Mon, Dec 5, 2022
Close

Recent Posts

בית המשפט

עמוס סילבר 1: אמיר מרלי הוא השטינקר עד המדינה נגד עמוס סילבר בפרשת טלגראס: גנב 2 ביטקוין למשטרה, מכר סמים, התכתב עם סוכן “בן 13” למטרות זיונים וקיבל 1 מיליון ש”ח באישור יוני חדד ושירי רום

  לאחרונה מתפרסמים כל מיני פרסומים על השטינקר אמיר מרלי בפרשת הטלגראס, למשל שהוא ניסה להתאבד, שנגמר לו כל הכסף שנתנה לו משטרת ישראל ושפתחו נגדו עוד 2 כתבי אישום. 

עמוס סילבר 1: אמיר מרלי הוא השטינקר עד המדינה נגד עמוס סילבר בפרשת טלגראס:  גנב 2 ביטקוין למשטרה, מכר סמים, התכתב עם סוכן “בן 13” למטרות זיונים וקיבל 1 מיליון ש”ח באישור יוני חדד ושירי רום
  • Publishedאוקטובר 25, 2021

 

לאחרונה מתפרסמים כל מיני פרסומים על השטינקר אמיר מרלי בפרשת הטלגראס, למשל שהוא ניסה להתאבד, שנגמר לו כל הכסף שנתנה לו משטרת ישראל ושפתחו נגדו עוד 2 כתבי אישום.  לעדנה קרנבל לא ברור למה לא כותבים את השם שלו, אמיר מרלי שהוא עד המדינה השטינקר.

וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה.  עדנה קרנבל מחכה להזמנה לבוא לשמוח ולעלוז, אם וכאשר הנ”ל אכן יתאבד.  אבידה גדולה זה ממש לא. עדנה שונאת שטינקרים.

הנה מקצת הפרסומים:   5/9/2021 : עד המדינה בתיק “טלגראס” גנב מהמשטרה ביטקוין בשווי 100 אלף דולר,  18/8/2021:   עד המדינה בפרשת הטלגראס המשיך למכור סמים בזמן שהופעל כסוכן .., ,  12/9/2021 עד המדינה בתיק הטלגראס קיבל חצי מיליון שקל – פוסטהפרסום ראשון: עד המדינה בפרשת טלגראס יואשם בעבירות מין – מגזין …, 25/9/2019 :    עד המדינה בפרשת הטלגראס יקבל מהמשטרה 270 אלף שקלים – …,, 26/5/2019 ביקורת על עד המדינה בפרשת טלגראס: “איזו מהימנות יכולה להיות

השטינקר הזה עבד בשירות המשטרה וסידר לעמוס סילבר דירה בניו יורק “אצל חברים”.  המשטרה רצתה להביא אותו למדינה שבה יהיה קל להסגיר אותו בלי הרבה פלאברות והליכים משפטיים.  בחרו באוקראינה (אומן) כי כנראה סידרו מראש עם הרשויות שם שכאשר עמוס סילבר יגיע לאוקראינה, מייד יטיסו אותו לארץ בלי הליכי הסגרה מעיקים.  אמיר מרלי הזמין ופיתה את עמוס סילבר להגיע לחתונה באומן ועמוס שהיה נאיבי הגיע לשם ונתפס.

איך השטינקר הפיל בפח את עמוס סילבר?

ראו כתבה במאקו  של מייקי לוי ודניאל דולב  15/5/2019:

הזמנה לחתונה שנגמרה במעצר: ההקלטה שהפילה את מייסד טלגראס עמוס סילבר

אמיר מרלי היה אחד מבכירי טלגראס, כשגויס כסוכן משטרתי. בהקלטת ווטסאפ למייסד הרשת עמוס דב סילבר שהגיעה לוואלה! NEWS, הוא מספר לו כי הכיר אישה: “אני מאוהב, מתלקק כמו חתול”. זמן קצר אחר כך הגיע סילבר לחתונת השניים באוקראינה – ונעצר

 

מאז דצמבר 2017 אמיר מרלי הופעל על ידי המשטרה – תיעד ואסף ראיות נגד חבריו לארגון.

מההודעות ניתן להבין כי עמוס סילבר היה אותה שעה תוך כדי נהיגה, ואמיר מרלי סיפר לו על מערכת היחסים החדשה שלו, כביכול.

“טוב נו, כרגיל אתה בדרכים”, אומר נ’. “שכחתי. חולה הגה. העיקר שאתם נהנים. רציתי לחלוק איתך משהו, שום דבר רציני, אבל בכיף לעשות את זה בשיחת אישית. אני אשמח גם לשמוע את התגובה שלך אונליין. זהו. נראה לי אני הולך ליפול, אבל ליפול טוב. דבר איתי נו”.

לא ניתן לשמוע כיצד הגיב סילבר, אך מההודעה הבאה של אמיר מרלי ניתן להבין כי המילה “ליפול” כנראה גרמה לו לחשוד שאמיר מרלי הולך ליפול לידי המשטרה. לא היה לו מושג שזה קרה כבר לפני תקופה ארוכה. “כן רציני, אבל אישי”, הוא מבהיר. “לא, שום דבר לא קורה מסביב. לרגע השתמשתי במילה ליפול וזה יכול פה להדליק קונוטציות רעות באפליקציה. משהו אישי שלי שבאמת רציתי לחלוק איתך, הילד מאוהב, נראה לי הולך לעשות את הצעד. ואם כן, אז אנחנו נראה איך נעשה את זה. לא יודע. מפנטז בראש. לא משנה, נדבר כשתתפנה, כשלא תהיה על ההגה”.

בהודעה הקולית השלישית אמיר מרלי כבר מרחיב יותר. “סתם רציתי לספר אני כולי מאושר, I’m walking on sunshine”, הוא אומר, ואז ממשיך: “התחלתי לספר לגלי עמר (בת זוגו של סילבר)… תמיד אני מספר לך את הדברים האלה. לא יודע למה. יכולים לא לדבר איזה חצי שנה, פתאום אני אספר לך ‘היי אני מאוהב’. קטעים. בקיצור, בחורה אוקראינית מבוגרת ממני בשנתיים, לא האמנתי בחיים. אנחנו כבר בקשר און אנד אוף כבר הרבה זמן, והנה עכשיו היא חזרה לארץ. זה מה זה כיף, מה זה טוב. אני מה זה מבסוט, מתלקק כמו איזה חתול. זהו, סתם רציתי לשמח אתכם, שתשמחו איתי, כזה, אתה יודע“.

