פירוק שיתוף מוקדם: עו"ד רות דיין וולפנר ושירלי שי סחטו 6 דירות בשווי 31,000,000 ש"ח מעו"ד מפורסם בטענה שיישאר לו המשרד ששווה 30 מיליון ש"ח

לפנינו עוד תביעה סחטנית של העו"ד רות דיין וולפנר, שהעסיקה את השופטת שירלי שי, ושתיהן ייצגו אישה פרזיטית הנשואה לגבר עשיר שהוא עורך דין ידוע ומפורסם.   העו"ד העשיר מיוצג ע"י שמעון חסקי מהקליניקה של רומי קנבל.

יש פה 6 דירות, ששתיים מהן בניו יורק, ושוות 31,000,000 ש"ח.  האישה גרה בתוך אחת הדירות בחינם ואילו הגבר נזרק מהבית, והוא נאלץ לשכור דירה!!!!  הבנתם את זה?  יש לו 6 דירות שרכש בעמל ידיו, והוא לא יכול לגור באף אחת מהן, וזה נמשך שנים על גבי שנים. לצדדים ילד קטין אחד ושני ילדים בגירים.

בתמונה:  השופטת שירלי שי שמכהנת כפילגש של נחשון פישר

 

אסתר ז'יטניצקי רקובר מזרגגת גברים סידרתית

 

השופטת אסתר ז'יטניצקי רקובר הידועה בכלביותה העסיקה את הצדדים בסכסוכים על מינוי שמאים, פסילת שמאים, הגדרת עבודה לשמאים, והאישה חוגגת בדירה בחינם, והגבר צריך לשכור דירה, וכמובן שז'יטניצקי לא מחייבת את האישה בדמי שימוש זמניים…..

אותה שיטה רואים בכל תיק של פירוק שיתוף.  האישה מקבלת הדרכה מבאת כוחה (במקרה זה עו"ד רות דיין וולפנר) לזרוק את הגבר מהבית באמצעות תלונות שווא שאף אחד לא טורח לבדוק בזמן אמת.  האישה נשארת בדירה ולא משלמת לגבר חצי משווי השכירות, ואז מתחיל מחול שדים סביב מינוי מומחה…..

אילו כל צד היה יכול להביא את המומחה שלו, זה היה נגמר מהר, אבל כשיש מומחה מטעם בית משפט שלא מגלה מי החברים שלו, ומי מזרים לו חלטורות, אפשר לבצע סחבת כרונית…  לא למסור מסמכים, לא לשלם בזמן, להגיש תלונות, ולמרוח…  עו"ד רות דיין וולפנר מומחית סחבת כזו, ושירלי שי שעבדה אצלה עושה את אותו דבר כשופטת.

 

מה זה פירוק שיתוף מוקדם ("חלוקה בעין מוקדמת")

 

הסכסוך פה הוא על בקשה לביצוע פירוק שיתוף מוקדם, עוד לפני שהמומחה סיים להעיד, אבל רות דיין וולפנר התנגדה וטענה שלגבר יש 70% בעלות על משרד עורכי דין, ומגיע לה 35% ושאולי ה 35% שווי משרד יאכל את כל ה 31,000,000 ש"ח בנכסי מקרקעין, והגבר יישאר בלי כלום, לכן אין לתת לגבר פירוק שיתוף מוקדם (חלוקה בעין של נכסי המקרקעין המשותפים של הצדדים). כמובן שהשופטת ז'יטניצקי פסקה לטובתה….

וולפנר טענה ש"הלכה היא שיש לדון באיזון המשאבים כמקשה אחת והחלטה בדבר מועד פירוק השיתוף וההתחשבנות בין הצדדים מסורה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. המבקש לא הצביע על כל נזק ממשי שיגרם לו מביצוע איזון המשאבים כמקשה אחת, שכן מדובר בנכסי מקרקעין שאינם מאבדים מערכם וערכם אף עולה עם הזמן. לעומת זאת, המשיבה הציגה נזקים משמעותיים שבהכרח ייגרמו לה, שכן ככל שטענותיה ביחס לשותפות המשרד תתקבלנה, היא תהא זכאית לבצע איזון באמצעות רובם ככולם של נכסי המקרקעין. אם המבקש יקבל לידיו כעת מחצית מנכסי הנדל"ן ויוכל לפעול בהם כרצונו, לא יהיה למשיבה בסופו של יום ממה להיפרע.  בניגוד לטענת המבקש, הפערים בין נתוני האמת לבין טיוטת חוו"ד המומחה הם פערים עצומים, שכן "אלמלא החריגה הקיצונית של המומחה ממינויו, המניפולציות חסרות היסוד ועיוות נתונים כלכליים שנעשו בטיוטה לבקשת המערער, הרי ששווי הפעילות האמיתית של השותפות לפי ערכי ונתוני האמת מגיעה לסך של כ-53 מיליון ₪ (!)".

עוד טענה וולפנר ש"למבקש שהינו אדם עשיר כקורח ושכרו החודשי עומד על כ-500,000 ₪ בחודש, לא יגרם נזק אם לא יחולקו נכסי המקרקעין כעת. מה גם, שהמבקש ממילא ממשיך להחזיק בנכס העיקרי של הצדדים שהוא שותפות המשרד, כך שלא נגרם לו כל נזק".

עוד טענה וולפנר ש"המבקש נוקט כלפי המשיבה באלימות כלכלית לאורך ההליכים כולם, כמו גם אלימות משפטית. המבקש מנסה לפגוע בייצוגה המשפטי של המשיבה והוא אף הגיש תביעה אישית כנגד ב"כ המשיבה על סך 1,500,000 ₪ בטענה לפגיעה בפרטיותו ולשון הרע".

בערעור השופט נפתלי שילה דווקא פסק לטובת העו"ד ונגד הלקוחה הסחטנית של רות דיין וולפנר.  הגבר גם קיבל סכום צנוע של 10,000 ש"ח הוצאות.

שימו לב שזו אישה פרזיטית גולדיגרית, שלא עובדת, שכן הגבר חוייב לשלם לה בבית דין רבני מזונות אישה "למשיבה אינטרס מובהק להאריך ולסרבל את ההליכים שכן היא מקבלת מזונות אישה".

