Connect with us

Hi, what are you looking for?

בית המשפט

אבינועם רכס מומחה זבל קבע שעו”ד עדי בלקין העליבה סגן מנהל בנק מרכנתיל ניסים דיין במייל והוא הפך נכה נוירולוגי. השופטת דגית ויסמן קבעה שבגלל עדי בלקין זו תאונת עבודה ושהמל”ל ישלם

דגית ויסמן שופטת מטורללת בדיני עבודה
דגית ויסמן שופטת מטורללת בדיני עבודה

עו”ד צעירה עדי בלקין מבנק מרכנתיל ענתה במייל לסגן מנהל בנק עם וותק של 36 שנה שלא יפנה אליה ישירות, אלא דרך עובד אחר שהוא במקרה בעל 2 דרגות מתחת לסגן המנהל. לסגן המנהל קוראים ניסים דיין.  ניסים דיין פתח את המייל, נעלב, הושפל, רץ למיון בבית חולים ותובע להכיר בו כנפגע תאונת עבודה ונכה לכל החיים.

השופטת דגית ויסמן מינתנה נוירולוג אבינועם רכס והוא קבע שעו”ד עדי בלקין אכן העליבה את סגן המנהל ושאכן הוא הפך נכה לכל החיים בגלל המייל הזה.  עכשיו הוא יקבל קצבת נכות לכל החיים מהביטוח הלאומי.

זה מקרה אמיתי אבל האם זה נשמע לכם נורמלי שסגן מנהל בבנק “נעלב” ממייל שקרא (שעדי בלקין אמרה לו לא לפנות אליה ישירות)  וחטף אירוע מוחי???

בתי דין לעבודה – המערב הפרוע שחיתות וקומבינה בכל פינה

מה קורה בבתי הדין לעבודה?  כמעט ולא מתפרסמת ביקורת על ערכאת הזבל הזו ושופטי הזבל שיושבים כשופטי בי”ד לעבודה.  מזעזע מה שקורה שם.  אנשים שתובעים מעסיקים פרטיים נאלצים לחכות חצי שנה או שנה כדי לקבל דיון שבו דוחים אותם לעוד חצי שנה ועוד שנה.

לרוב מי שתובע את הביטוח הלאומי בבית דין לעבודה מקבל יחס של תת אדם.  התובעת של הביטוח הלאומי מפעילה שם את השופטים כמו בובות על חוט.  פסקי הדין שיוצאים משם מזעזעים ומחפירים.  חלקם מטומטמים.  חלקם מעוררים צחוק.  הפעם נספר על מקרה חריג בו השופטת דגית ויסמן פסקה נגד הביטוח הלאומי – וזה נדיר וחריג.

דגית ויסמן שופטת עבודה שמחלקת דמי נכות על שטויות על חשבון המדינה

דגית ויסמן שופטת עבודה שמחלקת דמי נכות על שטויות על חשבון המדינה

בית הדין לעבודגה הוא קזינו.  לעולם לא תידע אם יש לך סיכויים לנצח או להפסיד.  לעולם לא תדע מה ישפיע על השופטים לטובה או לרעה.

דבר אחד בטוח זה שכאשר מגיעה אישה וטוענת שמישהו בעבודה העיר לה הערה על גודל הציצים (כלומר הטרדה מינית בעבודה), מייד ימנו מומחה והמומחה מייד יטען שהאישה הפכה נכה בנכות פסיכיאטרית ושהביטוח הלאומי צריך לשלם לה כ 4,000 ש”ח כל חודש לכל החיים….

 

דגית ויסמן שופטת מטורללת בדיני עבודה

דגית ויסמן שופטת מטורללת בדיני עבודה

 

והנה מקרה בו השופטת עם השם המוזר דגית ויסמן לפסקה דווקא נגד הביטוח הלאומי.  מדובר בעובד בנק ניסים דיין שקיבל מייל ובו הערה “מעליבה” ובגלל זה קיבל אירוע מוחי ועכשיו הוא נכה לכל החיים, והביטוח הלאומי צריך לתת לו קצבת  נכות לכל החיים.

