לפנינו עוד שתי כלבות עם גלימות שחורות המשרתת את הגופים החזיריים במשק. והפעם עו”ד הילית כהן משרתת את הוט בבתי המשפט ואורית גדרון חריט קובעת את המדיניות של הוט ומתווה אותה.
הוט היא חברה שחוגגת על חיובי אשראי של לקוחות שרוצים להתנתק, לא מאפשרת להם להתנתק, ואח”כ מגישים בהוצל”פ חובות פיקטיביים לגביה כשהם מנופחים באלפי שקלים.
לפני 13 שנה HOT נתבעה תביעה ייצוגית בדיוק על הדברים האלה. דרשו ממנה לתרום כמה מיליונים עלובים לעמותה, והעו”ד שהגיש את התביעה רונן הורוביץ קיבל 1,250,000 ש”ח. לא פורסם איזה עמותה קיבלה את התרומה. מונה “בודק” שהיה אמור לאשר שהוט משנה את המערכת שלה לתעד בקשות להפסקת השירות, ושהמקרים האלה לא יחזרו על עצמם.
את HOT ייצגו בתביעה הייצוגית לפני 13 שנים עו”ד אורית מלכא (ממשרד חזירי ההון “פישר בכר”), טל ויזנגרין ועו”ד זוהר חיים.
HOT שילמה תרומה בתביעה הייצוגית וממשיכה לצפצף
אלא שעולם כמנהגו נוהג והוט מצפצפת. הרשמת שחתמה על פסק הדין החדש אפילו לא התייחסה לעובדה שהוט התחייבה בפסק דין בתביעה ייצוגית לשנות את מערכת המחשב המטפלת בבקשות לקוחות לעזוב ולהתנתק……
אורית גדרון חריט צוחקת על כל העולם עם 2,000,000 ש”ח שכר בשנה…….. היום עסוקה אורית גדרון בשליחת מכתבים לרשות השנה לעצור את מיזם הסטרימינג FREETV בטענה שמכפישים אותה ואת HOT שהם חזירים.
אורית גדרון חריט מרוויחה 2 מיליון שח בשנה על גב הלקוחות שלא יכולים להתנתק
הבוסית הראשית של הוט האחראית לעושק הזה היא היועמ”ש של הוט, עו”ש אורית גדרון חריט, עם משכורת של 2,000,000 ש”ח בשנה. היא סבורה שעדיף לשלם פעם אחת, פעמיים או שלוש בבית משפט סכום זעום של 5,400 ש”ח, ולהמשיך לחלוב את עשרות ומאות אלפי הלקוחות שלא יכולים להתנתק.
כולם יודעים איך חברות התקשורת מייבשות אותנו בטלפון כשאנחנו מבקשים להתנתק.
הנה פה ב 2023 הוט ספגה פסק דין על סך 5,400 ש”ח. על פסק הדין חתומה הרשמת עביר גבריס.
עו”ד הילית כהן ניהלה הגנת בדים
בימ”ש שלום בצפת דן בתביעה בסכום של 70,000 ₪. התובע טען כי למרות שניתנה הודעה לנציג הנתבעת על רצון לסיים את ההתקשרות בין הצדדים, וחרף פניותיו מספר פעמים לשירות לקוחות, משלא נענה החליט לפעול באופן חד צדדי ולבטל את הוראת הקבע באמצעותה שילם לנתבעת עבור השירות שסופק לו. נפסק שהוט תפצה 5,400 ש”ח.
לא ברור איך העזה הילית כהן, העו”ד של הוט בבית המשפט לגרור את התיק להוכחות כאשר לתובע היתה שיחה מוקלטת שהוא מבקש להתנתק בגלל איכות גלישה גרועה, ואף הוצג הסכם מעבר ל”פרטנר” מאותו יום.
אז על מה היא ניהלה הוכחות? העדים של הוט רק הוכיחו שבכוונה ומגבוה הם לא מתעדים ברישומי השיחות עם הלקוחות את הרצון המפורש להתנתק, וכל זה אחרי שמייבשים את מי שמחייג בהמתנה של שעות.
לפי חוק זכות לפיצויים לדוגמא 10,000 ש”ח סעיף 31א(א) לחוק הגנת הצרכן
הידעתם שעל פי חוק מגיע לקוח עד 10,000 ש”ח ללא הוכחת נזק על חיובים של ספק תקשורת אחרי שהתקבלה הודעת ניתוק? הבעיה עם החוק הזה שצריך לשלוח מכתב, ורוב הלקוחות מתקשרים ולא שולחים מכתב. בכלל ספק אם HOT מפרסמת את הכתובת שלה למכתבי ניתוק.
תחת הכותרת “פיצויים לדוגמא” נקבע בחוק כי: “נקשרה עסקה בין עוסק לצרכן והעוסק הפר, בקשר לאותה עסקה, הוראה מההוראות המפורטות להלן, רשאי בית המשפט לפסוק, בשל אותה הפרה, פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים” אם “ביקש צרכן לבטל עסקה מתמשכת באמצעות הודעת ביטול לפי הוראות סעיף 14ט – והעוסק המשיך לחייב את הצרכן בתשלומים בשל העסקה”.
אלא שהתנאי המהותי לפיצויים לדוגמא הוא שהלקוח ישלח מכתב ביטול בכתב. כאן הלקוח סוויסה הודיע על ביטול בשיחת טלפון. הוא לא שלח מכתב. הרשמת קבעה שהפיצוי לפי סעיף זה לא רלבנטי, אבל כן אפשר לפצות כ”עוגמת נפש” רגילה.
שאלה גדולה אם בכלל “הוט” מפרסמת את הכתובת של המייל שבו אפשר לשלוח מכתבים אליהם.
לפני 13 שנים הוגשה תביעה ייצוגית נגד הוט, ואורית גדרון חריט צפצפה עליה
הרשמת לא כותבת בהחלטתה שזה לא מקרה חד פעמי. כבר לפני 13 שנים הגיש עו”ד יוני בן סימון תביעה ייצוגית נגד הוט בסכום של -105 מיליון שקל כי הוט לא מאפשרת להתנתק משירותיה.
“לטענת התובע, החברה מתעלמת מהודעות הביטול וההתנתקות וממשיכה בחיוב – ולקוחות המבקשים להתנתק משירותיה נדרשים להתקשר פעם אחר פעם ולהמתין פרקי זמן לא סבירים כדי לשוחח עם נציגי החברה”.
לטענת התובע, הדבר בא לידי ביטוי בין היתר בכך שהחברה מתעלמת מהודעות הביטול וההתנתקות, ממשיכה בחיוב הלקוחות ואינה משיבה את חיובי היתר; וכך נדרשים לקוחות המבקשים להתנתק משירותיה להתקשר פעם אחר פעם ולהמתין פרקי זמן לא סבירים על מנת לשוחח עם נציגים של החברה. ת”צ 44751-03-10 בן סימון נ’ הוט מערכות תקשורת בע”מ.
בפסק הדין כתבה השופטת מיכל נד”ב כי “התובענה הביאה תועלת לקבוצה המיוצגת. בעקבות התובענה שינתה המשיבה את מערכת חיוב המנויים על מנת להבטיח שמנויים מתנתקים לא יחויבו בדמי מנוי לאחר התנתקותם. גורם אובייקטיבי, הבודק, בחן ומצא שאכן המשיבה השיבה את גביית היתר למנויים. בנוסף המשיבה התחייבה לשאת בתרומה שיש בה לכסות את חבותה בגין השבת הגבייה ללא ריבית”.
