EDNA LOGO 1
EDNA LOGO 1

הפסד צורב ליועמ”שית עירית בת ים חנה כהן מוצן – מוצצת דם לאזרחים בהוצלפ בהתנהלות מפוקפקת בשיטת מצליח – לפי הרשמת חן לוי

חנה כהן מוצן ערפדת מציצות הדם של תושבי בת ים

חנה כהן מוצן היא היועמ”שית של עירית בת ים. ב 2017 הממונה על השכר פרסם שהיא מדורגת במקום בשני בטבלת שיאני השכר כמי שהרוויחה בשנת 2017 שכר חודשי של 44,516 שקל ברוטו ועלות העסקה של 58,427 שקל.

 

חנה כהן מוצן ערפדת מציצות הדם של תושבי בת ים
חנה כהן מוצן ערפדת מציצות הדם של תושבי בת ים

 

בשנת 2018 פורסם שנפתחו נגדה הליכים פליליים בכך שבתקופה הסמוכה לבחירות לראשות עיריית בת ים בינואר 2015, היא ואחרים התערבו בעבודת התובע העירוני במחלקה המשפטית, ונתנו הטבות באמצעות התערבות זו לבעלי עסקים בעיר תמורת תמיכה במועמדות יוסי בכר לראשות העיר.  התיק נגדה נסגר כאשר הסכימה לוותר על הסמכתה כתובעת עירונית.

 

חנה כהן מוצן מוצצת לאזרחי בת ים את המיץ בהוצלפ ויונקת את הדם הניגר
חנה כהן מוצן מוצצת לאזרחי בת ים את המיץ בהוצלפ ויונקת את הדם הניגר

שיטות מציצת דם התושבים של חנה כהן מוצן בהוצל”פ

מתוקף תפקידה היא גם אחראית לשיטות גביית הארנונה, וכעת מתפרסם פסק דין מאוד לא מחמיא לגברת כהן מוצן.  מתברר שהעיריה רדפה אחרי בן אדם שהיה חייב כ 36,000 ש”ח ארנונה בהוצל”פ, ולמרות שהוא שילם את החוב, חנה כהן מוצן נתנה הוראה לא לדווח להוצל”פ על התשלום וכאשר נדרשה לפרט מדוע לא ייסגר התיק בחוסר מעש, היא שיקרה שהחוב שולם באופן חלקי, ולא דיווחה על הפחתת חוב.   תיק הוצלפ 518681-11-16.

כעבור 3 שנים היא ביקשה להפעיל מחדש את הגביה וכאשר הרשמת ביקשה פרטים נוספים רק כעבור 3 וחצי שנים דיווחה על הפחתת חוב, אבל טענה שהאיש נשאר חייב הוצאות משפטיות לעירייה שאותם הוא הבטיח לשלם בעל פה. לטענתה.

רשמת ההוצל”פ קבעה שחנה כהן מוצצן פעלה בשיטת מצליח, גרמה נזק לשם הטוב של התושב ורימתה את ההוצל”פ.  הרשמת גם החטיפה לעיריה 5,000 ש”ח הוצאות.

חנה כהן מוצצן לא דיווחה ורצתה לחדש את החוב על פי 10 מהסכום

תראו מה כותבת רשמת ההוצל”פ:  היא כותבת שב”כ העיריה רצתה לדש את ההליכים אחרי 3 וחצי שנים מבלי לדווח על הפחת החוב, ואם זה היה קורה אז:  “ככל שהיה מחדש הליכים בגובה החוב שהיה בתיק עת הגיש בקשתו לחידוש הליכים, הרי שהליכי הגבייה שהיו ננקטים היו בסכום של פי כ-10 מגובה החוב לאחר הקטנת החוב”.

בנוסף רשמת ההוצל”פ הורתה לחנה כהן מוצן לבדוק את כל תיקי הארנונה של תושבי בת ים שבגביה בהוצל”פ – אם גם שם היו תשלומים שלא דוחו, ואם הסיבה היא אי תשלום שכר טרחה לעורכי דין.

