שימו לב בג”ץ 5488/21: השוטר המושחת אסף צוויג שהדליף כתבות על רצח מאיה ווישניאק תמורת פרסומת ויחסי ציבור לעצמו עותר נגד דוד רוזן הנציב שקבע שצריך לפתוח נגדו חקירה פלילית. אסף צוויג מיוצג ע”י אבי חימי. מי שהתלוננה עליו היא אורית חיון.
עו”ד אורית חיון היא סנגורית פרטית שייצגה נאשם ברצח בשם עמית אלמוג. הוא נאשם שרצח אחת בשם מאיה ווישניאק. מולה בבית המשפט התייצב רפ”ק אסף צוויג, ואורית הגיעה לבית המשפט פעם אחר פעם וגילתה שפרטים מהחקירה שהיא בכלל לא יודעת עליהם מודלפים לכלבלבי המשטרה ומתפרסמים, ולא רק שזה מתפרסם לפני שהיא יודעת מזה, הכלבלבים בעיתונות גם מפארים ומשבחים את הרפ”ק אסף צוויג.
אורית חיון התלוננה על אסף צוויג אצל דוד רוזן מנציבות התלונות על פרקיטים ותובעים משטרתיים. היא התלוננה על הדלפות גם לפני הגשת כתב האישום כשאסף צווויג היה מי שהופיע מולה בבית המשפט והכחיש את ההדלפות, וגם כשהתיק כבר הועבר לפרקליטות הוא ניסה להשפיע על הפרקליטות באמצעות הדלפות. המתלוננת עו”ד אורית חיון אמרה: “הקצין אסף צוויג יצא בכתבה תקדימית המעבירה ביקורת על הפרקליטות כדי לשנות את כתב האישום”.
אחד הפרקים בתלונה מתייחס לידיעה שפורסמה לראשונה על ידי גיא פלג בערוץ 12, לפיה באחת מחוות הדעת של המכון המשפטי באבו כביר עלתה השערה כי האמא של החשוד ביימה את הפציעה שלה, לכאורה כדי להראות שהוא פעל בחוסר שפיות. “למותר לציין את ההלם שחשה ההגנה אשר כלל אינה מודעת לקיומה של חוות דעת כזו”, כתבה עו”ד חיון בתלונה. הסיפור הזה הופיע גם בכתבה של ברגמן, אך בסופו של דבר הפרקליטות דחתה את חוות הדעת ולא שינתה האישום לפיו עמית דקר את אמו.
“משכתב האישום לא נשא חן בעיני המשטרה, יצא ראש הצח”מ בכתבה תקדימית, שיש בה להעביר ביקורת על הפרקליטות ולהשפיע על שיקול דעתה, לשנות את כתב האישום בהתאם לחוות הדעת שנרקמה בהתאם לבקשתו”, הוסיפה עו”ד אורית חיון. “הכתבה המוזמנת הזו אינה כתבה על עמית אלמוג, היא כתבה על הצח”מ החוקר, תוך שימוש בחומרים חסויים ותוך פגיעה בפרטיות והפרת אמונים”.
דוד רוזן אכן הצדיק את אורית חיון, וקבע שהשוטר ביצע עבירות פליליות ע”י ההדלפות שיזם צוייג. לפי הדו”ח, ערוצי תקשורת קיבלו סיפורים בלעדיים ובתמורה פיארו את ראש צוות החקירה מתחנת דן, רפ”ק אסף צוויג.
כעת, נובמבר 2021, אסף צוויג תובע את דוד רוזן בבית המשפט העליון בעתירה בה הוא מיוצג ע”י אבי חימי, ראש לשכת עורכי הדין שטוען שלדוד רוזן אין סמכות לחקור פשעים של פרקליטים ותובעים משטרתיים. ו… אבי חימי הוא סנגור פלילי!!!!! אבל למכור את נפשו בעבור חופן שקלים למרבה במחיר, זה אין לחימי בעיה.
מי העיתונאים שמפרסמים הדלפות פליליות?
העיתונאים שפרסמו את ההדלפות של אסף צוויג הם: רונן ברגמן מידיעות אחרונות, גיא פלג (“דאמבו”) מערוץ 12, איתי בלומנטל וגלעד מורג מידיעות אחרונות, אלון חכמון ממעריב ואבי כהן מישראל היום.
