העובדות הסוציאליות שאנו שונאים כל כך מצאו לעצמן חלטורה חדשה "ליווי בירוקרטי" או "ליווי סוציאלי", והן גוזרות 5,000 ש"ח על הגשת טפסים בביטוח הלאומי…..
החלטוריסטיות האלה מנצלות את המצב שהעו"סיות בשירות המדינה אטומות, לא נגישות, לא זמינות ולא יעילות, ולכן הן מחפשות לקוחות שישכרו אותן כעו"ס לליווי סוציאלי שתעזור להן לשבור את חומות האטימות של העו"סיות עובדות המדינה. כלומר אלה מאכריות על מאכריות שעושות חלטורה, וכל זה בגלל שעובדי המדינה לא נותנים שירות.
עזבו את זה שמדובר בהסגת גבול של מקצוע עריכת הדין, ועזבו את זה שהעו"סיות טוענות שהלכו ללמוד עבודה סוציאלית כי זו עבודת קודש, הנה הן מודות שבצע כסף זה מה שמעניין את הכוס שלהן.
הנה בתמונה נעמה משלי שעושה קורסים לעו"סיות איך לתמחר את השירות של ליווי סוציאלי מהלקוחות המסכנים והמוחלשים שהן נועצות בהם טלפיים….
השאלה למה בכלל הביטוח לאומי מקשה על הנכים לקבל את המגיע להם, ומטרטרים אותם 4 פעמים ב"לך ושוב", וועדה על גבי וועדה, ובסוף צריך לתבוע בבית הדין לעבודה….. בשביל כל זה צריך גם עו"ד וגם עו"ס, אבל העו"סיות לא עשות כלום ומחרטטות.
יוצא שמתמודד נפש שפונה לביטוח הלאומי מקבל 7 עובדים סוציאליים מטעם המדינה שכל אחד אחראי למשהו אחר, וכולם לא עשות כלום, ואז הוא צריך עו"ס למיצוי זכויות סוציאליות?????
כמובן שכל זה לא רלבנטי למתלוננות השווא על פגיעה מינית, החפצה מינית או אונס חווייתי ועל חושי. אלה מקבלות תמלוגים בחפץ לב, בלי שאלות קשות, ובלי טרטורים….. כי הן בטראומה מעצימה וחווייתית על חושית……
להלן כתבה בדה מרקר פורסם ע"י שיר אנג'ל 11/5/2026
"מטעה את הציבור": לשכת עורכי הדין נגד העובדים הסוציאליים
בחודשים האחרונים נדרשים עובדים סוציאליים שמגיעים ללוות מבוטחים בוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי, לחתום כי אינם מקבלים שכר טרחה ■ התעשייה שהתפתחה בשנים האחרונות למיצוי זכויות על ידם מרתיחה את לשכת עורכי הדין, שרואה בכך איום ■ העובדים הסוציאליים: "מיצוי הזכויות בבריאות הנפש מתפספס"
"עובד סוציאלי אינו יכול ללוות מבוטח בוועדה הרפואית ולקבל שכר בגין טרחתו" — כך הבהיר ממלא מקום מנכ"ל הביטוח הלאומי, צביקה כהן, במכתב הממוען לעורך הדין אילן קמינסקי בינואר האחרון.
עו"ד אילן קמינצקי, נציג ההסתדרות הלאומית, ביקש לברר את הנושא לאור טפסים חדשים, שעליהם עובדים סוציאליים המתלווים למבוטחים בוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי נדרשים לחתום מאז ינואר. במסמך הם נדרשים להצהיר כי אינם מקבלים שכר עבור הליווי או הייצוג של המבוטח. עובדים סוציאליים משתכרים 6,000-5,000 שקל בהגשות לוועדות רפואיות, לא כולל קבלת כספים רטרו-אקטיבית.
לרבים מהם משלמים עבור הליווי ואף מציינים זאת מפורשות במסמך. "אנחנו עוסקים בכל משבר שמצריך התערבות ושיקום — בריאות הנפש, צרכים מיוחדים, מחלות", מספרת העובדת הסוציאלית נעמה משלי, מייסדת "מקום משלי" — ליווי ביורוקרטי, טיפולי ורגשי למשפחות במצבי משבר ובצמתים בחיים. "אנחנו עוזרים לאנשים למצות זכויות ולהנגיש שירותים".
