השופטת יעל וילנר דנה בעתירה של יוני קפאח לבטל את הפרסום ברשומות שיצחק עמית מונה לנשיא העליון, ולכפות על יריב לוין ממש את הבטחתו להגיש קובלנה נגד יצחק עמית. השופטת יעל וילנר טענה שהפרסום ברשומות לא בא לעולם עדיין, ולגבי הקובלנה שיריב לוין הבטיח לבוחריו, לא ענתה כלל וכלל לסעד הזה. בג"ץ 88983-02-26.
אם כן, האם יצחק עמית מכהן כדין כנשיא בית משפט עליון, כאשר אין פרסום מכונן ב"רשומות" שהוא נשיא בית משפט עליון? בעתירה שהגישה העמותה לאיכות השפיטה כתבה השופטת יעל וילנר שהעתירה אינה רלבנטית כי הפרסום ברשומות טרם בא לעולם. אם כן מה זה אומר על הכהונה של יצחק עמית כנשיא כשהפרסום טרם בא לעולם? האם הוא מכהן כדין?
לפני כינוס הוועדה לבחירת שופטים, על שר המשפטים לפרסם ברשומות את רשימת המועמדים לתפקיד. פרסום זה חייב להיעשות לפחות 45 ימים לפני מועד הבחירה כדי לאפשר לציבור להגיש הסתייגויות. לאחר שנבחר הנשיא והתמנה על ידי נשיא המדינה, חלה חובה חוקית לפרסם את דבר המינוי ברשומות. בחוק לא כתוב הרבה על הרשומות. כתוב בסע' 11 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 "כוחו של מינוי" ש"שופט שמינויו פורסם ברשומות, אין עוררין על מינויו". אבל מה קורה עם שופט שמינוי לא פורסם? האם הוא מכהן כדין?
עד היום אף אחד בציבור לא יודע איך בכלל כונסה הוועדה למינוי שופטים שבה "נבחר" יצחק עמית, כאשר יריב לוין החרים את הוועדה. כפי שהחרים את הוועדה הוא גם החרים את הפרסום ברשומות. מעט מאוד ידוע מה בכלל המשמעות של הפרסום ברשומות. אם יצחק עמית יכול לכהן כנשיא בלי פרסום ברשומות, אז למה נועדו הרשומות האלה?
(4) על פי החלטה של הועדה לבחירת שופטים שהציע יושב ראש הועדה, נציב תלונות הציבור על שופטים או נשיא בית המשפט העליון ושנתקבלה ברוב של שבעה חברים לפחות; (5)על פי החלטה של בית הדין המשמעתי".
כלומר לפי הסעיף הזה לא כתוב שכהונה תלויה בפרסום ברשומות.
השופטת יעל וילנר לא התייחסה לסעד השני בעתירה להוציא צו עשה לשר המשפטים יריב לוין לממש הבטחה לבוחריו להגיש קובלנה נגד יצחק עמית ולפעול להדחתו. היא הסתפקה בהערה הכוללנית שלא היה מיצוי הליכים מול יצחק עמית ויריב לוין. עד היום לא ברור כמה זמן צריך להמתין לתשובה כאשר שולחים מכתב למיצוי הליכים……

להלן פסק הדין בג"ץ 88983-02-26
| בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק |
בג"ץ 88983-02-26
| לפני: | כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופטת יעל וילנר |
|
כבוד השופט חאלד כבוב
העותרת:התנועה למען איכות השפיטה בישראל (ע"ר)
נגד
המשיבים:
1. משרד המשפטים מערכת רשומות
2. הנהלת בתי המשפט – המחלקה המשפטית
3. יצחק עמית
4. יריב לוין
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרת:
יהונתן קפאח
| פסק-דין |
השופטת יעל וילנר:
- ככל שניתן להבין מהעתירה שלפנינו, העותרת מבקשת כי נורה למשיבים למחוק מהרשומות פרסום בדבר מינוי המשיב 3, נשיא בית משפט זה, לתפקידו; וכי נורה למשיב 4, שר המשפטים, לעמוד בהבטחה מינהלית נטענת, שלפיה יגיש קובלנה פלילית נגד המשיב 3 ויפעל להדחתו מתפקידו.
העותרת מציינת כי אמנם, לא עלה בידה לאתר ברשומות פרסום בדבר מינוי המשיב 3 לתפקידו כאמור; אך טוענת כי "פרופיל כלשהו בטוויטר" העלה "צילום מסך" של הודעה, שלפיה הוועדה לבחירת שופטים החליטה לבחור במשיב 3 לכהונת נשיא של בית המשפט העליון. כמו כן, העותרת טוענת כי בדיון כלשהו שהתקיים בבית משפט זה ביום 19.2.2025, נטען על-ידי בא-כח המשיב 4 כי מינויו כאמור של המשיב 3 דווקא פורסם ברשומות, אך במרמה וללא חתימת קיום של המשיב 4. בנוסף, העותרת טוענת כי המשיב 4 הבטיח לבוחריו להגיש קובלנה פלילית נגד המשיב 3 ולפעול להדחתו; וכי עליו לממש הבטחה זו.
- דין העתירה להידחות על הסף.
ראשית, העותרת לא ציינה כי פנתה למשיבים בנוגע לבקשות נושא עתירתה; כידוע, אי-עמידה בחובה למצות הליכים מול הרשויות היא עילה לדחיית עתירה על הסף (ראו, מני רבים: בג"ץ 516-08-25 פלוני נ' מפקד מחוז ירושלים במשטרת ישראל, פס' 6 (1.9.2025)). כפי שהודגש פעמים רבות בפסיקה, חובת מיצוי ההליכים איננה טכנית גרידא, כי אם בעלת חשיבות מהותית, משום שהפנייה לרשויות עשויה לייתר את הצורך בהתדיינות משפטית (ראו, מני רבים: 38955-01-26 סמוכה נ' רובין (25.1.2026)). ואכן, אף בענייננו, לו הייתה העותרת פונה למשיבים בנושא עתירתה, הייתה מגלה כי בבית משפט זה תלויה ועומדת עתירה, להורות למשיב 4 לפרסם ברשומות הודעה על מינוי המשיב 3 לכהונת נשיא של בית משפט זה (בג"צ 32394-10-25). נראה אפוא כי הסעד העיקרי המבוקש בעתירה שלפנינו איננו רלוונטי, משעניינו מחיקת פרסום שטרם בא לעולם. מעבר לכך, העתירה נעדרת תשתית עובדתית ומשפטית מינימאלית, וגם מטעם זה יש לדחותה על הסף (ראו, מני רבים: בג"ץ 69611-03-26 רייטר נ' ממשלת ישראל, פס' 2 (9.4.2026); בג"ץ 1230-02-26 וולטר נ' משטרת ישראל, פס' 2 (8.2.2026)).
- אשר על כן, העתירה נדחית על הסף.
העותרת תישא בהוצאות בסכום של 3,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה.
ניתן היום, י"א באייר התשפ"ו (28.4.2026).
|
|
|
להלן העתירה שהגיש אליעד שרגא לכפות על יריב לוין לפרסם ברושמות
שימו לב שמצטטים את גאון הדור ביני אשכנזי בתור אסמכתא.
בבית המשפט העליון בג״ץ 10-25-
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
התנועה למען איכות השלטון בישראל ע״ר 580178697
ע״י ב״כ עוה״ד ד״ר אליעד שרגא ו/או תומר נאור ו/או רחלי אל-שי רוזנפלד ו/או רותם בבלי דביר ו/או תמר באום ו/או
אורי הס ו/או סתיו לבנה להב ו/או טלילה דביר ו/או עדן בויום ו/או יעל בלוך ו/או אייל קלסקין ו/או לירז גנון ו/או ענת ברמן ו/או אייל גלזר
מרח׳ יפו 208, ת.ד. 31348 ירושלים 9131301
טלפון: 02-5000073; פקס: 02-5000076
דוא״ל: [email protected]
העותרת
– נ ג ד –
1. שר המשפטים
2. היועצת המשפטית לממשלה
3. מנהל המדפיס הממשלתי
4. הוועדה לבחירת שופטים
5. הנהלת בתי המשפט
המשיבים 4-1 באמצעות פרקליטות המדינה
מרח׳ שדרות וולפסון 2, קריית הממשלה ע״ש דוד בן-גוריון, ירושלים
טלפון: 073-3925590 ; פקס: 02-6467011
דוא״ל: [email protected]
המשיבים
עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לקיום דיון דחוף
מוגשת בזאת עתירה לבית משפט נכבד זה, למתן צו על תנאי כנגד המשיב 1 וכן בקשה לקיום דיון דחוף בעתירה, והכל כלהלן:
-
א. 1. צו על תנאי כנגד המשיב 1 לעתירה, הוא שר המשפטים, המורה לו לבוא ולנמק מדוע לא יפעיל את סמכותו, לפי סעיף 22 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), ויפרסם את ההודעה על מינויו של כב׳ השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון ברשומות, וזאת לנוכח הטעמים הבאים, ביחד ולחוד:
-
א.1.א. לנוכח הימנעותו מהפעלת חובתו לפרסם את ההודעה על מינויו של כב׳ השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון ברשומות, העומדת כחריגה מסמכות על דרך המחדל;
-
א.1.ב. לנוכח כך שבהימנעותו מפרסום ההודעה על מינויו של כב׳ השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון ברשומות, הוא מפר את חובתו המנהלית המעוגנת בחוק לפעול במהירות הראויה;
א.1.ג. לנוכח החשש הכבד שמא הימנעותו מפרסום ההודעה על מינויו של כב׳ השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון ברשומות, מקורה בחוסר תום לב ובשיקולים זרים אשר אינם ממן העניין.