סילבר נפל בסופו של דבר בפח. הוא הגיע לאוקראינה במטרה להשתתף בחתונתם של אמיר מרלי וחברתו האוקראינית. אלא שבאישון לילה פרצו בלשים ישראלים ואוקראינים לחדר המלון בו שהה בקייב, ועצרו אותו.

ראו כתבה של אמיר זוהר 12/9/2021

להב 433 שיחדו את אמיר מרלי ב 770,000 ש”ח

כעת אתר “פוסטה” חשף את התגמול הכספי אשר ניתן לעד המדינה על פי ההסכם.  בתקופת ההפעלה הראשונית שלו כסוכן משטרתי ברשת טלגראס, מחודש אפריל 2018 ועד מרס 2019, שילמה לו המשטרה “דמי מחיה” בסך 128 אלף שקל.

מסיום החקירה והגשת כתב האישום בפרשת ארגון טלגראס, אפריל 2019, ועד לחודש ספטמבר 2021, שילמה המשטרה לעד 227 אלף שקל “דמי מחיה” ועוד 148 אלף שקל לכיסוי שכר דירה.
בסך הכל, מאז תחילת ההפעלה וכניסתו לתוכנית להגנת עדים לפני שלוש שנים, כבר שילמה המדינה לעד מעל חצי מיליון שקל תחת ההגדרה של “כיסוי הוצאות שוטפות” בלבד, ופתיחת התיקים החדשים נגדו הביאה לקיצוץ זמני וחלקי בלבד בתשלום ההוצאות.

מלבד כספים אלה, המדינה התחייבה לשלם לעד 270 אלף שקל כשכר עבור השלמת מילוי התחייבויותיו להעיד נגד 27 נאשמים בתיק הדגל של ארגון הטלגראס, ועוד 19 נאשמים בתיקים קטנים יותר של סחר בסמים, שהטיפול בהם הסתיים בשלוחת התביעות של מחוז חיפה.

כפי שעולה מהודעת הפרקליטות לסנגורים בפרשת הטלגראס בשבוע שעבר, עד המדינה לא הסתפק במאות אלפי השקלים שהובטחו לו תמורת גיוסו, והוא חשוד כאמור בגניבת שני מטבעות ביטקוין בשווי 330 אלף שקל (כ-100 אלף דולר) שנתפסו במסגרת התיק על ידי המשטרה.

מהחקירה שנוהלה במחלקת הסייבר בלהב 433 עולה, כי מדובר בשכר שנתפס בארנק וירטואלי בו קיבל העד את שכרו כמנהל בטלגראס מראשי הרשת. לאחר גיוסו כסוכן משטרתי, קיבלה המשטרה לכאורה שליטה בארנק, והמטבעות הווירטואליים נתפסו לכאורה לצורך חילוט.

לאחרונה, במקביל לזימונו של העד לראיון הכנה (“רענון”) בפרקליטות לקראת תחילת עדותו בבית המשפט, פנתה פרקליטות הסייבר למשטרה, כדי לברר היכן מוחזקים כיום מטבעות הביטקוין שקיבל עד המדינה כמשכורות, לצורך הכנה להגשת בקשת החילוט הסופית בגמר ההליכים.

בשלב זה התברר, כי חלק מהביטקוין ש”הוקפא” לכאורה בארנק – נעלם והוצא ממנו בארבע משיכות שונות, בחודש מרס 2021. המשטרה קיבלה הוראה דחופה לפתיחה בחקירה, שהעלתה כי עד המדינה הוא שגנב לכאורה את המטבעות.

ב-16 באוגוסט 2021 נחקר עד המדינה באזהרה, והודה בנטילת הביטקוין מהארנק. עוד נודע, כי בעקבות החקירה השיב עד המדינה את הביטקוין לידי המשטרה.

לא ברור כיצד בסיום חקירת הפרשה ותפיסת הכספים, לא נותק עד המדינה מהארנק הווירטואלי והמשיך להחזיק במפתחות המאפשרים פריצה אליו – עוד מחדל לכאורה של רשויות האכיפה, שאיפשר לעד מדינה-עבריין “חפירת מנהרה וירטואלית” לכספים שניטלו ממנו. נוכח הדברים הודיעה הפרקליטות כי תגיש כתב אישום נגד עד המדינה בגין חדירה לחומר מחשב וגניבה, בכפוף לשימוע.

פרשה זו מצטרפת כאמור לכתב האישום שהוגש בתחילת החודש לבית משפט השלום בתל אביב, במסגרתו עד המדינה נאשם בעבירות של ניסיון הטרדה מינית של קטין מתחת גיל 14 ובהחזקת חומרי תועבה פדופיליים.

על פי האישום התכתב העד עם סוכן משטרתי בהנחה כי הוא מדבר עם קטין בן 13, והפציר בו להיפגש לכאורה למטרות מין תמורת “תמיכה” כספית. זאת במסגרת מבצע ללכידת פדופילים ברשת האינטרנט. הפרקליטות ביקשה מבית המשפט צו איסור פרסום על שם הנאשם, כדי לשמור על חסיונו.

במקביל לכך הודיעה מחלקת הסייבר בפרקליטות, על דעת פרקליט המדינה עמית אייסמן, כי ההסכם עם עד המדינה לא יבוטל חרף ההפרות הבסיסיות של ההסכם.   לפי הפרקליטות, בהחלטה נלקחו בחשבון ההודאות שמסר העד בחקירותיו בשני התיקים החדשים, והעובדה ש”הואיל” להחזיר את מטבעות הביטקוין שגנב לפני כמה חודשים. עוד נמסר כי נשקלה תרומתו לחשיפת ראשי ארגון טלגראס, ומצבו האישי והמשפחתי. לדעת הפרקליטות, אי-ביטול ההסכם לצד הגשת כתבי אישום נגד העד, משקף “איזון אינטרסים”.

