אבישי גרינציייג שופר התעמולה של הפרקליטות תובע את אלי ציפורי 1 מיליון ש”ח על “ילדון רע בלי יושרה”, “עיתונאי פח המספק שירותי חיסול לפרקליטות” – והבדיחה שהכל אמת דיברתי!

אבישי גרימצייג קוקסינל עם כיפה מסריח מזוהמת הפרקליטות אותה הוא מייחצן

פעם כשבגלובס היה אלי ציפורי היה ערך מוסף ל”עיתון” הזה.  היום כשהוא בבעלות אלונה בר און, הגלובס הפך לזבל.  לראייה, שלפו את השמוק המטופש אבישי גרינצייג והחדירו אותו לגלובס כמו סוס טרויאני של הפרקליטות.

מי זה בכלל אבישי גרינצייג?  איש סרוג, טיפש ואוויל משריש שלא יודע לעשות כתבות, אבל לקבל על המוכן כתבות מוכנות מהפרקליטות והחונטה של הנהלת בתי המשפט, זה הוא כן יודע.  אבל רגע, כל נאד יודע לעשות קופי פייסט.  גם בכיתה א’.

ולדביל הזה נתנו בגלובס את הכותרת “כתב משפטי”.  אז שיהיה ברור, אבישי גרינצייג הוא לא כתב משפטי.  הוא תדמיצן ויחצ”ן בשכר של הפרקליטות.  מקבלת מהם הדלפות מוכנות ומתפרע על אנשים בהוראת בולדוג מהמפעילים שלו בפרקליטות והנהלת בתי המשפט.

אבישי גרימצייג קוקסינל עם כיפה מסריח מזוהמת הפרקליטות אותה הוא מייחצן
אבישי גרימצייג קוקסינל עם כיפה מסריח מזוהמת הפרקליטות אותה הוא מייחצן

רק היום 27/10/2021 פרסם אבישי גרינצייג כתבה מוכנה מראש מהאיש ברק לייזר מהנהלת בתי המשפט שפורסם עליו שהוא הדליף חומרים ללורי שם טוב.

חומרים כאלה עסיסיים כמו שלורי שם טוב קיבלה הוא בחיים לא היה מקבל, ולכן הבולבול הקטן שלו דולף מקנאה.  הרי לו נותנים רק חומר לעוס מוכן מראש, ואסור לו לשנות כלום או להוסיף כלום.  לעומת זאת לורי קיבלה יד חופשית ואת החומרים הכי עסיסיים והסקופים הכי טובים.  אבישי גרינצייג פשוט מתכווץ לעצמו מקנאה.

אבישי גרינצייג לא עיתונאי זה כלבלב שפוט של הפרקליטות יחצן קופי פייסט
אבישי גרינצייג לא עיתונאי זה כלבלב שפוט של הפרקליטות יחצן קופי פייסט

 

הנה מקצת מתגוביות הגולשים על הכתבה שהוא עצמו פרסם:  “אבישי גרינצייג (כותב הכתבה) אתה עבד נרצע של המערכת על כל תחלואה זה לא עיתונות זה תעמולה אני מקווה שלפחות משלמים לך כהוגן”, “למי שלא יודע, אבישי גרינצייג הוא הדובר הבלתי רשמי של המערכת המשפטית – מתחרה עם גליקמן, כך שיש לקחת את דבריו בערבון מוגבל מוגבל מוגבל”.  “גרינצייג זה הטוכעס לעקר של מערכת המשפט כמו אביעד גליקמן. מעניין של מי הלשון יותר חומה”.  “והשאלה היותר חשובה היא מדוע גלובס נותנים לשופרי הביב להציף את האתר שלהם בכתבות “דעה” שאין בהם שום ערך עיתונאי מלבד דעתו האישית והסינתטית של אדון אבישי גרינצייג?”, “נפתחה התחרות בין גליקמן לגרינצייג על תואר הלקקן”, “למה לכתוב ביקורת כזו? הרי עוד לפניה יצא לך מוניטין של “כתב חצר” של הפרקליטות לא עדיף להוריד פרופיל ולחכות?”, “לא רוצה להיות מגן הפרקליטות אבל בפועל כן.  אלף כמוך לא ישכנעו הציבור שמדובר במערכת רקובה מהיסוד”,

ולזה קוראים חוכמת המונים…..

הכבוד האבוד של גרינצייג – תבע את אלי ציפורי על מיליון ש”ח

זוהי עובדה מוכחת שאבישי גרינצייג הוא שופר תעמולה של הפרקליטות, מלכך פינכה, כלבלב חצר, אבל כשאומרים את זה עליו הוא נעלב…..  ממש כמו הפרקליטים והשופטים עליהם הוא מגן בחירוף נפש….  שכר לו גרינצייד עורך דין בשקל וחצי והגיש תביעה מטופשת על מיליון ש”ח נגד אלי ציפורי.  רק האגרה עולה לו 25,000 ש”ח.  כמה כבר משלמים לו בגלובס?  8,500 ש”ח לחודש??? איך זה משתלם לו?  הרי גם אם יצליח בתביעה לא יקבל יותר מ 10,0000 ש”ח….

את אבישי גרינצייג מיצג עו”ד צביקה מצקין. לא מן הנמע ששניהם עשו זה לזה דיגי דיגי.

צביקה מצקין עורך דין בשקל וחצי ניסח תביעה דבילית שאין לו שום יכולת להוכיח
צביקה מצקין עורך דין בשקל וחצי ניסח תביעה דבילית שאין לו שום יכולת להוכיח

בתביעתו גרינצייג טוען שהוא חווה “מסע הכפשות ללא גבולות של התנהגות אנושית מכובדת או קולכגיאליות בין שני עיתונאים מכובדים”.  לטענתו אלי ציפורי מקנא בו כי הוא נשאר בגלובס וציפורי פוטר מגלובס.  גרינצייג טוען שהוא הושפל ובוזה 160 פעם בטוויטר ועוד עשרות פעמים בפייסבוק ובאינסטגרם.

ועל מה המהומה?  לדבריו אלי ציפורי אומר עליו שהוא “איש רע בלי יושרה, עם יכולת לא אנושית לטנף ולהשמיץ“.  הבעיה היא שזה נכון ושציפורי צודק.  אכן אבישי גרינצייג הוא טנפן ומשמיצן ללא גבולות.  עוד ביטויים שציפורי קרא לו הן “ילדון אומלל” ו”אידיוט שימושי“.  הבעיה היא שגם זה נכון, גרינצייג הוא באמת ילדון אומלל ואידיוט.

יש עוד ביטויים בכתב התביעה שהוא “שופר של החונטה”, ו”מתחנף לחונטה התקשורתית”, וגם זה, מה לעשות נכון…..  הביטויים של ציפורי היו עדינים.