לדברי הסנגורית אוארית חיון, שיא “קמפיין” יחסי הציבור שאסף צוויג עשה לעצמו נרשם בכתבת מוסף “7 ימים” של העיתונאי רונן ברגמן, בה נחשפו “לכאורה” פרטים חדשים על תיק הרצח. לטענת הסנגורית מדובר בכתבה מגזינית שהגיבור שלה, כך נדמה, הוא ראש צוות החקירה.
כך למשל מפנה חיון למילים שפותחות את הכתבה: “רפ”ק אסף צוויג הרגיש שמשהו בתיק הזה לא מסתדר לו עד הסוף”. למעשה, מדגישה הסנגורית של אלמוג, כי ראש צח”מ דן, באופן ישיר או עקיף, הוזכר בכתבה פעמים רבות, תוך שרונן ברגמן לא שוכח לפרט את רשימת התיקים בהם טיפל בעשור האחרון; החל בחקירת דודו טופז וכלה במאבטח הרמטכ”ל, ארז אפרתי, שהורשע באונס.
ואלה עיתונאי הזבל שעושים עם המשטרה והפרקליטות עסקאות “יח”צ תמורת הדלפה”.
רקע: הפרקליטים והשוטרים לא סובלים ביקורת
זה שהפרקליטים והשוטרים לא אוהבים ביקורת עליהם זה ידוע. גם השופטים בעליון לא רוצים שתהיה ביקורת כלשהי על הפרקליטים והשוטרים כי רוב רובם היו בעצמם פרקליטים תופרי תיקים ושוטרים מושחתים.
הדבר האחרון ששופטים רוצים זה שההפרקליטים יפסיקו לתפור תתיקים. אז לא תהיה פרנסה…..
הקימו את הנציבות לתלונות ושמו את הילה גרסטל בראשה. הפרקליטים (בראשות שי ניצן) שפכו עליה קיתונות של חרא וביזו אותה עד שפרשה. במקומה הביאו שופט עם מנטליות של פרקליט תופר תיקים, דוד רוזן, בהנחה שהוא יכבס את כל התלונות כמו שעושה אורי שהם שהרבני בנציבות על השופטים. אלא שגם הטייחן בן טייחנים דוד רוזן לא יכול לשלוט בעצמו והוא פרסם כמה תלונות מוצדקות על פרקליטים ושוטרים תופרי תיקים.
הראשונה שנעלבה מזה שפרסמו את שמה היתה תופרת התיקים דיה בן אסא אשר העלימה ראיות מזכות. היא הגישה עתירת בגץ סודית בדלתיים סגורות נגד דוד רוזן, והשופטים בעליון זימברו את דוד רוזן כי הוא נדרש להיות מיוצג ע”י הפרקליטות – אלה שרוצים לצמצם לו את הסמכויות. השופטים בעליון כפו על דוד רוזן לבטל את ממצאי התלונה שאותה הוא כבר פרסם על דיה בן אסא.
הדיון של דיה בן אסא היה סודי ולא ידוע לאף אחד, עד שהפרקליט חיים ויסמונסקי שלח לעדנה קרנבל הודעה על מספר התיק בעליון….
אחרי הקדמה מפרכת זו אנו מגיעים לעוד שוטר, אסף צוויג, שנעלב מדוד רוזן וגם הוא רוצה שימחקו לו את הדו”ח שכתב עליו דוד רוזן.
רפ”ק אסף צוויג עותר נגד דוד רוזן, משרד המשפטים, שר המשפטים, והיועמשית גב’ עמית איסמן (כן ההוא/היא שלובש/ת תחתונים מנומרות…) בתיק בג”ץ 5488/21.
במדינה מתוקנת הוא כבר מזמן לא היה רפ”ק. הוא כבר מזמן היה חותם אבטלה בלשכה.
מה ולמה אסף צוויג רוצה מיעל מוילנר בעליון שתפעל נגד דוד רוזן?
רב-פקד אסף צוויג היה ראש צוות חקירה בפרשת רצח מאיה וישניאק. הוא ייצג את המשטרה בבתי המשפט, והוא הקצין שנושא באחריות להדלפות ולכתבות יחסי ציבור שיזם לעצמו כתבה שפורסמה בידיעות אחרונות. הוגשה נגדו תלונה וב 10/1/2021 דוד רוזן העביר את התלונה לבדיקתו של מי שהיה אז יועמ”ש אביחי מנדלבליט, תוך שדוד רוזן ציין שאסף צוויג עבר על החוק.
