אביבית נחמיאס בהמת מגדר מאשרת ניכור הורי פרמננטי של אבא מבנו בן ה 3 והגירה לאם עם הילד לארה”ב בהפקדת ערובה 100,000 ש”ח. האבא ישלם $6,000 כל שנה לאישה.

Print 🖨 PDF 📄 eBook 📱

קשה להפריז במילים כדי לתאר עד כמה פסק הדין שלפניכם פרי עיטה של בהמת המגדר השופטת אביבית נחמיאס מקומם ומעורר שאט נפש. זהו פסק דין המסריח משנאת גברים קלינית ופמינאציה עודפת. השופטת הפמינאצית שלפניכם אישרה לנתק אבא לצמיתות מהבן שלו ע”י אישור הגירה לאם שתוכל להוציא את האבא לחו”ל תמורת 100,000 ש”ח הפקדה. הגברת גם תקבל מהאבא שנשאר בארץ $6,000 כל שנה כאילו מדובר ב”מזונות”.

אביבית נחמיאס – בהמת מגדר קלינית – עם חיוך של מנגלה דופקת גברים בכייף

מדובר בזוג דתי (ברסלב). הגבר עלה לארץ לפני 10 שנים. האישה הגיעה לארץ לפני 4 שנים והתחתנה איתו. בנובמבר 2018 נולד הילד, אבל כעבור חודשיים ההורים של הגברת הגיעו מארה”ב שכרו דירה, והאישה עזבה את הבית עם הילד ועברה לבית הוריה. מאז האבא מנותק מהילד שלו. כיום כשהילד בן 3 השופטת החליטה לאשר לגברת לקחת את הילד לארה”ב ולגדל אותו כ”שתוקי” יתום מאבא שלא מכיר את אביו. כדי להוסיף חטא על פשע בהמת המגדר אביבית נחמיאס עוד כתבה שטובת הילד היא טובת האישה – כי הילד והאישה “חד המה”. פשוט גועל נפש וטינופת פמינאצית.

עם חטיפת הילד לבית של הורי הגברת האמריקאית, האבא קיבל מרכז קשר והשופטת נחמיאס כפתה עליו “הדרכה הורית”. מדובר בתינוק בן חודשיים. מדוע אבא זקוק להדרכה הורית, רק בגלל שהאמא חטפה את הילד לבית הוריה? מה הופך אותו לאבא לא טוב שכופים עליו “הדרכה הורית” לתינוק בן חודשיים, ועוד מרכז קשר??????

כרגיל, הגברת בסיוע עורכות הדין שלה (הבת של אהרון ברק ועוד דוסה שעלתה לארץ מסן פרנסיסקו)התחילה ליילל שהאבא אלים ומסוכן, ושהוא לא מגיע למפגשים במרכז הקשר. שמן של הנוכלות: עו”ד אסתר ברק לנדס ועו”ד סילבי קדם. אנחנו כבר התרגלנו לזמירות הרגילות שכל מי שמייצגת אישה מייד מתחילה ליילל שהגבר אלים והוא אבא לא טוב ושאין לו מסוגלות הורית. במציאות, אלו סתם טענות טקטיות ושקריות בכמעט כל מקרה ומקרה.

שימו לב לטענות האב: האב “טען כי דאג לכלל צרכי הבית ולצרכי התובעת אולם התובעת לא קיימה את חובותיה הבסיסיות כרעייה, סבלה מדיכאון לאחר הלידה והוא זה שנאלץ לטפל במשק הבית, דאג לתמוך בתובעת בגידול בנם, ולדבריו אין לתובעת מסוגלות הורית לגדל את הקטין והוא חושש לחיי בנו. כן הכחיש את טענות התובעת להתנהגות אלימה מצידו וטען שהתובעת השפילה ורמסה את כבודו. לאחר שעזבה את הבית עם הקטין, התובעת מחבלת באופן קבוע בהסדרי השהות ופוגעת בקשר בינו לבין הקטין. לטענת האב, מתן היתר להגירת הקטין מנוגד לטובתו, יפגע קשות בקשר העמוק בינו לבין הקטין , ויוביל לניתוק מוחלט של הילד מסביבתו המוכרת ממולדתו ומאביו ויגרום לו לנזקים כבדים. עוד טען כי ברצונו לגדל את בנו בכורו, וליהנות מכל שלבי התפתחותו, וניתוק הקטין בשלב זה עלול להוביל לניכור הורי קשה. לטענת האב, יש לקבוע כי המשמורת על הקטין תהא משותפת, ואם התובעת תבחר להגר – על הקטין להיוותר במשמורתו המלאה”.