 

להלן כתבה באתר פסק דין פורסם 9/2/2023 :

עיריית בת ים פעלה ב״שיטת מצליח״ לגבייה מפוקפקת של חוב

העירייה הגיעה עם אזרח שהיה חייב לה כ-36,000 שקל להסדר, אך לא עדכנה את לשכת ההוצאה לפועל והתיק המשיך להתנהל כשלוש שנים לאחר מכן. הרשמת מתחה עליה ביקורת חריפה

התנהלות מטרידה של עיריית בת ים נחשפה בהחלטה של לשכת ההוצאה לפועל תל אביב. ב-2016 העירייה פתחה תיק הוצאה לפועל בגין חוב של אזרח. ב-2019 היא הגיעה עמו להסדר בעניין החוב אך לא סגרה את התיק ואף לא הקטינה את סכום החוב על בסיס התשלומים שהעביר לה החייב. אם לא די בכך, שנים לאחר ההסדר היא ביקשה לחדש את ההליכים מאחר שלדבריה החייב לא שילם שכר טרחת עו”ד (חוב שאינו מצוין בהסדר). הרשמת חן לוי כתבה שהעירייה פעלה בניגוד לחובת תום הלב וההגינות, וסגרה את התיק.

הסיפור החל ב-2016 כשהעירייה פתחה תיק ההוצאה לפועל נגד החייב. בפברואר 2019 ניתנה התראה טרם סגירת התיק מחוסר מעש.

העירייה הגישה תגובה לפיה ״החייב הגיע להסדר עם הזוכה אך לא עמד בו ונשארה יתרת חוב, מבוקש להורות כי תיק ההוצל״פ יישאר פתוח כדי שיוכל ב״כ הזוכה להמשיך לפעול לגביית החוב״.

באותו יום ניתנה החלטת הרשמת עינת להבי-אשר לפיה בשלב זה התיק יישאר פתוח אך לנוכח הודעת הזוכה כי בין הצדדים גובש הסדר, ההליכים יעוכבו עד קבלת העתק ההסדר.

העירייה לא הגישה את ההסדר. בנובמבר 2022, כשלוש שנים וחצי לאחר החלטת הרשמת, הוגשה בקשת העירייה לחידוש הליכים.

הרשמת חן לוי מלשכת ההוצאה לפועל תל אביב הורתה לעירייה להגיש את ההסדר שהושג בין הצדדים ולבצע הקטנות של החוב בתיק בהתאם לסכומים שקיבלה.

למחרת הגישה העירייה תגובה לפיה טען כי ההסדר בין החייב לעירייה הוא עבור החוב בלבד, ללא שכר הטרחה. לשיטתה, החייב התחייב בעל פה לשלם את שכר הטרחה ישירות לב״כ העירייה אך לא עמד בכל התשלומים שהבטיח ונשארה יתרת חוב.

רק בשלב זה ב״כ העירייה הקטין את החוב בתיק בסך של 36,882 שקל. לאחר ההקטנה נותרה יתרת חוב בגובה 4,614 שקל.

דרוש בדק בית

הרשמת לוי כתבה כי התנהלות העירייה בתיק רצופה פגמים. ראשית, עם הגשת הבקשה לחידוש הליכים היא לא עדכנה את החוב בהתאם לתשלומים שבוצעו בניגוד לחוק.

היא ציינה שאם העירייה הייתה מדווחת על ההקטנה בזמן אמת ועל ההסדר, הרי שככל הנראה תיק זה היה נסגר לפני למעלה מ-3 שנים והיו נמנעים מהחייב נזקים כמו פגיעה בנתוני האשראי.