עוד מתלונן אבישי גרינצייג שציפורי כתב עליו שהוא “מקריא דף מסרים של הפרקליטות” (מכאן הטענה שהוא עצלן כי הוא לא באמת כותב כלום, הכל נכתב לו ע”י המפעילים שלו בפרקליטות….).  יש עוד ביטויים “עבד נרצע של מנדלבליט” ו”פודל של הפרקליטות“, “עיתונאי פח המספק שירותי חיסול בשירות הפרקליטות“, “מכסתח את עבריינות הפרקליטות“, וגם זה נכון ב 100%.

אלי ציפורי עושה עבודת קודש למיגור השחיתות בפרקליטות ובבתי המשפט
אלי ציפורי עושה עבודת קודש למיגור השחיתות בפרקליטות ובבתי המשפט

הבנתם את התמונה.  כתב האישום ממשיך ככה לאורך עמודים על גבי עמודים כאשר העורך דין המטופש של אבישי גרינצייג טורח לבודד כל מילה ולהסביר כמו לילד קטן מה המשמעות של פודל, מה המשמעות של כתבלב פרקליטות ומה המשמעות של עבד נרצע של הפרקליטות.  כמה מיותר וכמה בזבוז של עמודים.  הרי הביטוים מדברים בעד עצמם.

ועדנה קרנבל שואלת, איך בדיוק הכלבלב גריצייג יוכיח שהוא לא מקבל פקודות חיסול ממנדלבליט והכפופים שלו?  הרי כל הכתבות שלו ללא יוצא מהכלל הן כתבות מוכנות מראש שמגיעות אליו במייל או ווצאפ ישירות מהפרקליטות.  האם הוא מוכן לחשוף את כל זה בגילוי מסמכים?  האם הוא מוכן לעמוד לחקירה נגדית ולהישאל בדיוק על כל כתבת חיסול שהוא משחרר לגלובס, מי נתן לו את ה”סקופ”?

לא פלא שהתביעה הוגשה בהרצליה בכוונה כדי שהיא תגיע לעוד שופר של הפרקליטות, השופט הגועלי גלעד הס….  בסוף הם קיבלו שופט אחר יעקב שקד שהוא קצת יותר נורמלי.  

תהנו מכתב תביעה של אידיוט שחושב שהוא יכול להוכיח בבית משפט שהוא לא אידיוט…..  בדיחה נלעגת… הסרוג הזה.

אבישי גרינצייג נ אלי ציפורי כתב תביעה

ולהלן כתב ההגנה שאלי ציפורי מכניס לאבישי גרינצייג באבו אביו.  רק לקרוא את זה אפשר לחוש את עוצמת ההחדרה של הפין עמוק בישבנו הסרוג של גרינצייג…

אבישי גרינצייג נ אלי ציפורי כתב הגנה

אבישי גרינצייג השתמש בהרשאת נט המשפט כעיתונאי לצרכיו הפרטיים

התביעה הזו נגד ציפורי עוררה שאלה נוספת הקשורה לחוסר היושרה של היחצן אבישי גרינצייג.  מסתבר שכעיתונאי מותר לו לחטט בכל תיקי נט המשפט שאינם חסויים, אבל הנחת העבודה היא שמותר לו לחטט רק לצרכי עבודה עיתונאית.  מה עשה הסרוג?  חיטט ונכנס לתיקים פרטיים של אלי ציפורי והצליח להוציא משם מסמכים הקשורים לטיפולים פסיכולוגים – שלא לצרכי כתבה עיתונאית. 

רק על זה הנהלת בתי המשפט צריכה לשלול לאבישי גרינצייג את ההרשאה לעיין בנט המשפט כעיתונאי.  זו הפרה של האימון שניתן בו שקיבל זכות עיון לצרכים עיתונאיים והשתמש בזה לצרכים פרטיים. 

בדיון בהרצליה העו”ד שלו, צביקה מצקין, השתמש בחומרים האלה כד להתסיס את האווירה ולטעון שאלי ציפורי חולה נפש.  איך עו”ד במודע משתמש בחומרים שאסור היה למרשו להוציא מנט המשפט בלי להתבייש באולם מלא מפה לפה? 

כך נראה הדיון לפי סיקור מה 12/9/2021 של מי שנכח בו מ”העין השביעית” שזה עוד שופר תעמולה של הפרקליטות עם ניחוחות פמינאציה קשים. 

במחוזות ההזיה

פעם כשבגלובס היה אלי ציפורי היה ערך מוסף ל”עיתון” הזה.  היום כשהוא בבעלות אלונה בר און, הגלובס הפך לזבל.  לראייה, שלפו את השמוק המטופש אבישי גרינצייג והחדירו אותו לגלובס כמו סוס טרויאני של הפרקליטות.

מי זה בכלל אבישי גרינצייג?  איש סרוג, טיפש ואוויל משריש שלא יודע לעשות כתבות, אבל לקבל על המוכן כתבות מוכנות מהפרקליטות והחונטה של הנהלת בתי המשפט, זה הוא כן יודע.  אבל רגע, כל נאד יודע לעשות קופי פייסט.  גם בכיתה א’.

ולדביל הזה נתנו בגלובס את הכותרת “כתב משפטי”.  אז שיהיה ברור, אבישי גרינצייג הוא לא כתב משפטי.  הוא תדמיצן ויחצ”ן בשכר של הפרקליטות.  מקבלת מהם הדלפות מוכנות ומתפרע על אנשים בהוראת בולדוג מהמפעילים שלו בפרקליטות והנהלת בתי המשפט.

אבישי גרימצייג קוקסינל עם כיפה מסריח מזוהמת הפרקליטות אותה הוא מייחצן
אבישי גרימצייג קוקסינל עם כיפה מסריח מזוהמת הפרקליטות אותה הוא מייחצן

רק היום 27/10/2021 פרסם אבישי גרינצייג כתבה מוכנה מראש מהאיש ברק לייזר מהנהלת בתי המשפט שפורסם עליו שהוא הדליף חומרים ללורי שם טוב.

חומרים כאלה עסיסיים כמו שלורי שם טוב קיבלה הוא בחיים לא היה מקבל, ולכן הבולבול הקטן שלו דולף מקנאה.  הרי לו נותנים רק חומר לעוס מוכן מראש, ואסור לו לשנות כלום או להוסיף כלום.  לעומת זאת לורי קיבלה יד חופשית ואת החומרים הכי עסיסיים והסקופים הכי טובים.  אבישי גרינצייג פשוט מתכווץ לעצמו מקנאה.

