הפרקליטות מאוד אוהבת להסתיר פסקי דין שבהם מוטלת אחריות אישית על פרקליטים לפדיחות ורשלנויות.  מקרה כזה קרה ב 2004 כאשר שטינקר של אפרים ברכה שהיה בליווי פרקליטה מלווה אושרה גז, תבע 70,000,000 ש"ח על חשיפת זהותו, והשופט עמירם בנימיני קבע שלשניהם, אפרים ברכה ואושרה גז, יש אחריות אישית.

זמן קצר לאחר מכן החליטה הפרקליטות לפצות את השטינקר בסכום ענק, מה ששחרר את ברכה וגז מלשלם את הפיצוי מכיסם, וכמובן שהיועמ"ש ויינשטיין סידר להם דו"ח טיוח שינקה את שמם בטענה שהם "פעלו בתום לב".  מי שנשכר למטרה זו היה יועמ"ש שב"כ לשעבר אריה רוטר, שאת דו"ח הטיוח שלו אנו מציגים כעת.  פסק הדין ת"א 1269/04 נעלם מהרשת….

 

נדרשת הצעת חקיקה, שבכל שנה במסגרת דין וחשבון שנתי של חופש המידע, הפרקליטות תהיה חייבת לפרסם את כל הפיצויים ששולמו לנפגעי רשלנות המשטרה והפרקליטות, עם סכום מלא, מספר תיק ושמות הצדדים.

 

 

 

הפלא ופלא: כשופט מטיל אחריות אישית על פרקליטים, הפסק דין נעלם מהרשת 

 

אושרה גז שרשלנותה נקבעה באחריות אישית, ואשר היתה מסובכת בפרשת הברנוער הצליחה להתקדם לתפקיד פרקליטת מחוז תל אביב.  בתפקיד זה פעלה לפי הוראות הפצ"רית יפעת תומר ירושלמי והגישה כתבי אישום נגד חיילי צה"ל בגין רצח נוחבות והתעללות בנוחבות שלטענתה התרחש בשבועיים שאחרי ה 7 באוקטובר.

 

אפרים פינטו עצמו הסתבך אחר כך בפרשת שוחד עם הרב פינטו והתאבד.  מי שייצג אותו היה רונאל פישר..  ומי ארגנה ב"מכללה הלאומית לשוטרים בבית שמש יום עיון לזכרו של אפרים ברכה????  רפ"ק שרית פרץ שמונתה מנהלת תפירת התיק נגד טלי גוטליב….

 

הטיוח של חשיפת שטניקר משטרתי וסיכון חייו – תביעה ת"א 1269/04 במחוזי תל אביב

 

לפנינו דו"ח של עו"ד אריה רוטר שהוזמן מהיועמ"ש לבדיקת כשלים בפרקליטות שהובילו לתביעת ענק על חשיפת שטינקר משטרתי. דו"ח אריה רוטר בחן כשלים מערכתיים בהסתרת מידע בתיק האזרחי של הסוכן (א 1269/04), תוך התייחסות לטענות על קונספירציה בין יחידות משטרה יריבות ("מלחמות יוקרה") וכן חשד לניסיון סחיטה מצד הסוכן. הדו"ח מצא כשלים חמורים ונורמות פסולות בהסתרת חומרים חקירתיים, אך נטה לייחס חלק מהם למחדלים ולאו דווקא למזימה זדונית מתוכננת.

בשנת 2014 שטינקר, עבריין שהורשע ונידון למאסר, ששימש כסוכן שהופעל ע"י המשטרה הגיש תביעה נזיקית, ת"א 1269/04 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, ונקבע שהפרקליטה אושרה גז (אז פרקליטה מלווה בפרקליטות מחוז תל אביב, ולימים פרקליטת המחוז) אחראית באופן אישי, ושהשוטר אפריים ברכה (אז קצין ביחידה המרכזית של מחוז תל אביב ולימים ראש יאח"ה) אחראי באופן אישי  [1, 2].  

 

 

להלן כתבה של אביאל מגנזי באתר ידיעות פייקס מ 19/2/2014

 

 

 

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4476921,00.html

 

 

להלן דו"ח הטיוח של אריה רוטר

 

למכותב בלבד

סודי ביותר (בצירוף נספחי המסמכים)

לעיון מורשים מטעם היועץ המשפטי לממשלה בלבד

 

15!12! 13

לכבוד:

מי יהודה וינשטיין, עו״ד

היועץ המשפטי לממשלה

א.נ.

הנדון: בדיקת התנהלות המשטרה והפרקליטות בפרשה פלוני

(שלך :2013-0004-5896 מיוס 11/9/13)

אני מתכבד להגיש בפניך את תוצאות הבדיקה שערכתי, ליבת ממצאים , מסקנות והמלצות ככל שסברתי ששייכים לעניין.

נוכח אייך היריעה, שמשתרעת מעבר למה שסברתי בתחילה, התלבטתי אם להכין "תקציר מנהלים" לנוחיות הקורא. בסופו של דבר החלטתי להימנע מכך מחשש שמא תקציר כזה לא ישקף נכונה את תמונת המצב המורכבת. בכל מקרה, פסקאות הסיום – מסקנות והמלצות־ מרכזית בקיצור יחסי את העיקר.

אני מודה לך על האימון ומקווה שעמדתי במטלה הכבדה שהטלת על כתפי.

בברכה,

לוט: דוח הבדיקה -נספחים 2,1 (=כתב מינוי ומכתב הבהרה),3 (=לוח הפגישות), 4 (=נספח מינהלה וביטחון).

אוגדן העדויות

אוגדן המסמכים

תיכן העניינים

א. רקע ,שיטת העבודה ,תפיסת המטלה ומגבלותיה, סדר הדיון.

ב. דו״ח וועדת הבדיקה.

-כללי.

-עיקרי המימצאים.

-עיקרי המסקנות.

ג. עיקרי ההשגות כלפי דוה וועדת הבדיקה.

ד. בירור עיקרי ההשגות כלפי וועדת הבדיקה.

ה. סוגיות מרכזיות נוספות- בירור.

– החשד לקנוניה.

• כשלים במיצוי המידע ובמעקב אחר התהליכים.

ו. אז למה זה קרה!

ז. תסיסת הייעוץ המשפטי במשטרה.

ח. מסקנות עיקריות.

ט. המלצות.

י. דברי סיכום.

יא. נספחים.

דיו ימשביו

• 
  

  א. רקע ,שיטת מעבודת ,תפיסת המטלה ומגבלותיה, סדר הדמו

1. ביום 11/9/13 שיגר אלי היועץ המשפטי לממשלה "כתב מינוי לבדיקת התנהלות המשטרה והפרקליטות בפרשת פלוני־ תביעה שהוגשה בגין טענה לחשיפת מקור¹", בכתב המינוי מתוארת בתמצית השתלשלות אירועים שתהילתה לפני כמעט 17 שנים (1997) בעת שהמקור פלוני המדובר (להלן: "המקור" או "התובע") נעצר ונחקר בידי המשטרה ובהמשך אף הועמד לדין והורשע. בחלוף כ־7 שנים מעת מעצרו, בתהילת שנת 2004, הגיש יהד עם אשתו תביעה אזרחית² כספית בסדר גודל חסר תקדים כנגד שורה של גורמים מוסדיים (משטרת ישראל, פרקליטות מהוז ת״א, משרד המשפטים, המשרד לביטחון הפנים) וכן אישית נגד שני נתבעים (פרקליטה³ מפרקליטות מהוז ת״א (פלילי) וקצין משטרה⁴). עילת התביעה נסמכה על הטענה כי המדינה בהתנהלותה הרשלנית השפה את זהותו של התובע כמקור מודיעין משטרתי במחלך ניהול ההליכים הפליליים המדוברים ובכך גרמה לו לנזק כבד, עליו ביקש להיות מפוצה. המשפט עצמו, לאחר הליכים לא מעטים והתפתחויות שונות, הסתיים בינתיים בהסדר פשרה⁵ לפיו שולמו לתובע פיצויים כספיים בשיעור ניכר.

2. על פי הנטען במכתב היועץ המשפטי, רק בשלב מתקדם ביותר של ניהול המשפט האזרחי⁶ התחוור לפרקליטות מחוז ת״א (אזרחי) שייצגה את כלל הנתבעים, כי המקור• התובע, המשיך להיות מופעל כמקור מודיעיני של משטרת ישראל גם לאחר האירועים הפליליים הנזכרים וזאת לפחות עד לשנת 2004 / מועד הגשת התביעה האזרחית. נתון זה , שעל פי הטענה היה בעל חשיבות רבה לניהול התקין של ההגנה במשפט , עלה כאמור רק בשלב מתקדם של ההליך האזרחי , מה שגרם לפגיעה קשה ביכולת ההתגוננות של הנתבעים. בעקבות גילוי מאוחר זה* שהוגדר כתקלה -פנה פרקליט המדינה אל ראש אגף החקירות והמודיעין <אח״מ) של המשטרה בבקשה^{1 2 3 4 5} לערוך בדיקה על ידי צוות משטרתי. ט׳ ר׳ אח״ם מינה’ ועדת בדיקה שהגישה את מטקנותיה (להלן: "וועדת הבדיקה המשטרתית" "וועדת הבדיקה" "הוועדה" “). על פי האמור במכתב היועץ המשפטי לממשלה – "ממצאי הבדיקה לא היו מקובלים לא על הפרקליטות ולא על הנתבעים האישיים". 

¹נוסח כתב המינוי מצורף, מסומן 1.

²תיק א 1269/04, בית המשפט המחוזי בת״א- ¹ פו; נפתח .ביום 15/2/04.

³הגב' אושרה גז, עוי׳ד, שטיפלה בתיק הפלילי.

⁴גזר אפרים ברכה, תנ״צ, ששימש חוקר בפרשה.

^s פסק דין מיום 5/3/13.

⁶הדבר קרה באמצע שנת 2012- למעלה מ-8 שנים לאחר הגשת התביעה, ולמעשה לאחר מתן פסק הדין החלקי של בית המשפס המחוז* בשאלת האחריות.

.

3. עוד צויין בכתב המינוי כי במעמד אישור הסדר הפשרה הנזכר קבע היועץ המשפטי לממשלה כי לאחר תום ההליכים ייבדקו תקלות שאירעו בפרשה. בדיונים שהתקיימו מאוחר יותר בבית המשפט העליון־ בהקשרם של צווי איסור פרסום על ענייני הפרשה־ ביקש בית המשפט, בהמשך להחלטה הנ״ל של היועץ המשפטי לממשלה, כי זה האחרון יבדוק היבטים שונים של הנושא וכי ממצאי הבדיקה יועברו לעיונו של בית המשפט.

A כחלק האופרטיבי של כתב המינוי נאמר: " הינך מתבקש לבחון את נסיבות התקלה על כל היבטיה , שהביאה לכך שבפני פרקליטות המדינה לא הובאו^" מסמכים רלבנטיים להליך האזרחי בו התגוננו הנתבעים מפני תביעת נזיקין שהוגשה בגין טענות לנזקים שנגרמו כתוצאה ממעשי וממחדלי הנתבעים, לרבות אירועים שקדמו לה- ככל שהדבר יידרש לשלמות התמונה. במסגרת זו הינך מתבקש לגבש ממצאים ומסקנות וכן המלצות ככל שתמצא לנכון". כשבוע לאחר הוצאת כתב המינוי הנ״ל (17/9/13) שיגר אלי עוזר היועץ המשפטי לממשלה מכתב הבהרה^6 7 בו נאמר כי "למען הסר ספק, היועץ המשפטי לממשלה מבקש להבהיר כי הסמכתך לבחון את התקלה המתוארת מכוונת לכל הכשלים אשר הביאו לאי הצגת המסמכים הרלוונטיים בפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב. הבהרה זר נסמכת על בקשת היועץ כי תבחן את ׳נסיבות התקלה על כל היבטיה׳ כאמור בכתב המינוי שהומצא לך⁶".

• 5. את הסכמתי העקרונית לעסוק בעניין נתתי כבר ביום 15/7/13 בעקבות פנייה בע״פ שנמסרה לי מטעם היועץ המשפטי לממשלה. בתחילת חורש אוגוסט, עור קורם לקבלת כתב המינוי, נתקבל מאת היועץ המשפטי "אור ירוק" להתחיל לפעול ולאחר הסדרת העניינים המנהליים^8 9  הנדרשים, נכנסתי לעבורה .

 

 

 

 

בשלב הראשון- לאחר שיחות רקע אחרות®¹– ביקשתי וקיבלתי מאת גורמי הפרקליטות והמשטרה את החומרים הכתובים העיקריים שנראו לי על פני הרברים כחשובים ללימור הנושא וזאת על מנת שניתן יהיה על פיהם להתמקד בעיקר. המדובר בחומרי התביעה האזרחית (כתבי טענות, פרוטוקולים, החלטות) וכן הדין וחשבון של וועדת הבדיקה המשטרתית וארגזי חומרי הגלם ששימשו אותח. לאחר מכן- נובח האמור בכתב המינוי כי ממצאי צוות הבריקה המשטרתי לא היו מקובלים לא על הפרקליטות ולא על הנתבעים האישיים- ביקשתי תגובה אישית ותגובה ׳מוסרית׳ הן מאת הפרקליטות והן מאת הנתבעים האישיים. הנתבעים האישיים הופיעו בפני ומסרו את הערותיהם¹⁶.

נמסר לי כי פרקליט המרינה הסמיך את הגב׳ אורנה פורגש, הפרקליטה המופקדת לאורך השנים על הטיפול בתיק התביעה, להציג גם את העמדה ׳המוסרית׳ של הפרקליטות וזאת אגב הצגת עמדתה האישית לאירועים בהם נטלה חלק. בהמשך לכך הוצג מסמך השגות בכתב¹⁷ מטעם הפרקליטות שנדון גם במהלך הופעת הגב׳ פורגש. מטעם משטרת ישראל הודיעני היועץ המשפטי של משטרה כי רוח וועדת הבריקה אושר בשעתו על ירי ראש אח״מ במשטרה (שמינה אותו) ואף הוצג בפני המפכ״ל¹⁸.

בהמשך זימנתי לפגישה, לשם קיום ראיון ותחקור , רשימה של בעלי תפקידים במשטרה ובפרקליטות לשיחות מתועדות ⁹? את שלב הזימון והראיונות עיכבתי – מטעמים מובנים־ ער לאחר קבלת כתב המינוי (11/9/13) שהוצאתו התעכבה מטעמים שונים. ממילא, גם נוכח תקופת חגים ופגרות, לא יכולתי לעמוד בתאריך היער שנקבע מלכתחילה ואשר נמסר לבית המשפט (13/10/13) , ולפיכך נתבקשה על ירי ארכה שניתנה. בהמשך, נוכח הצורך שעלה לבירורים

_______________ I

¹⁶פגישה עם הגב' גז מיום 24/10/13; עם תנ"צ ברכה מיום 21/10/13.

¹⁷               Iמסמך די: "הת״הסזתה והשגותיה המפורטות של הפרקליטות לד1״ה סיסו"( להלן: מסמן ההשגות).

¹³פגישה עם יועמ"ש המשטרה, תנ״צ שאול גורדון, מיום 30/10/13; לא ניתן היה להבין אם המפכ״ל נקט עמדה מסוימת באשר לדו״ח הוועדה. במו כן לא הוברר מה מתוך המלצות המערכתיות בפרק ההמלצות של דוה הוועדה יושם בפועל, אם בכלל, עד בה.

¹⁹ רשימת העדים ומועדי הפגישות מצורפת, מסומנת 4 . הפגישות כולן תועדו בתמצית בהקלדה בפרוטוקול כתוב שהמרואיינים נתבקשו, לאהר עיון התר בכתוב, לאשר בחתימת י•דם. אוגדן ובו מסמכי התחקור מצורף לדוח . כלל השיחות – למעט שתיים- גם הוקלטו בהסכמת המרואיינים, והומר השמע אגור ושמור באוגדן ממ!השב מיוחד על פי הנחיות קצין הביטחון של משרד המשפטים. שני מרואיינים סירב! להקלטה. מרואיין אהד, נצי'מ (בגינו.) בני שגיב , לא אישר בחתימתו את הפרוטוקול מטעמים טכניים (הפגישה נערכה בביתו עקב מצבו הבריאות• ובהיעדר מדפסת זמינה, המסה המודפס לא אושר בחתימתו. דבריו הוקלטו והאיש אישר את הנוסח בעיון על גבי צג המחשב).

I

נוספים וכן בהתחשב באילוצי לו״ז אישיים, ביקשתי ארכה מספת להגשת הדו״ח וזו אושרה עד ליום 15.12.13.

• 6. בבדיקת הגדרת אופי הבריקה הנכון לנסיבות העניין, סברתי כי הליך בירור ברוח של ״תחקיר פנימי״²⁰, בהתאמות מתבקשות, חינו ההולם את סגנון הבדיקה הרצוי. חיזוק להנחה זו מצאתי "בפיסקת החסינות"²¹ שבכתב המינוי שאת תכנה הודעתי למופיעים בפני בתחילת כל מפגש. עיקר תכלית הבדיקה שעמד לנגד עיני היה להגיע• ככל שהדבר ניתן בהתחשב בחלוף הזמן הרב ובחילופי גברי שחלו באופן מבעי במערכות – לחקר האמת העובדתית ולאו דווקא על מנת "לחפש אשמים". זאת כדי שניתן יהיה, על בסיס הבנת כלל הנסיבות, להבהיר את אשר אירע, ולחלץ תובנות קונקרטיות ומערכתיות ליישום ולתיקון לעתיד.

• 7. שיטת הבדיקה שראיתי לנכון ליישם הינה בדומה לשיטת העבודה המקובלת בנסיבות דומות בעולם הביקורת -משמע: נוכח היעדר סמכויות חקירה וכלים נוספים למיצוי מידע ולקביעת מהימנות, קביעת הממצאים תיעשה על סמך חומר הבדיקה- מסמכים וראיונות־ ושקילתם על פי מאזן הסתברות ושכל ישר. נוכח חלוף פרק זמן ארוך כל כך מעת קרות האירועים המרכזיים בפרשה זו, קשה היה מראש לצפות מאת כלל המרואיינים לזיכרון חד וברור של פרטי הנסיבות בהן היו מעורבים. מה גם שחלק מהנושאים בהם עסקתי נדונו כבר במסגרת עבודתה של וועדת הבדיקה המשטרתית, ולעיתים ניכר כי הייתה לכך – וכן לשיחות ולדיונים הרבים שהתקיימו לאורך השנים בין חלק מן הנוגעים בדבר לבינם -השפעה מסוימת על יכולת הזכירה האוטנטית. מטבע הדברים הוא, שבראייה לאחור של כלל הנסיבות וההתפתחויות שחלו בפרשה זו,

ראה למשל: חוק שירות הביטחון הכללי, תשס״ב- 2002 , סעיף 17; חוק השיפוט הצבא*, תשט״1-1955 סעיף 539א.

²¹ "מ!בהר, כ׳ דברים שימסרו לך המופיעים בפניך במסגרת בדיקתך , ר,!דעות או עדויות שתיגבה במסגרת בדיקתך מתוקף כתב מיב!י זה , 1כל מסמך אוזר שתוציא או תכין במסגרת הבדיקה , לא "מסרו למשטרה או לרש1ת חוקרת אחרת , למטרת חקירה פלילית, ולא ישמשו ראיה מטעם המדינה בכל הליך פלילי , למעט משפט פלילי בשל מידע כתב העולה כדי עבירה פלילית".

7

נכנס גס המרכיב של 'חוכמת הבדיעבד^, שמשפיע, לרוב בתום לב ולעיתים אף שלא במודע, על מידת מדיוק בזיכרונם של אנשים בבואם לתאר אירועים ומצבים במם נטלו חלק ובחלקם אף כשלו. עוד אוסיף כי כללית- למעט מקרח אחד²²– לא נתקלתי בקושי מיוחד או במסתייגות מצד מאן דהו מהמוזמנים מעצם ההופעה בפני או ממנכוגות לחלוק עימי מידע ככל שמית מצוי בידיעתם או בזיכרונם של מאנשים.

אין בכך כמובן כדי להעיד בהכרח על מצלחת מלאח לרדת בכל דבר ועניין לשורשם של דברים־ אך להתרשמותי מדבר לא נבע ממיעדרח של תשתית חוקית מספקת , ממוסר רצון לשיתוף פעולת, מניסיון מכוון למסתיר מידע, או מכוונת מכוון לשבש את הבדיקה על מנת להשפיע על איכותת.

• 8. סדר מדיון ימית כדלקמן! ראשית, אתאר בתמצית את עבודת וועדת מבדיקת המשטרתית ואת עיקרי ממצאיה. לאחר מכן אביא את עיקרי ממשגות שקיבלתי מאת מגורמים משונים כלפי ממצאי אותה עבודת ואביע את דעתי לגביהן . בהמשך אנתח את מנושאים העיקריים הנדרשים לליבון במתחשב בכלל מראיות שבאו בפני ואתן את דעתי בסוגיות המרכזיות הראויות לדעתי לבירור. לבסוף, לאחר ציון מספר מסקנות, אציע כמה המלצות מערכתיות שראויות לדעתי לעיון ולטיפול נוספים.

• ב.          הבדיקה

כללי

9. כאמור לעיל, בעקבות גילוי ׳התקלה/ פנה פרקליט המדינה ביום ²³14/8/12 אל ר׳אח״מ במשטרת ישראל וביקש למורות על קיום בדיקת בנוגע להפעלת המקור ולהתנהלות הנלווית של המשטרה בהקשרה של התביעה האזרחית. ביום 3/9/12 תורת ס׳ ר׳ אח״מ ²⁴ על מינוי וועדת לבדיקת ההתנהלות בעניין הטיפול בחומרי מודיעין הקשורים לתביעה האזרחית והעברתם לפרקליטות. בראש הוועדה מונה לעמוד רמ״ח סיגינט במשטרה⁵/ וכחבריה מונו 5 קצינים נוספים מגופי המודיעין, יאחב״ל ועוד. על פי כתב המינוי שנמטר לוועדה היא נדרשה, בתמצית, לאתר חומרים הקשורים להפעלתו של המקור²⁶, לברר למי במשטרה היה ידוע על המשך הפעלתו לאחר ההליך הפלילי, והאם המידע הזה הועבר לפרקליטות. הוועדה הונחתה לקיים את הבדיקה רק עם אנשי משטרה מכהנים וכל חריגה מכך הייתה טעונה אישור מיוחד. בפועל ראיינה הוועדה 18 אנשי משטרה מכהנים- ובאישור מיוחד גם איש משטרה אחד לשעבר²⁷. בנוסף קיימה הוועדה פגישות עם אנשי (למעשה- נשות) הפרקליטות האזרחית , קצין מלשכת היועץ המשפטי למשטרה , אספה חומר כתוב רב, ועיינה בנהלים ובפקודות. בסיום עבודת האיסוף והתחקור, ובחלוף כ-3 חודשים , הוציאה הוועדה מתחת ידיה דין וחשבון המחזיק 40 עמודים אליו צורפו נספחים שונים.

²²ע1״מ של מר רנז• יהד •פודגז בהגזשן, דאה להלן, פסקה 62 .

23             

מסמךא,

²⁴מכתב ס' ראש אח״מ : מסמך גי.

8

10. כבר כעת ארשה לעצמי לומר כי למיטב התרשמותי וועדת הבדיקה עשתה את עבודתה נאמנה. היא העמידה לדיון את השאלות הנכונות, עשתה עבודת שדה טובה באיסוף החומר הכתוב ותשאלה היטב את האנשים שבאו בפניה. מבחינתי, כמי שבא, בין השאר, להרהר אחד דרך פעולתה מתוך כוונה לתת מענה לשאלות שהציב בפני היועץ המשפטי לממשלה, חרשה הוועדה תלם ראשוני עמוק, איכותי ומועיל . אלמלא החומר שנאסף, עבודת התשאול שנערכה ומיקוד הנקודות לדיון, ספק אם היה ביכולתי לבצע את שנדרש ממני בתוך מסגרת הזמן שנקצבה, ובמגבלות המשאבים והסמכויות. אין בכך כדי לומר כי בכל נושא ראיתי עין בעין עם מסקנות הוועדה. גם מנדט הבדיקות הינו שונה באשר הוועדה הייתה מוגבלת בהסתכלות המערכתית הכוללת הן ביחס למשטרה ובוודאי ביחס לפרקליטות. לא בכל הנקודות שהוועדה עסקה בחן סברתי שעלי לשוב ולעסוק ; באותם עניינים בהן נוכחתי כי הוועדה נמנעה מלהיכנס לגופם או מלראיין עדים מטעמים שונים, ונוכח השגות שנשמעו בעניין זה, עשיתי זאת כמיטב יכולתי על מנת להשלים את החסר⁸?

²³□נ" מ גדי 0*10. לעיתים כובה דוה וועדת הבדיקה המשטרתית גס^, הגורמים השונים : "דו״ה סיס!".

²⁶!במסגרת זו לאתר חומרים שאיבם מצויים בתיק ההפעלה, האם הוצאו חומרים מתיק ההפעלה בטרם הוצג התיק לעיון הפרקליטות, והתחקות אחר אופן הטיפול בתיק ההפעלה בימ״ר מרכז לאורך השנים מאז 1997.

²⁷קצץ המשטרה לשעבר בימ״ר מרכז- עדי אבידר.

9

11. כאמור, ועדת הבדיקה הציבה בפניה לבירור שתי שאלות מרכזיות מהן גזרה כמה שאלות משנה, בהן טיפלה. למרות שלא ראיתי את המשימה העיקרית לשמש מעין ׳ערכאת ערעור׳ על עבודת הוועדה, יש חשיבות בסקירת פעולתה וממצאיה שהיוו תשתית שובה לבדיקה זו. אציין כאן את עיקרי הדברים רק ככל שיש להם חשיבות להבנת התמונה כולה, להתמודדות עם ההשגות צלפי עבודתה ולהמשך הבירור. במקומות בהם ניתן להסתפק בממצאי הוועדה אציין זאת ובאחרים אותיר את הניתוח הממוקד של הדברים להמשך.

12. השאלה הראשונה שהציבה הוועדה לבירור הייתה האם המקור הופעל אחרי ההליכים הפליליים של שנת 1997 ומה היה טיב הפעלתו. על שאלה זו השיבה הוועדה – לאחר ניתוח החומר שעמד לרשותה־ בחיוב. הסתבר צי מאז אירועי 1997 ועד לפסילתו הרשמית מהפעלה בשנת 2005 , התקיימו עם המקור 9 פגישות אותן הוא קיים (בשלוש שיחות טלפון וצן בשישה מפגשים בשטח ובמשרדי הימ״ר) עם ארבעה אנשי מודיעין” . דוב הפגישות היו ביוזמתו, אחת ביוזמת המפעיל. הוא מסר בתקופה זו 9 ידיעות והללו הופצו לידיעת גורמי האיסוף ואחרים במערצת המשטרתית. במספר זה לא נכללות/עתי הידיעגת שמסר המקור במהלך חודש ינואר 1997 במסגרת הפרשה הפלילית בה היה מעורב ובגינה נחקר, נשפט

²⁸כן למשל הזמנת* לתחקור את העדים הבאים שהוועדה לא שמעה: רמי •הב, שב• בן אר1יה, גג• שגיב, מג■ ■צחק׳, ש• מכלוף, •עקב כהן, רות דוד-בלום, שאול גורדו], אפריים ברכה, אושרה גז, ■פה רודה, גיא גייקובסון (חבר הוועדה) ; מאידן גיסא, באשד לחלק מהעדים שהוועדה ראיינה- לא ראיתי צורן לחז1ר ולשמוע את : •גאל בן שלום, דרור אסרף, מלי פלום, מיה כפיר, מיכאל מיכאל, מאיר חכמון, יוסי אסף, דני בלוריאן, וסמכתי, ככל שהיה צ1רך בכן, על פרוטוקול■ הדאיובות שביצעה.

²⁹ המועדים בהם נקבה הוועדה נמצאו בבדיקה שערכנו לא מדו״קים על פ• מה שמצוי כיום במערכת המודיעין המנתתשבת- ראה בסעיף 63 להלן. אין לכך משמע1ת מכרעת לענייננו.

10

והורשע. הוועדה אפיינה את אותה הפעלה שבין 1997 ועד 2004 ככזו שהייתה בשליטת המקור וביוזמתו. המידע שמסר המקור באותה תקופה , אליבא דוועדה, היה שטחי ועסק ברובו בעבריינות שולית. אותו חלק של מידע שעסק בעבריינות משמעותית יותר־ כמו ייבוא סמים- נגע לגיסו של המקור והושג, להערכת הוועדה, באמצעות אחותו (אשת הגיס). הוועדה הוסיפה וקבעה כי "המקור איבד את כישוריו ונגישותו לעבריינים בכלל ובתחום הסמים בפרט באופן משמעותי ממה שהיה בעברו , ככל הנראה עקב חשיפתו אר היותו עד תביעה". הוועדה הזכירה דעה שהושמעה בפניה כי למעשה לא היה מדובר בהפעלה מודיעינית אלא בקשר שתכליתו "תמיכה מוסרית" במקור כשאת המידע הוא מוסר "על הדרך". הוועדה נתנה את דעתה גם להיבטים נוהליים מסויימים של אותה הפעלה וכן עסקה באירוע הביעור של חלק ממסמכי התיק המודיעיני הפיזי של המקור שנעשה בשנת 2008־ בעת שניהול התביעה האזרחית שהגיש היה בעיצומו.

• 13. לעניין הגדרת אופי ההפעלה בתקופה האמורה וכן לעניין איכות הידיעות שמסר המקור והשוואתן ביחס לאלו שמסר בתקופה שקדמה למעצרו, נשמעו דעות שונות וכן השגות עליהן. אכן, קיום 9 פגישות, מהן חלק בטלפון, לאורך תקופה בת כ־7 שנים , איננה בדרך כלל בגדר הפעלה ׳קלאסית׳ של מקור מודיעין קבוע . אלא שלצרכי בדיקה זו, שעניינה בעיקר בתועלת המשפטית שגילוי עובדה זו יכול היה להצמיח, אסתפק בשלב זה באימוץ קביעת הוועדה־ שנראית לי מבוססת דיה־ בדבר המשך הפעלתו של המקור בתקופה האמורה כמי שתוך כדי הקשר שנשמר עימו לצרכי ׳תחזוקה שוטפת׳ הוסיף למסור לגורמי המודיעין השונים של המשטרה מידע מודיעיני רלוונטי בתחום העברייני. חלק מן המידע עסק בבירור גם בעבריינות חמורה כמו כוונות לייבוא סמים. בחלק מן המפגשים אף הונחה המקור על ידי מפעיליו להמשך פעילות איסופית בנושאים עליהם דיווח. עובדה חשובה נוספת שיש לציין בהקשר זה היא כי פגישת ההפעלה האחרונה שהתקיימה עימו חלה ביום 24.4.2004־ משמע לאחד הגשת התביעה האזרחית מטעמו. זהו ללא ספק נתון משמעותי ביותר בהקשר דנן. הערכות הוועדה- עליהן נמתהה ביקורת- בקשר לטיב המידע שמסר בתקופה המדוברת, השוואתו למידע שמסר קודם לכן ובן בקשר לכישוריו כמקור אותה עת, נראות לי פחות חשובות לבדיקה זו שלעניינה, כאמור, חשובה עובדת המשך הפעלתו שהייתה רלוונטית ביותר בכל מיתאר שהוא לצורך המשפט האזרחי.

• 14. השאלה השנייה שהציבה לעצמה וועדת הבדיקה הייתה האם המידע אודות המשך הפעלתו של המקור הועבר בפועל לידיעת הפרקליטות. בהקשר זה הזכירה הוועדה כמה מפגשיה- אותם פירטה – בהם השתתפו אנשי המשטרה יחד עם אנשי הפרקליטות, ובהם הוזכר בדרך כזו או אחרת עניין המשך ההפעלה. כן דנה הוועדה בכמה מסמכים משטרתיים שנועדו לפרקליטות – שאלת עצם שליחתם על ידי המשטרה, כמו גם שאלת קבלתם בפרקליטות עמדה במחלוקת ובמוקד הבירור – ואשר בהם נכלל מידע רלוונטי לשאלה הנ״ל. עוד עסקה הוועדה בתיאור כמה הזדמנויות נוספות בממשקי העבודה שבין הפרקליטות והמשטרה, בהן שאלת המשך ההפעלה עלתה או יכולה הייתה לעלות. להלן פירוט הדברים:

• 15. המפגש הראשון אותו הזכירה הוועדה בהקשר זה התקיים ביום ³⁰10/5/04 בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי). בישיבה זו- שנועדה להתניע את תהליך ריכוז הטיפול בהכנת כתב ההגנה לתובענה האזרחית- השתתפו, לצד אנשי הפרקליטות, גס כמה מאנשי המשטרה מהמערך המודיעיני, החקירתי והמשפטי. בפרוטוקול הישיבה מצאה הוועדה סימוכין לטענה ששאלת המשך הפעלתו של המקור הוזכרה בדיון. המפגש השני³¹ שהוזכר התקיים בישיבה אצל פרקליט המחוז כשנה לאחר מכן, ביום 29/6/2005. גם בישיבה זו, שבאה לקראת שלב הצגת השאלונים במשפט, נבחו נציגים מהמשטרה על אגפיה השונים, וגם מפרוטוקול הדיון שתיעד אותה ניתן לכאורה להבין ששאלת המשך פעילותו כמקור עמדה על הפרק.

³⁰מסמך הי. מסמך 1.

• 16. אשר למסמכים שנשלחו או שאמורים היו להישלח מאת המשטרה ולהגיע אל הפרקליטות- כאמור, עניין המשלוח או הקבלה בקשר לחלק מהם היה שנוי במחלוקת- הזכירה הוועדה את שני המסמכים הראשונים שנערכו על ידי גורמי ימ״ר מרכז מיד בטמון לקבלת כתב התביעה. בשניהם“ לא הייתה התייחסות ישירה לסוגיית המשך ההפעלה אם כי הוזכר בהם המשן הקשר שקיים הימ״ר עם המקור במסגרת סיוע כספי ואחר. מסמן נוסף³³ שהוזכר נערן כמענה מפורש לשאלה שעלתה כיריבה הסמיה שהוזכרה לעיל אצל פרקליט המחוז. במסמך זה נקבע מפורשות על ידי בעל הסמכות בחטיבת המודיעין במטה הארצי כי התובע מסר ידיעות עד לשנת 2004. בעניינו של מסמך זה קבעה הוועדה כי לא מצאה אינדיקציה לכן שהמסמך נתקבל בפרקליטות או בייעוץ המשפטי של המשטרה. כן הזכירה הוועדה מספר הזדמנויות בממשקי העבודה שבין הפרקליטות למשטרה בהן יכול או צריך היה עניין המשן ההפעלה לעלות: הכוונה לשלב הכנת התצהירים למשפט כעדות ראשית או במענה לשאלונים . הוועדה נתנה דעתה לנסיבות שבכל אחת מן ההזדמנויות הללו . עוד הזכירה הוועדה מכתב שהוכן- בהמשך לפניית הפרקליטות- בשנת ³⁴2008 על ידי מדור איסוף בחטיבת המודיעין ובו פירוט של פעילות המקור כמופעל עד לשנת 2004. המכתב מוען לפרקליטה המופקדת על הטיפול בתיק בפרקליטות וליועצת המשפטית המופקדת על הטיפול בו במטה הארצי, אלא שהללו טענו כי מכתב כזה מעולם לא נתקבל על ידן.

• 17. הסוגיה האחרונה בה דנה הוועדה בהקשר זה הייתה בעניין בקשת הפרקליטות, בדצמבר 2008, לקבל את כלל המידע בתיק הפיזי והממוחשב שנגע למקור. בעניין זה נטענו טענות סותרות מצד אנשי המשטרה שעסקו בהכנת החומר ובשיגורו ומצד אנשי הפרקליטות, בקשר לסוג ולמהות החומר שנתבקש ושהתקבל. בנוסף נטען מטעם הפרקליטות כי מהחומר שהועבר לא מתן היה ללמוד על המשך ההפעלה, ומכל מקום לא היה נכון להניח שהדבר מובן מאליו. לפיכך היה על המשטרה להדגיש נקודה זו באופן ברור ומפורש- דבר שלטעם הפרקליטות לא נעשה. מסקנת הוועדה בקשר למכלול הראיות שאספה בניסיון לענות על השאלה השנייה הייתה כי המידע "הובא בפני הפרקליטות באופן אגבי ועקיף מספר פעמים תוך כדי ההיערכות לניהול ההגנה בתביעה האזרחית אולם לא הונח לפניה באופן מפורש, מובחן ומובלט¹⁰".

³²מסמך ז’, מיום 29/1/2004 מאת רפ״ק אשר עזרי; מסמך ח', מיומ 3/2/2004, מאת עד■ אבידר.

³³מסמך ט' מאת נצ״מ ב1י שגיב מי!ס 4/7/2005.

