יש בישראל קבוצות שפשוט סוגדים לנוחבות, וכל זה במסווה של התנגדות לכיבוש. איזה אידיוט אחד שסוגד לנוחבה בשם יורם שורק מפעיל "פרוייקט מסתכלים לכיבוש בעיניים" שמתנהל תחת המרכז לפיתוח יוזמות שלום ע"ר. לטענתו העובדות הסוציאליות ביהודה ושומרון לא עשות מלאכתן נאמנה, והן לא פועלות להכניס לפנימיות נעולות נערים עזובים (מה שהוא מכנה נערי קצה), בני 13 ו 14 שמציקים לרועי צאן פלסטינים.
ד”ר יורם שורק, מרצה לחינוך במכללה האקדמית קיי בבאר שבע. לטענתו כל המתנחלים הם נאצים, והם מבצעים טיהור אתני של השטחים מפלסטינים באמצעות נערים בני 13-14. לטענתו הנערים היהודיים "תוקפים פלסטינים, מיידים אבנים, שורפים רכוש או כפרים".
יורם שורק הוא שותף לעשייה של הארגון המטונף "איתך מעכי", שהפעילה הראשית בה היא האני גדיר, וגם נרצחת ה 7 באוקטובר ויויאן סילבר היתה פעילה באיתך מעכי, עד שהעזתים שהיא "לחמה" לזכויותיהם, החליטו לחסל את חייה, בלי לשמור על זכויותיה למשפט הוגן בטרם ההוצאה להורג….. חחח.
מה מדרבן יהודים לשנוא יהודים ולהעריץ נוחבות?
מדבריו אפשר לחשוב שמדינת ישראל הקימה מחנות ריכוז עם קרמטוריומים לפלסטינים, ושכל יום המתנחלים שורפים גופות של פלסטינים בתנורים.
הנה האיש….. מגיע לחוות בשטחים עם גז פלפל וצועק על יהודים שהם שרצים היטלראים….. אחר כך הוא כותב בפייסבוק שהם מוזנחים וצלצל לעובדת הסוציאלית להתלונן למה לא מקפלים את הנערים לפנימיות "לפי חוק הנוער".
מה המניע שלו? פסיכופתולוגיה. זה כמו לשאול למה ג'פרי דאהמר רצח את כל ההומואים שהוא פיתה במועדונים. הרי אם הנוחבות היו תופסים אותו בקיבוץ בעוטף או בנובה, כמו שתפסו את החברה שלו ויויאן סילבר, היא שוחטים אותו ואולי לפני זה גם עושים לו טובה ואונסים אותו בתחת.. שייהנה קצת לפני השחיטה.
הפסיכופטים השמאלנים מטרידים עו"סיות שיכניסו נערים יהודיים לפנימיות
האיש יורם שורק מצא שיטה חדשה להפעיל לחץ, להתלונן על העודות הסוציאליות של המועצה האזורית בקעת הירדן, שב 15 מקרים סירבו להכניס את הנערים האלה לפנימיות, למרות שהנערים מנוצלים למרות עברייניות…… זאת הנתקפת הראשית עו"ס קרן כספי דורון.
וזאת החברה שלה שולמית פרבשטיין
הנה ההסבר של יורם שורק למה הוא מטריד את העו"סיות של ההתנחלויות
"עת בוקר בבקעת הירדן. ילד בן 14, בגדים מרופטים וגוף שניכר שלא נרחץ ימים רבים, עומד עם עדר כבשים קטן ליד הכפר ראס עוג'ה כ2 קילומטר מערב להתנחלות ייט"ב. .
לא, הוא לא הולך לבית הספר היום, ממש כשם שלא ביקר שם אתמול, או בשבוע שעבר או בכלל מתחילת שנת הלימודים. ההוראות שנתנו לו מפעיליו במאחז פשוטות וברורות: להתקרב ככל האפשר לבתי הכפר, לנסות להאכיל את הצאן במספוא שלהם, לפתוח מיכלי מים, ליצור אווירת פחד ועימות: משהו שיגרום לאנשים הללו לנטוש את אדמתם. באותו יום ניכר שאינו בקו הבריאות, הוא עייף, יושב על הקרקע, מבטו בוהה. אין אמא בסביבה שתשים יש על המצח ותשדל אותו לכוס תה או מרק עוף: הוא לא שם. הוא חייל בשירות רעיון ה"והורשת" של תנועת ההתנחלות, חוד החנית של השגת השליטה בשטחי C ו B. מדינת ישראל שלחה אותו לשם ויש מי שדואג בשבילה שהנער הזה לא יזכה לחינוך או שיקום.