כשאנו קוראים שהאבא טוען שהגברת סבלה מדיכאון אחרי לידה ושהיא זו שהשפילה ורמסה את כבודו, אנחנו מבינים דבר אחד. שעורכות הדין של הגברת אמרו לה לייצר כמה שיותר פרובוקציות כדי להסלים את המצב ולסכל אפשרות של משמורת משותפת באמצעות פבריקציית טענות של אלימות פיקטיבית.

האם טענה בפני העובדת הסוציאלית שעברה לגור בישראל רק בגלל הביטוח הרפואי בחינם, וכעת משהיא לא צריכה את קופת החולים הישראלית היא תיכנס לדיכאון אם תישאר בארץ בעל כורחה. העו”ס קיבלה את טענותיה והמליצה לשופטת לתת לה להתעופף עם הילד לארה”ב.

השופטת מינתה מומחית אנונימית אשר קבעה שלאם יש מסוגלות הוירת, ולאבא אין. אבל ברור שהילד אשר נחטף לבית הורי האישה בגיל חודשיים שבקושי מכיר את אביו אותו הוא פוגש במרכז קשר, יגלה יותר רגשות וקירבה במפגשי האינטראקציה אצל הפסיכולוגית – לאם, ויהיה פחות קשור לאבא בתצפיות האלה, בגלל שנקבעו עובדות בשטח, ובגלל שהאמא היא זו שהביאה את הילד לתצפיות ומפגשי האינטראקציה.

השופטת אביבית נחמיאס כותבת שנתגלו פגמים בחוות הדעת של המומחית ולכן מינתה מומחה אחר. הפגמים האלו הם כנראה תוצאה של עבודה יסודית של עורכי הדין של הגבר שהוכיחו שהמומחית הזו מוטה לטובת נשים והלבישה תיק על הגבר. בפסקה 74 וגם 75 מסבירה השופטת מה הפגמים: “עיקר הקושי היה נעוץ בשיחותיה ובפגישותיה של המומחית עם גורמים שונים מטעם האם, מבלי לבקש עמדת האב, מבלי לקבל אישור בית המשפט וכאשר לאב לא ניתנה הזדמנות זהה. עוד ציינתי כי קיים קושי להעריך את מידת השפעתם של אותם גורמים על ההמלצות, כאשר המומחית אישרה שהיא הסתמכה על הדברים ששמעה מאותם הגורמים . בעדותה, הסבירה המומחית כי סברה שמדובר בגורמים שמכירים את שני בני הזוג, לא חשבה שזקוקה לקבל אישור מבית המשפט על מנת לדבר עם גורמים נוספים מעורבים, ולטענתה הם “הקפידו להגיד שהם באים מעמדה נייטראלית”.

כלומר: זו מומחית שתפרה תיק לגבר!!!!!! במקום לפסול את המומחית הזו לחלוטין, בהמת המגדר אביבית נחמיאס ממשיכה לצטט מדבריה בהרחבה ועוד לקבוע ממצאים מדברי ההבל שכתבה המומחית השקרנית. תראו ותקראו בעצמכם…

המומחה השני כתב שהאבא תקין ושהאמא תקינה אבל שבדרך שהאמא רואה את האבא יש פוטנציאל לניכור הורי. כלומר המומחה ראה שהאישה הזו רק מעוניינת לנתק את הילד מאביו. המומחה לא מצא גורמי סיכון אצל האב. כדי להתעלם מהמומחה השני אביבית נחמיאס ציטטה את המומחית הראשונה הפסולה זו עם הפגמים שבחוות דעתה. רק בישראל שופטת יכולה לתפור תיק לאדם בצורה כזו.

