוב שכבוד ביהמ" ש יהיה ער למצב זה ובחינתן.
אשיב ואציין כי הקשר של^^ע□ האב אינו יכול להיות תלוי רק כאם, בסידור העבודה שלה, ובהתנהלות ה. חשוב יתפתה קשר עם האב באופן בלתי תאי נאם ו שהזמנים שיקבעו בין
26 . לצערי הרב, ועל הדברים להיאמר, אשר יגורנו (המומחית ואנוכי) בא לנו. התנהלותה של האם בעניין המפגש איננה לרוחי בלשון עדינה והיא פגעה בטובתו של הקטין לקשר גם עם אביו. ניסיונה העיקש של האם להוסיף ולתבוע את קיום המפגשים בירושלים איננו לרוחי. מוצע לאם להוריד את העניין מהשולחן שכן ככל שתוסיף להאמין שכך יהיה, היא תוסיף להתהלך בתחושה שנעשה לה עוול ותחושה זו עלולה להוסיף ולהובילה למחוזות לא טובים ולהחלטות לא טובות.
27 . נשוב לרגע לעניין האיכון; מעניין מאד שהאם ידעה לסרב לאיכון מכשיר הסלולארי שלה מיד בפתח תשובתה לבקשתו של האב והפלא ופלא, כאשר נשאלה שוב האם תסכים לאיכון המכשיר לעיני בית המשפט בלבד, לפתע הפכה להיות "לא מיוצגת" ונזקקה לשבעה ימים להיוועץ בנושא. עם כל הכבוד, סחבת איננה חלק מתוכנית העבודה של בית המשפט וצר לי שאני נאלץ להזכיר זאת שוב.
28 . בשלב זה, התנהלותה של האם ניכרת להיות פוגענית הן כלפי האב ובעיקר כלפי הקטין. האם אומרת בגרון ניחר כי חשוב לה הקשר שבין האב לבין הקטין, ולהתרשמותי עד כה, מדובר באמירות מן השפה אל החוץ בלבד, כאשר המציאות מלמדת, לצערי הרב, אחרת מכך.
29 . אין בי ספק כי האב חווה עוגמת נפש קשה ביותר עת נמנע ממנו מפגש עם בנו וזעקתו של האב מובנת לחלוטין.
30 . באשר לדרישתו של האב לחייב את האם בהוצאות – ככלל, על בית המשפט לשקול היטב בטרם יחייב הורה בהוצאות במסגרת הליך העוסק בקטין. אין זה סוד כי הורים יכולים להיות חלוקים בתום לב בדבר טובתו של קטין, כך שספק רב מאד אם פסיקת הוצאות במקרים כאלה תסייע בהטבת מצבו של הקטין או תביא מזור אמיתי וצודק למי מההורים. הדבר שונה כאשר הורה פועל במפגיע כנגד טובתו של קטין, לא כל שכן כאשר הוזהר קודם לכן על ידי מומחים או על ידי בית המשפט. במקרה שלפני, האם הוזהרה ויותר מפעם אחת כי בית המשפט לא ייוותר אדיש ל׳טריקים ושטיקים׳ ולכן היה עליה לנקוט משנה זהירות ולפעול לשם הגעה למפגש, תוך לקיחת טווח זמן ביטחון, והכל על מנת להגיע בזמן. כל זאת לא נעשה ומה שנעשה הובא לעיל ולא נשוב על דברים.
31 . תחת נסיבות אלה, מצאתי לחייב את האם לשלם לאב סך של 5,000 ₪ בגין המפגש שבוטל ולהוסיף על כך הוצאות בקשה זו בסך 2,500 ₪. לפנים משורת הדין, אינני מחייב את האם גם בהוצאות כבדות לטובת אוצר המדינה. לא אוכל להבטיח שסלחנות זו תעמוד לזכות האם בהחלטה אחרת באותו עניין, שכולי תקווה שלא יהיה בה צורך.
32. תדע האם כי ככל שהתנהלותה באשר לקשר שבין האב לבין הקטין תוסיף להיות כפי שהיא 1 היום, לא מן הנמנע שתינתנה החלטות משמעותיות בעניינו של הקטין, לרבות בעניין ההור ה 2 אשר יקבל את האחריות ההורית עליו.
33 . בשים לא לאמור לעיל, לא מצאתי לקבוע מראש סנקציה למקרה נוסף בו האם לא תתייצב למפגש אצל המומחית וכולי תקווה שלא יהיה צורך במתן החלטה נוספת.
34 . אשר על כן ומכל המקובץ, הריני להורות:
א. מפגשים ייערכו בהוראת המומחית ובמועדים שייקבעו על ידי המומחית בלבד.
ב. האם תשלם לאב את הסכומים הנקובים בסעיף 31 לעיל והכל בתוך 7 ימים מהיום. סכום שלא ישולם במועד יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
ג. המזכירות תעביר העתק מהחלטתי זו למומחית.
ד. החלטתי זו מותרת בפרסום בהשמטת פרטים מזהים.
12 ניתן היום, כ״ט סיוון תשפ״ו, 14 יוני 2026, בהעדר הצדדים.
1 מחשבה על “התפגר עו"ד קובי לוי מראשל"צ שיעץ לנשים לסחוט גברים בניכור הורי יום אחרי שיהורם שקד הטיל סנקציות 7,500 ש"ח וכתב שנקט ב"טריקים ושטיקים"”
במקום לשים תמונה קשורה שמת תמונה של עו"ד קובי לוי ז"ל וכותרת שעוד שמחה על מותו רק בגלל שייצג את האישה. מילא הייתה עליו ביקורת או האשמות או משהו ידוע מהעבר אבל אפילו מילת ביקורת אחת אין עליו בפסק הדין. יש דברים שלא עושים, הפעם אכזבת.
הערת מערכת:
אנחנו לא מאמינים לפסקי דין. כולם משקרים. בטח שלא תהיה עליו ביקורת כי הוא ייצג פוסי רקוב….. בשביל זה יש עדנה להעביר ביקורת. הרי ברור שהוא עמד בבית משפט והגן על הזכות של האישה לנכר את האבא. את צריכה ששופט יסביר לך את זה? ולמה התכוון השופט עם המילים שטיקים וטריקים?