לפנינו תביעה אזרחית של גבר גרוש בועז יאיר צ'רקובסקי שגרושתו תהלה מרים צרקובסקי תפרה לו עבירת אונס של הבת הקטינה, והפרקליטה רונית פוזננסקי POZI כתבה ""תיק זה הינו קשה עד בלתי אפשרי מהבחינה הראייתית". למרות זאת, פוזננסקי וחברותיה הגישו נגד האיש כתב אישום, ורק אחרי 6 חודשים חזרו בהם.
צ'רקובסקי תבע את הפרקליטות ואת גרושתו על 1,000,000 ש"ח ויוצג ע"י עו"ד גיא דורון. עו"ד גיא דורון לא ידע שבפרקליטות מאוד פחדו מהתביעה שלו, כתבו שמדובר ברשלנות רבתי של רונית פוזננסקי, שפוזננסקי הולכה שולל ע"י חוקרת ילדים שקרנית, והיו מוכנים לסגור איתו פשרה, אבל בסוף החליטו לטרטר אותו עד שהרים ידיים וביטל את התביעה.
הפרקליטה לשעבר רונית פוזננסקי שהפכה שופטת בזכות אפי נוה וקשריה עימו, היתה פעילה מאוד במעצרים של האלוביצים, ותיאמה עם הפרקליטות ימי מעצר, כך שהסנגורים הגיעו לטעון בפניה כשהמשחק מכור. היא זכתה לכינוי השופטת המותפעת….. היא הועמדה לדין בקובלנה משמעתית ונקבע שחובה לפטר אותה. אולם היא שכרה את ציון אמיר, הגישה עתירה לבגץ נגד בית הדין שהרשיע אותה, ואיילת שקד שהיתה שרת המשפטים הפמיניסטית, סידרה לה הסכמה לביטול ההרשעה וחזרה לעבודה כשופטת.
כעת אנו חושפים שב 11/3/2013 חשפה הפרקליטה ענת חולתא (כיום שופטת מין) מחדל אדיר של רונית פוזננסקי, שכתבה חוות דעת להעמדה לדין של אדם בשם בועז יאיר צ'רקובסקי שגרושתו העלילה עליו אונס הבת הקטינה. שמה של הגרושה, תהלה מרים צ'רקובסקי.
צ'רקובסקי הגיש תביעה נגד משטרת ישראל והגרושה. תא 3784/13 צ'רקובסקי נ' מ"י. כדי להכשיל אותו הפרקליטות שידלו את הגרושה לבקש לעבור לבית דין למשפחה. שם הפרקליטות יחד עם שופטת המשפחה טרטרו אותו, והפחידו אותו שיש לו קשיים ראייתיים, והתיישנות עד שלבסוף בא כוחו הרים ידיים וויתר על התביעה. הפרקליטה ענת חולתא כתבה לחברותיה התופרות "'בזאת ניצלנו מצרה גדולה'.
בתמונה: יעל בלכר השופטת בבימ"ש השלום בראשלץ שהצילה את הפרקליטות מצרה גדולה בגלל שטירטרה את התובע היטב….
ענת חולתא: "על פני הדברים התנהלות המדינה בהליך הפלילי נגועה ברשלנות"
אלא מאי? אותה ענת חלתא כתבה, כאשר צ'רקובסקי הגיש את התביעה הנזיקית שאין שום הצדקה למחדלים של רונית פוזננסקי. כלומר זה תיק אבוד מבחינת הפרקליטות.
לדבריה של ענת חולתא "על פני הדברים התנהלות המדינה בהליך הפלילי נגועה ברשלנות". היא כתבה את זה גם לגלי בהרב מיארה שהיתה אז פרקליטת מחוז אזרחית. למרות שהם ידעו שבתיק יש מחדל של פוזננסקי, הגישו כתבי הגנה שקריים השוללים מכל וכל כל אחריות לנזק, ובגלל שהוא טורטר היטב פוזננסקי ניצלה מצרה גדולה.
הנה עוד מדבריה של ענת חולתא: "להבנתי, כמו גם לאחר שיחה עם גב' בן-ארי שקראה את התיק, ספק רב אם ניתן יהיה להגן על הגשת כתב האישום בתיק זה. המדובר בכתב אישום בעבירות מין נגד קטינה שהוגש בנסיבות מורכבות ביותר, ותוך שעו"ד פוזננסקי כותבת בחוות הדעת שלה "תיק זה הינו קשה עד בלתי אפשרי מהבחינה הראייתית" והתביעה אף לא ביקשה מעצר עד תום ההליכים – דבר חריג ביותר בנסיבות המקרה".