כנראה ההורים של דגית התלבטו אם לקרוא לה קרפיונית, ובסוף הלכו על שם קצר יותר, דגית שיעיד על רמת ה IQ של ביתם.

האמנם?  אירוע מוחי בגלל מייל מעליב???  זה תאונה בעבודה???   אנחנו לא חושבים ככה.  קראנו את פסק הדין והמדובר באירוע שגרתי שקורה כל יום, בכל שעה בכל דקה בכל שניה ובכל מקום בעולם.  אנשים בעבודה פונים זה לזה ויש להם תלונות.  זה אירוע מוחי? זו תאונה?  זו מציאות החיים ועם זה צריך להתמודד.  לא תאונה, לא נכות ולא נעליים.

אבינועם רכס נוירלוג ממציא חוות דעת אידיוטיות ששוות לתחת

אבינועם רכס נוירלוג ממציא חוות דעת אידיוטיות ששוות לתחת

 

הנה תיאור המקרה לשטענת העובד גרם לו “השפלה”: התובע, יליד 1959, עבד בבנק כ-36 שנים..שימש כעוזר מנכ”ל ומנהל שיווק בבנק.  במאי 2015 הוא פנה פנה במייל לעורכת דין עדי בלקין מהמחלקה המשפטית של הבנק וביקש את התייחסותה להסכם מסויים.  היא ענתה לו שלא יפנה אליה ישירות וש”יפנה דרך עובד זוטר ממנו שנמוך ממנו בשתי דרגות מבחינה היררכית בבנק”, וגם כתבה “שהעובדים יכבדו את עבודתה “ואל תבואו בדרישות, כאילו מדובר במקרה של חדר מיון שאנו מעכבים”…. “התובע הדגיש כי היה המום למשמע התשובה, התרגז מאוד מההחלטה והתקשה לעכל שתהליכי עבודה שונו מבלי להתייעץ איתו. הוא חש תחושת השפלה, פגיעה במעמדו ובסמכויות הניהול שלו ואף נפגע מהאופן שבו הדברים התגלו לו”.

 

עדי בלקין שלחה מייל לסגן מנהל בנק והוא רץ למיון וביים לעצמו נכות נוירולוגית

עדי בלקין שלחה מייל לסגן מנהל בנק והוא רץ למיון וביים לעצמו נכות נוירולוגית

הבנתם את זה?  עורכת דין של הבנק אמרה לסגן מנכ”ל בבנק שיפנה אליה דרך עובד “שנמוך ממנו בשתי דרגות” ועל זה הוא חש השפלה וחטף אירע מוחי ובגלל זה הוא נכה….

תגידו אתם.  השופטת דגית ויסמן לא מטורללת לקבל תביעה כזאת?  מישהו נעלב בגלל שאמרו לו לפנות לעו”ד דרך עובד זוטר ב 2 דרגות?  שימו לב שהשופטת מינתה מומחה אבינועם רכס וגם הוא “סבר” ש”ש קשר סיבתי בין המייל של העורכת דין לאירוע המוחי”.  זה מומחה??? תשובה:  זה אקדח להשכיר.

למה מקבלים פיצוי חודשי על נכות ולא פיצוי פר אירוע?  

נניח שהאיש באמת הושפל ע”י עדי בלקין.  נניח.  ונניח שהוא הלך לבית חולים.  נניח.  אולי מגיע לו על זה 2,000-4,000 ש”ח על כל האירוע.  אבל במדינת ישראל מצאו קומנבינה לסדר לאנשים גמלה חודדשית על חשבון המדינה:  תובעים את הביטוח הלאומי וטוענים שבגלל הארוע האיש הפך נכה לכל החיים.  את הנכות מודדים לפי אחוזים ויש טבלאות של הביטוח הלאומי כמה מגיע לפי הטבלה.

זו הסיבה שיש שיטפון של תביעות בהן כל עובד ממציא אירוע סתמי ושולי וטוען שנגרמה לו נכות.  הוא לא טוען לנזק כי אז הוא יקבל פיצוי חד פעמי- אם בכלל.  השופטים כפי שאפשר לראות בכלל לא שואלים את עצמם עד כמה האירוע הזה מתקבל על הדעת – למשל שבגלל מייל תמים של עו”ד עסוקה, מישהו עם אגו של נאד נפוח ירוץ למיון ויביים לעצמו התקפת עצבים נוירולוגית.