פגם חמור נוסף הוא התעלמות מהחלטת הרשמת להבי אשר. ״נראה כי כשלוש וחצי שנים לאחר החלטה זו ובשיטת ״מצליח״ ניסתה העירייה לחדש הליכים בתיק, מבלי שפעלה בהתאם להוראות הרשמת הקודמת בתיק״, כתבה.

עוד כתבה הרשמת כי טענות העירייה שבתיק נותר שכר טרחה שלא שולם על בסיס הסכמות בעל פה צדדיות להסכם יוצרות אי נוחות ביחס להתנהלותה כלפי חייבים שהיא עורכת עימם הסדרים.

העירייה, כרשות מנהלית, נדרשת לחובת תום לב מוגברת וככל שהיא מבקשת להחריג שכר טרחה או הוצאות עליה לציין זאת במפורש בהסדר. אין להותיר סוגייה זו פתוחה בין החייב לבא כוחה של העירייה שכן אין ביניהם קשר חוזי, הבהירה הרשמת.

הרשמת מנתה פגמים נוספים וכתבה כי חובות העירייה לנהוג בתום לב ובהגינות בכל המגעים עם האזרחים נשכחו כליל בתיק זה ושעל העירייה לבצע בדק בית משמעותי.

בסיכומו של דבר ואף ללא קבלת תגובת החייב הרשמת הורתה על סגירת התיק.

העירייה חויבה בהוצאות בסך 5,000 שקל.

https://www.psakdin.co.il/Document/%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%AA-%D7%99%D7%9D-%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%94-%D7%91-%D7%B4%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA-%D7%9E%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%B4-%D7%9C%D7%92%D7%91%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%A4%D7%A7%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%97%D7%95%D7%91#.Y-uAB8dBzIV

 

להלן פסק הדין בתיק הוצלפ 518681-11-16.

 

תיק הוצל”פ
לשכת ההוצאה לפועל תל אביב
518681-11-16
04/12/2022
בפני הרשמת:  חן לוי
– נגד –
המבקש:
עיריית בת-ים
החייב:
פלוני
החלטה

 

לפניי תגובת הזוכה להחלטות שניתנו בעניין הסדר הפשרה בינו ובין החייב.

תיאור ההליכים הרלוונטיים

1. ביום 17.11.2016 נפתח תיק זה.

2. ביום 4.2.2019 ניתנה התראה טרם סגירת התיק מחוסר מעש.

3. ביום 21.2.2019 הגיש הזוכה תגובה לפיה “החייב הגיע להסדר עם הזוכה אך לא עמד בו ונשארה יתרת חוב, מבוקש להורות כי תיק ההוצל”פ יישאר פתוח כדי שיוכל ב”כ הזוכה להמשיך לפעול לגביית החוב. ”

4. ביום 21.2.2019 ניתנה החלטת כב’ הרשמת עינת להבי-אשר לפיה בשלב זה התיק יישאר פתוח ואולם נוכח הודעת הזוכה כי בין הצדדים גובש הסדר ההליכים יעוכבו עד קבלת העתק ההסדר וכן לאחר שתעמוד הזוכה בהוראות סעיף 19(ב) לחוק ההוצאה לפועל.

5. ביום 7.11.2022, כשלוש שנים וחצי לאחר החלטת כב’ הרשמת עינת להבי אשר, הוגשה בקשת זוכה לחידוש הליכים.

6. ביום 8.11.2022 ניתנה ההחלטה דנן:

“לפני בקשת זוכה לחידוש הליכים. הזוכה מבהיר כי החייב שילם את החוב אך נדרש חידוש הליכים ביחס לשכר הטירחה. לאחר עיון בתיק, הזוכה לא דיווח על ההסדר שהוגש עם החייב בהתאם להחלטת כב’ הרשמת עינת להבי אשר מיום 11.2.2019. כן, לא בוצעו הקטנות בחוב. התנהלות זו הינה בניגוד להוראות הדין ובניגוד להחלטת כב’ הרשמת להבי אשר. אני מורה לזוכה להגיש את ההסדר שהושג בין הצדדים ולבצע הקטנות בתיק. כן, הזוכה יציג את המקור החוזי על בסיסו הוא דרוש שכ”ט והוצאות שעה שהושג הסדר בין הצדדים. לאחר הגשת תגובתו אשקול האם נדרשת תגובת חייב וכן אשקול הטלת הוצאות בגין אי-דיווח בדבר תקבולים ובדבר ההסדר בין הצדדים.”