³⁴מכתב מאת סנ״צ מיכאל מ״□ מיום 3/11/2008, מסמך י’.

18. עיקרי הממצאים אליהם הגיעה הוועדה: וועדת הבדיקה סיכמה את חוות דעתה בריכוז של ממצאים ומסקנות. אביא להלן את עיקרי הממצאים ולאחר מכן את עיקרי המסקנות• הכול, כאמור, על מנת להקל על הבנת התמונה הכוללת לקראת התמודדות עם הטענות שנטענו כלפי טיב עבודתה – דבר שייעשה בשלב הבא. להלן, אפוא, עיקרי הממצאים אליהם הגיעה הוועדה:

• א. המקור המשיך להיות מופעל על ידי משטרת ישראל משנת 1997 (לאחר האירוע הפלילי) ועד שנפסל להפעלה בשנת 2005. עיקר ההפעלה בוצע על ידי אנשי ימ״ר מרכז. רוב הפניות אל המפעילים היו ביוזמת המקור. ערכיות המידע שמסר המקור הייתה נמוכה ונבעה מכך שהקשר והנגישות שלו לגורמים עבריינים פחתו באופן ניכר. גורמי ההפעלה לא רצו "להפנות לו עורף", קיבלו ממנו את המידע שמסר וניסו לסייע לו היכן שיכלו.

• ב. את המידע כדבר הפעלתו של המקור בין השנים 2004־1997 ניתן היה למצוא בבדיקה פשוטה במערכת המודיעין הממוחשבת של המשטרה ("מלאכת מחשבת").

• ג. האנשים שירעו על הפעלתו של התובע כמקור בשנים הללו תיו גורמי ההפעלה במהלך אותן שנים , גורמי מת״מ וגורמי מחלקת איסוף אליהם הופצו הידיעות, וכן קצינים נוספים בשמם נקבה הוועדה³⁶.

• ד. מי שידעו על התביעה האזרחית ואף היו מעורבים בצורה כזו או אחרת בטיפול בה ואשר היו מודעים במקביל להמשך הפעלת המקור היו כמה בעלי תפקידים מימ״ר מרכז. ³⁷ הוועדה העריכה כי היו עוד גורמים במחלקת האיסוף אשר ידעו או יכולים היו לדעת על התביעה האזרחית ועל המשך ההפעלה, אולם, לא הצליחה לברר באילו בעלי תפקידים מדובר.

• ה. המידע לפיו התובע המשיך לשמש כמקור ולתת ידיעות למשטרה לאחר אירוע ״פרשת המכולה״ (=האירוע הפלילי) בשנת 1997 וזאת עד לשנת 2004, לא הובא באופן מפורש, מובלט ומודגש בפני הפרקליטות בשום שלב של הטיפול בתביעה האזרחית.

• ו. אנשי המשטרה לא נשאלו במהלך המגעים שנתקיימו לשם הכנת התיק לדיון בבית המשפט באופן מפורש בקשר להמשך הפעלת התובע כמקור לאחר המועד האמור (1997). זאת למעט בישיבה שהייתה בשנת 2005 אצל פרקליט המחוז.

• ז. אנשי ימ״ר מרכז³⁸ נשאלו שאלה שניתן לראותה בעקיפין כנוגעת לשאלת המשך הפעלת התובע כמקור (במסגרת שאלונים שהועברו אליהם), אולם לא השיבו באופן מפורט ומלא לעניין זה ולא ראו לנכון לציין את העובדה כי התובע המשיך להיות מופעל על ידם כמקור לאחר שנת 1997.

³⁶ סנ"צ דני גלור׳אן מ׳מ״ר מרכז (התל משנת 2002) 1רפ״ק אשר עדרי.

רמי יהב, עדי אגייר, אשר עזרי.

עדי אגייר, רמי עזב.

ח. באתת הסקירות שתוכנו מטעם המשטרה לפרקליטות בתגובת לכתב התביעה ¹¹לא נכללה העוברת כי המקור תופעל ער לשנת 2004 וזאת על אף שתיק המקור היה מונח כפני עורך תסקירת בעת תכנתת. לעורך תסקירת לא תית תסבר מרוע נמנע מלעיין עוברת זו במהלך הסקירה (שלא תועברת בסופו של יום לפרקליטות), תווערת מצאת שלאחת תישיבות שקוימה בפרקליטות תגיע עורך אותה סקירת עם תיק המקור בידיו.

• ט. לרברי תפרקליטה שהופקרה על הטיפול בתיק , גב׳ פורגש , אנשים מטעם ימ״ר מרכז תיו במשררה מספר פעמים, לצורך ליבון סוגיות תקשורות לתביעה¹². על אף שלא נשאלו על ירה באופן מפורש לגבי המשך הפעלת המקור לאחר שנת 1997, מתוכן הדברים שנאמרו במשרדה ומרוח הדברים, תתבקש באופן ברור שהמידע על כך שהימ״ר עדיין בקשר עם המקור יועבר לידיעתה. הפרקליטת הסבירה למעורבים את משמעותה של התביעה האזרחית, כיצר נערכים לה, החשיבות בקבלת מלוא התמונה והשאלות שעומדות על תפרק. למרות תאמור, לא מצאו אותם בעלי תפקידים מהימ״ר לנכון, למסור את תמירע כנדרש.

י. " לדעת הוועדה, התנהלות אנשי ימ״ר מרכז כמפורט לעיל, מעלה ונהיות. עם זאת, לוועדה לא ברור מדוע לא מצאו לנכון אנשי ימ״ר מרכז באותן ישיבות למסור את המידע האמור, אם בשל טענתם כי לא ראו בכך הפעלה של מקור, אם בשל העובדה שסברו כי המידע איננו רלוונטי לסוגיות הנדונות במסגרת התביעה האזרחית (אירועים עד לשנת 1997) ואם בשל מניע אחר. לוועדה לא הייתה היכולת להגיע לממצא בשאלה זו היות ועל פי ההנחיה בכתב המינוי לא ניתן היה לתשאל גורמים מחוץ למשטרה או שוטרים לשעבר ומכל מקום אלה אינם מחויבים לוועדה זו"¹³.

יא. "שאלת המשך הפעלת התובע כמקור לאחר "פרשת המכולה" הייתה במועדים הרלוונטיים לטיפול בתיק השאלה המרכזית ולא עלתה בדיונים באופן ישיר או עקיף. עיקר התיק סב סביב השאלה מה גרם לחשיפתו של התובע כמקור. האם התנהלות המשטרה או שמא התנהלות התובע עצמו, אשתו או באת כוחו. עם זאת כפי שהסבירו אנשי הפרקליטות לוועדה, גם אם לא מדובר היה בשאלה המרכזית, לשאלת המשך הקשר עם המקור הייתה השפעה על ניהול התיק, ותרומה לעמדת המדינה בשאלת מהימנות העדים מטעם התובע שהעידו בבית המשפט"^14 15.

יב. "במהלך ׳המגעים׳ בין אנשי המשטרה לפרקליטות לצורך הכנת התביעה, היו קיימות אינדיקציות שונות לכך שהתובע המשיך להיות בקשר עם אנשי משטרה/מופעל כמקור גם לאחר שנת 1997…. ״ .

יג. "במהלך ׳המגעים׳ בין אנשי המשטרה לפרקליטות לצורך הכנת התביעה, הוכנו על ידי אנשי המשטרה מסמכים שבמסגרתם נכתב באופו מפורש כי התובע המשיך להיות מופעל עד לשנת 2004, אולם, ככל הנראה מסמכים אלה לא הגיעו לפרקליטות. הוועדה לא הצליחה להגיע לממצא בשאלה מדוע לא הגיעו המסמכים לפרקליטות…."¹⁶.

יד. "המקום היחיד שלכאורה ביקשה הפרקליטות באופן מפורש לקבל לידיה את כל הידיעות שמסר המקור הוא הבקשה משנת 2008……….

למרות הבקשה, הועברו לפרקליטות מידעים שנתן התובע רק עד לשנת 1997 ואף צויין שזו הייתה הפגישה האחרונה עימו, ובכך לכאורה הוסתר המידע מהפרקליטות…….הוועדה מצאה כי המידע בנוגע לידיעות שמסר התובע הועבר לפרקליטות לגבי התקופה עד לשנת 1997 בלבד, וזאת בשל סיכום שנעשה בין המשטרה לפרקליטות לגבי צמצום הבקשה המקורית (להערכת הוועדה בשל העובדה כי באותה עת לא סברו שמעבר לתקופה זו המידע רלוונטי). בשל כך הועבר המידע כפי שהועבר (כאשר לגבי הידיעות המאוחרות הוא מסומן X-n) ועל אף זאת ניתן היה לראות ולהבחין כי קיים מידע נוסף וזה לא "הועלם" באופן מלא"¹⁷.

• 19.לתלו עיקרי המסקנות אליהן הגיעה מעדת הבדיקה ככל שהן צריכות לענייננו, ושיש בהן כדי להוסיף על מה שנאמד כבד בפרק הממצאים שהובא לעיל . הכול כאמור על מנת שניתן יהיה לעסוק בהן בהמשך _t בהקשר טענות המשיגים כלפיהן:

• א. ״עובדת עצם הפעלתו של התובע לאחר שנת 1997, יכול ותומכת בטענות ההגנה בתיק האזרחי על כך שלא נחשף או לחילופין שלא נגרמו לו נזקים משמעותיים כתוצאה מחשיפתו או……לסייע בהוקעת מהימנות העדים מטעם התביעה, עם זאת, לדעת הוועדה, טיב הפעלתו יכול דווקא להתיישב עם טענות התובע על כך שירד מגדולתו, נאלץ "לחזר" על פתחי המשטרה, איבד קשר עם כל סביבתו, ולכן פנה לאנשים היחידים שהכיר"¹⁸.

• ב. "הגורמים המקצועיים בימ״ר מרכז, במחוז ובמחלקת האיסוף לא פעלו לפסילתו של התובע כמקור על אף שהיו מודעים לעובדה שנחשף, וממשיך להיות מופעל, וזאת במספר נקודות ציון במהלך השנים. כמו כן, לא פעלו לערוך לו הערכת מאויימות כנדרש"^19 20.

• ג. ״המידע לפיו התובע המשיך להיות מופעל לאחר שנת 1997 ועד לשנת 2009 הובא בפני הפרקליטות באופן אגבי ועקיף מספר פעמים תוך כדי ההיערכות לניהול ההגנה בתביעה האזרחית, אולם לא הונח לפניה באופן מפורש, מובחן ומובלט."

ך. שאלת המשך הפעלת המקור/מועדי הפעלת המקרר לא עלתה באופן מפורש במהלך ההיערכות לניהול התביעה האזרחית, למעט בישיבה אצל פרקליט המחוז.

• ה. ״אנשי המשטרה – מחלקת איסוף, חטיבת המודיעין לא הסתירו מהפרקליטות באופן מכוון את העובדה כי התובע המשיך להיות מופעל כמקור לאחר שנת 997ג".²¹

• ו. "אנשי ימ״ר מרכז לא מסרו את המידע האמור לפרקליטות על אף שהיה מצופה מהם באותן נסיבות שיעשו כן. הסיבה לאי העברת המידע, כאמור, לא התבררה עד תום על ידי הוועדה….."²².

• ז. "לא שובשו מסמכים או הועלמו מסמכים מתיק המקור או ממקום אחר אשר נגעו לשאלת המשך ההפעלה כמקור".²³

• ח. "להבנת הוועדה, עיקר השאלה שנדונה בתביעה האזרחית הייתה האם החקירה בימ״ר תל אביב היא שהביאה לחשיפתו של התובע. שאלת המשך הפעלתו של התובע כמקור הייתה פחות מרכזית לניהול ההגנה בתביעה האזרחית ועיקר השפעתה הייתה בשאלת מהימנות העדים ולא עסקה באופן ישיר בסלע המחלוקת. לכן ככל הנראה, לא ניתן לה דגש לא בשאלות שביקשה לברר הפרקליטות ולא בהתייחסות אנשי המשטרה למידע זה".²⁴

• ט. "התביעה נוהלה על ידי הפרקליטות מול מספר גורמים במשטרה כאשר חומרים הועברו לעיתים ישירות מגורמי השטח לפרקליטות ללא שעברו באמצעות היועמ״ש וללא שכל אחד מן הגורמים מודע להליכים ולמידע שהועבר לפרקליטות. הגורמים למולם פעלה הפרקליטות באופן ישיר . אנשי ימ״ר מרכז, אנשי חטיבת המודיעין, עריד עלטה מרגוליס מהלשכה המשפטית במטא״ר, עו״ד לימור בן נתן יועמ״ש מחוז מרכז"⁵³.

• 20. ער כאן כתמצית השאלות המרכזיות שהציבה לעצמת וועדת הבדיקה, וכן ממצאיה ומסקנותיה. כנוסף "הוועדה מצאה לנכון לפרט מספר עובדות וממצאים אשר נלמדו מתהליכי העבודה של הוועדה עצמה" וכן הקרישה פרקים קצרים נוספים לכמה המלצות מערכתיות. כהקשר זה המליצה הווערה "להציע לפרקליטות כי בכל הנרגע לטיפול בתביעות אזרחיות העוסקות בתחומים משטרתיים רגישים, יטופלו תביעות אלה על ידי פרקליט אחד אשר בקי בתחומים אלה ואולי אף בליווי קבוע וצמוד של פרקליט בכיר מהמחלקה הפלילית. יש לקבוע בהנחיה או בנוהל ׳רשימת מכולת׳ של היחידות אליהם יש לפנות לאיסוף וקבלת חומרים כאשר מוגשת תביעה אזרחית העוסקת בתחומי המודיעין"⁵⁴. ההערה התייחסה גם לשאלת הצורך בהמלצות אישיות ביחס לאנשי המשטרה הנוגעים ברבר, והחליטה להימנע מכך משורה של נימוקים שציינה. הואיל ועניינים נוספים אלה אינם בליבת המטלה שהוטלה עלי לא אחזור עליהם אלא אם יעלה הצורך בכך במהלך המשך העיסוק ברברים.

• ג. עיקרי ההשגות בלפי ריח מערת הבדיקה

• 21. כאמור, בכתב המינוי ציין היועץ המשפטי לממשלה כי "ממצאי הבדיקה לא היו מקובלים – לא על הפרקליטות ולא על הנתבעים האישיים". נוכח זאת ביקשתי עמדה אישית משני הנתבעים האישיים וכן עמרה ׳מוסרית׳ מאת הפרקליטות, הכול על מנת להקל על מיקור הרברים הטעונים בירור.

 

מטעם הפרקליטות הגישה לי עו״ר אורנה פורגש קלסר חומר⁵⁵ ובו, בין השאר, מסמך "התייחסותה והשגותיה המפורטות של הפרקליטות לדר׳ח סיסו^25 26 27׳/ במסר כי המסמן תינו על דעת פרקליט המדינה ומשקף גס את העמדת ׳המוסדית׳ של הפרקליטות. בנוסף תופיעת הגב' פורגש בפני לשם מסירת תבתרות ומענת על שאלות שהוצגו בפניה⁷? גם תנתכעיס האישיים ניאותו לתופיע בפני , להציג את עמדתם ביחס לדו״ח ולתשיב על שאלות שתוצגו בפניתם ⁸? כבר כאן נכון לציין כי קיים תבדל באופי טיעוניתם של שלושת המשיגים. תגב׳ פורגש- שייצגה באמור גם את העמדת המוסדית- תתייחסת בדברית לאירועים גס בתיבט האישי, כמי שנטלת חלק במתלכי תתביעת ובקשר עם תמשטרת לאורך שנים ארוכות אגב טיפולת בתיק כפרקליטת תבכירת תמופקדת עליו. הנתבעים האישיים, לעומת זאת , בעיקר תסבו את תשומת תלב לפגמים, לשיטתם, שמצאו בעבודת תוועדת ובממצאית וזאת עשו על סמן עיון בדו״ח ולא בתכדח בקשר למעורבותם תאישית או מתון ידיעת ממקור ראשון. כן או אחרת, נוכח חזרת בדברי שלושת תמשיגים על חלק מן תטענות כלפי הדו״ח- ארכז לתלן את עיקרי תטענות "באשכולות" על מנת שייקל בתמשן לתתייחס אליתן. זאת, תואיל ואינני סבור כי יש חשיבות מיוחדת לזהותו של תטוען כל אחת מן תטענות, שתרי ענייננו בבירורן לגופן.

⁵⁵סעיף 11 בפרק המסקנות.

⁵⁴ סעיפים 3 ו- 4 בפרק ההמלצות המערכתיות. הדברים מובאים כאן ככתבם שק לפרקליטות הייתה השגה לגב• סמכותה של הוועדה לעסוק בעבודת הפרקליטות- עב״ן שיידון בהמשך.

⁵⁵סומן על ■ד■ A17/10

20

• 22. לתלן "האשכולות" עם עיקרי תטענות מטעם כלל המשיגים- כפי שנוסחו על ידי למען תקיצור והתמצות:

• א. תוועדת לא תצליחת לקבוע ממצאים בנושאים לשמם הוקמה? מיתו גורם התקלה ומהו המניע• לרבות חשד למניע פסול ומכוון עד כדי קנונית- "חיסול חשבונות"- למנוע ולהסתיר את המידע מאת הפרקליטות ולסייע בכן לתובעים ; בשאלת אי הגעתם של מסמכים מאת המשטרה אל הפרקליטות ; בשאלת העברת המידע תחלקי בנוגע לתיק המקרר (הפיזי והממוחשב) בשנת 2008; ועל מי האחריות למחדלים בהם עסק הדרה.

• ב. הררעדה עסקה והביעה את דעתה בנושאים שלא הרסמבה לעסוק בהם, רבנרשאים בהם לא דייקה, כמר שאלת סיב הפעלת המקרר. הלק מן האמירות הללו נגעו להערכות מקצועיות ביחס לתיק האזרחי ופגעו ביכולתה של המדינה להמשיך ולנהל את ההליך ולהגיש ערעור על פסק הדין החלקי. בכך קבעה הוועדה ממצאים שנגעו גם לנתבעים האישיים וזאת בלא מתן הזדמנות לשמוע את עמדתם. הוועדה קבעה ממצאים בניגוד לעמדת המדינה בתיק האזרחי.

• ג. הוועדה לא קבעה ממצאים ביחס להתנהלות המשטרה אך ציינה ממצאים ביחס לפרקליטות ( "רמזים׳/ "אינדיקציות" באשר להמשך הפעלת התובע) ו״רמיזות עדינות" לפיהן הפרקליטות יכולה הייתה לדעת על המשך ההפעלה.

• ד. הוועדה לא הבינה את מהרת הקליד האזרחי ואת מהותה של עבודת הפרקליטות. לא ניתן משקל מספק לחובת המשרד הממשלתי הנתבע (במקרה זה־ המשטרה) לספק מידע עובדתי ומקצועי מלא לפרקליטות. צריכה הייתה להיקבע נורמה ברורה בעניין זה. המלצתה של הוועדה כנוגע לפרקליטות בעניין נהלי עבודתה חרגה מתחומי סמכויותיה ומיומנותה.

• ה. הוועדה לא זימנה ולא חקרה את כל מי שהיה עליה לחקור ומכל מקום לא המליצה־ אם סברה שאין בידיה הסמכויות לכך־ על המשך בדיקה באמצעים אחרים. היא גם לא הסיקה את המסקנות הנכונות ממארג הראיות שבא בפניה.

• 23. עד כאן, באופן מרוכז ותמציתי, עיקרי "אשכולות" הטענות של המשיגים כלפי דו״ח הוועדה. כאן המקום לשוב ולהדגיש כי רובן ככולן של הטענות אי33ו נשען על מידע עצמאי או על בסיס עובדתי אחר שמצוי בידי המשיגים ואשר יש בכוחו לקדקר את החומר שעמד לנגד עיני הוועדה. מדובר בעיקר בפרשנות אחרת של החומר האמור, כמו גם על הבעת עמדה שונה לעיתים באשר לדרך בה הייתה הוועדה צריכת ללכת בעבודתה, לטעמם של המשיגים, על מנת לתגיע לחקר תאמת ולממצאים ולמסקנות 'הנכונים׳. עור אציין כי ניכר מחלק מן תטענות ומסגנונן כי תן משקפות עדיין את אווירת מערכת תיחסים תחשרנית ותמורכבת, בלשון תמעטת, שנוצרת בין תגופים תשונים שתיו מעורבים בטיפול בתיק תתביעת ; זאת במיוחד נוכח תתתפתחויות שחלו בו לאורך תשנים תארוכות בתו טופל, תן בתקשרת של תתקלת תנבדקת ותן בתתחשב בגורלו של תתיק תמשפטי עצמו – שתוצאתו גרמת ללא ספק למפח נפש ולתחושות של חוסר שביעות רצון במישור תמקצועי וממילא גם של תסכול במישור האישי.

• 24. כשלעצמי, כשניגשתי לניתוח תמצב , עשיתי מאמץ לתתנתק ככל תניתן מן "האווירה" שחלק מן תאנשים שתופיעו בפני ניסו־ זת בכת וזה בכת־ לצייר על מנת לתת תימוכין לתשערות, לסברות ואף ׳לתחושות בטן׳ באשר למניעים וכוונות גלויים ונסתרים־ שתיוו, על פי תטענה, רקע אפשרי לקרות תתקלת. ניסיון החיים מלמד שתחושות מוקצנות ואמוציות חזקות , מובנות כשלעצמן, עלולות לעיתים לקלקל את תשורת, לשבש את שיקול תדעת ולהפריע לרדת באופן מקצועי ושקול לשורשם של דברים.

• 25. תפרק תבא יטפל במספר עניינים שאגב העיסוק בתם יימצא גם תמענת לרוב הטענות ותמענות שהוטחו כלפי דוח ועדת תבדיקת. שוב יודגש, כי למרות שתחלק האופרטיבי של כתב המינוי איננו עוסק בהכרח בערעור או בהרהור אחר עבודתה, נראה שנוכח התשתית המועילה שהניחה ונוכח ההשגות שהושמעו כלפיה, חשוב לעסוק בעניינים אלה תחילה. אשתדל להימנע ככל הניתן מעיסוק בפולמוס לשמו ־ דבר שעלה פה ושם בדברי הנוגעים בדבר- שכן עניין זה נראה מיותר ולא מקדם לכיוון הנכון.

• ד. בירור עיקרי ההשגות בלפי וועדת הבדיקה

כאמור, בטרם אדרש לבחינת הנושאים העיקריים בהם עוסק כתב המינוי מאת היועץ המשפטי לממשלה, נכון יהיה להביע דעה ביחס למספר נקודות, ביניהן

23

כאלה בהקשרן באה ביקורת מטעם הפרקליטות או הנתבעים האישיים כלפי עבודת הוועדה.

26. התקלה ומימדיה: אין ספק־ ודומה שעל כן אין חולק־ כי העובדה שבמהלך רוב שלבי ניהול ההגנה במשפט הנדון, לא נעשה שימוש במידע על המשך הפעלתו של המקור , הינה בגדר תקלה שקשה להפריז בחומרתה, המידע על המשן ההפעלה היה מצוי לאורן שנים בידיעתם של לא מעט אנשים במערכת המשטרתית , ולא הייתה צריכה להיות כל מניעה לעשות בו שימוש מועיל מטעם ההגנה כמשפט . המידע אף היה אגור וזמין כל אותה עת במאגר הממוחשב של משטרת ישראל’⁵ וכל שנדרש היה להפיק אותו בדרן של שאילתה מתאימה ולקבל תשובה מהירה, מדוייקת וממצה⁶⁰.

למידע זה־ אילו נעשה בו שימוש במועד־ הייתה יכולה להיות חשיבות מן המעלה הראשונה הן בהיבט של השפעה על קביעת האחדהת לנזק הנטען לתובע , הן באשר להערכת שי׳גגדז, והן בהיבט של היכולת להתמודד עם אמינות טענות התובע ועדויות העדים מטעמו בבית המשפט. ברי כי טענת התובע שחייו נהרסו נוכח חשיפתו כמקור של המשטרה אינה מתיישבת, על פני הדברים, עם המשן מגעיו, מרצונו ולרוב ביוזמתו, עם מפעיליו משכבר הימים ואחרים ובעיקר כשמדובר במסירת מידע מודיעיני ביחס לחלק מאותם יעדים אותם ׳כיסה׳ בעבר. היה בכן כדי לשלול לכאורה את טענתו בדבר חשיפתו בפני הגורמים העברייניים עמם המשיך לשמור על קשר. כך גם ביחס לעדויות שבאו מפי עדים מטעמו. הטחת העובדה כי המקור המשיך לקיים קשרים עם מפעיליו , לרבות קשרים בעלי אופי מודיעיני מובהק, אפילו לאחר הגעות התביעה , בפניו ובפניהם של אותם עדים־ היה בכוחה לאפשר מיצוי נכון ומדוייק של המידע ולתת לבית המשפט תמונה שלמה ואמיתית יותר באשר למערכת היחסים שהמשיכה להתקיים בין התובע לביו גורמי המערכת המשטרתית הנתבעת וממילא ,בותאר לאחריות ולהיקף הנזק הנטען. היה בכך אולי גם כרי לתרום להבנה נכונה יותר באיזו מירה נגרם אכן נזק למערך המודיעין כולו כפי שנטען¹/ עניין ששימש מניע מוצהר לכעסם של אחרים מאנשי ימ״ר מרכז כלפי עמיתיהם ממהוז ת״א וכן כלפי אנשי הפרקליטות. אין בידי לקבוע בוודאות, ואינני מתיימר לעשות זאת , מה הייתה תוצאתו המרוייקת של המשפט אילו נעשה שימוש מושכל במידע מבעוד מועד במהלך ההכנות למשפט או אילו הוצג בשלב המתאים בפני בית המשפט . ניתן רק להעריך בסבירות גבוהה כי הייתה נודעת לדבר השפעה על הכרעת בית המשפט.

אלא שלצורך בירור זה אין השיבות מכרעת לשאלת סיכויי המשפט ותוצאותיו להיות שונים. המידע־ ככל שהיה קיים, וללא קשר למידת השפעתו הצפוייה בפועל על התנהלות המשפט ־ היה מרכיב הכרחי ורלוונטי ב׳ארגז כלי העבודה׳ של הפרקליטות לשם הגנה נאותה על האינטרסים של הנתבעים , וככזה היה עליו להיות זמין לשימוש הפרקליטות, על פי שיקול דעתה, ככל שתראה לנכון לעשות בו.

בעניין זה אני מקבל באופן מלא את ההסתייגות מדברים שציינה וועדת הבדיקה בפרק המסקנות כאילו "שאלת המשך הפעלתו של התובע כמקור הייתה פחות מרכזית לניהול ההגנה בתביעה האזרחית ועיקר השפעתה הייתה בשאלת מהימנות העדים ולא עסקה באופן ישיר בסלע המחלוקת"⁶² (=שאלת חשיפתו של המקור במהלך חקירתו בימ״ר ת״א- א.ר.). די לעיין בסעיפים 60־48 לכתב התביעה כדי להיווכח כי אורח חייו של התובע לאחר אירועי הנזק הנטען הינם רלוונטיים ומרכזיים לניהול ההגנה במשפט. לטובת הוועדה אניח כי ניסוח הדברים לא היה מוצלח וכל שהתכוונה היה להדגיש דווקא את שאמרה בפסקה הסמוכה שלאחר מכן: "לכן, ככל הנראה, לא ניתן לה (לשאלת המשך ההפעלה־ א.ר.) דגש לא בשאלות שביקשה לברר הפרקליטות ולא בהתייחסות אנשי המשטרה למידע זה". אין ספק כי דרך התנהלותו של תובע בנזיקין לאתר מיער קרות הנזק הנטען תיגת מרכיב תשיב בבחינת היקף הנזק שנגרם לו לטענתו ולמידת אמינותו. זה עניין שחיוני לברר אודותיו והשאלה היא אם ניתנו בידי נציגי הנתבעת הכלים המתאימים לעשות זאת. אקדים ואומר כבר כעת, את שיפורט בהמשך, שלטעמי לא ניתה בידה , למרבה הצער, הכלים המתאימים.

הידיעות התנ1 למערכת המודיעין הממוחשבת בזמן אמת. מערכת מאגר המידע המ1דיעינ■ המשטרתי הממוחשב הישנה הוחלפה .בשנת 2005/6 למערכת הדשה . המידע מן התערבת הישגה הועבר געת ההסבה למערכת החדשה (תצהיר סנ״צ כהנא, מסמך •”א ); בתיק הפיזי של המקור הוא נשמר ככל הנראה בשלמותו רק עד סוף 2008, עת בוערו הלק מן המסמכים שבתיק. על כן בהמשך הדברים.

⁶⁰ תהליך המחשוב של המידע המודיעיני !העברתו מן התיע1ד הידני של הרכז בשסח אל המערכת הממוחשבת הוסבר בעדות סנ’’צ אליאסייג בפגישה מיום 22/11/13 שור1ת 22-29; מיכל שפירא , פגישה מיום 28/10/13, שורות 32-36; רמי •הב, פגישה מיום 24/10/13, ש1רות 20-30.

1⁶¹בית המשפט ככל הבראה קיבל- ראה .בעמי 34,25, לפסק הדין החלקי של כבי השופט בנימיני.

⁶²סעיף 10 לפרק המסקנות בדוח הוועדה.

• 27. האם הוועדה חרגה מסמכותה ובבד סיכלה את המשד הליכי הערעור בתיק? בטענות הפרקליטות כלפי דוח ועדת הבדיקה נטען כי "הוועדה חרגה מסמכותה וקבעה ממצאים שגויים בנושאים שלא הוסמכה לחקור ולדון בהם־ דבר שסתם את הגולל על האפשרות להסתמך על הראיות החדשות לשם שינוי ההחלטה בעניין האחריות ופגע באפשרות להגיש ערעור על החלטה זו״⁶³. במה דברים אמורים? טענת הפרקליטות היא כי הדוח נכתב לאחר שניתן פסק הדין החלקי (בשאלת האחריות לנזק) בבית המשפט המחוזי , המדינה התכוונה להגיש ערעור על תוצאות פסק הדין החלקי⁶⁴, טוענת הפרקליטות כי "הדוח לא היה זהיר מספיק בהתבטאויותיו " ובכך יכול היה לסכל לחלוטין את האפשרות להגיש ראיות לעניין האחריות. באילו התבטאויות מדובר? הפרקליטות מפנה למקומות בדוח בהם הוא מדבר על המגעים בין אנשי המשטרה לבין אנשי הפרקליטות לשם הכנת ההגנה לתביעה במהלכם עלו "אינדיקציות" שונות לכך שהתובע המשיך להיות בקשר עם אנשי המשטרה גם לאחר שנת ⁶⁵1997, וכי המידע "הובא בפני הפרקליטות באופן אגבי ועקיף מספר פעמים"⁶⁶. הפרקליטות מתרעמת גם על הכרעת הוועדה כי " …טיב הפעלתו (של המקור- א.ר.) יכול דווקא להתיישב עם

⁶³כותרת סעיף 4 למסמך ההשגות, מסמן ד’.

⁶⁴ מיוס 1/1/12. הכוונה מל הנראה לערעור לאתר גמר הדיון כול! (לרבות בשאלת הנזק) .בבית המשפט המתח׳, שכן בקשת רשות ערעור על פסק הדין החלקי, בשאלת האחריות, הוגשה לבית המשפט העליון וגדחתה מטעמים פרזצדוראל״ם: ברע"א 1795/12 מעת 8/3/12.

* סעיף 13 לפרק הממצאים.

⁶⁶סעיף 5 לפרק המסקנות.

26

טענת התובע על כך שירד מגדולתו_t נאלץ לחזר על פתחי המשטרה , 67 איבד קשר עם כל סביבתו ולכן פנה לאנשים היחידים שהכיר".

הפרקליטות חולקת על מסקנה עובדתית זר ומפנה למסקנות דוח ועדת פורטוגל ⁶⁸. לטענתה "אף שמדובר באמרת אגב לא מבוססת ולא נחוצה"..ושלמיטב ידיעתנו גם אינה תואמת את עמדתם של גורמים מוסמכים לרבות במערך המודיעין של המשטרה כיום , ברור שבעקבותיה נגרם נזק רב להגנת המדינה בתיק ונפגעה יכולתה …משלב זה ואילך להציג בבית המשפט עמדה מנוגדת. עובדה זו פגעה ביכולתה של המדינה לתקוף את ההחלטה בעניין האחריות על סמך הראיות החדשות ובכלל^,6״ . הפרקליטות יוצאת גט נגד השימוש שעשתה הוועדה בביטוי "נחשף" על הטיותיו השונות ככל שנוגע למקור , שכן עניין זה של חשיפתו סותר את עמדת המדינה שהתובע לא נחשף כמקור משטרתי.

• 28. חוששני שבעניין זה אינני יכול לראות עין בעין עס עיקר טיעוני הפרקליטות. אילו ׳חשש* פרקליט המדינה מממצאים שיכולים ׳להפריע׳ למשפט האזרחי בעודו מתנהל-הכוונה לשלב הוכחת היקף הנזק ולערעור כולל אפשרי לאחר מכן בשאלת האחריות והנזק- היה עליו להימנע מלבקש מלכתחילה מאת ראש אח״מ את בדיקת התנהלות המשטרה⁷⁰. לחילופין, יכול היה במקרה כזה לבקש לדחות את הבדיקה עד לאחר גמר ההליכים האזרחיים. אלא שנראה כי בדיקת התקלה נתפסה בשעתה כעניין בעל חשיבות ודחיפות

⁶⁷סעיף 2 לפרק המסקנות.

⁶⁸ד*ן וחשבק מיום 23/9/97 שנערך במשטרה *שראל בעקבות פרשת המקור דנן, שעסק בשאלת הפעלת ׳עד כמקור.

⁶⁹פסקה 4 (■ב) למסמך ההשגות.

⁷⁰עיון בדיון פנימי שהתקיים אצל פרקליט המדינה ביום 26/6/12 , דיון שבסיממו ה1תלט לפנות למשטרה ולבקש קיומה של בדיקה , מעלה כ• פרקליט המדינה אp לקח בחשבון שיקוליו את הסיכון: " דוח כזה משחק נגדנו ולא ל10בתנ1. הוא הודאה שלנו …הוא משחק נגדנו כראיה, לא ניתן להשתמש בו כתחליף לראיה עליונית .

אכן, על פני הדברים נראה היה כי התני לברמן את העניין ביסודיות ובהקדם בעיקר נוכה חששות והשרות שעלו בקשר לפעילות מכוונת מעד גורמים שונים עד כדי הפרה המורה של נורמות מחייבות . לכן נראה כי בדין הורה פרקליט המדינה כפי שהורה. משעשה כן ונתמנתה וועדת הבדיקה המשטרתית , נתכנסה ועשתה את עבודתה נאמנה , דומה שיש לקבל בהבנה־ גם אם לא בהכרח בהסכמה מלאה ־ את דרך פעולתה ואת ממצאיה , לרבות גלישה אפשרית קלה ׳לשוליים? לעניין העובדה שבמהלך מגעי העבודה שבין הפרקליטות למשטרה עלו "אינדיקציות" לכך שהתובע המשיך להיות מופעל- ציון הערכת עובדתית זו היה בהחלט כתוך תחום "המנדט" הברור של הוועדה. שהרי היא נתבקשה, בין השאר, לברר אם הועברו חומרים רלוונטיים בעניין זה מן המשטרה אל הפרקליטות. הערכת הוועדה בדבר ירידת ערכו של המקור – הגם שאכן לא הייתה בתוך גדרי המנדט המדוייק שלה- לא נראית לי בנסיבות העניין כחריגה שיש מקום להעיר עליה. ברישא של אותה פסקה קובעת הוועדה כי עובדת המשך הפעלתו "יכול ותומכת בטענת ההגנה .,.על כך שלא נחשף או לחילופין שלא נגרמו לו נזקים משמעותיים כתוצאה מחשיפתו או כאמור …לסייע בהוקעת מהימנות העדים מטעם התביעה". משציינה הוועדה קביעה זו, שנוחה לפרקליטות, לא ראתה מן הסתם מניעה לציין בהמשך הדברים את אופייה המדוייק של אותה הפעלה לפי טעמה והבנתה של הוועדה . מה שאמרה הוועדה בסיפא לאותה פסקה נועד אפוא להעמיד את דברים בהקשרם הנכון (לתפיסתה) ולדעתי אין לראות בכך כל פסול. אשר לציון העובדה – ההערכה, כי המקור נחשף בכתבה עיתונאית⁷¹-אודה שלא ירדתי בעניין זה לסוף דעתה של הפרקליטות במה ׳חטאה׳ הוועדה , מה גם שהפרקליטות עצמה קובעת כי "השימוש שנעשה בביטוי "נחשף" לאורך הדו״ח ביחס לתובע עלול להטעות והוא מנוגד לעמדת המדינה עד כה־ כי התובע לא נחשף כמקור משטרתי אלא לכל היותר ינשרף׳ עקב היותו עד תביעה או לכל היותר הוא 'חשף את עצמה עקב פרסומיו הוולונטריים בעיתונות או בבית המשפט".⁷² (התרגשת לא במקור).