למה בתביעה הזו לא נתבעה הו”ד עצמה כדי שהיא תוכל להתנגד ולחשוף את הצד שלה?  למה המעסיק לא נתבע?  למה מדינת ישראל צריכה לשלם קצבה על דבר כזה שטותי?  עכשיו יהיה עוד הליך שבו הביטוח הלאומי יתבע את הבנק, והבנק יתנגד ויהיה שישו ושימחו.  אנו לא מצליחים להבין למה בסוג כזה של תביעות המדינה צריכה לשלם ולא בנק מרכנתיל?

 

 

להלן כתבה באתר פסק דין 11/10/2021:

ניסים דיין עובד בנק קיבל אירוע מוחי תוך כדי קריאת מייל מעו”ד עדי בלקין – ויוכר כנפגע עבודה

העובד התכתב עם רפרנטית מהמחלקה המשפטית של הבנק ותגובתה גרמה לו להתרגז מאוד. ביטוח לאומי סירב להכיר בפגיעה וטען שלא הוכח “אירוע חריג” אך בית הדין קיבל את התביעה

בבית הדין לעבודה בתל אביב התקבלה לאחרונה תביעה שהגיש עובד בנק נגד ביטוח לאומי. במאי 2015 עבר העובד על מיילים והופתע לקרוא תשובה ביקורתית של רפרנטית המחלקה המשפטית. בהמשך נודע לו שהמחלקה מבקשת ממנו לתקשר מולה דרך עובד זוטר ממנו מה שגרם לו לתחושת השפלה. חולשה וסחרחורת שהחל להרגיש התבררו בהמשך כאירוע מוחי. בית הדין הכיר באירוע כפגיעה בעבודה.

התובע, יליד 1959, סיפר שעבד בבנק כ-36 שנים ובתפקידו האחרון שימש כעוזר מנכ”ל ומנהל שיווק בבנק.

במאי 2015 הוא פנה פנה במייל לעורכת דין מהמחלקה המשפטית של הבנק וביקש את התייחסותה להסכם מסויים.

למחרת, בשעות הבוקר המוקדמות, הוא החל את יום העבודה בקריאת מיילים. תוך כדי קריאת הדוא”ל, הוא נתקל בתשובתה של עורכת הדין, בה היא מבקשת שהעובדים יכבדו את עבודתה “ואל תבואו בדרישות, כאילו מדובר במקרה של חדר מיון שאנו מעכבים”.

התובע ציין כי הופתע מתשובה זו, מאחר שבשגרה השיח בינו ובינה אינו פורמלי ונוסח התשובה נראה לו תמוה. לכן הוא התקשר למחלקה המשפטית כדי להבין במה מדובר ונאמר לו כי מעתה עליו לתקשר עם המחלקה רק דרך עובד זוטר ממנו שנמוך ממנו בשתי דרגות מבחינה היררכית בבנק.

התובע הדגיש כי היה המום למשמע התשובה, התרגז מאוד מההחלטה והתקשה לעכל שתהליכי עבודה שונו מבלי להתייעץ איתו. הוא חש תחושת השפלה, פגיעה במעמדו ובסמכויות הניהול שלו ואף נפגע מהאופן שבו הדברים התגלו לו.

תוך כדי הדברים הוא החל לחוש חולשה כללית וחולשה בפלג גוף שמאל, מלווה בסחרחורת. הוא התקשה לאחוז במכשיר הטלפון הנייד ואף לבצע הליכה קצרה. בהתייעצות טלפונית עם רופא שעובד בתל השומר, הוא הופנה מיד למיון. בבית החולים התברר שהוא סובל מאירוע מוחי.

בית הדין מינה מומחה לבחינת הקשר הסיבתי והוא כתב כי אם האירוע המוחי החל תוך כדי קריאת הדוא”ל הרי שקיימת סמיכות זמנים מובהקת בין האירוע החריג בעבודה לבין תחילתה של המחלה המוחית.

ביטוח לאומי חלק על קביעת המומחה ואף טען שלא הוכח אירוע חריג באותו בוקר. לדבריו, לוחות הזמנים שתיאר התובע אינם הגיוניים ולא ייתכן שהוא התקבל בבית החולים בתוך 16 דקות מתחילת האירוע. המוסד ביקש לבצע איכון של הטלפון הנייד של התובע.

ספק לטובת המבוטח

השופטת דגית ויסמן קיבלה את התביעה. היא כתבה כי האיכון אינו סותר את גרסת התובע והוא מלמד כי אכן סמוך מאוד לאחר ששלח דוא״ל למחלקה המשפטית (ב-8:19) הוא החל לחוש ברע ויצא לכיוון בית החולים.

״לאור העדויות שנשמעו, לא מצאנו כי סימני השאלה שהנתבע העלה לגבי התנהלות התובע בבוקר האירוע, מביאים למסקנה חד משמעית כי יש לדחות את גרסת התובע. נזכיר כי מקום בו קיים ספק, אין לזקוף אותו לחובת המבוטח״, כתבה השופטת.

בנסיבות אלה קבעה השופטת כי התעסקות התובע בדוא״ל גרמה לו לחוש ברע וקיבלה את קביעת המומחה שלפיה בנסיבות אלה יש קשר בין האירוע החריג בעבודה לבין המחלה המוחית.

ביטוח לאומי חויב בהוצאות בסך 5,000 שקל.

  • ב”כ התובע: עו”ד אלישר פיינגרש ממשרד מרקמן את טומשין
  • בכ”כ הנתבע: עו”ד וידנה

https://www.psakdin.co.il/Document/%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93-%D7%91%D7%A0%D7%A7-%D7%A9%D7%9C%D7%A7%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2-%D7%9E%D7%95%D7%97%D7%99-%D7%AA%D7%95%D7%9A-%D7%9B%D7%93%D7%99-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9C-%D7%99%D7%95%D7%9B%D7%A8-%D7%9B%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2-%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94#.YXKXZJ5BzIW

להלן פסק הדין:

ב”ל
בית דין אזורי לעבודה
22770-06-17
04/09/2021
בפני השופטת:
דגית ויסמן
– נגד –
תובע:
ניסים דיין
עו”ד אלישר פיינגרש ממשרד מרקמן את טומשין
נתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו”ד וידנה
פסק דין

 

1.התובע, שבמועדים הרלוונטיים עבד בבנק מרכנתיל דיסקונט, מבקש להכיר באירוע מוחי מיום 21.5.21 כפגיעה בעבודה.

 

2.לאחר ישיבת הוכחות בה נשמעו התובע ועדיו, התקבלה טענת התובע כי בבוקר יום 21.5.15 אירע לתובע “אירוע חריג” בעבודה, ונקבע כי יש למנות מומחה /יועץ רפואי שיחווה את דעתו בשאלת הקשר הסיבתי.

 

3.בהחלטה על מינויו של פרופ’ אבינועם רכס כמומחה/ יועץ רפואי, נקבעו העובדות הבאות:

 

א.התובע, יליד 1959, עבד בבנק מרכנתיל דיסקונט כ – 36 שנים ובתפקידו האחרון שימש כעוזר מנכ”ל ומנהל שיווק בבנק.

ב.ביום 20.5.15 התובע פנה במייל לעו”ד xxx, רפרנטית מולה התובע עבד במחלקה המשפטית של הבנק וביקש את התייחסותה להסכם מסויים.

ג.למחרת, ביום 21.5.15 בשעות הבוקר המוקדמות, התובע החל את יום העבודה בקריאת הודעות דוא”ל (מיילים) שקיבל ביומיים קודם לכן, לאחר ששהה יומיים בקורס מנהלים בכירים.

ד.תוך כדי קריאת הדוא”ל, התובע נתקל בתשובתה של עו”ד בלקין, בה היא מבקשת שהעובדים יכבדו את עבודתה “ואל תבואו בדרישות, כאילו מדובר במקרה של חדר מיון שאנו מעכבים”.

ה.התובע הופתע מתשובה זו, מאחר שבשגרה השיח בינו ובינה אינו פורמלי ונוסח התשובה נראה לו תמוה. על כן התקשר לאגף לייעוץ משפטי כדי להבין במה מדובר. בשיחת הטלפון נאמר לתובע כי כל דבר שקשור לשיווק ושנדרש את אישורה של המחלקה המשפטית, על התובע להעביר דרך עובד זוטר ממנו (ראש מטה סניפים), שדרגתו מנהל.

ו.התובע היה המום למשמע תשובה זו. הן מאחר שלא נאמר לו דבר קודם לכן והן מאחר שהוחלט מאחורי גבו שגורם שנמוך ממנו שתי דרגות מבחינה היררכית בבנק יפקח ויבדוק אותו ולמעשה יהיה גורם מתווך בינו לבין המחלקה המשפטית. זאת כאשר עד אותה עת, התובע הוא שניהל את השיח עם המחלקה המשפטית.

ז.התובע התרגז מאוד מההחלטה והתקשה לעכל שתהליכי עבודה שונו מבלי להתייעץ איתו ואף הוחלט שיאלץ לבקש אישור מעובד זוטר ממנו. התובע חש תחושת השפלה, פגיעה במעמדו ובסמכויות הניהול שלו ואף נפגע מהאופן שבו הדברים התגלו לו.

ח.תוך כדי דברים התובע החל לחוש חולשה כללית וחולשה בפלג גוף שמאל, מלווה בסחרחורת. התובע התקשה לאחוז במכשיר הטלפון הנייד ואף לבצע הליכה קצרה. התובע הלך להביא הדפסה מהמדפסת המרכזית בחדר הסמוך ולא הצליח ללכת על הרגל.

ט.התובע התייעץ טלפונית עם רופא שעובד בתל השומר, שהפנה אותו מיד למיון. מזכירתו של התובע ליוותה אותו למונית והוא התפנה לבית החולים וולפסון.

י.גם בבית החולים התובע המשיך לבדוק הודעות דוא”ל בטלפון הנייד ולהתעסק במקרה.

 

4.להלן השאלות שהוצגו למומחה ותשובותיו (ההדגשות במקור – ד.ו.):

ש’א.מהו הליקוי הרפואי ממנו התובע סובל?

ת:התובע התקבל בבית החולים וולפסון בתאריך 21.5.2015 בשעה 8:46 כשהוא סובל מאירוע מוחי איסכמי, המיספרי ימני עם חולשת פלג גוף שמאל. על פי התיעוד משם עולה כי סבל מגורמי סיכון של יתר לחץ דם והיפרליפידמיה, לחלות באירוע מוחי.

על פי התיעוד מבית החולים עולה כי ‘יום קודם לפני קבלתו הלך לישון בלילה כשהכל בסדר. בבוקר בשעה 6:00 התעורר עם חולשה מינימלית ברגל שמאל שהחמירה והתקדמות (צ.ל. והתקדמה – א.ר.) ליד שמאל’. בבדיקה נוירולוגית נמצאה חולשת פלג גוף שמאל. בבדיקת CT ובבדיקת CT angio נמצא ‘אוטם קטן בקורונה רדיאטה מימין שגילו אינו ברור’. אובחן כ – Ischemic stroke in evolution (אירוע מוחי מתפתח – א.ר.) והתובע אושפז להמשך בירור וטיפול.

בהעתק נוסף של מכתב השחרור מבית החולים נרשם כי ‘בבוקר בשעה 8:30 הופיעה חולשה מינימלית ברגל שמאל שהחמירה והתקדמות’ עם הערה כי התיעוד ‘תוקן לבקשת החולה’. (ההדגשות שלי).

 

אני מבקש מבית הדין להכריע בין שתי גרסאות אלו של התיעוד הרפואי ולקבוע מי מהן היא הנכונה מאחר ותשובותיי מותנות בגרסה הנכונה. בבואו להחליט אודה אם בית הדין ייתן תשומת לבו לכך שעל פי גרסת התובע ומחישוב הזמנים עולה כי הוא התייצב בחדר המיון תוך 16 דקות מתחילת האירוע, פרק זמן קצר ביותר ולא שכיח.

 

ש’ב.האם התובע עבד אירוע מוחי על פי החומר הרפואי המצ”ב?

ת:התשובה לשאלה זו חיובית. התובע עבר אירוע מוחי ‘שגילו אינו ברור’.

 

ש’ג.האם קיים קשר סיבתי בין האירוע מיום 21.5.15 המתואר לעיל ובין האירוע המוחי אותו עבר התובע?

ת:התשובה לשאלה זו מותנית בהחלטת בית הדין לגבי מועד תחילת האירוע המוחי.

אם אכן האירוע התגלה עם שחר כשהתעורר מהשינה הרי שאין כל קשר בין האירועים בעבודה והופעת המחלה המוחית.

אם האירוע המוחי החל כמתואר בהחלטת בית הדין תוך כדי קריאת הדוא”ל הרי שקיימת סמיכות זמנים מובהקת בין האירוע החריג בעבודה לבין תחילתה של המחלה המוחית.

 

ש’ד.אם התשובה לשאלה ג’ לעיל היא חיובית – האם לדעתך סביר יותר שהאירוע המוחי היה מתרחש בפרק הזמן בו הוא אירע בפועל ם אלמלא האירוע המתואר לעיל או שסביר יותר להניח שאלמלא האירוע הנ”ל, מועד התרחשותו היה נדחה לפרק זמן מאוחר יותר?

ת.גם התשובה לשאלה זו מותנת בהחלטת בית הדין לגבי מועד תחילת האירוע המוחי.

אם האירוע המוחי התגלה עם שחר כשהתעורר מהשינה הרי שהשפעת גורמי הסיכון שהיו לתובע לחלות באירוע מוחי גוברת על השפעת כל גורם אחר.

אם האירוע המוחי החל כמתואר בהחלטת בית הדין תוך כדי קריאת הדוא”ל הרי שהשפעת האירוע החריג בעבודה גוברת על גורמי הסיכון שהיו בתובע ואלמלא אירוע חריג זה המחלה המוחית לא היתה מתרחשת במועד בו התרחשה או שהייתה נדחית למועד לא ידוע אחר, עתידי.

 

5.לאור תשובות המומחה, ניתנה החלטה המבהירה את התשתית העובדתית כדלקמן:

 

“בהתאם להחלטה מיום 24.9.19, הרישום בבית החולים לפיו כבר בשעה 6:00 בבוקר התובע חש ברע ביום האירוע (21.5.15) תוקן לבקשת התובע. באותה החלטה התקבלה גרסתו העובדתית של התובע לפיה החל לחוש ברע בסביבות השעה 8:20. כלומר, מבחינה עובדתית יש לקבל את גרסת התובע לפיה הרישום לפיו החל לחוש ברע כבר שעה 6:00 הוא רישום שגוי (עניין זה מתיישב גם עם עדות אשתו של התובע (ר’ סעיף 15 להחלטה מיום 24.9.19).”

 

6.הצדדים לא ביקשו להציג שאלות הבהרה למומחה.

 

7.הנתבע ביקש לקבל צו איכון טלפון סלולרי של התובע בבוקר האירוע.

 

למרות העיתוי החריג לבקשה (לאחר שכבר ניתנה חוות דעת המומחה והצדדים הודיעו שאין הם מבקשים להציג לו שאלות הבהרה), הבקשה התקבלה. במסגרת הנימוקים לקבלת הבקשה, נשקלה העובדה שהמומחה מטעם בית הדין קבע בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי ציר הזמנים שנקבע על ידי בית הדין מעורר קושי משמעותי.

 

בעניין “ציר הזמנים” נקבע שגם אם קודם לכן נקבע על ידי בית הדין כי המיחושים החלו בסביבות השעה 8:20 ולא כפי שציין המומחה (בהסתמך על תיקון הרישום הרפואי – בשעה 8:30), מדובר ב”לוח זמנים צפוף”.

 

נימוק נוסף לקבלת בקשת הנתבע היה שעל פי חוות הדעת, קיימות שתי תוצאות הפוכות שניתן להגיע אליהן, והן תלויות בשאלה העובדתית – מתי התגלה האירוע המוחי – האם עם שחר או תוך כדי קריאת הדוא”ל. כלומר, בירור השאלה העובדתית מכריע את גורל התביעה.

 

משכך ומאחר שהעומד לדיון הוא זכויות סוציאליות המשולמות מהקופה הציבורית, וכיוון שתפקידו של בית הדין הוא לרדת לחקר האמת, אין זה סביר בנסיבות בהן המומחה מטעם בית הדין הפנה במפורש לקושי בגרסה העובדתית שנקבעה על ידי בית הדין, כי בית הדין לא יהא נכון לשקול ראיות נוספות.

 

כלומר, אם תתקבל עמדת התובע, משמעות הדברים היא כי זכויות סוציאליות לפי חוק יקבעו על יסוד קביעה עובדתית שמעוררת ספקות אף בעיני המומחה מטעם בית הדין. כל זאת למרות שניתן עוד באותו שלב וטרם שבית הדין קם מכסאו, לבחון ראיות אובייקטיביות נוספות, שיסייעו לבית הדין לרדת לחקר האמת ואשר איש מהצדדים אינו יכול להשפיע על תוכנן (בשונה מפרשנות שתנתן על ידי כל אחד מהצדדים לגבי פרטי האיכון).

 

8.על פי נתוני האיכון שהתקבלו, ביום האירוע, בין השעות 7:28 ל – 8:19 התובע היה באזור קריית הממשלה בתל אביב (היינו ליד מקום עבודתו של התובע – מגדלי היובל בשדרות מנחם בגין). האיכון הבא, בשעה 8:36 היה ליד מרכז הטניס ביפו ובשעה 8:38 במרכז הרפואי וולפסון.

 

9.התובע ביקש לקבל את התביעה, על סמך חוות הדעת, הקביעות העובדתיות בהחלטת בית הדין ופרטי האיכון, התומכים בגרסת התובע, שנתקבלה על ידי בית הדין. התובע הדגיש בסיכומיו כי עבד סמוך לקרית הממשלה בתל אביב (בדרך מנחם בגין) וכי הנסיעה לבית החולים היתה מהירה ובניגוד לכיוון התנועה, כך אף עולה מהעדויות שנשמעו.

 

10.לטענת הנתבע, יש לדחות את התביעה וכלל לא היה מקום למנות מומחה, כיוון שלא הוכח אירוע חריג שהתרחש בעבודתו של התובע בשעה 8:20, ביום 21.5.21.

 

לעניין איכון הטלפון הנייד, נטען כי הנתונים שבו אינם מתיישבים עם עדות חברו של התובע לעבודה, מר XX, שהעיד שכבר בשעה 7:30 ראה שהתובע אינו חש ברע ו”סוחב את הרגל”. הנתבע טען כי מדובר בפרק זמן בלתי סביר וכי לוח הזמנים המתואר על ידי התובע מתעלם מהזמן שאורכת היציאה מהבניין ומציאת מונית. הנתבע אף התייחס למגוון הפעולות שהתובע ביצע (שליחת מייל, שיחת טלפון עם רופא, שיחה עם המזכירה) עד שיצא לבית החולים, וטען שלא יתכן שכל אלה נעשו ב”חלון הזמנים” שהתובע תיאר.

 

11.מסיכומי הצדדים עולה כי המחלוקת ביניהם אינה נוגעת לחוות הדעת, שהיא אכן חוות דעת ברורה ומנומקת כדבעי. המחלוקת היא במישור העובדתי – האם הוכח אירוע חריג בעבודתו של התובע.

 

בנושא זה, עיקר טענות הנתבע נוגעות לציר הזמנים שהתובע תיאר בעדותו – הן בתצהירו והן בבית הדין.

 

12.ניתוח העדויות והראיות הובא במפורט בהחלטה בה התקבלה גרסת התובע לגבי האירוע חריג (החלטה מיום 24.9.19). אין לנו אלא לחזור על האמור שם, המשקף את התרשמותנו מהעדויות שנשמעו.

 

13.לא מצאנו כי האיכון סותר את גרסת התובע. לפי הראיות (נ/3) התובע שלח את הדוא”ל לגב’ xxx בשעה 8:18 ואכן בשעה 8:19 הטלפון שלו אוכן ליד מקום עבודתו. האיכון הבא, ליד מרכז הטניס ביפו, הנמצא קרוב מאוד לבית החולים וולפסון, מלמד כי אכן סמוך מאוד לאחר ששלח את הדוא”ל הנ”ל, החל לחוש ברע ויצא לכיוון בית החולים.

 

14.טענות הנתבע לפיהן אין זה סביר שהתובע הספיק בפרק זמן קצר לצאת מיד לכיוון בית החולים וגם לשוחח עם מזכירתו ועם רופא, הן סברא שאין לה עיגון בראיות. לא מן הנמנע כי השיחות היו קצרות (ר’ בעדות התובע עמוד 7 שורות 17- 18) וייתכן גם שדברים נעשו במקביל. בנוסף ובהתייחס לפרק הזמן למציאת מונית, התובע העיד שמוניות ממתינות בחזית הבנין בו עבד (עמוד 4 שורה 19). כלומר, לא נדרש להמתין למונית. כמו כן, התובע העיד (והדברים מתיישבים עם השכל הישר וניסיון החיים) כי הנסיעה היתה קצרה, ובכיוון נגדי לעומסי התנועה בבוקר (עמוד 4 שורות 30-32).

 

אשר לעדותו של מר XX, הוא נשאל במפורש מתי התובע יצא מהבנין, ותשובתו לא היתה נחושה, אלא מהוססת – “.. סדר גודל…”, “זה מסתדר לי”, כך שאין מקום לקבוע על יסוד עדות זו כי לוח הזמנים שהתובע הציג אינו הגיוני.

 

מכל מקום, לאור העדויות שנשמעו, לא מצאנו כי סימני השאלה שהנתבע העלה לגבי התנהלות התובע בבוקר האירוע, מביאים למסקנה חד משמעית כי יש לדחות את גרסת התובע. נזכיר כי מקום בו קיים ספק, אין לזקוף אותו לחובת המבוטח.

 

15.לסיכום כל האמור לעיל, כיוון שלא מצאנו כי יש מקום לשנות את הקביעות העובדתיות שנקבעו בהחלטה מיום 24.9.19, יש לקבל את קביעתו המפורשת של המומחה, לפיה –

 

“אם האירוע המוחי החל כמתואר בהחלטת בית הדין תוך כדי קריאת הדוא”ל הרי שקיימת סמיכות זמנים מובהקת בין האירוע החריג בעבודה לבין תחילתה של המחלה המוחית.”

 

וכן –

“אם האירוע המוחי החל כמתואר בהחלטת בית הדין תוך כדי קריאת הדוא”ל הרי שהשפעת האירוע החריג בעבודה גוברת על גורמי הסיכון שהיו בתובע ואלמלא אירוע חריג זה המחלה המוחית לא היתה מתרחשת במועד בו התרחשה או שהייתה נדחית למועד לא ידוע אחר, עתידי.”

 

היינו, יש לקבל את התביעה.

 

16.סוף דבר – התביעה מתקבלת.

 

הנתבע ישא בהוצאות התובע, לרבות שכ”ט עו”ד, בסך 5,000 ₪ שאם לא ישולמו בתוך 30 ימים מקבלת החלטה זו, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, עד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ”ז אלול תשפ”א, (04 ספטמבר 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

https://www.psakdin.co.il/Court/%D7%91-%D7%9C-22770-06-17_3#.YXKWQZ5BzIU

 

פרטים נוספים על חילופי המיילים בין ניסים דיין לעו”ד עדי בלקין ניתן למצוא בהחלטות האלה של השופטת דגית ויסמן

 

 

דגית ויסמן החלטה מינוי אבינועם רכס לעובד בנק שהושפל מעוד עדי בלקין

 

וגם:

דגימת ויסמן מינוי מומחה לעובד שפתח מייל מעורכת דין עדי בלקין והושפל

וגם:

Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר.

Search Here:

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content

You May Also Like