אזהרת פמינאציה: עו”ד ענבל טל פאר (קרית ים) משדלת גברים לגישור אצלה אולם היא פמינאצית קלינית נגד ביטול חזקת הגיל הרך

ענבל טל פאר מפרסמת עצמה כפמינאצית השוללת שוויון בין גבר לאישה

ענבל טל פאר.  יש עו”ד בקרית ים שמציגה עצמה כמומחית בגישור בין גברים לנשים בגירושין.  לצורך גישור שכזה נדרשת נייטרליות והבנה שגם לגבר יש זכויות שוות על הילדים בדיוק כפי שיש לאישה.  אבל יש מגשרות שמקננת בהן שנאת גברים קלינית והן מסתירות את זה מהלקוחות.  אחת כזו היא ענבל טל פאר.

ענבל טל פאר זונת מגדר עם שנאת גברים קלינית
ענבל טל פאר זונת מגדר עם שנאת גברים קלינית

לא זה המקרה עם ענבל טל פאר.  מצד אחד היא רוצה שהגברם יבואו אליה ויעשו אצלה גישור, שזה דורש אימון בה כנייטרלית, ובכישוריה, מצד שני היא מפרסמת מאמרים נגד ביטול חזקת הגיל הרך, ואומרת במפורש שעד גיל 6 הנשים צריכות לקבל עדיפות על הגברים במשמורת, וכך הן תוכלנה לסחוט מהגבר מזונות….

ענבל טל פאר מפרסמת עצמה כפמינאצית השוללת שוויון בין גבר לאישה
ענבל טל פאר מפרסמת עצמה כפמינאצית השוללת שוויון בין גבר לאישהענבל טל פאר מפרסמת עצמה כפמינאצית השוללת שוויון בין גבר לאישה

ענבל טל פאר – איזה פוסטמה פמינאצית (בהמת מגדר).

להלן המאמר שהוא מאמר פרסומת לכל דבר עליו שילמה ענבל טל פאר 5,000 ש”לח למערכת “פסבק דין” בשת”פ עם ווינט כדי לפאר את עצמה כפמינאצית שסבורה שתפקיד נשים הוא “לטפך” ותפקיד גברים הוא “כספומט”.

שימו לב שכדי להגיע אל המטרות שלה, להגיד שלא בשלה העת לביטול חזקת הגיל הרך, היא דווקא כן מהללת את השוויון בין גבר לאישה “כמהלך מבורך” ואז היא עושה בדוק ההיפך ומסבירה מדוע לא צריך להיות שוויון – כי האישה תפקידה לטפל בילדים, והגבר תפקידו לשלם ככספומט.

צריך שהגברים יידעו את דעותיה המיזנדריות, לפני שהם מסכימים לגישור אצל בהמת נהמגדר הזנותית הזו.

אנו מציעים שהיא תלך לטפל בבעלה המסכן ותיתן לו מציצה של שעה (אם היא מסוגלת), לפני שהיא שוללת את זכות הטיפול של הגברים בילדים שלהם.

פורסם כפרסומת סמויה ב”פסק דין” 14/3/2018.

הצעת חוק חזקת הגיל הרך – קפיצה מוקדמת מדי אל מים רותחים

ביטול חזקת הגיל הרך יהיה מהלך מבורך של מתן זכויות שוות לאב ולאם, ללא אפליה מגדרית. ואולם, ההצעה שעברה בכנסת בשבוע שעבר אינה שלמה, ומתעלמת משלל בעיות שבהן יש לטפל הרבה לפני שניגשים אל חזקת הגיל הרך.

לפני שבוע (ד’, מרץ 2018) עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק חזקת הגיל הרך. 33 חברי כנסת הצביעו בעד, 16 הצביעו נגד. בעיני, זהו ניסיון לחוקק חוק לפני שמכשירים את הקרקע. ובמילים אחרות: לוקחים אדם שעוד לא יודע עברית וממנים אותו להיות מורה באולפן.

המציאות המשתנה

המציאות בישראל אינה מה שהייתה לפני כמה עשורים. נשים יוצאות לעבוד, חלקן עד שעות מאוחרות. גברים נראים יותר ויותר בגני המשחקים, התא המשפחתי איננו עוד “המשפחה המסורתית” (אבא, אמא, ילדים) בלבד.

בתי המחוקקים מנסים להתאים עצמם לרוח החיים המשתנה, לחוקק חוקים בכדי לעודד אבות להיות מעורבים יותר, ועל מנת לאפשר לאבות להיות חלק שווה בחוויית ההורות.