לשאלה אם לא מן הראו■ מלכתחילה במקרה כגון זה, נוכח מעורבות שני גופי ממשלה בפרשה הנבדקת, להטיל את משימת הבדיקה על גורם בלתי חלו*, אין כנראה מענה נהלי, אלא בדרך של הסכמה משותפת או 1ועדת חקירה ממשלתית וכד’.

הכוונה לכתבה ב'ידיעות אחרונות' מיום 16/4/1998 , מאת שוש מולא , בה סיפר המקור, געת בריחתו מן הארץ, בעילום שם, את סיפורו, לרבות אודות היותו מקור מודיעין של המשטרה. ק1רא שמכיר את הסביבה העבריינית לא התקשה מן הסתם לזהות את המקור שאף תמונתו -בכיסוי עיניים – התנוססה בכתבה.

29. השאלה המהותית יותר היא אם אכן הפריעה חווערח בממצאיה ־ ככל שלא תיו נוהים לעמדת המרינה־ לתהליך הערעור על מסקנות פסק הרין החלקי. כבר הערתי לעיל כי את הסיכון תזה היה על מי שביקש את מינוי תווערה לקחת בחשבון שיקוליו קורם למינוי. משמונתה וערת בריקה עצמאית על פי כללי תעבורה במשטרה , קשת ואף לא רצוי היה לצפות כי תהיה ׳כבולה" לממצאים ולמסקנות רק ככל שהללו תואמים את עמרת המרינה בתיק כלשהו שמתנהל. מעבר לכך, על פי התרשמותי מן החומר, לא בהכרח שממצאי הווערה־ גם אם נתנה ררור לעצמת להביע רעות פת ושם בנושאים שאינם באופן מובהק ברלת אמותיה ולא בהכרח תואמות את ׳עמדת המערכת׳־ הס שהיוו הגורס הבלעדי המכריע להחלטה להימנע מלהמשיך בתהליך הערעור, ולסיים את העניין כהסרר פשרה⁷³.

• 30. המלצת תווערה בנוגע לעבודת הפרקליטות האזרחית והבנת מהות ההליר האזרחי: בפרק ההמלצות של הרוח אומרת הווערה: "מוצע להציע לפרקליטות כי בכל הנוגע לטיפול בתביעות אזרחיות העוסקות בתחומים משטרתיים רגישים , יטופלו תביעות אלה על ידי פרקליט אחד אשר בקיא בתחומים אלה ואולי אף בליווי קבוע וצמוד של פרקליט בכיר מהמחלקה הפלילית*⁷". הפרקליטות חולקת על הערה זו הן נוכח חריגת הוועדה מתחומי סמכותה, והן לגופה של הביקורת העלולה להשתמע מן ההערה כאילו הטיפול בתיק לא היה מקצועי ריו. הפרקליטות קובלת גם על כך שברוח לא "ניתן משקל מספק לחובת המשרד הנתבע לספק מידע עובדתי ומקצועי מלא ולעובדה כי הפרקליטות האזרחית אינה מתמחה ואינה אמורה להתמחות בתחום המקצועי נשוא התביעה וגם אינה עוסקת בחקירות בנושאים העובדתיים בתיקים שבטיפולה"⁷⁵. 

 

 

בעניינים אלה דעתי כדעת הפרקליטות, אכן, לא היה מקום מבחינת המערה להביע רעה בתחום מקצועי מובהק שאיננו נוגע למשטרת ישראל. אמנם המערה ניסחה את ההערה בזהירות ראויה כהצעה בלבד ("מוצע להציע") אלא שלדעתי* מעבר לחריגה מסמכותה , עניין שאותו אפשר היה אולי להכיל – אין ההצעה עצמה לגופה משקפת את הלקח הנכון נוכח נסיבות קרות המקלה במקרה רנן. דרך הטיפול בתיק הינו עניין מקצועי וניהולי לפרקליטות לענות בו ואין מקום להעדיף מראש שיטה של "פרקליט אחד" שירכז את העבורה או שיטה של צוות שינוהל על ירי מאן רהו כמקובל בעבורת צוות, או בכל שיטת ניהול מקובלת אחרת של משימה. אלא שהעיקר הוא בררישת הבקיאות מאת הפרקליטים המטפלים בתיק מסויים, וזו אינה צריכה הנחייה מיוחרת. אכן רצוי היה־ בעולם אידיאלי־ שכל פרקליט בפרקליטות יהיה ׳מומחה תוכך לכל רבר שבא לטיפולו, אלא שהגררה מחייבת כזו תחמיץ את העיקד. פרקליט אמור להיות מומחה בהכשרתו ובניסיונו המעשי להליכי בית משפט ובעל יכולת ללמוד את המאטרייה המקצועית המיוחרת בה עוסק כל תיק שבא לטיפולו. מאטרייה זו עליו ללמוד באמצעות הגורמים המקצועיים שעומדים מולו מטעם המשרד המיוצג הנוגע ברבר, או מומחים לדבר. חובתם של אותם גורמים היא ׳ללמד׳ אותו את רזי העניין המקצועי אותו עליו לייצג , ולספק לו את כלל המידע הנגיש לצורך זה על מנת לאפשר לו להגיע לרמת בקיאות שתאפשר לו לדעת לשאול את השאלות ותכתות להשלמת הדרוש לו לשם ייצוג הולם. כשהגררת היקפה של אותה מאטרייה או מידת הרלוונטיות שלה לעניין איננה ברורה – אמורה להיכנס לתמונה מערכת הייעוץ המשפטי של המשרד הנוגע בדבר. להבדיל מהמשפטן איש הפרקליטות שכאמור אינו חייב להבין בכל נושא שהוטל עליו לייצג־ המשפטן איש הייעוץ המשפטי של הארגון אמור, להשקפתי, להבין בזה ולסייע בסגירת מבערים שקיימים באופן טבעי בממשק שבין הדיסציפלינה הפרקליטותית לבין זו הארגתית שבגוף המיוצג. זאת, כחלק מן החובה המלאה של המשרד המיוצג לחשוף בפגי פרקליטיו את המידע כולו. על עגיין זה עוד יורחב בהמשך.

⁷²פסקה 5 (א) למסמך ההשגות.

⁷³ תהליך קבלת ההחלטות לקראת הסדר הפשרה ועצירת המשך ההליך, לא היה חלק מן המנדט בבדיקה ז! ואג׳ רואה עצמי מסע מלהביע בו לגופו בל דעה. יחד עם זאת ארשה לעצמי לציין, כ׳ לדעת•, בהתחשב בחומר שהזדמן ל■ לעיין בו ודעות (מח1ץ לפרוטוקול) ששמעתי במהלך העבודה, זהו נושא שראוי לשקול את בחינתו בנפרד במסגרת פנימית מתאימה.

⁷⁴סעיף 3 לפרק ההמלצות המערכתיות.

29

⁷⁵מסמך ההשגות, סעיף 6 (א).

31. לסיכום נקודה זו אעיר רק כי למיטב הבנתי, צוות הפרקליטות שהופקד על הטיפול בתיק התביעה במקרה דנן היה מורכב מבעלי מקצוע ראויים וכישוריו וניסיונו הרב הלמו ללא כל ספק את הגדרת אחריותו כאמור לעיל. אם היו כשלים בטיפול בתיק הם לא נבעו מעובדת היעדרו של "פרקליט בקי" אלא מסיבות אחרות עליהן אעמוד בהמשך.

32. תיעדר ממצאים של הוועדה בנושא הבדיקה והשגות על ממצאים שקבעה; פרק נכבד בהשגות הפרקליטות נוגע, כאמור, לכך שוועדת הבדיקה לא הגיעה בסיום עבודתה לממצאים ברורים בשורה של עניינים שדנה בהם; ובמקום בו קבעה ממצאים – לא היו הללו בחלקם מקובלים על הפרקליטות. אומר כבר כאן כי השארת שורה של נושאים מנושאי הבדיקה בלא הכרעה ברורה הינה אכן תוצאה ׳מאכזבת׳ בעיני מי שמצפה מוועדת בדיקה, באשר היא , להגיע תמיד לחקר האמת עד תומה בכל דבר ועניין. לדעתי, לעומת זאת, אין בעצם תוצאה כזו כדי להעיד בהכרח על טיב העבודה. השאלה איננה אם הוועדה הגיעה להכרעה בכל נושא מנושאי הבדיקה אלא אס עסתה כל שניתן היה לעסות, במסגרת סמכויותיה , על מנת להגיע לתוצאה זו. כבר ציינתי לעיל כי התרשמותי מעבודת הוועדה ודרך פעולתה היא שעשתה פעולות רבות על מנת לרדת לחקר האמת ובמקום שזה לא עלה בידיה נבע הדבר להתרשמותי בעיקר מסיבות אובייקטיביות שנותחו והוסברו. גם במהלך עמדתי נתקלתי בקשיים דומים ועלי להודות כבר כאן כי בחלק מן הנושאים שהוועדה לא נתנה להם מענה־ עמדתי אף אנכי , בסופו של יום, ולאחר מאמצים ודרישות חוזרות ונשנות מאת הגורמים הנבדקים , במצב דומה. הדבר נובע משיטת עבודה לוקה בחסר בעת קרות האירועים, מהיעדר תיעוד מספק בזמן אמת , מחלוף שנים לא מעטות מאז, ממגבלות של זיכרון אנושי, מנטייה טבעית של אנשים להתאמת המצוי (העובדתי) לרצוי (הנורמטיבי) וקשיים נוספים כיוצא באלה. עניינים אלה עור יוזכרו בהמשך בפרק המסקנות וההמלצות.

• 33. בהקשר זה, שורה של מכתבים ומסמכים שאותרו על ירי הוועדה, שתכנם היה רלוונטי מאור לשאלות הנברקות , נותרו ללא הכרעה בשאלה הבסיסית מרוע לא הועברו ליריעת הפרקליטות, ולגבי הלק מהם האם נשלהו על ירי המשטרה לאהר שהוכנו . הצטברות המקרים מן הסוג הזה ער כרי מה שנהזה להיות קיומה של ׳תופעה מתמשכת׳, יכולה אכן להעלות השר למגמה מכוונת של שיבוש או הסתרה מצר מאן רהו ולא בכרי אפשרות כזו, סל קונספירציה מכוונת, עלתה במוחם של אנשים, לרבות חלק מאלו שפגשתי במהלך עבורת התחקור. לשאלת קיומה של "קנונייה" או "קונספירציה" מן הסוג הזה אתן את רעתי בחלק אחר של העבורה. בשלב זה אמנה את המקרים בהם מרובר לפי טררם הכרונולוגי ואביע רעתי עליהם.

• 34. שני המסמכים הראשונים מבחינה כרונולוגית בהם מרובר הם חוות הרעת של קציני ימ״ר מרכז, ערי אבירר ואשר עזרי. הללו נתבקשו עם קבלת התביעה במשטרה, בתחילת שנת 2004 , לחוות את רעתם לגבי האמור בה ביחס לתובע- המקור. אשר עזרי הכין מסמך ביום ⁷⁶29/1/04 שהוכתר כ־״זיכרון דברים" ובו פירט את מעורבותו של המקור בפרשיית הסמים ער לשלב החקירה. בפרק הסיכום־ שהוא החשוב לענייננו- כותב עזרי, בין השאר: " גם לאחר שהתבררה עובדת חשיפתו כמקור, דאג ימ״ר מרכז לסייע (למקור), הן בכספים רבים והן בגמולים שונים- כחוב מוסרי אליו, סיוע שנמשך בעצם, עד היום הזה ". ימים ספורים לאחר מכן, ביום 3/2/04, הכין גם ערי אבירר מסמך רומה²⁸, שכותרתו- "כתב תביעה שהוגש על ע״י

• ⁷⁶ מסמן ז' ־, ׳צויין כ■ התאריך על גב* המסמן ד,/דס למועד קבלת כתב התביעה בפרקליט1ת ואף למועד רישו□ פתיחת התיק בבית המשפט (15/2/04). יש לשער שעותק מכתב התביעה הומצא למשטרה עוד קודם לכן ובעקבות כן נתבקשה עמדת הנוגעים בדבר לתכנ1.

(המקרר) " ובסופו, לאהר רברים על התנהלות ההפעלה בעבר, הוא מוצא לנכון לציין כי .♦ ״עד היום , הנ״ל ממשיך להיות איתי בקשר ובעת שלנ״ל ישנה בעיה , אם ברמת תיקים פליליים או בעיה כספית, הוא פונה אלי, למרות שבכל הזדמנות הוסבר לנ״ל שאסור לו לעבור עבירות פליליות״. שני המסמכים הללו שוגרו ביום 16/3/04 באמצעות מפקד ימ״ר מרכז²⁹ אל עו״ר לימור בן נתן, יועמ״ש מהוז המרכז. עור באותו יום, 16/3/04 , עם קבלת החומר, העבירה אותו הגב׳ בן נתן בצירוף מזכר³⁰ בכתב ירה אל עוזרת היועץ המשפטי במטה הארצי, כשבגוף המזכר היא מציינת: "החומר מסווג סודי ואני סבורה שאין להעביר אותו לפרקליטות בשלב זה״. מסמכים אלה -שהיה בהם כבר בשלב מוקרם ביותר של הטיפול בתיק, כרי להעיר לפחות על המשך מגעים- גם אם לא בהכרח מגעי הפעלה־ בין אנשי ימ״ר מרכז לבין המקור ער לשנת 2004 , נותרו ברשות גורמי המשטרה ותכנם לא הומצא אל גורמי הפרקליטות.

• 35. השאלה הראשונה שעולה למקרא שני המסמכים הללו היא מרוע לא מופיע בהם ציון העוברה שהקשר שנשמר עם המקור לא היה רק קשר של תחזוקה וסיוע אלא גם קשר. השאלה השנייה היא מרוע לא הועברו המכתבים הללו מאת המשטרה אל הפרקליטות, כפי שמצופה היה שיקרה נוכח היותם מתייחסים לנוסח כתב התביעה. לעניין השאלה הראשונה הסביר אשר עזרי כך³¹: ״אני לא בטוח שאני חשוף , יכול להיות שלא נמסר שום דבר שהוא בעל ערך – אולם אני כותב במפורש בדוח שאנחנו ממשיכים להיות איתו בקשר כי יש איזשהו חוב מוסרי כלפיו, אני לא בטוח שזה קשר מודיעיני…..לא בטוח (שעיינתי בתיק המוריעיני שלו לפני

עריכת המסמך- א.ר.) אבל סביר להניח שכן. באותה תקופה הכול היה בניירת לא היה ממוחשב ולכן העיון בו לא היה כל כך פשוט……אני חושב שסעיף ג.3. 

בסיכום שלי אומר מפורשות שיש קשר עם האיש שנמשך עד למועד כתיבת הדוח, אס המסמך הזה הגיע לפרקליטות לדעתי מן הסתם היו צריכים לשאול שאלות מה מהותו של הקשר….". עדי אבידר תסביר את תדבר בן³²: "בזמן שכתבתי את המסמך הזה הוא (המקור־ א.ר.) כמעט ולא נתן אינפורמציה. המסמך מתייחס למצב נתון בתקופת עריכת המסמך. לשאלתך למה לא מוזכרות כאן הידיעות או ההפעלות שהוא פעל אני אומר כי בתקופה הזו זה היה כבר יותר נושא תחזוקתי- היה מקבל כסף וכר בעקבות חשיפתו. לא ראיתי שום צורך לציין את ההפעלה שלו. זה היה משהו שהיה ברור מאליו…..לשם מה היה צריך לכתוב את זח?

לכולם היה ברור הסטאטוס שלו בעיקר למכותבים ( ר׳ ימ״ר מרכז ורמ״פ מודיעין / ימ״ר מרכז־ א.ר.) ". כאמיר, שבי תמסמבים שוגרו באמצעות מפקד הימ״ר³³ אל הגב׳ בן נתך מפקד הימ״ר מציין במכתבו את "התקלה (ה)מבצעית בתיאום בין היחידות" שעולת מתוך ההתכתבות ואשר הובילה לדעתו לחשיפתו של המקור, וממליץ על בחינת העניין "ברמות המקצועיות". הגב׳ בן נתן העבירה, כאמור, את החומר כמות שהוא בצירוף מזכר לעוזרת היועץ המשפטי במסה הארצי ואת הפסקה הנזכרת (״ החומר מסווג ואני סבורה שאין להעבירו לפרקליטות בשלב זה ..״) הסבירה כך³⁴: ״באותו שלב , אני לא יודעת אס אפשר להעביר את זה כמו שזה לפרקליטות מכיוון שזה סודי…………….כיוון שראיתי שהחומר מסווג ורגיש וכן שמעורבים בו גורמי אמ״ן בכירים , סברתי שלא נכון להעביר את זה באופן אוטומטי לפרקליטות לפני שהם נותנים את הדעת על זה ובוחנים את התמונה הכוללת. כיון שהמדובר בתיק שמעורבות בו שתי יחידות ממחוזות שונים , הטיפול והריכוז של הנושא צריך להיות במטה הארצי". 

עו״ד מרגוליס, מי שמונתה באגף הייעוץ המשפטי להיות אחראית על הטיפול בתיק במסה, ולמעשה לשמש ה־ case officer שלו ואשר אליה הגיע החומר מאת הגב׳ בן נתן, אכן לא העבירה אותו לפרקליטות. תיא תביעת את דעתה על התנהלות זו כך: "הפרקליטות זכאית לראות את הכול, זה אפילו טיפה מגוחך- אם הם רוצים שהפרקליטות תגן על המשטרה אז הם חייבים להראות לה את כל המסמכים. אני פונה בהמשך לראש אמ״ן ואני אומרת שאני רוצה התייחסות של אמ״ן לתביעה…אני גם אומרת שתהיה ישיבה בפרקליטות……אני עכשיו מבינה וגם כנראה אז שהם

העדיפו לבוא לפרקליטות ולתת התייחסות בלתי אמצעית….⁸⁴".

• 36. דומה שפירוט דרך הטיפול בשני המסמכים הנזכרים תחל מאופן עריכתם כימ״ר ועד לסיום דרכם במטה הארצי , וכן ההנמקות שניתנו ביחס אליה יכולים להצביע כבר כעת כעיקר על היעדר יד משפטית מכוונת שבכוחה היה לשקול עצמאית את הדברים/ לארק את המידע ולתעל אותו אל המקום הנכון אליו היה עליו להגיע. נוסח סעיפים 48-60 לכתב התביעה הזמין מפורשות בירור נסיבות חייו של התובע לאחר אירוע התביעה ואף מה שקרה לאחר הגשתה. אין מקום לחשוד ביועצות המשפטיות שהן היו שותפות למגמת הסתרה מכוונת כלשהי מאת הפרקליטות. נראה שהן הפגינו התבטלות מול אנשי השטח בכל מה שנוגע למידע שנתפס כאינטימי ביחידות המבצעיות של המשטרה. היה עליהן להעביר את המידע לפרקליטות/ או לכל הפחות לדרוש לקיים על כך דיון ברמות הפיקוד של המשטרה ככל שהתקיימה התנגדות מצד גורמי השטח להעביר את המידע. היה עליהן לפחות לקיים מעקב אחרי הדברים ולוודא שדברים מטופלים ולא נשמטים ו׳נופלים בין הכיסאות?

• 37. תמיהה יכולה לבוא גם כלפי שני אנשי הימ״ר הנזכרים־ עזרי ואבידר- כיחס לאופן הניסוח של המסמכים הנ״ל וכן באשר לטיב נימוקיהם הלא עקביים שהוזכרו לעיל, והיא משתלבת עם דרך התנהלותם בפגישות שקיימו (יחד עם אחרים) מאוחד יותר עם נציגי (=נציגות) הפרקליטות בהכנות להתמודדות עם התביעה. היה מצופה מהם כי עניין המשך הקשר המודיעיני עם המקור יעלה כבר במסמכים הראשונים הללו, ואם לא בהם הרי לפחות במפגשים

⁸⁴פגישה מיוס 6/10/13 שורות 154-158.

35

הבלתי אמצעיים שהתקיימו בפרקליטות בסמוך לאתר מכן⁸⁵. דרך ההתנהלות האמורה, במיותר בשלב המפגשים , אכן יכולה לעורר חשד שמא הייתה כאן כוונת מכוון למנוע מידע מאת הייעוץ המשפטי או מאת הפרקליטות. כוונה כזו, ככל שהייתה , לא בהכרת שבאה ממקום של רצון לשבש הליכים משפטיים (הללו היו רק בראשיתם) אלא מתון נטיית לב טבעית- שגוייה בנסיבות העניין־ של אנשי מודיעין להגן על פעילות מקורותיהם, במיוחד אם אותה פעילות נתפסת לתפיסתם כגבולית מבחינה הפעלתית. אילו שררה בין הגורמים השונים במשטרה אווירה של פתיחות , שקיפות, שיתוף מקצועי ונטילת אחריות, ניתן היה לצפות מצד אנשי המשטרה הנ״ל לגישה שיש עימה, לכל הפחות, לקצת יותר ׳ראש גדול׳. למרות כל זאת , אינני סבור כי ניתן להסיק ממחדלם זה, כשלעצמו, על כוונת מכוון מצידם להסתיר את העובדה הזו מתוך רצון לשבש את ההליך המשפטי וזאת בין אם ההסברים הלא עקביים שנתנו לכך מניחים כיוס את הדעת ובין אם לאו. את התרשמותי זו אני שואב מהשיחות קיימתי עימם ומהרושם שהותירו אצלי. עם זאת לא ניתן לשלול לחלוטין מצב, בעת התרחשות הדברים, של חוסר ׳התלהבות׳ מכל עיסוק בנושאי התביעה, שלדעת שני הקצינים נתפסה כמוצדקת לגופה. ייתכן שגישת "הראש הקטן" קיבלה חיזוק מנטיית הלב הזו. מה שנדרש בשלב זה, היה חיבור מקצועי נכון בין הידע המשפטי על מה שמצופה מאת המשטרה לספק בכדי להתגונן כיאות מפני התביעה, לבין מקורות הידע שהיה , כאמור , זמין. אילו חיבור כזה היה מתקיים בזמן אמת , אילו הפעילו היועצות המשפטיות שיקול דעת עצמאי והיו נכנסות לעומקם של דברים, בלי לסמוך על אחרים שיעשו זאת, יש לשער כי תוכן המסמכים היה שונה והם היו מועברים ללא חסימה למי שצריכים היו להיות מועברים. גם אם לקו אותם קציני ימ״ר ״בחוסר חשק״ לנדב מידע ( אולי בגלל היריבות הנזכרת והכעסים הכבושים)- וכאמור לא מצאתי סימוכין ישירים לכך* הנחייה מקצועית ~משפטית ברורה היה בכוחה לסלק את הספיקות הללו.

® ראו: אורנה פורגש, פגישה מיום 17/10/13 שורות 46-51.

• 38. ממסמר חבא על רצף המסמכים אותם בחנח חווערח ואשר גם לגביו עולה תהייה מה נעשה בו, מוא מכתבו של רמ״ח איסוף בני שגיב מיום ⁸⁶4/7/2005. מכתב זה הופק בעקבות הריון שהתקיים אצל פרקליס המהוז ביום ⁸⁷29/6/2005. עניינו של אותו ריון עור יוזכר בחמשך. בסיכום אותו ריון סיכם פרקליט המחוז, בין השאר – כי תיכרק השאלה "האם הוא (התובע-א.ר.) מקור וממתי־ חשוב!". במענה לסיכום זה הכין מר שגיב, שנטל חלק בריון, ימים ספורים לאחר מכן, את המכתב הנ״ל שמוען אל הגב׳ פורגש בפרקליטות. בסעיף 2 למכתב מציין מר שגיב כי "מבדיקת התיק המודיעיני משנת 1997 ועד 5/04 מסר 5 ידיעות שהן מסווגות כרקע בלבד (לא נעשה איתן כל פעולה אופרטיבית) כל הפניות היו של המקור בטלפון⁸⁸". בשיחה שקיימתי עם מר שגיב, ⁸⁹אף שלא זכר בשל חלוף הזמן את פרטי הדברים, הוא היה משוכנע על סמן שגרת העבודה שהכיר, כי המכתב שוגר ומן הסתם התקבל בפרקליטות⁹⁰. אנשי הפרקליטות טענו הן בפני וועדת הבריקה והן בפני כי מכתב כזה לא נתקבל אצלם⁹¹. עניין זה של אי שיגור מכתב שהיכן נראה בעיני חמור ומדאיג. במהלך הבריקה ביקשתי מר׳ אח״מ⁹² כי על אף חלוף הזמן ייעשה מאמץ נוסף, מכוח סמכותו הפיקודית, לאתר את מסלול

⁸⁶מסמך ט’.

• ⁸⁷ מסמך 1'.

• ⁸⁸ לעניין הפער בין האמור במכתב זר. לבין מה שנכלל במכתב מאוחר י1תר , מאת מיכאל n■•□ מ*ומ 3/11/08 , מסמך י', לא ניתן היה לקבל הסבר נ1כח חלוף הזמן וזכרונו המוגבל של מר שגיב. ■ש להניח שנוסח המכתב משקף את ההבנה שלו את הנתונים שעלו מן המערכת הממוחשבת. לענייננו אין לכך חשיבות שכן די היה בהפב״ה לע1בז־ת המשך ההפעלה- אילו הגיע המכתב לפרקליטות- על מנת לעורר אותה, מן הסתם , לשאלות הבהרה נוספות לפי הצורך.

⁸⁹פגישת מיום 28/10/13 עם נצ"מ (בג*מ.) מר בני שגיב בביתו – נוכח מצב בריאותו נבצר ממנו להגיע לפגישה במשרד ■התחקור נעשה בביתו.

⁹⁰עותק לא חת1ח של המכתב נמצא על ידי וועדת הבדיקה במשרדי חטיבת המודיעין במטה הארצי. לעניין הפרוצדורה של משלוח מכתבים מאת חטיבת המודיעין במטה הארצי לגורמי חוץ ראה דבר■ ניצב מני יצחק* בפגישה מיום 29/10/13, שורות 19-26; יפעת שט״נברגר מיום 28/10/13 , שורות 34-51.

⁹¹גבי פורגש , פגישה מיום 17/10/13 , שורות 150-151.

⁹¹ פגישה עם ניצב מני יצחק^, מיום 29/10/13. ניצב יצחק■ שימש בתקופה הרלוונטית ראש חטיבת המודיעין.

המכתב במשטרה וממנה לפרקליטות. ביום 14/11/13 השיבה לי בשמו עוזרת ר׳ אח״מ כי הדבר לא עלה בידם⁹⁵. על פי נהלי משלוח חומר משטרתי לפרקליטות כפי שהיו מקובלים אותה עת, אין ככל הנראה יכולת סבירה , כמיוחד לאחר חלוף כ-8 שנים- לעקוב אחר דרך הרישום והאישור של קבלתו על ידי הנמען (למשל: על ידי תעודת משלוח חתומה וכד׳ כמקובל בדואר רשום). על ענייו זה יש להצטער במיוחד שבן מכתבו של מר שגיב היה תוצאה חיובית של עבודת מטה ננתח- מופע נדיר בפרשה הנבדקת. העובדה שיש היתכנות להיותו של התובע בגדר מקור שממשיך להיות מופעל עלתה באופן מפורש בדיון אצל פרקליט המחוז – שעניינו יפורט בהמשך – והבהרת הנקודה הזו נתבקשה באופן ברור. במכתב נזכרת הפעלה מחודש 5/04- מה שאומר שהמקור המשיך בפעילותו המודיעינית אף לאחר מועד הגשת חתביעח. מר שגיב התייחס אליה במכתב שהכין בסמוך לאחר הדיון ומבחינתו עשה את מה שנדרש ממנו- שיגורו (גם) ישירות אל הפרקליטות. הוא לא זכר לומר למה לא הכניס את הגורמים המשפטיים של המשטרה לתפוצת המכתב. וכן : "ככל הנראה כאשר התבקשתי על ידי יעקב כהן( ־־פרקליט המחוז דאז-א.ר.) עניתי ישירות לפרקליטות. למיטב הבנתי מסמך מהסוג הזה הייתי רשאי לשלוח ישירות ולא באמצעות הנהלת החטיבה"⁹⁴. ניתן להעריך כי אילו הכניס מר שגיב גם את גורמי המשטרה הנוספים, כמו הייעוץ המשפט? לתפוצת המכתב < סיכוייו להגיע ליעדו היו משופרים, כמו גם לסייע בתהליך המעקב אחרי הטיפול בו.

מזכר מיום 14/11/13 מאת עו״ד סנ'*צ שלומית לנדס, ע' ראש אה״מ, מסמך *"ד, שמתייחס לשלושה מסמכים שקיבל ממג׳ ראש אח״מ לשם ביר1ר מסף מה עלה בגורלם; "בבדיקות במערכות המחשוב הקיימות כיום , הן בחטיבת המודיעין והן במטה האגף לחקירות ומודיע׳) לא אותרו סימנים לשלושת המסמכים שקיבלנו מכם (מסמך 3.11.08, 19.11,08, 4.7.05). עם זאת נמסר כ׳ ■תכן שבאותם מועדים תוייק! המסמכים באופן ידני. התיקים הועבר! לארכי1ן. חיפוש בהם איננו בעל סיכוי גבוה היום והזמנת התיקים תיעשה על פ׳ מיל1ת מפתה המשוערות והזמנת התיקים לוקחת זמן רב".

⁹⁴ שגיב, ש1רות 38-39. לעניין הסמכות לשיגור מכתב מסוג זה מאת החטיבה לגורמי yin שמעת■ גם דעות אחרות, אן לעניינה אין לכן השיבות מכרעת.

39. לסיכום נקודה זו, בנסיבות אלה, אין בידי למרבה הצער , להגיע למסקנה אחרת מזו שאליה הגיעה וועדת הבדיקה.

נוכח התשובות שקיבלתי מאת בכירי המשטרה, אין דרך בעת הזו להכריע בשאלה אם המכתב יצא מחצרי המשטרה. מכל מקום, אל הפרקליטות או אל הייעוץ המשפטי של המשטרה הוא לא הגיע. גם כאן אינני סבור כי ניתן לייחס את מחדל אי הגעת המכתב לאיזו כוונה נסתרת למנוע אותו מלסייע לגורמי המשפטיים⁵? המדובר בדמויות שונות, ביחידות מטה נפרדות, ולא נמצא איזה ׳קשר עלום׳ של זהות אינטרסים שניתן על פיו לקבוע קיומו של מניע סמוי שמחבר ביניהם. אילו רצה נצ״מ שגיב שלא למלא את הנחיית פרקליט המחוז כפי שהבין אותה, היה נמנע מלכתחילה מלהכין את המכתב שעותק ממנו נמצא בחלוף שנים במשרדו. כל שניתן לקבוע הוא שהטיפול בשיגור המסמך לקה בכשל קשה שמאפיין טיפולים דומים אחרים בפרשה זו בחצרה של המשטרה.

• 40. שני מסמכים נוספים על רצף זה ,לגביהם נותרה תעלומת אי שיגורם מאת המשטרה , הם מכתבי רמ״ד איסוף בחטיבת המודיעין מר מיכאל חיים⁹⁶ והגב׳ הילה פז⁹⁷, וזאת משנת 2008. מסמכים אלה הוכנו לבקשת הגב׳ מרגוליס בהמשך לפניית הפרקליטות על מנת לקבל תמונת מצב עדכנית באשר לתובע בהקשר של מאויימות כלפיו. הללו היו אמורים להיות מועברים, ככל הנראה , באמצעות הגב׳ מדגוליס. מכתבו של סנ״צ מיכאל חיים, שהוכן על ידי הגב׳ פז

⁹⁵נזכיר עוז בהקשר nr כ• בחלוף שנה – בי<ם 6/7/06, חת□ נצ״מ שגיב על תצהיר מענה לשאלון מסעם התביעה , מסמך ס"ו; הוא משיב שם על השאלות על סמך "עיון בחומר המצוי ברשותנו". ¹ש להניח, על 5> שגרת העבודה שצי•], שעובר לחתימה ע״ן גם בתיק המודיעיני של המקור. עניין המשך ההפעלה לא היה בין השאלות אליהן נתבקש להתייחס. נתון זה בהקשר שלנו הים בכל הנראה נ״סראל׳ באשר לשיטתו של שגיב, בהניחו שמכתב! שוגר ונתקבל – לא היה בציון עובדת היות המקור מ1פעל בגדר חידוש. בולטת כא/ שוב היעדרה של •7 מכוונת ומבקרת. בדומה – תצהירו של תנ"צ דוד מנצור , סגן ראש אח״מ אותה עת, מיום 2/11/08 . תצהיר זה, מסמן ט״ז ,שהוגש בתצהיר עדות ראשית מסעם ההגנה , נחתם ■01 לפני שיגע־ מכתבו של סנ"צ מיכאל ח״ם (מסמך •י) מטעם אח"מ שהכיל את בל המידע הנדרש. תנ״צ מנצור העיד כ■ תצהירו מתבסס "הן מידיעת■ האישית מתוקף תפקידי 1הן מעיון במסמכים". מהיעדר אזכור כלשהוא באשר למצבו העדכני של המקור קשה ללמוד על מודע!ת כותב התצהיר , במיוחד כשהנקודה שנראית לנ1 כיום קריטית, ככל הנראה לא עמדה אותה עת על הפרק.

⁹⁶מסמן י'.

⁹⁷מסמך ■"ז,

39

ונחתם על ירו, הינו מיום 3/11/2008 והוא ממוען במקביל הן אל עו״ד מרגוליט בלשכת היועץ המשפטי למשטרה במטה הארצי והן אל עו״ד פורגש בפרקליטות. במסמך, בין היתר, רשימת נתונים אורותיו כמקור מאז הורש פברואר 1997: "שימש כמקור במחוז מרכז עד שנת 2004 לסירוגין. נערכו עימו 13 פגישות, מסר 13 ידיעות בנושא סכסוכי עבריינים, ייבוא סמי□ ואמל״ח. בחודש יוני 2005 נפסל להפעלה לאחר שהגיש תביעה וחשף את עצמו כמקור …" ⁹⁸. מכתבה של פקר הילה פז הינו מיום 19/11/2008 ועניינו יריעות אודות המקור בקשר לפעילותו העבריינית. מכתב אחרון זה פהות רלוונטי לעניין הנברק באשר אינו עוסק במעמרו של המקור כמקור, אלא במירע אורותיו כעבריין, אך הוא חשוב מבחינה זו שגורל נסיבות שיגורו נותר כגורל מכתבו של סנ״צ חיים: על פי עמרת אנשי המשטרה שני המכתבים הללו נשלחו ליעריהם- הפרקליטות והייעוץ המשפטי של המשטרה ־ בררך שיגור הרואר המקובלת במשטרה". לגבי שניהם נטען הן

1ועדת הבדיקה ציינה נתונים שונים – 9 •דיעות בעקבות 9 פגישות. במהלך בדיקת* .ביקשת■ לגרר את הנתון הנבון תה אבן הוצג בפני מהמאגר הממוחשב , במו המצויין על יד■ הוועדה , בשינוי מסו״ם לבבי מועדי הפגישות. רארי תרשומת מפגש עם גיא ג'יק1בסון באוגדן העדויות. מבתבו של בני שגיב־ מסמך טי -הכיל גם הוא נתונים אתרים: 5 ידיעות שמסווגות כרקע בלבד, כולן בטלפון וללא פשלה אופרטיבית. תיאור זה שתה ממה שהוצג בפני כאמור. הפער בדרך הצגת הנתונים על יד• הקצינים השונים , נראה בעייתי, אלא שלענייננו אין לכך, כאמור, תשיבות מכרעת. ³⁵

מצר הפרקליטות והן מצר הייעוץ המשפטי של המשטרה בי לא נתקבלו שם. במהלך בדיקתי ביקשתי, כאמור, גט מאת ר׳ אח״מ וכן מאת היועץ המשפטי של המשטרה מתוקף בכירותס וסמכותם- והס נעתרו לבקשה- לעשות מאמץ אישי נוסף, למרות חלוף הזמן- כ־5 שנים- לעקוב אחר גורל המכתבים הללו לפחות מבחינת סדרי

 

רישומי המעקב שלהם. ע׳ ראש אח״מ השיבה בשם ר׳ אח״מ , כי הרבר לא עלה בידם^36 37 38. היועץ המשפטי של המשטרה השיב לי תשובה רומה“¹ בשורתה התחתונה.