הפרקליטות הוסיפה והודיעה לסנגורים בתיק טלגראס, כי ה-3 באוקטובר 2021 הוא התאריך המיועד מבחינתה לתחילת עדותו של עד המדינה בבית המשפט, באופן מיידי.

עורכי דין המייצגים בתיק דורשים בתגובה לדחות את מועד מתן העדות, והודיעו כי יעתרו לבג”ץ לביטול ההסכם עם עד המדינה.  עו”ד איתי רוזיןהמייצג את בראל לוי ובכירים נוספים בתיק כתב לפרקליטות: “נדמה, שהנכם פועלים במהירות ככל הניתן לשם העדתו של הסוכן העבריין, על מנת למנוע את המבוכה ועל מנת שלא לאפשר לצוות ההגנה לקבל את מלוא החומרים הרלוונטיים לחקירתו הנגדית של העד”.

לדברי הסנגור, הפרקליטות לא העבירה את חומרי החקירה בפרשת הפדופיליה, והעבירה רק חומרים חלקיים מתיק גניבת המטבעות.  עו”ד רוזין הודיע כי ידרוש לבטל את ההסכם: “מדהים שהפרקליטות מחבקת עד מדינה עבריין שממשיך לבצע עבירות חמורות ואפילו גונב מתחת לאף של הפרקליטות 100 אלף דולר ממשטרת ישראל. כנראה שמאות אלפי שקלים שהוא קיבל כשכר בתמורה לעדותו לא הספיקו לו. באוקטובר יעלה לדוכן העדים עד מדינה,  לכאורה פדופיל וגנב, תוך שהפרקליטות תבקש מבית המשפט ליתן בו אמון. עוד קודם לכן בכוונתנו להגיש בג”צ ולעתור לביטול ההסכם”.

עו”ד טליה גרידיש המייצגת את הנאשם אביתר חדד מסרה: “הפרקליטות שמה את יהבה על עד מדינה עבריין, אשר באופן לא מפתיע עדותו כולה וכפועל יוצא מכך גם ההסכם עימו, נשענים על קנה רצוץ. אני סבורה שזה עוד תיק המוכיח שמוסד עד המדינה פשט את הרגל”.

עו”ד נדב גרינולד המייצג את הנאשם שמעון תוהמי מסר: “הפרקליטות עושה שימוש במי שהיא מודעת לעברו הפלילי ולכך שהוא ממשיך ומבצע עבירות מתחת לאפם. ראוי שהפרקליטות תודיע על ביטול ההסכם מולו לאלתר”.

עו”ד גל שר-טוב מסר: “פרשיית הטלגראס שבה אני מייצג את אחד מראשי הענפים, נחשבת תיק דגל של מחלקת הסייבר בפרקליטות. חלק ניכר מהתיק מבוסס על ראיות שמסר עד המדינה, שהכניס את המשטרה וחשף בפניה את הקרביים של המערכת מבפנים, אפשר לה גישה לנתונים, לתכתובות ואף נפגש והפליל את חבריו בעדויות ובהקלטות.

“עד המדינה צפוי להעיד בחודשים הקרובים ולהיחקר בחקירות שתי וערב צולבות כאשר מהימנותו היא נדבך משמעותי. הפרקליטות שזקוקה נואשות לעדותו, עומדת על הרגליים האחוריות, כדי למנוע בכל מחיר, שההסתבכויות המביכות שלו יפגעו בתיק ובראיות. על כן, התקבלה החלטה הזויה, שהגם שהסוכן הפר את ההסכם באופן קשה מספר פעמים, ולאחר שהוזהר והתחייב שוב ושוב.
“התנהלות זאת מבזה את מהות ההסכם שנחתם עם סוכנים והופכת אותו לאות מתה. מעתה ידע כל סוכן שהחתימה שלו על הסכם מול המשטרה והפרקליטות היא רק למראית עין, אין לו משמעות מרתיעה ושהפרקליטות תהיה מוכנה לספוג הכל, גם המשך ביצוע עבירות קשות, רק על מנת שלא לסכן את ההרשעה בתיק”.

עבירות המין של אמיר מרלי – התכתב עם סוכנת “בת 13”

ב 28/7/2021 פורסם ש”עד המדינה אמיר מרלי – בפרשת טלגראס יואשם בעבירות מין”.

כתב אישום בגין עבירות מין חמורות צפוי להיות מוגש בימים הקרובים נגד עד המדינה בפרשת “טלגראס”.  אמיר (47) היה מנהל “צוות עוקץ” ברשת טלגראס, הפך להיות סוכן משטרתי ועד מדינה, ומי שהפיל למעשה את שרשרת הניהול של טלגראס והביא למעצרו באוקראינה של מנהל הרשת עמוס סילבר.

כזכור, בחודש מרץ 2019 נעצרו עשרות חשודים בעבירות של סחר בסמים, הלבנת הון ועבירות של ארגון פשיעה, כאשר על פי הנטען הם שימשו כחברים וכמנהלים ב”טלגראס”, אותה קהילת רשת שהוקמה על ידי עמוס סילבר בשנת 2017.

כחודש לאחר מכן הוגשו לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד שני כתבי אישום כנגד 28 מעורבים – כתב אישום אשר בו טוענת המדינה כי טלגראס הינו למעשה ארגון פשיעה אשר עסק בתיווך לסחר בסמים מסוכנים, הדחת קטינים לסמים מסוכנים, שיבוש מהלכי משפט, הלבנת הון ועוד. עוד נטען בכתב האישום כי באמצעות טלגראס נמכרו גם סמים מסוגים נוספים, כגון LSD ו-MDMA.

מרבית חומר החקירה שעליו בוססו שני כתבי האישום מקורו בראיות אשר אסף אמיר מרלי, מי שהיה מראשוני המצטרפים לטלגראס ושימש במספר תפקידים, בין היתר כראש ענף עוקץ, שהיה אמון על טיפול בתלונות של לקוחות על סוחרים שעוקצים אותם.