חוסר ודאות פנימי בבית המחוקקים

נראה כי הכנסת הנוכחית פועלת רבות בעניין התא המשפחתי. מפרוטוקול הישיבה שנערכה ביום רביעי שעבר, ניתן להבין כי היושבים בכנסת מבולבלים. הם עדיין לא החליטו האם חזקת הגיל הרך תבוטל או שמא הגיל בו ילד ישהה בחזקת אמו הוא 4, 3, 2 …? לעת עתה החליטו לקרוא לילד “פעוט”.

כמו כן, נראה כי חברי הכנסת עדיין לא החליטו האם החזקה תינתן בהתאם לאיתנות כלכלית של כל אחד מהצדדים, או שמא המצב הכלכלי לא יהווה פקטור מכריע. ובכלל, האם ראוי שבעל הממון יהיה זה שתינתן לו החזקה רק בשל היותו כזה? האם יציבות נפשית, ריגשית וכיוצא באלה, לא חשובה יותר מיציבות כלכלית?

היושבים בכנסת עדיין לא קיבלו החלטה לגבי: “המטפל העיקרי” טרם הגירושין.

לעניות דעתי, היושבים בכנסת עדיין לא ישבו וחשבו מה באמת צריך ילד? חום, אהבה, מוגנות והרגשת שייכות. ראוי היה כי המחוקקים היו מטפלים תחילה בסוגיית ההיקשרות הראשונית של ההורה עם הילד, במתן זמן שווה בסמוך ללידה, בחיזוק הקשר בתקופת הנישואין, טרם ביצעו “קפיצה” אל המים הרותחים – בתקופת הגירושין.

בכל הכבוד, אני מתנגדת נחרצות להתעלמות המחוקק מהחיים טרם הגירושין, שאלה היו החיים חייהם של הצדדים. בזמן זה הצדדים הוכיחו מהן יכולותיהם ההוריות, מי מהם טיפל בילד ונתן מענה למכלול צרכיו. את החזקה על הילד ראוי לפסוק בהתאם לכל אלה.

למשל, האם לא ראוי להסדיר חופשת לידה שווה לאבות ולאמהות, בכדי לבסס את ההיקשרות הראשונית עם הולד הנולד, בטרם פועלת אותה כנסת להסדיר את ביטול חזקת הגיל הרך?

מדוע אב שנולד לו תינוק צריך ללכת לעבודה כרגיל? ואם יבקש האב לנצל את זכותו הבסיסית להיות עם התינוק, במקביל לזמן שהאם מחלימה מהלידה, תיאלץ האם לוותר על שבוע מחופשת הלידה שלה.

אם כך, בעיני נראה כי הפרי עדיין לא בשל, והיושבים לחוקק אותו עדיין לא מצאו את הדרך הנכונה. וחשוב להזהיר: הפרי עשוי להפוך לרקוב בשלב כלשהו ולהדיף ריח רע. הציבור בישראל צמא לשינוי, אך גם בכדי לבצע שינויים יש לנסוע במסלול הנכון.

עם זאת, לא מדובר כאן בקביעה סופית שאיננה ניתנת לשינוי. החיים דינאמיים ומלאי שינויים. לכל אחד מהצדדים תהיה אפשרות לפתח את יכולותיו ההוריות, להשקיע בקשר עם הילד, לרקום מערכת יחסים מכילה, שמאפשרת לילד להיחשף גם להורה השני ומאפשרת להורה השני להביא את המשמורת לדיון נוסף.

ניתוח מעקפים

ביטול חזקת הגיל הרך יהיה מהלך מבורך. משמעותו של מהלך זה היא מתן זכויות שוות לאב ולאם, ללא אפליה מגדרית. והחשוב מכל, משמעותו התייחסות אמיתית לצרכיו של הילד ולטובתו בלבד.

אם יבוצע תיקון לחוק, הצדדים כולם יצאו נשכרים – האב שזכויותיו ההוריות מקבלות תוקף שווה, האם שמעמדה בחברה משתווה למעמדם של גברים, ונפתחות בפניה האפשרויות לחשיבה שיש מי שיישא עימה בנטל גידול הילדים, וכמובן הילדים.

אך השינוי עוד לא כאן. הצעת החוק אינה שלמה, הפרשנויות שעשויות להינתן לה הן בעייתיות, ורצוי לפתור את הבעיות בסדר הנדרש ולא לבצע ניתוח מעקפים.

https://www.psakdin.co.il/Document/%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%AA-%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%9A-%E2%80%93-%D7%A7%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%94-%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%AA-%D7%9E%D7%93%D7%99-%D7%90%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9D#.Yqwnm6hBzIU

image_print

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Translate »
גלילה למעלה