ענת חולתא היא היום שופטת. היא מקידה להופיע לכל ימי העיון של ארגוני הנשים, ארגוני הפמינאציות וארגוני הסיוע למעלילות השווא. הנה פה השופטת ענת חולתא עם דנה פוג'ץ שמסייעת לנשים להעליל עלילות שווא……
עוד כותבת ענת חולתא:
"בתיק ראיות בוטות לזיהום אקטיבי וממשי של העדויות ע"י אם המתלוננת (ילדה בת 7) עד כדי הכנסת מילים לפיה ושימוש בביטויים שהילדה מציינת שהאם לימדה אותה אותם, חשש לזיהום גם מבני משפחה נוספים, אין הסבר של ממש להיעדר תלונה מיידית מצד הילדה כאשר נסיבות הגילוי הן סכסוך גירושין מר וקשה בין ההורים והיוזמה להגשת התלונה היא האם, סתירות בין העדויות לעניין נסיבות הגילוי, היעדר תוספת ראייתית מסוג סיוע הנדרשת על פי חוק, הסתמכות על ראיות חיצוניות (מצב נפשי) שלא יכול להיות חולק שאינו רלוונטי למועד ביצוע העבירות, חקירת ילדים דלה, עם קביעות מהימנות ברף הנמוך (בחקירה הראשונה) וחוסר יכולת להעריך מהימנות כלל לאור הזיהום המפורש והבוטה (בחקירה השניה), נשללה האפשרות להעיד את הקטינה עצמה, נוכח מצבה".
"החזרה מכתב אישום לא יכולה להיות מוסברת ע"י שינוי נסיבות אובייקטיבי כלשהו, פרט לעצם העובדה שהתיק הועבר לבדיקת פרקליט אחר, לאחר פגישה שהתקיימה ביוזמת הסניגור. עו"ד גלאובך, שבדקה את הראיות מחדש המליצה בחוו"ד חד-משמעית לחזור מכתב האישום בהיעדר ראיות, תוך ציון שגם חקירת הילדים הראשונה אינה עומדת במינימום הנדרש. יצויין, שבמסגרת הבדיקה החוזרת, האזינה הפרקליטה לדיסק שהיה בתיק המשטרה, ושככל הנראה אף אחד לא האזין לו קודם לכן, אף שהיה בתיק, ובו מתועדים 'דיבובים' אקטיביים ובעייתיים מאד של בני המשפחה את המתלוננת".
והנה במקום לפצות מייד את התובע, בחרו להגיש כתב הגנה ולטרטר אותו. העו"ד שלו לא ידע שבפרקליטות כבר כתבו חוות דעת שאין סיכוי להגן על מעשיה של רונית פוזננסקי, והוא התקפל בלי לדעת שהפרקליטות נלחמת עם אפס נשק. מה התעלול בו נקטה ענת חולתא? "הצענו לב"כ התובע לקיים מעין 'גילוי מסמכים' מוקדם טרם הגשת כתב ההגנה על מנת לשכנעו בקשיי התביעה ובטענת ההתיישנות"…. והוא התקפל והרים ידיים.
גם ליאת בן ארי כתבה "הולכנו שולל אחרי קביעה לוקה של חוקרת הילדים הגם שעל פניה, ניתן היה להבחין לכל הפחות בתמיהות העולות מקביעותיה, לא ייחסנו משקל מספיק לזיהום שננקט ע"י האם והדודה ביחס לתלונת הקטינה דאז, ושגינו בהתבססות על ראיית סיוע בדבר מצב נפשי, שאינו "מסונכרן" למועד ביצוע העבירה הנטען. במצב דברים זה נפלו פגמים בתהליך הערכתנו את הראיה העיקרית ואת ראיית הסיוע, שהן הבסיס להאשמה פלילית בסוג תיקים כגון דא. מתוך כך, ולאחר הידברויות עם הסניגור, הודענו ובקשנו לחזור בנו מכתב האישום. ברור שבכך ביקשנו לפעול גם משיקולים של "הקטנת נזק".
בתמונה: הזנזונת ליאת בן ארי… תפרה גם את ביבי…..
בתיק הפלילי נגד האבא הקורבן טיפלו 4 פרקליטות: רונית פוזננסקי (היום שופטת), ליאורה גלאובך, טובה פרי (היתה שופטת נוער עד שפוטרה בגלל זיופי פרוטוקול), וזמירה גולדנר.
להלן שרשור מיילים בפרקליטות
מייל 1 של ענת חולתא 11/6/2013
מכותבת גם גלי בהרב מיארה שידעה מההתחלה על הפדיחה של רונית פוזננסקי.
From: Anat Hulata
Sent: Tuesday, June 11, 2013 5:23 PM
To: Gali Miyara; Orna Forgash; Orly Ben-Ari; Naomi Zimrat; Ronit Amiel
Subject: תא 3784/13 צ'רקובסקי נ' מ"י – נדרשת הכרעה דחופה טרם הגשת כתב הגנה
Importance: High
שלום לכולם,
החלטנו שנכון להציף תיק זה כבר בשלב מוקדם טרם הגשת כתב הגנה, מאחר שעל פני הדברים התנהלות המדינה בהליך הפלילי נגועה ברשלנות.
המדובר בתביעת נזיקין נגד המשטרה והפרקליטות בגין ניהול הליך פלילי בעבירות מין במשפחה (בתו הקטינה). נתבעת גם גרושתו, אשתו דאז ואם הקטינה.