אמיר מרלי, אשר נעצר בגין עבירה של גידול קנאביס והיה צפוי לעונש מאסר לא קצר, החליט לספר את כל הידוע לו לחוקרי משטרת ישראל והפך לסוכן משטרתי אשר תיעד במהלך תקופה ארוכה את כל ההתכתבויות בקבוצות טלגראס ובקבוצת המנהלים בשם “ניהול גבוה”. הוא הקליט את חברי קהילת הרשת ואף רכש במספר מקרים סמים פסיכדליים מחברי הקהילה.  אמיר מרלי אף היה אחראי כאמור גם על הבאת המנהל הראשי סילבר מארה”ב לאוקראינה בתואנה של הזמנה לחתונה ובכך למעשה הביא למעצרו.

בוידאו אמוס סילבר בניידת באוקראינה אחרי שהקוזקים עצרו אותו

אותו אמיר מרלי חתם על הסכם עד מדינה לאחר שהתחייב שלא לבצע עבירות פליליות נוספות על אלה שבהן הודה בפני חוקרי המשטרה, אך למרות ההסכם, ביצע עבירות מין והוא חוטף על זה כתב אישום.  

אמיר שפעל יחד עם להב 433, נפל ברשתה של סוכנת משטרתית שהתחזתה לקטינה ופעלה במסגרת יחידה 105 של להב 433 עצמה. העבירות כוללות ניסיון להטרדה מינית והחזקת פרסום תועבה ובו דמות של קטינה.

אמיר היה אמור להגיע במהלך חודש אוקטובר הקרוב להעיד בבית המשפט המחוזי במשפטם של 20 מחברי טלגראס, כאשר בנפרד מתנהל משפטו של סילבר ושבעה נאשמים נוספים שנטען שהיו מצוות הניהול. הליך זה מצוי בשלבים מוקדמים של בחינת הראיות ובקשה לפסילתן.

תגובת עורכי דינו של עמוס דב סילבר, איתי בר עוזוניצן בייליןמטעם הסניגוריה הציבורית: ״אנו טענו כבר מזמן שהסוכן ביצע עבירות פליליות חמורות בתקופה בה הופעל ע״י המשטרה. כעת גם המדינה מכירה בכך שהסוכן עד המדינה בפרשת טלגראס הוא לכאורה עבריין, ומסתבר שלכאורה גם עבריין מין. כאשר יעלה להעיד, ייחשפו עבירות פליליות נוספות שעשה בתקופה בה שימש כסוכן מטעם המדינה. אין לדעת אם ביצע גם עבירות מין כלפי קטינים בתקופה בה פעל בשירות המשטרה, והדבר מחייב בדיקה מעמיקה, ואת ביטול הסכם עד המדינה. עמוס דב סילבר ממשיך לעמוד על חפותו וינהל את המשפט עד תומו״.

תגובת עורך הדין נדב גרינולד המייצג את אחד הנאשמים בתיק: “עד המדינה הראה למשטרה ולפרקליטות את פרצופו האמיתי, מדובר בעבריין שביצע עבירות רבות, בין היתר גם לאחר שחתם על הסכם עד מדינה ואפילו לא חודל מלבצע עבירות כעת. יהיה טוב ונכון אם המדינה תבחן שוב את הסתמכותה על עדותו של מי שמיוחסות לו עבירות מין בקטינים”.

יתר הנאשמים בפרשת טלגראס מיוצגים על ידי עורכי הדין קובי סודרי, ירון ברזילי, איתי רוזין, לירן זילברמן, משה וייס ועינת בן משה.

להלן מכתב הפרקליטים יוני חדד ושירי רום המסבירים מדוע הפרקליטות החליטה שחרף מעשיו הבזויים של השטינקר אמיר מרלי הפרקליטות לא תבטל את הסכם עד המדינה איתו.  הטיעונים כל כך אידיוטיים וילדותיים שמפליא שהשניים האלה קיבלו רישיון לעריכת דין.

יוני חדד פרקליט שטן תופר תיקים לחפים מפשע מומחה בזיהום ראיות
יוני חדד פרקליט שטן תופר תיקים לחפים מפשע מומחה בזיהום ראיות

 

יוני חדד עובד במחלקת סייבר של הפרקליטות והתמחה בבידוי ראיות פורנזיות
יוני חדד עובד במחלקת סייבר של הפרקליטות והתמחה בבידוי ראיות פורנזיות

 

 

שירי רום פרקליטה במחלקת סייבר תופרתץ תיקים ומומחית לבידוי ראיות
שירי רום פרקליטה במחלקת סייבר תופרת תיקים ומומחית לבידוי ראיות
מכתב יוני חדד ושירי רום פרקליטות המדינה מח סייבר מסבירים מדוע הסכם עד מדינה לאמיר ברלי לא יבוטל למרות שגנב 2 ביטקוינים

עדות הניקיון של אמיר לפני גיוסו כשטינקר

בעדותו של אמיר מרלי, שחלקים ממנה נחשפו לראשונה באתר ‘פוסטה’, פירט אמיר, שהשתמש בכינויים ‘לואקר’, ‘חורש מזימות’ ועוד, כיצד הגיע למעמדו הבכיר בטלגראס כמנהל “צוות עוקץ” האחראי על נושא האבטחה וגביית הכספים – תפקיד שאיפשר לו גישה לכל ערוצי הניהול אותם הסגיר למשטרה. הוא פירט בעדותו מדוע החליט להסגיר לידי המשטרה את 42 מחבריו ושותפיו העסקיים לניהול הארגון, כולל את המנהל הראשי עמוס סילבר אשר נלכד באוקראינה במסגרת מבצע משטרתי שכונה “קפטן אמריקה”.  לטענתו בגלל שהתחילו למכור גם אקטזי הוא נגעל מהטלגראס, והחליט לחזור בתשובה….

עץ מבנה טלגראס
עץ מבנה ניהול ארגון ‘טלגראס’ כפי שנחשף על ידי המשטרה על בסיס עדויותיו של אמיר מרלי

“אני דמות מוכרת בטלגראס שזוכה להמון כבוד מכל הסוחרים, איתי הם פחות מתווכחים, הם מקבלים את הפסיקה שלי, אני מין בורר כזה,” סיפר אמיר מרלי לחוקר המשטרה לאחר שנתפס בעבירת גידול קנאביס והחליט למסור מידע יקר ערך תמורת שחרורו.