מה זה בדיחה???? הוט שינתה את מערכת חיוב המנויים בעקבות התביעה הייצוגית????? מתברר שלא.
מי שחגג על התביעה הייצוגית זה יונתן בן סימון ועורכי הדין שלו. השופטת מיכל נד”ב (שאנו בזים לה) אישרה ליונתן בן סימון “גמול לתובע הייצוגי” בסכום של 435,000 ₪ ושכר טרחה לבא כוחו רונן הורוביץ בסכום של 1,256,700 ₪ כולל מע”מ.
המרוויח הגדול מהנוכלויות של הוט – רונן הורוביץ 1,250,000 שח שכר טרחה
גם עוה”ד של המועצה לצרכנות דסי אנדמן שחר ואלון קלמנט קיבלו 75,000 ש”ח.
הוט נדרשה לתרום לעמותה 4,250,000 ש”ח ולמנות “בודק” שיאשר שאכן תוקנה מערכת החיובים כדי למנוע אפשרות להתחמק לדרישות לקוחות לסגור את החשבון.
נו… ומה קרה באמת? הוט צפצפה על כולם. מענין מי היה ה”בודק” שבדק” ואיזה בדיקות הוא בדק שכן לפנינו הוכחה ש 13 שנים אחר כך והוט ממשיכה בתעלוליה.
תביעה ייצוגית ב-105 מיליון שקל נגד HOT: לא מאפשרת להתנתק משירותיה – גלובס (globes.co.il)
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000549708
דעתה של עדנה קרנבל על התביעה הייצוגית
במקום ש”הוט” תתרום לאיזה עמותה פיקטיבית שבה ראשי העמותה יגנבו את התרומה כ”שכר”, צריך לקבוע שהכסף יופקד בבית המפשט וישמש למשך 10 שנים את כל מי שרוצה לתבוע את “הוט” בעילה הזו כך שהכסף יממן עורכי דין ואת כל האגרות והמומחים והתמלולים.
רק אם הוט תדע שהיא בעצמה יוצרת קרן שממנה ימומנו התביעות של כל מי שהוט דופקת אותם, הוט תפסיק לעשות את מה שהיא עושה.
והעו”ד הזה שהרוויח 1,250,000 ש”ח צריך להכריח אותו להחזיר את הכסף לתוך הקופה, כי עובדה שהוא לא הצליח למנוע את הישנות התופעה. הרי 13 שנים אחרי זה והתופעה בעיצומה.
צריך היה לחייב אותו תמורת הגמול הזה לייצג על חשבונו כל חבר מהקבוצה, וכל קורבן עתידי נגד הוט…. הורוביץ לקח את הבוכטה וברח, והלקוחות של הוט נשארו עם שוקת שבורה.
גם השופטת מיכל נדב טיפשה כמו נעל. כל כך בוער לה לסגור תיק שהיא לא טורחת לוודא שהנתבעת, חברת הוט אכן הציגה ראיות שהיא לא ממשיכה לעשות בדיוק את אותם דברים שבגללה היא נתבעה.
להלן פסק הדין:
תאדמ 43159-09/21 שלומי סוויסה נ’ הוט – מערכות תקשורת בע”מ
| בית משפט השלום בצפת | |
| תאד”מ 43159-09-21 סוויסה נ’ הוט – מערכות תקשורת בע”מ | |
| בפני | כבוד הרשמת בכירה עביר גבריס
|
|
|
תובע |
||
|
נגד
|
||
| נתבעת | הוט – מערכות תקשורת בע”מ | |
| פסק דין
|
- לפני תביעה בסכום של 70,000 ₪. התובע טען כי למרות שביום 24.9.20 ניתנה הודעה לנציג הנתבעת על רצון לסיים את ההתקשרות בין הצדדים, וחרף פניותיו מספר פעמים לשירות לקוחות במהלכן מצא את עצמו “מבלה” שעות אורכות למענה אנושי כדי להביא לסיום ההתקשרות וגם עת הגיע לנציג שירות נאמר לו כי הוא מועבר ל”מחלקת ניתוקים” או “שימור לקוחות” וכדומה , ומשלא נענה החליט ביום 19.10.20 לפעול באופן חד צדדי ולבטל את הוראת הקבע באמצעותה שילם לנתבעת עבור השירות שסופק לו . התובע מבקש לחייב את הנתבעת בגין ההתעמרות, הטרחה , הפניות הרבות של התובע חסר האונים, בזבוז זמן ואי קבלת זיכוי ועוגמת נפש שנאלץ לעבור וכן, בגין השקעת חמישה ימי עבודה.
התובע מבקש לחייב את הנתבעת לשלם לו פיצויים לדוגמא מכוח סעיף 31א(א)(2ב) לחוק הגנת הצרכן, התשמ”א-1981 בסכום של 50,000 ש”ח, פיצוי בגין עוגמת נפש בסכום של 10,000 ש”ח ופיצוי בגין אובדן חמישה ימי עבודה בסכום של 10,000 ש”ח ובסה”כ 70,000 ש”ח.
- הנתבעת הגישה כתב הגנה וטענה כי דין התביעה להידחות. הנתבעת טענה התובע התקשר עמה בהסכם לאספקת שירותי טריפל – טלוויזיה בכבלים, תשתית אינטרנט וטלפון נייח בתאריך 17.9.17 (להלן “השירות”), כי התובע לא צירף כל ראייה בקשר להודעת ביטול שירותים מתאריך 24.9.20 , כי אצל הנתבעת לא נמצא תימוכין להודעה על הפסקת שירותים בעל פה במנוי התובע מתאריך 24.9.20 , כי אצל הנתבעת התקבלה פנייה בקשר לאיטיות בגלישה ולא בקשר להפסקת שירותים, כי בנסיבות בהן טוען התובע לביטול הוראת הקבע ביום 19.10.20 הרי המחלוקת היא בגין חוב של 20 ימי שימוש וכי החיוב האחרון שבוצע היה עבור חודש ספטמבר 2020.
הנתבעת טענה בנוסף כי התשלום האחרון בוצע בתאריך 23.9.20 עבור דמי מנוי לתקופה 1.9.20 עד 30.9.20 כך שאפילו הייתה מועברת הודעה על הפסקת שירותים בתאריך 24.9.20 (יום חמישי) הרי שהיה על הצדדים לבצע גמר חשבון עבור יום אחד בלבד ולדון בסוגיית יתרת החוב עבור 20 ימי שימוש נוספים. הנתבעת טענה בנוסף כי החיוב בנספח ז’ בסכום של 557.43 ש”ח הוא עבור חודש ספטמבר בלבד, כי גם אם מדובר בחיוב שגוי אחד שבוצע לאחר הודעת ניתוק (ולא כך) הרי סעיף חוק אליו מפנה התובע מתייחס לתשלומים ולא תשלום אחד וכי היות ובנסיבות המקרה טענת התובע היא להודעת ניתוק / הספקת שירותים שהיא בעל פה, הרי שכלל אין תחולה לסעיף 31א לחוק הגנת הצרכן , תשמ”א-1981 בהיעדר דרישת הכתב כנדרש בסעיף 31א(ב) לחוק . הנתבעת טענה כי לתובע חוב בגין ציוד שלא הושב לנתבעת חרף ניסיונותיה לתאם מועד איסוף מול התובע וכי לתובע אין זכות לקיזוז.