כתב האישום הוגש בנובמבר 2005, והמדינה חזרה בה מכתב האישום, טרם שמיעת הוכחות, חצי שנה לאחר מכן, במאי 2006.
לאחר שקראתי את התיק ושוחחתי עם אורלי בן-ארי נראה שהתיק קשה, כפי שיפורט להלן:
- ראשית יצויין, כי מרבית הפרקליטים שהיו מעורבים בתיק, לרבות שתי הממונות שקיבלו בו החלטות, לא נמצאות עוד במערכת (עו"ד ליאורה גלאובך, עו"ד טובה פרי, עו"ד זמירה גולדנר). נמצאת בפרקליטות רק עו"ד רונית פוזננסקי שכתבה את חוות הדעת הראשונית ואת כתב האישום – שכפי שיפורט להלן – משקפים עמדה מקצועית שיהיה לנו קשה לעמוד מאחוריה.
- אף שהמשטרה נתבעת בתיק, באופן אמיתי יש לה חלק קטן מאד בטענות שוליות בלבד בכתב התביעה. מלבד הפרקליטות, הנתבע ה'אמיתי' העיקרי מבחינה מהותית הוא משרד הרווחה – שכן מדובר בחוקרי ילדים. לא יהיה מנוס מלערב גם את משרד הרווחה בתיק, אף שאינו נתבע 'רשמי'.
- להבנתי, כמו גם לאחר שיחה עם גב' בן-ארי שקראה את התיק, ספק רב אם ניתן יהיה להגן על הגשת כתב האישום בתיק זה. המדובר בכתב אישום בעבירות מין נגד קטינה שהוגש בנסיבות מורכבות ביותר, ותוך שעו"ד פוזננסקי כותבת בחוות הדעת שלה "תיק זה הינו קשה עד בלתי אפשרי מהבחינה הראייתית" והתביעה אף לא ביקשה מעצר עד תום ההליכים – דבר חריג ביותר בנסיבות המקרה. להלן הנקודות הבעייתיות העיקריות, על קצה המזלג:
– בתיק ראיות בוטות לזיהום אקטיבי וממשי של העדויות ע"י אם המתלוננת (ילדה בת 7) עד כדי הכנסת מילים לפיה ושימוש בביטויים שהילדה מציינת שהאם לימדה אותה אותם;
– חשש לזיהום גם מבני משפחה נוספים;
– אין הסבר של ממש להיעדר תלונה מיידית מצד הילדה כאשר נסיבות הגילוי הן סכסוך גירושין מר וקשה בין ההורים והיוזמה להגשת התלונה היא האם;
– סתירות בין העדויות לעניין נסיבות הגילוי;
– היעדר תוספת ראייתית מסוג סיוע הנדרשת על פי חוק;
– הסתמכות על ראיות חיצוניות (מצב נפשי) שלא יכול להיות חולק שאינו רלוונטי למועד ביצוע העבירות;
– חקירת ילדים דלה, עם קביעות מהימנות ברף הנמוך (בחקירה הראשונה) וחוסר יכולת להעריך מהימנות כלל לאור הזיהום המפורש והבוטה (בחקירה השניה)
– נשללה האפשרות להעיד את הקטינה עצמה, נוכח מצבה.
- החזרה מכתב אישום לא יכולה להיות מוסברת ע"י שינוי נסיבות אובייקטיבי כלשהו, פרט לעצם העובדה שהתיק הועבר לבדיקת פרקליט אחר, לאחר פגישה שהתקיימה ביוזמת הסניגור. עו"ד גלאובך, שבדקה את הראיות מחדש המליצה בחוו"ד חד-משמעית לחזור מכתב האישום בהיעדר ראיות, תוך ציון שגם חקירת הילדים הראשונה אינה עומדת במינימום הנדרש. יצויין, שבמסגרת הבדיקה החוזרת, האזינה הפרקליטה לדיסק שהיה בתיק המשטרה, ושככל הנראה אף אחד לא האזין לו קודם לכן, אף שהיה בתיק, ובו מתועדים 'דיבובים' אקטיביים ובעייתיים מאד של בני המשפחה את המתלוננת.
- נוסח ההודעה שהגשנו (בהסכמה) לבית המשפט על חזרה מאישום קצת עמום: "קשיים שהיו בחומר הראיות בתיק זה, הובילו לצורך להעיד את הקטינה… נגד הנאשם – אביה. חרף האמור, נוכח מצבה של הקטינה לא ניתן להעידה בבית המשפט". כאמור, עובדות אלה היו נכונות גם במועד הגשת כתב האישום.
- להבנתי, יהיה קשה להגן גם על מקצועיות עבודת משרד הרווחה (חוקרות הילדים): בעקבות בדיקתה של עו"ד גלאובך נתבקשה גם חוקרת הילדים לבדוק את עצמה שוב. ככל הנראה, מדובר היה בחוקרת ילדים בלתי מנוסה ובבדיקה חוזרת שכללה גם את הממונות עליה הודיעו חוקרות הילדים שאינן עומדות עוד גם מאחורי קביעת המהימנות הראשונית ולמעשה שינו עמדתן בנוגע לתיק.