אבישי גרינצייג לא עיתונאי זה כלבלב שפוט של הפרקליטות יחצן קופי פייסט
אבישי גרינצייג לא עיתונאי זה כלבלב שפוט של הפרקליטות יחצן קופי פייסט

 

הנה מקצת מתגוביות הגולשים על הכתבה שהוא עצמו פרסם:  “אבישי גרינצייג (כותב הכתבה) אתה עבד נרצע של המערכת על כל תחלואה זה לא עיתונות זה תעמולה אני מקווה שלפחות משלמים לך כהוגן”, “למי שלא יודע, אבישי גרינצייג הוא הדובר הבלתי רשמי של המערכת המשפטית – מתחרה עם גליקמן, כך שיש לקחת את דבריו בערבון מוגבל מוגבל מוגבל”.  “גרינצייג זה הטוכעס לעקר של מערכת המשפט כמו אביעד גליקמן. מעניין של מי הלשון יותר חומה”.  “והשאלה היותר חשובה היא מדוע גלובס נותנים לשופרי הביב להציף את האתר שלהם בכתבות “דעה” שאין בהם שום ערך עיתונאי מלבד דעתו האישית והסינתטית של אדון אבישי גרינצייג?”, “נפתחה התחרות בין גליקמן לגרינצייג על תואר הלקקן”, “למה לכתוב ביקורת כזו? הרי עוד לפניה יצא לך מוניטין של “כתב חצר” של הפרקליטות לא עדיף להוריד פרופיל ולחכות?”, “לא רוצה להיות מגן הפרקליטות אבל בפועל כן.  אלף כמוך לא ישכנעו הציבור שמדובר במערכת רקובה מהיסוד”,

ולזה קוראים חוכמת המונים…..

הכבוד האבוד של גרינצייג – תבע את אלי ציפורי על מיליון ש”ח

זוהי עובדה מוכחת שאבישי גרינצייג הוא שופר תעמולה של הפרקליטות, מלכך פינכה, כלבלב חצר, אבל כשאומרים את זה עליו הוא נעלב…..  ממש כמו הפרקליטים והשופטים עליהם הוא מגן בחירוף נפש….  שכר לו גרינצייד עורך דין בשקל וחצי והגיש תביעה מטופשת על מיליון ש”ח נגד אלי ציפורי.  רק האגרה עולה לו 25,000 ש”ח.  כמה כבר משלמים לו בגלובס?  8,500 ש”ח לחודש??? איך זה משתלם לו?  הרי גם אם יצליח בתביעה לא יקבל יותר מ 10,0000 ש”ח….

את אבישי גרינצייג מיצג עו”ד צביקה מצקין. לא מן הנמע ששניהם עשו זה לזה דיגי דיגי.

צביקה מצקין עורך דין בשקל וחצי ניסח תביעה דבילית שאין לו שום יכולת להוכיח
צביקה מצקין עורך דין בשקל וחצי ניסח תביעה דבילית שאין לו שום יכולת להוכיח

בתביעתו גרינצייג טוען שהוא חווה “מסע הכפשות ללא גבולות של התנהגות אנושית מכובדת או קולכגיאליות בין שני עיתונאים מכובדים”.  לטענתו אלי ציפורי מקנא בו כי הוא נשאר בגלובס וציפורי פוטר מגלובס.  גרינצייג טוען שהוא הושפל ובוזה 160 פעם בטוויטר ועוד עשרות פעמים בפייסבוק ובאינסטגרם.

ועל מה המהומה?  לדבריו אלי ציפורי אומר עליו שהוא “איש רע בלי יושרה, עם יכולת לא אנושית לטנף ולהשמיץ“.  הבעיה היא שזה נכון ושציפורי צודק.  אכן אבישי גרינצייג הוא טנפן ומשמיצן ללא גבולות.  עוד ביטויים שציפורי קרא לו הן “ילדון אומלל” ו”אידיוט שימושי“.  הבעיה היא שגם זה נכון, גרינצייג הוא באמת ילדון אומלל ואידיוט.

יש עוד ביטויים בכתב התביעה שהוא “שופר של החונטה”, ו”מתחנף לחונטה התקשורתית”, וגם זה, מה לעשות נכון…..  הביטויים של ציפורי היו עדינים.

עוד מתלונן אבישי גרינצייג שציפורי כתב עליו שהוא “מקריא דף מסרים של הפרקליטות” (מכאן הטענה שהוא עצלן כי הוא לא באמת כותב כלום, הכל נכתב לו ע”י המפעילים שלו בפרקליטות….).  יש עוד ביטויים “עבד נרצע של מנדלבליט” ו”פודל של הפרקליטות“, “עיתונאי פח המספק שירותי חיסול בשירות הפרקליטות“, “מכסתח את עבריינות הפרקליטות“, וגם זה נכון ב 100%.

אלי ציפורי עושה עבודת קודש למיגור השחיתות בפרקליטות ובבתי המשפט
אלי ציפורי עושה עבודת קודש למיגור השחיתות בפרקליטות ובבתי המשפט

הבנתם את התמונה.  כתב האישום ממשיך ככה לאורך עמודים על גבי עמודים כאשר העורך דין המטופש של אבישי גרינצייג טורח לבודד כל מילה ולהסביר כמו לילד קטן מה המשמעות של פודל, מה המשמעות של כתבלב פרקליטות ומה המשמעות של עבד נרצע של הפרקליטות.  כמה מיותר וכמה בזבוז של עמודים.  הרי הביטוים מדברים בעד עצמם.

ועדנה קרנבל שואלת, איך בדיוק הכלבלב גריצייג יוכיח שהוא לא מקבל פקודות חיסול ממנדלבליט והכפופים שלו?  הרי כל הכתבות שלו ללא יוצא מהכלל הן כתבות מוכנות מראש שמגיעות אליו במייל או ווצאפ ישירות מהפרקליטות.  האם הוא מוכן לחשוף את כל זה בגילוי מסמכים?  האם הוא מוכן לעמוד לחקירה נגדית ולהישאל בדיוק על כל כתבת חיסול שהוא משחרר לגלובס, מי נתן לו את ה”סקופ”?

לא פלא שהתביעה הוגשה בהרצליה בכוונה כדי שהיא תגיע לעוד שופר של הפרקליטות, השופט הגועלי גלעד הס….  בסוף הם קיבלו שופט אחר יעקב שקד שהוא קצת יותר נורמלי.  

תהנו מכתב תביעה של אידיוט שחושב שהוא יכול להוכיח בבית משפט שהוא לא אידיוט…..  בדיחה נלעגת… הסרוג הזה.