• 41. בהקשרו של המכתב חנ״ל של סנ״צ מיכאל חיים יש לציין כי אך כחורש וחצי לאחר שיגורו (אם אכן שוגר), ביום 23/12/2008, השתתף סנ״צ חיים (יחר עם אחרים מהמשטרה, לרבות מהייעוץ המשפטי) בריון אצל פרקליט המרינה שנוער לבחון הצעת פשרה שעלתה בתיק, ואף התבטא במהלכו. תכנו של הריון איננו רלוונטי לענייננו, למעש התמיהה מרוע מצבו הערכני של התובע – אורותיו

ריבר בין השאר המכתב הנזכר- לא עלה כנתון חשוב בריון. לשאלתי בעניין זה השיב כי אינו זוכר את הריון אבל ככל הנראה "יצאתי

מנקודת מחשבה שכולם יודעים שהוא המשיך להיות מופעל בעקבות

המכתב שהוצאתי…"“¹; הנה כי כן, בהיעדר יר מקצועית מכוונת

ומרכזת שתחבר בין הפרטים לכלל רלוונטיות, נותר המירע החיוני הזה, באותו שלב של התהליך ,שוב, מונח כאבן שאין לה הופכין.

42 במצב דברים זה התנקה הסבירה היא שהחומר המדובר לא הומצא לפרקליטות. המצב המתואר היגו מראיג ומתייב את המשטרה לעשות ברק בית לפתות באשר לספק בנוגע להעברת מסמכים ממשרר אתר (=אח׳׳מ) למשנהו (־הייעוץ המשפטי) בתוך אותו בניין עצמו של המטה הארצי. אם המכתב לא הגיע אל הייעוץ המשפט? יש בכך גם הסבר אפשרי לאי הגעתו לפרקליטות ככל שהשיגור לפרקליטות נעשה באמצעה? הייעוץ המשפטי³⁷. גם במקרה זה לא מצאתי כל טעם הגיוני למניעת המירע כאופן מכוון מאת המערכת המשפטית. קשה עור יותר לראות ׳יר מכוונת׳, ברמת המטה הארצי, שתבלום את המכתב המרובד לאחר הכנתו , כשפעולות המעקב הקיימות אחריו מובילות ער ללשכת ראש אח״מ ראז. השאלה רשלנותו הקונקרטית של מי הייתה במחרל נותרת גם כאן, למרבה הצער, פתוחה.

• 43. כל שניתן לסכם בנקורה זו ולומר הוא כי אם אין בירי הגורמים הבכירים ביותר של משטרת ישראל לקבוע, בחלוף 5 שנים( לא בגרר ׳פרה- היסטוריה^,), ממצא ברור אם תומר מסויים, חיוני ורגיש , יצא את לשכת ראש את״מ ומה עלה בגורלו – זהו מצב בעייתי ביותר בהתנהלותה הפנימית, כלשון המעטה.

• 44. העברת מירע מהתיק המודיעיני של המקור אל הפרקליטות: בהקשר זה- שעניינו העוברתי יובהר מיר בסמוך- טוענת הפרקליטות כי החומר מהתיק המוריעיני הממוחשב והפיזי של המקור שהועבר מאת המשטרה אל הפרקליטות, נמסר חטר ובאופן שלא ניתן היה ללמור ממנו בבירור על עוברת המשך הפעלתו של המקור לאחר אירועי שנת 1997. הפרקליטות חולקת על מסקנת ווערת הבריקה כי המירע לא הוסתר באופן מכוון על ירי גורמי המשטרה ומכל מקום, על פי הטענה, המשטרה לא עמרה בחובתה למסור את כלל המירע הרלוונטי באופן בהיר וברור. אקרים ואומר כבר כעת כי רעתי כעניין אחרון זה של אופן מילוי חובת המשטרה, כרעת הפרקליטות: יהא החומר שהועבר אשד יהא- אין לראות בדרך

an^1<B ■צחק•, ה״ש 99 לעיל.

42

זו משום מילוי החובה לספק את המידע הרלוונטי של תמשך הפעלת המקור. פירוט הדברים להלן ייעשה רק כדי להעמיד דברים על דיוקם במישור הטכני נוכח טענות שהושמעו בקשר לכך.

• 45. לתלו פירוט השתלשלות העניינים בסוגייה זו שהינה אכן אבן בוחן חשובה בהבנת מערכת קשרי העבודה שבין הפרקליטות והמשטרה בהקשרו של הטיפול בתיק האזרחי: משהובא לידיעת הפרקליטות, בסוף שנת 2008, עניין קיומו במשטרה של תיק מודיעיני של המקור ממנו ניתן לדלות מידע חיוני לביסוס ההגנה במשפט- שיגרה הגב׳ פורגש , ביום 11/12/2008 מזכר אל עו״ד בן נתן¹⁰⁴. מזכר זה, כפי שתוכנו מעיד עליו , בא לאחר שיחה טלפונית מקדימה¹⁰⁵, ובו ביקשה גב׳ פורגש , לשם הכנת החקירה הנגדית של התובע , לעיין כתיק המקור של התובע, בתיק המודיעין שלו, וכן ברישום הפלילי שלו ושל אשתו. המזכר הועבר עוד באותו היום על ידי גב׳ בן נתן באמצעות הדואר האלקטרוני ¹⁰⁵אל ימ״ר מרכז ושם הועבר לטיפולו של סנ״צ אלי אסייג. למחרת היום (12/12/08) הינחה סנ״צ אסייג בכתב ידו על גבי המסמך , את אחד מעובדיו "ליצור קשר עם התובעת, במקביל להוציא את החומר המבוקש , על מנת שתעיין בלבד. נא שיחה לפני כן״¹⁰⁷. יומיים לאחר מכן (14/12/08) קיימה הגב׳ בן נתן שיחת ועידה טלפונית במשרדה כשעל הקו שותפים לשיחה סנ״צ אסייג, גב׳ פורגש , והגב׳ מוראל . על פי תיעוד השיחה¹⁰⁸ שעניינה היה החומר המבוקש ואשר נערך בכתב יד על ידי הגב׳ בן נתן : " בשיחה עם אלי אסייג …הבקשה צומצמה ל: רשימת הטבות, רשימת הוצאות מודיעין לשם מה, תיק המקור 12/97־1/95 כולל ידיעות, דוחות פגישה וטלפונים עימו. תיק מודיעין עליו מ־1/95

¹⁰⁴מסמך כ״ב.

¹⁰⁵ מצד הגב' בן גתן מתועדת שימה מקדימה זו במזכר .בכתב ■ד, מסמן כייג , מי1מ 11/12/08: ׳' א1רנה פורגש צריכה דחוף : 1) ר .פ. מעודק של (המקור) 2) תיק מקור של (המקור) 3) תיק מודיע■! של (המקור) שולחת פקס

¹⁰⁶מסמך כ״ד.

"¹⁰ מסמך ב״ה, ¹⁰⁸מסמן כ״ו.

43

עד היום . ר״פ. אלי (אסייג- א.ר.) אומר שיאתר ויעביר". תוצאת תשיתת תייתת שיומיים לאתר מכו, ב-16/12/08, שיגר מר אסייג את תחרמר אל תגב׳ פורגש בפרקליטות באמצעות איש משסרת¹⁰⁹ שתית בחזקת שליח בלבד ללא יכולת ליתן תסברים ביחס לתומר שתביא. תחומר תובא בצירוף מכתב בו מביא אסייג ליריעתת כי המסמכים שצמסרו לידית חינם חומר סודי ביותר , ממודר¹¹⁰. אסייג ביקש ממנת באותו מסמן לאשר קבלת תחומר על גבי תטפסים תנלווים תמצורפים ובתום תטיפול לתשיבם למשטרת לצורך ביעורם.

• 46. שתי שאלות נותרו במחלוקת ביו מפרקליטות לביו אנשי ממשטרת שעסקו בכך כמקשרת של מערכת מעובדות תג" ל: מאחת– פשר אותו ׳"כס׳מס" של בקשת מפרקליטות; משמית– מת מייתת המהות וחמתבתת המדויקת של מחומר שמגיע מאת ממשטרת אל מפרקליטות בעקבות אותו סיכום ומאם ניתן מיה למבין ממנו, כמות שמוא, בצורת שתובא, אודות ממשך מפעלת ממקור. לטענת מגב׳ פורגש מיא אינת זוכרת את ממעמד בו כביכול מסכימת לצמצום מיקף מחומר שביקשת¹¹¹. לטענתת אין לתסבמתת מנטענת לצמצום כל מגיון שכן נדרשת לכלל מחומר . לעניין מחומר שמתקבל אצלח-טענתה מיא כי, גם אם נתנת מסכמתת בבלי דעת, מרי שלא ניתן חית למבין ממת שמובא אליה שקיימות ידיעות שמצביעות על ממשך מפעלתו של ממקור לאחד שנת 1997. וועדת מבדיקת מתייחסת לעניין זת בממצאית בדוח¹¹² במילים מבאות: " המקום היחיד שלכאורה ביקשה הפרקליטות באופן מפורש לקבל לידיה את כל הידיעות שמסר המקור, הוא הבקשה משנת 2008 …..למרות

¹ איש הימ"ר ש* מכלוף. כפגישה עימ! מיום 18/11/13 שורות 23-25, התקשה לזכור כלל את האירוע המדובר . הוא אישר את המזכר שנכתב ככתב ידו בו דיווח לגבי שפירא , לאחר מעשה, על העברת התומר: "אני מניח שקיבלת■ מעטפה ובה הומר ונתבקשתי למסור אותו לפרקליטה וכך עשיתי. אם אני רואה את חתימת הפרקליטה בתחתית כל אחת מהרשימות הללו אני מניח שהוא חתמה ואני החזרתי את המסמכים החתומים למיכל כפי שאני לומד מהמזנר מ-16.12.08".

¹¹⁰מסמך כ״ז.

¹¹¹גבי פורגש, פגישה מיום 17/10/13, שורות 262-274.

¹¹²סעיף 15 בפרק הממצאים.

44

הבקשה, הועברו לפרקליטות מידעלם שנתן התובע רק עד לשנת 1997 ואף צויין שזו הייתה הפגישה האחרונה עימו, ובכך לכאורה הוסתר המידע מהפרקליטות…..הוועדה מצאה כי המידע בנוגע לידיעות

שמסר התובע הועבר לפרקליטות לגבי התקופה עד לשנת 1997 בלבד, וזאת בשל סיכום שנעשה בין המשטרה לפרקליטות לגבי צמצום הבקשה המקורית (להערכת הוועדה בשל העובדה כי באותה עת לא סברו שמעבר לתקופה זו המידע רלוונטי). בשל כך , הועבר המידע כפי שהועבר (כאשר לגבי הידיעות המאוחרות הוא מסומן a־x) ועל אף זאת ניתן היה לראות ולהבחין כי קיים מידע נוסף וזח לא ׳הועלם׳ באופן מלא."

• 47. לעניין צמצום הבקשה המקורית של הפרקליטות מאת המשטרה באותה ׳שיחת וועידה׳ – על פי המסמכים שבאו בפגי וכן על סמך הדברים שנאמרו במפגשים שקיימתי עם הנוגעים בדבר, נראה לי בבירור כי אכן ניתנה הסכמתה המפורשת של הפרקליטות לצמצום הבקשה המקורית, בעניין זה אני סומך על התיעוד הקיים, שנעשה בזמן אמת, על פיו ניתן לעקוב בדיעבד במידה רבה של וודאות אהר כל שלב משלבי הטיפול בימ״ר בבקשת הפרקליטות, הגב׳ פורגש בהגינותה, אף שלא זכרה את המעמד במדוייק, לא שללה אפשרות לקיומה של שיחה כזו בה שוכנעה להסתפק בחלק מן החומר אותו ביקשה בבקשתה הכתובה³“, בדיעבד- ובחוכמה שלאחר מעשה -אכן לא היה במתן הסכמה כזו מצידה כל הגיון מקצועי, אלא שבהסתכלות על ההתרחשויות «מ; אמת- ניתן לתת לכך יותר מנימוק אחד אפשרי, אפשרות אחת היא שאנשי המשטרה ביקשו מאנשי הפרקליטות- זו בעצם הייתה תכלית שיחת הוועידה שהיוזמה לה באה מהמשטרה- למקד את המידע הנדרש על מנת שלא יהיה צורך, מטעמי בטחון מידע, להפיק תדפיסים בהיקפים גדולים ומיותרים מעבר לצורך*¹¹ כפי שהוגדר אותה עת, אפשרות אחרת היא- בדרמה לסברת הוועדה – שאכן עניין המשך ההפעלה של

¹¹³גבי פורגש, פגישה מ-17/10/13, שורות 262-263.

^1wמיכל שפירא, פגישה מ-28/10/13, שורות 84-85.

45

המקור לא עמד אותת עת לנגד עיני הפרקליטות כעניין שאפשר לתעלות אותו על הדעת ושיש לקחת אותו בתשכון ולדרוש מידע לגביו. יוזכר כי שאלת תמשך הפעלתו של המקור לא עמדת מלכתתילת כלל כאפשרות במכתבה של הגב׳ פורגש מיום ¹¹⁵11/12/08 . כל שביקשת תית מידע שיקל עלית "להתמודד עם טענות התובע הרבות בנוגע לאופן עבודתו כמודיע וכמקור…..מעניין

אותי תיעוד מפגשיו עם מפעיליו. מה מסר ואיזה דברים הוחלפו ביניהם . מה היו תדירות הפגישות וכיוצ״ב………(החומר) הוא לצרכי

חקירה נגדית בלבד". לכן אין תימת בכך שבאותה שיחת וועידת ניתנת הסכמת הפרקליטות לצמצום המוצע, בלי לחשוב ולהביןכזס; אמת את המשמעות המלאה של הוויתור תזת. עדיין יש להעיר כי אילו הושקעה מחשבה מקצועית- משפטית עצמאית בכל תהליך הזה של העברת מידע , אי הבנה או אי מודעות לצורך לא הייתה אמורה לקרות. תיאום ציפיות בין גורמי שטח לבין הגורמים המשפטיים־ בקשר למידע רגיש שנראה חיוני להליך המשפטי, לא צריך להיעשות בשיחות וועידה ובלי להביט בחומר עצמו, ולהסביר את מהותו על מנת שניתן יהיה לקבל החלטה לגביו. נקל לשער כי נוכח הריחוק הפיזי שבין הדוברים, כשהייעוץ המשפטי של המשטרה רואה את עצמו מתווך בלבד (ומארגן שיחת וועידה , נוכח בקשת סנ״צ אסייג לברר את מהות הבקשה) , ׳שכנוע׳ אנשי הפרקליטות בדבר החומר המתאים להם הכריע אותם בקלות רבה מדי.

• 48. לענייו החומר שהובא בסופו של דבר למשרדה של הגב׳ פורגש; ממה ששמעתי מאת הגב׳ שפירא¹¹⁶ -היא הכינה למשלוח את החומר באופן מדוייק כפי שהינחה אותה סנ״צ אסייג בהמשך לסיכום שהתקבל באותה שיחת וועידה שהוזכרה. החומר שהכינה כלל פלטי מחשב של שלוש רשימות (=אינדקסים): ידיעות אודות המקור, ידיעות אותן מסי המקור וכן רשימת שלדוהות הפגישה שהתקיימו

¹¹⁵ מסמך כ"ב. למרות שאפשרות כזו עלתה כבר בדיון אצל פרקליט המחוז מיום 29/6/05 , מסמך 1', אלא שככל הנראה לא הופנמה על ■ד׳ רוב המשתתפים.

¹¹⁶פגישה עם מיכל שפירא מיום 28/10/13, שוחת 37-50.

46

עס המקור. לכל רשימה כזו צורפו פלטי המחשב של תכני הידיעות והפגישות עצמן. החומר נשלח עם שליח איש חימ״ר ¹¹⁷עם הנהייה שנרשמה בכתב ידה של שפירא על גבי הרשימות להחתים את הגב׳ פורגש בתחתית כל רשימה (־אינדקס) כראיה לקבלת החומר שצורף ואכן הדבר (=ההחתמה) נעשה. בעניי( מהותו המדוייקת של החומר שנתקבל על ידי הגב׳ פורגש ונשאר במשרדה נתגלעה מחלוקת. הגב׳ פורגש לא חולקת על כך שחתמה כאישור קבלה בתחתית שלוש הרשימות הנזכרות אלא שלמיטב זיכרונה מה שנשאר ברשותה הייתה רק רשימת הידיעות אודות המקור וכן תדפיסי ערוד הידיעות עצמן. אשר לרשימת הפגישות ורשימת הידיעות שמסר המקור לא הייתה בטוחה שנשאר ברשותה עותק מהם“? לעניי( שאר החומר הנזכר – היא מעריכה כי לאחר עיון חטוף בחומר וחתימה על הרשימות הוא הוחזר למשטרה¹⁹? כשלעצמי, על פי תיאור המהלך כפי שהסבירה אותו הגב׳ שפירא, בהסתמכה על תיעוד כתוב²⁰? אני סבור כי כלל החומר, לרבות התיק הפיזי, אכן הובא לפרקליטות. אי הבהירות מצד הגב׳ פורגש בעניי( זה, לגבי מה שנשאר במשרדה, נובע מקושי מובן לזכור במדוייק, בחלוף שנים, את מהלך הדברים שלא תועד בפרקליטות, ולמעשה נלמד משחזור זיכרון בדיעבד בהסתמך, בין השאר , על החומר שהועבר על ידה לכספת פרקליט המדינה לאחר מכן¹²¹ . הגב׳ פורגש הוסיפה עוד כי על גבי העמוד

¹¹⁷ש■ מכל1ף שנזכר לעיל.

^1:3 גבי פורגש , שורות 285- 288. לאחר הפגישה הוסיפה גב' פורגש : " ברור לחלוטין שרשימת הידיע1ת שמסר התובע שסומנה ב- x עם הפתקית לא הושארה אצלי ואכן גם ע1תק ממנה לא נמצא בתיק שהועבר ללדור אלא רק בתיק המקורי שנשאר במשטרה": ש1ר1ת 291-293. לעניין דוחות הפגישה – מרישום בכתב ■דה על גב■ מכתבו של סנ״צ אסייג־ מסמן כ"ח- ניתן ללמוד : " החומר הגיע ללא דוחות הפגישה, דוחות הפגישה לא הגיעו לפרקליטות". ההערה מופיעה בשולי המכתב ran־ שמאל למסה כשהיא מתייחסת לרשימה בצד ימין בה נכתב בכתב יד: " להלן פירוט: !.צילומים של מסמכים מתיק המקור 2. ידיעות שנמסרו אודות המקור 1/1/95-15/12/08-13 3. ידיעות שמסר המק1ר מ-1/1/95 עד 31/12/97 +רשימה 4. ר׳׳פ של המק1ר (20 עמודים ) 5. דוחות פגישה מ-1/1/95- 31/12/97 + רשימה."

¹¹⁹ עו"ד פורגש , שורות 298־296.

^0ט פגישה מיום 28/10/13 , שורות 54-67; 115-116.

¹⁷¹ גבי פורגש , ש1רות 111-112 ; לדבריה העדיפה אתרי גילח הראיות התדש1ת שהחומר יישמר אצל פרקליט המדינה, הוועדה העתיקה את החומד שנימצא בכספת פרקליט המדינה ובין השאר מצאתי בו את כלל הידיוטת שמסר המקור בין 1/95 ועד תחילת 1997.לכן סביר להניה שכלל הידיעות עצמן נמסרו כנגד

47

הראשון של רשימת היריעות שמסר המקור – רשימה שלא נותרה ביריה- סומן x על גבי אותן יריעות שהרגו מהתקופה עליה סוכם (ומהן ניתן היה אולי – על פי הטענה " ללמור על מסירת יריעות מאוהרת יותר). אלא שעל פי זיכרונה תוצמד על גבי אותו חלק של העמור מעל ל־א , פתק צהוב בכתב ירה של הגב׳ שפירא באופן שהסתיר את חמש השורות שנגעו לידיעות המאוחרות²²?

• 49. כך או אחרת, רומני שנוכח מה שייאמר להלן, בעניין היכולת להסיק משהו מן החומר במתכונת שבה שהגיע , אין בעיני חשיבות מכרעת לקביעה מה בדיוק הייתה צורתו בעת שהגיע למשררי הפרקליטות, מה נשאר בירי הפרקליטה ומה הוחזר לאחר עיון, וכן אלו שורות כוסו בפועל באינרקס היריעות שמסר התובע. בשלב זה של הבריקה גס קשה לקבוע זאת באופן ווראי שכן אגב עבורת ווערת הבריקה שונתה, ככל הנראה, גס החזות החיצונית של חלק מהחומר־ למשל התיק הפיזי- נוכח עריכתו בווערה ²³? לרעתי בכל מקרה לא ניתן היה לצפות מהפרקליטות להבין בעצמה את מהות החומר . זה היה תפקיר המשטרה לעשות והמחרל הזה אמור להיזקף לחובתה בלבר.

• 50. בפסקת הסיום של פרק הממצאים אמרה הווערה בעניין זה: ״.״.בשל כך , הועבר המידע כפי שהועבר (כאשר לגבי הידיעות המאוחרות הוא מסומן a־x) ועל אף זאת ניתן היה לראות ולהבחין כי קיים מידע נוסף וזה לא ׳הועלם׳ באופן מלא"*²? כאמור, בעניין זה רומני שאינני יכול לראות עין בעין עם הוועדה. גם אם החומר שהובא למשרדה של הגב׳ פורגש תאם את מה שסוכם בינה לבין מר אסייג־

התימת אישור על אינדקס הרשימות שצורפו אליהן. בכל מקרה ידיעות אלה לא כללו את מה שמסר המקור לאחר תחילת 1997.

בחומר כפי שהובא אלי מאת וועדת הבדיקה הפתק היה משודך בתחתית העמ1ד הראשון – מסמך כ"גי.

¹²³ ראה: רמי ■חב, פגישה מיום 24/10/13, שור1ת 35־31; אפריים ברכה , בהתייחס לצילום תיק המקור שהיה אצל פרקליס המדינה, פגישת מיום 21/10/13, שורות 129-134; אורגה פורגש, פגישה מיום 17/10/13 ,שורות 115־101.

¹²⁴דוח הוועדה , סעיף 15 לפרק הממצאים. גס בסעיף 8 (13) (1) – עוד קודם לכן, בפרק העובדות -ציינה הוועדה בהקשר זה כ■ סימ1ן ה-א בצבע אדום היה "באופן שניתן היה להבחין היטב מה כתוב בשוחת אלה",

48

ולהערכתי כאמיר, סביר שתאם־ אינני סבור כי במתכונת שתובא אלית תיא יכולה תייתת לתבין, בלי סיוע ותסבר מפורש מצר גורם בקי ברבר , כי תתומר- אותו אינדקס יריעות שכמת מן תתפעלות תמאותרות שבו כוסו 1-X – תצביע על תמשך תפעלת³⁹. מת נם שבסמוך נרשמת תערת תבתרת של גב׳ שפירא על גבי אותו פתק לפית תפגישת תאחרונת בפועל נערכת בינואר ⁴⁰1997. אכן אילו תופנתת תשומת ליבת לעניין זת על ירי מי שבקי בתבנת סגנון תרשומות תמשטרתיות, ניתן תית ללמוד מתוך תתומר שתועמד לעיונת על פעילות תמקור בתמשך תדרך. אלא שבתיערר תפניית כזו, לא תית מקום לצפות ממנת כי תיתן רעתת לעניין זת ותסיק ממנו את תמסקנות תמתבקשות. אם כוונת תווערת תייתת – וניסותת בעניין זת לא תית ברור דיו- כי יש בכך (־"ברמז" לקיומו של תמידע תנוסף) אינדיקצית לתיעדר כוונת מצר מאן רתוא להעלים את תמירע־ זאת אכן ניתן לקבל וזו גם תערכתי את מצב תרברים . גם בתקשר זת , תתוכמת שלאחר מעשת , כשכל מי שעוסק בעניין כבר יורע ומבין את "סוף תסרט׳/ עלולת לשבש את ראיית תמונת תמציאות תנכונת.

• 51. בתקשר זת ניתן לסכם ולקבוע כי מנגנון תעברת תמידע שבין תמשטרת לפרקליטות פעל באופן לקוי. בתיערר ׳תיווך^, מקצועי ראוי, תדרך של תעברת מידע חיוני ומורכב כמו מידע מודיעיני בשיטת של ׳תתכתבות׳, שיחות וועידת ושליחים שאין ככוחם לתת תסברים מקצועיים – אינת תדרך תנכונת. מצופת תית בנסיבות כאלה כי גורמי תמודיעין והפרקליטות ייוועדו באופן בלתי אמצעי, ׳ישבו על החומרים׳ הנדרשים וילכנו בפגישת פיזית, פנים אל פנים, מת בדיוק נדרש, לאיזה צורך ואיך עונים על תצורך תזה בדרך תיעילת ביותר. מנגנוני תעברת מידע מסוג זת ותיאום ציפיות מקצועי, קיימים מזה שנים רכות ובאופן רציף בממשקי עבודת גורמי המודיעין השונים עם גורמי הפרקליטות השונים (מהלקת הבגצי״ם דרך משל) וסדרי העבודה בתהום זה אינם צריכים "המצאת הגלגל מהדש".

מ. סוגיות מרכזיות נוספות- בירור

החשד לקנוניה

52. ברקע האירועים הנבדקים עמד ׳עימות׳ בין שתי יחידות משטרה – ימ״ר מרכז, מהד גיסא וימ״ר ת״א, מאידך גיסא. ׳פרשת הסמים׳ נשוא החקירה הפלילית בה נחקר המקור והופלל, הביאה את מערכת היחסים שבין שתי היחידות הללו לכדי משבר. עקב כן מינו ראש אמ״ן וראש אח״ק במשטרה, בסמוך לאירועים, שני צוותים לבדיקת התנהלותן של אותן יחידות , וכן לעניין הצורך בחידוד הנהלים⁴¹. דוח הצוות הראשון מפרט את דרך ההתנהלות הבעייתית של קצינים משתי היחידות ומורה על צעדים לתיקון הקלקולים. הדברים מוזכרים כאן רק כרקע מוכר וכחסבר אפשרי לאווירת החשדנות שריחפה במהלך כל התקופה הנבדקת לרבות בחלק מהפגישות שקיימתי עם בעלי התפקידים הנוגעים בדבר.

• 53. אותם חשדות מצאו ביטוי בעמדת הפרקליטות בטענה כלפי וועדת הבדיקה כי היא "לא חיפשה תשובה למניע שהוביל להסתרת החומרים…מדוע ..היה למפעיליו של התובע עניין לא לגלות את המשך הפעלתו / קבלת ידיעות ממנו …שאלת המניע להסתיר היא שאלה גדולה שאין לגביה התייחסות של הוועדה⁴²״. בדבריה ⁴³ הבהירה הגב׳ פורגש " שבדיעבד מדובר בחיסול או בניסיון חיסול של חשבונות אישיים, של רמי יהב בשיתוף פעולה עם התובע , מול אפריים ברכה….זה היה להביא את אותו ריב בין הימר״ים להכרעתו של בית

המשפט תוך הסתרה ואי גילוי של עובדות רלוונטיות…"; בהמשך מסבירה הגב׳ פורגש כי "זו מסקנה שאני מסיקה מהשתלשלות העניינים…הם (רמי יהב, שבי בן ארמה, עדי אבידר־ א.ר.) עבדו עלי בעיניים …״. לשאלתי הרחיבה הגב׳ פורגש את מעגל "ההשודים" באותה ׳קנונייה׳ גם אל עבר אנשי המשטרה נוספים- " חבריו של רמי יהב מתוך המערכת -אשר עזרי, אולי גם אלי אסייג ואולי אפילו מיכל שפירא.".לגבי אשר עזרי אני אומרת יותר בוודאות מכיוון שנפגשתי איתו אישית, הוא איש מודיעין של ימ״ר מרכז שנשלח על ידם לסייע לי ולא עשה זאת ואני טוענת שבמכוון… הם הפנו אצבע מאשימה לאפרים ברכה . לא אמרו דבר על המשך הפעלה, אלא להפך הם נתנו להבין שהאיש נשרף ואין בו תוחלת". וכן: "אם רמי יהב כמו שאני סבורה בדיעבד, עומד מלכתחילה מאחורי התביעה של המקור, תמצית העדות שלו נמסרה לבאת כוח התובע עוד קודם לשלב הגשת התביעה האזרחית. אני יודעת את זח מכיוון שבתחילת שלב הראיות היא מסרה לי את תמצית העדות כבר מוכנה¹³⁰ …אני סבורה כי כל הקטע של ההפעלה המאוחרת הורסת לחבורה הזו את הקייס. הם באים ממקום של נקמה ושנאה. לכן כל פעולה שתכשיל את המדינה נראתה לגיטימית מבחינתם……….אני חושבת שהקנוניה שאני

מייחסת לרמי יהב וחבורתו היא מצומצמת והיא ׳התלבשה׳ על הכשלים האחרים של המערכת שאותם ציין סיסו. זה שירת את מטרתם. אינני יודעת אם חשבו על זה מראש או שנהנו מזה בדיעבד."

• 54. אין ספק שהסברה שמעלה הגב׳ פורגש־ שהיו שותפים לה גם אחרים¹³¹־ הינה חמורה ומטרידה, ויש לבחון אותה בזהירות קודם שקופצים למסקנות נמהרות. לזכותה של הגב׳ פורגש ייאמר כי מתוך דבריה עצמם ניכר שסברה זו שלה איננה יותר מאשר תוצאה של ניתוח לאחור את שרשרת האירועים ואיננה מבוססת על מידע ישיר ומוצק כלשהו מעבר למה שפירמה. אכן, אין להתפלא על קיומה של סברה מסוג זה נוכח שרשרת התקלות שנמצאו בפרשה זו

¹³⁰הכוונה למסמך ן"'א (תסמן מודפס + כתג יד).

¹³¹ אפריים גרכה, פגישה מיום 21/10/13, שורות 57-63; אושרה גז, פגישה מיום 24/10/13, שורות -29 33.

51

ואשר לחלק מת( לא תית גס לוועדת מבדיקת (ולצערי גס לא לי) תסבר מניח את תדעת, למעט רשלנות, תוסר מקצועיות, עבודת מסת רעועת וכד/ רגשות התסכול ותכעס שחוותת תפרקליטות נוכח תוצאת פסק הדין החלקי בבית המשפט, תחושת ח״עוול שהדוח של סיסו הנציח¹³²״ במיוחד כלפי שני הנתבעים האישיים , כשהס מצטרפים לאופן תתתנתלות של חלק מאנשי חימ״ר- מת שנתפס בעיני אחדים כחציית מקווים- ותכל על רקע נסיבות תעבר ו״מלחמות חימ״רים"- יכולים אכן להוליד תאוריות של ׳קונספירציה׳ וכוונות זדון כפי שבאו לידי ביטוי בדברים שצוטטו לעיל. אלא שרגשות ותחושות תם לעיתים יועץ רע ויש לבחון את הדברים לגופם לאחר שמיעת עמדות כלל הנוגעים בדבר. תמיד צריך לקחת בחשבון אפשרות שסדרת כשלים לא מוסברת (אלא ברשלנות ובחוסר עבודת מטה נכונה, כאמור) איננה בהכרח תוצאה של כוונת זדון אלא לעיתים בגדר סיבה לאריגתן של סברות ותאוריות מרחיקות לכת.

• 55. ארבע הדמויות של "המעגל הראשון" שמטבע הדברים יש לבחון את דרך התנהלותן בפרשת זו תם קציני ימ״ר מרכז לשעבר רמי יהב, שבי בן ארוית, עדי אבידר ואשר עזרי. שלושת הראשונים כבר לא שרתו בשורות המשטרה בעת עבודת וועדת הבדיקה המשטרתית. שניים מהם- יתב ובן ארויה־ פרשו עוד קודם להגשת התביעה. מטעמים שונים הוזמן מביניהם על ידי וועדת הבדיקה רק אבידר לגביו נתבקש ונתקבל אישור מיוחד לפגוש אותו ולקבל את גרסתו

¹³²גבי פורגש שורה 22 : "בעצם קיבלנו פסק דין של שני אנשים ע1בדי ציבור מסורים שעשו את הכל .בסמכות וברשות – אין על זה מחלוקת. פתאום התקבל פסק דין שאין אהריות למדינה רק אהריות אישית"".

¹³³■הב פרש ב- 2003 ; בן ארויה פרש ב- 1998 ; אבידר פרש ב- 2007.

¹³⁴ במייל מיום 4/12/13 מסרה ל■ גבי שלומית לנדס, שש»משה מרכזת הוועדה בתשובה לשאלת* (לאתר שנועצה עם י1״ר הו1עדה מר סיסו), כדלקמן: "הוועדה המשטרתית מונתה לברר שאלות מוגדרות. בכתב המינוי ה1בהר לוועדה כ׳ אין לה 0מכ1ת לתשאל אזרחים או שוטרים לשעבר. הוועדה הקפידה לגבות עדויות משוטרים בלבד לצורך גיבוש מענה בשאלות שהונחו בפני הוועדה . החריג היחיד בענ״ן זה היה השוטר לשעבר עד■ אלדר (צ״ל: אבידר- א.ר.), לגבי!, נתבקש בירור נקודתי בנושאי המודיעין והוא תושאל נקודתית לאחר שהוועדה קיבלה אישור לכך" .

52

וכן נעשה³⁵? הטענה כלפיהם הייתה כי נוכח יריבות הימר״ים והפגיעה במקור ׳שלהם׳ היה להם אינטרס לא לסייע להגנה במשפט ואולי אף לשבש אותה. בין השאר נטען כי בפגישות עם הגב׳ פורגש, בסמוך לאהר קבלת כתב התביעה וגם לאהר מכן, הם לא מסרו לה את מלוא המידע שירעו בקשר למקור; למרות שעל סמך ההסבר שנתנה להם אורות מהות ההליך היה עליהם להבין זאת ובכך תרמו לפער המירע שבבסיס בריקה זו. בנסיבות אלה ביקשתי לפגוש את כולם וקיימתי עם כל אהר מהם בירור יסורי כמיטב היכולת כפי שיובא להלן. נוכח חשיבות הרברים הם יפורטו להלן.

• 56. שבי בן ארויה, שסיים בפועל את עבורתו במשטרה בינואר ¹³⁶,1998 סיפר בערותו בפני ¹³⁷כי הפעיל את המקור בין השנים 1989 וער 1993 כהיותו רמ״ח איסוף של היחירה ללוחמה בסמים במחוז מרכז. עם סיום תפקירו זה בשנת 1993, העביר את המקור להפעלה לערי אבירר . למרות זאת "הוא (המקור-א.ר.) עדיין היה מתקשר אלי מזמן לזמן כשהיו לו בעיות. כך גם בשנת 97 כאשר….היה עצור בפרשת ייבוא הסמים, ביקשתי שיביאו אותו אלי מהמעצר, הוא סיפר לי את כל סיפור העוול שנעשה לו בחקירת ימ״ר ת״א בכך שחשפו את זהותו כמקור. גם אני חשבתי שנעשה לו עוול למקור ולכן כתבתי כמה מזכרים לפרקליטת מחוז ת״א דאז. גם לאחר שפרשתי מהמשטרה הוא עדיין היה מתקשר אלי. למשל סיפר לי על ניסיון התנקשות בחייו בסוף שנות ה־90. העברתי את המידע למפעיל שלו רמי יהב או עדי אבידר. לא זוכר להגיד אם סיפר לי אם הוא ממשיך לספק מידע באותו הזמן. ייתכן שבהמשך סיפר לי שהוא ממשיך לסייע למשטרה פה ושם אבל אני לא בטוח בזה. הוא שומר איתי על קשר מדי פעם לקראת החגים. סיפר לי למשל שזכה במשפט , העביר לי את פסק הדין והחזרתי לו את זה". לעניין אופן עדותו בבית חמשפט אמר:

¹³⁵ אף שלא נגבתה ממנו עדות כפי שגעשה .ביחס לאחרים אלא תרשומת מפגש עם נציגות הוועידה מי1ם 12/11/12, מסמן־ל״ב.

¹³⁶פורמלית פרש לאחר חופשות וכוי במאי 1998.

¹³⁷ פגישה מיום 29/10/13 שורות 12-32.

53

"אני העדתי פעמיים כעד תביעה־ פעם במשפט הפלילי ופעם במשפט האזרחי". יכן: "סברתי שנעשה לו עוול בכך שבחקירתו הוא הוקלט כמודיע ובהמשך נעשה בזה שימוש כראיה במשפט הפלילי וכן נחשפה עובדת היותו מקור בבית המשפט על ידי התביעה. זה נגד את הקוד האתי שעליו גדלתי בקשר להתייחסות למקורות. הנזק הוא לא רק למודיע אלא לכל מערך המודיעין. ידעתי שימ״ר מרכז ממשיכים לשמור איתו על קשר לאחר 97 אבל לא זכור לי אם זה היה על רקע המשך סיוע וטיפול בו כמקור לשעבר או כמקור שמופעל. לא זוכר אם נשאלתי במשפט, הפרוטוקול מעיד בעד עצמו". עיון בפרוטוקול עדותו של בן ארויה בבית המשפט המחוזי¹³⁸ מעלה כי אכן לא נשאל שאלה ישירה בעניין זה. לעניין השאלה אס צריך היה בנסיבות העניין להעלות נושא זה מיוזמתו במגעיו עט הפרקליטות נעסוק בהמשך. מכל מקום- נראה כי נוכח פרישתו המוקדמת של בן ארויה מן המשטרה בסמוך לאחר הפרשה הפלילית, והיותו מנותק ממקורות מידע פורמאליים (להבדיל מהמשך חברות אישית עם אנשי הימ״ר) בקשר להמשך הפעלתו של המקור־ קשה לראות את הציפייה ממנו לציון עניין זה במשפט, כ־12 שנים מאוחר יותר, באופן מובהק⁴⁴.