-
ב. 1. כן מתבקש בזאת בית המשפט הנכבד להורות על קיום דיון בעתירה בהקדם, וזאת לנוכח הצורך לברר את הסוגיות העומדות בבסיס העתירה, וכן נוכח הפגיעה החמורה בעצמאותה ובתפקודה התקין של הרשות השופטת, הנגרמת מאי-הכרה במינויו של כבי השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון ואי-פרסום המינוי ברשומות.
-
ב.2. זאת, בשים לב לכך שחלפו כבר למעלה משמונה חודשים מאז בחירתו של כבי השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון בוועדה לבחירת שופטים, בעוד ששר המשפטים מוסיף להימנע מלמלא את חובתו ולפרסם ברשומות את הודעת המינוי.
-
ב.3. כל ההדגשות בעתירה זו נוספו על-ידי הח״מ, אלא אם כן נכתב אחרת.
תוכן עניינים
ד.1.ד. פרסום המינוי ברשומות של נשיאי עליון קודמים
ד.2. ההחלטה להימנע מפרסום מינויו של כב׳ השופט עמית לנשיא נגועה בחוסר סמכות במחדל
ד.3. ההחלטה להימנע מפרסום מינויו של כב׳ השופט עמית לנשיא מפרה את החובה לפעול במהירות הראויה
ד.4. קיים חשש כבד שמא ההחלטה להימנע מפרסום מינויו של כב׳ השופט עמית לנשיא נגועהבשיקולים זרים
-
ה. סיכום
העותרת:
-
1. העותרת היא עמותה, רשומה כדין, תנועה עצמאית ולא מפלגתית, המונה כ-65,000 חברים ופעילים ומציינת למעלה מ-35 שנים של עשייה ציבורית ומשפטית, בהן חרטה על דיגלה שמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי, עידוד ערכי שלטון החוק, עקירת נורמות בלתי ראויות במנהל הציבורי והשרשת נורמות ראויות של מנהל ציבורי תקין.
המשיבים:
-
2. המשיב 1 הוא שר המשפטים, חה״כ יריב לוין, אשר בסמכותו לפרסם את מינויו של שופט ברשומות לפי סעיף 22 לחוק בתי המשפט. מחדלו באי-פרסום מינויו של כב׳ השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון לרשומות הוא העומד בבסיס עתירה זו.
-
3. המשיבה 2, היועצת המשפטית לממשלה )להלן: "היועמ״ש"), עוה״ד גלי בהרב-מיארה, אשר מתפקידה ומסמכותה היא מייצגת את הממשלה בערכאות השונות, והיא שאמונה על ייצוג האינטרס הציבורי ושמירה על קיום הדין.
-
4. המשיב 3 הוא דניאל בר, המכהן כמנהל המדפיס הממשלתי. המדפיס הממשלתי מהווה יחידת סמך הפועלת במסגרת משרד האוצר, ואחראית על הדפסת הרשומות הרשמיות של המדינה ועל הפקת דפוסים עבור משרדי הממשלה.
-
5. המשיבה 4 היא הוועדה לבחירת שופטים, ועדה סטטוטורית אשר הוקמה מכוח סעיף 4 לחוק יסוד: השפיטה ואמונה על בחירת שופטים, והיא זו שמינתה את כב׳ השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון.
-
6. המשיבה 5 היא הנהלת בתי המשפט, הרשות הציבורית המופקדת על הניהול והארגון המנהלי של עבודת בתי המשפט בישראל.
-
7. עניינה של עתירה זו במחדל המתמשך של שר המשפטים בהימנעותו מלפרסם ברשומות את מינויו של כב׳ השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון, על אף שהוועדה לבחירת שופטים מינתה אותו לנשיא לפני למעלה משמונה חודשים. לאחר מיצוי הליכים ממושך שנעשה על-ידי העותרת, נדמה כי שר המשפטים בחר לעשות שימוש לרעה בסמכותו, לפגוע בעקרון הפרדת הרשויות ובעצמאות מערכת המשפט, ולהותיר פגיעה מתמשכת בסדרי המנהל התקין ובאמון הציבור.
-
8. העותרת תטען, כי סעיף 22 לחוק בתי המשפט מחייב פרסום ברשומות של מינוי שופט, ובכלל זה את פרסום מינויו של נשיא בית המשפט העליון. אף שהחוק אינו מציין במפורש את זהות הגורם האמון על הפרסום, הפרקטיקה הקבועה והעקבית לאורך עשרות שנים מלמדת כי האחריות לביצוע הפרסום מוטלת על שר המשפטים המכהן. סעיף 11 לחוק בתי המשפט מוסיף וקובע כי ״שופט שמינויו פורסם ברשומות – אין עוררין על מינויו", ולפיכך הפרסום אינו עניין סמלי בלבד. מאחר שהחוק לא קובע מועד לביצוע הפרסום, העותרת תטען כי חלה על השר החובה לעשות כן ״במהירות הראויה״, בהתאם לסעיף 11 לחוק הפרשנות, התשמ״א-1981.
-
9. העותרת תביע את חששה הכבד כי ההחלטה להימנע מן הפרסום נעוצה בשיקולים זרים ולא ענייניים, בשים לב לכך שלא הוצג לגביה כל נימוק ענייני או טעם ראוי, וכי סטייה בלתי מוסברת מן הפרקטיקה רבת-השנים של פרסום מינויי נשיאי העליון ברשומות מיד לאחר המינוי נועדה, הלכה למעשה, להימנע מהכרה מלאה במינוי.
-
10. יתר על כן, מחדל זה אינו עומד בחלל ריק – הוא מצטרף להתנהלות רחבה של שר המשפטים במסגרת ״הרפורמה המשפטית״ אותה הוא מקדם, שמטרתה הכפפת מערכת המשפט לרשות המבצעת, ולדפוס של אי-שיתוף פעולה עם הנשיא שמונה.
-
11. אשר על כן, העותרת תבקש מבית המשפט הנכבד ליתן את הצווים המופיעים ברישא לעתירה ולעשותם מוחלטים, ולהורות לשר המשפטים לפרסם לאלתר ברשומות את מינויו של כב׳ השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון. כמו כן, ולאור חשיבות הדברים והפגיעה המתמשכת בעקרון הפרדת הרשויות ובעצמאות מערכת המשפט, תבקש העותרת כי יורה בית המשפט על קיום דיון דחוף.
-
12. כל זאת, מתוך הטעמים אשר יפורטו להלן.
-
13. ביום 4.1.2023 כינס שר המשפטים, חה״כ יריב לוין, מסיבת עיתונאים במסגרתה הציג לראשונה את תוכניתו לבצע "רפורמה משפטית" במערכת המשפט )להלן: "תכנית לוין" או "התוכנית"), אשר מטרתה בפועל היא הכפפת המערכת המשפטית תחת מוטת השליטה של הממשלה ועריכת שינויים משטריים דרמטיים בשיטת המשטר הדמוקרטית הישראלית. התוכנית כללה ארבעה שלבים, כאשר השלב הראשון נדרש להיחקק או להתקדם משמעותית כבר באותו מושב של הכנסת.
-
14. בהתאם, השלב הראשון שהוצג במסיבת עיתונאים, כלל שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים תוך יצירת שליטה של הקואליציה בוועדה ופוליטיזציה של הרשות השופטת; הטלת מגבלות על סמכויותיו של בג"ץ להעביר ביקורת שיפוטית על חקיקת הכנסת – שלילת הביקורת השיפוטית על חוקי-יסוד )מבלי לקבוע הליך לכינונם) והגבלה כמעט מוחלטת על ביקורת שיפוטית על חוקים "רגילים".
-
15. בתוך כך, השלב הראשון לתוכנית כפי שהוצגה בינואר 2023 כלל את תיקוני החוק הבאים: קביעת רוב מוחלט או כמעט מוחלט של הרכב מורחב של 15 שופטי בג״ץ הדרוש בכדי לפסול חקיקה; חקיקתה של פסקת התגברות מקיפה – אשר תאיין כל בלם בפני חקיקה דורסנית ובלתי חוקתית, זאת ברוב של 61 ח"כים; ובהמשך, ביטול עילת הסבירות – כך שתבוטל האפשרות להעביר ביקורת שיפוטית על החלטות מנהליות שחורגות ממתחם הסבירות ומשכך פוגעות באזרחי מדינת ישראל העומדים בפני רשויות השלטון.
-
16. על רקע מחאה ציבורית רחבה, ביום 27.3.2023 הודיע ראש הממשלה על השהיית הליכי החקיקה וכניסה לשיחות משא ומתן עם נציגי האופוזיציה בבית הנשיא, לשם גיבוש מתווה פשרה מוסכם.