 

וזו החלטת נפתלוש שילה לחלוקה בעין מוקדמת

 

"ההכרעה במקרה דנן תלויה בשאלה מהו הצפי להגעת הצדדים לסיום ההליכים והאם העיכוב בפירוק השיתוף יקדם את ההגעה להסדר או שמא יקשה או יכביד עליה ומה הנזק שיגרם לכל צד מהעיכוב בפירוק השיתוף. בעניינינו, הצדדים כבר פרודים שלוש שנים ואף נתון זה יש לקחת בחשבון.

 

ראשית יש לציין שבענייננו אין מדובר בפירוק שיתוף רק בדירת המגורים של הצדדים אלא בשישה נכסי מקרקעין, ביניהם גם הדירה בה התגוררו הצדדים ובה מתגוררת כעת המשיבה, ואשר רשומים על שם שני הצדדים בחלקים שווים. בתי המשפט נוטים להתייחס לבית המגורים של הצדדים כ"גולת הכותרת" של התא המשפחתי וניתן לבית המגורים מעמד מיוחד.

 

אכן, בהתאם לפסיקה, שיקול מרכזי שיש בו כדי להטות את הכף לטובת עיכוב פירוק השיתוף, הוא הבטחת מדורם של ילדי הצדדים ושל בן הזוג המתגורר בדירת המגורים, שבה מבוקש לפרק את השיתוף. בענייננו, משבית המגורים הוא אך אחד משישה נכסים בהם מבוקש הפירוק, נראה שהנימוק הנוגע למדור הילדים והמשיבה וכן התכליות וההצדקות לדחיית פירוק השיתוף בדירת המגורים אינן מתקיימות במקרה דנן, מאחר ששת הנכסים הוערכו על ידי השמאי בסכומים גבוהים מאוד ולצדדים ילד קטין אחד ושני ילדים בגירים.

יחד עם זאת, יתכן שבמסגרת חלוקת נכסי המקרקעין תילקח בחשבון העובדה שהמשיבה והילדים מתגוררים בבית המגורים שהינו אחד מהנכסים שיחולק וביהמ"ש יבחן וישקול האם יש מקום במסגרת חלוקת הנכסים להתחשב בעובדה זו.

 

אכן, אין מדובר בשיקול יחידי אולם העובדה שלצדדים נכסים רבים שבהם תוכל המשיבה והילדים להתגורר, וכן שבידי הצדדים כספים רבים, מחזקת את הטענה שפירוק השיתוף בנכסי המקרקעין בשלב זה לא יפגע במשיבה ובקטין. אדרבא, פירוק השיתוף עשוי לסייע לסיום הסכסוך.

 

כאמור, המשיבה מתגוררת באחד מנכסי הצדדים בעוד המבקש שוכר דירה למגוריו. מגורי המשיבה באחד הנכסים בלא שהיא משלמת דמי שימוש ראויים ואף העובדה שחיוב המזונות של המבקש צריך להיות משולם עד לחלוקת הרכוש בהתאם להחלטת בית הדין הרבני, מהווה תמריץ שלילי המעכב את סיום ההליך והדבר מהווה הצדקה נוספת לחלוקת הנכסים בעין.

 

זאת ועוד: אחד הרציונליים העומדים בבסיס השעיית פירוק השיתוף בבית המגורים עד לעריכת איזון משאבים כולל, הוא שלא ליתן בידי הצד החזק כלכלית יתרון בכך שיוכל לרכוש את חלקו של הצד השני בנכס המשותף בלא שיידרש לכספי האיזון לשם כך, בעוד הצד "החלש" לא יוכל לרכוש את חלקו של הצד השני בלא כספי האיזון (ראה בע"מ 9267/09 פלונית נ' פלוני (2.3.10)).

 

במקרה דנן לא מדובר בבית המגורים כנכס בלעדי. מדובר בשישה נכסים בשווי כספי רב. כמו כן, אין מדובר בפירוק שיתוף על דרך של רכישת חלקו של השותף השני בבית המגורים, אלא בחלוקה בעין של הנכסים השונים.

 

במקרה דנן המבקש עתר לפירוק שיתוף בהתאם לדיני הקניין ולא מדובר באיזון משאבים כולל בהתאם לחוק יחסי ממון, תשל"ג – 1973 (להלן: חוק יחסי ממון). ההסדרים הקנייניים הנוגעים לפירוק השיתוף קבועים בחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן: חוק המקרקעין). סעיף 37(א) לחוק המקרקעין קובע שכל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף. סעיף 39(א) לחוק המקרקעין קובע את הכלל לפיו במקרקעין הניתנים לחלוקה יהיה פירוק השיתוף בדרך של חלוקה בעין. מאחר וזה הכלל, השעיית זכותו הקניינית של בעל דין לפירוק השיתוף במקרקעין צריכה להיעשות לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש, ונקבע שלעיתים דווקא פיצול חלוקת נכסי הצדדים, תוך אבחנה בין נכסים משותפים קניינית לבין איזון זכויות כולל, עשויה לסייע להגעה להסדר כולל והוגן (ראו: דנ"א 5664/07 פלוני נ' פלוני (26.11.07) – בקשה לדיון נוסף על בע"מ 8873/06 שנדחתה).

 

המשיבה טוענת שיש לדון בכל הרכוש והזכויות כמקשה אחת על מנת שניתן יהיה לערוך איזון נכון. אולם נראה שההליך אינו צפוי להסתיים בטווח הזמן הקרוב. הצדדים טרם הגישו תצהירי עדות ראשית; חקירת המומחה נמצאת בעיצומה והוא עתיד להמשיך להיחקר בחודש ינואר 2025.

 

בנוסף, ביהמ"ש קמא קבע שלאחר חקירתו של המומחה תוכל המשיבה לטעון שוב בנוגע לפסילת חוות הדעת או לעתור להגשת חוו"ד מטעמה, מה שעשוי לפתוח פתח להימשכות ההליכים זמן רב נוסף.