לדבריו הוא הכיר את סילבר לראשונה כמה שנים קודם לכן כשנפגשו לעישון קנאביס קבוצתי במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי במירון וביערות הסמוכים. אמיר מרלי הוא זה שמימן בהמשך לסילבר את הדירה בה שהה זמן רב בניו יורק והוא גם זה שהזמין אותו להיות שושבין בחתונה שנערכה כביכול באוקראינה שלכבודה הגיע מנהל טלגראס למדינה ונעצר לאחר כמה ימים במלון.

לאחר שנעצר בקיץ 2017 החליט אמיר מרלי לשתף פעולה עם המשטרה ולשמש כסוכן סמוי בהנהלת טלגראס על מנת להביא להסגרת המנהלים לבסוף. אך כשנעצר עלה חשד בהנהלה כי ייתכן והוא משתף פעולה עם המשטרה וכדי להסיר חשש זה החליט לסייע לסילבר בטיפול במקרה עוקץ גדול ולזכות שוב באמונו.

“לפני שנעצרתי טיפלתי בקבוצה של נוכלים מהישוב מבוא בית”ר ליד ירושלים, שהיו מתחזים לעמוס סילבר ומבקשים תרומות בשמו,” הוא תיאר בעדותו. “בחודש שהייתי עצור ונעלמתי מהשטח הם שוב התחילו לעקוץ, ואז עמוס סילבר פנה אלי ושאל אותי אם אני מוכן לעזור, כי כל המידע היה בראש שלי. אמרתי שכן ואז הוא הציע לי לחזור לניהול בטלגראס”.

כשנשאל איך הצליח להגיע לתפקיד ניהולי בכיר בטלגראס הסביר כי “עברתי אימות למנהל, עם הרבה שאלות מכשילות. נדרשתי להציג צילום תעודת זהות שלי, פרופיל פייסבוק שלי, חפרו בו לראות שאין לי קשרים כאלה ואחרים עם גורמי חוק, למרות שיש לי לא מעט שוטרים חברים בפייסבוק שזה הכי מצחיק.”

כשנשאל לגבי אופי תפקידו כמנהל ‘צוות עוקץ’ האחראי על גביית כספים תיאר: “אני מטפל בעקיצות אלימות מעל 30 אלף שקל, או עקיצות של סוחרים שאני יודע שהם גדולים ויש מאחוריהם אנשים שניתן להפעיל אותם מחוץ לרשת טלגראס על מנת לסגור חשבונות במרכאות כפולות ומכופלות, ואז אני נכנס לתמונה כגורם מפשר. אצלי בצוות יש כרגע כתשעה מנהלים. הם מסתדרים בלי שאני אצטרך להתערב או אפילו לדעת מה הם עושים. אני פשוט עובר על התלונות, ואם אני רואה שתלונות מסויימות גדולות על אותו מנהל אני מפקיע את הטיפול מידיו ומעביר למנהל מתאים, או לוקח את הטיפול בעצמי.”

בהמשך עדותו הסביר אמיר מרלי את חלק מהסיבות בגינן החליט להסגיר את הנהלת טלגראס למשטרה. לדבריו הסיבה היא שבטלגראס התעקשו לקדם מכירת קנאביס וסמים אחרים לבני נוער.

על פי הדיווח באתר ‘פוסטה’ בשבועות הבאים עבר אמיר מרלי שורה של מבדקים בימ”ר צפון ובפרקליטות לצורך בחינת התאמתו לשמש כסוכן סמוי. ב-19 לדצמבר 2017 בוצעה עסקת המבחן שלו, הוא רכש קנאביס משני אחים צעירים מהכרמל בחיפה. מאז הוא הוא הופעל על ידי ימ”ר צפון ויאחב”ל במשך תקופה ארוכה מאוד יחסית, עד חודש מרץ 2019, אז נעצרו למעלה מ-40 חשודים על בסיס העדויות שלו. מעבר לקניות סמים מבויימות שביצע, הוא שרטט לפרטי פרטים את מבנה הארגון, מה שהשתקף בטבלה שהופצה על ידי דוברות המשטרה וקצרה כותרות ענק בכל האתרים ומהדורות החדשות.

https://www.xn--4dbcyzi5a.com/%d7%a4%d7%a8%d7%a1%d7%95%d7%9d-%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%aa%d7%99%d7%a7-%d7%98%d7%9c%d7%92%d7%a8%d7%90%d7%a1-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%a1/

צפו כאן בצילומים בבית משפט בראשלצ אחרי שהביאו את עמוס סילבר לישראל מאוקראינה

ועוד סרטון מיום המעצר הראשון בישראל:

כמה כסף עלה למשטרה המרדף אחרי ראשו של עמוס סילבר והחיסול של טלגראס? 

ראו כתבה של תומר לביא במאקו 27/9/2021

לצד משאבים חסרי תקדים, חקירת טלגראס בעיקר עלתה לנו בפרטיות

משפטו של עמוס סילבר, מייסד טלגראס, עומד בלב השיח בקרב מטופלים ופעילי לגליזציה. בין אם יורשע בעמידה בראש ארגון פשיעה ובין אם לא, דבר אחד בטוח: האמצעים ששימשו את המדינה לאיסוף הראיות הם חסרי תקדים ואמורים להדאיג את כולנו

עמוס סילבר (צילום: Avi Dishi Flash90)
צילום: Avi Dishi Flash90

מאות שוטרים וסוכנים, טיסות לחו”ל והשקעת משאבים עצומה

נכון להיום, נחקרו כ-17 עדים במהלך למעלה מ-30 דיוני הוכחות שנמשכים מזה שנה וחצי. בהתחשב בעובדה שמספר העדים בתיק עובר את ה-300, סילבר צפוי לשהות במעצר שנים עוד לפני שיוכרע דינו. כדי לבנות כתב אישום בכזה היקף, נדרש נפח משמעותי של חומר ראיות. עורכי דינו של עמוס סילבר, איתי בר עוז וניצן ביילין, שמונו מטעם הסניגוריה הציבורית, החלו עם מעצרו של סילבר להעמיק בחומר הראיות. מה שהם גילו שם הותיר אותם המומים.