-
17. כמעט שנתיים לאחר השהיית הליכי החקיקה של הצעת החוק הראשונה, ובזמן שתשומת הלב הציבורית נתונה למלחמת "חרבות ברזל", ביום 9.1.2025, שר המשפטים חה״כ יריב לוין, ושר החוץ חה״כ גדעון סער )להלן: "השרים"), הציגו בתשדיר מיוחד לציבור מתווה חקיקה חדש לשינוי יסודי ותשתיתי במערכת המשפט הישראלית ובמערכת האיזונים ובלמים בין הרשויות במדינת ישראל )להלן: "מתווה לוין-סער" או "המתווה החדש"). משמעותו של המתווה החדש, בפשטות, היא החזרת "הרפורמה המשפטית" שהחלה בינואר 2023 לשולחן הכנסת במתכונת חדשה, אך למטרה זהה – החלשת הרשות השופטת והכפפתה תחת גורמים פוליטיים.
-
18. במתווה החדש ביקשו השרים להחזיר את "הרפורמה המשפטית" למרכז הבמה, כאשר בשלב הראשון בלבד, כתשתית לשינויים הבאים שיבואו, ביקשו לערוך פוליטיזציה במערכת המשפט הישראלית ולהכפיפה תחת הרשות המחוקקת והמבצעת. זאת, באמצעות עריכת שינויים מוסדיים יסודיים, אשר עוגנו בתיקון מס׳ 4 לחוק-יסוד: השפיטה ובתיקון מס׳ 105 לחוק בתי המשפט )אשר נגדם עתרה העותרת ביום 27.3.2025 בבג"ץ 70604-03-25 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ׳ הכנסת). שינויים יסודיים אלה כוללים שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, באופן שיוביל לשינוי הליכי מינוי של שופטים במדינת ישראל ועיגון מעבר מהליך מינוי המושתת על הסכמה בין גורמים פוליטיים למקצועיים, להליך מינוי שיוביל לפוליטיזציה מוחלטת של הוועדה לבחירת שופטים, הליך בחירת השופטים ושל מערכת המשפט בכללותה.
-
19. בדומה לרפורמה המשפטית המקורית שהוצגה בראשית 2023, שינויים אלה הוצגו על ידי השרים כצעד ראשוני בלבד ברפורמה הכוללת החדשה, כאשר בהמשך, בשלב השני, תוגבל יכולתם של בתי המשפט, מלבד העליון, לבקר את חוקי מדינת ישראל ותאוין כמעט לחלוטין האפשרות לערוך ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, מלבד חוקי יסוד הפוגעים בזכות השוויון בבחירות. וכך, תאוין, הלכה למעשה, כל ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד המגלמים פגיעה אחרת בזכויות יסוד חוקתיות ובאופייה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית.
-
20. בהמשך, בשלב השלישי, יעוגן חוק יסוד: החקיקה, אשר מיועד להסדיר את ההסדרים הנוגעים לחקיקת חוקי יסוד במדינת ישראל. עיגון חוק יסוד: החקיקה נועד במתווה החדש לשלב מאוחר יותר ברפורמה, לאחר שכבר יחוקקו התיקונים שיובילו לפוליטיזציה בוועדה לבחירת שופטים ולאחר שתוגבל יכולתו של בית המשפט לבקר דברי חקיקה.
העתק כתבתם של טובה צימוקי ומורן אזולאי "הצעת לוין-סער: הרכב הוועדה לבחירת שופטים ישתנה, העליון יוגבל בביטול חוקים״ מיום 9.1.2025, מצורף ומסומן כנספח ע/1.
-
21. יתרה מכך, נראה כי מאז המלחמה, הרפורמה המשפטית רק "השתכללה" ונוספו לה שורה של יוזמות חקיקה נוספות. כך למשל, במסגרת הצעדים להכפפת הרשות השופטת תחת הרשות המבצעת, העבירה הכנסת לפני מספר חודשים, ביום 4.3.2025, את חוק נציב תלונות הציבור על שופטים )תיקון מס׳ 6) (בחירת הנציב), התשפ״ד-2024, שתכליתו הכפפת מוסד הביקורת על שופטים לקואליציה, כצעד נוסף לפגיעה בעצמאותה של הרשות השופטת (אשר נגדו עתרה העותרת ביום 6.3.2025 בבג״ץ 15779-03-25 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ׳ הכנסת).
-
22. כמו כן, ההימנעות מפרסום המינוי ברשומות משתלבת במגמה רחבה יותר של פגיעה בעצמאותה של הרשות השופטת בתקופת כהונתו של שר המשפטים. בכלל זאת, ניתן למנות את התערבותם של שר המשפטים ושר האוצר בתקציב הרשות השופטת (ר׳ נספח ע/2), וכן את סירובו של שר המשפטים לאשר בקשות של שופטים המבקשים ללמד באקדמיה (ר׳ נספח ע/3). נוסף על כך, מסתמנת הדרה של נשיא בית המשפט העליון, כב׳ השופט יצחק עמית, מאירועים ממלכתיים. כך, רק לאחרונה לא הוזמן הנשיא לישיבה המיוחדת בכנסת שנערכה ביום 13.10.2025 לכבוד הגעתו של נשיא ארה״ב, מר דונלד טראמפ, חרף הנוהג של זימון כלל סמלי השלטון לאירועים מסוג זה, וכן לא נשלחה לנשיא הזמנה מיוחדת לפתיחת מושב החורף של הכנסת, בניגוד למקובל (ר׳ נספח ע/4). מכלול צעדים זה מעיד על דפוס פעולה רחב ועקבי שמטרתו החלשת הרשות השופטת ופגיעה במעמדה הציבורי.
העתק פנייתה של העותרת בעניין סירוב שר המשפטים לאשר לשופטים ללמד באקדמיה מיום 10.4.2025 מצורף ומסומן כנספח ע/2.
העתק פנייתה של העותרת בעניין התערבות שר המשפטים ושר האוצר בתקציב הרשות השופטת מיום 5.11.2024 מצורף ומסומן כנספח ע/3.
העתק כתבתם של ביני אשכנזי ואלינור שירקני-קופמן מיום 14.10.2025 באתר "ישראל היום" מצורף ומסומן כנספח ע/4.
-
23. אם כן, החלטתו של שר המשפטים להימנע מפרסום מינויו של כבי השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון ברשומות אינה עומדת בחלל ריק. אף שהימנעות זו אינה נכללת פורמלית במהלכי "הרפורמה המשפטית", יש לראות בה חלק ממדיניות כוללת שנועדה לערער את עצמאותה של הרשות השופטת ולהכפיפה לשיקולים פוליטיים.
-
24. בנוסף, אי-פרסום המינוי נעשה במקביל להימנעותו של שר המשפטים מכינוס הוועדה לבחירת שופטים לשם מילוי התקנים החסרים בכלל ערכאות השיפוט, נושא בגינו תלויה ועומדת עתירה שהגישה העותרת לבג״ץ )בבג״ץ 79117-07-25 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר המשפטים )נבו 30.7.2025)). בנסיבות אלו, אי-הפרסום אינו מהווה מהלך טכני גרידא, אלא נדבך נוסף בשרשרת מהלכים הפוגעים אנושות בעצמאותה ובתפקודה של הרשות השופטת וביכולתה להעניק שירות ראוי לציבור.
ג.2. פסק הדין בבג״ץ 1711/24 ומינוי כב׳ השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון
-
25. ביום 29.2.2024 הגישה העותרת את העתירה בבג״ץ 1711/24 התנועה למען איכות השלטון נ' שר המשפטים )נבו 8.9.2024) )להלן: ״בג״ץ 1711/24״), במסגרתה נתבקש בית המשפט הנכבד ליתן צו על תנאי כנגד שר המשפטים המורה לו לבוא ולנמק מדוע לא יפעיל את סמכותו, לפי סעיף 7)א) לחוק בתי המשפט, ויכנס את הוועדה לבחירת שופטים להצבעה לבחירה בשופטי בית המשפט העליון; צו על תנאי כנגד הוועדה לבחירת שופטים המורה לה לבוא ולנמק מדוע לא תפעל לבחור שני שופטי בית המשפט העליון בהתאם לסעיף 7 לחוק בתי המשפט; וכן צו על תנאי כנגד שר המשפטים המורה לו לבוא ולנמק מדוע לא יפעל למנות את נשיא בית המשפט העליון.
-
26. ביום 8.9.2024 ניתן פסק הדין בעתירה בבג״ץ 1711/24 ובו קבע בית המשפט הנכבד )מפי כבי השופטת וילנר, כבי השופט שטיין, וכבי השופט גרוסקופף) כי הימנעותו של שר המשפטים מכינוס הוועדה לבחירת שופטים לצורך בחירת נשיא בית המשפט העליון מעניקה משקל בלעדי לשיקול שעניינו הגעה להסכמה רחבה ביחס למינוי – תוך התעלמות מיתר השיקולים הנוגעים להפעלת סמכותו הקבועה בסעיף 7)א) לחוק בתי המשפט. לפיכך, ניתן צו מוחלט, שהורה לשר המשפטים לפרסם ברשומות את רשימת המועמדים לתפקיד נשיא בית המשפט העליון, ולכנס את הוועדה לצורך בחירת נשיא בית המשפט העליון )שם, בפס׳ 49 לפסק דינה של השופטת וילנר).