אבישי גרינצייג נ אלי ציפורי כתב תביעה

ולהלן כתב ההגנה שאלי ציפורי מכניס לאבישי גרינצייג באבו אביו.  רק לקרוא את זה אפשר לחוש את עוצמת ההחדרה של הפין עמוק בישבנו הסרוג של גרינצייג…

אבישי גרינצייג נ אלי ציפורי כתב הגנה

אבישי גרינצייג השתמש בהרשאת נט המשפט כעיתונאי לצרכיו הפרטיים

התביעה הזו נגד ציפורי עוררה שאלה נוספת הקשורה לחוסר היושרה של היחצן אבישי גרינצייג.  מסתבר שכעיתונאי מותר לו לחטט בכל תיקי נט המשפט שאינם חסויים, אבל הנחת העבודה היא שמותר לו לחטט רק לצרכי עבודה עיתונאית.  מה עשה הסרוג?  חיטט ונכנס לתיקים פרטיים של אלי ציפורי והצליח להוציא משם מסמכים הקשורים לטיפולים פסיכולוגים – שלא לצרכי כתבה עיתונאית. 

רק על זה הנהלת בתי המשפט צריכה לשלול לאבישי גרינצייג את ההרשאה לעיין בנט המשפט כעיתונאי.  זו הפרה של האימון שניתן בו שקיבל זכות עיון לצרכים עיתונאיים והשתמש בזה לצרכים פרטיים. 

בדיון בהרצליה העו”ד שלו, צביקה מצקין, השתמש בחומרים האלה כד להתסיס את האווירה ולטעון שאלי ציפורי חולה נפש.  איך עו”ד במודע משתמש בחומרים שאסור היה למרשו להוציא מנט המשפט בלי להתבייש באולם מלא מפה לפה? 

כך נראה הדיון לפי סיקור מה 12/9/2021 של מי שנכח בו מ”העין השביעית” שזה עוד שופר תעמולה של הפרקליטות עם ניחוחות פמינאציה קשים. 

במחוזות ההזיה

פעם כשבגלובס היה אלי ציפורי היה ערך מוסף ל”עיתון” הזה.  היום כשהוא בבעלות אלונה בר און, הגלובס הפך לזבל.  לראייה, שלפו את השמוק המטופש אבישי גרינצייג והחדירו אותו לגלובס כמו סוס טרויאני של הפרקליטות.

מי זה בכלל אבישי גרינצייג?  איש סרוג, טיפש ואוויל משריש שלא יודע לעשות כתבות, אבל לקבל על המוכן כתבות מוכנות מהפרקליטות והחונטה של הנהלת בתי המשפט, זה הוא כן יודע.  אבל רגע, כל נאד יודע לעשות קופי פייסט.  גם בכיתה א’.

ולדביל הזה נתנו בגלובס את הכותרת “כתב משפטי”.  אז שיהיה ברור, אבישי גרינצייג הוא לא כתב משפטי.  הוא תדמיצן ויחצ”ן בשכר של הפרקליטות.  מקבלת מהם הדלפות מוכנות ומתפרע על אנשים בהוראת בולדוג מהמפעילים שלו בפרקליטות והנהלת בתי המשפט.

אבישי גרימצייג קוקסינל עם כיפה מסריח מזוהמת הפרקליטות אותה הוא מייחצן
אבישי גרימצייג קוקסינל עם כיפה מסריח מזוהמת הפרקליטות אותה הוא מייחצן

רק היום 27/10/2021 פרסם אבישי גרינצייג כתבה מוכנה מראש מהאיש ברק לייזר מהנהלת בתי המשפט שפורסם עליו שהוא הדליף חומרים ללורי שם טוב.

חומרים כאלה עסיסיים כמו שלורי שם טוב קיבלה הוא בחיים לא היה מקבל, ולכן הבולבול הקטן שלו דולף מקנאה.  הרי לו נותנים רק חומר לעוס מוכן מראש, ואסור לו לשנות כלום או להוסיף כלום.  לעומת זאת לורי קיבלה יד חופשית ואת החומרים הכי עסיסיים והסקופים הכי טובים.  אבישי גרינצייג פשוט מתכווץ לעצמו מקנאה.

אבישי גרינצייג לא עיתונאי זה כלבלב שפוט של הפרקליטות יחצן קופי פייסט
אבישי גרינצייג לא עיתונאי זה כלבלב שפוט של הפרקליטות יחצן קופי פייסט

 

הנה מקצת מתגוביות הגולשים על הכתבה שהוא עצמו פרסם:  “אבישי גרינצייג (כותב הכתבה) אתה עבד נרצע של המערכת על כל תחלואה זה לא עיתונות זה תעמולה אני מקווה שלפחות משלמים לך כהוגן”, “למי שלא יודע, אבישי גרינצייג הוא הדובר הבלתי רשמי של המערכת המשפטית – מתחרה עם גליקמן, כך שיש לקחת את דבריו בערבון מוגבל מוגבל מוגבל”.  “גרינצייג זה הטוכעס לעקר של מערכת המשפט כמו אביעד גליקמן. מעניין של מי הלשון יותר חומה”.  “והשאלה היותר חשובה היא מדוע גלובס נותנים לשופרי הביב להציף את האתר שלהם בכתבות “דעה” שאין בהם שום ערך עיתונאי מלבד דעתו האישית והסינתטית של אדון אבישי גרינצייג?”, “נפתחה התחרות בין גליקמן לגרינצייג על תואר הלקקן”, “למה לכתוב ביקורת כזו? הרי עוד לפניה יצא לך מוניטין של “כתב חצר” של הפרקליטות לא עדיף להוריד פרופיל ולחכות?”, “לא רוצה להיות מגן הפרקליטות אבל בפועל כן.  אלף כמוך לא ישכנעו הציבור שמדובר במערכת רקובה מהיסוד”,

ולזה קוראים חוכמת המונים…..

הכבוד האבוד של גרינצייג – תבע את אלי ציפורי על מיליון ש”ח

זוהי עובדה מוכחת שאבישי גרינצייג הוא שופר תעמולה של הפרקליטות, מלכך פינכה, כלבלב חצר, אבל כשאומרים את זה עליו הוא נעלב…..  ממש כמו הפרקליטים והשופטים עליהם הוא מגן בחירוף נפש….  שכר לו גרינצייד עורך דין בשקל וחצי והגיש תביעה מטופשת על מיליון ש”ח נגד אלי ציפורי.  רק האגרה עולה לו 25,000 ש”ח.  כמה כבר משלמים לו בגלובס?  8,500 ש”ח לחודש??? איך זה משתלם לו?  הרי גם אם יצליח בתביעה לא יקבל יותר מ 10,0000 ש”ח….

את אבישי גרינצייג מיצג עו”ד צביקה מצקין. לא מן הנמע ששניהם עשו זה לזה דיגי דיגי.

