Connect with us

Hi, what are you looking for?

בית המשפט

הפסד צורב לעו”ד איתן פרידמן ייצג אמא סכיזוטיפלית ומנכרת ושלח את האם למעון נשים מוכות -המשמורת הועברה לאבא ע”י מיכל דבירי רוזנבלט

איתן פרידמן הפסד צורב ייצג אמא נוכלת ומנכרת והמשמורת הועברה לאבא
איתן פרידמן הפסד צורב ייצג אמא נוכלת ומנכרת והמשמורת הועברה לאבא

לפנינו פסק דין עם תוצאה יפה שיכול לשמש השראה לכל האבות המנוכרים שסובלים ממגפת תלונות השוא והניכור ההורי.  אחרי 7 שנות מרורים, המשמורת הועברה לאבא.

השופטת בתיק זה היא מיכל דבירי רוזנבלט מבית המשפט למשפחה בירושלים, תיק תלה”מ 4063-07-19 פלוני נ’ אלמונית, פס”ד 14/10/2020.

העו”ד שהפסיד וייצג את האישה המגעילה והנאלחת הוא איתן פרידמן, מהרב חיים פינטו 3, קרית מלאכי.

איתן פרידמן הפסד צורב ייצג אמא נוכלת ומנכרת והמשמורת הועברה לאבא

איתן פרידמן הפסד צורב ייצג אמא נוכלת ומנכרת והמשמורת הועברה לאבא

 

הילדה ילידת 2020 (היום בת 12 אך בזמן פסק הדין היתה בת 10).  ההורים התגרשו כשהיתה בת 3.  במשך 7 שנים הילדה היתה במשמורת של האם, אולם האם ניתקה אותה מהאבא.

האבא הגיש תביעה לשינוי משמורת אליו:  “לטענת האב, למן הפרידה ואילך האם הערימה קשיים רבים ומתמשכים על הקשר שבין הקטינה לבין האב, בין אם במעברי מגורים תכופים ממקום למקום עם הקטינה, הערמת קשיים על קיום קשר טלפוני בין האב לקטינה על אף שהאב רכש לקטינה מכשיר טלפון לשם כך, חיבול בקיום מפגשים שלו עם הקטינה, ובאופן כללי גרימה מכוונת של נתק בקשר שבין האב לקטינה והסתת הקטינה כנגד האב. בנוסף, לאב חששות ממשיים לגבי התפקוד הכללי של האם כהורה, לרבות חששות שהיא לוקה בהפרעות פסיכיאטריות ותפקודיות באופן הפוגע בקטינה. לדבריו, חששותיו עולים בקנה אחד עם דיווחי הרווחה ודיווחי גורמי החינוך לגבי הקטינה, ולפיהם הקטינה נעדרת לעיתים קרובות מאוד מבית הספר ויש קושי ממשי ליצור קשר עם האם לקבל ממנה מידע ולבדוק את המצב. על כן, עתר לכך שבית המשפט יורה על העברת המשמורת על הקטינה לידי האב”.

הקלישאיות השגרתיות של איתן פרידמן “הגבר תמיד אלים”

האישה החליפה כל מיני עורכי דין וגם נעלמה ולא היתה זמינה למסירת כתבי בית דין עד שאחרי 6 שבועות מצאו אותה.  שכרה את שירותי עו”ד איתן פרידמן כדי שיחרטט את הטענות השגרתיות של נשים מנכרות ונרקיסיסטיות:

“לדבריה (של האישה), האב אדם מסוכן ובשנות נישואיהם נהג כנגדה באלימות פיזית, מילולית וכלכלית. אלימותו נמשכת גם כיום, ורק
לאחרונה הוא גרם לה חבלות שהביאו לאשפוזה בבית חולים ולמעברה למעון לנשים מוכות יחד עם הקטינה. אף הקטינה מפחדת מפני האיש, עד כדי תגובות בכי ואימה מצידה שמא אם תפגוש את אביה לא תחזור משם – וזאת בעטיים של מעשיו והתנהגותו. האם לעומת
זאת, מעולם לא דיברה רעה על האב ולא מנעה קשר בין האב לבין הקטינה, דווקא האב הוא שמונע מהאם לשוחח עם הקטינה בעת שהיא שוהה בביתו. האב מעולם לא התעניין בקטינה ולא נטל חלק בחייה ובגידולה, לא יזם כל שיחה עם הבת ולא הגיע לבקר אותה
במשך תקופה ארוכה מאוד. חיסורי הקטינה מבית הספר נבעו ממחלות של הקטינה, וזו הסיבה היחידה לחיסוריה. האם עושה הכול על מנת לדאוג לרווחת הבת, ואילו האב פוגע בקטינה על מנת לפגוע באם”.

שימו לב:  האישה המנכרת נכנסה למעון נשים מוכות, לא בגלל שהיא אישה מוכה.  זו פשוט אחת השיטות המיידיות לנתק את האבא מהילדים שלו.  נכנסים למעון נשיים מוכות ושלום על ישראל.. האבא מאבד בבת אחת את הילדים שלו ומקבל (אולי) מרכז קשר. “תגיד שלום לילדים שלך”.

פקיד הסעד תמך באבא “הורה יציב ומיטיב”

העו”ס (ממין זכר!) מקרית מלאכי כתב על האישה כי “האב יכול לספק לקטינה חיים יציבים, ויכול לדאוג לכל צרכיה של הקטינה. לעומת זאת מן האם התרשם כמי שמנצלת את הקטינה למימוש צרכי העצמי שלה ללא הכרה בנפרדותה, כחסרת יכולת מוכחת לטפל בבעיות הבריאות של הקטינה, כמי שאינה מסוגלת בפועל לספק לבתה יציבות וקביעות, אינה משתפת פעולה בצורה יציבה עם גורמי חינוך וטיפול על מנת להיטיב את מצב הקטינה, ובפועל הקטינה מאחרת לבית הספר ומחסירה ימי לימודים בבית הספר בצורה חמורה, על כל המשתמע מכך. להערכתו מדובר באם שהעדר תפקודה ההורי כבר מוכח בכל הנוגע לבעיות הבריאות של הקטינה”.

בהמשך כתב העו”ס לסדרי דין כי “לבת xx בעיות בריאות כרוניות משתנות ולא ברורות תוך תהייה מרומזת אם הן קיימות בכלל בציינו כי לא הוצגו אבחנות רפואיות נדרשות, וחרף מחלותיה הנטענות לא ברור ממה הקטינה סובלת באופן המעלה “סימני שאלה גדולים מאוד”, כלשונו, ולדבריו יש להפנות את האם להערכה פסיכיאטרית על מנת לבחון האם מצבה הנפשי של האם מגלה חשש לשלום הקטינה, או חשש מפני פגיעה ארוכת טווח בהתפתחותה התקינה.

בדיון עצמו העו”ס החריף דבריו נגד האם:  “גם בדיון חזר וציין את הקשר הסימביוטי שקיים בין האם לבין הקטינה, ואשר איננו מיטיב עם הקטינה, אי-הכרה של האם בצרכיה הנפרדים של הקטינה וכן על היות הקטינה ילדה-מרצה, כן הוא הוטרד מן הנתקים החוזרים ונשנים
בין הקטינה לאביה. הוא הוסיף כי באופן כללי המצב מחמיר ומידרדר, ולאחר היכרות של מספר חודשים עם המשפחה והתוודעות למספר אירועים שקרו הוא מצא כי מתחילה עמדה מנכרת מצד הקטינה כנגד האב, וכי טובת הקטינה מחייבת העברתה המיידית לחזקת האב,
ואין עוד צורך בבדיקת מסוגלות הורית לאב. אף חזר על המלצתו כי האם תעבור הערכה פסיכיאטרית”.

פסיכיאטר רפאל אידלמן קבע כי לאישה הפרעה סכיזו-טיפלית

דר’ רפאל אידלמן מצהיר על עצמו כ”מנהל מחלקה במשך 15 שנה, רופא פוסק בוועדות ערער בביטוח לאומי, בוגר קורס פסיכיאטריה משפטית באוניברסיטת תל אביב, בעל ניסיון עשיר בפסיכוגריאטריה”.