אחת מאותן חלוצות השומרות עליו בקו החזית בלי סיכוי של נסיגה ממנו לכיתת בית ספר או מקלחת היא עו"ס שולמית פרבשטיין, אחראית על "חוק הנוער" במחלקת הרווחה של המועצה האזורית בקעת הירדן. היא מודעת לכובד האחריות ופועלת ללא ליאות למנוע מהנער הזה ומחבריו כל סיכוי לחיים אחרים. הנה שיחה שלי איתה מהיום".
https://www.facebook.com/groups/OMDIM/posts/2725464904508333/
האיש מצלצל כמעט כל יום ומטריל את העו"סיות. הנה אחת השיחות…. עם שולמית פרבשטין
המרכז לפיתוח יוזמות שלום ע"ר 580500429
המרכז מגלגל 2,200,000 ש"ח בשנה. חצי מזה תרומות מישראל וחצי תרומות מחו"ל Fes Foundation וקרן פרידריך אברט מגרמניה. לתורמים מספרים שהתרומה נועדה למנוע אלימות של יהודים נגד ערבים ולהתנגדות לכיבוש.
1,000,000 ש"ח הולך למשכורות. הבכירים בעמותה מקבלים 180,000 ש"ח בשנה, וגם רכשו עבורם רכב ב 33,000 ש"ח שיוכלו לצאת לתעד מתנחלים שמציקים לערבושים.. היעד המוצהר שלהם "לקדם מודעות ציבורית למורכבות של המציאות".
הנפשות הפועלות: יניב מזור, מאיר בן חיים, מאיר מרגלית, פאול רוברט מנדס פלור, שלום רצבי, שרון גורדון, אופל ארבל (חבר ועדת ביקורת), הלל גרמי (חבר ועדת ביקורת) ושרית סבן (רואת חשבון מבקרת).
מאיר מרגלית, יליד ארגנטינה שהיה חבר מועצת ירולשים מטעם מרץ הסביר שפעילות העמותה היא נגד ייהוד מזרח העיר, נגד מחיקת המאפיינים הערבים שבה ולצבוע את כל פניה בצבעים יהודיים. הכנעת התושבים ומשטר הסיפוח שישראל משליטה, מוחקת את הנוכחות הערבית מעל פני האדמה, אם לא באופן פיזי, אז לפחות את הסימנים לזהותם של הערבים.
קיימת סכנה משמעותית לניסיון [תקיפה] קרב ובא נגד המסגדים. המוטיבציה המשיחית-דתית כבר התבססה, ישנה תמיכה פוליטית בולטת, וכל שנותר חסר הם ההזדמנות והאמצעים; המנהרות שמתחת לסילוואן ורחוב אל-ואד מספקים את שניהם."
"ישראל מפעילה "מטריצה של שליטה" על מזרח ירושלים באמצעות "דה-ערבזיציה" של מזרח העיר על חשבון אוכלוסייתה הפלסטינית ומורשתה הערבית."…. מאמצי המתנחלים מתרכזים ב"מדיניות אתנוקרטית של זילות בערבים, אשר מאפשרת יוזמות אלימות יותר". "הנוכחות של ההתנחלויות היהודיות במזרח ירושלים היא מקרה בוחן קלאסי של קולוניאליזם".
הנה הפגנה שארגנו מאיר מרגלית ויורם שורק נגד ביבי ב 2013…
להלן פרסומי הטינופת של יורם שורק פורסם 11/6/2025
תלונות שווא הן מכשיר בשרות הטיהור האתני
תלונה של "נער קצה" זכתה לאוזן קשבת מצד לובשי המדים שעצרו שלושה פעילי "מסתכלים", החזיקו בהם במשטרת בנימין במשך כל 6 השעות המותרות עד לשחרורם בחצות עם צו הרחקה ל-15 ימים.
בני נוער שנפלטו ממסגרות חינוכיות מנוצלים בידי מקימי מאחזים כדי להטיל מורא על משפחות רועים פלסטינים. עובדים סוציאליים במועצות האזוריות האמונים על יישום חוק הנוער משתפים עימם פעולה
נער מאחזים הוליך את עדרו אל בין בתיה של קהילת ראס אל-עין בדרום בקעת הירדן והתושבים הזעיקו את פעילי "מסתכלים לכיבוש בעיניים" שבתוך דקות היו במקום. אירוע כזה מתרחש לעיתים תכופות והפעילים מתעדים את הסגת הגבול, מנסים לחצוץ בין העדר הפולש לרכוש ולבתיה של המשפחה הפלסטינית המתגוררת במקום.
העיזים והכבשים, שהובלו לכפר מן המאחז הלא חוקי השכן, מתכווננות לערמות מזון הצאן של התושבים ואז, לעיתים, הפעילים מוחאים כף כדי להרחיקן. כדבר שבשגרה מדווחים הפעילים לצבא ולמשטרה כדי שיגיעו וירחיקו את עדרו של הנער המטריד למרחק של 30 מטרים לפחות מבתי הקהילה. את מרחק ההפרדה קבע הצבא.
ביום ראשון (9.6.25) התפתחו הדברים אחרת. הנער רעול הפנים התקשר לשולחיו והללו הזעיקו את הצבא והמשטרה, שהגיעו בתוך זמן קצר. בחלוף דקות אחדות עיכבה המשטרה שלושה פעילים. שוטר והחיילות שנכחו במקום אמרו לפעילים ש"הילד ממש פחד". המעוכבים נלקחו למשטרת בנימין, שם נחקרו ורק לאחר חצות הם שוחררו.
"אתמול בערב חוויתי על בשרי את המשמעות של משטרה פוליטית ורשויות המשרתות מטרות פוליטיות ומגזר פורע חוק", אמר לאחר שיחרורו איתן שטרן, אחד הפעילים שעוכבו. על חקירתו הוא סיפר: "החוקרת במטה בנימין ענתה לשאלתי והודיעה לי שאני נחקר בחשד ל'התנהגות העלולה להפר את שלום הציבור'. לשאלתי מה זאת אומרת ומה במעשי תומך בטענה היא לא ידעה מה לענות לי והוסיפה שאין זה מתפקידה להסביר לי את מהות העבירה שעליה אני נחקר. היא השואלת שאלות ואין זה מתפקידה לענות לשאלותי".
חוקרת המשטרה הציגה לנחקר סרט שרעול הפנים שלח למשטרה לביסוס תלונתו. "בסרט נראה בבירור שלא הפחדתי את הנער ולא הייתי בקרבתו", סיפר איתן. "הערתי לה שבסרט רואים שאין מגע ביני ובין הנער או העיזים שלצורך העניין הן 'הציבור' על פי לשון העבירה שבעטיה נחקרתי. זה לא עזר", הוא סיפר.
"השוטרים החזיקו אותנו את כל 6 השעות המותרות בחוק, עד הדקה האחרונה. בשעת חצות הודיעו לנו פורמלית שהמשטרה החליטה לשחרר אותנו בתנאים מגבילים: לא להיכנס לאזור עוג'ה במשך 15 יום ברדיוס של 3 ק"מ ובערבות אישית של 1,500 שקלים. נאמר לנו שאם לא נחתום לא נשוחרר. חתמתי (וגם חברי) בדלית ברירה תוך מחאה בכתב למגינת ליבם של השוטרים" הוסיף וסיפר. המסקנה של איתן שטרן היא ברורה: "התיק ייסגר כי אין לו כל בסיס. הטרטור יישאר כדי להפחיד אותנו. הוא רק מתגבר. זאת החלטה שלנו האם להרכין את הראש ולהתקפל, להשתבלל, לתת לעניינים להתדרדר ולקוות שלא יגיע אלינו. אני את החלטתי עשיתי".
אין חידוש בעובדה שהצבא והמשטרה עובדים בשירות המתנחלים, ולכן כל תלונת שווא נענית בעיכוב ואפילו מעצר של פעילי זכויות אדם עם בונוס בדמות הטלתן של סנקציות כהרחקה, וזאת ללא כל בסיס עובדתי.
תלונות שווא שיקריות הן כלי עבודה של מתנחלים שזוכים לאוזן קשבת מצד לובשי המדים. מאז 7 באוקטובר, וביתר שאת בחודשים האחרונים, מעצימים מתנחלים את פעילותם נגד קהילות הרועים הפלסטיניות כדי לממש את התוכנית הממשלתית (הבלתי מוכרזת) לטיהור אתני של שטחי C ו-B בגדה המערבית הכבושה. אחד האמצעים השימושיים במימושה של התוכנית הוא השימוש בקטינים, "נערי קצה" .
מדובר במאות בני נוער שנפלטו ממסגרות חינוכיות ומנוצלים במאחזים לא חוקיים בגדה המערבית בידי מתנחלים בוגרים. במאחזים הזעירים הללו ("חוות רועים", ע"פ הטרמינולוגיה המתנחלית) שבהם הם שוהים הם עושים את העבודות הפיזיות: בנייה של מבני החווה, טיפול בבעלי חיים, מרעה ואף שמירה בלילות. בניגוד לנטען, המאחזים אינם מסגרות טיפוליות, אין בהם אנשי מקצוע אלא להיפך: הדמויות ה"אחראיות" שמהוות מודל לחיקוי מעורבות באלימות כלפי פלסטינים המתגוררים בסביבתם.
מטרתם היא להטיל טרור על יושבי הארץ כדי להשתלט על אדמות מרעה שיגרמו לקהילות הרועים הפלסטינים להסתלק ממקומות יישובם. ראוי לציין שכמעט כל התיקים שעניינם אלימות יהודית בגדה המערבית נסגרים ללא כתבי אישום. בנוסף, התעלמות המדינה ממעשיהם של המתנחלים תועדה בעשרות מקרים בהם נראים חיילים וחיילות שעומדים מהצד בזמן ש"נערי קצה" תוקפים פלסטינים, מיידים אבנים, שורפים רכוש או כפרים.
זאת ועוד: "נערי קצה" החשודים בפעולות אלימות זוכים לייצוג משפטי מטעם עמותות כמו "חוננו", שנהנות מתרומות ולעיתים מיחס אוהד מצד גורמים במערכת. רבים מהנערים שנעצרים – גם באירועים חמורים – משתחררים תוך זמן קצר, לפעמים למעצר בית או בהתחייבות בלבד. ומעל כל זה יש להם תמיכה של ראשי ציבור, ח"כים ורבנים. יש ישיבות ומוסדות חינוך של הציונות הדתית-תורנית שנותנים גב אידאולוגי או רוחני להתנהגות הזו, ונהנים מתקצוב מדינתי.
אפשר לראות מערכת שלמה של היעדר אכיפה, התעלמות, ואפילו תמיכה פוליטית עקיפה, שמאפשרת לנערים האלו לפעול כמעט בלי הפרעה – ולעיתים מתוך תחושת חסינות מוחלטת.
ב-22 באפריל 2025 נכתב כאן על פנייתו של ד"ר יורם שורק לוועדת האתיקה של איגוד העובדים הסוציאליים בתלונה נגד העו"סיות של המועצה האזורית בקעת הירדן לאחר שהן התעלמו מ-15 דיווחים לפחות בשנה האחרונה בנוגע לנוער מוזנח, מנותק ומנוצל לעבריינות בתחומי המועצה. בימים אלה הוא קיבל מענה מוועדת האתיקה: "ברצוני לעדכן כי לאחר קבלת התלונה היא נדונה בישיבת הוועדה. הוחלט להעבירה לנשואות התלונה כדי לקבל את תגובתן. בישיבה הקרובה שתתקיים בסוף החודש תדון הוועדה שנית בתלונה ולאחריה אעביר אליך את תגובת הוועדה."