 

מאחר שלאחר ביצוע פירוק השיתוף בששת הנכסים יהיו בידי המבקש נכסים וכספים בשווי ניכר, אף אם יתברר ששווי שותפות המשרד גבוה יותר מהסכום שננקב בחוות דעת רואה החשבון (שלושה מיליון ₪ עבור חלקה של המשיבה), המבקש יוכל לשלם סכום זה מתוך רכושו, לרבות מהזכויות הסוציאליות, ולא ייגרם למשיבה כל נזק. יצוין שמדובר במשרד עורכי דין המונה שבעה עורכי דין בלבד, כולל המבקש. מה גם, שאם יתברר שאכן שווי שותפות המשרד עולה בהרבה על זה שנקבע בחוות דעת המומחה, המשיבה תוכל לעתור לסעדים זמניים על מנת לוודא שהמבקש לא יתרוקן מנכסיו ויהיה לה ממה להיפרע".

 

בתמונה העו"ד שייצג את הבעל העו"ד…… שמעון חסקי עם כוכבת המציצות בארומה הילה יחזקאל……והתמונה היא באותה ארומה בראשל"צ……  חחח…..

 

 

להלן פסק הדין

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

רמ"ש 42135-06-24 פלוני נ' פלונית

 

לפני	כבוד השופט נפתלי שילה
המבקש		פלוני ע"י ב"כ עו"ד שמעון חסקי
נגד
המשיבה		פלונית ע"י ב"כ עו"ד רות דיין-וולפנר

 

פסק דין

 

לפני בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 22.5.24 (כב' השופטת אסתר ז'יטניצקי-רקובר בתלה"מ 4754-08-22) במסגרתה דחה ביהמ"ש את בקשת המבקש לחלוקה בעין של נכסי המקרקעין המשותפים של הצדדים.

 

א.         רקע עובדתי

 

1. הצדדים הינם בני זוג לשעבר. הצדדים נפרדו בראשית חודש ינואר 2022 ומועד הקרע המדויק טרם נקבע. המשיבה מתגוררת בדירה בבעלות משותפת של הצדדים ואילו המבקש מתגורר בדירה שכורה.

 

2. ביום 2.8.22 הגיש המבקש תביעה רכושית לאיזון משאבים, פירוק שיתוף ושכר ראוי לביהמ"ש קמא (להלן: התביעה הרכושית).

 

3. במהלך נישואיהם צברו הצדדים זכויות ונכסים משותפים רבים. במסגרת התביעה הרכושית מינה ביהמ"ש קמא ביום 4.12.22 את רו"ח רונן קדר כמומחה מטעם ביהמ"ש לשום את כלל הזכויות שנצברו במהלך הנישואים (להלן: המומחה) וכן מינה את מר יוסי אגסי כשמאי מטעם ביהמ"ש לצורך ביצוע הערכת שווי נכסי המקרקעין של הצדדים (להלן: השמאי).

בתמונה:  רונן קדר שמאי פמיניסטי שתמיד מהוון רכוש לטובת הכוס

 

 

4. בין היתר הצדדים הינם בעלים במשותף של 6 נכסי נדל"ן (להלן: הנכסים המשותפים) ששווים הוערך על ידי השמאי בחוות דעתו מיום 6.3.23 בסך של 31 מיליון ₪ בקירוב (להלן: החוו"ד השמאית). הצדדים אינם חלוקים בנוגע לשווי הנכסים המשותפים וקביעת השמאי לגבי שווים מקובלת על שניהם. נכסי המקרקעין הרשומים ע"ש הצדדים הם:

 

א.         נכס ברח' א', תל אביב – בשווי 9,650,000 ₪ (שם מתגוררת המשיבה).

ב.         נכס ברח' ב', תל אביב – בשווי 9,530,000 ₪.

ג.          נכס ברח' ג', רמת גן – בשווי 2,635,000 ₪.

ד.         נכס ברח' ד', תל אביב – בשווי 2,200,000 ₪.

ה.         נכס בניו יורק – בשווי 950,000 $.

ו.          נכס בניו יורק – בשווי 960,000 $.

 

5. ביום 27.11.23 הגיש המומחה את חוות דעתו במסגרתה העריך את שווי זכויות הצדדים והציג מספר חלופות לאיזון כלל הנכסים וההתחייבויות של הצדדים (להלן: חוו"ד המומחה). ביום 6.12.23 הגישה המשיבה בקשה לפסילת חוו"ד המומחה בשל פגמים שנפלו בה לטענתה. ביום 18.12.23 נתן ביהמ"ש קמא החלטה בבקשה לפסילת חוו"ד המומחה וקבע שבשלב מקדמי זה לא ניתן עדיין להכריע בבקשת הפסילה ולאחר הגשת שאלות הבהרה וחקירת המומחה, תהא רשאית המשיבה להעלות את הטענות בדבר פסילת חוו"ד המומחה או לבקש להגיש חוו"ד נוספת מטעמה וביהמ"ש יכריע בבקשה. המומחה החל להיחקר על חוות דעתו וצפוי להשלים את החקירה בחודש ינואר 2025.

 

6. ביום 10.4.24 הגיש המבקש "בקשה לחלוקה בעין של נכסי המקרקעין המשותפים" (להלן: הבקשה לחלוקה בעין) במסגרתה עתר שביהמ"ש יורה על חלוקה בעין של הנכסים המשותפים וזאת בהתאם לאמור בחוו"ד המומחה שציין שישנה עדיפות לחלוקה בעין של נכסי המקרקעין על פני מכירתם לצדדי ג'.

המשיבה התנגדה לבקשה לחלוקה בעין וטענה שאין לבצע איזון חלקי ברכוש הצדדים וזאת נוכח טענות שונות בדבר שווי משרד עוה"ד של המבקש שלמבקש יש 72% מהשותפות המחזיקה בו (להלן גם: שותפות המשרד) ואם יינתן פס"ד חלקי לחלוקה בעין של הנכסים המשותפים, היא לא תוכל להיפרע מהמבקש אם יתקבלו טענותיה בנוגע לשווי שותפות המשרד.

 

7. ביום 22.5.24 ניתנה החלטת ביהמ"ש קמא שדחתה את הבקשה לחלוקה בעין (להלן: ההחלטה). בהחלטה נקבע כי:

 

"1. לאור התנגדות המשיבה ונוכח קיומן של מחלוקות בין הצדדים בעניין כלל רכושם של הצדדים, ולאחר בחינת הנזק שייגרם למבקש כתוצאה מעיכוב בחלוקת נכסי המקרקעין אל מול הנזק שייגרם למשיבה כתוצאה מחלוקת נכסי המקרקעין עתה ושאלת יכולתה להיפרע מהמבקש בסיום ההליך, אין מקום לתת פסק דין חלקי כמבוקש.