- עובר להודעה בהסכמה לבית המשפט על חזרה מכתב אישום, הפקיד הסניגור דאז מכתב בתיק הפרקליטות ובו הוא מתחייב כדלקמן: "אין ולא יהיו בעתיד טענות כלשהן בנוגע להתנהלות התביעה בתיק זה".יודגש שאין בתיק אינדיקציה לכך שזה היה תנאי שהציבה הפרקליטות טרם קבלת ההחלטה. ספק רב אם יש להתחייבות זו משקל בתביעה האזרחית (או שמא היא מקימה לתובע טענות נגד סניגורו?) ולמיטב ידיעתי כיום כלל לא מקבלים התחייבויות כאלה בשלב כזה של ההליך.
- יש לנו לכאורה טענת התיישנות בתיק האזרחי, אם כי הטענה גבולית. מאחר שעל פי ההנחיות המועד הקובע הוא מועד החזרה מכתב האישום ולא מועד הגשת כתב האישום, הרי שעל פי המועד בו בית המשפט מחק את כתב האישום (דיון שהתקיים שלא בנוכחות הנ' וסניגורו מפאת תקלה), התביעה הוגשה יום אחד לפני מועד ההתיישנות. אך אם סופרים מהמועד בו הסניגור חתם על הנוסח המוסכם של החזרה וההודעה הוגשה לבית המשפט הרי שהתביעה הוגשה שלושה או ארבעה ימים לאחר תום מועד ההתיישנות. בנסיבות אלה, לא ברור אם טענת ההתיישנות כלל תתקבל ולאור היכרותנו עם בתי המשפט יש אפשרות סבירה, שיחליטו לדון בה בסוף.
- בתיק מתעוררת גם שאלת סמכות עניינית: כיוון שגם הגרושה , האם, נתבעת בתיק, לכאורה יש סמכות ייחודית לבית המשפט לענייני משפחה לדון בתביעה, שהוגשה לבית משפט השלום.
לאור כל זאת, ייתכן שיש מקום לזמן את ב"כ התובע לשיחה במשרדינו, להסביר לו את מכלול הקשיים בפניהם הוא עומד בתביעתו (סעיפים 6-8) ולהציע לו פיצוי מופחת כלשהו, מחוץ לכתלי בית המשפט. לשם כך, יש ראשית לקבל החלטה האם מעוניינים להגיע לפשרה בתיק.
ענת חולתא סלולרי: 050-6117096
סגנית בכירה לפרקליטת מחוז תל-אביב (אזרחי) 03-6970100
מייל 2 של הפרקליטה אורלי בן ארי
From: Orly Ben-Ari
Sent: Tuesday, June 18, 2013 11:30 AM
To: Anat Hulata; Gali Miyara; Orna Forgash; Naomi Zimrat; Ronit Amiel
Subject: RE: תא 3784/13 צ'רקובסקי נ' מ"י
שלום רב,
בהמשך לשיחתנו ולאחר עיון מעמיק בתיק, לרבות בחומרי החקירה המצויים בו, לטעמי יש מקום להידברות עם ב"כ התובע במטרה לסיים התביעה, ככל שהיא מופנית למדינה על שלוחותיה המעורבות, בפשרה כספית.
ברור כי בהליכי המו"מ נראה כי יש להציב את בת זוגתו של התובע, המתלוננת ודודתה, כגורם מרכזי לנזקיו הנטענים של התובע, כשעילתו כנגדן מבוססת על עוולת הנגישה. הן ללא ספק מחוללות התלונה שבבסיס האישום, שבבסיסה "זיהום" ממשי שיש בו כדי לפגום במהימנות המתלוננת ובאמינות התלונה. שיקול מרכזי נוסף במו"מ הינו השיהוי בהגשת התביעה, ימים אחדים לתקופת ההתיישנות.
מבחינת גורמי המדינה, שאתם כפרקליטות אזרחית אמונים על הגנתם, ניכר כי קיימים ליקויים ניכרים באופן שבו חוקרת הילדים פעלה וגיבשה את מסקנותיה בדבר קביעות המהימנות של תלונתה של הקטינה. הטעות בהערכה זו הינה ברורה ונבעה ככל הנראה מחוסר מקצועיות מספקת של חוקרת הילדים והעדר מנגנוני בקרה ופיקוח בזמן אמת של הממונים עליה.
אולם מכאן אנו נדרשים לשאלה בדבר הרשלנות הנטענת בהתנהלות התביעה הפלילית עובר לקבלת ההחלטה על הגשת כתב האישום, ובהערכת האומדן הכספי ההולם רשלנות זו. בבדיקתי התרכזתי בעיקר בשלב זה, ומסקנתי הינה כי ראוי היה, בנסיבות העניין שהיו ידועות לתביעה עובר להחלטתה הנ"ל, שלא לנקוט בהליך פלילי נגד התובע ולגנוז התיק, ככל הנראה, בהעדר ראיות מספיקות לביסוס האשמה.