ומכאן להכרעות של אביבית נחמיאס: בפסקה 52 היא כותבת “משמדובר בקטין בן שנתיים ימים, כל עוד חזקת הגיל הרך לא בוטלה, בהעדר נסיבות 16 מיוחדות – יש להעניק את המשמורת הפיזית לאם”. מי שלא מבין, זוהי פשוט הכרזה שיפוטית שבישראל מותר להפלות בין גבר לאישה, ושמעמדה של אישה עדיף בגלל שיש לה כוס וציצים, ומעמדו של הגבר הוא זבל.

בענין ההגירה, בהמת המגדר אביבית נחמיאס כתבה שהיא נדרשת ל”מיומנויות נבואיות” ושעל פי המיומנות הנבואית שלה, לילד יהיה טוב באמריקה (פסקה 66).

לסיכום כותבת בהמת המגדר אביבית נחמיאס: “העו”ס ציינה בתסקיר כי רווחתו של התינוק קשורה במצבה הנפשי של אמו כדמות המרכזית בחייו. מצב בו האם מתוסכלת ללא יכולת להעניק לו את המענים הרגשיים, הפיזיים והכלכליים – כל אלה עלולים להשפיע על מצבו הרגשי וההתפתחותי של הקטין. אף אני התרשמתי כי הותרת האם בישראל תגרום לה למצוקה נפשית קשה. רווחתו של הקטין ורווחתה של אמו – חד הם. חרף העובדה שהאם משכילה, בעלת תואר שני ועבדה 16 בהוראה בארה”ב במשרה בטוחה, האם לא הצליחה ללמוד את השפה העברית”.

אז קודם כל ממש מסכנה הגברת שלא הצליחה ללמוד עברית. ממש מרחמים עליה, אבל זו לא סיבה להגר. זה שהעו”ס כתבה שהאם היא הדמות המרכזית זה דבר שנקבע בשטח ע”י האם שלקחה את הילד אחרי חודשיים מהיוולדו לבית הוריה. לא מגיע לה שום פרס על מעשה החטיפה ועל עשיית דין עצמי. אבל הכי מעורר בחילה זה הביטוי “רווחתו של הקטין ורווחתה של אמו – חד הם”. זהו ביטוי פמינאצי מעורר גועל ובחילה.

באשר לשאלה האם האישה הזו תדאג לשמירת קשר בין הקטין והאבא, המומחה השני ענה: “לשאלת בית המשפט: אנחנו בארץ והקשר ניתן לשפר אותו. מי יתקע לנו כף שהקשר ישמר אחרי העזיבה? השיב: “אם הייתי משוכנע שזה מה שיהיה באופן חד משמעית הרצון להעלם ללא שום קשר הייתי אומר זאת בוודאות אני לא מרגיש את זה גם לא באינטואציה קלינית”. הבנתם את זה? מדובר במומחה והוא מדבר על “הרגשות” ועל “אינטואיציה קלינית”. בגלל אינטואיציה מאפשרים לגברת עם פוטנציאל גבוה לנכיור הורי לעזוב את הארץ ולנתק את הילד מהאבא….