דיון והכרעה:
- מטעם התובע הוגש תצהיר עדות ראשית שלו ושל אשתו מיכל סוויסה (להלן ” מיכל”) ומטעם הנתבעת הוגש תצהיר עדות ראשית של גב’ איריס פיטרו (להלן “עדת הנתבעת”) והעדים נחקרו.
- לתצהירי עדות ראשית מטעם התובע צורפו תמלול שיחה עם שירות לקוחות של הנתבעת מיום 15.10.20, תמלול שיחה עם שירות לקוחות של הנתבעת מיום 22.10.20 , תמלול שיחה עם שירות לקוחות של הנתבעת מיום 24.9.21, תזכיר תובע למועד ביטול הוראת הקבע מטעמו בתאריך 19.10.20, הודעה מטעם הנתבעת על הפסקת תשלום הוראת קבע, הודעת חיוב של הנתבעת למועדים 23.9.20 עד 22.10.20, חיוב כרטיס אשראי של התובע למועד 23.9.20 עד 22.10.20, הודעת התובע מיום 22.10.20, דוח המועצה לכבלים, מכתב התראה, הודעת משרד התקשורת , וכן, לתצהיר העדה מיכל צורפו מסמכי ההתקשרות עם פרטנר בתאריך 24.9.20 ואישור ביקור טכנאי התקנות מטעם פרטנר בתאריך 12.10.20 .
- לתצהיר עדות ראשית של הנתבעת צורפו מסמכי סיכום מכירה, פקודת עבודה, תמלול שיחה מיום 24.9.20, תיעודי מערכת מיום 24.9.20 (נספח ד’, ה’ ), פירוט הזמנות בתשלום (נספח ו’) , דוח הזמנות ושימושים ב -VOD (נספח ז’), תיעוד מערכת מיום 25.10.20 (נספח ח’) , תיעוד מערכת מיום 11.11.20 (נספח ט’) , הסכם למתן שידורי טלוויזיה רב ערוציים (נספח י’1) ותנאים כלליים לגלישה (נספח י’2).
- מן המפורסמות הוא כי נטל ההוכחה במשפט האזרחי מונח לפתחו של התובע, וזאת בבחינת “המוציא מחברו עליו הראייה” . יפים לכך דבריה של כבוד השופטת ש’ שטרסבורג-כהן בע”א 2781/93 דעקה נ’ בית חולים “כרמל” (פורסם בנבו):
“הכלל הראייתי הבסיסי הרווח במשפט האזרחי בשיטתנו המשפטית, כבשיטות משפט רבות אחרות, הוא כי נטל ההוכחה רובץ על התובע ומידת ההוכחה היא עודף הסתברות, בבחינת הכלל עתיק היומין “המוציא מחברו עליו הראיה”. על-פי כלל זה, יזכה התובע בתביעתו אם ירים את נטל הוכחתה בשיעור העולה על 50%. שאז, תוטל החבות או האחריות במלואה על הנתבע. לא עמד בכך, יפסיד את כל תביעתו. כלל זה הוא לכאורה יעיל, הוגן, רציונלי, אחיד וישים לכל משפט אזרחי”.
- אקדים כי לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמכלול הראיות שבתיק ולאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בסיכומי הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה ולהלן אנמק.
- האם נמסרה לנתבעת הודעת ניתוק בעל פה בשיחה ביום 24.9.20: לאחר עיון בטענות הצדדים ובסיכומיהם, בחומר הראיות שהוגש לתיק ולאחר שמיעת העדויות בפני, אני מעדיפה את גרסת התובע כי נמסרה הודעת ניתוק ביום 24.9.20, גרסה שהייתה עקבית, והחלטית ונתמכה בעדות העדה מיכל ואנמק:
א. התובע העיד כי הראייה להודעת הניתוק בעל פה ביום 24.9.20 הייתה תמלול השיחה מיום 15.10.20 וכן בנספחים ד’-ה’ לתצהיר הנתבעת שמראים תיעוד של פנייה ראשונה לנתבעת לתמיכה ופנייה שנייה המתעדת כי מיכל הלקוחה מלינה על תקלות ולא מעוניינת לעבור לתמיכה הטכנית (עמ’ 5 שורה 6-9).
ב. התובע המשיך והעיד כי בתמלול השיחה ציין כי זו פעם שנייה שהוא פונה לתיאום הגעה לניתוק וכי הנציג מאשר קריאה אחרונה מיום 24.9. עת נחקר התובע כי הפניה מיום 24.9.20 הייתה בקשר לתקלות, התובע הפנה לנספח ה’ לתצהיר הנתבעת וטען כי הערת הנציג הייתה ” לקוחה מלינה על תקלות לא מעוניינת לעבור לתמיכה טכנית” וכי משמעות הדבר היא שמעוניינת לסיים את ההתקשרות (עמ’ 5 שורה 2-26).
ג. העדה מיכל העידה כי ביקשה בשיחה עם הנתבעת להתנתק (עמ’ 6 שורה 27-28), כי באותו יום הייתה תקופת קורונה , היא עובדת מהבית מנהלת כספים בחברה, אין גנים, בהתחלה התקשרה וביקשה עזרה , היא הולכת עם המחשב בכל הבית , קורסת ובוכה לאחר שכמה ימים לפני התקשרה לבקש עזרה ואין מענה , כי מדובר היה על אינטרנט והתנתקויות אינסופיות וכי כשהואילו לענות התנתקה השיחה וכי התקשרה שוב וביקשה פשוט להתנתק (עמ’ 6 שורה 31-36, עמ’ 7 שורה 1).
עוד העידה העדה מיכל כי לפני זה התקשרה לפרטנר לבירור הצעת מחיר והאם שווה לה להתנתק ומה העלויות וכי ההתנתקות הייתה ממקום של די , מצוקה (עמ’ 7 שורה 2-5).
עת נשאלה העדה מיכל כי היא רצתה סיוע טכני ולא ניתוק, השיבה בשלילה (עמ’ 7 שורה 6-7).
עת נשאלה העדה מיכל לגבי נספח ה’ לתצהיר הנתבעת וכי בתיעוד היא מלינה על תקלות ולא מעוניינת לעבור לתמיכה טכנית, השיבה כי מדובר לא על שיחה אחת באותו יום (עמ’ 7 שורה 8-14).
בנוסף, העדה מיכל אישרה כי צירפה לתצהיר שלה את מסמך ההצטרפות לחברת פרטנר וכי עת הבינה מהנציגה מפורשות כי פרטנר יטפלו לה בהתקנות המכשירים והאינטרנט באופן הכי מהר, הסכימה להצעה שלהם והחליטה להתנתק (עמ’ 7 שורה 15-21).
כאמור חיזוק לגרסת העדה מיכל נמצא במסמכים ההצטרפות לחברת פרטנר מאותו יום 24.9.20 שצורפו לתצהיר עדות ראשית שלה.
ד. לעומת גרסת התובע והעדה מיכל שהייתה גרסה עקבית, ברורה, קוהרנטית ולא נסתרה, מגרסת הנתבעת עלו תהיות רבות ואסביר.