אין ספק כי ההחלטה בתיקים אלה הינה קשה מהרבה אספקטים, בין השאר משום שהיא נשענת על הערכת המהימנות של חוקרת הילדים, בלי יכולת להתרשם באורח אמיתי מקורבן העבירה.
היא קשה משום שנדרשת ראיה מסוג "סיוע" שמחד, היא ראיה בעלת ערך סגולי ממשי, ומאידך, הפסיקה הכירה במגוון ראיות/שבבי ראיות ככאלה המהווים סיוע. ההחלטה היא קשה ומכבידה משום שהמשמעות של אי נקיטה בהליך פלילי הינה קיבוע מצב דברים במקום נסיון לשרש תופעה של פגיעה בקטין בתוך התא המשפחתי, שאם היא אכן התרחשה/מתרחשת מותירה בו נזק בלתי הפיך.
בנוסף למפורט בסע' 3 לאמור בפנייתה של ענת, אוסיף בתמצית כי בחינת הראיות והנסיבות בתיק זה מצביעה כי הולכנו שולל אחרי קביעה לוקה של חוקרת הילדים הגם שעל פניה, ניתן היה להבחין לכל הפחות בתמיהות העולות מקביעותיה, לא ייחסנו משקל מספיק לזיהום שננקט ע"י האם והדודה ביחס לתלונת הקטינה דאז, ושגינו בהתבססות על ראיית סיוע בדבר מצב נפשי, שאינו "מסונכרן" למועד ביצוע העבירה הנטען. במצב דברים זה נפלו פגמים בתהליך הערכתנו את הראיה העיקרית ואת ראיית הסיוע, שהן הבסיס להאשמה פלילית בסוג תיקים כגון דא. מתוך כך, ולאחר הידברויות עם הסניגור, הודענו ובקשנו לחזור בנו מכתב האישום. ברור שבכך ביקשנו לפעול גם משיקולים של "הקטנת נזק".
המציאות המשפטית הוכיחה כי הצהרת הסניגור כי אין לו כל טענה וכיוב', אין בה כדי לייצר השתק מלהגיש תביעה אזרחית, בוודאי שזו מופנית לאמיתו של דבר, כנגד מס' גורמים, ולא רק כנגד התביעה הפלילית.
מכל האמור ולאור מצב הדברים, לעניות דעתי, יש מקום להידבר עם התובע.
בברכה,
אורלי
מייל 3 של הפרקליטה אורנה פורגש לגלי בהרב מיארה ורונית עמיאל 10/7/2013
From: Orna Forgash
Sent: Wednesday, July 10, 2013 8:55 AM
To: Gali Miyara; Ronit Amiel
Cc: Naomi Zimrat; Orly Ben-Ari; Anat Hulata
Subject: FW: תא 3784/13 צ'רקובסקי נ' מ"י
Importance: High
גלי ורונית בוקר טוב
אנא ראו את המייל של ענת ותשובתה של אורלי. צריך לקבל החלטה כיצד ממשיכים בתיק מאחר והמועד להגשת כתב הגנה מתקרב. אנא הנחיותכן
תודה
אורנה
מייל 4 של הפרקליטה רונית עמיאל
From: Ronit Amiel
Sent: Wednesday, July 10, 2013 9:26 AM
To: Orna Forgash; Gali Miyara
Cc: Naomi Zimrat; Orly Ben-Ari; Anat Hulata
Subject: RE: תא 3784/13 צ'רקובסקי נ' מ"י
היי אורנה
סליחה על ההשתהות במשלוח התשובה, במקביל אני מנסה להבין ולתחקר את סיבות התקלה אצלנו ומכאן העיכוב.
עמדתה של אורלי מקובלת עלי לחלוטין.
רונית
מייל 5 של ענת חולתא
Date : 4/1/2014 7:56:18 AM
From : "Anat Hulata"<[email protected]></[email protected]>
To : "Ronit Amiel" <[email protected]>, "Orna Forgash" <[email protected]>, "Gali Miyara"<[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]>
Cc : "Naomi Zimrat" <[email protected]>, "Orly Ben-Ari"<[email protected]></[email protected]></[email protected]>
Subject : RE: תא 3784/13 צ'רקובסקי נ' מ"י
בוקר טוב לכולם,
אני שמחה מאד לבשר, שהתביעה נגד המדינה בתיק זה נדחתה טרם הגשת כתב ההגנה, לבקשת ב"כ התובע. ברקע לדברים איחוד הדיון בתביעה עם תביעת המתלוננת בביהמ"ש לענייני משפחה (איחוד לו הסכמנו). בישיבת הקדם הראשונה הביעה השופטת אי-שביעות רצון תקיפה מן האיחוד והודיעה כי תחייב את התובע להגיש תביעתו ולנהלה בנפרד בבימ"ש 'אזרחי'.
אגב כך, הצענו לב"כ התובע לקיים מעין 'גילוי מסמכים' מוקדם טרם הגשת כתב ההגנה על מנת לשכנעו בקשיי התביעה ובטענת ההתיישנות.