משלי מספרת כי הקימה את החברה לפני כעשור ביחד עם שותפתה, ולצדה פועלות חברות דומות נוספות, אך בשנה וחצי האחרונות חל שינוי. "מאז שהוועדות החלו לשים לב אלינו והבינו שאנחנו גובות תשלום — לא נתנו לנו לדבר. זו הייתה ממש השתקה. היום מאפשרים לנו לדבר בוועדות, אך רק לאחר החתימה על הטופס. אנחנו לא מבינים מה יקרה עם הדבר הזה אבל אני לא יכולה לשקר שאני לא לוקחת כסף".
בהסתדרות הלאומית, שמייצגת את העובדים הסוציאליים, טוענים כי מי שעומד מאחורי השינוי אינו הביטוח הלאומי — אלא לשכת עורכי הדין. פוסט שפורסם לאחרונה בדף הפייסבוק של הלשכה תחת הכותרת "שומרים על כבוד המקצוע" מגבה טענה זו במידה רבה. לפוסט המדובר צורף מכתב אזהרה לבעלת דף נחיתה של שירותי ליווי לוועדות על ידי עובדת סוציאלית שציינה בפרסום "גיליתי שלא צריך עורך דין… מי שמבין את הכללים ומגיש נכון יכול להצליח לא פחות מעורך דין".
"יש ויכוח סביב השכר שמקבלים עבור הליווי אבל ברור שטובת המטפל לא נמצאת שם", אמרה בעלת דף הנחיתה ל-TheMarker. "אני לא מתיימרת לייצג מבחינה משפטית. בסוף יש גם המון אנשים שהולכים לבד לוועדות.
"המשפט שעורר את זעם הלשכה הופיע ממש בסוף דף הנחיתה במסגרת שאלות ותשובות, כתשובה לשאלה אם חייבים עורך דין כדי לקבל את הזכויות. זה כל האירוע. ברור לי שאין לזה שום עילה משפטית אבל החלטתי לשנות מעט את הניסוח".
בפוסט של הלשכה נכתב כי "ועדת הגנת המקצוע שמה לה למטרה לפעול בנחישות ובמהירות נגד כל מי שמכפיש או פוגע במעמדם של עורכות ועורכי הדין. לאחרונה, אנו עדים לפרסומים פסולים ברשת המציגים את מקצוע עריכת הדין באור שלילי ומעודדים ביצוע פעולות משפטיות ללא ליווי מקצועי. פנינו במכתב אל המפרסם שנתבקש/ה להסיר לאלתר את הפרסום, כפי שהוא, וכך אכן נעשה. עריכת דין היא לא המלצה — היא הגנה משפטית הכרחית בכל תחומי החיים. מי שמנסה להחליף ייצוג משפטי מוסמך בקיצורי דרך, מטעה את הציבור".
בתמונה: עו"ס שסוחטת כסף מניצולי נובה, עו"ס יפעת מור סלהו.
"עורכי דין לוקחים אלפי שקלים לאנשים הכי מוחלשים"
עם זאת, לא כל עורכי הדין הסכימו עם גישה זו. "זה פרסום פוגעני? לא רק שזאת לא הכפשה, זאת גם אמת", נכתב באחת התגובות לפוסט. "ביטוח לאומי כבר שנים עושים מאמצים מאוד יפים להנגיש את עצמם לכלל הציבור, משמח שזה נושא פרי ואנשים יכולים לפנות בעצמם ולהצליח. לא צריך לגזור קופון על כל דבר, וזה שיש יותר מדי עורכי דין בלי עבודה לא מרמז על צורך בעורכי דין. אם לשכת עורכי הדין רוצה להשיב את הכבוד למקצוע, ראוי לה שתתחיל מחבריה. שמירה על התנהלות מקצועית, מכבדת, ואפילו — רחמנא ליצלן — מוסרית. ואני כותבת את זה בתור עורכת דין".
בתגובה אחרת נכתב: "לא הבנתי איפה ההכפשה בפרסום? איפה הפגיעה בשם הטוב? מה הדבר הבא? תביעה נגד ChatGPT על פגיעה כלכלית?". ותגובה אחרת: "הטענה שלה נכונה — יש גמלאות שממש פשוט להגיש לבד. עורכי דין לוקחים אלפי שקלים לאנשים הכי מוחלשים על פעולות פשוטות וכדאי מאוד שידעו שיש עוד אופציות".