צביקה מצקין עורך דין בשקל וחצי ניסח תביעה דבילית שאין לו שום יכולת להוכיח
צביקה מצקין עורך דין בשקל וחצי ניסח תביעה דבילית שאין לו שום יכולת להוכיח

בתביעתו גרינצייג טוען שהוא חווה “מסע הכפשות ללא גבולות של התנהגות אנושית מכובדת או קולכגיאליות בין שני עיתונאים מכובדים”.  לטענתו אלי ציפורי מקנא בו כי הוא נשאר בגלובס וציפורי פוטר מגלובס.  גרינצייג טוען שהוא הושפל ובוזה 160 פעם בטוויטר ועוד עשרות פעמים בפייסבוק ובאינסטגרם.

ועל מה המהומה?  לדבריו אלי ציפורי אומר עליו שהוא “איש רע בלי יושרה, עם יכולת לא אנושית לטנף ולהשמיץ“.  הבעיה היא שזה נכון ושציפורי צודק.  אכן אבישי גרינצייג הוא טנפן ומשמיצן ללא גבולות.  עוד ביטויים שציפורי קרא לו הן “ילדון אומלל” ו”אידיוט שימושי“.  הבעיה היא שגם זה נכון, גרינצייג הוא באמת ילדון אומלל ואידיוט.

יש עוד ביטויים בכתב התביעה שהוא “שופר של החונטה”, ו”מתחנף לחונטה התקשורתית”, וגם זה, מה לעשות נכון…..  הביטויים של ציפורי היו עדינים.

עוד מתלונן אבישי גרינצייג שציפורי כתב עליו שהוא “מקריא דף מסרים של הפרקליטות” (מכאן הטענה שהוא עצלן כי הוא לא באמת כותב כלום, הכל נכתב לו ע”י המפעילים שלו בפרקליטות….).  יש עוד ביטויים “עבד נרצע של מנדלבליט” ו”פודל של הפרקליטות“, “עיתונאי פח המספק שירותי חיסול בשירות הפרקליטות“, “מכסתח את עבריינות הפרקליטות“, וגם זה נכון ב 100%.

אלי ציפורי עושה עבודת קודש למיגור השחיתות בפרקליטות ובבתי המשפט
אלי ציפורי עושה עבודת קודש למיגור השחיתות בפרקליטות ובבתי המשפט

הבנתם את התמונה.  כתב האישום ממשיך ככה לאורך עמודים על גבי עמודים כאשר העורך דין המטופש של אבישי גרינצייג טורח לבודד כל מילה ולהסביר כמו לילד קטן מה המשמעות של פודל, מה המשמעות של כתבלב פרקליטות ומה המשמעות של עבד נרצע של הפרקליטות.  כמה מיותר וכמה בזבוז של עמודים.  הרי הביטוים מדברים בעד עצמם.

ועדנה קרנבל שואלת, איך בדיוק הכלבלב גריצייג יוכיח שהוא לא מקבל פקודות חיסול ממנדלבליט והכפופים שלו?  הרי כל הכתבות שלו ללא יוצא מהכלל הן כתבות מוכנות מראש שמגיעות אליו במייל או ווצאפ ישירות מהפרקליטות.  האם הוא מוכן לחשוף את כל זה בגילוי מסמכים?  האם הוא מוכן לעמוד לחקירה נגדית ולהישאל בדיוק על כל כתבת חיסול שהוא משחרר לגלובס, מי נתן לו את ה”סקופ”?

לא פלא שהתביעה הוגשה בהרצליה בכוונה כדי שהיא תגיע לעוד שופר של הפרקליטות, השופט הגועלי גלעד הס….  בסוף הם קיבלו שופט אחר יעקב שקד שהוא קצת יותר נורמלי.  

תהנו מכתב תביעה של אידיוט שחושב שהוא יכול להוכיח בבית משפט שהוא לא אידיוט…..  בדיחה נלעגת… הסרוג הזה.

אבישי גרינצייג נ אלי ציפורי כתב תביעה

ולהלן כתב ההגנה שאלי ציפורי מכניס לאבישי גרינצייג באבו אביו.  רק לקרוא את זה אפשר לחוש את עוצמת ההחדרה של הפין עמוק בישבנו הסרוג של גרינצייג…

אבישי גרינצייג נ אלי ציפורי כתב הגנה

אבישי גרינצייג השתמש בהרשאת נט המשפט כעיתונאי לצרכיו הפרטיים

התביעה הזו נגד ציפורי עוררה שאלה נוספת הקשורה לחוסר היושרה של היחצן אבישי גרינצייג.  מסתבר שכעיתונאי מותר לו לחטט בכל תיקי נט המשפט שאינם חסויים, אבל הנחת העבודה היא שמותר לו לחטט רק לצרכי עבודה עיתונאית.  מה עשה הסרוג?  חיטט ונכנס לתיקים פרטיים של אלי ציפורי והצליח להוציא משם מסמכים הקשורים לטיפולים פסיכולוגים – שלא לצרכי כתבה עיתונאית. 

רק על זה הנהלת בתי המשפט צריכה לשלול לאבישי גרינצייג את ההרשאה לעיין בנט המשפט כעיתונאי.  זו הפרה של האימון שניתן בו שקיבל זכות עיון לצרכים עיתונאיים והשתמש בזה לצרכים פרטיים. 

בדיון בהרצליה העו”ד שלו, צביקה מצקין, השתמש בחומרים האלה כד להתסיס את האווירה ולטעון שאלי ציפורי חולה נפש.  איך עו”ד במודע משתמש בחומרים שאסור היה למרשו להוציא מנט המשפט בלי להתבייש באולם מלא מפה לפה? 

כך נראה הדיון לפי סיקור מה 12/9/2021 של מי שנכח בו מ”העין השביעית” שזה עוד שופר תעמולה של הפרקליטות עם ניחוחות פמינאציה קשים. 

במחוזות ההזיה: גרינצייג נ’ ציפורי

הדיון הראשון בתביעת מיליון השקלים שהוגשה נגד העיתונאי אלי ציפורי, סגן עורך “גלובס” לשעבר, התמקד בסוגיה אינטימית: מצבו הנפשי. התובע, כתב המשפט של “גלובס” אבישי גרינצייג, יזם את תביעת הדיבה בסוף 2020 בעקבות רצף ארוך של ביטויים שספג מציפורי במדיה חברתית, יחד עם עיתונאים אחרים שסיקרו את משפטו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו או הביעו את דעתם על ציפורי והתבטאויותיו.

ציפורי, בתגובה, הגיש תביעת דיבה משל עצמו נגד גרינצייג בשל דברים שכתב עליו במדיה חברתית. בשבוע שעבר נפגשו הצדדים בבית-משפט השלום בהרצליה, באולמו של השופט יעקב שקד, לדיון שעד מהרה גלש לפסים ייצריים.