• 57. עדי אבידר קיבל את המקור להפעלה מאת שבי בן ארויה⁴⁵. לדבריו בפני, עזב את מחוז המרכז בשנת 4־2003 לערך⁴⁶ ועבר ליחידה אחרת במשטרה עד לפרישתו מהמשטרה בשנת 2008 . לעניין אופי הקשר עימו בסמוך לאחר מעצרו של המקור הוא אומר⁴⁷: "בתקופה שהוא נחשף אני כיחידה מתחיל לתחזק אותו ברמת כספים ופה ושם

ישיבה מיום 25/2/2010, עמודים 32-54 בחקירה נגדית וחקירה חוזרת על תצהיר עדות ראשית שמסר מסעם התובע- המקור.

מסר אינפורמציות, שלטעמי היה מבוע בהם , המידע הזה נרשם מכיוון שאלו ההנחיות. הקשר שלי איתו ברמה של מפגשים…דעך מכיוון שהוא התחיל להיות מופעל בתחנת מודיעין………………המשכנו לתחזק אותו אחרי המעצר ולמיטב

זכרוני עזרנו לו בסנוקר במודיעין, אני חושב שגם כשהוא היה בבריחה (בריחתו לחו״ל לאחר תחילת תמשפט־א.ר.) שמרנו איתו על קשר" ן וכן: "הבן אדם נפגש איתי באופן תדיר אחרי שהוא נחשף כמקור, לאחר הפרשייה הפלילית ונפגשתי איתו לסוג של תחזוקה . אני אומר חד משמעית שבדיעבד (כ)שהבנו שיש נזק ניסינו לתת לו מענה מקסימאלי על מנת לסייע לו………………………כאשר הוא פעל בתחנת

מודיעין אני כאיש ימ״ר לא הייתי בלופ של ההפעלה שלו". לשאלה מרוע עניין זה של הפעלה לא עלה במפגשים עם הפרקליטות מאמצע שנת 2004 ואילך משיב אבירר: "לדעתי היה ברור לי שהוא עדיין מופעל – לפחות שהיה בקשר. אני כבר בשלב הזה מנותק ממנו מזה שנתיים עד כמה שאני זוכר. היה נראה לי הגיוני שמישהו יודע שהוא עדיין בקשר עם המשטרה ולכן לא מצאתי לנכון לומר את זה, מה גם שזה לא עלה בשום מצב בדיון. הייתי מצפה להתרעה ממדור איסוף במטה הארצי שירימו דגל , ויתנו התרעה שמדובר במקור שהמשיך להיות מופעל. אני מגיע ב־2004 לדיונים (כ)שאני כבר לא בקשר איתו כמה שנים. לא ידעתי מה הסטטוס העדכני שלו ולכן לא הייתי ער אס האחרים ידעו אם הוא מקור פעיל ועד מתי¹⁴³". לשאלת אם חית קשר בין תמתח ששרר בין יחידות תמשטרת תשונות, לבין עניין אי ציון היותו של המקור בגרר מקור בריונים עם הפרקליטות משיב אבירר: "הערכתי האישית היא שלאף אחד במשטרה לא היה אינטרס להחביא את העובדה ש(המקור) המשיך להיות מופעל עוד שנים לאחר התפוצצות הפרשה הפלילית. ממה שאני יודע במערכת המשפטית במטה יש רישום של מקורות, כלומר כל הזמן מקבלים באופן תדיר התרעות שהוא מופעל , גם אם למישהו היה אינטרס זה משהו שהיה אמור לקפוץ גם ברמת המטה". לשאלת מרוע עניין תמירע שתמשיך

^ג14 פגישה מ*ום 10/10/13, שורות 74-82; 87-89.

55 המקור למסור לאחר ההליך הפלילי לא נזכר במכתבי משנת 2004 ¹⁴⁴ – עניין שכבר נדון לעיל¹⁴⁵ • הוא משיב : " בזמן שכתבתי את המסמך הזה הוא כמעט ולא נתן אינפורמציה . המסמך מתייחס למצב נתרן בתקופת עריכת המסמך . לשאלתך למה לא מוזכרות כאן הידיעות או ההפעלות שהוא פעל אני אומר כי בתקופה הזו זה היה כבר יותר נושא תחזוקתי – היה מקבל כסף וכר בעקבות חשיפתו. לא ראיתי שום צורך לציין את ההפעלה שלו. זה היה משהוא שהיה ברור מאליו…לשם מה היה צריך לכתוב את זה ? לכולם היה ברור הסטטוס שלו, בעיקר למכותבים. גם אם היה אינטרס למישהו לא לציין את זה, זה היה צריך לעלות מגורמי המטה. אני אומר בוודאות שאם זה לא נמסר זה בוודאי לא מכוונה להסתיר־ מה יש להם להרוויח מזה?". בתתייחס לדיון בפרקליטות¹⁴⁶ בי תשתתף ולמשפט שאמר בי ("…וגם היום הוא ממשיך לתת אינפורמציה פה ושם") תוא מוסיף לאחר עיון בפרוטוקול : " מה אתה מבין מזה? אני בטוח שאנשים הבינו בדיוק למה אני מתכוון- שהוא ממשיך לשמש כמקור".

• 58. להשלמת תתמונת כיחס למר אבידר יש לציין עוד כדלקמן: ביים 7/4/2005 במסגרת ההיערכות למענה לתביעה האזרחית שהתשת , חתם אבידר בתצהיר על מענה לשאלון שנשלח למדינה על ידי התובע (המקור)¹⁴⁷. בין השאלות הייתה גם השאלה הבאה: " 28. האם נכון שאלמלא נחשף התובע 1 בשנת 1997 , היה ממשיך לתרום רבות לימ״ר מרכז בתפיסת הפשיעה?״; תשובת אבידר: " לשאלה 28־ שאלה היפוטתית איני יכול לענות עליה״⁸“. בפני הסביר תשיבה זו: "אני חושב שמידעים שנתן לאחר שנחשף היו מידעים בינוניים מינוס ".

מסמך חי.

¹⁴⁵ סעיפי□ 34-35 לעיל.

¹⁴⁶■שיגר. מ-10/5/04- מסמן הי.

¹⁴⁷מסמן ל״ד (עיאלון).

¹⁴⁸מסמן ל״ה (תצהיר תשובה לשאלון).

¹⁴⁹פגישה מיום 10/10/13 שורה 100.

56

בתצהיר¹⁵⁰ שחתם עליי אבירי בשנת 2013־ במסגרת המסיע להגיש ראיית נוספות לבית המשפט (לאחר גילוי התקלה נשוא בריקה זי) פייט אבירי את שתי הפגישות בהן קיבל מאת המקור יריעות מיריעיניות בתחום הסמים ־ האחת מיום 22/11/2001 והשנייה מיום 14/9/2003. לעניין איכותן של אותן יריעות העריך באותו תצהיר "כי איכות המידעיס אותם מסר התובע לאחר שנת 1997 חיו באותו סוג ואיכות של המידעים אותם נהג למסור לפני כן , וכך גם העדתי בשנת 1997 בפני ועדת פורטוגל כשהצגתי בפניו את המסמך/ נוכח הערתו הקורמת, השיב ב־״אין לי הערות למה שנאמר במסמך …״. עור יש לציין כי בפגישתו של אבירי עם חברים בצוות וערת הבריקה¹⁵¹ הוא התייחס למספר פגישות שקיים עם הגב׳ פורגש במסגרת ההיערכות להכנת ההגנה/ והשיחה מתוארת על ירי חבר הצוות: "בפגישות אלו שוחחו על המקור ועדי לא הסתיר ממנה דבר וענה נכונה על כל שנשאל על ידה, לטענתו לא נשאל על הפעלת המקור בתקופה שאחרי פרשיית ׳המכולה׳ ולכן גם לא אמר על כך דבר, זאת ועוד שלטענתו אין מדובר בהפעלה…..המקור קיבל ׳גמול מוסרי׳ אין

הכוונה לגמול חומרי אלא לחובה המוסרית למקור, כל מקור, קרי גם מקור שנחשף ואו נחשד בשת״פ תרם תרומה לארגון, ולכן כשביקש להיפגש ניתן לומר כי ׳כפה׳ עצמו על מפעילו נפגשו עימו מתוך מחוייבות זו, ולראיה , פגישה שהמקור יזם נערכה במשרדי ימ״ר מרכז קרי לא מדובר בפגישת הפעלה אלא בפגישה הנובעת מחובה ערכית……ברטרו פרספקטיבה כל מה שהתרחש עם המקור הנ״ל

אחרי פרשת המכולה לא היה הפעלה אלא מניפולציה של התובע ביצירת מגע וקשר לצרכיו זאת ועוד הרי כל הפגישות שקיים עם התובע נערכו ביוזמת התובע ועל פי הנוהל…..אף שלטעמו התובע לא

הופעל אחרי פרשיית ׳המכולה׳ אכן היה קשר עימו הנובע מחוייבות ארגונית של המפעילים למופעל על רקע הפעלתו בעבר קרי ׳גמול מוסרי׳ כי מקור ׳לא גומרים וזורקים׳ זה ערך חשוב בעולם המודיעין".

¹⁵⁰מסמך ל״1

¹⁵¹מסמך ל״ב, מיום 2012/ 12/11.

57

• 59. השוואת גרסאותיו השונות של אבירר מזמנים שתים ובהקשרים השונים, כפי שהובאו לעיל , מעלה שהן לוקות באי התאמות , לעיתים אף בסתירות מהותיות ביניהן . בך לגבי עמדתו ביהס לאיכות המידע שסיפק המקור בהפעלה המאוחרת, וכך ביחס לעצם הגדרת התפעלה עצמה. אילו נררשתי להוות רעתי לעניין אמינות גרסאותיו השונות אילו נמסרו ברצף אחר- ניתן היה לקבוע כי זו בעייתית למרי. השאלה היא אם ניתן להסיק כיום , בחלוף שנים, מחוסר העקביות ואפילו מחוסר המהימנות, מסקנה אחראית לגבי כוונות זרון בזמן אמת, נוכח חלוף הזמן אינני סבור כי יהיה זה אחראי לקבוע כיום כי מאחורי חוסר העקביות בשלל גרסאותיו של אבירר הסתתרה כוונה לרמות ולהטעות. על פי התרשמותי הן מעיון בחומר והן מררך הצגת העניין בפני, לא ניתן להסיק מהתנהלותו של אבירר על כוונה מיוחרת מצירו להסתיר מירע או להסעות במכוון. אם הייתה קנונייה מצר מאן רהוא , או "יר נסתרת" מכוונת לקירום או לשיבוש מהלכים על מנת לשרת את התביעה של המקור- אינני סבור כי לאבירר היה חלק מורע בכך. רבריו בריון בפרקליטות¹⁵² שאני מפרש אותם ׳כמשיח לפי תומר ("וגם היום הוא ממשיך לתת אינפורמציה פה ושם") מחזקים הערכה זו. הוא נכלל בקבוצת אנשי הימ״ר שראו בעין ביקורתית ביותר את ררך ההתנהלות של המשטרה כלפי המקור ולא הסתירו את רעתם זו. אין בגישה ערכית זו כשלעצמה- בין אם היא נכונה או מוטעית- כרי להצביע בהכרח על מגמתיות ער כרי נכונות לחציית קווים והפרת נורמות בסיסיות של עובר ציבור. אין בכך, כמובן, כרי לסתור את הציפייה הלגיטימית של הפרקליטות (בריעבר) כי במפגשי הכנה בהם נרונו ההיבטים השונים של המשפט האזרחי- מירע כזה ׳יעלה ויבוא׳ באופן יזום מפורש וברור¹⁵³. אלא שאין להסיק בהכרח את ההפך- על כוונת זרון- כשהציפייה האמורה לא התממשה. במפגשים הללו לא

• ¹⁵² מסמך הי.

• ¹⁵³ גבי פורגש, בפני וועדת הבדיקה, 21/11/12- מסמך מ״ת: " נכון, לא שאלת• אותו (את אבידר- א.ר.) האם המשיך להפעיל אותו , אך זה היה חייב לעלות, בדינמיקה של השיחה , כל מ■ שישב אצלי בחדר , וחבל שהיועצות המשפטיות לא באו לישיבות אלה , היה מבין שהמידע ה01תר שלא באקראי".

58

היו שותפים, למרבה הצער, אנשי הייעוץ המשפטי של המשטרה¹⁵⁴ ולא ניתן לשלול קשר בין עוברה זו לבין מחרל אי העברה יזומה של המירע חנררש.

• 60. אשר עזרי ז גם עניינו של עזרי, ששימש רמ״ח סוכנים, הוזכר כבר לעיל¹⁶⁵ בקשר לררן הניסוח של המסמן שהכין כהתייחסות לכתב התביעה לאחר קבלתו במשטרה. מבין ארבעת קציני חימ״ר לגביהם נטענו טענות חמורות כמפורט לעיל, הוא היהיר שנותר משרת במשטרה ער היום¹⁵⁶. הוא גם היחיר מביניהם שמסר ערות¹⁵⁷ בפני ווערת הבריקה. לרבריו הוא נותר בקשר חברי עם האחרים ופוגש בהם לעיתים. ערותו¹⁵⁸ התאפיינה בהיערד תשובות מניחות את הרעת בכמה סוגיות. כן למשל כשהוא נשאל מרוע לא מסר במסמן האמור וכן בעת מפגשי ההכנה בפרקליטות את עוברת היותו של המקור בגרר מופעל , למרות שהיה מצוייר בתיקו ¹⁵⁹ואף עיין בו קורם לכן, תגובתו: "אני לא יודע להגיד לך"; וכן; "לא יודע להגיד לך למה זה לא צויין בדוחות שלי, זה לא בכוונה ומן הסתם בתום לב". לשאלה מרוע נוכח החשש לחשיפתו של המקור הוא לא נפסל להפעלה השיב: " מקור שנחשף מן הסתם היה להכריז עליו כפסול הפעלה, אחריות שלי אני רמ״ח איסוף…..אם נרשמו ידיעות בעקבות

דוחות הפגישה אז זה לא תקין, היום הייתי פוסל מקורות על פחות מזה⁴⁸". יצויין כי למחדל אי פסילת המקור במועד יש חשיבות רבה

¹⁵⁵ סעיפי□ 34-35 לעיל.

¹⁵⁶למרבה הצער, מדע כ■ ביו□ 22/10/13 עבר מר עזר• תאונת רכיבה על אופניי□ ונפגע באורח אנוש. על פ* מצבו העדכני האחרון שקיבלת• הוא מאושפז ,מורד□ ומונשם. ■הי רצון שיחלים וישוב לאיתנו.

¹⁵⁷השיחה עם עדי אבידר תועדה, כזכור, בתרשומת שערן חבר בצוות וועדת הבדיקה.

¹⁵⁵עדות בפני וועדת הסחקה מעם 14/11/2012 , מסמן מ״ו.

• ¹⁵⁹ מסמן ל״ז מיום 24/3/05: מזכר בכתב ■ד1 של עזרי בו מתעד נסילת תיק המקור "לדיו! בפני הפרקליטה".

לענייננו שכן אילו התנהלו הליכי הפסילה כסדרם/ מן הסתם הייתה עולה וצפה בפני הנהלת הימ״ר וכן ברמת המסה הארצי עובדת המשך ההפעלה – שתועדה בתיקים הפיזי והמחשבי. לכאורה בהיעדר פסילה ניתן לזהות ראייה לכוונה להסתיר/ אלא שעל פי התרשמותי לא בזה מקור מחדל אלא בכשל מקצועי שהצטרף לסדרה רצופה של כשלים כפי שתוארו. עצם הדיווח על הפגישות עם המקור למערכת המודיעין מנע כל יכולת "למחוק" או להעלים את המידע.

• 61. בפגישתי עימו ⁴⁹, לשאלה מדוע לא מסר את המידע לפרקליטות בפגישות שהתקיימו בהשתתפותו השיב עזרי: ״… מתוקף תפקידי הייתי הגורם המקשר , לא הבלעדי עם הפרקליטות. קיימנו מספר פגישות עם הפרקליטות בשביל לברר את דרך הפעולה כתגובה לתביעה. אני לא יכול להגיד שאמרתי להם שהוא עדיין מופעל. מעבר לפגישות הראשונות לא היה לי קשר איתם …אני יכול לומר בצורה הכי כנה ואמיתית שאם זה לא דווח זה היה בתום לב או בחוסר תשומת לב. אני יכול לומר שבכל המפגשים מול הפרקליטות עמד לי תמיד בראש שאני מייצג את המערכת ולא את התובע- אני מדגיש את זה משום שלא זאת הייתה תפיסת העולם של מפקדי שפרשו. שסברו שתביעתו של (המקור) צודקת ומגיעים לו פיצויים. גורמי החקירה בימ״ר תל־ אביב נהגו כלפיו לא בהגינות מה שהביא לחשיפתו. אני שב ומדגיש שככל שמדובר בי אם הייתי הגורם שצריך לדווח על עצם ההפעלה שלו זה נעשה מתום לב או מחוסר תשומת לב….במקומות שאני הייתי נוכח דיברנו בעיקר על השאלה מה תרומת המשטרה לחשיפתו , לכן לשאלת היותו מופעל באותה עת לא ניתנה תשומת לב". בהמשך דבריו מפנה מר עזרי לדברים שנרשמו מפי אבידר בעת הדיון (״הוא ממשיך לתת אינפורמציה פה ושם״) : "…….היו בישיבה כל גורמי הפרקליטות שנוגעים בתיק…..הנושא המרכזי של הדיון היה עצם חשיפתו כמקור ומי אחראי לכך, אני ברמה האישית לא חשבתי שצריך להדגיש שהוא ממשיך להיות בקשר , מה גם שזה נאמר על ידי הנוכחים האחרים, גורמי המשטרה שהיו בדיון… אני לא חשבתי להסתיר שום דבר, אולי באותו הזמן לא נראה לי חשוב להגיד, זה הסבר שאני יכול לתת היום, זה עלה על השולחן וכולם שמעו את זה…..". נוכח מחדליו, שעל עיקריהם לקח אחריות, יכול היה מר עזרי להיתפס כחוליה מרכזית באותו "קשר" של ותיקי הימ״ד, במיוחד נוכח המשך עבודתו במשטרה וכמי שיכול להמשיך לתרום את תרומתו בהעברת מידע ובשיבוש מהלכים בתיך המערכת. אלמלא מצבו האישי¹⁶² המיוחד סביר שהייתי מזמין אותו לשיחה נוספת לחידוד הממצאים שעלו במהלך הבדיקה מאז הפגישה עימו. אלא שלמרבה הצעד הדבר לא ניתן היה להיעשות. דומני שגם בהיעדר ליבון נוסף כזה, בנסיבות העניין ועל פי התרשמותי הבלתי אמצעית מן האיש, אין בידי להסיק מעורבות או שותפות בפעילות טכהעת מן הסוג שתואר. המחדלים הנזכרים, ככל שהם נוגעים אליו, חינם במישור המקצועי ונובעים בעיקרם מרשלנות, חוסר תשומת לב, מהתבטלות מסויימת לצד האחרים, או ממה שניתן לכנותו בלשון לא מחמיאה בגדר "ראש קטף׳. מערכת מקצועית תומכת נועדה למנוע תופעות כאלה. על כך ידובר בהמשך.

• 62. רמי יהב: מר יהב שימש ראש מפלג מודיעין בימ״ר מרכז בעת התרחשות האירועים הפליליים וחקירתם וזאת עד לשנת 2002. הוא סיים את עבודתו בשנת 2002 ופרש מן המשטרה לאחר חופשות וכד׳ בתחילת שנת 2003. לפי דברי הגב׳ פודגש הוא הוזמן , יחד עם האחרים , עם קבלת כתב התביעה בשנת 2004 לפרקליטות מתוך הנחה שיסייע למדינה להתגונן בפניה, אך כבר בתחילת הדרך היא הבינה־ נוכח עמדתו אותה לא הסתיר- שמר יהב אוהד את התביעה ואף עתיד להיות עד מטעם התובע דווקא ואז ניתקה עימו את הקשר¹⁶³. עוד קודם לכן, במהלך הפגישות עימו ועם האחדים שמעה ממנו כי המקור נשרף ואין בו כל תוחלת עוד¹⁶⁴ מה ששלל אצלה כל אפשרות לסבור כי קיימת אפשרות להמשך הפעלה שלו לאתר האירועים הפליליים. גם דברים שאמר בעציין הרס המודיעין והנזק שנגרם למערך כולו עקב החשיפה ("יום הכיפורים של המודיעין המשטרתי״) לא התיישבו עם אפשרות של המשך הפעלה. אכן כבר בתהילת 2004 מסר מר יהב את תמצית עמדתו לפרקליסתו של התובע^50 51 52 שרשמה את הדברים מפיו בכתב יד והוא אישרם בחתימתו. ממנה משתמעת באופן ברור עמדתו ביחס לתביעה: המקור "היה מודיע טוב ועזר ..בתפיסות רבות של פשיעה חמורה מעצם היותו עבריין בכיר…..היה (לו) מעמד בכיר מאוד בעולם הפשיעה ואלמלא היה נחשף בשנת 1997 אין ספק שהיה תורם רבות עד היום בתפיסת הפשיעה… בהמשך (גורמי ימ״ר ת״א)… גרמו לחשיפתו ועצם חשיפת החומר גרמה לכך ש(המקור) נהיה טעון הגנה ונחשף שהוא מקור משטרתי והשאר שייך להיסטוריה…הדבר הסב נזק כבד ליחידה שלנו ולמערך המודיעין בכלל. עבודת מודיעין של שנים ירדה לטמיון. תדמית המודיעין כגוף אשר שומר על מקורותיו ומגבה אותם נפגעה. מקורות מודיעין ציינו זאת בפנינו בכל עת ופחדו להמשיך לעבוד עם המשטרה…. קיימתי פגישות עם פרקליטת מחוז תל אביב …בכל אותן פגישות שבנו והתרענו כי (המקור) הינו מודיע. הם רצו שהוא יעיד עד כולם. משמעות הדבר גזר דין מוות עבורו. ממש הוציאו נגדו גזר דין מות."

¹⁶² הי־ש 156 לעיל.

¹⁶³פגישה מ-17/10/13, ש1רות 54-56.

¹⁶⁴שורות 69־61.

63. לעניין המשך הפעלת חמקור על ידי רמי יהב קבעה וועדת הבדיקה⁶⁶/ על סמך עיון במאגר המידע המודיעיני, כי לאחר אירועי 1997 הוא היה בקשר מודיעיני עם מר יהב שלוש פעמים: ביום 30.7.98 (שיחת טלפון ביוזמת המקור מחו״ל, בעת בריחתו מן הארץ, דיווח על תכנון ייבוא סמים, הוכוון והונחה להמשך איסוף); ביום 1.5.2001 (פגישה טלפונית ביוזמת המקור, המידע על גיסו בנושא תכנון ייבוא סמים, המקור הכוון להמשיך איסוף בנושא); ביום 19.2.2000 (פגישה טלפונית ביוזמת המקור, מידע אודות מעורבות עבריינית של אחרים בקשר לתתמוררות על ראשות עיריית מסויימת, מונחת להמשיך מאיסוף). יצויין כי בעיון שערכנו בפלטי מערכת תמוריעיו תממוחשבת בעת מבדיקת נמצאו תבדלים מסויימים במועדי מפגישות תללו בין תמצב תנוכתי כפי שמשתקף במערכת, לבין זח שמצויין בדות תוועדת ⁵². מר יתב לא תוזמן למסור את תסבריו בפני וועדת הבדיקת . לדבריו בפני : "הם אפילו לא שאלו אותי אם אני מוכן לבוא או לא מוכן לברא. אילו היו מזמינים אותי הייתי בוודאי מופיע"⁵³. לכל אלת יש לתוסיף כי בתיק תפיזי של תמקור נמצא מסמך בחתימת ידו של מר יתב, מתודש נובמבר 2001, שצורף לבקשת של ימ״ר מרכז לתנפיק לו נשק לצרכי תמת עצמית⁵⁴ – ובו צויין כי ״חודש עימו הקשר במאי 2001 ע״י רמי יהב מסר ידיעה אחת".

• 64. בתצתיר⁵⁵ שתגיש ביום 16/1/13 לבקשת פרקליסת תמקור־תתובע לקראת שלב תראיות תנוספות במשפט – תכחיש מר יתב קיומת של תפעלת כמתואר לאחר אירועי 1997 ומכל מקום תעלת לכל תיותר אפשרות של קשר טלפוני – אותו תיעד בזמן אמת על פי מנמלים־ במתלכו סיפר לו תמקור דברים ששמע מאת אשתו אודות אחית־ גיסו, אך זת תית אגב שיחת ולא כמקור. תוא כפר במידע שתוצג בפניו בנוגע לשאלת תתפעלת וטען שאינו מוכן לסמוך אלא על דוחות התפעלת שנכתבו אישית על ידו, אלא שהללו כבר בוערו כזכור מתיק המקור (בסוף שנת 2008). נוכח קשריו הרציפים עם אנשי תימ״ר גם

^7־1 פגישתו השנייה של מר ■הב עם המקור (טלפונית) התקיימה ביום 7/5/01 (ולא 1/5/01 כפ■ שנרשם .בדוה); פגישתו השלישית (טלפונית) התקיימה .ביום 19/2/2002 (ולא בשנת 2000 בפי שצו״ן בדוח). כן נמצאו הבדלים גם ביחס לפגישות אחדות נוספות עם מפעיליו האחרים: פגישת השטח מיו□ 7/1/2000 התקיימה על פ■ הרשום כיום במחשב ב-7/1/2002; פגישת השטח מיום 14/9/2001 רשומה כיום בתאריך 14/9/2003; פגישת השטח האחרונה מיום 1/3/2004 רשומה כיום בתאריך 24/5/04. ראה: תרשומת פגישה שערך מטעמי מר אורון בולגנים עם רפ"ק גיא גיקובסון , ביום 10/12/13. מצורף לאוגדן הפגישות. לאתר פרישתו אי אפשר לשלול את תסבדת שהוא ידע על עובדת זו (=תביעור) ומכאן טענתו.

65. מר יהב נעתר לבקשתי לבוא לפגישת ואכן קיימתי עימו שיחת לבירור הנושא הנבדק ¹⁷¹.

ואולם משהגיע לפגישת ותצגתי בפניו את מטרתה , טען שסבר שבא לבדיקה בנושא אחר (עניין נסיבות מינויו של אפרים ברכה).¹⁷² 

הוא גם סירב להקלטת השיחה ותיה מסוייג מאוד ביחס להמשך הפגישה : " אחרי שאני רואה את מה שהתבקשת לבדוק אין לי מה לומר. אני דבק בתצהיר¹⁷³ שמסרתי לקראת בית המשפט …אל תשאל אותי מעבר למה שאמרתי בתצהיר שאני חתום עליו¹⁷⁴". 

בכל מה שנוגע לשאלת אי מסירת המידע לפרקליטות על תמשך התפעלת של המקור או המשך הקשר עימו, דבק מר יהב כעמדתו כי לא היה מדובר בהפעלה וכי מכל מקום המידע כולו היה ברשות המערכת שיכלה לעשות בו שימוש אילו רק הפצת בכך: "כל המידע בדבר המשך המגעים שאינם בגדר הפעלה מובהקת לדעתי אלא תיחזוק מקור, היה בתוך המחשבים של המערכת. מעולם המידע הזה לא הוצג בפני. בעת שהעדתי במשפט במרץ 2010 זה כבר שנים רבות לאחר שפרשתי מהמשטרה (2003) .

 למעשה כבר בשנת 2002 הייתי בחופשת שחרור מהמשטרה ומונה לי מחליף ….אילו החומר שאני קשור אליו היה מוצג בפניי בזמן המשפט בוודאי שהייתי נותן הסבר כפי שהסברתי לעיל וכן כפי שהסברתי בתצהיר שלי .,.¹⁷⁵״; ובמקום אחר :¹⁷⁶ 

״ בשנת 2004 כשהתחיל המשפט, היה בידי הפרקליטות והמשטרה את כל החומר המודיעיני, כולל דוחות פגישה , דוחות ידיעה ויכלו להוציא את הכל בלחיצת כפתור מהמחשב. כל החומר המודיעיני עליו כעבריין ועליו כמקור היה במערכת. אם ההגנה או הפרקליטות לא הוציאו את המידע הדה בהתנהלות הראשונית של המשפט זוהי בעיה. זוהי רשלנות. אני במקומם ברגע הראשון הייתי נכנס למסוף המשטרתי ומוציא את כל החומר המודיעיני שהוזן לשם". לשאלות כמו מדוע לא סייע בידי המדינה להתגונן בפני התביעה האזרחית או כאלה שנגעו לסוגית אי העברת המידע או איך ממשיכים לקיים מגעים עם מקור לאחר שנחשף־ מר יהב ביקש שלא להשיב”? כך גם כשנתבקש להסביר אמירה מסויימת שלו בעת חקירתו בבית המשפט שלכאורה הייתה טעונה הבהרה⁷⁸? את מה שנכתב באוקטובר 2001 בטופס הערכה תלת חודשית של המקור החתום על ידו¹⁷⁹ במצורף לבקשה לאשר החזקת נשק למקור: ״ חודש עימו הקשר במאי 2001 ע״י רמי יהב מסר ידיעה אחת״-פטר בכורח מינהלתי. בתשובה לשאלה בהמשך אמר: "לעצם הרעיון שיש קשר בין מערכת היחסים ששררה בין הימר״ים או בין בעלי התפקידים השונים לבין אי הצגת המידע במשפט- אין שום קשר אלו שטויות. בידי המדינה היה את כל החומר כמו שהבהרתי לעיל"⁸⁰?

¹⁷¹פגישה מיום 24/10/13.

¹⁷²תרש1מת פנימית בעקבות הפגישה עם מר יה.ב- מצורפת לעד1תו באוגדן העדוי™.

¹⁷³מסמך ל"ח הב״ל.

¹⁷⁴פגישה מיום 24/10/13 שורות 12-14.

¹⁷⁵ שם, שורות 39-43.

¹⁷⁶שם, ש1רות 15-19.

66. דרך התנהלותו של מר יהב לאורך כל הדרך אכן מעוררת שאלות לא מעטות באשר למניעיו בעת קרות האירועים וכאשר למידת האימון שניתן לתת בהם. עצם התגייסותו לטובת המקור , מתחילת הליכי התביעה נגד המדינה , יצרה כלפיו מלכתחילה חשד "לחיסול חשבונות". יש מי שקשר זאת לעובדת טינתו בגין אי קידומו בדרגה ופרישתו מאת המשטרה⁸¹? מאידך גיסא־ על פי גישתו הוא שירת ערך מקצועי ואתי צודק של הגנה על מקורות מודיעין ואת עויינותו כלפי עמדת המדינה הוא לא הסתיר כבר בשלבים הראשונים , הביע באופן ברור ומפורש בדנצמירים ובעדות בפגי בית חמשפט וכן בדברים שמסר לי. מבחינה זו ניתן למצוא מכנה משותף בין עמדתו לבין זו של שלושת קציני הימ״ר האחרים (אכידר, בן ארויה ועזרי) אלא שדרכו הייתה הקיצונית ביותר. אין להוציא מכלל אפשרות שנוכח בכירותו הייתה לעמדתו הנוגדנית השפעה על עמיתיו הזוטרים ממנו. על פי דברי הגב׳ פורגש כולם פגשו אותה בשלבי ההכנה הראשונים של תיק ומבחינתה, בעובדה שלא סיפרו לה על המשך מגעיהם עם המקור הם "עבדו עלי בעיניים¹⁸²". בשיחה נוספת שקיימתי עם מר יהב ¹⁸³הכחיש מכל וכל קיומן של פגישות כאלה. לדבריו פגש נציגה של הפרקליטות רק בשלב הראיות החדשות כשנתבקש להגיע למשרד עורכת הדין של התובע על מנת להתייחס לתצהיר מטעם המדינה¹⁸⁴ ולהכין תצהיר מטעמו כתגובה.

¹⁷⁷מרשומת פנימית, ה״ש 172 לעיל.

¹⁷⁸ פרו10קול ישיבת בית המשפט המחוז■ מיום 14/3/2010, עמוד 170, במ*1מד דבריו: " ברור שעצם החשיפה התכה את הכל הוא לא המשיך…"

¹⁷⁹מסמך ל״ס.

¹⁸⁰פגישה מ-24/10/13 שור1ת 50-52.

¹⁸¹פורגש, שורות 19-20.

67. גישתו הנוגדנית של מר יהב כפי שתוארה וכן הבעייתיות שבגרסתו, למשל בענייו המפגשים בפרקליטות, אכן יכולים לעורר חשד כלפיו מה גם שסירב להתייחס לשאלות מרכזיות מבחינתי הן במהלך הפגישה עימו והן בשיחה מאוחרת בה ביקשתי לאפשר לו להגיב על נושאים שעלו לאחר מכן. עמדתו של יהב לוקה גם בסתירה פנימית שכן אם לדבריו המידע שקיבל מאת המקור לא היה במסגרת הפעלה שתיעימת, כיצד זה הוא נרשם על ידו כמקובל והוזן בהמשך למאגר המידע הממוחשב- עובדה שהוא נסמך עליה בהמשך דבריו (הוא נימק זאת בחובה נוהלית). מכלול הדברים יכול להצביע על בעייתיות קשה בהתנהלותו, עובדה שהוא ככל הנראה מודע לה ומכאן זהירותו המופלגת שלא לסבך את עצמו במענה מתועד שיכול להזיק לו. אני

¹⁸²פורגש, שורה 48.

¹⁸³שיחת טלפון מיו□ 19.11.13. בשיחה זו ביקשת■ לזמן את מר ■הב להגישה נוספת לליבון נושאיה שעלו תון כד• עריכת החומר ונוכח שמיעת העדיח האחרים . השיחה הייתה ברוח טובה אן יהב הבהיר ל■ שאינו מוכן לעסוק ■ותר בנושא ואין לו עוד כל עניין בו. רשמת■ מהין (לאחר שהודעת■ לו כ■ זאת אני עושה) משפטים כמו: " לא ראיתי את פסק הדין, שמעת■ עליו"; "הטשא לא מעניין אות■ לא עסק שלי, לא רוצה לעסוק בזה"; "מסרת■ עד1ת בבית המשפט, לא מעניין אות׳ למי עזרה"; "כתוב מה שאתה רוצה , לא מעניין אותי, לא רוצה לעסוק בזה, עי׳ף מזה"; "לא רוצה להיפגש בסגנון הזה"; וכדי. לעניין קיומן של הפגישות המדוברות עם הגב^, פורגש אמר כ• "לא היה בשום פגישה עם פורגש או אחרים עט הגשת התביעה בטוח בזה ב-99.9% ". מסמך תרשומת פנימית, מצורף לאוגדן העדויות.

¹⁸⁴הכוונה כנראה לתצהיר סנ"צ מיכאל חיים מיום 14/1/13.

ניטה להעריך כי אצל מר יתב תתחברי מכעסים כלפי ממערכת בהקשר האישי יחד עם תחושת הבגידה (להשקפתי) במקור ׳שלי׳ וכן זעמו על מר ברכה ועל הפרקליטות שנתפסה בעיניו כתימכת ומצדיקה את דרך התנהלותו בחקירה. כל אלה הציבו אותו בצד המקור, עימו נשמרים עדיין קשרים מדי פעם, ובתביעתו.

68. האם בכל אלה יש כדי לאושש את הטענות כלפי יהב כאילו עמד מאחורי התביעה ¹⁸⁵על כל המשתמע מכך ובהמשך הוביל בדרך של ׳קנוניה׳ מהלך של שיבוש ! סביר בעיני להניח כי בעצם נכונותו לשתף פעולה בתחילת הדרך עם פרקליטת התובע, לתת תמצית של עדות מטעמו מראש, ולהופיע בבית המשפט כעד מטעם התביעה¹⁸⁶, כל אלה התפרשו ׳כרוח גבית׳ משמעותית ביותר לטובת התובע בהגשת התביעה.

הם משתלבים ומתיישבים עם דעתו העקרונית של יהב, אותה לא הסתיר, אודות אחריות המשטרה למה שקרה.

מבחינה זו אפשר בהחלט לראות את התנהלותו ככזו שסייעה באופן משמעותי לעצם ההחלטה על הגשת התביעה וכן, נוכח המשקל הסגולי המיוחד של דבריו, גם להצלחתה. יחד עם זאת לא נראה סביר שמר יהב המשיך, לאחר פרישתו, לשלוט במערכת בכמעין ׳שלט רחוק׳ עד כדי ייחוס לו כלל התקלות שקרו בהמשך במהלך השנים . הללו קרו מסיבות אחרות כפי שפורטו. אין כמובן להוציא מכלל אפשרות את ההערכה כי: ״הקנונייה……התלבשה על הכשלים האחרים של המערכת…זה שירת את מטרתם… (והם ) נהנו מזה בדיעבד״ ¹⁸⁷ . אלא שבין הנאה ושמחה לאיד- הצחות שניתן בהחלט לקבל- לבין השד לשיבוש מכוון של ההליכים עדיין רחוקה הדרך.

69, אלי אסייג, מיכל שפירא וסוגיית הביעור של חומר מתיק המקור; שני אנשי המשטרה הנוספים עליהם דיברה הפרקליטות- אמנם בהיסוס- ׳כחברים׳ אפשריים לאותת קנרניית הקבוצה של אנשי ימ״ר מרכז לשעבר, תם סנ״צ אלי אסייג ומיכל שפירא. בעניינם דומה שאין צורך להרחיב את הדיבור באשר , על פני הדברים, לא נמצא לגביהם שמץ של התנהגות שיכולה לעורר כלפיהם חשד מן הסוג הנזכר. דרך התנהלותם בקשר להעמדת החומר מתיקיו של המקור לעיון הפרקליטות פורסה לעיל¹⁸⁸ ולא נראה כי נפל בה, על פני הדברים, למעט בהקשר המקצועי, פגם עד כדי חשד להטיית מכוונת, שסיסו השאיר את הדברים הללו בגדר של שאלה והמשיך הלאה¹⁸⁹". בבירור העניין עם סנ״צ אסייג הוא מסביר⁹⁰? " באותו הזמן עשינו סדר בשביל לפנות מקום בימ״ר, בכספות של מחלק איסוף והערכה. בכל מקרה כל החומרים מוזנים למערכת , דוחות פגישה , דוחות ידיעה, וכר ככה ששום דבר שמבוער לא הולך לאיבוד. בכל מקרה, אם בוערו מסמכי□ מתוך התיק שיכולים להיות רלוונטיים לתביעה זה בוודאי לא נעשה מתוך מודעות לקיומה של התביעה אלא כשגרת עבודה. אני לא יודע מתי נעשה הביעור, אני לא זוכר. דברו עם מיכל שפירא ונועם דשטי שעסקו בזה בפועל..", מיכל שפירא סיפרה¹⁹¹: "…עשינו ביעור בכספת על פי הנוהל, על (פי) הנחיית ראש מפלג מודיעין אלי אסייג. עשינו את הביעור בשביל לפנות מקום בכספת.

¹⁸⁵גבי מורגש: ש1ר1ת 71-80; מר ברכה: שורות 56-70.

• ¹⁸⁶ מעיון בפרוטוקול עדותו בבית המשפט, וחילופי הדברים שהתנהלו ביגו לבי( פרקליסת התובע, נראה שמעמד מתן העדות לא היה לרוחו. ה1א השד בפרקלינזה כ׳ הקליסה אותו בפגישתם הראשונה, וסע! כ• חתם על המסמך ל״א שנערך באותה פגישה (מ-16/2/04) "מכיוון שהייתי נאיבי וחתמתי" למרות שלא התכחש לחתימתו ולתוכן הדברים: •שיבת בית המשפט המחוז׳ מיום 14/3/2010 עמי 146-151.

• 187     

גב פודגש, שם.

• 70. סוגיית ביעור החומר לעומת זאת, אכן יכולה הייתה, על פניה , לעורר חשד. אישור ביעורו של התיק הפיזי של המקור בה בעת שמתנהל משפט אזרחי בעניינו יכול היה להיתפס לכאורה יותר מאשר סתם תקלה. יש בו כדי להצביע לפחות על חוסר תיאום בין זרועות המשטרה עד כדי חשש "לירייה ברגל" של עצמה. אפשר בהחלט להבין את עמדת הפרקליטות כי "זה מוזר ומצטבר לשרשרת נוספת של תקלות שסיסר היה צריך להידרש להן………..אני חושבת

¹⁸⁸סעיפים 44-51 לעיל.

¹⁸⁹גגי פורגש, שורות 173- 171.

• ¹⁹⁰ פגישה תיו□ 22/10/13, ש1רות 74-79.

• ¹⁹¹ פגישה מיום 28/10/13, ש1רות 24-27; 34; 109-114.

68

ביעור זה רק חומר פיזי…..כשניגשים לביעור תיק כזה מבערים על פי נוהל משטרתי ברור שמתייחס לקריטריונים ….הידיעות היו מוזנות למחשב על ידי עובדת ההערכה……לשאלתך איך יתכן שתוך כדי ניהול תיק אזרחי מבערים את תיקו של המקור – אם לא מודיעים לנו אנו לא אמורים לדעת ופועלים על פי השגרה". שפירא, שהייתה אותת עת עוברת ותיקה בימ״ר, ביקשה להרגיש: "מעולם לא קיבלתי הנחייה ישירה או עקיפה , גלויה או סמוייה, לעשות פעולה כלשהי שקשורה לביעור של התיק הספציפי של המקור. הביעור בכספת המודיעין נעשה על כלל התיקים שהיו בו באותה העת ולא בהתייחס לתיק זה דווקא". גת נועם רשמי הוזמן על ירי לליבון עניין זה ולשאלה למה לבער רק חלק מן המסמכים בתיקים הפיזיים, כפי שנעשה כאן, אמר¹⁹²: "מכיוון שהכספות שלנו מפוצצות. השיקול הוא שיקול מינהלי. הביעור הוא בהתאם לוותק של המסמכים, את הישנים מבערים…..כשאני מוניתי לתפקיד בשנת 2008 הכספות היו מלאות והיינו חייבים לבער חלק מהחומרים הישנים…..כאשר מבערים מסמכים צריך אישור מדרג מוסמך.. פעלתי על פי הנוהל…"”¹. 

וועדת הבריקה התייחסה לעניין זה תוך ציון העוברה כי "דוחות הפגישה והידיעות שהיו בתיק המקור נסרקו¹⁹⁴ במלואם למערכת הממוחשבת ׳מלאכת מחשבת׳ ונמצאים בה עד עצם היום הזה. זו גם הסיבה שתיק המקור המקורי שהיה בימ״ר מרכז והעתקו אצל פרקליט המדינה היה מדולדל יחסית¹⁹⁶". בפרק ההמלצות המליצה הוועדה "כי יתוקן נוהל ביעור חומרים באופן שיסייג האפשרות לביעור חומרים מקום שקיימת תביעה אזרחית בנוגע לחומרים אלה או כאשר מדובר בנושא המזוהה כרגיש במיוחד^196,/ כשלעצמי הייתי מוסיף לשקול התניית הביעור בסריקה של חומר חיוני למאגר הממוחשב (ולא רק בהזנתו על ירי הקלדה) על מנת שיישמר בחזותו המקורית לצרכים משפטיים.

¹⁹²פגישה מיום 16/10/13, שורות 28-30; 40-44.

¹⁹³בפני וועדת הבדיקה אמר דשט■ בהודעה מ״וס 30/10/12 מסמך מי: "אני נכנסתי לתפקיד■ בשנת 2008. הרמ״פ ביקש ממני לרוקן את הכספת מאחר והיא הייתה מלאה בחומרים שניתן לבער. מבחינת תוכן דוחות הפגישה שהיו בתיק המקור המקור׳ מחנים למלאכת מהשבת , הבקשות מהפרקליטות הי! בתאריך 11/12/08 1- פברואר 2010 והביעור היה לפני כן לפי מיטב זכרוני".

¹⁹⁴ על פ׳ מיטב בירור• החומר לא נסיד, אלא ה1קלד למערכת הממוחשבת: מיכל שפירא, ש1רות, -113 114: "מה שמבוער מתוך התיק על פי נוהל הולך לשריפה. אני לא מנירה הנחייה להתנות את זה בסריקה".

¹⁹⁵סעיף 8 (12) 1' לדוח.

69

• 71. הנה כי כן, הווערה לא התעלמה משאלת הבעייתיות שבביעור חומר תוך כרי קיומו של משפט שהחומר נוגע אליו ואף מצאה כי נוהל ביעור הרשומות המשטרתי לוקה בחסר ויש לתקנו. בעצם העוברה שאנשי הימ״ר פעלו על פי הנוהל שהיה תקף אותה עת, ושלא במורע ביערו חומר חשוב־ אין בה, כשלעצמה, כרי להצביע על כוונת זדון מצירם, מה גם , שהמירע עצמו נשמר במערכת הממוחשבת אליה הוזן. בריעבר נראה כי עוברת הביעור של החומר המקורי פתחה בפני מר רמי יהב פתח לחלוק על עוברת קיום ההפעלה על ירו, בלי שניתן להביא ראייה מקורית (להבריל ממירע מחשבי) לסתור. זהו נזק משמעותי שנגרם להגנה, אלא שכאמור , לא נמצא קשר מכוון להביא לתוצאה זו.

• 72. השאלה אם מדרך התנהלותם של ארבעת הקצינים הנזכרים (יהב, אבירר, בן ארויה, עזרי) כפי שעלתה בראיות¹⁹⁷, ניתן להסיק על קנוניה¹⁹⁸ מאורגנת ומכוונת וקשר לשבש את הגנת המרינה ולקדם את עניינו של המקור בררך של הסתרת המשך הפעלתו וזאת מתוך הנחה (נכונה) שלעוברה זו חשיבות רבה לניהול ההגנה. נטייתי מכלל החומר שעיינתי בו ומן המפגשים הבלתי אמצעיים שקיימתי

¹⁹⁶סעיף 9 לפרק ההמלצות המערכתיות בדוח.

• ¹⁹⁷ בטיעונו של מר ברכה נשמעה טענת השד אפשרית גם בקשר להסתרת המידע מאת הקצין דג• בלוריאן שהחליף בשנת 2002 את רמי יהב בתפקיד רמ"פ מודיעין בימ״ר מרכז ושימש בו עד לשנת 2007. כלל המגע■□ שבין אנשי הימ"ר אשר עזרי ועדי אבידר עס הפרקליטות התקיימו בתקופתו. הודעתו בפני וועדת הבדיקה , מיו□ 22/11/12, מסמן מי׳א , הצטיינה באי יכולת להתייחס לדברים (דרך התנהלות פיקודיו ודיווחיה□ אליו) לגופ□ בשל חלוף הזמן ומגבלות הזיכרון. בנסיבות אלת לא ראית■ תועלת בזימונו. ■צו״ן כ■ וועדת הבדיקה הסיקה כ׳ בלוריאן היה מ/דע להמשך הפעלתו של המקור בתקופה הנדונה: ראה: דוח הוועדה, סעיף 4 לפרק הממצא■□. כשלעצמי לא מצאת■ את המקור למסקנה זו, למעט אמירת! של עד• אבידר כי "לכולם היה ברור הסטטוס שלו, בעיקר למכותבים", פגישה מיום 10/10/13, שורות 81-82.

• ¹⁹⁸ "קנוניה- הסכם חשאי שנעשה כד■ להערים על מישהו, עשיית יד אחת" – מילון אבן שושן.

70

עם הנוגעים ברבר, ולמרות הגרסאות הלא עקביות של חלק מן האנשים, היא להשיב על שאלה זו בשלילה. אין מחלוקת, ואיש מהם לא הסתיר זאת, שכולם אהרו את עניינו של המקור וראו בו קרבן של המערכת שראוי לפיצוי על הנזק שנגרם לו. אשר עזרי אף אמר מפורשות כי חבריו ⁷׳סברו שתביעתו של (המקור) צודקת ומגיעים לו פיצויים¹⁹⁹". ואולם לא ניתן למצוא קשר בין זה לבין שרשרת התקלות שנמשכה עור לאורך שנים ארוכות ובאחריותם של גורמים אחרים ושונים ואשר בגינה לא נעשה שימוש במידע החיוני שהיה מתח ׳על המדף׳ אך איש לא טרח להתכופף וליטול.

כשלים במיצוי המידע ובמעקב אחר התהליכים

• 73. משהוסרה (לטעמי) ׳עננת הקונספירציה/ ומבלי להמעיט מחומרת התופעות שעלו אגב בירור עניין זה, יש לחפש את הסיבות למחדל אי השימוש במידע בדרך ההתנהלות כפי שעלתה במהלך עבודת וועדת הבדיקה המשטרתית וכן במהלך בדיקה זו. כבר צויין לעיל כי כל המידע אודות המשך הפעלתו של המקור אחרי אירועי 1997 היה מצוי בל העת בתיקי המקור , הפיזי והממוחשב. כל שנדרש – אילו עלה הדבר בדעתו של מאן דהו להציע־ היה לפתוח את התיקים הללו ולהפיק מהם את המידע הנדרש. בסוף שנת 2008 בוערו במשרדי הימ״ר מסמכים חשובים מתוך התיק הפיזי של המקור וזאת מטעמים מינהליים של חסכון במקום אחסון²⁰⁰ , ובלי לתת את הדעת לעובדה שממש באותה עת מתנהל משפט אזרחי שבו יתכן שיידרשו מסמכים אלה כראיות ; ואולם בביעור זה לא היה כדי למחוק את המידע שנשמר כולו במסגרת מאגר המודיעין הממוחשב. על פי סדרי מחשוב החומר , כתבות של רכז מודיעין שנערכות בכתב , ואשר נשמרות־ עד לביעורו על פי נוהל ביעור רשומות- בתיק הפיזי של המקור או באוגדן אחר (לפי סוגן)²⁰¹ ־ מוזנות בתהליך סדור אל תוך

• ¹⁹⁹ ראה סעיף 61 לעיל.

• ²⁰⁰ פגישה עם מר אסייג מיום 22/10/13 שורות 74-76; פגישה עם הגב' מיכל שפירא 28/10/13 urn, שורות 24-25. פגישה עם מד דשסי מיום 16/10/13, שורות 28-30.

²⁰¹מיכל שפירא, שורות 26-36.

71

המערכת הממוחשבת ומרגע זה הן זמינות לכל רורש בעל גישה למחשב והרשאה לקבלן⁰²? לכן לכל הנחה על פיה ניתן להעלים באופן מוחלט יריעות חיוניות אין בסיס.

• 74. השאלה ששאלתי את עצמי מיר עם קבלת מטלת הבריקה והכניסה לתכניה, הייתה מרוע לא נעשה מיד עם תחילת הטיפול בתיק התביעה מה שהתבקש לעשות על פי כל אמת מירח מקצועית בגופי מוריעין בעלי מאפייני עבורה רומים לאלו של המוריעין המשטרתי⁵⁶: לעיין, ראשית לכל, בתיק המקור (הפיזי או הממוחשב או בשניהם). הרעיון הזה עלה רק בשלבים מאוחרים מאוד של הטיפול בתיק, בשנת 2008, על פי עצה שקיבלה הגב׳ פורגש מאת מר ברכה נוכח היכרותו את מערכת אחזור המירע המקובלת במשטרה – אף שלו עצמו לא הייתה גישה ישירה אליה^57 58. ההסברים שניתנו על ירי אנשי המשטרה שהיו צריכים להציע הצעה מסוג זה נעו בין המובן מאליו – ברור היה שכך צריך לעשות, לבין נימוקים של מירור, ושל חסיון המירע נוכח רגישותו או של חוסר מורעות לצורך. בנסיבות כאלה היה המירע צריך לעלות למורעות אנשי הפרקליטות שלא אמורים להכיר את עבורת השטח ,מצר גורמי השטח של המשטרה שמצרם לא בהכרח היו אמורים להבין את המשמעות הקריטית של המירע מן הסוג הזה לעניין המורכב והמקצועי של ניהול תיק אזרחי. הרושם הוא שההתמקרות בשאלת האחריות לחשיפת המקור הסיטה את תשומת הלב משאלת המשך התנהלותו לרבות המשך הפעלתו. ווערת הבריקה בחנה מספר ׳תחנות׳ וצמתים בהם המירע עלה או אמור היה לעלות ותרמה בכך תרומה משמעותית להבנת הנסיבות. בכפוף למה שהערתי לעיל, הניתוח של הווערה נראה בעיני סביר ולא אחזור על הרברים. אתרכז

כך אכן 9על סנ״צ אלעזר כהנא כשהתיק הגיע לטיפולו במהלך שגת 2012: ביקש לעיין .ברשומות הממוהשב1ת של המקור- למרות שלא הייתה לו הרשאת כביסה ישירה – וראה מיד את מה שלא ראו קודמיו שלא עשו כן.

להלן בשני הדיונים המתועדים שהתקיימו בפרקליטות בקשי לכתב התביעה. על מנת שלא להאריך שלא לצורך יתבססו תדביים על התשתית העובדתית שהובאה כבר לעיל ביהס לחלק מהם.

• 75. הדיוו הראשוו המתועד⁵⁸ התקיים, כאמיר, ביום 10/5/04²⁰⁶. הדיון התקיים ככל הנראה בראשות מר אברהם רונן²⁰⁷ , מנהל המחלקה בפרקליטות שטיפלה בתיק ונועד ללימוד ראשוני של כתב התביעה בנוכחות הנוגעים בדבר. השתתפו בו אנשי המשטרה מחטיבת המודיעין, מהחקירות, מהימ״ר, מהייעוץ המשפטי וכן אנשי הפרקליטות⁵⁹. מן הפרוטוקול לא ניתן ללמוד מי רשם אותו⁶⁰. לדברי המשתתפים בדיון שנשאלו עליו בבדיקה זו הם לא קיבלו ככל הנראה עותק ממנו בסיום הדיון ואף לא לאחר זמן⁶¹. הדיון היה "סועד"⁶²“ עקב הוויכוח⁶³ בין נציגי שני הימרי״ם לעניין האחריות. עיקרו נסב על נסיבות הפעלתו של המקור וכן על טענותיו בכתב התביעה. הקטעים החשובים לענייננו הם דברים שאמרו בו עדי אבידר מהימ״ר ובני שגיב מחטיבת המודיעין: " עדי (אבידר-א.ר.): עזרו לו לפתוח עסק. הבנו שנחשף בתור מקור. תקראי לזה קטע איתו, הרגשנו אחראיים עליו ושצריך לעזור לו. היה ויכוח האם למשטרה היה חלק בחשיפתו יש כאן משהו מוסרי. זה סיפור שסוחבים אותו הרבה שנים. יש לנו חובה מוסרית . גם אם הבנתי שהוא תרם לחשיפתו צריך לקחת (בחשבון־א.ר.) שהוא ייחשף וצריך לדאוג לו

²⁰⁵פגישות העבודה ע□ הגב' 9ורגש לא תועדו, ראה בדבריה , שורות 119-126.

I —      j-.y. 206

מסמך ה.

²⁰⁷•תכן שהדיון התקיים בהדרו של פרקליט המתת ואולי אף בנוכחותו אך לא בניהולו: ■עקב כהן, פגישה מ־29/10/13 שורות 12-14; אורנה פורגש , שורה 190.

ולחייו. בני (שגיב־א.ר.): הוא המשיך לעזור לנו אפילו שהוא כעס עלינו. עדי: כשאני הבנתי שהוא מגיש תביעה אני התנתקתי ממנו, אנחנו אכלנו ממנו מרורים כשהמשטרה לא הייתה חייבת לו כלום. אנחנו עשינו בשבילו הרבה. וגם היום הוא ממשיך לתת אינפורמציה עהו^ם⁶⁴".

• 76. כשבני שגיב נשאל אודות דבריו אמר: " כנראה באותה ישיבה הגעתי

עם כל הידיעות שמסר שהוצאתי אותן מן המחשב וציינתי על פי הכתוב…….כשאני אומר שהוא כנראה כעס עלינו זה בגלל שהוא נשפט

על העבירה ולמרות זאת ראיתי בגיליון המידע המחשבי שהוא המשיך להיות מופעל אני מעריך את זה לאור מה שאני קורא⁶⁵". עדי אבידר אמר: "מה אתה מבין מזה? אני בטוח שאנשים הבינו בדיוק למה אני מתכוון – שהוא ממשיך לשמש כמקור⁶⁶". את הסברו של אשר עזרי להיעדר אמירות ברורות מצידו בדיון זה בקשר להמשך הפעלת המקור הבאנו כבר לעיל⁶⁷. מר אפרים ברבה: "אני לא זוכר אמירות כאלה של עדי אבידר ושל בני שגיב שנאמרו בדיון….לשאלתך למה לא הצעתי את זה (לבקש את תיק המקור ולעיין בו־א.ר.) בסמוך להגשת התביעה (2004) אני טוען שימ״ר מרכז היו נתבעים כמוני והס היו צריכים לתת מענה ופתרון ולהביא את כל החומרים , בעזרת היועץ המשפטי. מי שהיה אמור לתכלל את העבודה היה צריך להיות הייעוץ המשפטי של המשטרה ומחלקת האיסוף חיות ומדובר במקור. לי אין נגישות לחומר מודיעיני……מי שהיה צריך בעקבות הדיון להביא את תיק המקור היה בני שגיב ואנשי ימ״ר מרכז…⁶⁸".

• 77. בדיון מאמור משתתפו גם אנשי מייעוץ ממשפטי של ממשטרה וכן אנשי פרקליטות ממחוז. ממעקב אחרי ממשך מטיפול בתיק לאחר אותו דיון ניתן ללמוד כי איש מהם, ככל הנראה , לא שם ליבו לאמירות הללו של אנשי הימ״ר ומכל מקום לא לקה על עצמו להמשיך לטפל במה שמתהייב על פיהם . כך עולה גם מהמסמכים ששוגרו לאהר הדיון²¹⁸. כשנשאלו על ענייו זה היו התשובות של חלק מהמשתתפים בדיון כדלהלן: הגב' בו נתן.♦ "כל הגורמים יושבים בישיבה ושומעים את הערת עדי , גורמים שמבינים את המשמעות הרבה יותר ממני…..זה תיק שנוהל המטה הארצי אני הייתי שותפה זוטרה""; הגב^, מרגוליס (לשאלה אם הייתה ערה לאמירה של עדי אבידר): "בזמן אמת חושבת שלא". אילנה חן:²¹⁹ " אני מניחה שנסעתי לישיבה עם בני שגיב. לדעתי לא תיעדתי את הישיבה……לאמירה שמיוחסת לי בסוף עמוד 7 ²²⁰ -אם ידעתי שממשיכים להיות בקשר עם המקור- אני לא זוכרת, עברו 9 שנים מאז הדיון". הגב' פורגש: " העובדה שהם המשיכו לעזור ולסייע לו מתוך חוב מוסרי , למרות שהייתה תמוהה בעיני, הייתה ידועה לי. לא העליתי על דעתי שמדובר בהפעלה. עצם שמירת הקשרים מוסברת כחובה מוסרית של המפעילים. יושבים שם אנשי משטרה מהמודיעין ומהייעוץ המשפטי ואף אחד לא אומר את זה. אם מחצי המשפט הקצר של עדי אבידר היה צריך להבין שמדובר בהמשך הפעלה , כל אנשי המשטרה שהיו שם צריכים להשלים את כל המידע ולצעוק לי אותו. עובדה היא שהתקבלה תשובה פוזיטיבית לא היו גמולי□"²²¹.

• 78. הנה כי כן, דיון שנועד בדיוק למשרת איסוף המידע הראשוני על מנת לתכנן את דרך ההתגוננות מפני התביעה , לא השיג את מטרתו בהקשר דנן בשל אי תשומת לב לדברים חשובים שנאמרו בו. סביר להניח שתרשומת הדיון לא הופצה לגורמים שהשתתפו בו, לרבות אלו שבאו מחוץ לפרקליטות וככל הנראה אף לא ניתנה הדעת לתכניה ככלי בקרה ומעקב להמשך הטיפול בנושאים שעלו בדיון.

²¹⁸למשל , מסמכים מ"ד, מ״ה ,מיום 12/5/04, מיום 7/7/04 .

²¹⁹פגישה מיום 20/10/13, שורות 70-75.

²²⁰במסמך הי: " מנסים לעזור , זה לא סותר, גם אם מתכחשים לתביעה".

²²¹ פורגש, שורות 193-198.

75

• 79. קדמו המתועד תשני²²², מיום 29/6/05, נערץ למעלת משנת

מהראשון, בתשתתפות נוכחים דומת²²³ , ותתקיים אצל פרקליט ממחוז. גם לגביו לא ברור מי ערך אותו ומת תייתת תפוצתו לאחר קיומו²²⁴. מתון תתרשומת ניכר כי שאלת המשך הקשרים עם תתובע עלתת במהלך תריץ , ובעיקר בקשר לשאלת תתגמולים שלו מאת תמשטרת, אך גם תוך תתייחטות לאפשרות שתוא עדיין מופעל. כך, שואל פרקליט תמחוז: ״אנחנו משלמים למישהו עדיין?…..ממשיכים

לשלם תשלומי□ ותבדקו את הדבר. רות דוד: ימ״ר מרכז מסייע ל(מקור) בכספים כחוב מוסרי אליו עד עצם היום הזה…………אם הוא

עדיין מופעל כמקור, זה סוף העולם, הוא מקור שעבד על המשטרה , צריך לפסול אותו "; פרקליט תמחוז מסכם את תדיון כדלקמן: ״1) האם ישנם תשלומים והאם הוא מקור וממתי- חשוב!…".

• 80. להלו התייחסות חלק מן המשתתפים לדברים: מר יעקב כתן,

ששימש בעת תדירן כפרקליט תמחוז מסר בהתייחסותו למסמך כדלקמן²²⁶: "הפרוטוקול מזכיר לי באופן עמום שהייתה אצלי ישיבה כזאת… אינני זוכר את האירוע או את נושא הישיבה……זה היה תיק

משמעותי ואני זוכר באופן עמום שהיה דיון כזה. לעניין ההנחיות שנתתי בסיכום הדיון אני יכול רק לשער איך חשבתי בסיום הדיון. תפישתי היא שפרקליט הולך לבית משפט כשהוא יודע את כל האמת העובדתית. התרשמתי מן החומר שאין לנו את האמת העובדתיות) במלואה בעיקר למועדי ההפעלה שלו־ הנושא הזה לא ברור , הייתה לו חשיבות רבה גם לצורך הדיון בבית המשפט והערכות המדינה לתיק. לכן הנחתי מה שהנחתי בסוף הדיון מתוך מה שעלה בדיון ועל

²²³תצטרפו ג□ גבי אושרת גז וגבי רות דוד.

²²⁴יעקב כהן: ”אני מעריך שישבה פרקליטה או מתמחה ורשמו פרוטוקול בשביל לדעת כיצד להמשיך לעבוד בתיק בהמשך. אינני רואה מתוך המסמך שזה פרוטוקול מסודר שנכתב על ■ד׳ או גורם מטעמי. לדעת■ זה פרוטוקול שנועד לסייע לעבודה בהמשך. אני מתרשם שהפרוטוקול לא עבר את העיניים שלי לפני הפצתו אם בכלל הופץ שכן אני רואה ניסוחים שמן הסתם היית■ מעיר עליהם….פרוטוקול זה לא מופץ ממשרד■ הוא נועד בשביל לסייע לפרקליט המטפל בתיק". פגישת מיום 29/10/13, שורות 25-34.

²²⁵פגישה מיום 29/10/13, שורה 20-37.

76

דעת הגורמים המקצועיים שישבו בו". ולעניין קיימת של בקרת בעקבות דיון כזת: "…אני אומר שיושבים שם הגורמים המקצועיים שצריכים לבצע וגם לעקוב. כיוון שאין מדובר בתיק שיגרתי הרי שהיה מקום לכך שאדע אם יש צורך במעורבות נוספת שלי בשביל לקדם את המסקנות של סיכום הישיבה…״; הגב׳ פורגש²²⁶: " אני זוכרת את האמירה של רות דוד בקשר לגמולים־ אזרחי לחלוטין. אני לא הבנתי בהקשר של המשך הפעלה אלא בהקשר של הגמולים. מי שהיה אמור להבין, היה צריך לבצע את <ת)הנחיות של יעקב כהן לבוא ולדווח״ ; לשאלת בקשר למעקב אתרי תתלטות הסיכום של פרקליט תמתוז תשיבת: " נושא המשך הפעלתו כמקור לא עלה בצורה ברורה בישיבה חוץ ממה שרות דוד אמרה וזה להבנתי כאמור לא עלה כאפשרות ממשית. אבל גם אם מייחסים לאמירה הזו משמעות אז זה רק מוכיח שנשאלו כמפורש. לעומתי אנשי המקצוע היו חייבים להבין את המשמעות הקריטית ולוודא שהמידע מובא ומובן. במקום זה קיבלתי רק תשובה שאין גמולים ומבחינתי במכלול זה של המידע שהיה בפני בכלל לא התעוררה האפשרות שיכול להיות בכל זאת שהוא היה מקור״. הגב׳ רות דוד^?22 : " אני לא זוכרת את הפגישה הזו. גס לא את המשפט שלי ..׳אם הוא עדיין מופעל כמקור? אני מניחה שהציטוט נכון מכיוון שאני רואה שיעקב כהן בסיכום מבקש לבדוק את הנקודה הזו ….אשר לאמירה שלי לגופה היא נובעת מההיכרות שלי עם הפעלת מקורות במשטרה…..התשלומים מתקשרים ישירות להפעלה שלך אני

לא מכירה תשלומים שניתנו למי שהיה מקור לאחר שנגמרה ההפעלה שלך לכן (כ)שעלה עניין התשלומים אצלי זה התחבר עם האפשרות שהוא עדיין מופעל……… בכל הפגישות שלי עם הפרקליטות

האזרחיות שטיפלו בתיק ההנחה הייתה שהוא כבר לא מקור.."המשפט…. שמיוחס אלי ׳ימ״ר מרכז מסייע לומקור)׳ לא מתקבל על דעתי שאני אמרתי…״ ; אפריים ברכה;²²⁸ "נוכח העובדה שהוא (המקור־א.ר.) כבר פרסם את עצמו כמקור ושרף את עצמו

²²⁶פגישה מיום 17/10/13, שורות 215-217; 220-224.

²²⁷פגישה מיום 22/10/13, שורות 20-33.

²²⁸פגישה מיום 21/10/13, שורות 123-125.

77 ונוכח המסמך של הסנגורית לא העליתי על דעתי אפשרות שהוא מופעל כמקור. מכל מקום הדברים לא זכורים לי בזמן אמת""; עליזה מרגוליס²²⁹: " מה שרות דוד אומרת …נוגע יותר למהימנות ולערך של (המקור) כמקור, כלומר זה סוף העולם – הוא מקור שעובד על המשטרה ולכן צריך לפסול אותו. היא לא מתכוונת להגנה האזרחית שלנו אלא לערך שלו כמקור פלילי". אושרה גז³⁰?" בזמן אמת לא קיבלתי את הפרוטוקול שאתה מציג לי, אני רואה אותו כאן בפעם ראשונה. אני זוכרת שזו הייתה ישיבה די סוערת , עם ויכוחים. אני לא זוכרת מה נאמר בישיבה הזו בהקשר זה. לא זכור לי כל העניין שעלה להיותו מקור"..".

• 81. גורלו של סיכום הדיון השני שתואר לעיל לא היה שונה מגורל הסיכום הראשון מן הטעם שהוא לא שירת את ייעודו לצורך בקרה נאותה על ביצוע מה שסוכם בו. כפי שעלה מן הדברים דלעיל, ככל הנראה גם סיכום דיון זה לא הופץ בסיומו לרוב משתתפיו²³¹ . הערות הלק מן המשתתפים הובאו לעיל- בהלוף שנים ובמגבלות הזיכרון – בעיקר על מנת להצביע על הבנה שונה של דברים שנאמרו בו. אילו נעשה מעקב בסמוך לאחר מה שנאמר ומה שסוכם, סביר להניח ששאלת המשך הפעלתו של המקור הייתה מתחדדת ומתבהרת ללא קושי. בפועל המשך הטיפול בסיכום פרקליט המחוז נעשה לא בגין תיעוד הדיון אלא בעקבות תרשומת פנימית שערכה לעצמה הגב׳ בן נתן בסיום הדיון ביומן התיק שבטיפולה²³² או בעקבות הבנה עצמאית של נצ״מ שגיב את מה שהוטל עליו בסיכום הדיון, בעקבות דברי גב׳ רות דוד בדיון, רשמה בן נתן לעצמה: "האם ממשיכים לשלם ל(מקור) גם היוס״״האם עדיין מופעל ומשמש כמקור…בני שגיב יבדוק האם ממשיכים לשלם ו/או להעסיק את (המקור) …״; בפגישה עימי אמרה: " כנראה שמישהו שאל את זה

²²⁹פגישה מיום 6/10/13, שורות 176-178.

²³⁰פגישה נ1יום 24/10/13, שורות 44-47.

²³¹רק תגבי עליזה מרגוליס שמעתי שהסיכום נמצא בתיק הטיפול שלה.

²³²תסמן תייז.

78

במהלך הדיון. יושבים איתי 8 משפטנים בישיבה ואף אחד מהם לא קפץ. אני לא זוכרת את הישיבה אבל אני קוראת ממה שכתבתי. במסמך שאני כתבתי למטה רשום שבני שגיב יבדוק האם ממשיכים לשלם או להעסיק את (המקור)²⁵³". בני שגיב אכן ביצע את הבדיקה והכין מכתב לפרקליטות עם תוצאות בדיקתו²³⁴. על גורלו העגום של אותו מכתב כבר נכתב לעיל²³⁵. בשורה התחתונה ניתן לקבוע כי במבחן התוצאה המשטרה כשלה בביצוע הנחיית פרקליט המחוז בסיום הישיבה; אף שפעלה למילויה. מאידך גיסא, איש מאנשי הפרקליטות לא ערך מעקב אחרי סיכום הדיון וביצוע הנחיות פרקליט המחוז. המידע החיוני הנדרש לא הגיע ליעד אליו היה אמור להגיע.

ו. אז למה זה קרה?

• 82. כאמור , המידע החסר- עובדת המשך הפעלתו של המקור לאחר הפרשה הפלילית – היה מצוי כל העת זמין לכל דורש (בעל הרשאה במשטרה ) על המדף . כל שנדרש היה לגשת וליטול אותו. אינדיקציות לקיומו של המידע "פוזרו" באורח בלתי מתוכנן ושלא בכוונת מכוון להסתיר; במהלך המגעים בכתב ובעל פה. כשלים מינהליים, שלצערי אף אני, כמו וועדת הבדיקה, לא הצלחתי לפענח עד תום, גרמו לכך שגם כשהסתבר קיומו של המידע הוא לא מצא את דרכו אל היעד אליו היה אמור להגיע- לאנשי הפרקליטות. משלא הגיע המידע שהתבקש , היה מקום להפעלת מנגנון של מעקב ותיזכור מטעם הייעוץ המשפטי של המשטרה או מטעם הפרקליטות אך גם זה לא קרה²³⁶. את העובדה הזו- אי הגעת החומר לפרקליטות

²³³ פגישה מיום 10/10/13, שורות 122-124.

■ מסמך 0.

²³⁵ראה סעיף 38 לעיל.

²³⁶ בדבריה בפני וועדת הבדיקה מיום 11/11/12 מסמך מ״מ, לשאלה מדוע אם לא קיבלה מעבה מאת וזסיבת המודיעין לא תזכרה אותם הסבירה הגב' מרגוליס : " היו ישיבות לאחר מכן ג□ אצל פרקליט המדינה בתאריך 17/12/08 וגם בפרקליטות וסביר להניח שהמידע המבוקש אודות איומים שביקשת■ לקבל היה כבר נמסר ישירות לאורנה פורגש………..אני מניחה שבגלל שהיו ישיבות ופגיש1ת שנושא היותו מאויים עלה בהם ולכן לא מצאת■ צורך לת־זכור. הרי זו הייתה דרישת הפרקליטה וכנראה שהיא הרגישה שקיבלה את 79

אני מסיק מפעולות וועדת הבדיקה, מעמדת הפרקליטות ועל פי מאזן ההסתברות . אי קבלתו של המכתב שנשלה מאת הטיבת המודיעין אל הייעוץ המשפטי^69 70 מטיל ספק גם בקשר לוודאות שיגורם של המכתבים האחרים.

83< עמדות אנשי המשטרה המעורבים באשר לאחריות להצפת המידע: מאת מי מאנשי המשטרה אפשר או צריך היה לצפות שיעלה את הרעיון להמציא את תיק המקור ולעיין בו, רעיון שעלה, כנזכר לעיל, רק בסוף שנת 2008 לקראת שלב מתקדם בהליך המשפטי? עיון בהתייחסויות הנוגעים בדבר מעלה תופעה מעניינת. רובם ככולם אינם רואים את הדבר בתחום אחריותם אלא ׳במגרשו׳ של האחר. לעומתם, אלה מהם שהיו נגישים לתיק המקור והיו מודעים להמשך ההפעלה טענו שסברו שעניין זה היה ידוע ומוכר ולא היה מקום לציין זאת מפורשות מעבר למה שעשו^71 72, מחמת חשיבות הדברים אביא קטעים מהדוברים בלשונם. אפריים ברכה: ״לימים (2008) הצעתי לאורנה ויתכן שאורלי מוראל מהפרקליטות גם נכחה, לבקש את תיק המקור ולעיין בו למיטב זכרוני. לשאלתך למה לא הצעתי את זה בסמוך להגשת התביעה (2004) אני טוען שימ״ר מרכז היו נתבעים כמוני והם היו אמורים לתת מענה ופתרון ולהביא את כל החומרים, בעזרת היועץ המשפטי. מי שהיה אמור לתכלל את העבודה היה צריך להיות הייעוץ המשפטי של המשטרה ומחלקת האיסוף היות ומדובר במקור. לי אין נגישות לחומר מודיעיני. ימ״ר מרכז ומשטרת ישראל הם חלק בלתי נפרד מהתביעה, נדרשו לימים לתת מענה לכל מה שנדרש מהפרקליטות. אני העליתי את הרעיון לעיין בתיק המקור כשהתכנסנו לצורך הכנת התצהירים כמענה לתביעה. מי שהיה צריך בעקבות הדיון להביא את תיק המקור היה בני שגיב ואנשי ימ״ר

מרכז.".⁷²׳/ עליזה מרגוליס²⁴⁰:" יש לי הרגשה שקצת המעיטו (חברי וועדת הבדיקה- א.ר.) בחשיבות של אנשי המקצוע מהמודיעין, של אנשי המטה, כאשר הם ישבו בישיבות אצל פרקליט המחוז והמדינה, ובישיבות אלו הם לא מוסרים מידע שלכאורה לא הייתה בעיה לומר אותו־ אם הוא היה כל כך קריטי וחשוב כלומר שהוא המשיך לשמש מקור עד שנת 2004…..לאחר מכן הייתה ישיבה אצל פרקליט המדינה

בדצמבר 2008 , אותו מכתב שלכאורה נשלח אלי או לאורנה , אנשים אלה היו בישיבה אז, גם הפרקליטות הייתה צריכה לעלות את זה, אנשי המודיעין היו צריכים להעלות את זח בישיבות“²": וכן: " אני פניתי וציפיתי שגורמי המקצוע באמ״ן ובמחוז לרבות הייעוץ המשפטי שנמצאים ליד תיק המקור ידעו לפנות לתיק אם יש בכך צורך , עובדה שבשלב מסויים ביקשה הפרקליטות את תיק המקור⁷³". בן גתו;⁷⁴ "ברגע שהיה חיבור, אחרי החלק הראשוני שכולנו ראינו וידענו, היה כבר ערוץ ישיר מול הפרקליטות ולא בהכרח דרך עליזה או בהכרח דרכי. לעיתים ישירות מהימ״ר לפרקליטות""אני לא איש מודיעין ולכן בהעברת מידע בחלק מענייני המודיעין לא הייתי מעורבת כלל, זה מהטעם שזה לא תיק שאני מטפלת בו אלא יותר מתווכת. אילו זה היה תיק בסמכות טיפול שלנו, של הסגנית שלי או שלי היינו מתעמקים בזה יותר, אבל אני לא יודעת היום בדיעבד אם הייתי יודעת לשאול את השאלה שהיום ברור שצריך לשאול אותה על דברים שהיו נסתרים מעין, שאף אחד מאיתנו, המשפטנים לא ידע עליהם …….אם יש מישהו שיכול היה לומר שיש מעבר לזה הם אנשי

²³⁹פגישה מיום 21/10/13, שורות 103-111.

²⁴⁰פגישה מיום 6/10/13, שורות 40-43; 45-48; 130-132.

• ²⁴¹ בהודעה מיומ 11/11/12, מסמך מ״ה, בפני וועדת הבדיקה אמרה: " הר■ יושבים איתנו אנשי משטרה המפעילים שלו והממונים עליהם במטא״ר בישיבות ואומרים שהוא נשרף וצועקים את כאבו אז איך מצד שני הם בכלל נפגשים אתו? הם היו צריכים לאמר לאורנה פורגש ולאמר בביהמ״ש בצורה ברורה והד משמעית שהוא ממשיך להיות מקור..".

המודיעין, שהם צריכים להסתכל על החומר כי לי לא הייתה גישה לחומר המודיעיני. אני אומרת יותר מזה, שבחוכמה של בדיעבד , כולם מבינים שהיה צריך לשאול את השאלה אבל בזמן אמת זה לא עלה ואף אחד לא שאל".. אני לא חושבת שיש כאן קונספירציה אבל אני חושבת שאף אחד לא הבין את החשיבות של הנקודה הספציפית הזאת , לא המשפטנים ולא אנשי השטח. הנושא לא עלה, פשוט לא עלה…..

יושבים איתי 8 משפטנים בישיבה ואף אחד מהם לא קפץ…..״( אילנה חן;²⁴⁴ "ככל שהייתה פנייה בנושא מקצועי שנוגעת לפרשייה ספציפית, הכתובת בנושא הזה הוא הגורם המקצועי לכן אני מבקשת ממנו לקבל מענה לגבי השאלות שנשאלו. יכול להיות שזה היה בפגישה אישית דהיינו שאני הולכת אליו לחדר הסמוך ויושבת איתו או באמצעות הדואר, העברת המסמך וקבלת עמדתו. במקרה קונקרטי מדובר היה ברמ״ח איסוף בני שגיב. אני לא עברתי על התיק של המקור, לא נכנסתי לעובי הקורה . אני לא זוכרת (ש)במהלך התפקיד שלי מקרים שבהם הסתכלתי בעצמי בתיק המודיעיני. בדרך כלל זה לא מה שנדרשתי לעשות……מכיוון שאני משערת שזה נפתר ברמת

המחוז או הימ״ר, מול הגורמים המקצועיים. במקרה זה סמכתי על מה שבני שגיב אמר לי וזה מה שכתבתי. הייתי סוג של צינור להעברת מידע ולא יותר מזה.".".

• 84. מהו הציפיות של הפרקליטות מאה המשטרה : העולה מן הדברים הוא שנתקיים הוסר מיתאם ביו עמדות אנשי המשטרה הנוגעים בדבר בכל הנוגע לאחריות לאפשר עיון בתיק המקור על מנת ללמוד ממנו על מצב הדברים בקשר אליו. לכאורה לא נתקיים בתוך המשטרה ׳חיבור׳ בין הדיסציפלינה המקצועית- מודיעינית לבין זו המשפטית. השאלה היא על מי חלה ׳חובת החיבור׳ שאמור לגשר בין בעלי המידע שבשטח לבין צרכניו במגרש המשפטי. כבר הבעתי דעתי כי זו לטעמי אחריות הייעוץ המשפטי של הארגון המיוצג בהליך המשפטי. נראה שבעניין זה רמת הציפייה כפי שעלתה

²⁴⁴פגישה מיום 20/10/13, שורות 49-58; גבי jn שימשה כעוזרת משפטנית לראש אגף המת־יעין. היא לא הייתה כפופה מקצועית ■פיקודית ליועץ המשפט■ של המשטרה : ראה יועמ״ש המשטרה בפגישה מיום 30/10/13 , שורה 118.

82

מדברי הלק מאנשי הפרקליטות גם היא לא אחידה באומן מלא. גב' פורגש : "ברמת העיקרון הייעוץ המשפטי של המשטרה גם אם הוא לא אמור להבין במקצועיות עצמה , משמע במקרה שלנו במודיעין והפעלת מקורות בוודאי שאמור להבין בתביעה אזרחית ובוודאי שהוא צריך לדאוג שכל העובדות , כל אנשי המקצוע הרלוונטיים, כל מי שיכול ללמד אותי על התחום המקצועי המודיעיני , זוהי חובתם לספק לי את זה ולהביא את זה בפני״״לאור העובדה שאני מבינה היום וגם אז כמה התחום מורכב, מסובך, סודי, אני לא חשבתי שהם מבינים. סמכתי עליהם שיביאו אליי את האנשים המתאימים מבחינה מקצועית ושיביאו לי עמדה שאני אוכל לייצג בבית משפט"**? לעומתת תציג פרקליט המחוז לשעבר מר יעקב בתו⁷*² רמת ציפיית גבותת יותר: " לשאלתך בנוגע לאיך אני תופש את תפקיד הייעוץ המשפטי בגופים שאנחנו מייצגים כגון המשטרה, אשיב שהיועץ המשפטי הפנימי של המשטרה מבין מתוך הדיון את מה שאנחנו חושבים שצריך שייעשה בתוך הארגון פנימה כדי לנהל את התיק כראוי. תפקידו בדרך כלל לשמש מעין זרוע ארוכה של הפרקליטות לביצוע הפעולות הנדרשות בעקבות הסיכום בפרקליטות. לפרקליטות האזרחית אין מעמד מנחה או כופה על המשטרה. לכן נוכח גורם של הייעוץ המשפטי של המשטרה כגורם שיכול לשמש כלי מנחה בתוך המשטרה. כל זה בשונה מפרקליטות פלילית שלפרקליט המחוז יש מעמד יותר דומיננטי כלפי גורמי אכיפת החוק. הפרקליטות האזרחית נתפסת כגוף שנותן שירות למשרדי הממשלה ופחות כמי שמנחה את הארגונים השונים מה עליהם לעשות. היועץ המשפטי הפנימי צריך להכיר את השפה הארגונית ואת דרכי העבודה הפנימיים יותר טוב מפרקליט שאיננו מצוי בחיי היום יום וההיררכיה בארגון. הציפיה שלי לא לראות בייעוץ המשפטי מתווך אלא כגורם שיש לו יתרון יחסי בהכרת העבודה הפנימית ובהשפעה על ביצוע הנחיות שמגיעות

²⁴⁵פגישה מתם 17/10/13, שורות 86-89; 92-94.

²⁴⁶ .בדבריה בפג■ וועדת הבדיקה, מסמך מ״ס, מיום 21/11/12 אמרה: " ..אנחנו ע1בדים מול היועץ המשפט■ אך זה1 גוף מתווך בלבד הייעוץ המשפט הוא גוף מקשר ומת1וך בלבד "■

²⁴⁷פגישה מיום 29/10/13, שורות 41-52.

83

מהפרקליטות". הבאתי לעיל את שתי חעמדות הללו רק על מנת להצביע על העובדה כי גם בפרקליטות לא התקיימה רמת ציפייה אחידה באשר לקו המקצועי אותו אמור לספק הייעוץ המשפטי של המשטרה. ברור שעניין זה צריך לבוא על פתרונו.

ז. תפיסת תפקיד הייעוץ המשפטי במשטרה

 

 

85. נוכח מכלול השאלות שעלו בקשר להגדרת לתפקיד הייעוד המשפטי

בפרשה זו, שאני רואה אותו כקריטי לטיפול לעתיד, ביקשתי את עמדת היועץ המשפטי של המשטרה לממצאים כפי שעלו מן חומר כמפורט לעיל. עו״ד תנ״צ שאול גורדה⁸*² פרש משנה סדורה . ראשית סקר את המבנה הנוכחי של מערך הייעוץ המשפטי במשטרה: "מערך הייעוץ המשפטי נחלק לשניים: הייעוץ המשפטי במטה הארצי מופקד על מתן ייעוץ משפטי למפכ״ל, לסמפכ״ל , לראשי אגפי המטה והייעוץ ניתן על ידי משפטנים שיושבים במטה הארצי וכפופים ליועמ״ש משטרת ישראל פיקודית ומקצועית. החלק השני הוא הייעוץ המשפטי במחוזות משטרת ישראל _t בו היועצים המשפטיים כפופים לי מקצועית וכפופים למפקדי המחוזות פיקודית……..הם נועצים בי ובראשי המדורים בלשכתי לפי הצורך

והם מדווחים לי על כל נושא עקרוני או רגיש שלהבנתם חשוב שאדע עליו…….."

• 86. באשר לחלוקת תחומי האחריות אמר: " אחד המהלכים הראשונים שעשיתי( בעת שנכנסתי לתפקידי) היה לחלק את היועצים המשפטים למדורים באופן שבראש כל מדור מונח סנ״צ ולצידו מספר משפטנים …….במבנה הקודם הייתה קצינה אחת ׳רכזת נזיקין׳ , סגן ניצב עליזה מרגוליס, ובכל מקרה שהתקבלה דרישה או תביעת נזיקין היא העבירה את התיק לטיפולו של אחד הקצינים בהתאם ׳לטבלת צדק׳ שהיא ניהלה. במסגרת השינוי שערכתי הקמנו חוליית נזיקין …וככלל צוות מצומצם זה מטפל בכל הדרישות ותביעות הנזיקין. חריג לכלל זה הוא מקרה שבו לתביעת הנזיקין קשר ישיר ומיוחד לאחד מאגפי

²⁴⁸פגישה מיום 30/10/13.

84

המטה ובמקרה שכזה התביעה מועברת לטיפולו של המדור המקצועי הרלוונטי…….הייעוץ המשפטי במחוזות נוגע (בעיקר) לתחומי המשפט

האזרחים והמינהליים. מאחר והמשפטנים במחוזות נדרשים להיכרות עם מגוון רחב מאוד של נושאים ….הם יודעים ׳קצת׳ על הכול , וכשמתעוררת סוגייה מורכבת מציפים ומשתפים את המדור הרלוונטי במטה הארצי שהוא בגדר ׳מומחה התוכן׳ לנושא ”.

87. לעניין הטיפול בתחום הנזיקין: ״ כלל התביעות (בעבר מעל 25,000 ₪, כיום מעל לסכום של 50,000 ₪) מועברות ומטופלות על ידי חוליית הנזיקין במטה הארצי…..מידת המעורבות של היועץ המשפטי

המחוזי תלויה ומשתנה בהתאם לתיק ולתוכנו , סוגר וכו׳. לעיתים הסיוע של היועמ״ש המחוזי מתבטא בסיוע טכני בלבד בקשר עם גורמי המחוז ולעיתים הוא מתבטא בסיוע רחב יותר , מהותי. מי שמשפיע על מידת המעורבות הוא ראשית המשפטן במטה הארצי שאחראי על התיק ויש גם משמעות לרצון והיכולות של היועץ המשפטי המחוזי להיות מעורב בטיפול בתיק". לעניין חלוקת חאחריות שבין חיועץ חמשפטי במטח לבין זח שבמחוז: " בעולם אידאלי הייתי רוצה לראות את המשפטן מהמטה הארצי מקבל תיק, לומד אותו לפרטי פרטים , אוסף את כל החומר הרלוונטי מכלל הגורמיס״״אנחנו עדיין רחוקים מהתנהלות אוטופית זו…. לכן ( בגלל מצוקת כוח אדם ביחס לעומס חתיקים־ א.ר.) ברוב התיקים …המשפטן אכן אוסף את החומר ומכין חוות דעת קצרה ומעביר לטיפול של הפרקליטות. לצערי ברוב רובם של התיקים המשפטן אינו נפגש עם הפרקליט המטפל , אין הוא משתתף בישיבות או בראיונות שמקיים הפרקליט עם העדים המשטרתיים ואין הוא מתלווה לפרקליט לדיונים בבית המשפט……..נוצר מצב פרדוקסאלי שדווקא

בתיקים הקטנים יחסית היועץ המשפטי במטה הארצי ייחשף למלוא החומר בעוד שבתיקים הגדולים תפקידו מתמצה בדרך כלל ביצירת קשר בין הפרקליט המטפל לבין הגורמים המקצועיים , הבקיאים בפרטי התיק ואשר בדרך כלל מוזמנים להעיד מטעם המשטרה". ולעניין תפקיד חייעץ חמשפטי חמחוזי: " כמו שאני רואה את הדברים ליועץ המשפטי המחוזי אין אחריות לטיפול בתיקי נזיקין,

85

אלא אם כן התבקש באופן מפורש לבצע משימה כלשהי ולא ביצע אותה. להבדיל, היועץ המשפטי במטה הארצי אחראי אחריות מלאה על התיק ומצופה ממנו להיות מעורב ככל הניתן במסגרת הזמן והמשאבים העומדים לרשותו".

• 88. לסוגיית מעורבות היועצים המשפטיים בקשר עם מפרקליטות!

"היועץ המשפטי המחוזי יהיה מעורב רק במידה והגורמים הנדרשים על ידי הפרקליטות הם קצינים המשרתים במחוז. באופן דומה לזה שבו היועמ״ש במטה הארצי ׳מחבר׳ את גורמי המטה לפרקליטות, היועמ״ש המחוזי ׳מחבר׳ את גורמי המחוז לפרקליטות. כשאני מדבר על המושג ׳מחבר׳ לפחות עד 2008 החיבור היה טכני בעיקרו, דהיינו סיוע באיתור האנשים הרלוונטיים ובקישור לפרקליט המטפל ותו לא. משנת 2008 במסגרת השינוי הארגוני שהזכרתי מקודם , אנשי חוליית הנזיקין זהו עיסוקם ועל כן יש להם הניסיון המצטבר וגם באופן יחסי יותר זמן…….בכל מקרה מעבר לתיווך, המשפטנים מעורבים בכתיבת

חוות דעת בסוגיות משפטיות …ובגיבוש עמדת המשטרה ביחס לפשרות…״. וכן בקשר לממשק הייעוץ המשפטי עם אח״מ : ״בתחום האח״מ , לאור ריבוי המשפטנים באח״מ ולאור העובדה כי אנשי האח״מ מתייעצים באופן תדיר עם אנשי הפרקליטות בתיקים ספציפיים , לא פעם מיטשטשים הגבולות באלו מקרים יש לפנות לירעמ״ש מטה ארצי ובאלו מקרים ניתן לוותר על פנייה……מעורבות

היועץ המשפטי במטה הארצי שמופקד על תחום האח״מ , בעבודת האח״מ תלויה באישיותו ובמידת שיתוף שאח״מ מעוניינים לשתף אותו".

• 89. לשאלה ההבנה שיועא משפטי אמור להביו כתהום המקצועי המשטרתי: ״עד לשנת 2008 העניין כמעט ולא התקיים…. באותה העת לא היה חיבור בין היועצים המשפטיים לבין הגורמים המקצועיים . מצב זה השתנה לאחר הקמת המדורים, עם הזמן הפכו קציני המדור לבעלי ידע והבנה בתחומים המקצועיים, הם משולבים בישיבות המקצועיות של האגף הרלוונטי, הם מכירים על בסיס אישי את קציני האגף ואפילו משתתפים בפעילויות חברתיות של

86

האגף………אכן ליועץ המשפטי במטה הארצי לא היה (לפני השינויים

של 2008־א.ר.) שוס יתרון מבחינת בקיאות בתהליכי העבודה על פני הפרקליט המטפל בפרקליטות…….גורמי המקצוע נתפסו על ידי

המשפטנים כמומחים והם אלו שיודעים איזה מידע הוא רלוונטי ואיזה לא…..".

• 90. לנסיבות הטיפול בתיק בפרשה הנדונה: "התיק נשוא ענייננו הוא

אולי הראשון בתיקי ׳מגה תביעות׳ בתחום אח״מ. במקרה זה רכזת הנזיקין, עליזה, הבינה כי מדובר בתיק גדול ובעייתי ולכן לא העבירה אותו לאיש אלא טיפלה בו בעצמה. אילו הוגש תיק כזה היום אין ספק כי היה מועבר למדור אח״מ ביועמ״ש אשר אנשיו מחוברים לאנשי החקירות והמודיעין, מכירים את השפה ואת האנשים , יכול להיות שהתוצאה היום הייתה שונה…..למען ההגינות אומר שגם היום סביר

להניח כי יועץ משפטי במטה הארצי שיקבל לידו תיק גדול בתחום האח״מ לא יעבור ויעיין בכל המסמכים הרלוונטיים ועיקר מטרתו תהיה להעביר את החומר לידי הפרקליט המטפל בכל ההקדם, שכן הפרקליט המטפל נתון בסד זמנים להגשת כתב הגנה וכשמדובר בתיק גדול, הזמן הוא קריטי. חובתו של היועץ המשפטי המופקד על טיפול בתיק הוא לחבר את הפרקליט המטפל עם כל גורמי השטח הרלוונטיים, על מנת שכל הידע והמידע יגיעו אליו ".

• 91. לשאלת היתכנותה של תקלה כמו זו הנדונה במצב הנוכחי? "בשביל שתקלה כזו לא תתרחש היום צריך שהיועץ המשפטי ייחשף לחומר. למען ההגינות כשמדובר בחומר בהיקף רב עדיין אינני יכול להתחייב שיועץ המשפטי אכן יראה את כל החומר . תנאי שני הוא הכרות מקצועית עם תחום העשייה, תנאי שמתקיים היום במידה רבה יותר".

• 92. לטיפוס עניין זה יש להבהיר? בל יובן כי האחריות לתקלה רובצת כולה לפתחן של היועצות המשפטיות שעסקו בנושא. להבנתי הן פעלו על פי דפוסי פעולה־ לטעמי שגויים ולא עדכניים ־ שהיו נהוגים אותה עת. הם סבלו ׳מנחיתות מעמדית׳ לעומת גורמי הפיקוד האחרים במשטרה ובמידה רבה התבטלו מולם. מעמד הייעוץ המשפטי בארגון חינו ראשית לכל באחריות קברניטי הארגון

87

ליצירת תרבות ארגונית שמעודדת שיתוף במידע ובאחריות לליבון דילמות מקצועיות, משפטיות אתיות וכיוצ״ב. הצורך מזה מובהק במיוחד בעיסוק בסוגיות המודיעיניות־מבצעיות בגלל הבעייתיות הטבועה בהן בשאלות כמו: חוקיות הפעלת מקורות בתוך יעד עברייני (שלמעשה מורשה בהעלמת עין להתנהג כמו היעד שהוא נועד לכסות), חדירה לפרטיות, סיכול או שיבוש של פעילות עתידית אלימה קודם להיווצרות משפטית של מעשה עבירה ועוד.

ת. עיקריות

• 93. המשטרה כשלה בהעברת כלל המידע הנדרש לניהול המשפט: על סמך ניתוח כלל הראיות שנאספו על ידי וועדת הבדיקה וכן על ידי, אין ספק כי המשטרה כלקוח מיוצג על ידי הפרקליטות לא מילאה את חובתה לספק לפרקליטות את כלל המידע הנדרש לשם ניהול הולם של ההגנה במשפט. הדבר נבע מעבודת מטה לקוייה בתוך יחידות המשטרה , בממשק לקוי שביו יחידות המשטרה השונות במטה ובשטח לבין הייעוץ המשפטי של המשטרה ובזה שבינם לבין הפרקליטות. בדברי על עבודת מטה לקוייה הכוונה , ביו השאר , לתחומים שבהם כל אחד סבור שהאחריות לו נמצאת אצל זולתו. עבודת משה נכונה תכליתה ליצור מצב בו גם אם נתקיימה בצמתים מסויימים בארגון, על רצף האירועים, תופעה של ׳ראש קטף, חוסר תשומת לב, רשלנות או אף ׳חוסר חשק׳ מצד מאן דהו לסייע מטעמים שונים , בדרך של אי שיתוף או ׳גרירת רגליים׳" תופעות שקורות לעיתים במערכות אנושיות- התהליך הנכון של הטיפול אמור להציף קשיים כאלה בפעולת המערכת מבעוד מועד ולהביאם באופן סדור למנגנון של קבלת החלטות על ידי המוסמכים לדבר.

• 94. שאלת הקונספירציה: שאלת קיומה של כוונת מכוון לשיבוש עבודת הפרקליטות עמדה בחלל האוויר במהלך השנים בהם נדונה הפרשה. כבר הערתי כי חשש מסוג זה לא היה מחוסר יסוד. מצד אחד־ קבוצה של קציני משטרה , בתוך מסגרת מבצעית ׳סגורה׳, לקחו במודע ובמופגן ״צד״ בוויכוח שבין המדינה לתובע , ונטו לטובתו מטעמים מקצועיים וערכיים שהסבירו. במקביל חלו בתוך עבודת

88

המערכת שורת של תקלות חתמת ונשנות שקשה להסבירם בהסתברות פשוטה. החיבור שבין שני הצדדים הללו יכול היה בהחלט להוליד הברייה קונספירציה , שנתמכה גם ברקע קודם של יחסי אנוש בעייתיים, מאבק בין גופים שונים בארגון , ואמוציות אישיות חזקות. כל אלה תופעות מוכרות ומובנות ולא בלתי מצויות או אפשריות במערכות מורכבות. למרות כל אלה, לאחר שמיעת כל הנוגעים בדבר ועיון חוזר ונשנה בכלל החומר שעמד לרשותי, לא מצאתי יסוד לקבוע כי אכן במקרה דנן היה קשר בין הדברים. גם טועני התיאוריה הזו לא סמכו את יתדותיהם על יסודות עובדתיים מוצקים , אלא הסתמכו בעיקר על ׳תחושות בטף ועל ניסיון לפענח את המציאות שנתגלתה בפניהם על רקע מה שהכירו מהתנסותם האישית. למעט תחושה לא נוחה, עליה הרחבתי לעיל, מדרך התנהלותו של מר רמי יהב- לו יוחסה ׳הנהגת׳ פעולות השיבוש -לא מצאתי קשר ישיר בינו לבין שאר מרכיבי התקלות בפרשה. אכן, לא הוכחשה ידידות וקשר שוטף בין כמה מקציני הימ״ר לשעבר , שבדרך כלל החזיקו גם באותה עמדה ערכית ־ מקצועית, אלא שלא ניתן על סמך זה בלבד לקבוע ממצאים חמורים של קשר מאורגן לפגוע באינטרס כל כך מובהק של המדינה.

• 95.עבודת מטה לקוייה: ליקויים חמורים בלטו במיוחד בדרך העבודה שבממשק שבין שני הארגונים: המשטרה והפרקליטות. אלו שני ארגונים שלמרות מטרות משותפות של אכיפת חוק ועבודה משותפת רבת שנים ביניהם, חינם ארגונים שונים ׳בשפתם׳ המקצועית ובתרבותם הארגונית. המשטרה חינה גוף סמי- צבאי שההיררכיה הפנימית שבו ברורה למדי. בהקשרים המודיעיניים הוא מקדש, כמו כלל ארגוני המודיעין , ערכים של שמירת סוד , הגנה על מקורות ועל כלי איסוף מבצעיים אחרים. לעיתים ׳מתקדשת׳ זיקת המפעיל ׳למקור שלו׳ אל מעבר לתחום המידתי הרצוי. לעיתים לא נשמר האיזון הנכון בין חשיבותם של אותם ערכים אל מול האחרים כמו פתיחות למערכת המשפט והתחשבות באינטרסים ממלכתיים רחבים יותר. הפרקליטות, לעומת זאת, מטבעה גוף פתוח יותר אך ממוקד מטרה : לייצג את המדינה ורשויותיה בדרך הטובה ביותר

89

בהליך המשפטי. השונות שבין חמשטרח לפרקליטות בולשת במיוחד כשמדובר בפרקליטות האזרחית שאיננה מכירה, כעמיתתה הפרקליטות הפלילית, באורח אינטימי את עבודת המשטרה על מורכבותה. בנסיבות כאלה חייב להתקיים מנגנון גישור וחיבור מקצועי ואינטנסיבי בין הגופים הללו להבנת השפה המקצועית השונה ותיאום ציפיות קבוע. אותו מנגנון צריך להבטיח שגם אם קיימות בארגון תופעות שליליות של ׳גרירת רגליים* וחוסר רצון לסייע־ מציאות שלא נשללה לחלוטין במקרה הנבדק – החלטות לא תיזנחנה מחמת שכחה או היעדר מעקב סדור ושיטתי.

• 96. תיעוד ומעקב אחר החלטות! תיעוד הישיבות בפרקליטות – כפי שעלה בבדיקה־ הסתבר כעניין בעייתי. דברים נרשמו על ידי מתמחה או פרקליט בלא שעברו בהכרח , לאחר רישומם ,עין מקצועית מוסמכת שתאשר את דיוקם ולא הופצו באופן מסודר לכלל המשתתפים בדיון על מנת שיעירו על מה שנרשם, מחד גיסא, ויעקבו אחר מה שהוחלט, מאידך גיסא. התיעוד תואר ככלי עזר לפרקליט²⁴⁹ בהמשך טיפולו בתיק. אלא שגם את ייעודו המצומצם הזה הוא לא מילא²⁵⁰. נראה שעניין זה לוקה בחסר גם כיום, ויש לתת עליו את הדעת²⁵¹.

• 97. מערד הייעוץ המשפטי: לטעמי מנגנון הגישור והחיבור האמור צריך לבוא לידי ביטוי במערך הייעוץ המשפטי של המשטרה . יועץ משפטי שהינו גם קצין משטרה, אמור להכיר את המערכת

יעקב כהן, פגישה מיום 29/10/13, שורות 25-34.

²⁵⁰ גבי פורגש גפי• וועדת הבדיקה, מסמך מ״ט , מיום 21/11/12: " לאחר שמדע ל׳ שהוא ממשיך להיות מופעל כמקור, חזרת■ לפרוטוקולים וראיתי את הדברים באופן אחר. אך בזמן אמת א■ אפשר היה להבין באופן מפורש שהוא ממשיך להיות מופעל לשאלה אם לא עושים מעקב החלטות אחר קבלת תשובות לשאלות ששאל פרקליט המחוז בסיום הדיויים השיבה כי אייה זוכרת.

^m כך, למשל, במכתב אל■ מאת לשכת פרקליט המדינה, מיום 18/11/2013 (סימוכין: -2013־047-99 011922), במצורף להעתק* תרשומות שביקשת* לע״ן בהם, הודגש: " יבקש להבהיר ולהדגיש כי כתיבת התרשומות (אשר) נעשית על ידי מתמחים, אשר אינם מצויים בפרט■ הסוגיות הנדוטת ואינם בעלי הניסיון וההשכלה המקצועית הרלוונטית. טיוטות תרשומות הדיונים מתויקים בתיקיות הלשכה , ללא שהם עוברים כל הגהה, עיון או תיקון אף לא של חשמי הדיונים עצמם , בוודאי לא של פרקליט או כל גורם אחר המכיר את הנושאים הנדונים במסגרת הישיבות…"

90

המשטרתית על בורייה, לרבות בתהומים הסמויים ומרגישים ביותר שבה. אני יכול להעיר כי כך מקובל מזה כשני עשורים בשירות הביטחון הכללי שעבר בשנות ה -80 של המאה הקודמת ׳חוויה׳ מכוננת ברמות משבר פרשת ׳קו 300׳ וספיחיה. תוצאת אותו משבר הייתה – לא בלי קשיים וחבלי לירה בתקופת המעבר־ כינון מערך ייעוץ משפטי יעיל וזמין שמצר אחר מכיר את הארגון על בוריו וכלל פעולותיו באופן האינטימי ביותר, ומצר שני ער למגבלות ולצרכים המשפטיים מתוך מחוייבות לשלטון החוק ולערכים ממלכתיים²⁵² . ייעוץ משפטי אינו יכול להיות בגרר ׳מתווך׳ או מסייע ׳טכני׳ גרירא לקישור בין הפרקליטות לבין ׳השטח׳. יועצים משפטיים אינם משתתפים בישיבות ובריונים מקצועיים רק למען הנימוס. מוטלת עליהם חובה להבין מעבר למה שאמורים להבין אנשי המקצוע האחרים (שכל אחר מהם אחראי להבנת ההקשרים המקצועיים המובהקים שלו). תופעה מצוייה נוספת בפרשה רנן הייתה החיבור הישיר שבין אנשי הפרקליטות לבין ררגי השרה של המשטרה בהקשרי ניהול משפט, תוך עקיפה מרצון או מאונס של אנשי הייעוץ המשפטי. למרות הנוחות המיידית והיעילות לכאורה שבקיום קשר ישיר בין הפרקליט לער, יש בכך מתכון ברור לתקלות ונסיבות הפרשה רנן יוכיחו. מעקפים מסוג זה פותחים פתח להתחמקות מאחריות ולהיעדר עין בוחנת ובמפקחת שרואה את התמונה כולה ויכולה להצביע על פערים חיוניים שטעונים השלמה.

ט. המלצות

• 98. בפרק זה אקצר שכן נוכח הלוף זמן רב מאז התרחשות עיקר האירועים, ונוכח דיונים ובירורים שכבר התנהלו בעניין הנדון כאן, הן במשטרה והן בפרקליטות , צריך להניח שלקחים נדרשים כבר הופקו והופנמו במהלך הרגיל של החיים הארגוניים. מה גם , שלמעט במקומות בהם התברר לי איך הדברים עוברים "בעת הזו"

²⁵²לתפיסת הייעוץ המשפט■ בשבייג, ראה: א. רוטר, על "עודם ותפיסת תפקידם של שומרי הסף .בארגוני המודיעין, המקרה של שירות הביטחון הכללי, (2008) , מרכז המחקר של המכללה לביטחון לאומי, צה״ל.

http://storage.cet.ac.il/CetForums/Storage/MessageFiles/7104/98889/Forurn98889M164IO.pdf

91

ותדברים צויינו בדות- לא עשיתי בדיקת מעקב אחריתם. אני מנית כי נכון שכל ארגון יפיק את מלקחים שנראים לו נכונים בנסיבות מזמן מנוכחי ויישם אותם במתאם ובמקדם , אם טרם עשת זאת. למלן שתי נקודות בתן נראת כי יש מקום לתת את מדעת נוכת דברים שעלו ואשר מינם רלוונטיים, ככל מנראת , עדיין גם למצב מדברים מנוכחי.

• 99. מערד מייעוד ממשפטי במשטרת ומממשק עם מפרקליטות: מדברי מיועץ ממשפטי למשטרת נראת כי מת שנעשת מאז מרפורמת בייעוץ תמשפטי בשנת 2008 תינו בכיוון מנכון ותמגמת תואמת באופן כללי את מת שמודגש לעיל ביחס לתפיסת תעדכנית מנדרשת . יחד עם זאת עדיין נותרו מטרידים דבריו בדבר תיתכנותת של חזרת על תקלת מן תסוג מנבדק נוכח מצוקת כוח אדם בייעוץ ממשפטי ותמגבלות תנובעות מכך. כמו כן טעונים תיקון ומבתרת אי מבמידויות וטשטוש מגבולות ומסמכויות שעדיין קיימים ככל תנראת בין מגורמים משונים שבתוך ממערכת תמשפטית תמשטרתית. במסגרת מתפיסת תחדשת, ששמת דגש על מיומנות מקצועית של מיועצים תמשפטיים- כל אחד בתחום מייעוץ שלו- מוצע לקבוע מנגנון שיבטיח אבחנת בין טיפול בעניינים ׳פשוטים/ שגרתיים ושוטפים לבין טיפול במת שנקרא בפי אנשי ממשטרת "מגת- תביעות". לתבנתי מכוונת לא רק לתביעות בתיקף כספי חריג אלא גם לכאלת שמעוררות סוגיות משפטיות או ציבוריות בעלות קושי או עניין מיוחד. למשל: תתתפתחויות בעולם מטכנולוגי בעידן תזת מזמנות במכרח מתמודדות עם סוגיות ראשוניות (כמו: טרור או פשיעת קיברנטית) שמחייבות גם דרך טיפול משפטית ייחודית. במקרים מיוחדים כאלת יש לייצר מנגנון פיקוח ומעקב ייחודי , גורם בכיר (״פרוייקטור״) שתדבר ימית באחריותו תכוללת, ומעקב שוטף אחרי מתפתחות מטיפול וקשיים ככל שעולים ממנו.

• 100.     סדרי מעברת מידע כתוב ביו ממשטרת לפרקליטות: תיעדר מיכולת לעקוב באורח מוסמך ותחלטי אחר מסמכים, לרבות רגישים וחיוניים בחשיבותם, שתוחלפו בין ממשטרת לפרקליטות , ולוודא

92

שיגורם או קבלתם, כפי שעלת בבדיקת זו _t תינו עניין מטריד. ממת שנמסר, תמשטרת מצויירת בעידן תנוכחי במערכות בקרת וניתול מתקדמות יותר מאלו שתתקיימו במועדים תרלוונטיים לבדיקת תתקלת הנוכחית. יש לקוות שאכן כך תדבר ושתן עונות על הצורך שעלת כאן, לפחות בכל מת שנוגע להתכתבות הפנימית בתוך אגפי המשטרה ומתם תחוצת. זת עניין שראוי שקברניטי תמשטרת ייקחו לתשומת ליבם נוכח מת שנכתב לעיל בהקשר זת. בפרקליטות, לעומת זאת, עדיין קיימת ׳חוליה חלשה׳ שמועדת לאותה תקלה בכל מת שקשור בסדרי קבלת הדואר, לרבות דואר רגיש וחיוני. ממת שנמסר לי²⁵³, דואר תמשטרת מגיע לנקודת דואר משותפת בפרקליטות בת״א בתוך שק דואר משטרתי . מזכירות פרקליטות מחוז ת״א ממיינת אותו ושמת אותו במדף של כל פרקליטות בנפרד. משם הוא ׳נמשך׳ על ידי הלשכות השונות, מקבל בהן חותמת ומנותב ישירות אל תאי הפרקליטים. למעט תיקי חקירה של המשטרה שעם קבלתם בדואר זוכים לרישום ידני שכולל את פרטי השולח, מועד קבלת , מספר התיק ושם הפרקליט המטפל, ׳דואר נכנס׳ "רגיל" אינו זוכה לרישום ו״אם יש טענה שמסמך משטרתי לא הגיע אין אפשרות לעקוב אחרי זה , שכן אין ולא היה שום רישום בעניין". לעניין חומר מסווג נאמר כי " בדרך כלל חומר מסווג שולחים עם איש משטרה , שליח ואז זה מגיע ישירות לפרקליט המטפל". גם במקרה כזה אין רישום או תיעוד לאשר או לשלול קבלת החומר. מוצע כי עניין זה ייבחן על ידי הרשויות המוסמכות לכך, ואולי יאומץ הנוהג בקשר לדואר שב״ב "שמגיע עם אישור מסירה ועם שליח רק אלי, אני חותמת ומעבירה לפרקליט לאחר שאני רושמת את המסמך ״.

י. דברי סיכום

• 101.     מטלת בדיקת זו באה לעולם נוכח פנייה לא שגרתית מאת

שופטי בית המשפט העליון אל היועץ המשפטי לממשלת־ בהמשך

^Z5Sפגישה עם הגב' ■פה רודה, מזכירת ראשית בפמת״א, מיום 4/11/13.

²⁵⁴גבי רודה, שם.

93

לכוונת האחרון ממילא- לערוך בדיקה באשר לנסיבות התקלה ולדווח עליה, מעיון בפרוטוקולי הדיון בבית המשפט העליון ומן ההחלטות לא ניתן ללמוד על טעמיהם המפורשים של השופטים לאותה בקשה , מפי נוכחים אחדים באולמו של בית המשפט בעת הדיונים , אפשר היה להבין כי השופטים הוטרדו מעצם קיומה של התקלה עצמה , מחשש שמא לא נבדקה די צרכה באופן בלתי תלוי 1 ויתכן שאף מהקשריה הרחבים יותר בנסיבות של דרישה לאיסור פרסום ומניעת מידע בעל עניין ציבורי מאת הציבור לגביה. כשלעצמי עשיתי מאמץ להתמקד במסגרת כתב המנדט שניתן לי, עליו הוצהר בפני בית המשפט, ולא לחרוג ממנו, מטבע הדברים, נושאים משיקים לאותה פרשה אומללה לא נבדקו על ידי ומוצע לשקול שמא יש מקום לשוב אליהם בעת המתאימה לליבון לשם הפקת לקחים,

• 102. התקלה לא הייתה גזירת שמיים. עם זאת היא לא נגרמה , ככל שעלה בידי לברר, על ידי מדם אחד שעמד מאחוריה וגרם באופן יזום, במזיד ובאופן אקטיבי להיווצרותה. היא נבעה משורה של כשלים מביכים שבמצטבר, בלא שהיה בהכרח קשר ביניהם , הביאו לתוצאה הבעייתית. כבר ציינתי כי לעיתים סדרת תקלות אינה בהכרח תוצאה של תאוריית קונספירציה אלא סיבה להיווצרותה, עיקר הכשל ׳חונה׳ במגרשה של המשטרה. במבחן התוצאה היא לא השכילה, כארגון, במש! כ-8 שנים , להביא את המידע הרלוונטי במתכונת המצופה ממנה אל הפרקליטות- חובה שלטעמי הייתה מוטלת עליה מלכתחילה מכוח היותה "לקוח" מרכזי של הפרקליטות בתיק הנדון לשם ייצוגה כהלכה בפני בית המשפט. המשטרה כשלה בכך נוכח תקלות בתפעול במסגרת ההסדרים הפנימיים שבתוכה: ראשיתלבל – היעדר תשומת לב לצורך במידע שלא היה כל קושי באיתורו ובהעברתו אל הגורם שללא כל ספק נדרש לו. היעדר תשומת לב זה נבע בעיקר מחסרונה של הנחייה תקצועית ממוקדת מתאימה, ובנסיבות המקרה- הנחייה ננשבטית שאפשר היה לצפות כי תינתן לגורמים המקצועיים במשטרה במועד. הנחייה כזו הייתה מסירה כל ספק באשר למידת נכונותם של גורמי ימ״ר מרכז השונים לסייע בעניין שככל הנראה לא אהדו אותו,

94

בלשון תמעטת. גם אם תתקיימו במשמרת ׳זרמים תת קרקעיים׳־ כמקובל בארגונים מורכבים, רוויי אמביציות ואמוציות, נוכח חילוקי רעות לגיטימיים או שאינם כאלת־ אשר יצרו נוגרנות ושלא עוררו פתיחות יתר , מערכת מקצועית תומכת או מבקרת תית בכוחת לנטרל אותם ללא כל קושי. בנוסף, תסררי תעברת חומר חיוני מאת יחירות תמשטרת תשונות, לרבות בינן לבינן, לא פעלו כיאות באופן שיטתי ולאורך זמן. למסקנת זו תגעתי, כאמור, לא על ממך ראיות חותכות- כאלת לא ניתן עור בחלוף תזמן לתשיג־ אלא על ררך תתסתברות מתצטברות תמקרים וכן מתעוברת שגם בתוך תמשטרת, תעברת תרואר לא צלחת באופן קרוב לווראי בשלושת מקרים לפחות.

• 103.     גם ׳מגרשת׳ של מפרקליטות לא נמצא נקי מכשלים. אינני סבור כי תית על מפרקליטות לחשוב על סטטוס מתפעלת תערכני של ממקור בלא מפניית תשומת מלב לכך באופן מפורש מאת ממשטרת. גם לא תית עלית־ כ׳פרקליטות מבירת׳- למסיק זאת בעצמת מתוך ׳רמזים׳ שמיו ׳מפוזרים׳ בחומר ואשר ניתן לאתרם בריעבר. יחר עם זאת נראת כי מעקב שיטתי אחר מכתובים ותסיכומים במתלך תמליך מתכנת למשפט וקבלת מתחלטות, יכול תית למועיל לאיתור תחסר מבעור מוער. בנוסף, תרמת מפרקליטות בררך תתנתלותת מול ממשטרת במציאת ררכי קיצור, ׳מעקפים׳, וקשר ישיר בינת לבין גורמי תשמח. ממרר זת נראת כזמן אמת יעיל ויש למניח שמית נוח לכולם. נראת שכך תית נמוג ומקובל אותת עת ולא תית בכך משום חריג. אלא שבניתוח לאחור ברור כי חלק מן מכשל מקורו בכך שלא תית מדם- על אמי מתכלל שיכול מיה לראות את מתמונת כולה ולהשגיח שרברים לא יפלו ׳בין מכיסאות׳. בפועל נוצרו חללים בין ׳מכיסאות׳ משונים ותחומי טיפול ומעקב חיוניים אכן ׳נפלו׳ בתם בלא שיתית מי שישים לב למשמעות הבעייתית תנשקפת מכך.

• 104.      הקפדת על עבודת מטת נבונת ובקרת שוטפת – במיוחר בתיק מיוחד וחריג מכל בחינת שמיא כמו מתיק נשוא בדיקת זו ־ תן

95

בפרקליטות ותן במשטרה, היה בכוחה למניע כשלים אלת²⁵⁵. מרכיב הכרתי בעבודת מטת נכונה תית צריך להיות גורס במשטרת שירכז את כל ממשק תעבודת עם הפרקליטות, בלא שניתן לעקוף אותו ולהותירו לא מעודכן בפיסות מידע חיוניות. לטעמי גורס זת תית אמור להיות בשורות הייעוץ המשפטי שבאופן טבעי מטלת מסוג זת נמצאת ממילא בתחומי אחריותו, אבל גס כל תסדר ארגוני מנומק אחר יכול לבוא בחשבון . להבנתי זו הייתה גם התפיסה הבסיסית ששררה אותת עת, במובן שהתיק תית נתון לאחריות טיפול של גורם משפטי בכיר במסת תארצי. אלא שאחריות זו לא מומשה כמצופה נוכח תפיסת ביזור שלא עשתה אבחנה ברורה בין הצד הטכני לצד המהותי – מקצועי. זאת כשאין לצידה מנגנון יעיל של פיקוח־על. נראה שהכיוון עליו הצהיר היועץ המשפטי של המשטרה יכול לענות על הצרכים, אלא שזהו עדיין מהלך שיש להשלימו.

• 105. בממשקי העבודה שבתוך המשטרה חשובת אווירת הפתיחות והשקיפות שבין גורמי המקצוע ברמותיהם השונות. ממת שעלה בבדיקה זו נראה כי בין ׳גורמי השטח׳ לבין גורמי המטה, וברגש על הגורמים המשפטיים, שרר נתק מסויים שהוסבר בחשאיות תעבורת וברגישות החומר²⁵⁶. נראה שגם הדרג המשפטי במשטרה ראה עצמו גורם ׳חיצוני׳ לעבודת חלק מיחירותיה. זתו מצב שמטבעו מזמין תקלות. תחושת ניכור בין דרגי שרת לדרגי מטה מוכרת (גס אם לא מקובלת מבחינת עניינית) בארגונים בעלי אוריינטציה מבצעית ואין בכך חידוש. בתחום המודיעיני התופעה תזו בולטת עוד יותר נוכח החובה המוצדקת לשמור באדיקות על חשאיות מקורות המודיעין, דרכי האיסוף ושיטות תפעולה. אלא שלעיתים מתבלבלות היוצרות: מתוך הקפדת יתר על ערך אחד, עלולים לתיזנח ערכים חיוניים אחרים . הפתרון הוא בדרך של שיתוף הייעוץ

²⁵⁵ ■וזכר כ• תופעת הבע״תי1ת בממשק המודיעיני שבין המשטרה לפרקליטות עלתה- בהקשרים הרלוונטיים שם־ גם בחוות דעת מבקר המדינה בעניין האזחת הסתר .בחקירות פליליות (ירושלים, תמוז תש"ע, ■וני 2010).

²⁵⁶זאת, מעבר למתח ששרר בין הימר”ים 1כן בין גורמי המודיעין לבין גורמי החקירות בנסיבות המיוחדות של מקרה זה.

96

המשפטי במידע ובדילמות המקצועיות לרבות במישור האינטימי ביותר (בכפוף כמובן להסדרי מחוייבות לביטחון מידע, שמירת סוד וסיווג בטחוני מתאים); בהיעדר שיתוף במידע, אין תחושת שותפות בנשיאה באחריות הכוללת ובמצב כזה קשה לספק ייעוץ משפטי שהולם את המציאות המשפטית הסבוכה בסוגיות אלה שעם הזמן רק הולכת ונעשית מורכבת יותר ויותר והדברים ידועים.

• 106. המדינה שילמה במקרה זה, שלא בטובתה, "שכר לימוד" יקר. יש לקוות ששכר לימוד זה ישמש להפקת לקחים אמיתית, לתיקון ולמניעת תקלות לעתיד.

97

 

היועץ המשפטי לממשלה

ירושלים, ז׳ תשרי תשע״ד !בספטמבר 2023

2013-G004-5896; U12CE

(בתשובה נא לציין מספרנו)

סודי

לכבוד

עו"ד אריה רוטר

שלום רב,

הגדת: כתב מינוי לבדיקת התנהלות המשטרה והפרקליטות כפרקת פלתי – תגיעה nyffig בגי? טענה לחשיפת מסר

בשנת 2004 הרגשה תביעה נזיקית על ידי תובע, שטען כי המדינה חשפה את זהותו כמקור במסגרת ניהולם של הליכים פליליים בהם שימש הוא כמקור משטרתי (כעד הביעה. התביעה הוגשה מד ימ״ר סרבו (שהפעיל את התובע}, ימ״ר תל אביב, המדינה (p מד החוקר שחקר את התובע והפרקליטה שטיפלה בתיק. כמקובל, הפרקליטות האזרחית – אשר ייצגה את כל גורמי המדינה בתיק ־ ביקשה מהמשטרה ומהפרקליטות הפלילית את כל המומר הנוגע לפרשה,

התביעה בבית המשפט המחוזי נחלקה לשלב החבות ולשלב הצוק. בשאלת החבות קבע בית המשפט המחוזי, כי המדינה (וליתר דיוק, ימ״ר תל אביב ושני הנתבעים אישית) אכן עיוולה כלפי התובע. בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון בעניין זה נדחתה, וזאת מטעם דיוני לפיו ניתן לערער בזכות בסיומו של ההליך כולו. ההליך התנהל בדלתיים סגורות ותחת איסור פרסום.

במסגרת ההיערכות לניהול ההליך בשאלה הנזק ולניהול הליכים בבקשה שהוגשה להסרת איסור הפרסום, התגלו לפרקליטות האזרחית לראשונה ראיות חדשות הנוגעות להפעלת התובע כמקור בשנים 1997 (מועד בו נטען כי נחשף כמקור) עד 2004, מועד הגשת התביעה האזרחית. העובדה כי הראיות לא הובאו בפני הפרקליטות האזרחית בטרם מתן פסק הדין החלקי, גרמה לפגיעה בניהול החמה (להלן ־ "התקלה""). עד אותה עת, המידע בפני הפרקליטות חיה, כי הפעלתו כמקור נפסקה בשנת 1997• הראיות החדשות התגלו, כאמור, לאחר למעלה מ-7 שנים בהן נדרשה הפרקליטות האזרחית לתביעה המתוארת אגיל, ולאחר למעלה מ־15 שנים בהן נדרשה הפרקליטות הפלילית לפרשיות השונות הנוגעות לענייננו.

m׳ צלאח א־דין 29, ת.ד. 49029, ירושלים 6466523 » 9J490־6446522,02־02 פקס 02-4467001

היוקד זזמש&סי לממסלה

בעקבות גילוי התקלה, פנה פרקליט המדינה לראש אה״מ בבקשה לערוך בדיקת כנדון על ידי צוות משטרתי. ראעי אח״מ מעת צוות בדיקה אשר תגיש מסקנותיו לראש אח״מ. ממצאי הבדיקה לא היו מקובלים ־ לא על הפרקליטות ולא על הנתבעים האישיים.

בסופו של דבר, תסתיים התיק בהסדר פשרת בו שולמו לתובע פיצויים – שלא מטעמי ההחלטה בענין האחריות – אשר קיבל את אישורי. במעמד אישור ההסדר ציינתי בי לאחר סיומו של ההליך יבדקו תקלות שאירעו בפרשה.

בדיון שהתקיים בבית המשפט העליון, במסגרת ערעורים שהוגשו על החלטת ביו! המשפט המחוזי בענין איסור שתוטל על פרסום פסק הדין (ע״א 4635/12), ביקש בית המשפט העליון, בהמשך להחלטתי בדבר קיום בדיקה, בי היועץ המשפטי לממשלה יבדוק היבטים שונים של הנושא וכי ממצאי הבדיקה יועברו לבית המשפט העליון.

בהמשך, קיימתי מספר דיונים, ובטופס החלטתי להעביר לבדיקתן את העניין. הודעה על בך נמסרה לבית המשפט העליון בתאריך 15.7.13. תודעה נוספת בנושא, במסגרתה פורט היקף המעוי, הוגשה לבית המשפט העליון בתאריך 28.7.13. בעקבות דברי בית המשפט העליון □החלטתו מקם 29.7.2013, מורהב בואה היקף המימי, כדלקמן־

הנך מתבקש לבחון את נסיבות התקלה, על כל היבטיה, שהביאה לבך שבפני פרקליטות המדינה לא הובאו מסמכים רלבנטיים להליך האזרחי בו התגוננו הנתבעים מפני תביעת נזיקין שהוגשה בגין טענות למקים שערמו כתוצאה ממעשי וממהדלי הנתבעים, לרבות אירועים שקדמו לה – כבל שהדבר יידרש לשלמות התמונה. במסגרת זאת, הנך מתבקש לגבש ממצאים ומס ק1דת ו3ן 1137971< כמ xsmjvp מכון»

מובהר, כי דברים שימסרו לן המופיעים בפנין במסגרת בדיקתן, הודעות או עדויות שתיגבה במסגרת בדיקתן מתוקף «נ מינוי זה, וכל מסמך אחר שתוציא או תכק במסגרת הבדיקה< לא ימסרו למשטרה או לרשות חוקרת אחרת, למטרת חקירה פלילית, ולא ישמשו ראיה מטעם המדינה בכל הלין פלילי, למעט משפט מלילי בשל מסירת מידע כוזב העולה כדי עבירה

*■“tf ■ב

מיותר לציין, כי גורמי המשטרה והפרקליטות הנרגעים בדבר ישתפו פעולה בהעברה חומרים ומסירת מידע ובכל עניו אחר בפי שיידרש.

נוכח החשיבות בבירור הדברים, ובהפקת לקחים, ככל יועברו לגיוני עד ליום i3.10.2013.

 

אני מודה לך על נכונותך ליטול על עצמך מטלה חשובה זו.        I

העתסים;

גב׳ ציפי לבני, שרת המשפטים

מר יצחק אהרונוביץ׳, השר לביטחון פנים

מר משה לדור, פרקליט המדינה

רנ׳יצ יוחנן־ דנינו, מפכ״ל המשטרה.

 

מדינת ישראל

משרד המשפטים

לשכת היועץ המשפטי לממשלה

ירושלים, י״ג תשרי תשע״ד

17 ספטמבר 2013

במז׳ מכתב: 2013-0004-7447

לכבוד

עו״ד אריה דוטד

שלום רב,

הנדון: כתב מינוי לבדיקת התנהלות המשטרה והפרקליטות בפרשת פלוני -תביעה שהמשק בגין טענה לחשיפת מטור – הבהרה

כעולה מכתב המינוי שנתתם על ידי היועץ המשפטי לממשלה בתאריך 11/9/13, החליט היועץ המשפטי לממשלה להרהיב את היקף הבדיקה מעבר למה שתואר בהודעתו לבית המשפט העליון מתאריך 28/7/13, באופן המובא בכתב המינוי (זאת על רקע החלטת בית המשפט מיום 29.7.13).

למען הסר ספק, היועץ המשפטי לממשלה מבקש להבהיר, כי הסמכהך לבחון אה ההקלה המתוארת מכוונת לכל הכשלים אשר הביאו לאי הצגת המסמכים הרלוונטיים בפני בית המשפט המחוזי בתל־־אביב. הבהרה זו נסמכת על בקשת היועץ, לפיה תבחן את "נסיבות התקלה, על כל היבטיה", כאמור בכתב המינוי שהומצא לד

למעט הבהרה זאת, אין בדברים אלו כדי להוסיף או לגרוע על האמור בכתב המינוי.

בברכה

 

 

 

העתקים:

גב׳ ציפי לבני, שרת המשפטים

מר יצחק אהרנוביץי, השר לביטחון פנים מר משה לדור, פרקליט המדינה רנ״צ יוחנן דנינו, מפכ״ל המשטרה

דח' צלאח א־דין 29, ירושליט 0ך910 02*6^52dS פקס*.6467001־02

נספח 3

מינהלה וביטחון- הנחיות

• 1. דוח הבדיקה על נספחיו ישני האיגדגיס (העדויות והמסמכים) המצורפים■ מועברת! בהעתק אחד ליועץ המשפטי לממשלה שיחליט , או מי מטעמו, על דרך הפצתו ו/ או על הסרת הסיווג שלו ו/אי פרסומו, ככל שיוחלט על כך.

• 2. חומרי הבריקה – שנתקבלו מאת וועדת הבדיקה המשטרתית- יוחזרו למשטרה (באחריות אירק).

• 3. חומר* הבריקה – ששימשו לבדיקה זו – נארזו בקרטון/נים ויישמרו במשרד המשפטים למשך תקופה ככל שיידרש (באחריות אורון).

a חומרי הפגישות (מודפסים יכן השמע מההקלטות) ־ שנמצאים על גבי המחשב- יישמרו בכל דרך שיורה עליה מנהל הביטחון של משרד המשפטים באופן שלעת הצורך ניתן יהיה לעשות בהם שימוש.

5. החדר– שעמד לרשותי במשרדי הפרקליטות (חדר 617 בבניין C) יפונה ער ליום 20/12/13. עד לאותו מיעד יטפל אורון בכל הנדרש בתיאום עם גורמי המשרד.

נספח 4

סדר הפגישות

פירוט הפגישות	תאריד	מספר
הגב׳ גלי מיארה וענת חולתא (שיחת רקע)	8.8.13	.1
הגב׳ אורנה פורגש (שיחת רקע)	19.8.13	.2
סנ״צ אלעזר כהנא, עו״ד (שיחת רקע)	20.8.13	.3
עו״ד עליזה מרגוליס- באר	6.10.13	.4
רפ״ק אשר עזרי	9.10.13	.5
מר עדי אבידר	10.10.13	.6
עו״ד לימור בן נתן	10.10.13	ז•
גב׳ הילה פז	13.10.13	.8
סנ״צ מיכאל חיים	14.10.13	.9
מר נועם דשטי	16.10.13	.10
עו״ד אורנה פורגש	17.10.13	.11
עו״ד אילנה חן	20.10.13	.12
תני׳ צ אפרים ברכה	21.10.13	.13
נצ״מ אלי אסייג	22.10.13	.14
עו״ד רות דוד	22.10.13	.15
עו״ד אושרה גז	24.10.13	.16
סנ״צ (בדימ.) רמי יהב	24.10.13	.17
גב׳ יפעת (ייפי) שטיינברגר	28.10.13	.18
גב׳ מיכל שפירא	28.10.13	.19
נצ״מ (בדימ.) בני שגיב	28.10.13	.20
עו״ד יעקב כהן	29.10.13	.21

100

ניצב מני יצחקי	29.10.13	.22
מר שבי בן ארויח	29.10.13	.23
עו״ד תנ״צ שאול גורדרן	30.10.13	.24
גב׳ יפה רודה	4.11.13	.25
מר שי מכלוף	18.11.13	.26
רפ״ק גיא ג׳קובסון	10.12.13	.27

101

¹

פורמלית הוא נפסל על פ■ הנהלים המשטרתיים רק בשנת 2005 בין השאר בגין מעורבותו במשפט האזרחי,

²

מכתב מחם 14/8/12 , מסמך א' באוגדן המסמכים.

³

מסמן ב' מי1ם 3/9/12.

⁴

דו"ה סימם 1עב1"ד 16/2012, שוגר על ■די ר' אה"מ לפרקליט המדינה ביום 26/11/12 (סימוכין׳. 84565412), מסמר ג'.

⁵

גס בתוכן המכתב נאמר: "הע1בדה כ• הראיות לא הובאו בפג^, הפרקליטאז בטרם מתן פסק הדין החלקי, גרמה לפגיעה בניהול ההגנה…. '. אני יוצא מהנחה שלא היה בשימוש במילים לא הובאו כו1נה להניח

מראש עובדה ששנו״ה במחלוקת בין הגורמים השונים ועומדת במידה רבה בבסיסה של בדיקה זו.

4

⁶

נוסת מכתב ההבהרה מצורף, 2 !mon .

⁷

אני מ״תס את ההבהרה במשפט "לא• הצגת המסמכים הרלוונטיים בפני בית המשפט המלוח• בהל-אביב" בין השאר, מכוונת לאי הבהירות שצו״נה בה"ש 11 לעיל.

⁸

הנחיות לעניין החומרים שנאספו, מפורטות בנספח "מנהלה וביטחון" המצורף – מסומן 3 . בהזדמנות זו אני מבקש להוד1ת לכלל ג1רמ• המינהל במשרד המשפטים שאיפשר! ביעילות ובתון פרק זמן קצר כניסה לעבודה בהעמדת חדר מאובטח מתאים, גישה למתשב ובעיקר גיוס סטודנט מצו "ן ל0י1ע; וכן למר אורון בולגנים, סטודנט למשפטים שנה ג' במכללת שערי משפט, שגו״ס כאמור, לבקשת* על יד* המשרד לסייע ל׳ בעבח״ה, על עזרתו המעולה בכל שלב• העבודה.

⁹

עם פרקליסת המח1ז , ע1"ז־ גלי מיארה וגבי ענת חולתא, 8/8/13; עם הפרקליטה עו״ד אורנה פורגש, 19/8/13; ועם עו"ז־ סנ״צ אלעזר כהנא, סגן היועץ המשפט■ במשטרה,20/8/13.

¹⁰

דו"ח הוועדה , פרק המסקנות, סעיף 5.

14

¹¹

סקירתו של רפ״ק אשר עדרי, מסמך זי.

¹²

רמי ■הב, עד■ אבידר, אשר עזרי, ושבי p ארועז.

¹³

סעיף 11 בפרק הממצאים.

16

¹⁴

סעיף 12 .בפרק הממצאים.

¹⁵

סעיף 13 בפרק הממצאים.

¹⁶

סעיף 14 בפרק הממצאים.

17

¹⁷

סעיף 15 בסרק הממצאים.

¹⁸

סעיף 2 בפרק המסקנות.

¹⁹

סעיף 3 בפרק המסקנות.

²⁰

סעיף 5 בפרק המסקנות.

18

²¹

סעיף 7 בפרק המסקנות.

²²

סעיף 8 בפרק המסקנות.

²³

סעיף 9 בפרק המסקנות.

²⁴

סעיף 10 בפרק המסקנות

19

²⁵

מסמך ד' (= מסמן ההשגות).

²⁶

פגישה מיום 17/10/13.

²⁷

פגישה עם הגב' גז ביום 24/10/13; עס מר ברכה גיוס 21/10/13.

21

²⁸

מסמן חי. גם מסמך זה קודם למועד פתיהת התיק בבית המשפט- 15/2/04- עניין זה לא הובהר – ראה סנייג עליזה מרגוליס , פגישה מיום 6/10/13, שורות 136- 138.

32

²⁹

מסמך י .ב.

³⁰

מסמך י״ג.

³¹

פגישה מיום 9/10/13 שורות 62-69.

33

³²

פגישה מיו□ 10,10.13, שורות 74-83.

³³

מסמך יי׳ב מאת 1צ״מ מגשה ארביב מיו□ 16/3/2004.

³⁴

בפגישה מיום 10.10.13 , שורות 97־92.

34

³⁵

הילה פז, בהודעה לוועדת הבדיקה מעם 16/10/12 מסמך ■"ה :"אינני זוכרת כיצד העברתי את המסמך. .למיטב זכרוני שוחחתי עם אחת משרכות הדין אליו מוען המסמך , נדמה ל׳ ע□ עליזה מרגוליס טלפתי ת ולאור היכרות׳ את עצמי אין מצב שלא העברתי את המסמך לעליזה מרגוליס באימ״ל המשטרתי או ידנית….אני ה״ת׳ בקשר עם עליזה מרגוליס ולא זכור ל׳ שהעברת■ ישירות את המסמך לא!רנה פורגש…אני בטוחה שהעברתי אותו ואני מתפלאת מאוד לשמוע זאת (שהן טוענות שהוא לא נתקבל אצל! – א.ר.)". וכן בדומה גס בגרסתה לוועדה מיום 5/11/12 , מסמך ■"0 (לאחר שהוצג בפניה שהנוסח נחתם על ידי סנ״צ חיים): ".,ז! הוכחה שהמסמך הועבר ליעדו ■תכן באמצעות מזכירות חטיבת המודיעין"; בעדותה בפני (פגישה מיום 13/10/13 שורות 83-85) תיקנה : "אני מעריכה שזה הגיע אליה כ׳ אני רואה מספרי טלפון על גבי המסמך (=מסמך כ' – א.ר.) יתכ! שדיברתי איתה בסלפו! אבל אינני ז1ברת אם המסמך הועבר פיזית על ■די או דרך הלשכה . אני יכולה להעריך שדרך הלשנה כ׳ הפנייה הגיעה דרכם. אני לא זוכרת מה טיבה של השיחה". ובהתייחס למה שאמרה בפני צו1ת הבדיקה הניס1ח לא ט1ב. אני לא בטוחה שזה יצא ממני כפי שאמרתי קודם- ככל הנראה ללשכת ראש החטיבה / לשכת המחלקה . כאמור יתכן שדיברתי עם אחת מהנמענות או שתיהן . לא זוכרת". מיכאל חיים , פגישה מיום 14/10/13, שורות 28-30 : "אני מעביר את המענה דרך לשכת חטיבת המודיעין לאישור! של ראש חטיבת המודיעין 1משם זה טיפול הלשכה לשגר את המענה. הכוונה לעוזרת ראש החטיבה ״פ׳ (יפעת – א.ר.) שט״נברגר"; יפעת שט״נברגר, פגישה מיום 28/10/13, שורות 34-38 : " אני הסתכלתי על החומר …והעברתי אותו לרח"ט מודיעין – מני יצחק׳…..אני כבר לא ראיתי את

המשך המסמכים מהשלב שהעברתי את זה בדואר למני יצחק*…אני חושבת שזה עבר דרך לשכת ראש אח״מ (ככל הנראה ■וחנן דנ׳נו) ….בדרך כלל אנחנו לא היינו שולחים ישירות מסמכים אלא דרך לשכת ראש אח"מ…..ברגע שאני העברתי לראש חטיבת המודיעין סיימתי בנך את הטיפול במסמך”; וכן בדומה בהודעתה

לוועדת הבדיקה מיום 5/11/12 , מסמך כ"א; רח"ס נמדיע׳ן א1תה עת (כיום ר' אח״מ) ניצב מני יצחק■

40

³⁶

בפגישה מיום 29/10/13 שורות 21-27 : " את המסמך כרגע אני לא זוכר. דרך העסדה שלי באותה העת הייתה שאני מעביר את ההומר לעתרת של* (יפעת שט״נברגר) להפצה והיא מעבירה לפקידות…מסמך כזה סביר להניח שביקשתי שהעתק ■עבור לאחיינו. לא נראה ל׳ שזה מסוג המסמכים ששיגורס מותנה באישורו של ראש אח״מ, כיוון שהפנייה של עליזה הגיעה ישירות למייל אליי סביר להניח שאישרת■ לשגר ישירות חזרה… דרך הפעולה היא שמכתב כזה משוגר למרגוליס 1היא אמורה להעביר את העתק לגורם האזרחי בפרקליטות…"

מסמך י ד.

³⁷

מייל מי1ם 19/11/13 שתכנו: יי לפי מיטב בדיקתי, המסמכים המדוברים לא התקבלו בלשכת□ בדיקת■ התבססה על מערכת המחשוב ("מאור" ו"ניהול לשכות") והן על התיקים הפיסיים, אשר הוזמנו מהארכיון, בהם עשוי היה להימצא החומר".

להבדיל מבדיקת ראש את"מ – היועץ המשפטי עיין בתיקים הפיזיים שהוזמנו מהארכיון !תשובתו מבוססת על בך.

³⁸

פגישת מיום 14/10/13 , שורות 58-59.

41

³⁹

בהקשר זה אומדת הגב' שפירא בהודעתה לוועדה: "…מן ההגינות לציץ כי מ■ שאיט בקי במלאכת מחשבת לא היה בהכרח נותן דעתו לכך מה עוד שהשורות מהוקורנ באיקס וכן מפעיל■ המקור יכלו לאמר לפרקליטה ולבימ"ש שהמקור הופעל עד שנת 2003" – הודעה מיו□ 12.9.12 בתיק החומר של הוועדה מסמך ל' שודות 105-108.

⁴⁰

מסמך כ״ט.

49

⁴¹

דוח צוות בדיקה על •די עוה״ד נצ״מ שמואל גרקיס, ונצ״מ אב■ סדר. הדוח הוגש לר' אמ״ן 1לר' אחייק ביום 23/3/1997. במקביל תונה צוות אחר, בראשות נצ"מ פורטוגל וסנ״צ ■עקב לחר לבחינת השאלה המקצועית של הפעלת ■עד במקור, שנתן את חוות דעתו ביו□ 23/9/97.

⁴²

מסמך ההשג1ת ,מסמך ד', סעיף 9(ב).

⁴³

פגישה מ-17/10/13 שורות 41־39; 45-48; 65-80.

50

⁴⁴

גבי עליזה מרגוליס, בהודעה בפני וועדת הבדיקה מיום ,11.11.12, מסמך ל"ג , סברה , לעומת זאת : "..למען היושרה, ההגינות ובכדי לא להטעות את ביהמ׳יש הם (בן ארויה ויהב- א.ר.) היו צריכים למסור זאת גם מבלי שנשאלו….".

⁴⁵

דוח תשאול של וועדת הבדיקה מיום 12/11/2012, מסמך ל״ב.

⁴⁶

הוא עבר ליאחב"ל באמצע שנת 2004 ; בחודש פברואר אותה שנה עדיין שימש כרמייח איסוף בימ״ר מרכז- ראה סקירתו בעקבות הגשת התביעה- מסמן ח' מיום 3/2/04.

⁴⁷

פגישה מיום 10/10/13, שורות:32-36; 40-47; 61-64 ; 67-69; 74-83; 89-90; 94-95.

54

⁴⁸

על פי מזכר מיום 14/11/13 מאת עו״ד סנ"צ שלומית לנדס :״ הנד1ן נפסל להפעלה בתאריך 30.6.05 נפסל על ׳7׳ רמח איסוף דאז מהנימ1ק שחשף עצמו בכך שהגיש את התביעה האזרחית המדוברת". מסמך י״ד.

59

⁴⁹

פגישה מיום 9/10/13, שורות 42-54; 93-100.

60

⁵⁰

מסמכי□ ל״א.

⁵¹

nn^1M הוועדה, סעיף 8 (4) .

⁵²

62

⁵³

פגישה מיום 24/10/13, שורות 45-46; נוכח מידת פתיחותו המוגבלת כלפי, אני מרשה לעצמי להטיל ספק במידת נכונותו לדבר בפתיחות עם וועדת הבדיקה, אם כ■ אפשר שבפניה- כמי שמייצגת את המשטרה- היה מפגין אולי עמדה אחרת. להערכת• היה מקום לנסות אמנו לוועדת הבדיקה אך את הנעשה אין להשיב. לעניין טעמי הוועדה שלא אמנו, ראה בה"ש 134 לעיל.

⁵⁴

מסמך ל״ט.

⁵⁵

מסמך ל״ח.

63

⁵⁶

למשל בשירות הביסהון הכללי. בעת הצגת השאלה בפני האנשים עשיתי שימוש במובה : ״d.n.a ארגוני".

⁵⁷

מסמך מ״ב.

⁵⁸

72

⁵⁹

בפרוטוקול הדיון ברשמו כ"נוכהים" רק אנשי המשטרה. על רשימת המשתתפים המלאה ניתן ללמוד מתרשומת בכתב יד שערכה לעצמה הגב' לימור בן נתן- מסמך מ״ג.

⁶⁰

גבי פורגש: " בדרך כלל את הסיכום עורך מתמחה שמקבל אישור מהממונים עליו", שורה 190-191.

⁶¹

אפריים ברכה, פגישה מיום 21/10/13 שורות 101-103.

⁶²

מסמך מ"ד, מכתב בן נתן אל גבי מרגוליס מיום 12/5/04: "בהמשך לישיבה הסוערת בפרקליטות…"

⁶³

מסמך מ"ג: " …ויכוח עז בין נציג■ 2 הימרי׳ים לעניין האחריות."".

73

⁶⁴

מסמך הי.

⁶⁵

בב• שגיב , סג׳שר. מיום 28/10/13, שורות 20-24.

⁶⁶

עדי אבידר , שורות 89-90.

⁶⁷

ראה סעיף 35 לעיל.

⁶⁸

פגישה מיום 21/10/13, שורות 103-11,

74

⁶⁹

המידע הנחוץ לה כי גם היא לא תזכר־ה אות■ יי. ״אמר כי על דיון זה אמר מר .ברכה בפגישה מיום 21/10/13, שורות 152-154: " … הדיון אצל פרקליט המדינה ב-17/12/08, אני אומר שלא יעלה על הדעת שלא יגידו דבר כזה , גורמי האיסוף שהוא ממשיך להיות מופעל כמקור תאת ■מים ספורים לאחר ששלפו את פלטי 'מלאכת מחשבתי".

⁷⁰

מסמכים י' ו-י״ז.

⁷¹

ראה דברי עדי אבידר 1אשר עזרי, סעיפים 57 ו* 60 לעיל.

⁷²

80

⁷³

וכן בהודעה בפני וועדת הבדיקה מיום 11/11/12 מסמך מ״ת: " אני סמכת■ על כך שהגורמים המשטרתיים מעבירים את כל החומרים הרלוונטיים, סמכת■ על הפרקליטה שהיא ■1דעת לבקש. במקרים כאלה של תיקים כל כך גדולים זה מקובל שאנחנו נעזרים ביועצים משפטיים במחוזות.

⁷⁴

פגישה מיום 10/10/13, שורות 40-50; 55-58; 60-61; 122-123.

81

PDF

 

דוח אריה רוטר תביעה אזרחית חשיפת מקור שהופעל