ה. מעיון בתמלול שיחה מיום 15.10.20 (עמ’ 1 שורה 10-11, 18) עולה כי התובע פונה לנציג הנתבעת ומציין כי זו פעם שנייה שהוא משוחח כדי לתאם הגעה לניתוק ותשובת הנציג הייתה כי הוא מעביר אותו למחלקת גבייה והתובע מציין בפניו כי גם בפעם שעברה העבירו אותו ולכן הוא מבקש לא להעביר אותו עד שיגיע טכנאי .
בנוסף באותו תמלול שיחה (עמ’ 2 שורה 14-21) התובע מבקש מהנציג להסתכל ולבדוק מתי הייתה קריאה אחרונה של התובע והנציג מאשר כי זו הייתה ביום 24.9 ואז התובע מציין כי גם אז אמרו לו לחכות יומיים עסקים ואז יגיעו אליו כאשר הנציג משירות לקוחות (עמ’ 2 שורה 23 לתמלול) שוב מבקש להעביר את התובע למחלקת הגבייה ומציין בפני התובע כי אינו יכול לקבוע לו ניתוק (עמ’ 3 שורה 3). בנוסף באותו תמלול עולה כי התובע מועבר לנציגה אחרת והתובע שוב מבקש ממנה תיאום הגעה לאיסוף הציוד ומציין כי הוא כבר לא משתמש בשירות של הנתבעת וכי עבר לחברה חדשה .
בתגובה הנציגה שוב מבקשת להעביר אותו למחלקה הרלוונטית. התובע באותה שיחה מועבר לנציגה נוספת – שלישית במספר ואז התובע מבקש ממנה “אני מבקש להתנתק” (עמ’ 4 שורה 9) ורק אז הנציגה מודיעה לו כי העבירה את הפנייה שלו לניתוק וכי יפנו אליו לתיאום כל הליך הניתוק.
ו. יצוין כי באותה שיחה התובע מציין בפני הנציגה מאי כי הוא עדכן שהוא רוצה להתנתק וכבר מנותק מיום 24.9 אולם, הנציגה מציינת כי היה מדובר על תקלות (עמ’ 4 שורה 16).
ז. לאחר שמיעת העדים ועיון בכל חומר הראיות לרבות תמלול השיחות, הגעתי למסקנה כי אין די בתיעוד של הנתבעת בכל הנוגע לתובע כדי לסתור את גרסתו לגבי הודעת הניתוק מיום 24.9.20 ואסביר. הנתבעת מבקשת להסתמך על תיעוד מהמערכת אצלה נספח ג’ – תמלול שיחה מיום 24.9.20 בין העדה מיכל לבין נציגת נתבעת שירין ובה מיכל מבקשת עזרה לגבי תקלה, נספח ד’ – תיעוד מערכת מיום 24.9.20 בשעה 11:44:07 ע”י גנדלי יארא, נספח ה’ – תיעוד מערכת מיום 24.9.20 בשעה 12:12:26 ע”י אשתמקר שיראל. תיעוד זה מחזק את טענת העדה מיכל כי מדובר לא על שיחה אחת באותו יום (עמ’ 7 שורה 8-14) .
ח. עדת הנתבעת העידה כי נציג הנתבעת אמור לתעד כל פנייה (עמ’ 9 שורה 3-4), אולם, עת נשאלה כיצד השיחה עם הנציגה שירין, שהתמלול שלה צורף נספח ג’, ועדת הנתבעת אישרה כי בוודאי הייתה פה שיחה (עמ’ 11 שורה 1), לא מופיע במערכת ואין תיעוד לשיחה , השיבה עדת הנתבעת כי ההנחיה היא שלכל שיחה יהיה תיעוד וכנראה שהנציגה שעבדה מהבית כי היו בתקופת סגר, טעתה למרות שההנחיות נותרו אותו דבר (עמ’ 11 שורה 1-5). עדת הנתבעת אישרה בעדותה כי מהמסמכים שצורפו – נספחים ד-ה, עולה כי הייתה שיחה ביום 24.9.20 בשעה 11:44 בעניין תמיכה טכנית והנציג מטעם הנתבעת היה יארא גנדלי, כי ביום 24.9.20 בשעה 12:12:26 נציגה של הנתבעת בשל שיראל דיברה עם הלקוחה מיכל וכי הלקוחה מלינה על תקלות וכי מיכל לא מעוניינת לעבור לתמיכה הטכנית (עמ’ 11 שור ה 6-16), וכן אישרה כי שלושת הנציגים שצוינו בנספחים ג,ד,ה, שירין, יארא ושיראל פעלו ונתנו מענה על פנייה טכנית לתקלה (עמ’ 11 שורה 30-33) והכל מחזק את גרסת העדה מיכל כי מדובר לא על שיחה אחת באותו יום (עמ’ 7 שורה 8-14) וכי בהתחלה התקשרה וביקשה עזרה אולם לאחר מכן ביקשה ניתוק. הנתבעת לא זימנה אף אחד מנציגיה לעיל על מנת לתמות בגרסתה כי מדובר היה בפניות בגין תקלות.
ט. בנוסף, לאחר עיון בתמלול השיחה מיום 22.10.20 הגעתי למסקנה כי לא הוכח כי התיעוד בעניין התובע אצל הנתבעת היה מדויק וממצה שכן, באותה שיחה נציגת הנתבעת מציינת בפני התובע כי “אני לא רואה כאן בקשה לניתוק, מתי ביקשת להתנתק?” (עמ’ 1 שורה 15-16) , וזאת למרות שבתמלול השיחה מיום 15.10.20 צוינה במפורש בקשת ניתוק של התובע (עמ’ 4 שורה 9 לתמלול שיחה מיום 15.10.20) וכי בקשתו לניתוק מועברת לטיפול (עמ’ 5 שורה 12-13 למלול ).
- האם זכאי התובע לפיצויים לדוגמה לפי סעיף 31א(א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ”א-1981 (להלן “החוק”) על אף שלא קוימה דרישת הכתב לפי סעיף 31א(ב): לאחר עיון בטעונת הצדדים ובסיכומיהם, בחומר הראיות שהוגש לתיק ולאחר שמיעת העדויות בפני, הגעתי למסקנה כי התובע אינו זכאי לפיצויים לדוגמא בהעדר הודעת ניתוק בכתב בהתאם להוראות החוק ואנמק:
א. התובע טען כי הודעת הניתוק הייתה בעל פה ביום 24.9.20 .
ב. התובע טען כי הודעת ניתוק נוספת הייתה בשיחה מוקלטת מיום 15.10.20 וכי לאחר מכן ומשהניתוק לא בוצע, ביטל את הוראת הקבע ביום 19.10.20 ובכך התנתק משירותי הנתבעת.
ג. נציגת הנתבעת אישרה בדיון כי הם מקבלים גם בקשות לניתוק באמצעות הטלפון וכי אין להם מוקדי שירות פרונטליים (עמ’ 9 שורה 22-16) אולם הוסיפה כי הם מקבלים גם בקשות במייל . אולם, משבחר התובע למסור הודעת ניתוק בעל פה ולא בכתב, אינו זכאי לפיצויים לדוגמא לפי סעיף 31א לחוק.