יש לציין כי בניסיון להתמודד עם הביורוקרטיה הרבה הכרוכה בתביעות נכות למיניהן, בשנים האחרונות מפעיל המוסד לביטוח לאומי בעצמו שירות בשם "יד מכוונת" לייעוץ והכוונה חינם לוועדות הרפואיות. במסגרת השירות מסייע הצוות המקצועי בהגשת התביעה, בהכנת התיק הרפואי לקראת הוועדה, באמצעות בחינה ועיון בכלל המסמכים הרפואיים, ובמתן הדרכה מקצועית על ידי הרופאים והמזכירות על הליך הוועדה ואופן ההתנהלות בה.
"אנחנו לא מתחרים ולא באים להחליף את עורכי הדין", אומרת משלי. "אלה אנשים שמגיעים במצב קשה נפשית ואנחנו כעובדים סוציאליים מתווכים להם את הסיטואציה. צריך לתת לאדם אפשרות להחליט עם מי הוא רוצה להגיע לוועדות. כל תחום בריאות הנפש לוקה בחסר כי זו נכות שקופה. מבחינתם מה שהם לא רואים בעיניים לא קיים, והם לא בקיאים".
היא מוסיפה: "יש פה פגיעה בחופש העיסוק. מי החליט שרק עורך דין יכול לקבל תשלום ועובד סוציאלי לא?"
תמונה מלאה יותר?
בארגון העובדים הסוציאליים הלאומי, מבית ההסתדרות הלאומית, מבהירים כי הליווי מצד העובדים הסוציאליים חוסך למבוטחים הרבה כסף ונותן מענה ייחודי של מיצוי זכויות עבור מתמודדים עם טראומה. הדברים נוגעים במיוחד עבור נפגעי פעולות איבה, אך מתייחסים גם למתמודדי נפש ומצבים רגשיים מורכבים.
לפי הארגון, עובד סוציאלי בעל רקע טיפולי יודע לקשור בין המסמכים הרפואיים לבין התפקוד החברתי, המשפחתי והתעסוקתי של הנפגע. הוא יכול לספק לוועדה תמונה מלאה יותר לגבי השפעות סמויות של הפגיעה.
בנוסף, לעובד סוציאלי סמכות מקצועית להגיש דו"ח סוציאלי מפורט שהוא כלי עזר קריטי לרופאי הוועדה בבואם לקבוע אחוזי נכות המשקפים נאמנה את המציאות. לפיכך, הארגון קורא לכנסת לעגן בחקיקה ובתקנות את הזכות לליווי של עובדות סוציאליות עצמאיות, ולהחריגן מהאיסור הגורף על ייצוג או התבטאות בוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי.
סעיף 386 לחוק הביטוח הלאומי מפרט מיהם הגורמים הרשאים לייצג בפני הביטוח הלאומי, וקובע כי "לא ייוצג אדם בפני המוסד אלא על ידי עורך דין, רואה חשבון, יועץ מס מייצג, ידיד קרוב, נציג ארגון עובדים או מעבידים, נציג ארגון של ישובים חקלאיים או אדם אחר שנתקיימו בו התנאים שנקבעו לכך".
"הזכות של כל מי שעומד מול ועדה רפואית לקבל את מלוא המגיע לו אינה שנויה במחלוקת. ליווי סוציאלי אינו תחליף לייצוג משפטי, אלא שכבת מומחיות משלימה. אנחנו תומכים במאבקן ונמשיך לפעול עד שיוסר החסם הזה", אומר איתמר שרוני, מנכ"ל ההסתדרות הלאומית.
כהן מוסיף במכתבו כי ייצוג מבוטחים בפני המוסד לביטוח לאומי תוך קבלת שכר טרחה עשוי לעמוד בסתירה לסעיף 96 לחוק לשכת עורכי הדין בשם "הסגת גבול המקצוע": "מי שאינו עורך דין ועושה פעולה שנתייחדה לפי חוק זה לעורכי דין, דינו — קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין".
גורם המעורה בנושא ציין כי "לוועדות הרפואיות יכולים להיכנס עורך דין בתשלום ועוד מלווה שאינו בתשלום. עובדים סוציאליים יכולים להיכנס לוועדה בהיבט הטיפולי ולא בהיבט של מימוש זכויות. המוסד לביטוח לאומי התחיל להקפיד כי ראה שכל מיני מעאכרים עוטים על עצמם תחפושות ורוצים להיכנס לוועדות. זו עבירה לקחת על זה כסף".
המוסד לביטוח לאומי ולשכת עורכי הדין סירבו להגיב על הידיעה.