“הרכב השופטים בבית המשפט המחוזי אשר בפניו נטענו הטענות הופתע מסוגיית איסוף הראיות הדיגיטליות וקבע שבשלב הראשון של המשפט, ייערך מעין “משפט זוטא”. זהו למעשה מעין משפט המתנהל לפני המשפט העיקרי”, מתאר עו”ד איתי בר עוז. “ברוב המקרים, משפט זוטא נערך כאשר אדם אשר הודה בעבירה בתחנת המשטרה חוזר בו מהודאתו בבית המשפט, ואז קבילות ההודאה ואופן גבייתה עומדים לדיון. פה אנו מנהלים משפט זוטא בשאלת לגיטימיות איסוף הראיות הדיגיטליות ע”י המשטרה (יחידת הסייבר של להב 433) והאופן בו הושגו. אם תיפסלנה הראיות הדיגיטליות בהתאם לטענה שלנו, ייתכן מאוד שבסיס ראייתי מרכזי בתיק הזה יתערער. יש לזה משמעות אדירה”.

צו בית משפט

כלומר, נכון להיום עוד לא מתנהל בכלל דיון על סעיפי האישום?

“עד עכשיו לא נאמרת מילה על קנאביס, האם זה לגיטימי לפרסם את הסחר בו בפלטפורמה על בסיס טלגרם, ואפילו לא עולה השאלה אם טלגראס הוא ארגון פשיעה. אנחנו רק דנים על שאלת הלגיטימיות של איסוף הראיות הדיגיטליות”.

על אף שעצם האישום בארגון פשיעה הוא חלק ממה שמאפשר את ההתנהלות הזו.

“בהחלט. ברגע שיש למשטרה על הכוונת ארגון פשע מסוכן, עצם ההגדרה הזו מאפשרת הקצאת משאבים ושימוש באמצעים שלא היו מקצים לתיקים אחרים. ככל שחומרת התיק עולה, כך עולה ההקצאה”, אומר בר עוז.

“אני רוצה לחדד את האמירה הזו”, מוסיף ניצן ביילין, “ככל שהחומרה עולה , כך גם האצבע נעשית קלה יותר על ההדק כשזה מגיע לפרקטיקות חקירה שלא נוסו בעבר ונמצאות בתחום האפור”.

אז לפני שנצלול אל מהות שיטות החקירה בהן נעשה שימוש בפרשת טלגראס, ראוי שנתעכב לרגע על היקף המשאבים שנעשה בו שימוש. מדובר באחת מהחקירות היקרות ורחבות ההיקף ביותר שידעה משטרת ישראל בתולדותיה. במדינה בה משפחות פשע רבות מטילות את אימתן על קהילות שלמות במשך עשורים ושמתמודדת עם אתגרים ביטחוניים יומיומיים, אי אפשר שלא להרים גבה נוכח העובדות הללו. כל החקירה הזו מתנהלת תחת עינה הפקוחה של פרקליטות המדינה ובעידודה, כאשר כמות המשאבים שמושקעת בתיק היא אסטרונומית.

צו משטרתי

“המשטרה מקיימת חקירה סמויה במשך כשנה וחצי, מציבה עמדות האזנות סתר, מגייסת סוכן שהופך לעד מדינה, מטיסה חוקרים ואנשי משטרה לחמש מדינות שונות – צרפת, רומניה, גרמניה, ארה”ב ואוקראינה – שם נעצר עמוס על ידי צוות של חמישה אנשי משטרה ישראלים”, מספר בר עוז. “בצרפת וגרמניה הם פושטים על שרתים שקשורים לאתר טלגראס, שהוא אתר אינפורמטיבי שמעולם לא הייתה בו פעילות שקשורה לקנאביס או סמים, בארה”ב הם פושטים על ביתה של גלי סילבר ועוצרים אותה לחקירה וברומניה עוצרים וחוקרים אדם שקשור בעקיפין לטלגראס. היו כל כך הרבה חשודים – למעלה מחמישים – עד שיחידת העילית של המשטרה, להב 433, משתמשת בכלל היחידות שלה – יאחב”ל, יאח”ה, אתג”ר, יאל”כ ויחידת הסייבר, שולחת צוותים של מאות עד אלפי שוטרים שביצעו מעל 50 מעצרים בכל הארץ.

רק בתדריך המקדים השתתפו 600 איש. כל אחד מעשרות החשודים נחקר במשך שלושה שבועות. אתה מבין מה זה אומר? במשך חודשים להב 433 מתעסקים אך ורק בטלגראס – אין ארגוני פשיעה אמיתיים, אין שחיתות שלטונית, אין עברייני מין. כל המשאבים כדי לחקור חבורת צעירים שהקימה פלטפורמה לפרסום קנאביס”.

פריצה לשרתים מרוחקים באופן חשאי

אם היקף החקירה מעורר תמיהה, האמצעים שבהם נעשה שימוש לביצוע החקירה הם מטרידים לא פחות. מעבר לעובדה שמדובר בפרקטיקות שנעשה בהן שימוש במקרים הקיצוניים ביותר, מדובר במשחק מסוכן מאוד שפותח פתח להפרת הפרטיות של כולנו.

“אנחנו טוענים שהמשטרה עושה שימוש בדרכים שהן לא אפורות – הן לחלוטין לא חוקיות”, טוען בתוקף בר עוז. “חדירה לחומר מחשב דורשת צו של שופט. בבקשות לחדירה לחומר מחשב שהוגשו בעניין טלגראס, הוספה תיבה נוספת לנוסח הסטנדרטי, בה צוין שהמשטרה מבקשת לבצע חדירה  לכל מקום אליו יש גישה דרך חומר המחשב התפוס, כולל משרתים מרוחקים שנמצאים בחו”ל – חדירה לענן.

ככל הנראה, המשמעות וההשלכות של הבקשה הזו לא הוסברה לעומק לשופט בבית משפט שלום שחתם על הצווים, שכן, כאשר טענו והסברנו את משמעות הדברים להרכב השופטים בבית המשפט המחוזי שדן בפרשה, הם החליטו שתחילה יישמעו עדים הקשורים אך ורק לגביית הראיות הדיגיטליות, דבר שנמשך שנה וחצי וייקח לפחות עוד שנה, והמשמעות ברורה”.

מה זה אומר בפועל? איזו סמכות המשטרה מקבלת כאן?

“תאר לעצמך שמתנהלת חקירה פלילית לגבי תיק חשוב מאוד”, מסביר ביילין, “והמשטרה מגלה שקיימת כספת בשוויץ בתוכה נמצאת “ראיית הזהב” – ראיית כל הראיות שתשיג לה הרשעה בטוחה. למשטרה יש את המפתח לכספת. האם מותר לה לשלוח חוקר לשוויץ כדי לפתוח את הכספת, לקחת את הראיה ולהביא לארץ? בוודאי שלא! צריך לפנות למדינה שבתחום שיפוטה מצויה הכספת ולהגיש לה בקשה מסודרת. כאשר המשטרה חודרת לשרתים מרוחקים של טלגרם, פייסבוק וגוגל דרך מכשיר הטלפון הסלולרי או המחשב הנייד של החשוד, היא חורגת מהסמכות הטריטוריאלית של מדינת ישראל. המשטרה לא סתם פותחת את הכספת הזו, היא מתגנבת בלילה, פותחת את הכספת ובורחת עם כל התוכן מבלי שאף אחד יידע”.

“מטרתה של מחלקת הסייבר של פרקליטות המדינה היא שבכל חקירה ניתן יהיה לעשות את זה”, מדגיש בר עוז, “מדובר בצעד שיכול לגרום לפגיעה ממשית ביחסים בין מדינות. קיים מקרה מפורסם בו סוכנים אמריקאים חדרו לענן ברוסיה. רוסיה זעמה על כך והגישה נגדם כתבי אישום”.

והשופט מאשר זאת מבלי שהוא מבין לגמרי על מה הוא חתם?

“אנו טוענים שכך היה. תחשוב על זה ככה”, מציע ביילין, “ראש מחלקת הסייבר של פרקליטות המדינה הולך לו אל הכנסת. זה הבוס הגדול שמנהל את התיק הזה. הוא הולך מספר פעמים, לפחות החל מ-2014, ואומר למחוקק הישראלי: ‘אני צריך כלים לאכיפה. תעזרו לי לחוקק חוקים שיעזרו לי להיכנס לשרתים בחו”ל’. לא ניכנס כרגע לשאלה אם זה באמת נדרש לו. הוא מציג דרכים שבהם זה נעשה במדינות אחרות ומסביר למה זה נחוץ. במקביל, פרקליטים מטעמו טוענים בבית המשפט שזה כבר חוקי. בזמן שהכנסת מתחבטת בשאלה האם זה בכלל לגיטימי, המשטרה הולכת מאחורי הגב של כולם, מגישה בקשות לצווים ומקבל אישורים לבצע פעולות שכנסת ישראל מעולם לא התירה”.

עמוס סילבר (צילום: Avi DishiFlash90)
עמוס סילבר | צילום: Avi DishiFlash90

ההתנהלות הזו בהיחבא היא משונה. למה לא לפנות פשוט לבעלי השרתים או לרשויות הרלוונטיות?

“למה?”, צוחק ניצן ביילין, ” התשובה היא קלה – כי אפל ופייסבוק וכל חברה שמכבדת את עצמה ושומרת על פרטיות הלקוחות שלה, מסרבת לעשות את זה. תזכור איזו זעקה ציבורית קמה כשנעשה שימוש בנתונים של משתמשי רשתות חברתיות, וזה עוד היה בלי לקשור בין נתונים לאדם ספציפי, רק נתונים מצרפיים. ישנן דרכים מקובלות לפנות למדינות בבקשה לסיוע משפטי, או לפנות לחברות עם בקשה מנומקת לקבלת המידע. במקרה שלנו, רשויות האכיפה בחרו בדרך הקלה מבחינתן”.

אז המשטרה פשוט מפרה את ה-GDPR בלי לתאם כלום עם אף מדינה זרה?

“החלק האירוני באמת הוא שכשפותחים את טלגרם, פותחים את חשבון המשתמש על פי תקנות ה-GDPR. משטרת ישראל מפרה את התקנון של טלגרם ושל תקינת האיחוד האירופי, כשהיא פורצת לשרתים ללא תיאום. אנשים שבקושי עברו הכשרה כשוטרים ומתמחים במחשבים ותוכנה מגיעים לחשודים הביתה באמצע הלילה עם כלים שאנחנו אפילו לא מכירים. אחד מהם לפחות מחבר דיסק און קי ושואב את כל תוכן הג’ימייל. לא ברור באיזה מכשור מדובר, אם הוא תקני ואיך יש לו יכולות לעשות דבר כזה בכלל. אם למשטרת ישראל יש את הכוח הזה והם יכולים לנקוט בצעדים האלה מבלי שנדע בכלל, מה יהיה בעוד כמה שנים? פחד אלוהים!”.

האם המטרה מקדשת את האמצעים?

התמונה שעלתה מהשיח עם נציגי הסניגוריה מעוררת אי נוחות רבה, אך יתרה מכך, היא מעלה שאלות – ספק משפטיות, ספק פילוסופיות – על מהותו של המרחב הווירטואלי. האם הפלטפורמות הדיגיטליות המשמשות אותנו על המכשירים האישיים שלנו או בחשבונות ענן פרטיים אכן מהוות מרחב מוגן ומקודש לחלוטין? מהי משמעותו של המרחב הזה כשזה מגיע לביצוע עבירות ומהי סמכותה של המדינה כשזה מגיע להפרת הפרטיות שלנו במרחב שבמובנים רבים נמצא בכל מקום? גורמים ביחידת הסייבר טוענים כי מדובר בצעד נחוץ שאם לא יעמוד לרשותם, יהפוך המרחב הווירטואלי לגן עדן לעבריינים.