2. בנסיבות העניין, הבקשה נדחית ללא צו להוצאות."

 

8. המבקש לא השלים עם ההחלטה והגיש את בקשת רשות הערעור שלפניי. לאחר קבלת תשובת המשיבה ואף את תגובת המבקש לתשובת המשיבה, ניתנת כעת החלטתי.

 

ב.         תמצית טענות המבקש

 

1. ביהמ"ש קמא לא נימק את החלטתו כדבעי. חובת ההנמקה הינה עקרון יסוד בשיטתנו המשפטית ואי הנמקה מהווה פגם היורד לשורש העניין. היה על ביהמ"ש לנמק את החלטתו בייחוד לאור העובדה שמדובר בבקשה שעולה בקנה אחד עם המלצת המומחה מטעם ביהמ"ש בעניין פירוק השיתוף בזכויות הצדדים בנכסי המקרקעין ועם לשון החוק בנוגע לפירוק שיתוף במקרקעין בין בני זוג ויהיה בפירוק השיתוף בכדי לקדם את סיום ההליכים בין הצדדים.

 

2. שגה ביהמ"ש קמא בכך שקיבל את התנגדות המשיבה לבקשה לחלוקה בעין בשל "קיומן של מחלוקות בין הצדדים בעניין כלל רכושם". שווים של נכסי הנדל"ן שפירוק השיתוף מבוקש בהם אינו שנוי במחלוקת והשווי שנקבע על ידי השמאי מקובל ומוסכם על הצדדים.

 

3. המשיבה ניסתה בתגובתה לביהמ"ש קמא לקשור בין הערכת השווי של שותפות המשרד לבין פירוק השיתוף בנכסי הנדל"ן. אין בין הדברים קשר. שכן, את שווי שותפות המשרד ניתן יהיה לאזן באמצעות כספים נזילים רבים של הצדדים.

 

4. המומחה ערך חוו"ד מקיפה במסגרתה התייחס באופן מפורט לכל סוגי הזכויות והנכסים שצברו הצדדים במהלך נישואיהם ואף ישנה התייחסות בחוות הדעת לכך שבנוגע לחלוקת נכסי הנדל"ן דרך המלך במקרה דנן היא חלוקה בעין ו"פירוק השיתוף כך ימנע דווקא נזק מיותר לשני הצדדים". חוו"ד המומחה לא נסתרה בחקירתו.

 

5. המשיבה מתגוררת בנכס של הצדדים ברח' א' בתל אביב והיא לא משלמת דמי שימוש ואילו המבקש נאלץ לשכור דירה. פירוק השיתוף וחלוקת הנכסים בעין, תקדם את בירור וסיום המחלוקות בעוד דחיית הבקשה "נותנת למשיבה 'רוח גבית' להמשיך להתעלל במבקש בחסות החלטה זו".

 

6. למשיבה אינטרס מובהק להאריך ולסרבל את ההליכים שכן היא מקבלת מזונות אישה ולראיה, היא אף הגישה בקשה לפסילת חוו"ד המומחה והמומחה נחקר כבר על חוו"ד, חקירתו טרם הסתיימה והיא תמשך בחודש ינואר 2025. על פי פסיקת בית הדין הרבני, על המבקש לשלם מזונות עד לחלוקת הרכוש.

 

7. ביהמ"ש קמא שגה שהתעלם מההלכה הפסוקה בעניין הקדמת מועד פירוק השיתוף במקרקעין גם בטרם ביצוע איזון רכושי כולל בין הצדדים. ביהמ"ש קמא פסק בניגוד לפסיקה שקובעת שבמקום שבו ברור שההליכים בין הצדדים יהיו מורכבים וממושכים, יש לפעול לפירוק שיתוף מהיר בנכסים שניתן לפרק את השיתוף בהם ויש להחיל את דיני פירוק שיתוף המקרקעין הרגילים כקבוע בחוק המקרקעין. במקרים דומים למקרה דנן בהם המשיבה מנסה לסרבל ולהאריך את ההתדיינות, נקבע מפורשות בפסיקה שיש להעדיף את פירוק השיתוף שעשוי דווקא לסייע לפתרון המחלוקות, שכן הוא יסייע להחליש את כוח המיקוח והסחיטה של בן הזוג האחר.

 

8. שגה ביהמ"ש קמא כשקבע שהנזק שייגרם למשיבה אם ייעתר לבקשה לחלוקה בעין עולה על הנזק שייגרם למבקש כתוצאה מדחיית הבקשה. ביהמ"ש קמא לא פירט את נזקי הצדדים או את מאזן הנוחות עליו נשען בהחלטה. למשיבה לא ייגרם כל נזק אם יועברו על שמה באופן מידי אגב הגירושין שלושה נכסים בשלמותם, במקום שיהיו רשומים על שמה מחצית משישה נכסים. בנוסף, בניגוד לטענת המשיבה, רק על נכס אחד ששוויו מעל 9 מיליון ₪ רובצת משכנתא בסך של 1.9 מיליון ₪ בלבד.

 

9. למבקש נגרמים נזקים רבים נוכח השותפות הכפויה עם המשיבה בנכסי הנדל"ן ובמיוחד השימוש הבלעדי שעושה המשיבה בבית שבבעלות הצדדים וכפיית התנהלות משותפת ביחס לטיפול השוטף בנכסים המשותפים.

 

10. שגה ביהמ"ש קמא שדחה את הבקשה לחלוקה בעין בשל "שאלת יכולתה" של המשיבה להיפרע מהמבקש בסיום ההליך. שאלה זו כלל לא קיימת בענייננו. העיכוב בפירוק השיתוף נובע רק מרצונה של המשיבה לסרבל את ההליכים ולהרבות בהוצאות וטרחה למבקש, בתקווה שייכנע לתכתיביה ועל מנת שתמשיך לקבל דמי מזונות גבוהים. אם היה מקיים ביהמ"ש קמא דיון ענייני בבקשה, היה מתברר שאין ספק שבידי הצדדים כספים נזילים מספיקים על מנת לבצע איזון אף אם ייקבע ששותפות המשרד שווה יותר מהסכום שנקבע בחוות דעתו של המומחה.

