לא עברו שבועיים שלוש מאז שדולת הנשים עשו “אמבוש תחקירי” בטלוויזיה אצל ברוך קרא ורביב דרוקר לשופט ארז שני כדי לבייש אותו, ולגרום לו לסגת מהפסיקות לטובת גברים מנוכרים ונגד נשים מנכרות, והנה הנשיאה שלו מירה דהאן זרקה לו עצם, תיק שבו הוא יכול להתפאר שהוא גם לטובת נשים מנוכרות, ושהוא לא מגדרי בכלל.
זאת למרות שניכור הורי היא בעייה של 95% מהגברים ואולי 5% של נשים. הסיבה לכך היא שנשים ישראליות מקבלות משמורת אוטומטית מכל השופטים, גיבוי של פקידות הסעד והן יכולות להשתמש במשמורת כדי לנתק את האב ולסחוט אותו במזונות והרכוש. לנשים גם יש פטור מהעמדה לדין על תלונות שווא. הן יכולות להפיץ רעל במשטרה ולגרום לחיסול חייו של הגבר אפילו בלי משפט.
הורות חולנית או הורות מתגוננת?
כאן מדובר בנוכריה שהמעמד שלה בישראל תלוי בגבר. הנוכריה מיוצגת ע”י עו”ד שי סיון. הנוכריה מועמדת לגירוש עם או בלי הילד. הילד במשמורת האב וארז שני לא מספר לנו מדוע הילד איננו במשמורת האם. פה ושם ארז שני רומז לנו שהאישה נטשה את הילד 3 פעמים. בכל מקרה, לאישה זו אין עתיד בישראל והיא תגורש.
לכן הגבר חש בטוח להגיד לארז שני בפרצוף את מה שהוא חושב עליו. הגבר אומר לארז שני שהוא רוצה שהאישה תגורש וארז שני מתפוצץ – כי זה לא בידיים שלו. הגירוש בידיים של משרד הפנים….
למה הגבר רוצה שהאישה תגורש? כי כל עוד היא תישאר בארץ, עורכי הדין שלה כמו שי סיון יעודדו אותו להגיש תלונות שווא במשטרה על ימין ועל שמאל, ולכן עדיף לאיש שהקרציה תישאר מחוץ לארץ, בלי שהיא תוכל להזיק.
לכן כל ההתלהות של ארז שני שקורא לגבר “הורה חולני” היא סתם גיבוב של מילים. הגבר פשוט מגן על עצמו מפני מטר תלונות השווא שעו”ד שי סיון מתכוון לתדרך את מרשתו.
זו לא “הורות חולנית”. זו הורות מתגוננת לנוכח כוחן העודף של נשים בפמיניסטאן.
כן אנחנו לגמרי מבינים את כאבה של האם שאינה רואה את הילד, אבל כנראה יש סיבות מספיק טובות מדוע הילד נמצא אצל האבא ולא אצל האמא. גם התוצאה שארז שני שולח את האמא לפגוש את הילד במרכז קשר ולקחת אותו ללון אצלה אינה תוצאה רעה. אבל זו תוצאה זמנית עד שהאישה הזו תגורש.
ארז שני מקשקש קשקושים למשרד הפנים
גם הקשקושים של ארז שני בקריאות נרגשות למשרד הפנים שלא לגרש את האישה שווים לתחת. אם לאישה אין מעמד ואין לה זכות להישאר בארץ, מה מקשקש לו ארז שני בקריאות למשרד הפנים???? ארז שני אומר “אין אני מתכוון להתערב בשיקוליו של משרד הפנים. אלא שברור לי שאף רשות מרשויות המדינה אינה מוכנה לשים עצמה כלי שרת בידי אינטרסים צרים של מי שרוצה לנתק, כנקמה, את הקשר בין אם לבין ילדה”.
אבל ארז שני שוכח שכאשר אישה נוכריה מבקשתלהגר חזרה לחו”ל עם הילד, כמעט תמיד השופטים מאשרים את בקשת ההגירה, גם אם פירושו של דבר שהאבא לא ירארה אתץ הילד לעולם. כך עשה השופט נחשון פישר לאלי דניאל….
מה פתאום החלטת ניכור הורי ביישוב סכסוך?