 

7. ביום 9.11.2022 הגיש הזוכה תגובה לפיה טען כי ההסדר בין החייב לעיריית בת ים, הזוכה, הינו עבור החוב בלבד ללא שכר הטירחה. שכר הטירחה התחייב החיב לשלם בנפרד ישירות לב”כ הזוכה אולם לא עמד בכל התשלומים שהבטיח ונשארה יתרת חוב לשכ”ט. הזוכה ציין כי לאחר שיחודשו ההליכים יפעל להקטנת החוב כך שיוותר חוב שכר טירחה בלבד.

 

8. בהסדר שצורף בין העירייה לבין החייב לא מצויין כי החייב יידרש לשלם בנפרד את שכר הטירחה.

 

9. לפיכך, ניתנה ביום 20.11.2022 ההחלטה דנן:

“הזוכה יבצע את ההקטנות בתיק בהתאם למועדים שקבל את הסכומים. כן, הזוכה יבהיר מדוע לא ייפסקו הוצאות בגין אי דיווח על תקבולים ועל הסדר עם החייב. הזוכה יציג את ההסדר המלא בינו ובין החייב לרבות אמסתכא בדבר טענתו כי שכר הטירחה הוחרג מההסדר. תגובת הזוכה וכן ההקטנות יבוצעו בתוך 7 ימים. ”

10. ביום 23.11.2022 הוגשה תגובת הזוכה לפיה ב”כ הזוכה הבהיר כי ההסדר שצורף הינו הטופס היחיד שקיים והוא הסדר עבור החוב בלבד ללא שכ”ט עו”ד. בעניין תשלום שכ”ט עו”ד סוכם בע”פ על מספר תשלומים שהחייב לא עמד בהם.

11. ב”כ הזוכה הקטין את החוב בתיק בסך של 36,882 ש”ח. כלומר, כאשר הגיש ב”כ הזוכה את בקשתו לחידוש ההליכים גובה החוב עמד על למעלה מ-41,000 ש”ח וזאת על אף ששילם החייב שנים קודם לכן את החוב.

לאחר ההקטנה נותרה יתרת חוב בגובה 4,614 ש”ח.

דיון והחלטה

12. כפי שיפורט להלן, התנהלות הזוכה בתיק זה רצופה פגמים.

פגם ראשון – הגשת בקשה לחידוש הליכים ללא עדכון החוב בהתאם לתשלומים שבוצעו על ידי החייב וללא דיווח על ההסדר בין הצדדים.

סעיף 19ב(א) קובע כי זוכה שהגיע להסדר עם החייב בדבר קבלת תקבולים על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה יודיע על כך ללשכת ההוצאה לפועל. כן, סעיף 19א לחוק ההוצאה לפועל קובע חובת דיווח על קבלת תקבולים שלא באמצעות תיק ההוצאה לפועל:

“19א(א) זוכה ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בתוך 7 ימים מיום קבלת התקבול”.

סעיף 19א(ב) לחוק ההוצאה לפועל קובע כי זוכה שהודיע על הסדר בינו ובין החייב רשאי לדווח על כל התקבולים שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בציון הסכום ותאריך קבלתו, אחת לשלושה חודשים.

סעיף 19א(ג) לחוק ההוצאה לפועל מקנה לרשם ההוצאה לפועל סמכות להטיל הוצאות על זוכה שלא דיווח ללשכה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) – קרי, במקום בו לא דווח הסדר או במקום בו לא דווח על תקבול.