ד. סעיף 31א(א) לחוק הנושא כותרת “פיצויים לדוגמא” קובע כי :
נקשרה עסקה בין עוסק לצרכן והעוסק הפר, בקשר לאותה עסקה, הוראה מההוראות המפורטות להלן, רשאי בית המשפט לפסוק, בשל אותה הפרה, פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים:
(2ב) ביקש צרכן לבטל עסקה מתמשכת באמצעות הודעת ביטול לפי הוראות סעיף 14ט – והעוסק המשיך לחייב את הצרכן בתשלומים בשל העסקה, בניגוד להוראות סעיף 13ד(ג);”
(2ב1) טען צרכן כי עוסק גבה ממנו סכום עודף – והעוסק לא השיב לצרכן את סכום ההחזר המגיע לו לפי הוראת סעיף 13ד1;
סעיף 31א(ב) לחוק קובע כי:
לא תוגש נגד עוסק תביעה לפיצויים לדוגמה לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שהצרכן שלח או מסר בקשה לפי אותו סעיף קטן, בכתב, לרבות באמצעות תקשורת אלקטרונית; לעניין פסקה (2ב), די אם הצרכן מסר הודעת ביטול לפי סעיף 14ט(א), למעט פסקה (1) שבו; ולעניין פסקה (4), די אם הצרכן ביטל את העסקה כאמור בסעיפים 14א(ג), 14ג(ג) ו-14ג1(ג).
סעיף 14ט(א) לחוק קובע כי :
“היתה לצרכן זכות לבטל עסקה לפי חוק זה או לפי חוזה, יאפשר לו העוסק לבטל את העסקה בהודעת ביטול שימסור לו הצרכן בכל אחת מהדרכים המפורטות להלן ובהתאם לפרטי ההתקשרות שמסר העוסק לצרכן לפי סעיף קטן (ד) הנוגע לאותה דרך ביטול (בסעיף זה – הודעת ביטול):
(1) בעל פה – בטלפון או בהודעה בעל פה במקום העסק, למעט אם נקבע לפי החוק כי ביטול העסקה ייעשה בדרך של הודעה בכתב;
ה. בענייננו אין חולק כי התובע התקשר עם הנתבעת בעסקה מתמשכת בהתאם להגדרתה בסעיף 13ג לחוק בהיותה ” עסקה לרכישה של טובין או שירותים באופן מתמשך”, ועדת הנתבעת העידה כי התובע התקשר בחבילה טריפל הכוללת שירותי טלוויזיה , שירותי תשתית אינט’ ושירותי טלפון נייח (עמ’ 8 שורה 11-12).
ו. בהתאם להוראות סעיף 31א(ב) לחוק מותנית האפשרות לקבל פיצוי לדוגמה בכך שנעשתה פניה בכתב או שנשלחה הודעת ביטול בכתב וההודעה לא נענתה והצרכן המשיך להיות מחויב. דרישת הכתב הקבועה בסעיף 31א(ב) לחוק היא דרישה מהותית ובהעדרה לא ניתן לפסוק פיצויים לדוגמא גם אם אין חולק כי ההפרה ארעה. על כן, משלא התמלאה דרישת הכתב , שכן, אין חולק כי הודעת הניתוק הן מיום 24.9.20 והן מיום 15.10.20 , היו בעל פה, לא ניתן לפסוק פיצויים לדוגמא לפי סעיף 31א לחוק.
ז. אולם, גם במקרה שבו לא ניתן לפסוק פיצוי לדוגמה, ניתן להביא בחשבון את חומרת ההתנהלות של העוסק כשיקול במסגרת פסיקת פיצוי בגין נזק לא ממוני לפי סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל”א-1970 . אכן, תכליתו של פיצוי בגין נזק לא ממוני אינה הענשת המפר אלא פיצוי ובנסיבות מסוימות, כאשר מדובר בעסקה צרכנית בין צדדים שיש ביניהם פערי כוחות משמעותיים, ניתן לתת משקל גם לשיקולי הרתעה.
- ומן הכלל אל הפרט. בענייננו, התובע לא מסר הודעת ביטול בכתב, ולפיכך אין לפסוק לזכותו פיצוי לדוגמה. אולם בהתחשב בכך כי הודעת ניתוק של התובע מיום 24.9.20 לא נענתה והתובע נאלץ להתנהל מול נציגי הנתבעת הרבים כפי העולה מתמלול השיחות שצורף עד שנאלץ לבצע ביטול של הוראת הקבע לצורך סיום ההתקשרות, לצד מדיניות התיעוד הבעייתית של הנתבעת שהתגלתה בתיק זה, כפי שפורט לעיל,, הגעתי למסקנה כי יש לפסוק לתובע פיצוי בגין עוגמת נפש. אולם, מצאתי להתחשב גם בנסיבות המקרה להלן:
א. הנתבעת אישרה כי חיוב אחרון של התובע עבור שירותים בוצע בתאריך 23.9.20 עבר דמי מנוי מיום 1.9.20 עד 30.9.20 וכי יתרת החוב שנותרה היא בסך 275 ש”ח בגין דמי מנוי עד ליום 9.10.20 ותכנים בתשלום עליהם התובע לא שילם וכן בסכום של 1486 ש”ח בגין ציוד שלא הוחזר ע”י התובע לאחר סיום ההתקשרות.
ב. עדת הנתבעת העידה כי היא ביצעה זיכוי לתובע והייתה טעות כך שבמקום לרשום תאריך 19.10.20 הוא המועד בו הבינה כי התובע ביקש מחברת האשראי להפסיק את החיובים, הוקלד בטעות 9 בקום 19 וזה נשאר כך לפי החלטה שלה לא לתקן (עמ’ 14 שורה 1-3). עוד העידה עדת הנתבעת כי לאחר הזיכוי שבוצע מיום 9.10 עד 31.10 , נותר חוב מה 1.10 עד 8.10 וכן חוב בגין ציוד לא הוחזר (עמ’ 14 שורה 6-13).
ג. העדה מיכל אישרה בעדותה כי ביום 12.10.20 הגיע טכנאי של פרטנר להתקנת הציוד וגם צירפה אישר ביקור טכנאי ואף אישרה בעדותה, עת נשאלה האם עשתה שימוש בשירותי הנתבעת עד ליום 12.10.20 הוא מועד התקנת שירותים של פרטנר, השיבה כי “אני חושבת שכן” (עמ’ 7 שורה 28-30) והנתבעת צירפה פירוט הזמנות בתשלום נספח ו’ מיום 24.9.20 עד 9.10.20 וכן, דוח הזמנות נספח ז’.
ד. התובע אישר בדיון כי הציוד של הנתבעת עד היום לא חזר, מכאן שטענת התובע כי לא יכול היה לדעת אם יש כנגדו חוב או זכות אצל הנתבעת (ראה עדותו עמ’ 4 שורה 17) אינה מתקבלת ומשכך, טענת הקיזוז לא הוכחה .
ה. לטענת התובע הודעת הניתוק ניתנה ביום 24.9.20 וסגירת חשבון מבוצעת לאחר שלושה ימי עסקים (עדותו בעמ’ 4 שורה 3-4), ומאחר ומדובר היה ביום חמישי בשבוע (יום 24.9.20), אזי הניתוק היה אמור להתבצע ביום 29.9.20 כך שלכל היותר, התובע חויב בגין יום אחד נוסף בלבד בחודש ספטמבר לאחר מועד הניתוק ולאחריו לא חויב בסכום כלשהו למרות שנעשה שימוש בשירותי הנתבעת עד ליום 12.10.20 והציוד לא הוחזר לנתבעת. יצוין כי התובע אישר כי לא חויב בגין חודש אוקטובר (עמ’ 6 שורה 9) כי ניתק את הוראת הקבע.