אגב זה מה שהיה במקרה של האבא אלי דניאל שגרושתו קלייר ביקשה להגר לאנגליה, והמקרה הגיע עד בית המשפט העליון. השופט אליקים רובנישטיין אמר לאלי שאין לו מה לדאוג, כי קלייר מצהירה שהיא תשמור על קשר. בע”מ 2355/14. הכניסו את האישה למעון לנשים מוכות בלי שהיא מוכה כדי להכין אותה לנסיעה, קנו לה כרטיס לאנגליה, והיא נעלמה. אחרי 3 שנים כשהיא רצתה להוציא לילדים דרכון דרום אפריקאי התגלה שהיא בעצם ברחה לדרום אפריקה ולא לאנגליה, ונעלמה בתוך חווה ליד ספארי עם הילדים של אלי. דם החליפה להם את השמות. עד היום אלי דניאל לא רואה את הילדים שלו. גם במקרה שלו איזה מומחית פמינאצית כתבה עליו שהוא פרנואיד ושיש לו הפרעות מיקרו פסיכוטיות….. דבר שלא קיים בשום מדריך לפסיכיאטריה.

בתמונה: אלי דניאל האבא שאליקים רובינשטיין אישר לאשתו לחטוף ממנו 2 ילדים לאנגליה

בסופו של דבר קבעה אביבית נחמיאס כי האישה תפקיד 100,000 ש”ח שיוחזרו לה כשהילד יגיע לגיל 18 כתנאי להוצאת דרכון. ההפקדה נועדה להבטיח שהאישה תדאג לשמירת קשר עם האבא. כמו כן האם תדאג להביא את הקטין על חשבונה לישראל לפחות 2 פעמים בשנה למשך 10 ימים בכל פעם. במהלך הביקור יפגוש האב את הקטין 4 שעות מדי יום. החל מגיל 6 יוארך המפגש 13 ויימשך עד 6 שעות מדי יום. האבא ישלם לאישה כל חודש 1,600 ש”ח, שזה 19,200 ש”ח בשנה, כמעט 6,000$ דולר בשנה, על הזכות לראות את הילד שלו בווצאפ וידאו…. + 80 שעות בשנה של מפגש פרונטלי….

גם על זה יש לנו ביקורת. ראשית אם האישה מביאה את הילד ל 10 ימים לכל ביקור – למה האבא לא מקבל את הילד למשך כל ה 10 ימים? הוא מקבל רק 4 שעות ביום? זה לא מפתח קשר אבא-בן. זה “דוד”.

שנית, מדוע בכלל קבעה השופטת מזונות בישראל, כאשר האישה בכלל עוברת לגור בארה”ב? הרי השופטים המציאו סיפור כיסוי כאילו לילד יש “צרכים” שצריך לשלם אותם. הצרכים הם כמובן מבוססים על סמך הוצאות המחיה בישראל (לכאורה). אבל הילד יגור באמריקה ולכן הצרכים שלו אחרים. מדוע השופטת מטילה על הגבר מזונות על פי הדין הישראלי המקומי, כאשר האישה בכלל הולכת לגדל את הילד באמריקה ושם יש “צרכים” אמריקאים? התשובה מאוד פשוטה. השופטת יודעת שבאמריקה יש נוסחה לחישוב מזונות ועל פי הנוסחה, האישה הזו לא תקבל יותר מ 272 ש”ח בחודש. (17% מ 3,000 ש”ח). וזו פמינאציות לשמה – הטיית הדין באופן הכי שקרי הכי נכלולי שיש.

טפו עליך אביבית נחמיאס. מדובר בפושעת נגד האנושות שיש להביאה לדין בדיוק כמו כל מחבלי דאעש.

לקריאת הכתבה באתר YNET

גרושה תפקיד 100 אלף ש’ – ותהגר עם בנה לארה”ב

במסגרת סכסוך גירושים נקבע כי לנוכח בעיות בתפקוד האב, טובת הילד היא לעבור עם אימו למולדתה. היא חויבה להבטיח שהקשר ביניהם יישמר