 

 

רפאל אידלמן נשים שלא נותנות לאבא קשר עם הילדים סובלות מהפרעה סכיזוטיפלית

רפאל אידלמן נשים שלא נותנות לאבא קשר עם הילדים סובלות מהפרעה סכיזוטיפלית

השופטת אמרה:  “באשר לאב קבע המומחה כי קווי האישיות המאפיינים אותו אינם משפיעים על התייחסותו לבתו, ומצא כי התייחסותו לבתו הינה נורמטיבית.

לעומת זאת, באשר לאם קבע המומחה, והדברים מדברים בעד עצמם:

“אלמונית – הנבדקת סובלת מהפרעה סכיזוטיפלית. ההפרעה הזאת מתאפיינת דפוס בהתנהגות לא שגרתי ובסטיות בחשיבה וברגש. הטיפול המומלץ להפרעה הוא שילוב של טיפול תרופתי ופסיכותרפי. מצב הנפשי של גב’ אלמונית משליך על תפקודה ומקשה על קיום משמורת יחידנית על ידה.”

שימו לב.  זו לא הפרעה סכיזו-טיפולית אלא סכיזו-טיפאלית.  ההגדרה בויקיפדיה להרעה הזו היא “הפרעת אישיות סכיזוטיפלית (Schizotypal Personality Disorder) היא הפרעת אישיות, המתאפיינת בהתנהגות מוזרה ובדפוסי חשיבה הנתפסים על ידי החברה כחריגים. ביטויי ההפרעה עשויים לכלול התנהגות והופעה חיצונית יוצאות דופן, קשיים ביצירת קשרים חברתיים ובין אישיים, חשדנות, חשיבה מעורפלת, קושי בשמירה על רצף מילולי לוגי, דיבור מופשט ולא ברור, וקפיצה מהירה בין נושאי שיחה. סימני ההפרעה הראשונים מופיעים בילדות ובתחילת גיל ההתבגרות, לרוב על רקע של נסיגה בלימודים, וביכולת ליצור ולשמר קשרים חברתיים. למאפייני ההפרעה קווי דמיון לסכיזופרניה (אליה היא עלולה להתפתח לעיתים קרובות).

השופטת מיכל דבירי רוזנבלט מעבירה משמורת לאבא

השופטת קבעה כי:  “מסקנתי כי יש להורות על העברת המשמורת על הקטינה לידי האב, תוך קביעת הסדרי שהות בין הקטינה לבין האם.
הארכתי מעט בפירוט ההליך המשפטי, על מנת להצביע על כך שניתנה לאם הזדמנות מלאה – והרבה יותר מפעם אחת – להוכיח כי בכוונתה לשנות מדרכיה, להפנים את הקשיים המהותיים שעליהם הצביעו אנשי מקצוע ניטראליים בהתנהגותה ולפתוח בדרך חדשה
למען טובת הקטינה, ומתוך ראיית צרכי הקטינה”.

“ברם, חרף כל ההזדמנויות שניתנו לאם לשיפור ולשינוי, וחרף ששמעה מאנשי המקצוע לאורך שנים וכבר בהליכים הקודמים
שהתנהלותה אינה מיטיבה עם הקטינה, וחרף התרעתו של בית המשפט כי ככל שלא יחול שינוי הוא יורה על שינוי המשמורת- חרף כל אלו האם נותרה בשלה. האם לא התייחסה ברצינות להחלטות בית המשפט, לכל אורך ההליך היא לא גילתה מוטיבציה להוכיח כי
היא מסוגלת או אפילו מעוניינת לשפר את תפקודה ההורי כאם לקטינה, הוסיפה להערים קשיים על האב בקיום הסדרי השהות, לא עברה כל תהליך טיפולי ואף לא עברה את ה”גשר” הראשון לצורך כך – פתיחת תיק ברווחה וקבלת הדרכה הורית – ולא זו בלבד –
אלא שלאורך ההליך דיווחי העו”ס אף הלכו והחמירו במובנים מסויימים”.