 

ג.          תמצית טענות המשיבה

 

1. יש לדחות את הבקשה. הלכה היא שיש לדון באיזון המשאבים כמקשה אחת והחלטה בדבר מועד פירוק השיתוף וההתחשבנות בין הצדדים מסורה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית.

 

2. המבקש לא הצביע על כל נזק ממשי שיגרם לו מביצוע איזון המשאבים כמקשה אחת, שכן מדובר בנכסי מקרקעין שאינם מאבדים מערכם וערכם אף עולה עם הזמן. לעומת זאת, המשיבה הציגה נזקים משמעותיים שבהכרח ייגרמו לה, שכן ככל שטענותיה ביחס לשותפות המשרד תתקבלנה, היא תהא זכאית לבצע איזון באמצעות רובם ככולם של נכסי המקרקעין. אם המבקש יקבל לידיו כעת מחצית מנכסי הנדל"ן ויוכל לפעול בהם כרצונו, לא יהיה למשיבה בסופו של יום ממה להיפרע.

 

3. בניגוד לטענת המבקש, הפערים בין נתוני האמת לבין טיוטת חוו"ד המומחה הם פערים עצומים, שכן "אלמלא החריגה הקיצונית של המומחה ממינויו, המניפולציות חסרות היסוד ועיוות נתונים כלכליים שנעשו בטיוטה לבקשת המערער, הרי ששווי הפעילות האמיתית של השותפות לפי ערכי ונתוני האמת מגיעה לסך של כ-53 מיליון ₪ (!)".

 

4. בנוסף, למרות שעובדה זו הוסתרה מעיני ביהמ"ש זה, הרי שנכסי הנדל"ן ממונפים וכלל ההכנסות מהם מופנות להחזר המשכנתא וההלוואות השונות, כך שפירות הנדל"ן מהווים חלק בלתי נפרד מיתר הנכסים. חלוקת נכסי הנדל"ן בעין בשלב זה עלולה לגרום למשיבה לנזקים עצומים, שכן יתכן שאיזון המשאבים יבוצע באמצעות אותם נכסי מקרקעין משותפים שהמבקש רוצה לקבל לידיו כעת והם יעברו לבעלות המשיבה. ככל שטענותיה של המשיבה בדבר שווי שותפות המשרד תתקבלנה, היא תהיה זכאית להתאזן באמצעות נכסי המקרקעין, שכן בניגוד לטענת המבקש, רכושם המשותף בניכוי שווי המקרקעין אינו עולה על מחצית שווי שותפות המשרד. בנוסף, אם יחולקו נכסי המקרקעין בשלב זה תיאלץ המשיבה לשלם כספים רבים בגין שינויים בהסכמי המשכנתא, פירעונם המוקדם, שינויי רישום וכו' וכן יפגעו השקעות הצדדים הממומנות מהכנסות נכסי המקרקעין. כמו כן, בטווח הארוך יתווספו הכבדות כלכליות נוספות.

 

לעומת זאת, למבקש שהינו אדם עשיר כקורח ושכרו החודשי עומד על כ-500,000 ₪ בחודש, לא יגרם נזק אם לא יחולקו נכסי המקרקעין כעת. מה גם, שהמבקש ממילא ממשיך להחזיק בנכס העיקרי של הצדדים שהוא שותפות המשרד, כך שלא נגרם לו כל נזק. ברור שאם תתקבל בקשתו לחלוקת נכסי המקרקעין בעין בשלב זה, הוא יבקש לעכב את ההליך הרכושי עד אין קץ במטרה לדחות את איזון המשאבים ובפרט שווי שותפות המשרד ששוויה כאמור טרם נקבע.

 

5. בקשת המבקש לחלוקה בעין מהווה ניסיון פסול להכשיר ולקבע את טיוטת חוות הדעת של המומחה וזאת בטרם יכריע ביהמ"ש קמא בבקשה לפסילת חוות הדעת שהגישה המשיבה ושתלויה ועומדת בפני ביהמ"ש קמא. בחוות הדעת נפלו פגמים קיצוניים ומשמעותיים היורדים לשורשו של העניין. המומחה חרג מסמכויותיו ולא התבסס על נתוני אמת. חקירת המומחה טרם הסתיימה והיא קבועה לינואר 2025 (לאחר שנדחתה לבקשת המבקש) וטרם התבררו שווים של הנכסים ובפרט שוויה של שותפות המשרד. אין מדובר בפערים מינוריים אלא פערים של מיליוני ₪, להם השפעה מכרעת על חלוקת הנכסים כולם.

 

6. החלטת ביהמ"ש קמא כלל אינה לאקונית והיא מבוססת על שני שיקולים. האחד, התשתית העובדתית העומדת בפני ביהמ"ש קמא בשלב הדיוני בו מצוי ההליך ובעיצומן של חקירות המומחה. השני, איזון האינטרסים של הצדדים תוך הסתכלות על ההליך המשפטי כמכלול. לא ניתן להכריע בבקשת המבקש לחלוקת נכסי המקרקעין כאילו היא עומדת בחלל ריק ולא ניתן להתערב בטענות עובדתיות שהכרעתם מסורה לערכאה הדיונית וזו טרם הכריעה בהם.

 

7. הבקשה דנן הוגשה בחוסר תום לב ובחוסר ניקיון כפיים קיצוני. המבקש מהתל בין ערכאות שונות בניסיון לנווט את ההליכים. המערער ממשיך להשיג על חיובי המזונות והוא הגיש בקשה לביה"ד הרבני לחלק לאלתר את כספי הצדדים המופקדים בחו"ל ובפני ביהמ"ש זה מבסס המבקש את בקשתו לחלוקת נכסי המקרקעין בין היתר על ההחלטה ביחס לגובה המזונות שעליו לשלם. כמו כן, המבקש מכמין מביהמ"ש עובדות מהותיות לדוגמא העובדה שבקשותיו הקודמות לחלוקת נכסים נדחו; שישנה מחלוקת בנוגע למועד הקרע אשר טרם הוכרעה ויש לה השלכות כלכליות קיצוניות המחזקות את טענות המשיבה.