“זו לא פעם ראשונה  שנעשה שימוש בפרקטיקה הזו”, מבהירים במחלקת הסייבר. “בתיקים נוספים שאנו צופים שתהיה נחיצות בראיות בהן המידע אגור בשרתים מרוחקים, ואין אינטרס נוגד אחר, אנו מגישים בקשה לצו בית משפט ומחדדים שמדובר גם בשרתים מרוחקים. זה יכול להיות כסף גנוב שנשמר בארנק ביטקוין או, כמו שהיה בפרשת טלגראס, ביוזרים וצ’אט בוטים שיושבים על חשבונות דיגיטליים. היה מדובר במידע שהיוזרים יכולים היו למחוק ברגע והיה נעלם אם לא היינו ניגשים אליו מיד ובמפתיע. החשש הזה אכן התברר כנכון כשחדרנו לשרת וגילינו שיוזר מרוחק אכן מתחיל למחוק מידע ושאנו למעשה נמצאים עמו במרוץ אחר כל פיסת מידע”.

אז כל האמצעים כשרים להשגת הראיות?

“כמובן שלא. זכות להליך הוגן היא זכות יסוד בשיטת המשפט שלנו, ואנחנו רואים את תפקידנו כמחייב לשמור על זכות זו. עם זאת, אנחנו מאמינים שבמרחב הוירטואלי צריך להיזהר שלא תיווצר אקס-טריטוריה. האם מה שאתה שואל אותנו למעשה הוא אם צריך להיות מרחב כזה שלרשויות לעולם לא תהיה גישה אליו והוא יישאר בגדר מקלט לעבירות? יש בסופו של דבר שופט שאמור לאזן בין השיקולים של צורכי החקירה לבין שיקולי הפרטיות ושיקולים נוגדים אחרים. מובן שרק אם השופט מנפיק את הצו וחותם עליו, יש גושפנקה לעשות את הפעולה”.

אם זוהי אכן פרקטיקה לגיטימית לכל הדעות, האם לא ראוי לבצע אותה בתיאום המפעיל או מדינת היעד?

“לאו דווקא. אנחנו משתדלים לעשות את זה בצורה הזו, אבל זה לא תמיד אפשרי. למשל, לפעמים לא כל כך ברור היכן בדיוק ממוקם השרת ואל מי אמורים לפנות. נוסף על כך, אפליקציות כמו טלגרם, למשל, לא מקיימת כמעט קשרים עם רשויות אכיפה.”

בין אם זהו אמצעי יעיל או לא, השאלה נותרת עומדת – האם מדובר בצעד חוקי ולגיטימי לשיטתכם?

“בנסיבות המתאימות, ובכפוף לכל האישורים וההיתרים הנדרשים – התשובה היא בהחלט כן. חשוב עוד לציין, שיש כיום פער גדול בחוק. חוקי החיפוש בישראל מאוד ארכאיים וכל הנושא של תפיסת תכנים דיגיטליים כמעט ולא מטופל בחוק. אנחנו נאלצים לעבוד עם מה שיש ולפרש את החוק בכל מיני דרכים כדי שיהיו לנו כלים לאכוף גם במרחב החדש הזה שנעשה בו שימוש נרחב מאוד. לשם כך אנחנו קיימים”.

ומה לגבי הפגיעה במשתמשים בלתי מעורבים שהמידע שלהם חשוף לרשויות האכיפה מבלי שהם חשודים בעבירה?

“חשוב לי להדגיש שחדירה לשרתים לא נעשתה ממחשב משטרה, אלא ממחשבים של חשודים שנתפסו, מהחשבונות שלהם עצמם. המשטרה למעשה רואה על גבי המסך את מה שהייתי רואה אם המשתמש היה מחובר בזמן שהמחשב היה נתפס, זה לא שונה במהותו מתפיסת כונן קשיח עם מידע. במקרה כזה, ברור לכל הדעות שפרטיותם של בלתי מעורבים עשויה להיפגע, אבל החדירה מתבצעת כמובן בכפוף להיתר שיפוטי מפורש, בצו בית-משפט, לאחר שבית-המשפט איזן בין הפגיעה הצפויה לבין האינטרס החקירתי. אם יש שאלה באמת מעניינת כאן, לדעתנו, זוהי שאלת הריבונות. זו השאלה המרכזית שעולה במשפט זוטא כרגע. אנחנו סבורים כי מדובר בפרקטיקה הכרחית וראויה לאור העובדה שבעידן הסייבר הכלים שלנו מאוד מוגבלים ויש חשש כבד שעבירות חמורות יתרחשו מבלי שתהיה לנו יכולת למנוע זאת”.

במובן הזה, השאלות שעולות ממשפט זוטא שמתנהל כיום בעניינו של סילבר, מתעלה הרבה מעבר למשפט טלגראס. הוא מעלה דיון חשוב אודות מהותו של המרחב הווירטואלי, המדיום החופשי האחרון. נכון להיום, טרם הוסדרה חקיקה ברורה סביב השאלה על מהותו של המרחב הזה ולא הותוותה מדיניות שתאזן בין הזכות לפרטיות ובין הסמכות של רשויות האכיפה לחקור פשעים. זהו דיון מורכב ובעל חשיבות עצומה וראוי שכל אחת ואחד מאיתנו ניקח בו חלק ונשאל עליו שאלות.

ממשטרת ישראל נמסר:

“חקירת פרשת הטלגראס בה הוגשו כתבי אישום נגד המעורבים, נוהלה ע”י יחידת הסייבר בלהב 433 באופן יסודי ומקצועי בליווי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה. בתום החקירה כלל החומרים הועברו לעיון והחלטת הפרקליטות. מטבע הדברים ובשל התנהלות התיק בבימ”ש לא ניתן להתייחס מעבר לאמור”.

https://www.mako.co.il/cannabis-magazine/Article-171d22fe8e9cb71027.htm

מי נהנה מכל זה?  כל השוטרים הבכירים שעזבו את המשטרה והצרפו לחברות הקנביס הרפואי שגובות פי 8 ממחירים של טלגראס. למשל יוחנן דנינו.

3 Comments

  • הומו-פדופיל, כמו רוב השטינקרים.

  • חשוב לציין כי מדובר בקטינים, לא קטינות. בתקשורת ניסו לייפות את זה.

  • הגיע הזמן להוציא את האמת לאור, תודה לכם!

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Translate »