ציפורי, שכיום מפרסם טור שבועי ב”מעריב”, מזוהה בשנים האחרונות עם המחנה הביביסטי בתקשורת. במקביל, צוות הדוברות של נתניהו ובנו יאיר מרבים להדהד את התבטאויותיו של ציפורי ברשתות החברתיות.

בדיון השופט שקד אמר שלדעתו חלק מהאמירות שבגינן נתבע ציפורי, בעיקר אלו שבהן דימה את גרינצייג ל”שופר” של מערכת המשפט, יכולות להיחשב כהבעת דעה לגיטימית – אולם יש גם אמירות שלו שקשה יותר להגדיר כך. למשל, “ילדון אומלל”, “אידיוט”, “גזען” ו”קבלן משנה של ארגון פשע” (הפרקליטות). העו”ד של גרינצייד טען שציפורי חולה נפש. לדברי עורך-הדין של ציפורי, בזמן שמרשו מתבסס על עובדות – גרינצייג יתקשה להוכיח שציפורי אינו בקו השפיות. “הוא יצטרך להוכיח שמר ציפורי הוא מטורלל, משוגע ולא שפוי, ואני לא יודע איך אפשר להוכיח את זה. אני חושב שהרף שלנו הרבה יותר נמוך”. עורך-הדין של גרינצייג חלק עליו

בא כוחו של ציפורי, עו”ד אוהד מחרז ממשרדו של יוסי כהן טען שהדברים הללו מתגמדים לנוכח אמירותיו של גרינצייג – שלדבריו ניסה ליצור לציפורי תדמית של “משוגע”, “אדם שאבדה עליו הדעת”, “הזייתי” ו”מטורלל”. השופט שקד פִקפק בקביעה הזאת, ותהה אם המונחים האלה באמת יותר חמורים מהכינוי “קבלן של ארגון פשע”. “תצטרך להוכיח את זה – מי הארגון, מה מטרותיו, מי ראשו“, אמר השופט לעורך-הדין של ציפורי, והוסיף: “יכול להיות שיש ארגון מסודר, עם היררכיה – אבל צריך לבדוק את זה“.

“אבל אדוני, אני רוצה להסביר את האמירה ‘ארגון פשע'”, הגיב עו”ד מחרז. “לא ניכנס עכשיו לרקע הפוליטי ולמשפט הפלילי שמתנהל נגד ראש הממשלה לשעבר, אבל אנשים רבים במדינת ישראל חשים בשנים האחרונות שמוסדות מסוימים במדינה, באמצעות עזרה מסיבית של התקשורת, חברו יחדיו כדי להפיל ראש ממשלה מכהן. זו לא רק דעה של מר ציפורי – שאגב, מבסס אותה על נתונים ועובדות. הוא חוקר ומעמיק, הוא אחד האנשים הרציניים”.

עו”ד מחרז ענה “מה זה ‘ארגון פשע’? זו דעה שנכתבת ונאמרת גם על-ידי שרים וחברי-כנסת בכל יום. אין הכוונה למשפחת פשע שאנחנו מכירים כהגדרתן הפורמלית, נגיד שלום דומראני – אבל בואו לא נכתוב את זה”, אמר. “חצי מהעם הזה – אני לא רוצה להגיד ‘חצי’, אני לא יודע כמה – חש שתפרו פה תיקים כדי להוריד ראש ממשלה”, הוסיף. “מר ציפורי מביע דעות שהן לא מיינסטרים בתקשורת – אבל הן מ-ב-ו-ס-ס-ו-ת. כל מה שהוא כותב, כעבור שנה-שנתיים מתברר כנכון. יש פה עיתונאי שמתעסק בעיתונות חוקרת”.

לדברי עו”ד מחרז, בזמן שמרשו מתבסס על עובדות – גרינצייג יתקשה להוכיח שציפורי אינו בקו השפיות. “הוא יצטרך להוכיח שמר ציפורי הוא מטורלל, משוגע ולא שפוי, ואני לא יודע איך אפשר להוכיח את זה. אני חושב שהרף שלנו הרבה יותר נמוך”.

עורך-דינו של גרינצייג, צביקה מצקין, הביע כצפוי דעה הפוכה. לדבריו, לומר על אדם שהוא נמצא ב”מחוזות ההזיה” או שהוא “צריך עזרה”, כפי שהתבטא גרינצייג על ציפורי, זה לא יותר חמור מלומר למישהו “כל כלב ביג’י יומו” ולכנותו “פודל”, “כלבלב חצר”, “מכוער”, “עיתונאי רקוב” ו”שקרן” – כפי שכינה ציפורי את גרינצייג.

“ההגנה של מר ציפורי מבוססת כולה על הנושא של הבעת דעה, אבל הפסיקה מאוד ברורה: צריך שהעובדות שבבסיס הבעת הדעה יגלו את הדעה, והיום כבר ברור – הוא לא יצליח להוכיח”, אמר עו”ד מצקין. “מה הוא יצליח להוכיח, שאבישי גרינצייג הוא קבלן חיסולים? נביא לפה סיאנס שיראה לנו את נבכי נשמתו של גרינצייג ויוכיח שהוא איש רשע? מה הוא יעשה? הוא יוכל להוכיח שהוא ראש ארגון פשע?”.

“זה יהיה קשה מאוד”, הסכים השופט שקד.

“במקרה כזה”, העיר צביקה מצקין עורך-דינו של גרינצייג, “הממצאים שיוצגו במשפט יצטרכו להוביל להגשת כתב אישום נגד היועץ המשפטי לממשלה, על חברות בארגון פשע”.

“מאיפה השגתם? אתם לא עונים”

השופט שקד ניסה לאתגר גם את הקו של גרינצייג, ותהה כיצד יצליח להוכיח שציפורי אינו שפוי. “אנחנו נוכיח. לנו יש יכולת ראייתית – כל פסיכיאטר שמנתח פרסומים יוכל להגיד, זו לא בעיה”, השיב עורך-הדין של גרינצייג. “אתה”, פנה אל ציפורי, “אין לך מומחה שאתה יכול להביא, אין לך ראיה עובדתית. לי יש”. מצקין עורך-הדין של גרינצייג ענה: “מה הוא יצליח להוכיח, שאבישי גרינצייג הוא קבלן חיסולים? נביא לפה סיאנס שיראה לנו את נבכי נשמתו של גרינצייג ויוכיח שהוא איש רשע? מה הוא יעשה? הוא יוכל להוכיח שהוא ראש ארגון פשע?”