 

8. בשלב מקדמי זה של ההליך המשפטי אין בפני ביהמ"ש תמונה מלאה אודות מלוא הכספים והזכויות של הצדדים כאשר טרם הוגשו תצהירי הצדדים, טרם הסתיימו חקירות המומחה, טרם ידוע שווי הנכסים שבמחלוקת, לרבות שווי שותפות המשרד, פערי כושר השתכרות, בקשות קיזוז כספים ע"ח הרכוש המשותף ועוד. החלוקה הסופית צריכה להיות הגיונית ולקחת בחשבון עלויות של מיסים והיטלים ושמירת ערכם של הנכסים הקיימים.

lawdata – דטהחוק

9. ככל שטענותיה של המשיבה יתקבלו בנוגע לפסילת חוו"ד המומחה, אף אם בחלקן, הרי שמדובר בפגמים מהותיים שאינם ניתנים לתיקון בדיעבד, ומשלא ניתן לאמוד את השווי האמיתי של שותפות המשרד בשלב זה, הרי שלא בשלה העת להכריע בבקשת רשות הערעור דנן.

 

10. הסיבה להימשכות ההליכים היא בעקבות התנהלות המבקש עצמו והוא מושתק ומנוע מלטעון שהמשיבה היא זו שמעכבת את ההליך. חלוקת נכסי המקרקעין בשלב זה תוביל למצב בו המבקש יחזיק באופן מידי בלמעלה מ-90% מהנכסים המשותפים ומצב זה יתמרץ את המבקש להאריך ולדחות את חלוקת הרכוש עד אין קץ.

 

11. המבקש נוקט כלפי המשיבה באלימות כלכלית לאורך ההליכים כולם, כמו גם אלימות משפטית. המבקש מנסה לפגוע בייצוגה המשפטי של המשיבה והוא אף הגיש תביעה אישית כנגד ב"כ המשיבה על סך 1,500,000 ₪ בטענה לפגיעה בפרטיותו ולשון הרע. המבקש הגיש שלל בקשות לחלוקת רכוש ב"שיטת הסלמי" ומטרתו היא ריקון התביעה מתוכן – חלוקת הרכוש המשותף מיד והותרת מלוא הרכוש הרשום על שמו בידיו.

 

12. הלכה פסוקה היא כי ביהמ"ש של הערעור ימעט להתערב בהחלטות בנוגע למועד פירוק השיתוף שהינה בגדר החלטה דיונית המצויה בשיקול דעתה של הערכאה המבררת והכלל הוא שפירוק השיתוף ייעשה כמקשה אחת ביחד עם איזון המשאבים הסופי. החריגים לסטייה מן הכלל הקבוע אינם מתקיימים בענייננו. ההכבדה על המשיבה בפירוק השיתוף המידי בנכסי המקרקעין, עולה על ההכבדה שתגרם למבקש בעיכוב פירוק השיתוף. אף החריג בדבר החלשת כוח המיקוח אינו חל במקרה דנן, שהרי חריג זה בא להגן על הצד החלש כלכלית שאם לא יבוצע פירוק השיתוף הוא יוותר ללא אמצעים כלכליים או במצוקה, בעוד במקרה זה המשיבה היא הצד החלש וכל האמצעים הכלכליים מצויים בידי המבקש.

 

ד.         דיון והכרעה

 

1. מכוח סמכותי לפי תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אני מחליט לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה, ולקבל את הערעור, כך שהחלטת בית המשפט קמא מיום 22.5.24 תבוטל ונכסי המקרקעין של הצדדים יחולקו בעין. זאת, לאור הפגיעה הקניינית המשמעותית שנגרמה למבקש כתוצאה מההחלטה. הבקשה לביצוע חלוקה בעין בנכסים תוחזר לביהמ"ש קמא על מנת שיכריע לגבי החלופה הראויה לחלוקת נכסי הצדדים בעין. להלן אבהיר את נימוקיי:

 

2. ברע"א 4358/01 אביבה בר-אל נ' יוסף בר-אל, נה(5) 856 (2001)‏‏ נדונה השאלה מהי הגישה הראויה שבה על ביהמ"ש לנקוט בבואו להכריע בסוגיה של פירוק שיתוף בדירת המגורים של צדדים המתדיינים לפניו. כב' הנשיא ברק קבע כי:

 

"הגישה הראויה הינה כי יש לאפשר לבית-המשפט מרווח של גמישות דיונית בבואו להכריע בדבר הדרך הטובה ביותר לפתרון הסכסוך בין המתדיינים בפניו. מכאן המסקנה כי בית-המשפט לענייני משפחה יכול בנסיבות המתאימות לעכב את ההוראה על פירוק השיתוף בדירת המגורים בין בני-הזוג אם ברצונו להגיע למצב שבו כל עניינם של בני-הזוג יוסדר באופן כולל. יתרונותיה של הגישה האמורה הינם ברורים, ונראה כי אלה שימשו כיסוד לעמדתו של השופט מצא, בציינו: "אילו נוכחתי שבני הזוג מצויים לפני מהלך שיוביל, בתוך זמן לא רב, לאיזון משאביהם, נוטה הייתי להיעתר לבקשה [לעכב את פירוק השיתוף בדירת המגורים – א' ב']. לא משום סיכוייו של הערעור, שבעיניי אינם גדולים, אלא מתוך התחשבות באינטרס של המבקשת להסדר רכושי כולל. אף עליי מקובל שכל אימת שהנסיבות מאפשרות את הדבר, ראוי לדון בפירוק השיתוף בדירתם של בני זוג לא כעניין נפרד אלא במסגרת בירורן של כלל הסוגיות הרכושיות השנויות ביניהם במחלוקת" (ע"א 1692/97 גולדברג נ' גולדברג). כדי להשיג התכלית האמורה יש לאפשר לבית-המשפט לענייני משפחה לעכב את מימוש דרישת אחד מבני-הזוג לפרק את השיתוף בנסיבות המתאימות. עם זאת אין משמעות הדברים כי יש לנקוט כאן גישה דיונית נחרצת האוסרת על בית-המשפט לענייני משפחה להורות על פירוק השיתוף בדירת המגורים בשלבים מוקדמים של הדיון שלפניו. לעתים, ובמיוחד כאשר התדיינות בפני בית-המשפט עלולה להיות מורכבת וארוכה, יהיה מקום להורות על פירוק השיתוף באופן מהיר. כך, למשל, ציין הנשיא שמגר: "…ההסדר הרצוי הוא הסדר המאפשר לבן-הזוג החפץ בהפרדות זכויותיו ברכוש המשותף עוד בטרם ניתן פסק הגירושין, על-מנת להחליש את כוח המיקוח והסחיטה של בן הזוג האחר, ועל-מנת להבטיח כי שני בני הזוג מקבלים את שהם זכאים לו כתוצאה מקשר הנישואין – להשיג את מבוקשו" (פרשת יעקובי בעמ' 553). דחיית הליכי פירוק השיתוף בדירה יכולה להכביד על אחד הצדדים באופן שאינו נאות. במצב שכזה טוב יעשה בית-המשפט אם יורה לפרק את השיתוף ללא עיכובים נוספים מלבד אלה הנקובים בסעיף 40א לחוק המקרקעין. דיון מורכב שצפוי להימשך זמן רב יכול שיהווה שיקול המתנגד לעיכוב פירוק השיתוף בדירת המגורים… לפעמים יכול פירוק שיתוף מהיר יחסית בדירת המגורים להסיר "…אבן נגף להסדרת יתר הנושאים הנתונים במחלוקת…" (ע"א 736/85 לזר נ' לזר, בעמ' 669). לכן גם כשקיימת יכולת לבית-המשפט לענייני משפחה לעכב פירוק שיתוף בדירת המגורים של בני-זוג, יהיו מקרים שבהם פירוק שיתוף מהיר יהיה ראוי".