ו. מכאן , הגם שלא הוכח כי במקרה דנן חלות הוראות סעיף 31א לחוק המזכות את התובע בפיצויים לדוגמא, הרי התובע לא עמד בנטל ההוכחה ולא הוכיח כי הנתבעת הפרה את הוראות סעיף קטן (2ב1) לסעיף 31א(א) לחוק בכך שגבתה ממנו סכום עודף מעבר לחודש ספטמבר 2020.
ז. נוכח כל האמור לעיל מצאתי לפסוק לתובע פיצוי בגין עוגמת נפש בסכום של 3,500 ש”ח.
- באשר לתביעה לפיצוי בגין אובדן חמישה ימי עבודה בסכום של 10,000 ש”ח, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות. התובע לא הוכיח כי נאלץ להשקיע חמישה ימי עבודה לצורך ניתוק ההתקשרות עם הנתבעת, שכן, למעט שיחה מיום 24.9.20, שיחה נוספת מיום 15.10.20 וכן, הודעת תובע מיום 22.10.20, לא הוכח כי הושקעה עבודה נוספת מטעם התובע. התובע לא עמד בנטל ההוכחה ולא הוכיח כי היו פניות נוספות לנתבעת לניתוק וגם בדיון עת נחקר כמה פעמים הודיע על רצונו להתנתק, השיב התובע כי ביום 24.9.20 ועוד שיחה או שתיים עד לשיחה מיום 15.10.20 אולם, כאמור התובע לא הוכיח את השיחות הנוספות הנטענות. בנוסף התובע לא צירף כל ראייה להוכחת סכום ההפסד של 10,000 ש”ח בגין חמישה ימי עבודה.
- סוף דבר: אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין עגמת נפש בסכום של 3,500 ש”ח וכן, הוצאות העדה בסכום של 400 ש”ח וכן, שכר טרחת עורך דין בסכום של 1,500 ש”ח. סכומים אלה ישולמו לתובע בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין אצל הנתבעת אחרת, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא. בנוסף, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע אגרות בית משפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום ששולמו ועד התשלום המלא בפועל.
- המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים באמצעות באי כוחם.
ניתן היום, ט’ סיוון תשפ”ג, 29 מאי 2023, בהעדר הצדדים.
פסק הדין בתביעה הייצוגית נגד הוט מ 2010 באותו נושא
| ת”צ בית המשפט המחוזי מרכז-לוד |
44751-03-10
22/07/2015 |
| בפני השופטת: מיכל נד”ב |
|
| – נגד – | |
|---|---|
| המבקש: יוני בן סימון עו”ד גור אוזן עו”ד ירון אלון |
המשיבות: 1. הוט – מערכות תקשורת בע”מ 2. הוט טלקום שותפות מוגבלתעו”ד אורית מלכא עו”ד טל ויזן-גרין עו”ד זוהר חיים |
| פסק דין | |
- לפניי בקשה לפי סעיף 19 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס”ו-2006 (להלן: “חוק תובענות ייצוגיות”), לאישור הסדר פשרה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: “הסדר הפשרה”) שהוגשה ביום 10.3.10 (להלן: “בקשת האישור”).רקע והשתלשלות ההליך
- ביום 25.3.10 הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה הוט – מערכות תקשורת בע”מ (להלן: “בקשת האישור”).
- תמצית בקשת האישור – המשיבה פועלת בהתאם לרישיון שניתן לה ביום 30.4.02 על פי חוק התקשורת (בזק ושידורים) תשמ”ב – 1982. עיסוקה של המשיבה הוא בין היתר אספקת שירותי טלוויזיה רב ערוצית למנוייה, בפריסה ארצית. בחודש אפריל 2008, הצטרף המבקש לשירותי טלוויזיה רב ערוצית שמספקת המשיבה למנוייה, במסגרת מבצע לקבלת תכני טלוויזיה ואינטרנט בחבילה אחת שמחירה 245 ש”ח לחודש, בכפוף להתחייבות לתקופה של 36 חודשים. בהתאם לסעיף 20 בנספח למבצע ובהתאם להוראות המועצה לשידורי כבלים ושידורי לווין, הפסקת שידורי ערוץ אשר הוזמן על ידי מנוי, מזכה אותו להתנתק משירותי המשיבה, ללא קנס וללא התחייבות.בעקבות פרסומים לקראת סוף חודש דצמבר 2009, בדבר כוונת המשיבה להוריד מלוח השידורים את ערוץ הולמרק, פנה המבקש אל המשיבה ביום 27.12.09 בבקשה לניתוק המנוי. למרות פנייתו לא נותק. ביום 29.12.09 נמסר למבקש מנציגי המשיבה כי החל מאותו מועד הוא מנותק משירותי המשיבה, כי לא יחויב בתשלום כלשהו ממועד זה וכי יתאמו עימו את איסוף הציוד. רק לאחר פניות רבות אספה המשיבה את הציוד מהמבקש ביום 25.2.10.למרות שהמבקש הודיע על הביטול עוד ביום 29.12.09, המשיבה חייבה אותו באותו יום בסכום של 269.90 ₪ בגין חודש ינואר 2010, וביום 28.1.10 חויב בתשלום בגין חודש פברואר 2010. גם לאחר איסוף הציוד מהמבקש המשיכה המשיבה לחייבו בגין חודש מרץ 2010.המשיבה אינה רשאית לגבות מלקוחותיה דמי מנוי לאחר שהודיעו על ביטול המנוי וזאת בהתאם לרישיון, לחוק הגנת הצרכן ולהסכמים עם הלקוחות.העילות בגינן הוגשה בקשת האישור הן: הפרת תנאי הרישיון של המשיבה (שבפרק 42 ברישיון); הפרת הרישיון מהווה הפרת החוזה בין המשיבה ללקוחותיה; הפרת סעיף 13ד בחוק הגנת הצרכן, התשמ”א-1981 (להלן: “חוק הגנת הצרכן”) (שהתווסף לחוק במסגרת תיקון 23 לחוק הגנת הצרכן שנכנס לתוקף ביום 10.10.08 (להלן: “תיקון 23”); הפרת חובת תום הלב שבסעיף 39 בחוק החוזים (חלק כללי), תשל”ג-1973; השבה מכוח סעיף 1 בעשיית עושר ולא במשפט, תשל”ט-1979; עוולת הרשלנות על פי סעיף 35 בפקודת הנזיקין [נוסח מקורי] (להלן: “פקודת הנזיקין”); עוולת הגזל לפי סעיף 52 בפקודת הנזיקין והשגת גבול במיטלטלין.הקבוצה המוגדרת בבקשת האישור היא “כל לקוחות המשיבה, בהווה ובשבע השנים אשר קדמו להגשת הבקשה, אשר ביקשו להתנתק משירותיה, אך המשיבה לא ניתקה אותם משירותיה ו/או המשיכה בחיובם, גם בחלוף המועדים הקבועים להפסקת שירותיה והגבייה, בחוק, ברשיון המשיבה ובהסכמים בין המשיבה לבין לקוחותיה”.
הסעדים שנתבעו בבקשת האישור: סעד כספי של השבת הכספים שנגבו ביתר מחברי הקבוצה בצירוף ריבית חריגה על פי ההסכם והצמדה, ופיצוי כספי בגין נזק שאינו ממוני בשל עוגמת נפש ופגיעה באוטונומיה.
סכום התביעה המשוער – הנזק שנגרם למבקש בשל גבייה שלא כדין הוא בסך 826.61 ש”ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. לא ניתן להעריך את הסכומים שגבתה המשיבה שלא כדין מכלל חברי הקבוצה (שהוערכה בכ-105,000 חברים). עם זאת הוכח כי התנהלות המשיבה אינה מיוחדת לעניינו של המבקש וכי יש להניח שכך התנהלה גם עם יתר לקוחותיה. משכך – ניתן לשער שעסקינן בכמה מיליוני ש”ח. בנוסף, סכום הנזק שאינו ממוני שהועמד על 1,000 ש”ח לכל חבר קבוצה הינו בסך הכל 105,000,000 ש”ח לכלל חברי הקבוצה.
- המשיבה בתגובתה דחתה את טענות המבקש וטענה כי הפסקת ההתקשרות מתבצעת בהתאם לדין, לרישיון ולהסכם עם המנויים. המשיבה אינה מחייבת בגין דמי מנוי החל מיומיים לאחר בקשת המנוי להפסקת השירות. כל סכום שנגבה עבור שירותים לאחר מכן, ככל שנגבה, מוחזר למנוי במלואו.
- ביום 8.7.12 דחיתי בקשה לאישור הסדר פשרה שהגישו הצדדים (להלן: “הסדר הפשרה שנדחה”). הבקשה לאישור ההסדר נדחתה בין היתר בשל כך שהמשיבה עשתה דין לעצמו והודיעה על תיקון בקשת האישור באופן שצורפה משיבה נוספת היא הוט טלקום שותפות מוגבלת בע”מ, בשל כך שלא הוברר אם אכן הושבה כל הגביה שלא כדין אף שההסדר יוצא מנקודת הנחה זו, בשל כל שהתרומה המיומרת על פי הסדר הפשרה נתרמה לפני חתימת הסדר הפשרה, ובשל כך שמקום שלא בוצעה השבה יש לבצע השבה למנויים לפי עקרונות סעיף 20(א) בחוק תובענות ייצוגיות. בקשת רשות הערעור על ההחלטה לא נדונה בבית המשפט העליון לאחר שהצדדים החלו בגיבוש הסדר על פי המלצות בית המשפט העליון.
- ביום 27.6.13 הגישו הצדדים בקשה נוספת לאישור הסדר פשרה (להלן: “הסדר הפשרה המקורי”) וכן בקשה מוסכמת לצירוף משיבה היא הוט טלקום שותפות מוגבלת ולתיקון הבקשה לאישור תובענה ייצוגית.
- ביום 22.7.13 הוריתי על פרסום הודעה ראשונה בשני עיתונים יומיים, בהתאם לסעיף 25(א)(3) בחוק תובענות ייצוגיות, התשס”ו-2006 (להלן: “חוק תובענות ייצוגיות”). כן הוריתי על משלוח העתק מהסדר הפשרה ליועץ המשפטי לממשלה ולמנהל בתי המשפט (להלן: “ההודעה”).ההודעה פורסמה בעיתונות ביום 12.8.13 (ר’ הודעת הצדדים מיום 1.8.13).
- ביום 11.12.13 התרתי את תיקון בקשת האישור כמפורט להלן: לבקשת האישור התווספה חברת “הוט טלקום שותפות מוגבלת” כמשיבה 2 בבקשת האישור. משיבה 2 נמצאת בבעלות מלאה של משיבה 1 ובאמצעותה מספקת קבוצת הוט (שמשיבה 1 עומדת בראשה) את שירותי האינטרנט והטלפוניה מטעמה.
- הקבוצה המוגדרת בבקשת האישור המתוקנת היא “כל לקוחות המשיבות, בהווה ובשבע השנים אשר קדמו להגשת הבקשה המקורית (25.3.10), אשר ביקשו להתנתק משירותיהן, אך המשיבות לא ניתקו אותם משירותיהן ו/או המשיכו בחיובם, גם בחלוף המועדים הקבועים להפסקת שירותיהן והגבייה, בחוק, ברשיונות המשיבות ובהסכמים בין המשיבות לבין לקוחותיהן”.
- ביום 11.12.13 מניתי את רו”ח אהוד רצאבי בודק לפי סעיף 19(ב)(1) בחוק תובענות ייצוגיות (להלן: “הבודק”).
- הבודק הגיש את חוות דעתו לבית המשפט ביום 19.6.14 (להלן: “חוו”ד הבודק”).בהחלטתי מיום 2.7.14 קבעתי כי “מעיון בחוות דעת הבודק עולה לכאורה כי הצדדים הסכימו על תיקונים בהסדר הפשרה – ככל שיש הסכמה כזו, יגישו הסדר פשרה מתוקן”.
- ביום 14.7.14 הגישו הצדדים הסדר פשרה מתוקן (להלן: “הסדר הפשרה”).
- ביום 16.7.14 הוריתי על פרסום נוסף של הודעה ראשונה בשני עיתונים, בהתאם לסעיף 25(א)(3) בחוק תובענות ייצוגיות, התשס”ו-2006 (להלן: “חוק תובענות ייצוגיות”). כן הוריתי על משלוח העתק מהסדר הפשרה ליועץ המשפטי לממשלה, למועצה הישראלית לצרכנות (להלן: “המועצה לצרכנות”) ולמר גל שמעוני שהגיש התנגדות להסדר פשרה.
- ההודעה פורסמה בעיתונות ביום 12.8.13 (ר’ הודעת הצדדים מיום 1.8.13).
- ביום 2.11.14 הוגשה עמדת ב”כ היועמ”ש להסדר הפשרה.
- הוגשו שתי בקשות ליציאה מהקבוצה, של מר שמואל קצנלנבוגן (ביום 28.7.14), ושל מר דוד שם-טוב (שהועברה למשרד ב”כ המבקש ביום 7.2.14).
- התנגדויות להסדר פשרה –מר גל שמעוני הגיש התנגדות ביום 1.9.13 (שאמנם הוגשה בהתייחס להסדר הפשרה המקורי, אך נוכח החלטתי מיום 9.12.14 ומיום 1.1.15, התנגדות זו מתייחסת גם להסדר הפשרה המתוקן). ההתנגדות עיקרה בכך שהסדר הפשרה חל על קבוצה רחבה יותר ובגין עילות נוספות לעומת בקשת האישור המקורית.עיקרי הסדר הפשרה המקורי (מיום 27.6.13)
- המשיבות הוט מערכות תקשורת בע”מ והוט טלקום שותפות מוגבלת (להלן: “המשיבה”). המשיבה מצהירה, כי בחודש מאי 2010, בסמוך לאחר מועד הגשת הבקשה לאישור והתביעה, עדכנה את מערכת חיוב המנויים שלה, על מנת להבטיח כי מנויים מתנתקים לא ימשיכו להיות מחויבים בדמי מנוי, וזאת החל ממועד הניתוק הקובע (“עדכון מערכת החיוב”). החל ממועד עדכון מערכת החיוב ובהתאם לנוהלי המשיבה בעקבות כך, עם קבלת בקשת הניתוק מוזנת הוראה במערכת המנויים הממוחשבת שלה, שלא להמשיך ולחייב את אמצעי התשלום של המנוי המתנתק בהתאם להוראות הדין, הרישיון והסכם המנוי. המשיבה מצהירה, כי עלות עדכון מערכת החיוב נאמדת בסך כולל של כחצי מיליון ש”ח.