בכלל מדובר ביישוב סכסוך ולא בתביעה משפטית. יישוב סכסוך אמור להיות גישור. אם הגישור לא מצליח אמורים לפתוח תביעה למשמורת או קשר עם ילד ולהגיש בקשה לסעד זמני עם תצהירים וראיות. איך בדיוק ארז שני נותן פסק דין כזה בתיק של גישור? את זה לא הבנו. כנראה בער לו להפיס את דעתן של הפמינאציות כדי שלא תפעלנה לערוף את ראשו, וזו היתה ההזדמנות הראשונה להוכיח שהוא עלק “לא מגדרי”.
כתבה באתר פסק דין פורסמה 1/8/2021
“הורות חולנית”: אב פעל לגירוש האם מהארץ
ישראלי שאשתו הזרה נפרדה ממנו ניתק אותה מבנם ופנה לרשויות ההגירה. ביהמ”ש מתח עליו ביקורת קשה והורה על חידוש הקשר בין האם לילד
האב והאם, שאינה ישראלית, חיו יחד תשע שנים והביאו לעולם ילד משותף. הם חיו תקופה בארץ מוצאה של האם ובהמשך חזרו לישראל. במאי האחרון עזבה האם את הבית, לדבריה בשל יחס מחפיר של האב כלפיה. בבקשה שהגישה לבית המשפט היא טענתה כי מאז הוא מונע ממנה לראות את בנה.
האב טען בתגובה שהבן פשוט לא רוצה לפגוש את אמו, והוסיף שכשהבן היה אצלה היא לא דאגה שישתתף בשיעורים ב”זום”.
השופט שני הסביר שזכותו של כל ילד לקשר עם שני הוריו מעוגנת בחוק וכאשר אדם מנסה למנוע זאת, הוא נוהג שלא כדין. הוא הבהיר שזכות הקטין לקשר עם אמו בוודאי חשובה יותר משיעורים ב”זום” ולמעשה ברור שזו אינה סיבה מוצדקת לניתוק הקשר בין השניים.
לעניין טענת האב שהבן לא רוצה לפגוש את האם צוין בפסק הדין שהדבר נובע בוודאי מהסתה של האב את הבן כנגד אמו. “העובדה שהאב מנסה ‘להתחבא מאחורי גבו’ של הקטין מטילה בעיניי ספק חמור ביכולתו לשמש כמשמורן”, נכתב.
השופט ביקר בחריפות את האב, שפנה לאחר הפרידה לרשויות ההגירה בניסיון לגרום לגירוש האם מישראל. הוא ציין שהאב לא מצא “שום בושה” לומר ששאיפתו היא שהאם תגורש מישראל ובכך הקשר עם בנה ינותק לנצח. התבטאויותיו כלפי הבן, שלפיהן האם תגורש איתו או בלעדיו הן אמירות קיצוניות, והדבר מוכיח שמדובר בהורה מנכר שמסית את הבן תוך שהוא פוגע בנפשו ומתעלם מהנזק שעלול להיגרם לו.
בפסק הדין נקבע שהתנהלותו של האב מוגדרת על ידי ארגון הבריאות העולמית כהתעללות, וכי הוא מפגין את מה שמכונה בפסיקה כ”הורות חולנית” שמסכנת את הקטין. “לו היה בידי המנגנון אשר ישמור על הקטין, הייתי מורה על הוצאתו של הקטין כאן ועכשיו מרשותו של האב”, ציין.נקבע שהקשר בין האם לבנה יחודש לאלתר במסגרת מרכז קשר והיא תוכל לקחת אותו בימים ושעות שקבע השופט. עוד נקבע שימונה לקטין אפוטרופוס לדין וששירותי הרווחה יתנו דעתם האם מן הראוי להוציאו לקלט חירום או להכריזו כקטין נזקק לפי חוק הנוער. האב חויב בהוצאות האם בסך 3,000 שקל.
פס”ד בבקשה של אם לישוב סכסוך בטענה שהאב מונע ממנה להיפגש עם בנם המשותף
להלן פסק הדין:
| י”ס בית משפט לעניני משפחה תל אביב – יפו |
9705-06-21
20/07/2021 |
| בפני השופט: ארז שני |
|
| – נגד – | |
|---|---|
| המבקשת: XXXX עו”ד זהר פשה-אלון עו”ד שי סיון |
המשיב: ד. א. |
| פסק דין | |
תיק זה המתברר לפני המותב העיקרי, כבוד השופטת ת. סנונית-פורר, הונח לפניי בהעדרו של המותב על-ידי כבוד סגנית הנשיא, השופטת מ. דהאן, שעה שהטענה המרכזית הקיימת כעת היא טענתה של אם ולפיה מונע האב ממנה לפגוש את בנה בן השמונה, מזה כחודשיים.
הצדדים חיו יחדיו שנים, לפני זמן מה מרכז חייהם היה ב…. ואז עזב האב עם הבן את ה…., אך האם, אזרחית ה…., נצרכה זמן של 3 חודשים כדי לשוב לישראל בשל מגפת הקורונה, תוך שהצדדים מתגוררים יחדיו.
בחודש מאי 2021 עזבה האם את הבית כתיאורה בשל יחסו הרע, בלשון המעטה, של האב אליה והאב טען כי האם, ככל אדם היא חופשי ואין היא חייבת להישאר עם האב כדי לזכות ולראות את בנה.
אם תרצה תאמר בקול גדול, שהורה אינו בעלים על ילד ואין הוא יכול לרתק את זולתו אליו או לבוא בטענות מדוע זולתו חפץ להימלט ממנו.
קשה לי גם להבין מה טעם מתקשר אדם עם אישה, במקרה הזה מה…., חי איתה כ- 9 שנים, מביא עמה לעולם ילד ואז כולו מתמלא בוז לתרבות ה…., למאכליהם וכו’.
כאשר אנו מדברים על הגינות דיונית בה מחויב כל צד (וראה בע”מ 5939/04 וכן תקנות 1-5 לתקנות סדר הדין האזרחי), מאליו ברור שרשעות אינה חלק מן הכלים הנתונים לבעל דין בניהול ענייניו המשפטיים.
זכותו של ילד לקשר עם שני הוריו מעוגנת בדין וכאשר מנסה אדם לשלול את זכותו של הקטין לקשר עם ההורה השני ואין הוא מאפשר זאת, אזי אותו הורה במקרה הזה האב, נוהג שלא כחוק.
אומר לי האב כי האם איננה מסוכנת לקטין, הסכנה הנשקפת מפגישותיה עם הקטין היא שהקטין לא השתתף בפרוצדורות חינוכיות ב”זום”.
אל יכעסו עלי אנשי החינוך, אך סבורני כי זכות היסוד של קטין לקשר עם אמו בוודאי בגיל שמונה חשובה אפילו מן ההדרכות ב”זום”.
כשאנו מדברים בניכור הורי, אנו מדברים על כך שהורה מנסה ובלא צידוק, לשלול את הקשר עם ההורה האחר והנה אומר לי האב “זה הקטין לא רוצה לפגוש את אמו”.
אמרתי כבר בעבר כי קטין אינו רשאי “להתגרש” מאף אחד מהוריו. העובדה שהאב מנסה “להתחבא מאחורי גבו” של הקטין ולהציב את הקטין מול בית המשפט כי הוא כביכול לא רוצה, מטילה בעיניי ספק חמור ביכולתו של האב לשמש כמשמורן.
כאשר מספר לי האב שהקטין לא רוצה לפגוש את אמו ובעצם נגרמת לו טראומה מראייתו את אמו, ברור לי שהסבירות כי אי מי שבה את נפשו של הקטין ודיבר סרה היטב באם, היא-היא האפשרות הסבירה ביותר. במילים אחרות: האב פעל פעולה בלתי חוקית על-מנת לנתק את הקשר בין הקטין לבין אמו.
אלא שתחומו של חוסר החמלה לא מסתיים כאן.
אך הבין האב כי האם אינה רוצה עוד לחיות עמו פנה הוא לרשויות ההגירה והוא עשה ועושה ככל יכולתו כדי להביא לגירושה של האם.
כנראה לא מצא האב שום בושה בלומר לי כי שאיפתו שהאם תגורש מן הארץ לקצווי עולם והקשר בינה לבין בנה יתנתק לנצח.
לגיטימי שאדם ירצה לסיים יחסיו עם בן זוגו בין אם ישראלי הוא ובין אם זר.
כאשר מתחיל אדם בעצמו לדאוג שאם ילדו תגורש, הוא אומר לבית המשפט שהוא שואף לניתוק הקשר – אין אני צריך להוסיף דבר. בפניי הורה מנכר למהדרין מכוח הצהרותיו שלו ופעולה שכזו מצדו של האב אינה רק בלתי חוקית. טוב לב אין בה, גם לא חמלה.