“בסופו של יום, על רקע מכלול הדיווחים של עו”ס לסדרי דין, אשר גם השתתף ברוב הדיונים והשמיע את דברו תוך עדכונים שוטפים )ויש לציין את מסירותו המתמדת של העו”ס א.ד. לתיק ולמשפחה זו(, ועל רקע חוות הדעת הפסיכיאטרית אשר קבעה כי האם סובלת
מסטיות במחשבה ומהפרעת אישיות סכיזוטיפלית, הפרעה – כך קבע המומחה – ואשר לדבריו משליכה במישרין על תפקודה כאם ומקשה על המשך משמורתה המלאה על הקטינה – על רקע כל אלו נראה כי לא נותר ספק כי הותרת הקטינה במשמורת אמה לא תשרת את טובת הקטינה, לא בטווח הקצר ולא בטווח הארוך, מבחינת רגשית, נפשית,התפתחותית, חברתית, לימודית ועוד”.

לכל אורך ההליך עלה כי האם אינה מכירה בנפרדות של הקטינה ושל צרכיה מאלו של האם עצמה, באופן שפגע בקטינה במישרין, ותואר כקשר סימביוטי ובלתי נורמטיבי בין אם ובתה. כך, הרשתה לעצמה האם לעקור מקום מגוריה מעיר לעיר לעיתים קרובות מבלי לברר האם הדבר משרת את טובת בתה, ותוך שהקטינה נאלצת בכל פעם, שוב ושוב, לנטוש בית, חברים ומסגרת חינוכית. טלטלות אלו עיצבו את חייה של הקטינה ללא ערכים של יציבות וקביעות, חרף גילה הצעיר. הקטינה פיתחה תלות בלתי-בריאה באמה. השינויים התכופים בחייה, תוך מידור האב מחיי הקטינה ופיתוח תחילתו של ניכור הורי מצד הקטינה כנגדו, ואף העובדה כי האם לא שלחה את הקטינה למסגרת חינוכית בצורה סדירה הובילו בסופו של יום לפגיעה שתוארה הן במישור הלימודי, הן במישור החברתי והן במישור הרגשי, וגרמו לקטינה – כפי שתיאר זאת העו”ס ובלשונו – להיות ילדה הסובלת ממצוקה רגשית. נמצא, כי תפקודה של האם אינו מיטיב עם הקטינה, פוגע בה במישורים התפתחותיים שונים, וכל הדיווחים, כולל הדיווחים העקיפים מאנשי החינוך, והתנהלות האם שבה חזיתי לאורך תקופת בירור ההליך בפניי, ובאה לידי ביטוי בהיבטים שונים )החל מאי-חיבור הקטינה לתכנת “זום” על מנת שתוכל להשתתף בשיעורי בית הספר וכלה
במסרים של ניכור הורי כנגד האב( – כולם מצביעים באופן ברור כי טובת הקטינה אינה להמשיך לגדול בבית אמה. על אלו אוסיף ואזכיר הערמת קשיים מצד האם בקיום הסדרי השהות, כאשר האב נדרש בתדירות גבוהה להתקשר לעו”ס לסדרי דין על מנת שהאם תביא
את הקטינה לקיום הסדרי שהות, איחורים בצורה משמעותית, תלונות תדירות במשטרה נגד האב, מהם התרשם העו”ס כחסרות בסיס“.

“אולם, וזאת אדגיש, כי בסופו של יום העברת הקטינה לידי האב לא נעשית רק כ”ברירת מחדל” רק משום העדר התפקוד ההורי של האם, אלא גם מתוך ראיית האב כהורה מתפקד, אשר מסוגל, ראוי, ויכול להעניק לקטינה את כל צרכיה החומריים וחשוב מכך – הרגשיים, ותוך שמירת מקומה של האם בחייה של הקטינה. גם בהתנהלותו של האב צפיתי לאורך ההליך, הן במישרין והן מתוך דיווחי העו”ס. אכן, לרגעים היה ספק אמיתי האם האב מעוניין בהמשך תביעת המשמורת, והדברים “הונחו על השולחן”; ברם, לאחר מכן הובהר כי הספק עלה על רקע מצבו הרפואי של בנו הקטן באותה העת, שהטריד את האב ומשפחתו, ולאחר מכן חזר בו והודיע על כוונתו המלאה לתבוע משמורת על בתו”.