בפוסט שפירסם ד"ר שורק בתגובה הוא כותב: "גירוש קהילת מע'ייר א-דיר שהתבצע בידי נערי גבעות המחיש באופן ברוטלי וברור את מדיניות הגופים המיישבים בגדה לניצול נוער מנותק כחיילים במערכה על הטיהור האתני של שטחי C. נערים הפעילים במערכה זו נחלקים לשני סוגים:
1. לבני החולצות: בני נוער נורמטיביים מההתנחלויות הוותיקות היוצאים בימי סוף השבוע (לא פעם בחולצות לבנות של שבת) להטריד ולהתעלל בתושבי קהילות רועים סמוכות.
2. קרועי החולצות: נערים החיים במאחזים, מנותקים ממשפחתם שהאלימות כלפי פלסטינים בטווח הליכה מהמאחז היא שגרת ימי החול שלהם.
"בגידת העו"סים נוגעת לקבוצה השנייה. כל מי שנמצא בשטחים בהם מתחולל הטיהור רואה את הנערים, רובם בגיל חינוך חובה וכמה מהם כבני 13-14: מוזנחים בלבוש, בהנעלה ובהיגיינה, מבלים שעות ארוכות לבדם בתוך קהילות פלסטיניות ומודרכים לפעולות וונדליזם, תקיפה והטרדה בידי מבוגרים המגבים אותם מתוך ה"חווה" בה הם מתגוררים.
"מפעילי המאחז מקפידים לשמור עליהם מנותקים מכל מסגרת חינוכית, טיפולית או שיקומית. כדי להחזיק צבא ילדים כזה נדרשת כמובן פעולה מתואמת של "מתיישבים" עם הצבא והמשטרה, על התיאום בין מפעילי המאחזים לכוחות הבטחון אמונים הרבש"צים (רכזי בטחון שוטף צבאי) הדואגים לחפות על מעשי נערי הגבעות מפני יחידות צבא האמורות לשמור על השקט בגזרה. אבל לא פחות מכך נדרש שיתוף פעולה של עובדים סוציאליים.
"עובדים סוציאליים האמונים על יישום חוק הנוער טיפול והשגחה והמועסקים ברשויות האזוריות של ההתנחלויות (בקעת הירדן, בנימין), הרחק מתשומת הלב התקשורתית והפוליטית, מגויסים למשימה זו לא פחות מהרבש"צים. הדרך השקטה והאכזרית היא התעלמות: מי שידווח על הזנחת קטין והימצאותו בסיכון ברור ומיידי לחייו ולשלומו ימצא עצמו מול מערכת אטומה שתחכה בסבלנות שהמדווח יתעייף. המפקחות לא מתעלמות אלא מקפידות לענות לכל פנייה באופן מסודר בנוסח "הנושא מוכר ובטיפול". למותר לציין כי הטיפול הזה כולל תמיד המשך פעילות הנער באותה מתכונת ותחת אותם מפעילים.
"לפני שלושה חודשים הגשנו את התלונה לוועדה והטיפול בה איטי. לא קשה לנחש את סיבת הרתיעה של איגוד העובדים הסוציאליים מעיסוק בנושא אבל אם יש טעם לקיומו של האיגוד מעבר למאבק (המוצדק) על תנאי עבודה ושכר הרי זה כשומר הסף של הערכים והשליחות של המקצוע. ללא קווים אדומים של אתיקה ותודעת שליחות שבמרכזה זכויותיו ורווחתו של הנזקק אין העו"ס אלא פקיד מועצה מקומית וכשעובדים סוציאליים נדרשים ומבצעים מדיניות של הפקרה בוטה של ילדים לידי כנופיות המסכנות אותם ומערבות אותם בפלילים חובת האיגוד לומר את דברו. אינני יודע אם תעמוד וועדת האתיקה באתגר שהנחנו לפתחה אבל עצם הדיון והדרישה לתגובה והסבר היא תקדים מבורך."
https://www.mistaclim.org/he/articles/false-complaints-are-a-tool-in-the-service-of-ethnic-cleansing