הבה ואומר בקול גדול – כאשר נקשרים אזרח ישראלי ואזרח זר בקשר של הורות, נכנסים לתחומי הדין זכויותיה של האם להיות בקשר עם ילדה שאינן פחותות מזכותו של האב; זכותה של האם לגדל את הילד וכאשר מדברים אנו בבקשה הומניטרית להישאר בישראל כדי להיות בקשר עם הילד, אזי מאחורי המילה “הומניטריות” מסתתר לא רק הצורך בחמלה אלא שאלות של זכויות אדם בסיסיות.
האם לא הרתה בישראל אלא ב…., הורותה בקטין לא נועדה כדי להוליך שולל את רשויות ההגירה ורצונה לגדל את בנה לפחות בשווה עם האב הוא לגיטימי לחלוטין לא רק בראי זכויות אדם כלליות, אלא גם מכוח הדין הישראלי.
אין אני מתכוון להתערב בשיקוליו של משרד הפנים. אלא שברור לי שאף רשות מרשויות המדינה אינה מוכנה לשים עצמה כלי שרת בידי אינטרסים צרים של מי שרוצה לנתק, כנקמה, את הקשר בין אם לבין ילדה.
הרי ברור כי לו היתה מוכנה האם להמשיך ולשהות עם האב, לא היה הוא פועל לגירושה וכל מטרתו בגירוש האם הוא ניתוק הקשר בין האם לבין הבן ועד אז לוקח הוא בשבי את נפשו של הקטין, מסיתו כנגד אמו ומשתמש בגילו הרך וחוסר יכולתו של הקטין להתגונן, תוך שהוא מתעלם מהנזק שעלול להיגרם לו.
לפחות עד שהגיע האב אלי מסתבר שמורא שירותי הרווחה או כל גוף אחר הפועל מכוח החוק אינו נתון על האב.
האב מספר לי כי שירותי הרווחה עשו מלאכתם רמיה, התעלמו מטיול חשוב לעניין קביעת המועד, התעלמו מכך שהילד אינו רוצה לראות את אמו (עניין שהאב פעל באוזני הילד לא מעט כדי לבססו) ולשיטתו שירותי הרווחה עשו “הצגה” מול הילד כשהם ביקשו ממנו לפגוש את אמו.
חושש אני כי לא רק שהאב לא אפשר באמת לקטין לפגוש את אמו בסביבה ניטראלית ושלח את אמו כדי שהקטין יידע שכל מה שיאמר לעובדות הסוציאליות ידלוף לאב, אזי בדוח חסוי שהוגש על-ידי שירותי הרווחה תואר האב כתוקפני, כמי שמתעלם ממצוקת הילד וכמי שצריך להכריז בקולי קולות שהאם אינה אמא.
לצערי, ברור לי לעת הזו שלא עלה על דעתו של האב כי שירותי הרווחה יודעים את שהם עושים ולו מפני שהתנהלות כזו כפי שהאב מתנהל הוגדרה על-ידי ארגון הבריאות העולמי כהתעללות בקטין ומכיוון שהאב מפגין את מה שמכונה בפסיקה “הורות חולנית” שיש בה לסכן את הקטין.
בתי המשפט רגילים לשמוע עמדות שונות, לפעמים גם רגשיות של הורים.
אלא שכאן אינני מצליח להתחבר להסבריו של האב והוא פשוט, בלי שום סיבה, החליט להדיח את האם כי לשיטתו בעבר נטשה את הקטין פעם, פעמיים או שלוש אם תרצה ולכן בבחינת “הוא ואפסו עוד” ידאג לגירוש האם.
אל יטעה משרד הפנים – גירושה של האם לעת הזו יהווה פסק דין סופי המנתק את הקשר בין האם לבין בנה ומצופה כי רשויות המדינה לא ישמשו כלים למטרות זרות בידי מי מאזרחי המדינה.
הדין הישראלי מחייב את הקשר בין האם לבין הבן והוא מחייב בה במידה את האב שלא להפריע לקשר כזה, לא במעשה ולא במחדל.
ביום 07.07.2021 מסרה יחידת הסיוע דוח הקובע במפורש כי האב הצהיר שהוא מתנגד לכל קשר בין האם לבין הבן.