ההחלטה המלאה של דוד רוזן מציגה בפירוט רב שורת הדלפות לאמצעי תקשורת שונים, כאשר מלוח הזמנים ברור שהמידע יכול היה לבוא רק מתוך צוות החקירה. עוד עולה ממנה, כי צוויג עמד מאחורי כתבה מחמיאה עליו אשר פורסמה בעיתון ידיעות אחרונות, שכן הכתב מתאר את מחשבותיו ורגשותיו של צוויג, ואף מונה את שורת “הצלחותיו” הקודמות. את התלונה הגישה עו”ד אורית חיון המייצגת את החשוד ברצח – עמית אלמוג, שהיה בן-זוגה של וישניאק.
לצד פירוט הפרסומים, ציין דוד רוזן את ההכחשות החוזרות ונשנות של אסף צוויג בדבר אחריות החוקרים להדלפות, ואת המידע שלא נמסר להגנה והגיע לתקשורת.
ההדלפות המרכזיות שהוכחו:
עמית אלמוג נחקר לראשונה ב-17.5.20 החל מן השעה 02:51 והודה שחנק את וישניאק. בשעה 04:51 דיווח איתי בלומנטל מ ynet: “הצעיר בן ה-21 שנעצר בחשד שחנק למוות את בת-זוגו הודה במיוחס לו בחקירת המשטרה”.
בשעה 07:21 פרסם ערוץ כאן 11: “החשוד ברצח הודה היום (ראשון) בביצוע המעשה”.
בדיון שהתקיים מאוחר יותר במעצרו של אלמוג, סירב אסף צוויג לומר האם הוא הודה ואמר: “זכותה של התקשורת לפרסם ואנחנו לא מתערבים בזה”. הוא גם סירב לומר האם החשד הוא שהרצח בוצע בחניקה, למרות שמידע זה פורסם בתקשורת.
ב-31.5.20 בשעה 10:09 פרסם אלון חכמון ממעריב ידיעה, לפיה אלמוג שלח לחברו את תמונת גופתה של וישניאק. גם איתי בלומנטל העלה את ההדלפה לווינט תחת הכותרת “חשד: רוצח מאיה ווישניאק צילם את הגופה ושלח לחברו תיעוד”.
בדיוני המעצר הקודמים סירב צוויג להשיב לשאלותיה של חיון בנושא. בדיון באותו יום הוא טען, כי התקשורת למדה פרט זה מתוך בקשת המעצר – אלא שזו הוגשה לבית המשפט שמונה דקות לאחר הפרסום אצל אלון חכמון במעריב.
ב-10.6.20 פרסם ערוץ 13 ידיעה ובה ציטוטים מלאים מתוך גרסתו של אלמוג בחקירתו – יום לפני שהוגש כתב האישום וממילא לפני שחומר החקירה הועבר להגנה. הידיעה כללה גם פרטים מוכמנים מתוך כתב האישום.
ב-11.6.20 בשעה 21:25, עדיין לפני העברת חומר החקירה להגנה, פרסם גיא פלג מערוץ 12 פרטים מתוך ממצאי המכון לרפואה משפטית בפרשה. ההגנה כלל לא ידעה על קיומה של חוות דעת כזאת. גם הכתב אבי כהן מישראל היום העלה את ההדלפה.
ב-23.6.21, שוב לפני העברת חומר החקירה להגנה, פרסם ערוץ כאן 11 את הקלטת פניית אמו של אלמוג למוקד 100.
ב-24.7.20 פרסמו איתי בלומנטל וגלעד מורג מידיעות אחרונות מה שאורית חיון הגדירה “כתבת תדמית” על אסף צוויג, ולפיה הוא “הרגיש שמשהו בתיק הזה לא ממש מסתדר לו עד הסוף” וש”נדלקו אצל צוויג כל הנורות האדומות. כחוקר ותיק, הוא למד לחשוד גם כשהסיפור ‘טוב מדי'”. הכתבה גם כללה מידע פנימי, כולל מידע ויזואלי, מתוך התיק.
ראש ענף חקירות במחוז תל אביב, סגן-ניצב בועז חממי, דחה את הטענות נגד הצוות בכלל ונגד צוויג בפרט והעלה אפשרויות אחרות למקור המידע שהתפרסם בתקשורת.
מאוחר יותר שכר צוויג את שירותיו של ראש לשכת עורכי הדין, אבי חימי, אשר ייצג אותו בפני רוזן וטען שאין לו כלל סמכות לבדוק את הנושא; גם חימי שב וטען, כי אחרים עלולים היו להדליף את המידע.
מה קבע דוד רוזן על אסף צוויג ולמה אמר שצריך לפתוח נגדו חקירה פלילית?
דוד רוזן דחה את הסבריהם של המשטרה וצוויג וקבע: “התמונה המצטיירת מתלונתך הינה קשה וחמורה. חקירת משטרה וליתר דיוק, חומרי חקירה מרכזיים ומשמעותיים נמסרים לתקשורת, פעם אחר פעם, בשיטת עבודה ‘מכוונת’, תוך חלוקה עניינית לערוצי הטלוויזיה העיקריים, כל ערוץ וחלקו הוא, כמו גם לאמצעי תקשורת נוספים. הכל בכל, טרם העברת אותם חומרים, המשתייכים ללוז החקירה, להגנה, וחלקם – עוד בטרם נמסרו לפרקליטות. אמצעי התקשורת שזכו להדלפות מתוככי חדרי החקירה, כך התלונה, הקפידו ליתן קרדיט ולפאר את שמו של רפ”ק צוויג. כל אמצעי תקשורת במידתו, ועל-פי דרכו המתוארת, באסמכתאות שחוברו לתלונתך.
“במסגרת התייחסותה מנתה המשטרה גורמים רבים שלשיטתה, יכלו להדליף את המידע, ביניהם סנגורו הראשון של החשוד, צוותי מד”א ואיחוד והצלה, חבריו ובני משפחתו של החשוד, רופאי המכון לרפואה משפטית, הפרקליטות ועוד. עקת [חולשת] טיעון זה, השגור כמענה קבוע בתלונות כנגד הדלפות מתוככי משרדים וחדרים של מערכת אכיפת החוק, הינה, כי ההדלפה של הודאת מרשך, לפיה חנק את חברתו למוות, כדוגמה להדלפה בוטה, נעשתה בעיצומה של חקירת המשטרה, בסמוך למעצרו של מרשך. בדומה, מסירת תמלול ההקלטה למוקד 100 לתקשורת, יכול, על פני הדברים, להימסר על-ידי המשטרה.
“לכך יש להוסיף את הכתבה שפורסמה בעיתון ידיעות אחרונות ביום 24.7.2020 אשר קריאתה מותירה את הרושם שמדובר בראיון אישי, לא פחות, עם ראש צוות החקירה, באשר היא מתארת את תחושותיו ומחשבותיו של האחרון… כתבה של עיתונאי מוכר ונכבד המתייצגת, על פני הדברים, כ’ראיון אישי’ עם ראש צוות החקירה, על כלל רגשותיו והגיגיו, וכלל ביקורתו הנוקבת על הפרקליטות, שההינה להחליט אחרת משל עמדת קצין המשטרה בעניין נסיבות האירוע המתואר”.
רוזן קובע: “מכל המתואר לעיל עולה, כי בענייננו, דלפו פרטי חקירה רבים, אשר חל איסור מוחלט על פרסומם”. הוא חוזר על אמרותיו החריפות בעבר נגד ההדלפות מחדרי החקירות ומוסיף: “הדברים מקבלים נופך חומרה נוסף בענייננו, נוכח מצב הדברים, בו נמנע מידע מההגנה – יכול משיקולים ענייניים – ובה בעת אותו מידע מוצא מקום של כבוד באמצעי התקשורת השונים.
“חלילה לנו לפגוע בשמם הטוב של אנשי המשטרה טרם בדיקה של ממש. עם זאת, לא ניתן להעביר דף, נוכח התמונה העובדתית המכבידה שנשקפה מתלונתך ומהחומר שצורף לה – תמונה, שלמגינת הלב, תדירה משהו במקומותינו – ועל כן ראוי להעמיק חקר בכלל ההוויה שנתקיימה טרם הגשת כתב האישום לגילוי הגורם או הגורמים שפעלו, לכאורה, בניגוד לחוק. הלכך, על-פי סמכותי לפי סעיף 16 (א)(3) לחוק הנציבות, מוצא אני להעביר התלונה, על כלל נספחיה, לבחינת היועץ המשפטי לממשלה”.