“אף אוסיף כי במובן מסויים מצאתי בכך ראיה מרגיעה כי האב מתייחס במלוא הרצינות לנושא, ולא הצהיר על רצונו בקבלת המשמורת באופן סתמי או כלאחר יד אלא לאחר חשיבה מעמיקה, יחד עם אשתו, ובחינת המשמעויות”.

“התרשמתי כי האב מבין כיום היטב את כובד המשקל והאחריות המוטלים על כתפיו עם נטילת המשמורת המלאה על בתו. לאחר שהוסר הספק בדבר כוונות האב – ואף לפניו – התרשמתי מאב שמכבד את ההחלטות השיפוטיות ככתבן וכלשונן, מבקש בכל ליבו את טובת בתו תוך השקעת מאמץ, משתף פעולה עם רשויות הרווחה ככל שנדרש ממנו, ולא הרים-ידיים גם נוכח קשיים רבים שהערימה עליו האם לאורך הדרך, הגם שלא היה חף מטעויות מצידו. בעוד דיווחי העו”ס הלכו והחמירו ביחס לאם, הם הלכו והשתפרו ביחס למפגשי הקטינה עם האב, אשתו, וילדיו (אחיה למחצה),וניכר פער בין האמירות של הקטינה במישור הגלוי כנגד האב, באותן המילים שבהן משתמשת האם כנגד האב, תוך הבעת נאמנות לאם, לבין המישור הפחות-גלוי, אך הניכר, שבו הרשתה לעצמה ליהנות בבית האב, בחברת אחיה הקטנים, וכן מאשתו החדשה של האב – א’ – אשר מן הדיווחים של העו”ס לסדרי דין ואפוט’ לדין מצטיירת כדמות מיטיבה וחיובית מאוד אף בעיניה של xx . הדברים עלו בדיווחים השונים, ולאורך ההליך ראיתי את ההתפתחות החיובית והמעודדת בכיוון זה”.

להלן פסק הדין של השופטת מיכל דבירי רוזנבלט מיררושלים:

העברת משמורת לאב מיכל דבירי רוזנבלט 4063-07-19

Print Friendly, PDF & Email
1 Comment

1 Comment

  1. אבא שכול לילדים שנרצחו

    יוני 26, 2022 at 12:45 pm

    פס”ד נדיר ומעודד, במקרה זה היה מעורב פק”ס לס”ד גבר דבר שהוא נדיר במערכת שכובה המכריע מורכב מנשים “שמבינות” אחת את השניה. יתכן שבמשרד “הרווחה” הפנימו שעירובן של פק”ס לס”ד אישה זה מתכון לתלונות ותביעות מצד גברים. טוב שכך, גבר שנותק מילדיו צריך לדעתי להיות מקור איתן לתלונות על כל אחת מהגורמים שיפגעו בקשר עם ילדיו ובדיקה קצרה ברשת תראה מגוון גופים.

    אני גאה שבמסגרת מאבקי על ילדיי “טופלתי ” ע”י 2 פק”ס לס”ד ממין נקבה. כל אחת מהן זכתה ממני לשני קבילות משמעתיות הן לרשות המקומית והן ליועץ המשפטי של משרד הרווחה למחוק את שמן מפנקס העובדים הסוציאליים ולפטר אותן. לדעתי במהלך ההליך מולי הגשתי 10 תלונות כאשר כדי לקבל התייחסות גם לא בחלתי להגיש קבילות לנציב המדינה ופניתי למנהלת הנפה ועוד ועוד.

    אני תקווה שאבות רבים ילכו בדרכי ויתלוננו, ויקליטו יועמדו על זכויותיהן קלה החמורה. גם אם לא הצלחתי להרוויח את ילדיי, אני יודע שעשיתי ככל יכולתי ומאחל כל הרע שבעולם לקלגסי משרד הרווחה (לא מציין שמות – אז מותר לי).

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר.

Print Friendly, PDF & Email

Subscribe

לערוץ הטלגרם שלנו

You May Also Like

    ...כל עוד הנר דולק אפשר לתקן


    .יש ברשותך מידע שיכל לחולל שינוי לטובה? שלח אלינו ונשמח לפרסם

    Translate »