עיתון הארץ הוא מכונת רעל, וגידי וייץ הוא אובר-שטורמבאנפיהרר בכיר במכונת הרעל. אין שבת שגידי וייץ לא מרעיל בשיטות האובר-שטורמבאנפיהרר. זה אומר שמה שאתה עושה בעצמך, אתה מאשים את האחרים שאתה שונא.
גם לשבת הזו קיבלנו ממנו מנה יומית של רעל עכברים בשירות הנוחבה והחונטה. הפעם על הכוונת איתמר בן גביר, והדרך להכתים אותו היא להמציא המצאה שהמשטרה היא בידיים של בן גביר, שבן גביר עושה מהמשטרה פלסטלינה, ושהוא מעצב את המשטרה בצלמו המשיחית של בן גביר. 2/1/2026.
בדיוק עולם הפוך. זה מה שנקרא שהקומקום המטונף אומר על הסבון שהוא מלוכלך. המשטרה ממש לא בידיים של בן גביר. הם לא שומעים לו, ואפילו מצפצפים עליו. מפכ"ל המשטרה דני לוי שבוי בידי הפרקליטות, רועד מפחד שישלחו לו ניידת עם "חששות" לעבירות בניה או שוחד ממשפחות פשע.. כמו שעשו לרבים אחרים.
עובדה שחקירת הפצ"רית, על סרטון אונס הנוחבה שלא היה, טוייחה היטב, ונחקרה בידי בועז בלט והפילגש רינת סבן, שניים ששונאים את בן גביר ואת נתניהו.
עובדה שחקירת הפצ"רית לא הובילה לחקירת היועמ"שית והצוות שלה, ובכל זאת בחוצפתו גידי וויץ ממציא הזיות שהמשטרה נכבשה ע"י בן גביר, המשיחיים והכהניסטים.
אילו באמת היתה לנו משטרת בן גביר כהניסטית ומשיחית, הפצ"רית לא הייתה שוכבת אפילו 15 דקות מיותרות במחלקה הפסיכיאטרית של איכילוב, והחוקרים היו לועסים אותה מ 7 בבוקר עד 10 בלילה, וטוחנים לה את הכוס, עד שתפלוט את כל התככים והמזימות שהיא רקמה.
אילו באמת היתה לנו משטרת בן גביר כהניסטית ומשיחית, גלי בהרב מיארה היתה כבר מזמן בהארכת מעצר חמישית, וכל הסגנים שלה היו עם צווי מניעה מכניסה לבניני הפרקליטות, ובהארכת מעצר שלישיות ורביעיות.
אילו באמת היתה לנו משטרת בן גביר כהניסטית ומשיחית, יצחק עמית גם הוא היה היום מאחורי הסורגים, בכלא עם חשדות להמרדה שדינן מוות.
רק עונש מוות לשומרי הסף המתחזים: גולדפריינד, מיארה וירושלמי תומר
לכן בהזדמנות הזו אנו למשטרת בן גביר לפעול להטיל עונש מוות על יצחק עמית, גלי בהרב מיארה ויפעת תומר ירושלמי.
במשטרת בן גביר יש להוציא אותם להורג בתלייה על עמוד בכיכר החתולות בירושלים.
את גופתו של יצחק עמית יש להשליך לתנים המייללים ליד חוות חווארה, ואת גופותיהן של גלי בהרב מיארה ויפעת תומר ירושלמי יש לגרור קשורות לחמור מהתחנה המרכזית בירושלים עד הכותל המערבי.
אנו גם סבורים שהעונש המתאים לשלושתם הוא עין תחת עין, זין תחת זין וכוס תחת כוס. כלומר לעשות להם מה שמחבלי הנוחבה, אהובי נפשם, עשו לבני ובנות ישראל ביום הדין, ה 7 לאוקטובר.
ליצחק עמית יש לחתוך את הזין בסכין יפנית בעודו ביים, ולדחוף לו את הזין שלו לפה.
את גלי בהרב מיארה, צריך לדחוף לה מזלגות רותחים לכוס, ולחתוך לה ציצים במשור חשמלית ולשחק עם השדיים שלה פינג פונג.
את יפעת תומר ירושלמי יש להכניס לתא עם 72 נוחבות, עירומה כביום היולדה, ולהשאיר אותה שם לפחות משעה 6:30 בבוקר עד 8 בלילה. שתשרת מינית את אהובי נפשה. בכל דרך אפשרית. עדיפות לבתולים.