ציפורי, בתגובה, התפרץ: “כן? מאיפה השגת את המסמכים הרפואיים?”. במסגרת ההליך המשפטי, גרינצייג אכן הגיש לבית-המשפט מסמכים רפואיים של ציפורי, שאותם ציפורי בעצמו הגיש בעבר לבית-המשפט במסגרת הליך משפטי שיזם. אף שהמסמכים זמינים לכל עיתונאי המחזיק בהיתר עיון במערכת הממוחשבת של הנהלת בתי-המשפט – ומן הסתם זמינים גם לכתב משפטי כמו גרינצייג – ציפורי טען בתוקף שהם הושגו שלא כדין.

“הן גרינצייג והן מרשו פלשו בדרך לא דרך למסמכים רפואיים שלי דרך הביטוח לאומי והפרו את הסודיות הרפואית שלי”, טען ציפורי, והוסיף בקול נרגש: “שני האנשים האלה עברו את כל גבולות המוסר, הערכים והאנושיות בחשיפת התיק הרפואי רק כדי לחסל איתי חשבונות, להפיץ עלי שאני חולה נפש, לעשות קמפיין”.

בחודש יוני, במסגרת התכתבות בין הצדדים, דרש ציפורי מגרינצייג ומעורך-דינו למסור לו כיצד השיגו את המסמכים (שבניגוד לדברי ציפורי, אינם כוללים את “התיק הרפואי” שלו), אך לטענתו לא נענה. גם במהלך הדיון העכשווי, כשהטיח בהם שוב את השאלה, גרינצייג ועו”ד מצקין מילאו פיהם מים. “אני ומשפחתי וכל הסביבה הקרובה אלי צריכים לקרוא את כל הדפים הרפואיים שלי במיילים אנונימיים ששולחים לי, דרך רשת טוויטר, דרך רשת פייסבוק, שאני חולה נפש. היעלה על הדעת כדבר הזה? מאיפה השגתם? אתם לא עונים”, הטיח בהם ציפורי.

בהמשך טען ציפורי שגרינצייג ועורך-דינו דאגו לפרסם את דבר הגשת התביעה ב”שורה של כלי תקשורת שגרינצייג חבר של כתבי המשפט שלהם, כולל הכתב שיושב פה מ’העין השביעית’ – ואני מקווה שהוא ירשום את הדברים. הם עובדים במשותף”.

“מותר לשבת באולם ולכתוב”, העיר השופט שקד.

“אני חושב שזה חסר תום לב”, טען ציפורי, “חשיפת הנתונים הרפואיים שלי, ואחרי זה לשלוח את התביעה למערכות העיתונים. ורק אחרי חמישה ימים לשלוח לי את התביעה”. בניגוד לדבריו של ציפורי, כתב התביעה של גרינצייג אינו כולל את מסמכיו הרפואיים, ואלו לא פורסמו באף אחד מהאתרים שדיווחו על הגשת התביעה – “העין השביעית”“ישראל היום”“אייס”“סרוגים” ו“כיפה”. למעשה, גרינצייג הגיש את המסמכים לבית-המשפט רק כחצי שנה לאחר מכן, ואף כלי תקשורת לא דיווח על תוכנם או על עצם הגשתם.

כשהשופט תהה האם במסמכים הרפואיים יש עדות לכך שציפורי סובל מנכות נפשית כלשהי, עורך-דינו השיב ש”זה לא רלבנטי להליך”, והוסיף: “אני מאחל לכולם להיות שפויים ומחוברים למציאות ולעובדות כמוהו. ואני מכיר אותו שנים”.

כיצד מסביר גרינצייג את ההחלטה להגיש את מסמכיו הרפואיים של ציפורי? לטענתו, היקף וחריפות ההשמצות שהטיח ציפורי בעיתונאים, באישי ציבור ובפקידי ממשל – בעיקר על רקע משפט נתניהו – מצביעים על כך ש”משהו בהחלט אינו כשורה עם רוחו ונפשו של אדם זה”.

עו”ד מצקין, בא-כוחו של גרינצייג, ביקש שיירשם בפרוטוקול שהוא מכחיש את ההאשמה של ציפורי שלפיה הוא היה שותף להשגת מסמכים בדרך בלתי חוקית. “איך אתה חושב שקיבלתי אותם? שילמתי לבלאק קיוב?”, אמר עו”ד מצקין. “המסמכים האלה פומביים, הם נמצאים באינספור תביעות, כולם מודעים לעבר הפסיכולוגי שלו”.

“הם לא פומביים, זה שקר וכזב”, התפרץ ציפורי, ובא-כוחו הוסיף: “אני מאוד מחבב את חברי (עו”ד מצקין; א”ב), אבל זה מה שנקרא ‘חרטא’. נו באמת. זה לא צורף לשום הליך, וזה לא פומבי”. לדברי עו”ד מחרז, המסמכים הוגשו לבית-המשפט “מתוך ידיעה או רצון שזה יפורסם בתקשורת”. חרף דבריהם של ציפורי ושל עורך-דינו, וכפי שצוין לעיל, המסמכים שהם מלינים על חשיפתם אכן הוגשו לבית-המשפט, ודווקא על-ידי ציפורי עצמו, בהליך שניהל מיוזמתו בעבר – וכאמור, כלל לא פורסמו בדיווחים על התביעה הנוכחית.

ובכל זאת, כיצד מסביר גרינצייג את ההחלטה להגיש את מסמכיו של ציפורי? באחד המסמכים שהגיש לבית-המשפט טען גרינצייג שהיקף וחריפות ההשמצות שהטיח ציפורי בעיתונאים, באישי ציבור ובפקידי ממשל – בעיקר על רקע משפט נתניהו – מצביעים על כך ש”משהו בהחלט אינו כשורה עם רוחו ונפשו של אדם זה”. המסמכים הרפואיים, כך נטען, מוכיחים שציפורי “העיד על עצמו כמי שחווה התמוטטות עצבים והוא איש ריב ומדון שאינו שולט על המחסום בין מחשבתו, לבו ולשונו”, אדם שכאשר הוא נתון ב”לחץ נפשי כבד” מתרגם אותו ל”צרחות, השפלות וביזוי הזולת”.

השופט הציע פשרה, הצדדים נותרו חלוקים

לכל אורך הדיון, השופט שקד ניסה לגרום לצדדים להגיע לפשרה שתייתר את המשך ניהול ההליך. “אני חושב שצריך לגדוע את המשפט הזה בעודו בתחילתו”, אמר להם. “המשפט הזה יעלה הרבה כסף, ואני לא בטוח שיהיו מנצחים. אולי יהיו מנצחים בפסק הדין, אבל לא בטוח שיהיו מנצחים ממש”. לדברי השופט, שני הצדדים הטיחו זה בזה עלבונות שבדיעבד, כך הוא משער, הם אינם גאים בהם. “נכון שהביטויים שמר ציפורי אמר היו רבים מאוד וקשים, אבל גם מספר ביטויים שאמר מר גרינצייג לא היו חייבים להיאמר”, ציין.