ואכן הדבר נשא פרי ובסופו של דבר שני הדברים יחד הובילו להערכה מחודשת של המצב ולהסכמה לדחות את התביעה.
חשוב לי לומר כבר כעת, כי קיימת אפשרות שבמסגרת ההליך שימשיך להתנהל בין התובע למתלוננת, יתבקש זימון עדים מהמשטרה ו/או מהפרקליטות – אך דיה לצרה בשעתה.
בברכת 'בזאת ניצלנו מצרה גדולה',
ענת
ענת חולתא סגנית בכירה לפרקליטת מחוז תל-אביב (אזרחי) 03-6970100 050-6117096
דיון פנימי בפרקליטות על תפירת תיק אונס עי רונית פוזננסקי
מייל 6 של הפרקליטה נעמה תור זאבי
Date : 6/12/2013 7:58:22 AM
From : "Naama Tor Zeevi"<[email protected]></[email protected]>
To : "Ronit Amiel"<[email protected]></[email protected]>
Subject : RE: תא 3784/13 צ'רקובסקי נ' מ"י – נדרשת הכרעה דחופה טרם הגשת כתב הגנה
אני רושמת לי, אבל סתם לשם העניין, למה מחכים? מעקב שמה יקרה? האם הנחת להגיע לפשרה ואת מחכה לשמוע תוצאותיה או שביקשת לעין בתיק ולדבר עם פוזי וכו'?
ע"פ האמור מטה בהחלט נראה שיש מקום להסכים לפיצוי.
מייל 7 של רונית פוזננסקי
Date : 6/11/2013 3:41:47 PM
From : "Ronit Poznanski"<[email protected]></[email protected]>
To : "Ronit Amiel"<[email protected]></[email protected]>
Subject : Re: תא 3784/13 צ'רקובסקי נ' מ"י – נדרשת הכרעה דחופה טרם הגשת כתב הגנה
להלן החלטה של השופט יחזקאל קינר בערעור של הגרושה בתביעת הנזיקין 31084-11-13
שימו לב שתביעת הנזיקין הוגשה לבית משפט השלום בראשלצ על 1,000,000 ש"ח, ואת הגבר ייצג עו"ד גיא דורון.
את האישה תהלה מרים צ'רקובסקי ייצגו עו"ד בצלאל הוכמן ודוד ויניצקי.
השופטת היתה יעל בלכר והתיק נפתח ב 14/5/2013 ונסגר ב 26/12/2013.
| בית המשפט המחוזי במרכז-לוד | ||
| צרקובסקי נ' צ'רקובסקי ואח' | 31 ינו 2014 31084-11-13 |
|
| השופט | יחזקאל קינר | |
| התובע | תהלה מרים צרקובסקי | |
| – נגד – | ||
| הנתבע | 1. בועז יאיר צ'רקובסקי 2. פרקליטות מחוז מרכז אזרחי 3. מדינת ישראל |
|
החלטה
החלטה
1.המבקשת עותרת להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת בית המשפט השלום בראשון לציון (כב' השופטת יעל בלכר) מיום 3.9.13 בתיק ת"א 26868-05-13 בה התקבלה בקשה לעיון חוזר שהגיש המשיב 1 (להלן: "המשיב") ובוטלה החלטה מיום 17.7.13 המוחקת את התביעה, ותחת זאת נקבע כי התביעה נגד המבקשת תועבר לבית המשפט לענייני משפחה במחוז מרכז, וכי התביעה נגד המשיבות 2-3 תוסיף להידון בתיק בית משפט השלום.
2.עניינה של התביעה שהוגשה בבית משפט קמא (להלן: "התביעה") הוא בעלילה שהעלילה, המבקשת, לפי הנטען, נגד המשיב, גרושהּ, לפיה ביצע המשיב עבירות מין בבתם המשותפת. הבסיס המשפטי לתביעה שהגיש המשיב הוא נזיקי, ונתבעו פיצויים מהמשיבים עבור הנזקים שנגרמו לו עקב העלילה הנטענת.
3.בהחלטתו מיום 17.7.13 הורה בית משפט קמא על מחיקת התביעה בשל חוסר סמכות וקבע כי מקומה להידון בבית המשפט לענייני משפחה, בשים לב לכך שמדובר בתביעה בין גרוש לגרושתו וכן בשים לב לאופי התביעה וטיב הסכסוך.
המשיב 1 הגיש לבית משפט קמא בקשה לעיון מחדש בהחלטתו, וביום 3.9.13 התקבלה הבקשה, ונקבע כי התביעה נגד המשיבות 2 ו-3 לא תימחק ותידון בפניו, ואילו התביעה נגד המבקשת תועבר לבית המשפט לענייני משפחה במחוז מרכז (מעיון בתיק עולה כי בית המשפט לענייני משפחה צירף בינתיים את התביעה שנותרה בבית משפט השלום באופן ששתי התביעות תידונה ביחד בפניו). ההחלטה נומקה בסוגיית ההתיישנות אשר תפגע בזכויות המשיב, אם תימחק התובענה ולא תועבר לבית המשפט לענייני משפחה.
החלטה זו היא ההחלטה נשוא הבקשה שלפני (להלן: "ההחלטה").
4.בבקשתה להארכת מועד טוענת המבקשת כי מאחר והחליפה ייצוג, ההחלטה לא התקבלה אצל בא כוחה הנוכחי במועד, אלא נמסרה לבא כוחה שהוחלף. המבקשת הוסיפה וטענה כי סיכויי הערעור טובים, שכן ההחלטה היא שגויה מיסודה.
5.המשיבות 2 ו-3 בתגובתן הותירו את הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור לשיקול דעתו של בית המשפט. מנגד, המשיב טען בתגובתו כי דין הבקשה להידחות שכן היה על בא כוחה של המבקשת לעדכן את בית משפט קמא בדבר החלפת הייצוג, ומשלא עשה כן- אין לו אלא להלין על עצמו. לא זו אף זו. המשיב הוסיף וטען כי בא כוחה הנוכחי של המבקשת היה פעיל בתביעה והגיש לבית משפט קמא בקשות שונות עוד בטרם מתן ההחלטה על ידו. מכאן כי היה עליו לדעת גם על ההחלטה נשוא הבקשה דנן. עוד טען המשיב כי המועד להגשת ערעור הוא מועד הקבוע בחיקוק, וכי נדרשים טעמים מיוחדים על מנת שבית המשפט יאריכו. טעות של עורך דין אינה נמנית בקרב אותם הטעמים המיוחדים המצדיקים את הארכת המועד להגשת ערעור. בנוסף טען המשיב כי ההחלטה נשוא הבקשה דנן היא "החלטה" ואין היא פסק דין, שכן היא טפלה להליך העיקרי ולא מסיימת את ההליך. לפיכך, הוא טען כי היה על המבקשת להגיש בקשת רשות ערעור ומשהגישה ערעור בזכות- דינו להימחק. לבסוף טען המשיב כי אפילו הייתה מוגשת בקשה לרשות ערעור, דינה היה להידחות, שכן אין מדובר במקרה בו אי מתן רשות לערער על ההחלטה יפגע באופן בלתי הפיך בזכויות המבקשת, שעה שניתן יהיה לערער על כך במסגרת הערעור על פסק הדין.
6.בתשובה לתגובה שבה המבקשת וטענה כי בתיק בית משפט קמא אין כל אסמכתא בדבר מסירת ההחלטה לבא כוחה הנוכחי, ויש בכך בכדי להצדיק את קבלת הבקשה, משההחלטה לא נמסרה לבא כוחה הנוכחי במועד. עוד טענה המבקשת כי בניגוד לטענתו של המשיב 1, אין עסקינן בערעור על החלטה, אלא בערעור על פסק דין שהוא ערעור בזכות. זאת מאחר וההחלטה נשוא הבקשה היא החלטה המתקנת את ההחלטה שניתנה ביום 17.7.13, שהורתה על מחיקת התביעה ולפיכך מהווה פסק דין. לשיטתה, החלטה המתקנת פסק דין רואים אותה כחלק מפסק הדין אותו היא מבקשת לתקן, ולפיכך הערעור עליה הוא בזכות.
- להארכת מועד להגשת ערעור נדרש טעם מיוחד, לפי תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הנדרש לגבי כל מועד שנקבע בחיקוק.
שני שיקולים עיקריים ניצבים בפני בית המשפט עת בוחן הוא בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור או ערעור. השיקול האחד הינו הנסיבות שגרמו לאיחור, והשני הוא סיכויי ההליך.
- הנטייה להכיר בנימוק מסוים כ"טעם מיוחד" להארכת מועד גוברת ככל שנימוק זה נובע מסיבות חיצוניות שאינן נתונות לשליטתו של בעל-הדין. לעומת זאת, כאשר השיהוי נובע מסיבות הקשורות בבעל-הדין עצמו או בבא-כוחו, כגון אי-הבנה או תקלה שניתן היה למנעה מבעוד מועד, הנכונות להאריך את המועד להגשת הערעור מצטמצמת [בש"א 6402/96 הועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשון לציון נ' מיכקשווילי, פ"ד נ(3) 209 (1996)].
- זאת ועוד, ככל שהאיחור ארוך יותר, ייטה בית המשפט לסרב לבקשה להארכת מועד, הגם שאף כאשר מדובר באיחור קל, לא תינתן הארכת מועד כדבר שבשגרה, אלא אם כן הוכיח המבקש קיומם של טעמים מיוחדים המצדיקים מתן ארכה (בש"א 5636/06 נשר נ' גפן (פורסם בנבו, 23.8.06)).