 

3. בבע"מ 8873/06 פלוני נ' פלוני (7.6.2007)‏‏ דן כב' השופט רובינשטיין במתח שבין החתירה והרצון להגיע להשגת פתרון אחיד וכולל לסכסוך לבין השמירה על הזכויות הקנייניות של הצדדים ונפסק כי:

 

"ככל שקיימת אפשרות להגיע להסדר כולל וסופי של מערכת היחסים הכלכלית בין בני הזוג בתוך זמן סביר, רשאי בית המשפט לענייני משפחה לעכב את הדיון בעילות הקנייניות ולאחדו עם הדיון בתביעות על יסוד דיני המשפחה (הלכת השיתוף או יחסי ממון), מכוח אותו היגיון שאליו נדרשנו…

המדובר אפוא בהשעיית זכותו הקניינית של בעל דין להשתחרר משותפות כפויה (זכות הקבועה בסעיף 37(א) לחוק המקרקעין), אך פגיעה זו נעשית לתכלית ראויה (הגעה להסדר כולל וסופי בין הצדדים), ועל בית המשפט לוודא שהיא נעשית אך במידה שאינה עולה על הנדרש, ובאופן המשרת את התכלית האמורה. השכל הישר יהא יועץ טוב בכגון דא...

לא תמיד השעיית תביעותיו של אחד מבני הזוג משרתת את התכלית של חתירה להסדר סופי, כולל והוגן. במקרים רבים "ההסדר הרצוי הוא הסדר המאפשר לבן-זוג החפץ בהפרדות זכויותיו ברכוש המשותף עוד בטרם ניתן פסק הגירושין, על מנת להחליש את כוח המיקוח והסחיטה של בן הזוג האחר"…  אציין, כי מסיבה זו יהיו לא אחת מקרים בהם דווקא הפרדת הדיון תסייע להגעה להסדר כולל… המציאות גם מעידה כי במקרים רבים "דחיית הליכי פירוק השיתוף בדירה יכולה להכביד על אחד הצדדים באופן שאינו נאות" … גם כאן, נאותות הפגיעה היא עניין לבית המשפט לענות בו, בגדרי השכל הישר, הסבירות ועל כולנה ההגינות. בבואו לבחון את סבירות השעייתה של הזכות הקניינית, על בית המשפט להתחשב בשורה של משתנים, לרבות הסיכוי להגיע להסדר כולל בתוך זמן סביר; השפעת מימושן של הזכויות הקנייניות על הסיכוי האמור (לטוב או למוטב); הנזק העלול להיגרם למי מבני הזוג כתוצאה מהעיכוב; השלכות העיכוב על צדדים שלישיים, ושיקולים נוספים לפי הנסיבות הספציפיות."

 

4. מתחם שיקול הדעת המסור לבית המשפט בכל הנוגע למועד פירוק השיתוף הינו מתחם שיקול דעת רחב. מבחני העזר הנדרשים לביצוע האיזון כפי שפורטו בפסיקה (שאינם בגדר רשימה סגורה) הם בין היתר: הסיכוי להגיע להסדרה הגונה וכוללת של הסכסוך בתוך זמן סביר; מורכבות הסכסוך; החלשת כוח המיקוח של בן הזוג; הנזק העלול להיגרם מעיכוב פירוק השיתוף; השלכות על צדדים שלישיים והעלאת דרישת הפירוק בתום לב.

 

5. ההכרעה במקרה דנן תלויה בשאלה מהו הצפי להגעת הצדדים לסיום ההליכים והאם העיכוב בפירוק השיתוף יקדם את ההגעה להסדר או שמא יקשה או יכביד עליה ומה הנזק שיגרם לכל צד מהעיכוב בפירוק השיתוף. בעניינינו, הצדדים כבר פרודים שלוש שנים ואף נתון זה יש לקחת בחשבון.