האם משרדי הממשלה הפסיקו לפרסם בהארץ? האם כבר הפסיקו לחלק מינויים של הארץ לשופטים ולפרקליטים חינם על חשבון המדינה?????
כהניזם זו לא מילת גנאי. היום זו מילת כבוד
גידי וייץ חושב שלהגיד על מישהו שהוא כהניסט זו הכתמה של השם שלו. אבל היום אחרי ה 7 באוקטובר 2023, זו בכלל לו מילת גנאי. זה כבוד.. זה חוסן לאומי. זו פטריוטיות ועמדה זהירה שלא לטפח בני בליעל שיבואו להשמיד אותך.
בהזדמנות זו אנו קוראים לבטל את כל ההעדפה המתקנת לערבים בקבלה לעבודה כעובדי מדינה, פרקליטים ושופטים.
ערבים זו לא אוכלוסייה חלשה. לכל בדואי יש אחוזה של 4 קומות, כמה מרצדסים בכניסה, וכמה עיזים לפורקן מיני בלילה. את הכסף עשו מעסקאות סמים או פרוטקשן. היום מי שממלא את חנויות המותגים אלו ערבים, כי אצלהם הכסף נוזל מהכיסים מרוב עסקאות סמים ופרוטקשן או דיווחי שקר למדינה, כמו הסומלים במינסוטה.
הערבים מזמן לא צריכים העדפה מתקנת.
כתבה של גידי וייץ בהארץ פורסם 2/1/2025
הכהניזם קם לתחייה במשטרת בן גביר, ושומרי הסף התעוררו ברגע האחרון
חוות הדעת של היועמ"שית היא תגובה מתבקשת להפיכת המשטרה למיליציה פוליטית. אם שוב יעצמו עיניים, השופטים יהיו אחראים לאסון
בנובמבר 1986 בא הגזען מאיר כהנא לאספה בכפר סבא, ואת פניו קיבלו מפגינים והשליכו עליו ביצים. האיש שמנחם בגין הגדיר "בעיה חמורה מאוד מבחינת ביטחון האומה" ניגב את הנוזל מחליפתו, ומרח אותו על מדיו של קצין משטרה שעמד לידו. "אני התלכלכתי, גם אתה תתלכלך", אמר לו כהנא. זה היה ביטוי ליחסו לארגון, שאנשיו עצרו אותו לא פעם ועקבו אחריו ואחר חסידיו.
ארבעה עשורים חלפו מאז, וכהנא המת חי מתמיד במשטרה. בנימין נתניהו, כביכול ממשיך דרכו של בגין, הפקיד עליה את התלמיד המסור איתמר בן גביר, וזה הפך אותה למיליציה בשירות השלטון. הכהניזם מרים שוב ושוב את ראשו המכוער בפעולותיה – בהעלמת העין הנפשעת של מחוז ש"י מהפשיעה הלאומנית הגואה, בעמידה של השוטרים מן הצד מול הפריצה לבסיסי צה"ל, בהיטפלות לחולצות של אוהדי כדורגל ובאלימות המשתוללת כלפי המפגינים נגד הממשלה.
יותר משהתהליך המבהיל הזה מעיד על כוחו או על תחכומו של בן גביר, הוא מעיד על הדנ"א הפגום של המשטרה, שאפשר לו להשתלט עליה במהירות ובקלות כאלו. הסימפטומים היו שם עוד כשהשר הממונה היה קוריוז שולי: הניצבים שראו בארגון הרמון, הקשרים האפלים של קצינים עם עבריינים ומאכערים מפוקפקים, הפגיעה השיטתית בזכויות חשודים. בשלוש השנים האחרונות קירב בן גביר את המשטרה לנקודת האל־חזור. היום כולם יודעים שקידומם מותנה במענה לאינטרסים האישיים והפוליטיים שלו, שמתמצים בהגנה על מתנחלים פורעי חוק ועל חשודי צמרת ובציד של אויבי המדינה. ראש אגף החקירות בועז בלט, מינוי של בן גביר, משוכנע שהשר מחפש דרך להיפטר ממנו רק בשל סירובו להפליל את גלי בהרב־מיארה, גם בהיעדר בדל של ראיה נגדה.
מערכת המשפט, מבהרב־מיארה ועמית איסמן ועד שופטי בג"ץ, נכשלה עד כה בבלימת אחד האיומים המסוכנים ביותר שידעה הדמוקרטיה הישראלית, הרעועה ממילא. מי שאמורים להיות השכפ"ץ של מוסדות המדינה החמיצו את כל ההזדמנויות להציב לבן גביר גבול ולקטוע את מופע האימים שלו. כשהוגשה עתירה לחייב את נתניהו להדיח את בן גביר, בשל הפוליטיזציה הבוטה של המשטרה, התכוונה היועצת המשפטית לממשלה לעשות מעשה ולהצטרף לעמדת העותרים. אנשי משרד המשפטים הזהירו אותה שבהינתן ההרכב הנוכחי של בית המשפט העליון, בג"ץ עלול להשאיר אותה לבדה בשדה הקרב. התוצאה הייתה פשרה מגוחכת: הסדר בין היועצת לשר, שימנע ממנו לתפקד כמפכ"ל־על. לכל מי שמכיר את בן גביר היה ברור מראש שהוא יעשה מההסדר מטוס, יעיף אותו מהחלון וימשיך הלאה בדרכו לכיבוש היעד. עכשיו, באיחור עצום ולקראת בחירות, בהרב־מיארה מבינה שלא נותרה לה ברירה ומאותתת לבית המשפט שכלו כל הקיצים.
גלי בהרב מיארה למה עוד לא קיבלה עונש מוות???
עד כה, מי שאמורים להיות השכפ"ץ של מוסדות המדינה החמיצו כל הזדמנות להציב גבול
חוות הדעת שפרסמה היום היועצת, עמוסה לעייפה בדוגמאות להתערבויות פוליטיות קיצוניות של השר בעבודת המשטרה: מהגנה על שוטרים שנחשדו באלימות כלפי מפגינים, דרך מניעת קידום מקצינים שסירבו ליישר קו ועד החתירה תחת הסטטוס־קוו במקום הנפיץ מכולם, הר הבית. נדמה שלא במקרה היועצת מרבה לצטט דווקא שופטים שמרנים, שעמדו על החשיבות שבעצמאות הארגון. יוסף אלרון, למשל, ביקש "לומר בקול רם, ברור וצלול, ולמען הסרת כל ספק, כי קידום אנשי משטרה בתוך הארגון לפי מבחן נאמנות הוא פסול ואין לקבלו".
עד היום, בג"ץ הורה לראש הממשלה להעביר שר מתפקידו רק אם הוגש נגדו כתב אישום. "הממשלה חייבת גם לשמש מתווה של נורמות התנהגות שלטוניות ולפעול באופן היוצר אמון", כתב נשיא העליון לשעבר מאיר שמגר, כשקבע כי הישארותו של אריה דרעי בתפקיד שר לאחר שהואשם בלקיחת שוחד, נגועה באי־סבירות קיצוני.
הישארות של בן גביר בלשכתו פוגעת בנורמות השלטוניות לאין שיעור יותר מנוכחותו של שר מושחת בישיבת קבינט. בית המשפט אומנם מחויב בריסון עצמי בכל הקשור למינויי שרים ולפיטוריהם, אבל יותר מכך הוא מחויב להגן על הדמוקרטיה. כשנדחתה עתירה להדחת בן גביר שהוגשה עם הקמת הממשלה, בשל עברו הפלילי ודעותיו החשוכות, כתב הנשיא יצחק עמית: "ההנחה כי תישמר עצמאותה של המשטרה יש בה כדי להקהות את החשש ואת הפגיעה באמון הציבור". ההנחה הזאת התנפצה לרסיסים על קרקע המציאות. משטרה פוליטית כמו זו שמתהווה כאן היא סימן היכר מובהק של רודנות.
אם יש עדיין בבית המשפט העליון מי שרואים בהגנה על יסודותיו המתפוררים של המשטר את תפקידם, עליהם להוציא צו על תנאי נגד המשך כהונתו של בן גביר, ואחר כך עליהם להורות לנתניהו לפטר אותו. זה יעלה לעמית בקמפיין הסתה שקרי נוסף, ואולי גם ישחק לידיו של שר המשטרה הכושל בתולדות המדינה בבחירות, אבל פחד ועצימת עיניים יגרמו לתוצאה גרועה בהרבה: התגשמות חזונו של כהנא. "יש צורך במשטר של אדם אחד", קבע הבריון מברוקלין. לשם בדיוק חותרים כעת יוצאי חלציו האידיאולוגיים.