עוד נקבע בפסק הדין הנ"ל כך:
"טעמים מיוחדים כאמור ייבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. לצד משכו של האיחור יש ליתן את הדעת למכלול שיקולים ובהם: האם הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך; מהות הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור; מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור; וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד. ככל שסיכויי ההליך לגופו חלשים או אף אפסיים, כך נחלשת ההצדקה מבחינת האינטרס של בעל הדין שכנגד ושל הציבור בכללותו למתן אורכה להגשתו. יודגש כי אין המדובר ברשימת שיקולים ממצה. שאלת קיומם של טעמים מיוחדים להארכת מועד תיבחן תמיד על-פי מכלול נסיבות העניין".
סיכויי ההליך לגביו מתבקשת הארכה מהווים אף הם טעם חשוב שיש לו משקל נכבד במסגרת השיקולים הנשקלים טרם ההכרעה בבקשת הארכה (ר' למשל בע"מ 1406/12 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו,20.3.12)).
10.הגם שניכרת הגמשה מסויימת בכל הקשור לסיבה לאיחור בהגשת הערעור (סקירת הפסיקה בעניין זה מופיעה בבע"מ 1406/12 פלוני נ' פלונית (20.3.12) מפי כב' השופט דנציגר, הרי בענייננו, לא נמצאו הטעמים המיוחדים הנדרשים להארכת המועד.
11.ראשית, לא צוין מתי נודע למבקשת ומתי נודע לב"כ המבקשת על מתן ההחלטה נשוא הבקשה להארכת המועד. תצהיר המבקשת (תצהיר בג"צי) שתק בעניין זה, וגם בבקשה לא נאמר על כך דבר. אם עניין כה מרכזי אינו נזכר בבקשה, לא יהא זה מופרך להניח כי המבקשת ידעה על דבר ההחלטה נשוא בקשת הארכת המועד מעו"ד הוכמן (שקיבל את ההחלטה לפי רישומי המזכירות ביום 8.9.13), סמוך למועד הנ"ל, והדבר שומט כמובן את בסיס הבקשה. כבר מטעם זה יש לדחות את הבקשה.
כמו כן, החלפת ייצוג אינה יכולה להוות לבדה טעם המצדיק מתן ארכה להגשת ערעור, במיוחד שעה שבא כוחה הנוכחי של המבקשת יכול היה למנוע מצב בו ההחלטה נשלחה לב"כ המבקשת כפי שצוין ברישומי המזכירות (עו"ד בצלאל הוכמן), אילו היה ממלא את חובתו ומודיע לבית המשפט על כך שהוחלף הייצוג. דא עקא, המבקשת או בא כוחה הנוכחי לא הודיעו על החלפת הייצוג (עניין שהיה כמובן בשליטתם), ואין הם יכולים לבוא עתה בטענה מדוע לא נשלחה ההחלטה מיום 3.9.13 לבא כוחה הנוכחי של המבקשת (אשר אין ספק כי היה מודע להליך, שכן הגיש תגובת המבקשת לבקשת המשיב לעיון חוזר בהחלטה מיום 17.7.13).
לאמור לעיל יש להוסיף כי האיחור בהגשת הערעור (שהוגש ביום 21.11.13) הוא איחור של מספר שבועות שאינו איחור של מה בכך.
12.יתר על כן, סיכויי הערעור כשלעצמם נמוכים, שכן על פניו נראה כי אופי הסכסוך המתואר בתביעה שהוגשה לבית משפט קמא קשור במהותו לקשר המשפחתי שהיה בין המשיב 1 לבין המבקשת. על כן, בדין קבע בית משפט קמא כי הסמכות נתונה לבית המשפט לענייני משפחה, ובדין גם תיקן החלטתו הקודמת נוכח הנסיבות, והורה על העברת תובענת המשיב נגד המבקשת לבית המשפט לענייני משפחה נוכח חוסר סמכותו לדון בה. יש להבהיר כי התיקון לא נגע לשאלת קיום סמכות או אי קיום סמכות לדון בתובענה, שכן נקודת המוצא של שתי ההחלטות הייתה כי אין לבית משפט השלום סמכות לדון בתובענה, והשוני ביניהן הוא רק בדרך הפרוצדורלית בה תידון התובענה בבית המשפט לענייני משפחה.
13.לאמור לעיל יש להוסיף עוד, כי ההחלטה נשוא הערעור לא גרמה לנזק בלתי הפיך למבקשת, שהרי כל שנקבע הוא כי האכסניה בה תתברר תביעת המשיב נגד המבקשת תהא בבית המשפט לענייני משפחה, ושם תוכל המבקשת להעלות את כל טענותיה נגד תביעת המשיב.
14.נוכח האמור לעיל דין הבקשה להידחות, ומתייתר הצורך לדון בשאלה אם הדרך הנכונה לתקוף את ההחלטה מיום 3.9.13 הייתה בהגשת בקשת ערעור או בהגשת בקשת רשות ערעור, שכן אין לכך חשיבות.
15.אשר על כן אני דוחה את בקשת המבקשת להארכת מועד להגשת הערעור.
ניתנה בסמכותי כרשם היום, ב' אדר א' תשע"ד, 2 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.
צ'רקובסקי נ תהילה מרים צ'רקובסקי עלילת מין 31084-11-13