-
27. עוד הובהר בפסק הדין, כי מדיניותו של שר המשפטים לפיה לא תכונס הוועדה לבחירת שופטים כל עוד אין הסכמה רחבה למינוי הנשיא מנוגדת לדין, ואין בשיקול זה לאפשר לשר להימנע ממימוש חובתו לפי סעיף 7(א) לחוק בתי המשפט ולכנס את הוועדה לצורך בחירת נשיא לבית המשפט העליון. בנוסף, צוין כי ככל סמכות חובה שלא נקבע זמן לעשייתה, על השר להפעיל את סמכותו לפי סעיף 7)א) לחוק בתי המשפט במהירות הראויה, וזאת בהתאם לסעיף 11 לחוק הפרשנות )שם, בפס׳ 45-44 לפסק דינה של השופטת וילנר).
-
28. כב׳ השופט שטיין עמד בפסק דינו על כך שבפועלו של שר המשפטים כראש הוועדה, עליו לקבל את החלטותיו ולפעול מטעמים עניינים בלבד, וזאת כאשר הוא שם לנגד עיניו את האינטרס הציבורי. עוד קבע כי בהגיענו לנקודה של שיתוק מערכת המשפט והרשות השופטת בכללותה, שר המשפטים חייב לכנס את הוועדה, ובנקודה זו סמכות הרשות שלו משנה את אופייה והופכת לסמכות שבחובה: ״עם הסמכות שהוענקה לשר באה האחריות – שגודלה כגודל הסמכות.
ראשית, אציין את המובן מאליו: בפועלו כראש הוועדה, השר חייב לקבל את החלטותיו ולפעול מטעמים ענייניים בלבד ובהתאם לחובותיו כגורם מינהלי-שלטוני, כשטובת הציבור לנגד עיניו. שנית ולענייננו: בפועלו כראש הוועדה, השר אינו רק מוסמך לקדם הסכמות ופשרות, אלא גם חייב הוא לפעול במרץ לקידומן […] חובתו זו של השר נגזרת, בין היתר, מהצורך הציבורי והמשפטי למנוע שיתוק במערכות השלטון – במקרה דנן, אשר נסב על מינויו של נשיא לבית המשפט העליון, מהצורך למנוע את שיתוקו של בית המשפט ושל הרשות השופטת בכללותה […] בהגיענו לנקודה של שיתוק המערכות, השר חייב לכנס את הוועדה: בנקודה משברית זאת, סמכות הרשות שלו משנה את אופייה והופכת להיות סמכות שבחובה." )שם, בפס׳ 5 לפסק דינו של השופט שטיין).
-
29. בהמשך לכך, כב׳ השופט שטיין הוסיף כי בשים לב לסמכויותיו של נשיא בית המשפט העליון, לשיטתו אי-כינוס הוועדה מוביל לסף השיתוק המערכתי של בית המשפט ואף של מערכת המשפט כולה, בשל היעדרו של ראש המערכת. בנסיבות אלו, סמכות השר לכינוס הוועדה הופכת להיות סמכות שבחובה:
"פסק דינה של חברתי, השופטת י׳ וילנר ,קובע, למעשה, כי אנו עומדים על סף השיתוק המערכתי של בית משפט זה, ואף של מערכת המשפט כולה, בשל היעדרו של ראש המערכת: הנשיא הקבוע של בית המשפט העליון. עם קביעה זאת אני מסכים כאשר לנגד עיניי עומד המגוון הרחב של סמכויות שיפוט וניהול שהדין והנוהג מקנים לנשיא בית המשפט העליון. בנסיבות אלו, ומטעמים שמניתי לעיל, סמכות הרשות לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, אשר נתונה בידי השר, הופכת להיות סמכות שבחובה […]״ )שם, בפס׳ 7 לפסק דינו של השופט שטיין).
-
30. ביום 12.12.2024, בשים לב לכך שפועלו של שר המשפטים לא הגשים את הקביעה העקרונית שהתקבלה בפסק הדין מיום 8.9.2024, בתגובה לבקשת ביזיון בית משפט אשר הוגשה על-ידי העותרת לקיום פסק הדין ביום 28.11.2024, הבהיר בית המשפט הנכבד את הוראתו האופרטיבית של פסק הדין על-מנת להסיר כל ספק ביחס לחובות שר המשפטים. במסגרת כך, הורה בית המשפט הנכבד כי על שר המשפטים להעלות את בחירת הנשיא לבית המשפט העליון להצבעה על-ידי הוועדה עד ליום 16.1.2025.
ג.2.א. מינוי כב׳ השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון
-
31. על אף הצו האופרטיבי המוחלט שניתן במסגרת פסק הדין מיום 8.9.2024 אשר הובהר בהמשך על-ידי בית המשפט הנכבד בהחלטה מיום 12.12.2024, המשיך שר המשפטים בסירובו להעלות להצבעה את בחירת נשיא בית המשפט העליון על-ידי הוועדה. משכך, ביום 26.1.2025 התכנסה הוועדה לטובת מינוי נשיא, תוך ששר המשפטים ונציגי הקואליציה בוועדה החרימו את הדיון.
במסגרת הדיון, נבחר כב׳ השופט יצחק עמית לכהן כנשיא בית המשפט העליון. בהמשך לכך, ביום 13.2.2025 התקיים טקס השבעתו של כב׳ השופט עמית לנשיא.
-
32. לא למותר לציין, כי על אף שחלפו כבר למעלה משמונה חודשים מאז מינויו של כב׳ השופט עמית לנשיא, עד היום שר המשפטים לא הכיר במינוי זה: הוא טרם פרסם את דבר המינוי ברשומות; נמנע מכל שיתוף פעולה עמו; וטרם חתם על הודעת המינוי שלו כנשיא.
העתק כתבתו של עידו באום "לוין לא ויתר על הדחת נשיא העליון, והחלשים ביותר סובלים בבתי המשפט״ מיום 11.6.2025 באתר The Marker, מצורף ומסומן כנספח ע/5.
-
33. יודגש, כי בפועל שר המשפטים המשיך לפרסם ברשומות מינויים רבים אחרים של שופטים ונשאי משרה בכירים במערכת המשפט, לאחר מינויו של כב׳ השופט יצחק עמית לנשיא. כך, ביום 12.5.2025 פורסמה ברשומות הודעה על מינויי שופטים רבים עליה חתום שר המשפטים, שבמסגרתה נכלל גם מינויו של המשנה לנשיא של בית המשפט העליון, כב׳ השופט נעם סולברג. פרסום זה לא כלל את מינויו של כב׳ השופט יצחק עמית לנשיא. ההימנעות מפרסום מינויו דווקא של כב׳ השופט יצחק עמית לנשיא שבוצע כבר כאמור בחודש פברואר 2025, מלמדת כי מדובר בצעד מכוון שנועד לפגוע ולערער את עצמאותה של הרשות השופטת.
העתק פרסום המינויים ברשומות מיום 12.5.2025 מצורף ומסומן כנספח ע/6.
-
34. הנה כי כן, לאור האמור לעיל, מערכת המשפט מצויה זה תקופה ארוכה בנקודת משבר חריפה. משבר זה החל באי-מינוי נשיא לבית המשפט העליון – מינוי שלא התאפשר בשל סירובו העיקש של שר המשפטים לכנס את הוועדה – והמשיך בכך שגם לאחר שנבחר נשיא בהיעדר השתתפותו של שר המשפטים בדיון בוועדה ובניגוד לעמדתו, הוא מסרב להכיר במינוי זה עד היום, בכך שנמנע מלפרסם את דבר המינוי ברשומות ונמנע מלשתף עמו פעולה.
ג.3. מיצוי הליכים מטעם העותרת
-
35. ביום 11.6.2025 פנתה העותרת לראשונה לשר המשפטים וליועצת המשפטית לממשלה בדרישה לפרסם את מינויו של כב׳ השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון ברשומות. בתוך כך, העותרת עמדה על כך שביום 26.1.2025 כב׳ השופט עמית מונה לנשיא בוועדה לבחירת שופטים, תוך ששר המשפטים ונציגי הקואליציה בוועדה החרימו את הדיון. בהמשך לכך, ביום 13.2.2025 התקיים טקס השבעתו של כב׳ השופט עמית לנשיא בית המשפט העליון.
-
36. בהמשך לכך, ציינה העותרת במכתבה כי על אף שחלפו למעלה מארבעה חודשים )נכון לזמן כתיבת הפנייה) מאז מינויו של כב׳ השופט עמית לנשיא, עד היום שר המשפט לא הכיר במינוי זה: הוא טרם פרסם את המינוי ברשומות; נמנע מכל שיתוף פעולה עמו; וטרם חתם על הודעת המינוי שלו לנשיא.
-
37. כמו כן, העותרת עמדה על כך שהעובדה ששר המשפטים עד כה לא פרסם את המינוי ברשומות, ולא חתם על הודעת המינוי, לא מונעת מהשופט עמית לכהן כנשיא, וזאת בהתאם לסעיף 7 לחוק-יסוד השפיטה הקובע כי "כהונת שופט תתחיל מעת שהצהיר הצהרת אמונים…", והשופט עמית הצהיר אמונים כאמור ביום 13.2.2025.
-
38. עם זאת, העותרת הדגישה כי סעיף 11 לחוק בתי המשפט קובע כי "שופט שמינויו פורסם ברשומות, אין עוררין על מינויו". מכאן, הימנעותו של השר לוין מפרסום המינוי ברשומות נועדה שלא להכיר במינויו של כב׳ השופט עמית לנשיא, וזאת לאחר שסירב פעם אחר פעם לכנס את הוועדה לבחירת שופטים על-מנת למנות נשיא קבוע, ואף החרים את הדיון בוועדה בו נבחר השופט עמית לנשיא.