אמירותיו הקיצוניות של האב גם אמרו שהאם תגורש מישראל עם או ללא הילד וכל זאת אמר האב גם לבן.
לו היה בידי המנגנון אשר ישמור על הקטין, הייתי מורה על הוצאתו של הקטין כאן ועכשיו מרשותו של האב.
מי אשר אמר כי מבחינתו האם והקטין יכולים לעלות על מטוס מכאן ובלבד שיתנקם באם, ומי אשר נהג כפי שנהג ביחידת הסיוע, שיקול דעתו מעורר בי חששות כבדים.
הואיל וכך אני מורה כדלהלן:
- באי כוח האם יפנו לאלתר לסיוע המשפטי ואני מבקש כי זה האחרון ימנה אפוטרופוס לדין לקטין.
- באי כוח האם יודיעו לשירותי הרווחה בעיריית …. כי אני מורה שהקשר בין הקטין לבין האם יחודש לאלתר במסגרת מרכז הקשר.
- האב יביא את הקטין למרכז הקשר ולא ייכנס עמו, לא הוא ולא מי מטעמו – שאם יעשה זאת תואיל משטרת ישראל לאכוף את הצו שאני נותן כעת.
- בהינתן העובדה כי לאב אין כל משמורת עודפת בקטין על פני האם, אזי עם “התנעת” הקשר ובכפוף להודעת פקידת הסעד תוכל האם ליטול את הבן בימים ב’ ו- ד’ החל בשעה 08:00 בבוקר ועד השעה 08:00 בבוקר למחרתו של יום.
האב יביא את הקטין למקום עליו יורה האפוטרופוס לדין ויקחהו משם.
כמו כן תהא האם זכאית לקבל את הקטין בימים ו’ ושבת מדי סוף שבוע שני – מיום ו’ בשעה 08:00 ועד יום א’ בשעה 08:00.
מורה אני לבאי כוח האם לבקש משירותי הרווחה כי פקידת הסעד הפועלת על-פי חוק הנוער (טיפול והשגחה) תיתן דעתה האם יהא זה מן הראוי להוציא את הקטין לקלט חירום או האם אין המצב הוא כזה שמדובר בקטין נזקק.
שירותי הרווחה ימסרו גם תסקיר תוך 90 ימים מהיום.
מאליו ברור, לאור דבריי לעיל, שתיק זה אינו מתאים עוד ליישוב סכסוך.
תיק יישוב הסכסוך נסגר בזאת וכל צד רשאי להגיש עתירות כהבנתו.
בשולי החלטתי אזכיר לצדדים, כי בית המשפט פועל בבחינת אין עונשין אלא אם מזהירין תחילה.
יידעו הצדדים כי במדרג הכלים שיש לבית המשפט קיימות גם שלל הסנקציות הקיימות בחוק ההוצאה לפועל, בנוסף לסנקציה הכספית והסנקציות הקיימות על-פי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט ומציע אני לצדדים להימנע מכך.
תיק יישוב הסכסוך אינו מסגרת מתאימה לבירור בעיה עמוקה כל כך ומשכך, חוות הדעת אשר ניתנו בתיק זה גם פסק דיני, ייסרקו גם בכל תיק שייפתח מי מהצדדים.
לאור הנסיבות שהביאונו עד הלום יישא האב בהוצאות האם בגין ההליכים כאן בסך 3,000 ₪.
אני מתיר פרסום פסק דיני זה, ללא פרט מזהה כלשהו אודות הצדדים.
המזכירות תסגור התיק.
ניתן והודע היום י”א אב תשפ”א, 20/07/2021 במעמד הנוכחים.
| ארז שני, שופט
|
https://www.psakdin.co.il/Court/2523105#.YUdyg7gzbIU
One Comment
באתר “גרושים” של העמותה “מלוכדים למען הילדים” לדעתי בראשות רונן לגזיאל , יש אפשרות לדרג שופטי משפחה, לפי פילוח של ערים – הדירוג לא ממש אמין , כי ניתן לדרג יותר מפעם אחת.
לאור המידע הנחשף באתר חדשות לבקרים.
יתכן וראוי להרחיב את הדירוג עבור אילו הטוענים שעוסקים במלאכת הקודש ולטובת הילד – כשירות לציבור.