מטרת המחוקק בסעיף זה, הינה להגן על החייב, אשר פועל לשלם את החוב מחוץ לתיק ההוצאה לפועל ולחייב את הזוכה לשקף את ההסדר ואת התשלומים בתיק ההוצאה לפועל, על מנת שהחלטות רשם ההוצאה לפועל יהיו בהתאם לתשלומים שמבצע החייב.

כאשר זוכה אינו מדווח על הסדר ותקבולים, עשוי רשם ההוצאה לפועל ואף עשויה מזכירות ההוצאה לפועל לנקוט הליכי גבייה כנגד חייב ולפגוע בחייב, בקניינו ובאורח החיים של החייב שלא לצורך. כך, ניתן לנקוט בהליכי עיקול, הטלת מגבלות על חשבון החייב ואף פגיעה בחופש התנועה באמצעות הגבלת יציאתו מן הארץ.

הזוכה לא התייחס בתגובותיו לשאלות הח”מ במסגרת ההחלטות – מדוע לא בוצעו הקטנות בתיק ומדוע לא דווח ההסדר ללשכת ההוצאה לפועל בהתאם למועדים הקבועים בדין. התעלמות בוטה זו מלמדת על כך שאין תשובה בפי הזוכה לשאלות אלו.

יצוין, כי הקטנת חוב מבוצעת כדרך שבשגרה על ידי הזוכים, בהתאם להוראות הדין, אף אם קיים עיכוב הליכים בתיק, המערכת אינה מונעת מן הזוכה לבצע הקטנת חוב ולמעשה אם הבקשה מוגשת במועד, הרי שמדובר בבקשה מנהלית שאף אינה מגיעה לעיון הרשם.

 

לכן, לא ברור מדוע טען ב”כ הזוכה כי רק לאחר חידוש ההליכים יעדכן את גובה החוב. בהתנהלות זו פגם נוסף, שכן ככל שהיה מחדש הליכים בגובה החוב שהיה בתיק עת הגיש בקשתו לחידוש הליכים, הרי שהליכי הגבייה שהיו ננקטים היו בסכום של פי כ-10 מגובה החוב לאחר הקטנת החוב.

עוד יצוין, כי אם היה הזוכה מדווח על ההקטנה בזמן אמת ועל ההסדר, הרי, שככל הנראה, תיק זה היה נסגר לפני למעלה מ-3 שנים והיו נמנעים מהחייב נזקים – כגון פגיעה בנתוני האשראי של החייב עקב קיומו של תיק פתוח בהוצאה לפועל.

פגם שני – וחמור בהתנהלות הזוכה הינו התעלמות מהחלטת כב’ הרשמת להבי אשר. נראה כי כשלוש וחצי שנים לאחר החלטה זו, ובשיטת “מצליח” ניסה הזוכה לחדש הליכים בתיק, מבלי שפעל בהתאם להוראות הרשמת הקודמת בתיק. לא יעלה על הדעת שהזוכה ינסה לנצל את החלפת הרשמת שדנה בתיק, על מנת להתחמק ממילוי אחר הוראות הרשמת הקודמת.

פגם שלישי – עת הגיש הזוכה בקשה לחידוש הליכים לא פעל הזוכה בהתאם להוראות הדין, אשר מחייבות אותו למסור מכתב התראה לחייב טרם חידוש ההליכים. במובן זה, מנע הזוכה מן החייב את האפשרות לטעון טענותיו ביחס לתשלומים שביצע ולהסדר שהוגש.

פגם רביעי – טענות הזוכה כי בתיק זה נותר שכר טירחה שלא שולם על בסיס הסכמות בע”פ צדדיות להסדר יוצרות אי נוחות ביחס להתנהלות הזוכה כלפי חייבים עת היא עורכת עימם הסדרים.