-
39. אשר על כן, העותרת טענה כי התנהלותו של שר המשפטים – אשר אינו מכיר במינויו של כבי השופט עמית לנשיא בית המשפט העליון, ואשר נמנע מלחתום על המינוי ומפרסומו ברשומות – פוגעת פגיעה חמורה במערכת המשפט ובשירות הציבורי.
העתק פנייתה של העותרת לשר המשפטים וליועצת המשפטית לממשלה מיום 11.6.2025 מצורף לעתירה זו ומסומן כנספח ע/7.
-
40. ביום 26.6.2025, ולאחר שהעותרת לא קיבלה אף מענה לפנייתה הקודמת, פנתה העותרת בשנית וחזרה על דרישתה כי שר המשפטים יחתום על הודעת המינוי ויפרסם את מינויו של כבי השופט עמית ברשומות. העותרת שבה וטענה כי שר המשפטים נמנע מלהכיר במינויו של השופט עמית כנשיא, באופן שמערער את עצמאותה של הרשות השופטת ופוגע פגיעה קשה באמון הציבור במערכת המשפט.
העתק פנייתה של העותרת לשר המשפטים וליועצת המשפטית לממשלה מיום 26.6.2025 מצורף לעתירה זו ומסומן כנספח ע/8.
-
41. ביום 1.9.2025, פנתה העותרת בפעם השלישית לשר המשפטים, ליועצת המשפטית לממשלה ולמנהל המדפיס הממשלתי, ודרשה כי יבוצע לאלתר פרסום המינוי של כבי השופט עמית לנשיא ברשומות וכי השר יחתום על הודעת המינוי. בפנייה צוין כי חרף חלוף למעלה מחצי שנה ממועד מינויו של השופט עמית לנשיא, טרם פורסם דבר המינוי כנדרש לפי סעיף 11 לחוק בתי המשפט, וכן לפי סעיף 22 לחוק הקובע כי "הודעה על מינויו של שופט ועל גמר כהונתו תפורסם ברשומות". העותרת הדגישה כי הימנעות זו מערערת את יסודות עצמאותה של הרשות השופטת ופוגעת בתפקודה התקין.
העתק פנייתה של העותרת לשר המשפטים, ליועצת המשפטית לממשלה ולמנהל המדפיס הממשלתי מיום 1.9.2025 מצורף לעתירה זו ומסומן כנספח ע/9.
-
42. לאחר שנותרה ללא כל מענה לפניותיה, פנתה העותרת ביום 15.10.2025 בפעם הרביעית ליועצת המשפטית לממשלה, נשיא המדינה, שר המשפטים, מנהל המדפיס הממשלתי, היועצת המשפטית לכנסת ויו"ר הכנסת, בעניין אי פרסום מינויו של נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והימנעות מהזמנתו לאירועים רשמיים. במסגרת כך, חזרה העותרת על טענותיה ממכתביה הקודמים בדבר אי ההכרה במינויו של כבי השופט יצחק עמית לנשיא ובתוך כך את אי-פרסום מינויו ברשומות חרף מינוי כבר לפני למעלה משמונה חודשים.
-
43. על כך הוסיפה העותרת בפנייתה כי הפגיעה במעמד הרשות השופטת ובמעמד הנשיא אף מתעצמת כאשר נשיא בית המשפט העליון כבי השופט יצחק עמית לא הוזמן לישיבה המיוחדת שנערכה בכנסת ביום 13.10.2025 לכבוד הגעתו של נשיא ארה״ב, מר דונלד טראמפ – חרף הנוהג של זימון כלל סמלי השלטון לאירועים מסוג זה. למעלה מכך, התייחסה העותרת לפרסומים לפיהם הכנסת ממשיכה באי הכרה במינויו של נשיא העליון, כאשר שוב בניגוד למקובל ולנהוג בנושא, לא שלחה לו הזמנה מיוחדת לפתיחת מושב החורף של הכנסת.
-
44. לבסוף, העותרת ביקשה כי שר המשפטים יחתום על כתב המינוי ויפרסם ברשומות את מינויו של כב' השופט עמית לנשיא בית המשפט העליון, וכן ביקשה לוודא שהנשיא יוזמן לפתיחת מושב החורף של הכנסת כמקובל וכנהוג.
העתק פנייתה של העותרת ליועצת המשפטית לממשלה, לנשיא המדינה, לשר המשפטים, למנהל המדפיס הממשלתי, ליועצת המשפטית לכנסת וליו״ר הכנסת מיום 15.10.2025 מצורף לעתירה זו ומסומן כנספח ע/10.
-
45. חרף פניותיה אלו של העותרת, עד למועד הגשת עתירה זו לא פורסם דבר מינויו של כב׳ השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון ברשומות. נוכח כך, לא נותרה בידי העותרת כל ברירה זולת פנייה לבית משפט נכבד זה בבקשה כי ייתן את הסעדים המבוקשים ברישא לעתירה, וזאת מן הטעמים המשפטיים הבאים.
-
ד.1. המסגרת הנורמטיבית
ד.1.א. חוק-יסוד: השפיטה
-
46. סעיף 4 לחוק יסוד: השפיטה קובע כיצד יתמנו שופטים בישראל, ומכוחו פועלת הוועדה לבחירת שופטים, אשר אמונה על מינוי שופטים בכלל הערכאות השונות במערכת המשפט הישראלית.
-
47. סעיף 4)א) לחוק יסוד: השפיטה קובע כי "שופט יתמנה בידי נשיא המדינה לפי בחירה של ועדה לבחירת שופטים".
-
48. לצד זאת, סעיף 4(ב) קובע את הרכב הוועדה: הוועדה תהיה של תשעה חברים, בהם נשיא בית המשפט העליון, שני שופטי בית המשפט העליון, שר המשפטים ושר אחר, שני חברי כנסת ושני נציגים של לשכת עורכי הדין. בנוסף, הסעיף קובע כי שר המשפטים יהיה יושב ראש הועדה.
-
49. לעניין המניין החוקי בישיבות הוועדה, סעיף 4)ג) קובע כי "הועדה רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת משבעה".
-
50. סעיף 7 לחוק קובע את תקופת כהונתו של שופט, ובכלל זה מגדיר את נקודת תחילתה: "כהונת שופט תתחיל מעת שהצהיר הצהרת אמונים ולא תסתיים באחת מאלה…".
ד.1.ב. חוק בתי המשפט
-
51. חוק בתי המשפט משלים את הוראותיו של חוק יסוד: השפיטה, ומסדיר בסימן ג׳ את ההוראות לסדרי עבודתה של הוועדה לבחירת שופטים ולאופן פעולתה. סעיף 7)א) לחוק קובע כי אם שר המשפטים ראה שיש למנות שופט, הוא יודיע על כך ויכנס את הוועדה.
-
52. בהמשך, סעיף 7)ב) לחוק בתי המשפט קובע כי הגורמים הרשאים להציע מועמדים לשפיטה הם שר המשפטים; נשיא בית המשפט העליון; או שלושה חברי הוועדה המצביעים כאחד.
-
53. סעיף 7)ג) לחוק קובע כי מינוי שופט טעון רוב רגיל בוועדה, ואילו מינוי שופט לעליון טעון רוב מיוחד של שבעה חברים.
-
54. בעניין פרסום המינוי של שופט )ובכלל זאת נשיא בית המשפט העליון) ברשומות, סעיף 11 לחוק בתי המשפט קובע כי "שופט שמינויו פורסם ברשומות, אין עוררין על מינויו."
-
55. לצד זאת, סעיף 22 לחוק בתי המשפט קובע כי "הודעה על מינויו של שופט ועל גמר כהונתו תפורסם ברשומות."
-
56. כפי שיפורט בהמשך פרק זה, בהתאם לסעיפים אלה לאורך עשרות שנים נקטו שרי המשפטים בפרקטיקה עקבית של פרסום ברשומות של כל מינוי נשיא לבית המשפט העליון.
ד.1.ג. כללי השפיטה
-
57. כללי השפיטה )סדרי העבודה של הוועדה לבחירת שופטים), תשמ״ד-1984 )להלן: "כללי השפיטה"), משלימים את הוראות החוק ומסדירים את סדרי עבודתה הפנימיים של הוועדה, ובכלל זה הוראות לעניין פרסום החלטותיה.
-
58. כך, סעיף 13 לכללי השפיטה קובע כי "מיד לאחר קבלת החלטתה תפרסם ועדת הבחירה הודעה על החלטתה".
ד.1.ד. פרסום המינוי ברשומות של נשיאי עליון קודמים
-
59. כאמור, הוראות סעיפים 11 ו-22 לחוק בתי המשפט וסעיף 13 לכללי השפיטה יוצרות יחד מסגרת נורמטיבית ברורה, שלפיה יש לפרסם ללא דיחוי ברשומות את מינויו של נשיא בית המשפט העליון.
-
60. בהתאם להוראות החוק, לאורך עשרות שנים נקטו שרי המשפטים בפרקטיקה עקבית של פרסום ברשומות של כל מינוי נשיא לבית המשפט העליון. כך, בשנת 1983 פורסם ברשומות מינויו של כבי השופט מאיר שמגר לנשיא; בשנת 1995 פורסם ברשומות מינויו של כבי השופט אהרן ברק לנשיא; בשנת 2006 פורסם ברשומות מינוי כבי השופטת דורית ביניש לנשיאה; בשנת 2012 פורסם ברשומות מינויו של כבי השופט אשר גרוניס לנשיא; ובשנת 2014 פורסם ברשומות מינוייה של כבי השופטת מרים נאור לנשיאה.
העתק פרסומי המינויים לנשיאי בית משפט העליון ברשומות שתוארו מצורף לעתירה זו ומסומן כנספח ע/11.
-
61. הנה כי כן, פרסומים אלו משקפים נוהג קבוע ורציף של מילוי החובה החוקית לפרסם ברשומות את מינויי נשיאי בית המשפט העליון על-ידי שר המשפטים המכהן. על רקע נוהג עקבי זה, הימנעותו של שר המשפטים מפרסום מינויו של כבי השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון ברשומות מהווה סטייה ברורה מהוראות החוק ומהפרקטיקה שנשמרה בקפידה לאורך עשרות שנים.
-
62. מחדל זה אינו רק פגם טכני, אלא מהווה פגיעה חמורה במעמדו החוקי והציבורי של נשיא בית המשפט העליון, באמון הציבור במערכת המשפט, ובעצמאותה של הרשות השופטת. בנסיבות אלה לא נותרה כל ברירה לעותרת אלא לפנות לבית משפט נכבד זה ולבקש את הצווים שברישא לעתירה זו.
ד.2. ההחלטה להימנע מפרסום מינויו של כב׳ השופט עמית לנשיא נגועה בחוסר סמכות במחדל
-
63. העותרת תטען, כי הימנעותו של שר המשפטים מפרסום מינויו של כב׳ השופט עמית לנשיא בית המשפט העליון ברשומות, חרף חלוף למעלה משמונה חודשים ממועד המינוי, היא חריגה מסמכותו וחובתו על פי הדין. בכך, התנהלות שר המשפטים, נגועה בפגם הבסיסי והחמור ביותר שניתן לייחס לפעולת הרשות המנהלית – פעולה בחוסר סמכות במחדל.
-
64. כאמור, סעיף 22 לחוק בתי המשפט קובע במפורש כי "הודעה על מינויו של שופט ועל גמר כהונתו תפורסם ברשומות". הוראה זו משלימה את סעיף 11 לחוק בתי המשפט, הקובע כי "שופט שמינויו פורסם ברשומות, אין עוררין על מינויו". מכאן שהפרסום ברשומות אינו עניין סמלי גרידא, אלא מהווה חלק אינטגרלי מהליך המינוי, המקנה לו תוקף סופי וחסין מפני עוררין.
-
65. לא למותר לציין, כי הסקירה ההיסטורית לעיל מלמדת כי לאורך עשרות שנים פורסמו ברשומות מינויים של כלל נשיאי בית המשפט העליון, ובכולם הפרסום נעשה בחתימת שר המשפטים המכהן. בכך ניכרת פרקטיקה עקבית של ציות להוראת סעיף 22 לחוק, המעידה כי האחריות למילוי חובה זו מצויה בידי שר המשפטים. אם כן, לאורך השנים הוראת החוק הקבועה בסעיף 22 לחוק בתי המשפט קוימה בקפידה, ואין כל הצדקה כי דווקא עתה יימנע שר המשפטים מקיום הוראת החוק באופן מלא.
-
66. ויודגש, כי המחויבות לפעול בגדרי החוק חלה גם על דרך המחדל, ולא רק על המעשה. העותרת תטען כי קיים מחדל חמור, המתבטא בכך ששר המשפטים נמנע מפרסום מינויו של כב׳ השופט עמית לנשיא בית המשפט העליון ברשומות, חרף הוראת סעיף 22 לחוק בתי המשפט. מחדל זה פוגע פגיעה של ממש בעקרון שלטון החוק וביציבות המוסדית של הרשות השופטת. התעלמותו של שר המשפטים מן החובה המפורשת לפרסם ברשומות את המינוי, על אף שמדובר בהוראת חוק שקוימה בעקביות לאורך עשרות שנים, מהווה, לדידה של העותרת, פעולה בחוסר סמכות במחדל, או לחלופין חריגה מסמכותו לפי סעיף 22 לחוק בתי המשפט.
-
67. במחדלו זה, חורג שר המשפטים מן העיקרון הבסיסי המושל בפעולת המינהל – עקרון חוקיות המינהל, המחייב את הרשות לפעול תמיד בגדר סמכויותיה ועל פי החוק. וראו: דבריו של כב׳ השופט דנציגר, פסקה 25 לפסק דינו בע"א 5958/15 פרחי ביקל בע״מ נ׳ הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ראשון לציון (נבו 15.12.2016):
"עקרון חוקיות המינהל מהווה נורמה בסיסית במשפט הציבורי. עקרון זה מורה, כי כל רשות מנהלית חייבת לפעול בתוך דל״ת אמות הסמכות שהוקנתה לה בחוק. הרשות המינהלית רשאית ומוסמכת לעשות רק את אותן פעולות שהחוק הסמיך אותה לעשותן. זהו הביטוי של עקרון שלטון החוק בתחום המשפט המנהלי. הנפקות המעשית שלו היא, שהפעולה המנהלית חייבת להיות מבוססת על הסמכה בחוק (או מכוחו), וכן שאסור לפעולה זו לחרוג מן הגבולות שנקבעו להסמכה […] על עקרון זה נאמר כי הוא ה׳אל״ף בי״ת של המשפט המינהלי…׳"
-
68. מחויבות זו לפעול בתוך דל״ת אמותיו של החוק, רלוונטית לכל סוג של פעולה או החלטה. לעניין בחינת שאלת הסמכות שבפעולה או בהחלטה, אין נפקא מינה אם אלו מתבטאות בדמות "מעשה", או "מחדל":
"אכן, המשפט המינהלי מתייחס גם להיעדר החלטה וגם למחדל של הרשות המינהלית, כהחלטה מינהלית במובנה הרחב. על כן, גם היעדר החלטה ואי-עשייה, כפופים לחובה, שלפיה על הרשות לפעול אך ורק בגדר הסמכויות שהוקנו לה בדין. לכן, ממילא, גם הפרת חובה זו היא בגדר חוסר סמכות, או חריגה מסמכות." (אליעד שרגא ורועי שחר המשפט המינהלי כרך 3 (עילות ההתערבות), 15 (2008)).
-
69. בהקשר זה, מחדלו של שר המשפטים מפרסום המינוי אינו עניין סמלי גרידא, אלא פגם נורמטיבי במילוי חובה חוקית. אף שמינויו של נשיא בית המשפט העליון נכנס לתוקף כדין, הימנעות מפרסום ברשומות פוגעת בעקרון החוקיות ובסדרי המנהל התקין, ופוגעת במעמדה של הרשות השופטת.
-
70. אשר על כן, העותרת תטען כי ההימנעות מפרסום המינוי ברשומות מהווה חריגה מסמכות, פעולה בחוסר סמכות במחדל, ושימוש לרעה בסמכות שהופקדה בידי שר המשפטים. על כן, העותרת תבקש להורות על מתן צו שיחייב את השר לפרסם את מינויו של כב׳ השופט עמית כנשיא בית המשפט העליון ברשומות.
ד.3. ההחלטה להימנע מפרסום מינויו של כב׳ השופט עמית לנשיא מפרה את החובה לפעול במהירות הראויה
-
71. חובתן של רשויות מנהליות – ובכלל זה, שר המשפטים – לפעול במהירות הראויה, נקבעה בסעיף 11 לחוק הפרשנות, התשמ״א-1981 (להלן: "חוק הפרשנות"), הקובע כי "הסמכה או חיוב לעשות דבר, בלי קביעת זמן לעשייתו – משמעם שיש סמכות או חובה לעשותו במהירות הראויה ולחזור ולעשותו מזמן לזמן ככל הנדרש לפי הנסיבות".
-
72. בהקשר זה, קבע כבי השופט חשין (כתוארו אז): "לציווי כי נעשה "במהירות הראויה" נלווה צליל של אזהרה מפני איחור: הישמרו לכם פן תאחרו בעשייה" (בג"ץ 4681/97 היועץ המשפטי לממשלה נ׳ ועדת השחרורים – גוש צפון, נא(4) 679 (1997)).
-
73. והנה, סעיף 22 לחוק בתי המשפט קובע כי "הודעה על מינויו של שופט ועל גמר כהונתו תפורסם ברשומות". לסמכות חובה זו לא נקבע זמן לעשייתה, ומשכך על שר המשפטים להפעיל את סמכותו לחוק "במהירות הראויה", וזאת בהתאם לסעיף 11 לחוק הפרשנות. יפים לכך דבריה של כבי השופטת וילנר בבג"ץ 1711/24 לעניין סמכותו של שר המשפטים לפי סעיף 7(א) לחוק בתי המשפט:
"ככל סמכות חובה שלא נקבע זמן לעשייתה, על השר להפעיל את סמכותו לפי סעיף 7(א) לחוק ״במהירות הראויה״ (סעיף 11 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981). הלכה עמנו, כי הכרעה בשאלה מהי מהירות ראויה נגזרת בכל עניין לפי נסיבותיו, בין היתר בשים לב למשאבי הרשות (ראו, מני רבים: בג"ץ 3402/22 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ׳ ועדת החקירה הממלכתית לכלי השיט, פס׳ 6 [נבו] (27.6.2022))." (שם, בפס׳ 45 לפסק דינה של השופטת וילנר).
-
74. ואכן, בפסיקה ארוכת שנים קבע בית משפט נכבד זה, כי רשות מינהלית נדרשת לקבל את החלטותיה ולהפעיל את סמכויותיה במהירות הראויה. חובה זו היא "מן המושכלות הראשונים של מינהל תקין", והיא ונובעת מחובת הנאמנות וההגינות של הרשות המנהלית כלפי הציבור (בג"ץ 4630/17 ADAM GUBARA TAGAL ו-23 אח׳ נ׳ שר הפנים (פורסם באר״ש, 25.4.2021); בג"ץ 5931/04 מזורסקי נ׳ מדינת ישראל, פ"ד נט(3) 769, 782 (2004); "סבירות משמעה גם עמידה בלוח זמנים סביר" (בג"ץ 6300/93 המכון להכשרת טוענות בית דין נ׳ השר לענייני דתות, פ"ד מח(4) 441, 451 (1994)); יצחק זמיר הסמכות המינהלית כרך ב: ההליך המינהלי 1098 (2011); דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך א 407 (2010)).
-
75. בית המשפט הנכבד כבר נדרש לעניין המהירות הראויה בשאלת מינויי בכירים, כאשר דן באי-מינוי ראשי נציגויות דיפלומטיות, אז בבג״ץ 3056/20 התנועה למען איכות השלטון נ׳ היועץ המשפטי לממשלה (נבו 25.3.2021), שם קבעה כבי הנשיאה חיות, בפסקה 54 לפסק דינה:
״[…] ברי כי לא ניתן לקבל מצב שבו הממשלה, גם אם היא ממשלת מעבר, מתפרקת באופן מוחלט מחובתה לבצע מינויים בשירות הציבורי. […] מקובלת עליי עמדת היועץ כי על הממשלה מוטלת החובה לבחון (כל מינוי) […] ולקדם ללא דיחוי את אותם מינויים שהאינטרס הציבורי מחייב את השלמת הדיון בהם כבר עתה. זאת, בשים לב לכללי המשפט המנהלי ובפרט לסעיף 11 לחוק הפרשנות, התשמ״א-1981 המעגן את חובתן של רשויות השלטון להפעיל את סמכותן "במהירות הראויה" (ראו: עניין התנועה לטוהר המידות, פסקה 4).
לפיכך אני סבורה כי יש להפוך את הצו על תנאי למוחלט ביחס לחובתה הכללית של הממשלה בכל הנוגע למינוים, במובן זה שייקבע כי ראש הממשלה ועל ראש הממשלה החלופי מוטלת חובה להשלים במהירות הראויה את מינוי הבכירים בשירות הציבורי, בכפוף לכללים החלים על ממשלת מעבר […]״.
-
76. כלומר, בית המשפט הנכבד כבר קבע בעניין מינויים שביצועם נדחה על ידי בעל הסמכות, כי חלה החובה לדון ולהביא את המינויים לאישור "במהירות הראויה" תוך התייחסות לכך שחלק מהמשרות אינן מאוישות כלל וכי הליך המינוי דורש זמן התארגנות מראש, וכל עיכוב פוגע באינטרס הציבורי.
-
77. בענייננו מדובר בפרסום פורמלי של מינוי נשיא בית המשפט העליון ברשומות, לאחר שהחלטת הוועדה ניתנה לפני למעלה משמונה חודשים. פעולה זו אינה כרוכה במשאבים או בשיקול דעת מהותי, ולפיכך החובה לעשותה "במהירות הראויה" ברורה וחד-משמעית. ההימנעות מפרסום במשך פרק זמן כה ארוך מהווה הפרה בולטת של חובה זו.
-
78. על כן, העותרת תטען כי בהימנעותו של שר המשפטים מלפרסם ברשומות את מינויו של כב׳ השופט עמית לנשיא בית המשפט העליון, מפר השר את חובתו לפעול במהירות הראויה.
מחדלו מהווה פגיעה בעקרונות המינהל התקין, בשלטון החוק וביציבות המוסדית של הרשות השופטת, ועל כן מצדיק את התערבותו של בית משפט נכבד זה.
ד.4. קיים חשש כבד שמא ההחלטה להימנע מפרסום מינויו של כב׳ השופט עמית לנשיא נגועה בשיקולים זרים
-
79. כאמור, סעיף 22 לחוק בתי המשפט מטיל חובה לפרסם ברשומות את מינויו של שופט. כפי שהובהר לעיל, לאורך עשרות שנים התפתחה פרקטיקה עקבית של פרסום מינוי נשיא בית המשפט העליון ברשומות בהתאם לסעיף זה, כאשר על הפרסומים חתומים שרי המשפטים המכהנים.
-
80. העותרת תטען כי הימנעות שר המשפטים מפרסום מינויו של כבי השופט עמית לנשיא בית המשפט העליון ברשומות נגועה בחוסר תום לב ובחשש כבד לשיקולים זרים. התנהלות זו אינה עומדת לבדה, אלא משתלבת במהלך רחב יותר של אי-שיתוף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון ושל מהלכים חקיקתיים שנועדו לפגוע בעצמאות הרשות השופטת במסגרת "הרפורמה המשפטית", כפי שתואר בפרק העובדתי לעיל. במכלול זה, אי-פרסום המינוי – גם אם נדמה כצעד טכני גרידא – הופך לחלק מניסיון פסול לערער את מעמדה של הרשות השופטת ולהכפיפה לגורמים פוליטיים.
-
81. בהקשר זה, העותרת תטען בזהירות המתבקשת, כי קיימת אפשרות ששר המשפטים נמנע מפרסום המינוי של הנשיא ברשומות על-מנת להימנע מההכרה במינויו, וכדי לפגוע בעצמאותה של הרשות השופטת. הימנעות זו חורגת באופן מובהק ממתחם השיקולים הענייניים ופוגעת בהפרדת הרשויות.
-
82. כידוע, מקום בו הופקדה בידי גורם סמכות מינהלית למנות בעל תפקיד – סמכות זו צריכה להיות מופעלת בנאמנות, בסבירות, באופן המשרת אינטרסים ציבוריים, בענייניות, ללא שיקולים זרים ובהוגנות, תוך הגנה על כבודו ועל זכויותיו של בעל התפקיד. לעניין זה קבע כב׳ המשנה לנשיא השופט מ׳ אלון, בפסקה 6 לפסק דינו בבג״ץ 4566/90 דקל נ׳ שר האוצר, פ״ד מה(1) 28 (פורסם בנבו, 3.12.1990), 34-33:
"רשות ציבורית, הממנה עובד בשירות הציבור, פועלת כנאמן הציבור, וכלל גדול בידינו, שנאמנות זו צריך שתופעל בהגינות, ביושר, ללא שיקולים זרים ולטובת הציבור, שמכוחו ולמענו מסורה סמכות המינוי בידי הרשות הממנה […]״
-
83. אם כן, עם מלוא הכבוד ובזהירות המתבקשת, תטען העותרת כי שיקולים פוליטיים צרים, ובפרט שיקולים הנוגעים לאי-שביעות רצונו של שר המשפטים מזהות הנשיא שמונה, אינם יכולים להצדיק הימנעות ממילוי החובה הסטטוטורית לפרסם במיידי את המינוי של כב׳ השופט עמית לנשיא ברשומות.
-
84. בהקשר זה, תבקש העותרת להביא מדבריו של בית המשפט הנכבד בבג״ץ 7180/20 התנועה לטוהר המידות נ׳ ממשלת ישראל (נבו 10.12.20), לפיו הסכמות, או מחלוקות קואליציוניות הן אינן עילה להימנעות מהשלמת המינויים הבכירים הטעונים אישור ממשלה, ובלשונו:
״לא נעלמה מעינינו עמדת המשיב 2 שהובאה כלשונה במסגרת תגובת היועץ המשפטי לממשלה, אלא שמקובלת עלינו עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה כי הסכמות או מחלוקות קואליציוניות אינן יכולות לגבור על חובת הממשלה והגורמים המוסמכים לפעול לאיוש משרות בכירות במינויי קבע" (שם, בפס׳ 3).
-
85. הנה, כשם שמחלוקות פוליטיות אינן יכולות להצדיק הימנעות מאיוש משרות בכירות בשירות הציבורי, כך גם אין הן יכולות להצדיק הימנעות מהפרסום הפורמלי של מינוי נשיא בית המשפט העליון ברשומות, פרסום שהוא חובה סטטוטורית מובהקת.
-
86. לכן, מקום שבו לא הוצג ולו שיקול ענייני אחד המצדיק את ההימנעות מפרסום מינויו של כב׳ השופט עמית לנשיא בית המשפט העליון ברשומות, מתחדד החשש כי את מקומם תופסים שיקולים זרים ולא ענייניים. בית משפט נכבד זה כבר קבע כי שיקולים מעין אלה אינם יכולים לגבור על החובה הסטטוטורית המוטלת על הרשות.
-
87. יודגש, כי דרישת הענייניות היא בסיס לכל מערכת אמון בין רשות מינהלית לבין הציבור, אשר היא משרתת אותו בנאמנות, וכי נדרש כי החלטת הרשות תתבסס על שיקולים ענייניים בלבד. לעניין זה נפנה לדבריה של כב׳ השופטת א׳ פרוקצ׳יה, בבג"ץ 10907/04 סולודוך נ׳ עיריית רחובות, פ״ד סד(1) 331 (נבו 1.8.2010):
"על רשות מינהלית לשקול שיקולים ענייניים ולהימנע משיקולים זרים בפעולותיה ובהחלטותיה. על מניעיה להיות רלבנטיים לענין ולקדם את צרכי המינהל בהשגת המטרה שלשמה נעשית הפעולה.״ )שם, בפס׳ 65)
-
88. לאור האמור, תטען העותרת כי הימנעותו של שר המשפטים מפרסום מינויו של כב׳ השופט עמית לנשיא בית המשפט העליון ברשומות לוקה בחוסר ענייניות, ומעלה חשש כבד לקיומם של שיקולים זרים וחוסר תום לב. התנהלות זו משקפת, כאמור, חשש ממשי להשפעתם של שיקולים פוליטיים, אישיים ומפלגתיים, שאין להם מקום במסגרת הפעלת החובה הסטטוטורית הברורה לפרסם את המינוי.
-
89. הנה הונחה על שולחנו של בית המשפט הנכבד עתירה אשר עניינה במחדלו המתמשך של שר המשפטים מלקיים את חובתו לפרסם ברשומות את מינויו של כב׳ השופט עמית לנשיא בית המשפט העליון.
-
90. העותרת עמדה על כך שסעיף 22 לחוק בתי המשפט קובע חובה לפרסם את מינויו של שופט, ובכלל זאת נשיא בית המשפט העליון, ברשומות. כמו כן, העותרת הראתה כי לפי הפרקטיקה הנוהגת לאורך שנים, הפרסום נעשה על-ידי שר המשפטים. מאחר שהחוק לא נוקט מועד לביצוע החובה, חלה על השר החובה לקיימה ״במהירות הראויה״ בהתאם לסעיף 11 לחוק הפרשנות. בהימנעותו מקיום חובות אלה, פועל השר בחוסר סמכות במחדל ובניגוד לעקרון שלטון החוק.
-
91. עוד טענה העותרת כי מחדליו של שר המשפטים נגועים בחוסר תום לב ומעוררים חשש כבד לקיומם של שיקולים פוליטיים זרים, שאין הוא מוסמך לשקול, ושבפועל מביאים לפגיעה קשה בעקרון הפרדת הרשויות ובעצמאותה של מערכת המשפט.
-
92. העותרת הדגישה כי מחדלים אלה אינם עומדים בחלל ריק, אלא מצטרפים לשורה של מהלכים שמוביל שר המשפטים במסגרת "הרפורמה המשפטית", שמטרתם החלשת הרשות השופטת והכפפתה לגורמים פוליטיים, בניגוד לעקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל.
-
93. אשר על כן, תתכבד העותרת לבקש מבית המשפט הנכבד ליתן את הצווים המפורטים ברישא לעתירה זו, ולעשותם מוחלטים.
-
94. כמו כן, ולאור דחיפות הנושא, יתכבדו העותרים לבקש כי יקבע מועד דיון דחוף בעתירה.
-
95. העתירה נתמכת בתצהירו של מר עמק ברכה, סמנכ״ל העותרת.

ד״ר אליעד שרגא, עו״ד


תומר נאור, עו״ד
רותם בבלי דביר, עו״ד
ב״כ העותרת
תצמיד מסעם מעותרת
אני הח״מ מר עמק ברכה, מס׳ זהות 028959716, סמנכ״ל העותרת, מצהיר בזאת כי העובדות המפורטות בעתירה זו נכונות לפי מיטב ידיעתי ואמונתי.
אישוראני עו״ד תומר נאור, מ.ר 66882, מאשר בזאת כי ביום 20.10.2025 חתם לפני מר עמק ברכה, מס׳ זהות 028959716, על הצהרתו דלעיל, לאחר שהזהרתיו כי עליו להצהיר ולומר את האמת, וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן, ולאחר שאישר את נכונות הצהרתו.

תוכן עניינים
|
עמי |
שם הנספח |
מס' |
| 21 |
העתק כתבתם של טובה צימוקי ומורן אזולאי "הצעת לוין-סער: הרכב הוועדה לבחירת שופטים ישתנה, העליון יוגבל בביטול חוקים" מיום 9.1.2025 |
1 |
| 33 |
העתק פנייתה של העותרת בעניין סירוב שר המשפטים לאשר לשופטים ללמד באקדמיה מיום 10.4.2025 |
2 |
| 40 |
העתק פנייתה של העותרת בעניין התערבות שר המשפטים ושר האוצר בתקציב הרשות השופטת מיום 5.11.2024 |
3 |
| 55 |
העתק כתבתם של ביני אשכנזי ואלינור שירקני-קופמן מיום 14.10.2025 באתר "ישראל היום" |
4 |
| 60 |
העתק כתבתו של עידו באום "לוין לא ויתר על הדחת נשיא העליון, והחלשים ביותר סובלים בבתי המשפט״ מיום 11.6.2025 באתר The Marker |
5 |
| 67 |
העתק פרסום המינויים ברשומות מיום 12.5.2025 |
6 |
| 79 |
העתק פנייתה של העותרת לשר המשפטים וליועצת המשפטית לממשלה מיום 11.6.2025 |
7 |
| 84 |
העתק פנייתה של העותרת לשר המשפטים וליועצת המשפטית לממשלה מיום 26.6.2025 |
8 |
| 88 |
העתק פנייתה של העותרת לשר המשפטים, ליועצת המשפטית לממשלה ולמנהל המדפיס הממשלתי מיום 1.9.2025 |
9 |
| 92 |
העתק פנייתה של העותרת ליועצת המשפטית לממשלה, לנשיא המדינה, לשר המשפטים, למנהל המדפיס הממשלתי, ליועצת המשפטית לכנסת וליו״ר הכנסת מיום 15.10.2025 |
10 |
| 96 |
העתק פרסומי המינויים לנשיאי בית משפט העליון ברשומות שתוארו |
11 |
נס

1 ס״ח התשמ״ד, עמי 198.
2 ס״ח התשמ״ד, עמי 78.
3 נתי טוקר "שליחת הידיים הבוטה של לוין לתקציב בתי המשפט הגיעה בעזרתו של סמוטריץ׳" 31.10.2024) The Marker) https://www.themarker.com/allnews/2024-10-31/ty-article-live/00000192-e175-d6c4-adfe-e7f747da0000 .
4 ס״ח התש״י, עמי 162.
5 ס״ח התשנ״ב, עמי 90.
6 עמירם גיל ״שופטי העליון ללוין: חסרים עשרות שופטים, כנס את ועדת הבחירה״ גלובס (15.5.2025), 1001510572=https://www. globes.co.il/news/article.aspx?did ; ביני אשכנזי "עמית וסולברג ללוין: חסרים יותר מ-30 שופטים, כנס את הוועדה״ וואלה (15.5.2025), 3750053/https://news.walla.co.il/item.
7 עידו באום "לוין לא ויתר על הדחת נשיא העליון, והחלשים ביותר סובלים בבתי המשפט" https://www- ,(11.6.2025) TheMarker themarker-com.eu1.proxy.openathens.net/law/2025-06-08/ty-article/.premium/00000197-4add-ddae-a1ff-.4adfca920000
8 בג״ץ 1711/24 התנועה למען איכות השלטון נ׳ שר המשפטים, בפס׳ 5 לפסק דינו של השופט שטיין )נבו 8.9.2024).
9 עמירם גיל "שופטי העליון ללוין: חסרים עשרות שופטים, כנס את ועדת הבחירה" גלובס (15.5.2025), 1001510572=https://www. globes.co.il/news/article.aspx?did ; ביני אשכנזי "עמית וסולברג ללוין: חסרים יותר מ-30 שופטים, כנס את הוועדה" וואלה (15.5.2025), 3750053/https://news.walla.co.il/item.
10 עידו באום "לוין לא ויתר על הדחת נשיא העליון, והחלשים ביותר סובלים בבתי המשפט" https://www- ,(11.6.2025) TheMarker themarker-com.eu1.proxy.openathens.net/law/2025-06-08/ty-article/.premium/00000197-4add-ddae-a1ff-.4adfca920000
11 בג״ץ 1711/24 התנועה למען איכות השלטון נ׳ שר המשפטים, בפס׳ 5 לפסק דינו של השופט שטיין (נבו 8.9.2024).
12 ביני אשכנזי, אלינור שירקני-קופמן ״שוב: הכנסת ׳מדלגת׳ על נשיא העליון״ ישראל היום (14.10.2025).
13 שם.
14 איתמר אייכנר " הרצוג גינה את הדרת נשיא העליון והיועמ"שית מנאום טראמפ – וספג אש" 14.10.2025) Ynet) .
15 ס״ח התשכ״ט, עמי 259; התשל״ד, עמי 135.
בגץ איכות השלטון לכפות על יריב לוין לפרסם ברשומות שיצחק עמית הוא נשיא