השופט שקד ביקש מהצדדים (“ברוח הימים הנוראים”) לשקול פשרה שאת פרטיה ניסח בעצמו. את הביטויים שבגינם הוגשו תביעות הדיבה ההדדיות של גרינצייג וציפורי חילק השופט לשני סוגים: עלבונות אישיים (כינויי גנאי דוגמת “מכוער”), ומנגד עלבונות שהם בגדר דעה לגיטימית, גם אם לא בהכרח נכונה (“שופר” וכדומה). לפי הצעת הפשרה, כל צד יתחייב להפסיק לפרסם עלבונות מהסוג האישי ויתנצל “מעומק הלב” על העלבונות האישיים שהשמיע בעבר – אך יצהיר שהוא לא חוזר בו מהעמדות העקרוניות שהביע. הטענות בדבר הפגיעה בחיסיון הרפואי של ציפורי יירדו מעל הפרק.

שני הצדדים שקלו את ההצעה, אבל עד מהרה הדיון שב והתלקח. זה קרה כשגרינצייג ביקש לציין שלפני הגשת התביעה הוא ביקש מציפורי כמה פעמים לנהל מולו “שיח מכבד”, והתריע שאם לא ייפסקו ההשמצות תוגש נגד ציפורי תביעת דיבה. “שיח מכבד זו לא פלישה לסודיות רפואית”, התפרץ ציפורי, וגרינצייג הגיב: “אולי מספיק כבר עם השקר הזה?”.

“זה לא שקר”, התעקש ציפורי. “שיח מכבד זו לא פלישה לנתונים רפואיים של קולגה. זה מה שעשית, אבישי גרינצייג. הפרת את הסודיות הרפואית שלי, הפצת נתונים שקריים על בריאותי. אתה לא שה תמים, מספיק”.

אלי ציפורי עם עו”ד אוהד מחרז בבית-משפט השלום בתל-אביב, בשולי דיון שהתקיים בדצמבר 2020 באחת מתביעות הדיבה האחרות שהוגשו נגדו (צילום: אורן פרסיקו)

לאחר מכן נרגע מעט הדיון, אבל תוך זמן קצר – כשהצדדים דנו באפשרות שהפשרה המונחת על השולחן תכלול רכיב של פיצויים – הרוחות שבו והתלהטו. זה קרה כשגרינצייג אמר שאת הכסף למימון התביעה הוא הוציא מכיסו, ואילו ציפורי מימן את הוצאותיו באמצעות קמפיין מימון המונים. עו”ד מחרז, בא-כוחו של ציפורי, אמר לגרינצייג שהוא לא יודע זאת בוודאות, וגרינצייג הטיח בו בקול רם: “למה לשקר?”.

“יש לך בעיה באיך שדבריך מובנים”, השיב לו עו”ד מחרז, “כשאתה אומר ‘למה לשקר’, מובן לכל שאני שקרן”. ציפורי מיהר להצטרף אליו והטיח: “מאיפה השגת את המסמכים מר גרינצייג?”. גרינצייג, בתגובה, האשים את ציפורי בניהול התיק בחוסר תום לב, והזכיר לו את הכפשותיו. חילופי הדברים נמשכו עוד כמה רגעים, עד שלשופט נמאס. “שבו שניכם, די”, חרץ, אך ללא הועיל. “הוא הטיח בנו שאנחנו שקרנים ולא מגלה מאיפה השיג את המסמכים הרפואיים, כי הוא יודע שהוא השיג אותם שלא כדין”, התלונן ציפורי. רק לאחר מכן השתרר שקט באולם.

שני הצדדים הסכימו לסיים את התיק בפשרה שתכלול הודעה משותפת מהסוג שניסח השופט שקד – אך נותרו חלוקים בנוגע לתנאים הנלווים. גרינצייג, שבתביעה המקורית דרש פיצויים בסך מיליון שקל, הסכים להמיר את הפיצויים בסכום שציפורי ישלם כדי לכסות את הוצאותיו המשפטיות. השופט הסכים לקבוע סכום כזה, ורמז לצדדים שהוא אכן עשוי לפסוק תשלום הוצאות לטובתו של גרינצייג – אך ציפורי סירב.

עורך-דינו של ציפורי הזכיר שבבתי-המשפט מתבררות בימים אלה עוד שלוש תביעות דיבה שהוגשו נגד ציפורי בגין התבטאויותיו ברשתות החברתיות. “מר ציפורי הוא נתבע סדרתי על לא עוול בכפו, וכל פסיקה או קביעה, אפילו על דרך הפשרה, יש לה השלכות”, אמר עו”ד מחרז. לדבריו, אם השופט יורה לציפורי לשלם אפילו שקל אחד – הדבר יפגע בסיכוייו לנצח בהליכים האחרים ויזיק ל”עבודת הקודש שהוא עושה”. לפיכך, אמר, הוא יסכים רק להצעת פשרה שלא תכלול רכיב של תשלום.

השופט ניסה להניא אותו מהעמדה הזאת, וציין שאפילו אם רק עשר מתוך 160 ההתבטאויות שנכללו בתביעה של גרינצייג יוגדרו כהתבטאויות דיבתיות – הדבר יכול לעלות לציפורי כסף רב, אפילו מאות אלפי שקלים. “אני לא מסכים”, התפרץ ציפורי. “כמה שווה פיצוי על הפיכת בן אדם לחולה נפש ולמעשה גניבת – כן, גניבת – מסמכים רפואיים?”, תהה, ואז פנה לגרינצייג: “אתה השגת אותם שלא כדין, ואתה יודע את זה”.

השופט שקד לא הסתיר את אכזבתו. בתום הדיון הוא קבע מועדים להמשך ניהול התביעה, אך מצא לנכון להבהיר לשני הצדדים: “אני לא רוצה להגיד שזה נראה לי מטופש – אבל זה נראה לי לא חכם”. למרות המחלוקת, ואף שהצדדים לא ביקשו, השופט הוסיף שהוא נותן להם עשרה ימים לשקול שוב את הפשרה שהציע.

עדכון, 19.9: גרינצייג וציפורי הודיעו באופן רשמי על דחיית הצעת הפשרה שהציג השופט שקד.

https://www.the7eye.org.il/429185

Print Friendly, PDF & Email

1 מחשבה על “אבישי גרינציייג שופר התעמולה של הפרקליטות תובע את אלי ציפורי 1 מיליון ש”ח על “ילדון רע בלי יושרה”, “עיתונאי פח המספק שירותי חיסול לפרקליטות” – והבדיחה שהכל אמת דיברתי!”

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    הנבלות הכי גדולים הם אלו שמסתתרים מתחת לכיפה סרוגה. לא רק בנט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Translate »
גלילה למעלה