יובהר, כי אין בפניי מסמך אשר מעיד כי בין הצדדים סוכם כי החייב ישלם שכר טירחה בנפרד מהסכום ששולם לזוכה עצמה אלא אמירה בלבד של ב”כ הזוכה ביחס להסכמות בע”פ עם החייב. אין בידי לקבל טענה זו. העירייה, כרשות מנהלית, נדרשת לחובת תום לב מוגברת שעה שהיא עורכת הסדרים עם חייבים, וככל שהיא מבקשת להחריג שכר טירחה או הוצאות עליה לציין זאת במפורש. יודגש, כי אילו רצתה הזוכה לעמוד על תשלום שכר הטירחה על ידי החייב, עליה היה לציין זאת באופן מפורש בהסדר ולציין מהו הסכום שעליו לשלם, ואין להותיר סוגייה זו פתוחה בין החייב לב”כ הזוכה – שכן אין בינהם קשר חוזי.

פגם חמישי – בתיק היה חוסר מעש במשך למעלה מ-3 וחצי שנים, ולמעשה בתיק לא בוצע דבר עד הגשת הבקשה לחידוש הליכים. לשנים אלו השלכות חמורות על החייב, שעה שהדבר מוביל לדיווח שגוי ביחס לנתוני האשראי של החייב, ודאי כאשר גובה החוב בתיק לא הוקטן במועד.

13. נזכיר, כי הזוכה בתיק דנן הינה עירייה, ולכן חלות עליה חובות בהיותה רשות מנהלית כגון חובת ההגינות וחובת תום לב מוגברת. חובתה של הרשות המנהלית לנהוג בתום לב מחייבת רשות מנהלית לנהוג בהגינות וביושר בכל המגעים עם האזרחים. נראה כי בתיק זה, חובות אלו נשכחו כליל. תיק זה הינו מסוג התיקים שנדרש שהעירייה תעשה בדק בית משמעותי ותבחן האם קיימים תיקים נוספים בהם קיימת התנהלות דומה כלפי חייבים.

14. מכל האמור לעיל, ואף ללא קבלת עמדת החייב בעניין ההסכמות בע”פ עם החייב, אני מורה כדלקמן:

א. הזוכה תודיע בתוך 30 ימים האם קיימים תיקים נוספים בהם גובה החוב שנותר הינו בגין שכר טירחה בלבד.

ב. כנגד החייב פתוח תיק נוסף של עיריית בת ים. הזוכה תבדוק את התיק הפרטני הנוסף, ותבהיר האם ההסדר בתיק זה לא הסדיר גם את החוב הנוסף, האם הושג הסדר אחר ביחס לתיק הנוסף ומהם התשלומים שבוצעו בתיק הנוסף, מחוץ להוצאה לפועל ככל שבוצעו. תגובת הזוכה בתוך 10 ימים תעלה לעיון הח”מ.

ג. מורה על ביטול ההליכים בתיק ועיכוב הליכים וכספים. כן מורה לזוכה לשלם לטובת החייב הוצאות בסך של 5,000 ש”ח. הסכום יופקד בתוך 30 ימים בתיק ההוצאה לפועל. לאחר קבלת הכספים תעלה המזכירות בקשה בתיק על מנת שתנתן החלטה ביחס לחלוקת הכספים ולאחר מכן ייסגר התיק.

ד. המזכירות תעביר את ההחלטה לגורם האמון על הדיווח על פי חוק נתוני אשראי אשר תתקן את הדיווח על סגירת התיק החל מיום 28.9.2019 (המועד האחרון בו הושלם סכום הפשרה על ידי החייב).

 

https://www.psakdin.co.il/Court/%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%AA-%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%B3-%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99#.Y-uD5sdBzIU

PDF

הוצלפ חנה כהן מוצן לא מדווחת על הפחתות ותשלומים וסוחטת שכר טרחה שלא מגיע
Views: 195

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *