לפעמים גם שופטים שחושבים שהם בני האולימפוס צריכים להגיש תביעות כמו שאר בני התמותה הרגילים. או אז הם מגלים את מה שכולנו יודעים שהמערכת מושחתת ושכל ההלכות שבית המשפט העליון מייצר כדי להקשות על בעלי הדין, פועלים גם עליהם.
למשל בגלל התקנות החדשות וההלכות של בית המשפט העליון בענין “פרטיות”, כמעט בלתי אפשרי להוציא גילוי מסמכים מנתבעים – או תובעים. השופטים בכלל חושבים שגילוי מסמכים זה בזבוז זמן וסתם הטרדה, והתוצאה היא שהרבה בקשות לגילוי מסמכים נתקלות בחומה בצורה, בטענה שהגילוי עלול לגרום נזק לפרטיות של מי שתובע או נתבע, או לצד שלישי שקשור למי שתובע או נתבע.
הנה דוגמא: שני שופטים רננה גלפז מוקדי ועמית פרייז שהיו בפרקליטות הצבאית ושם הבטיחו להם פנסיה חזירית “פנסיה תקציבית”, עומדים בפני שינוי סיווג ל”פנסיה צוברת” שזה מה שבני אדם רגילים מקבלים.
רננה גלפז מוקדי ועמית פרייז כמובן לא מוכנים לקבל את רוע הגזירה והם נלחמים. איפה? בבית הדין לעבודה. ומה טענתם? שאילו היו אומרים להם שיום אחד בעתיד הנהלת בתי המשפט תנסה לשנות להם מסלול פנסיה היו נשארים בפרקליטות הצבאית וצוברים לעצמם פנסיה חזירית, ולא היו טורחים בכלל לפנות לשיפוט.
לטענתם יש מסמכים בידי הנהלת בתי המשפט והם מבקשים גילוי מסמכים.
כמובן שזו טענה אידיוטית שאם מישהו היה טוען בפניהם “אילו ידעתי מה צופן העתיד לא הייתי עושה ככה וככה” הם היו זורקים את אותו תובע מכל המדרגות. אבל כשזה נודע לכיס והארנק שלהם, אז פתאום באות כל הטרוניות הרגילות. איך בדיוק יוכיחו שני השופטים האלה שהמעבר מהפרקליטות הצבאית לשפיטה היה בחירה שהיתה תלויה בסוג הפנסיה שיקבלו? ומה עם היוקרה והמעמד של שופט, שזה מה שהם רצו, לעומת הישארות בפרקליטות הצבאית מה שהיה מותיר אותם כמשפטנים אנונומיים שאף אחד לא מכיר?
לפעמים דווקא הנהלת בתי המשפט עושה משהו טוב. עכשיו הם מנסים לחסוך בפנסיה שהמדינה משלמת, ואפילו מוכנים להיכנס לסכסוך פומבי עם שופטים חזיריים.
האמת? התפלאנו. בדרך כלל כביסה מלוכלכת כזאת נשארת מאחורי הקלעים ומכובסת היטב בכך שהנהלת בתי המשפט תמיד מתקפלת רק כדי למנוע פדיחה.
להלן כתבה בניוז 1 של איתמר לוין 24/10/2021
שני שופטים רננה גלפז מוקדי ועמית פרייז נאבקים נגד שלילת פנסיה תקציבית, רננה גלפז מוקדי ועמית פרייז
השופטת המחוזית רננה גלפז-מוקדי ושופט השלום עמית פרייז תובעים להמשיך במסלול הפנסיה אותו החלו בשירותם הצבאי והמשיכו מאז המינוי לשיפוט ב-2009 
הנהלת בתי המשפט מבקשת להעביר את השניים לפנסיה צוברת
השופטים רננה גלפז-מוקדי (מבית המשפט המחוזי בנצרת) ועמית פרייז (מבית משפט השלום בכפר סבא) יוצאים למאבק משפטי נגד הנהלת בתי המשפט, במטרה לשמר את הפנסיה המועדפת לה היו זכאים כאשר שירתו בפרקליטות הצבאית. השניים מבקשים (21.10.21) מבית הדין לעבודה בתל אביב למנוע את השימוע אליו זומנו ולעכב אותו עד שיקבלו שורה ארוכה של מסמכים שלטענתם דרושים להם.
השופטים מקבלים פנסיה צוברת (דהיינו: ההפרשות שלהם ושל המדינה בתוספת רווחי ההשקעה), בעוד בעבר קיבלו משרתי הקבע פנסיה תקציבית (דהיינו: פנסיה מובטחת מראש מתקציב המדינה). גלפז-מוקדי הייתה בשנים 2009-1999 תובעת בפיקוד צפון, ראש צוות מיוחד בתביעה הצבאית הראשית וסגנית פרקליט פיקוד צפון וחיל-הים. פרייז היה בשנים 2009-1994 הממונה על התביעה הצבאית בשומרון, סגן פרקליט בפיקוד צפון וסגן נשיא בית המשפט הצבאי שומרון.
בפנייה לבית הדין נאמר כי בעת שירותם הצבאי בוטחו גלפז-מוקדי ופרייז במסלול הפנסיה התקציבית, אשר זיכה אותם בפנסיה כבר בגיל 40. כאשר הגישו את מועמדותם לשיפוט, הם פנו בנפרד ליעל הוכברגר, אחראית תנאי שירות שופטים בהנהלת בתי המשפט, כדי לוודא שיהיו זכאים לפנסיה תקציבית גם אם וכאשר יתמנו לשופטים. השניים מדגישים, כי אם התשובה הייתה שלילית – “בשום פנים ואופן” לא היו בוחרים באותה עת לעזוב את השירות הצבאי, “נוכח נסיבותיהם האישיות והמקצועיות”. בפועל, אכן הם שויכו לפנסיה התקציבית עם מינויים לשיפוט ב-2009.
לדברי גלפז-מוקדי ופרייז, שאלת הפנסיה לה הם זכאים התעוררה בשנת 2014, כאשר שופטת השלום מעין צור – שגם היא שירתה בפרקליטות הצבאית לפני מינויה לשיפוט – תבעה לקבל פנסיה תקציבית. בעת הדיון בתביעתה של צור, באוקטובר 2018, הודיע היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, ברק לייזר, כי “התקבלה החלטה אחרת ויחד עם הגורמים המוסמכים במשרד האוצר התחלנו לבדוק את העניין” ומנהל בתי המשפט, יגאל מרזל, מתכנן לזמן לשימוע את השופטים המצויים במצב דומה. לבסוף החליטה ההנהלה להמתין עד סיום ההליכים בעניינה של צור, אשר תביעתה נדחתה באוקטובר אשתקד בידי בית הדין הארצי לעבודה (ראו קישור משמאל).
לטענת גלפז-מוקדי ופרייז, פסק דינו של בית הדין הארצי כולל אמירות המחזקות את זכאותם לפנסיה תקציבית, אך למרות זאת מבקשת ההנהלה להעבירם למסלול פנסיה צוברת. ההנהלה ביקשה מהם להסכים לכך ואף הציעה להם פיצוי כספי, אך הם סירבו להשתתף בהליך שכזה. לטענתם, ההנהלה מסרבת למסור להם מסמכים רלוונטיים רבים לקראת השימוע האמור להתקיים השבוע (27.10.21) והיא ענתה בצורה מתחמקת לפניותיהם בנושא זה ולא העבירה להם מסמך כלשהו. התביעה הוגשה באמצעות עוה”ד גדעון רובין וליאת סעדון-לוי, וטרם הוגשה תגובת הנהלת בתי המשפט.