 

6. ראשית יש לציין שבענייננו אין מדובר בפירוק שיתוף רק בדירת המגורים של הצדדים אלא בשישה נכסי מקרקעין, ביניהם גם הדירה בה התגוררו הצדדים ובה מתגוררת כעת המשיבה, ואשר רשומים על שם שני הצדדים בחלקים שווים. בתי המשפט נוטים להתייחס לבית המגורים של הצדדים כ"גולת הכותרת" של התא המשפחתי וניתן לבית המגורים מעמד מיוחד. אכן, בהתאם לפסיקה, שיקול מרכזי שיש בו כדי להטות את הכף לטובת עיכוב פירוק השיתוף, הוא הבטחת מדורם של ילדי הצדדים ושל בן הזוג המתגורר בדירת המגורים, שבה מבוקש לפרק את השיתוף. בענייננו, משבית המגורים הוא אך אחד משישה נכסים בהם מבוקש הפירוק, נראה שהנימוק הנוגע למדור הילדים והמשיבה וכן התכליות וההצדקות לדחיית פירוק השיתוף בדירת המגורים אינן מתקיימות במקרה דנן, מאחר ששת הנכסים הוערכו על ידי השמאי בסכומים גבוהים מאוד ולצדדים ילד קטין אחד ושני ילדים בגירים. יחד עם זאת, יתכן שבמסגרת חלוקת נכסי המקרקעין תילקח בחשבון העובדה שהמשיבה והילדים מתגוררים בבית המגורים שהינו אחד מהנכסים שיחולק וביהמ"ש יבחן וישקול האם יש מקום במסגרת חלוקת הנכסים להתחשב בעובדה זו. אכן, אין מדובר בשיקול יחידי אולם העובדה שלצדדים נכסים רבים שבהם תוכל המשיבה והילדים להתגורר, וכן שבידי הצדדים כספים רבים, מחזקת את הטענה שפירוק השיתוף בנכסי המקרקעין בשלב זה לא יפגע במשיבה ובקטין. אדרבא, פירוק השיתוף עשוי לסייע לסיום הסכסוך. כאמור, המשיבה מתגוררת באחד מנכסי הצדדים בעוד המבקש שוכר דירה למגוריו. מגורי המשיבה באחד הנכסים בלא שהיא משלמת דמי שימוש ראויים ואף העובדה שחיוב המזונות של המבקש צריך להיות משולם עד לחלוקת הרכוש בהתאם להחלטת בית הדין הרבני, מהווה תמריץ שלילי המעכב את סיום ההליך והדבר מהווה הצדקה נוספת לחלוקת הנכסים בעין.

 

7. זאת ועוד: אחד הרציונליים העומדים בבסיס השעיית פירוק השיתוף בבית המגורים עד לעריכת איזון משאבים כולל, הוא שלא ליתן בידי הצד החזק כלכלית יתרון בכך שיוכל לרכוש את חלקו של הצד השני בנכס המשותף בלא שיידרש לכספי האיזון לשם כך, בעוד הצד "החלש" לא יוכל לרכוש את חלקו של הצד השני בלא כספי האיזון (ראה בע"מ 9267/09 פלונית נ' פלוני (2.3.10)). במקרה דנן לא מדובר בבית המגורים כנכס בלעדי. מדובר בשישה נכסים בשווי כספי רב. כמו כן, אין מדובר בפירוק שיתוף על דרך של רכישת חלקו של השותף השני בבית המגורים, אלא בחלוקה בעין של הנכסים השונים.

 

8. במקרה דנן המבקש עתר לפירוק שיתוף בהתאם לדיני הקניין ולא מדובר באיזון משאבים כולל בהתאם לחוק יחסי ממון, תשל"ג – 1973 (להלן: חוק יחסי ממון). ההסדרים הקנייניים הנוגעים לפירוק השיתוף קבועים בחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן: חוק המקרקעין). סעיף 37(א) לחוק המקרקעין קובע שכל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף. סעיף 39(א) לחוק המקרקעין קובע את הכלל לפיו במקרקעין הניתנים לחלוקה יהיה פירוק השיתוף בדרך של חלוקה בעין. מאחר וזה הכלל, השעיית זכותו הקניינית של בעל דין לפירוק השיתוף במקרקעין צריכה להיעשות לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש, ונקבע שלעיתים דווקא פיצול חלוקת נכסי הצדדים, תוך אבחנה בין נכסים משותפים קניינית לבין איזון זכויות כולל, עשויה לסייע להגעה להסדר כולל והוגן (ראו: דנ"א 5664/07 פלוני נ' פלוני (26.11.07) – בקשה לדיון נוסף על בע"מ 8873/06 שנדחתה).

 

9. המשיבה טוענת שיש לדון בכל הרכוש והזכויות כמקשה אחת על מנת שניתן יהיה לערוך איזון נכון. אולם נראה שההליך אינו צפוי להסתיים בטווח הזמן הקרוב. הצדדים טרם הגישו תצהירי עדות ראשית; חקירת המומחה נמצאת בעיצומה והוא עתיד להמשיך להיחקר בחודש ינואר 2025. בנוסף, ביהמ"ש קמא קבע שלאחר חקירתו של המומחה תוכל המשיבה לטעון שוב בנוגע לפסילת חוות הדעת או לעתור להגשת חוו"ד מטעמה, מה שעשוי לפתוח פתח להימשכות ההליכים זמן רב נוסף.

 

10. מאחר שלאחר ביצוע פירוק השיתוף בששת הנכסים יהיו בידי המבקש נכסים וכספים בשווי ניכר, אף אם יתברר ששווי שותפות המשרד גבוה יותר מהסכום שננקב בחוות דעת רואה החשבון (שלושה מיליון ₪ עבור חלקה של המשיבה), המבקש יוכל לשלם סכום זה מתוך רכושו, לרבות מהזכויות הסוציאליות, ולא ייגרם למשיבה כל נזק. יצוין שמדובר במשרד עורכי דין המונה שבעה עורכי דין בלבד, כולל המבקש. מה גם, שאם יתברר שאכן שווי שותפות המשרד עולה בהרבה על זה שנקבע בחוות דעת המומחה, המשיבה תוכל לעתור לסעדים זמניים על מנת לוודא שהמבקש לא יתרוקן מנכסיו ויהיה לה ממה להיפרע.

 

11. סיכומו של דבר: הבקשה מתקבלת וההחלטה מיום 22.5.24 מבוטלת. ביהמ"ש קמא ידון בחלופה הראויה לחלוקת הנכסים המשותפים בעין.

 

12. משהבקשה התקבלה, המשיבה תשלם למבקש הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.

 

13. הערובה שהפקיד המבקש, על פירותיה, תושב לו באמצעות ב"כ.

 

14. פסק הדין מותר לפרסום בכפוף להשמטת הפרטים המזהים.

 

 

 

ניתנה היום, כ"ו כסלו תשפ"ה, 27 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.

 

נפתלי שילה

PDF