בית המשפט למשפחה בצפת קיבל לאחרונה תביעה של אם לבן שנתיים לקבל לידה את המשמורת המלאה עליו ולעבור עמו לארה”ב. השופטת אביבית נחמיאס התרשמה כי לאם מסוגלות הורית טובה בעוד האב זקוק להדרכה משמעותית בנוגע לתפקודו ולאינטראקציה שלו עם הפעוט.בני הזוג לשעבר הם חרדים ילידי ארה”ב והאב עלה לארץ לפני כעשור. במסגרת אחד מביקוריה בישראל הכירה אותו האם בשידוך והם נישאו לאחר תקופת היכרות קצרה. כשנה לאחר מכן נולד בנם.מערכת היחסים בין בני הזוג התערערה כבר עם תחילת הנישואין, וכשהילד היה בן חודשיים האם לקחה אותו ועזבה את הבית. היא עברה לגור עם הוריה שהגיעו לארץ על מנת לסייע לה ושם היא נמצאת עד היום.

האישה מיוצגת ע”י ביתו של אהרון ברק – לא פחות ולא יותר!!!! עו”ד אסתר ברק לנדס. כנראה הגנים הפמינאצים עוברים בירושה. יחד איתה ייצגה גם סילבי קדם. בתמונה הבת של אהרון ברק – אסתר ברק לנדס.

אסתר ברק לנדס ביתו של אהרון ברק ירשה פמינאציות מהגנים של אבא

לפני כשנתיים היא הגישה תביעת משמורת וביקשה להגר עם בנה לארה”ב. היא סיפרה שכבר אחרי החתונה נהג בעלה באלימות מילולית, הפר את פרטיותה, הגביל את חירותה והתעלם מצרכיה ומצורכי הבית. לדבריה, לאחר הלידה החריפה התנהגותו האובססיבית של האב והוא התנהג כלפי הילד בצורה המסכנת את חייו.היא הדגישה כי מצבה בארץ קשה: היא לא הסתגלה לחיים כאן, לא מצאה עבודה ונתמכת לחלוטין על ידי הוריה. לעומת זאת, בארה”ב צפויה לה תמיכה רחבה, חברתית, כלכלית ומשפחתית, והיא תוכל לשקם את חייה ולדאוג לילד בצורה טובה יותר.האב טען מנגד כי בני הזוג החליטו לקבוע את חייהם בישראל והאם דווקא השתלבה יפה בחיי הקהילה. לטענתו, האם לא קיימה את חובותיו הבסיסיות כרעיה, סבלה מדיכאון לאחר הלידה והוא זה שנאלץ לטפל במשק הבית, דאג לתמוך בה בגידול בנם. הוא הוסיף כי האם אינה מסוגלת לגדל את הילד והוא חושש לחיי בנו.הבעל הכחיש את טענות האלימות וטען כי האם השפילה ורמסה את כבודו ושהיא מחבלת באופן קבוע בהסדרי השהות. הוא הדגיש כי מעבר הילד לארה”ב יפגע קשות בקשר העמוק ביניהם ויוביל לנתק מוחלט.

אבל השופטת אביבית נחמיאס ציינה כי המומחים שמונו בתיק היו תמימי דעים שלאם יש מסוגלות הורית תקינה בעוד לאב אין יכולת לדאוג לעצמו ולילד לאורך זמן והוא זקוק להדרכה אינטנסיבית. בין היתר עלה מחומר הראיות כי האב מתקשה להבין את צרכי הקטין ושם את צרכיו בעדיפות ראשונה.בנוסף התרשמה השופטת כי הותרת האם בישראל תגרום לה למצוקה נפשית קשה. “רווחתו של הקטין ורווחתה של אמו – חד הם”, כתבה בהקשר זה. היא הוסיפה שאין קושי בהמשך ניהול קשר בין הקטין ואביו במפגשים בארץ או בארה”ב ובאופן שוטף באמצעים טכנולוגיים.השופטת סיכמה כי שוכנעה שהרע במיעוטו הוא לאשר את ההגירה של הקטין עם האם לארה”ב וכך היא הורתה, בכפוף להפקדת ערבות של 100 אלף שקל על ידי האם להבטחת המשך הקשר עם האב.

בתמונה: הפמינאצית שייצגה את האם עם הבת של אהרון ברק, סילבי קדם