- המשיבה מצהירה, כי במהלך שנת 2012 בוצע עדכון נוסף במערכת חיוב המנויים שלה, כך שהחיוב בדמי מנוי מבוצע בגין החודש החולף בלבד, ולא בגין החודש השוטף. תהליך הסבת הלקוחות מחיוב בגין החודש השוטף לחיוב בגין החודש החולף בוצע באופן הדרגתי עד לתום שנת 2012 (“עדכון המערכת הנוסף”). משכך, לאחר עדכון המערכת הנוסף, ככלל, לא מתקיים מצב שבו נדרשת השבה של חלק מדמי המנוי שנגבו עובר למועד הניתוק הקובע.
- המשיבה מצהירה כי במקרים בהם נגבו ממנויים מתנתקים דמי מנוי בגין התקופה שלאחר מועד הניתוק, אלה הושבו. כמו כן כל תובע מיוצג שיטען כי לא בוצעה בעניינו השבה במהלך שבע השנים שקדמו להגשת בקשת האישור, וטענתו תימצא נכונה, יקבל השבה מלאה בתוך 30 יום מפנייתו, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.
- המשיבה תעניק למנוייה הקיימים הטבות, בהתאם לבחירתם שתיעשה במהלך שלושת החודשים לאחר פרסום ההודעה על מתן ההטבות, בשווי כולל של 14 מיליון ש”ח, כאשר שליש מהסכום (כ-4.6 מ’ ש”ח) יוקצה להטבות בתחום הטלפוניה והאינטרנט המסופקים על ידי המשיבה. באפשרות מנויי המשיבה לבחור אחת מכל קבוצות (א-ג) ההטבות המפורטות להלן:
- מתן ערוץ טלוויזיה אחד נוסף למנויי הטלוויזיה הרב ערוצית של הוט למשך חצי שנה, ללא תשלום, לבחירת המנוי. הערוצים שיוצעו על ידי הוט לבחירת המנויים הם:ערוץ ספורט גולד, ערוץ ספורט לייב, ערוץ האוכל, ערוץ הטיולים, ערוץ הבריאות, ערוץ אגו, ערוץ אגו טוטאל, ערוץ הוט בומביי, ערוץ בוליווד, ערוץ בוליווד HD, ערוץ ביוגרפיה, ערוץ ויוה פלוס.המשיבה מצהירה כי למיטב בדיקותיה, מדובר בערוצים פופולאריים ומבוקשים על ידי מנויי הטלוויזיה. באם לא יהיה ניתן מבחינתה של המשיבה להציע איזה מהערוצים המנויים בקבוצת ערוצים זו, יוצע תחתיו ערוץ חלופי בעל אחוז צפייה דומה.בנוסף לערוצים הנזכרים לעיל, יתווספו לאפשרות הבחירה חמישה ערוצי טלוויזיה שייבחרו על ידי המשיבה מבין הערוצים הבאים: ערוץ ההיסטוריה, ערוץ החיים הטובים, ערוץ לולי, ערוץ לוגי, ערוץ HOT Zone, ערוץ Extreme Sports, ערוץ בית ומשפחה, ערוץVH-1 Classic, ערוץ MTV Dance, ערוץ MTV Hits, ערוץ MTV 2, ערוץ E!, ערוץ דיסני, ערוץ קומדי סנטרל.בנוסף, מנוי אשר במועד מימוש ההטבה יהיה מנוי על כל ערוצי הבחירה, יוכל לבחור, חלף הבחירה באיזה מערוצי הבחירה, בקבלת ספריית SVOD אחת מתוך שלוש הספריות שיפורטו להלן, הכוללות מאות תכנים אשר ניתנים להזמנה חופשית לצפייה על ידי המנוי, למשך שלושה חודשים, ללא תשלום:ספריית האוזן השלישית – ספרייה המציעה כ- 140 סרטי איכות ובכורות טלוויזיוניות, קולנוע דוקומנטרי וקולנוע ישראלי.
ספריית ספארי קידס – ספרייה הכוללת כ- 100 שעות תוכן של תכניות וסרטי טבע לילדים ולמשפחה, כדוגמת תוכניות מערוצי נשיונל ג’יאוגרפיק, BBC וערוצים נוספים בעולם.
ספריית ג’וניור – ספרייה הכוללת כ-150 שעות תוכן של סדרות קלאסיות לילדים.
- מתן אחת מן ההטבות הבאות, בתחום האינטרנט, לבחירת מנויי שירות האינטרנט של המשיבה:שירות אינטרנט אלחוטי חינם למשך שנה, ללא תשלום; אם בביתו של המנוי לא מותקן ציוד קצה המאפשר שירות אינטרנט אלחוטי – תתקין הוט בבית המנוי ציוד מתאים, ללא חיוב המנוי בעלות ההתקנה, אך תקופת ההטבה תהיה חצי שנה בלבד.שירות חבילת אבטחה מורחבת, הכוללת הגנה מפני ווירוסים ותולעים, תוכנות ריגול וספאם, חומת אש חכמה, וגלישה בטוחה למשך חצי שנה, ללא תשלום.
- מתן אחת מן ההטבות הבאות, בתחום הטלפון, לבחירת מנויי שירות הטלפוניה של המשיבה:שירות תא קולי טלפוני, למשך שנה, ללא תשלום.קו טלפון ביתי נוסף, למשך שנה, ללא חיוב בדמי מנוי חודשיים.
- מתן ערוץ טלוויזיה אחד נוסף למנויי הטלוויזיה הרב ערוצית של הוט למשך חצי שנה, ללא תשלום, לבחירת המנוי. הערוצים שיוצעו על ידי הוט לבחירת המנויים הם:ערוץ ספורט גולד, ערוץ ספורט לייב, ערוץ האוכל, ערוץ הטיולים, ערוץ הבריאות, ערוץ אגו, ערוץ אגו טוטאל, ערוץ הוט בומביי, ערוץ בוליווד, ערוץ בוליווד HD, ערוץ ביוגרפיה, ערוץ ויוה פלוס.המשיבה מצהירה כי למיטב בדיקותיה, מדובר בערוצים פופולאריים ומבוקשים על ידי מנויי הטלוויזיה. באם לא יהיה ניתן מבחינתה של המשיבה להציע איזה מהערוצים המנויים בקבוצת ערוצים זו, יוצע תחתיו ערוץ חלופי בעל אחוז צפייה דומה.בנוסף לערוצים הנזכרים לעיל, יתווספו לאפשרות הבחירה חמישה ערוצי טלוויזיה שייבחרו על ידי המשיבה מבין הערוצים הבאים: ערוץ ההיסטוריה, ערוץ החיים הטובים, ערוץ לולי, ערוץ לוגי, ערוץ HOT Zone, ערוץ Extreme Sports, ערוץ בית ומשפחה, ערוץVH-1 Classic, ערוץ MTV Dance, ערוץ MTV Hits, ערוץ MTV 2, ערוץ E!, ערוץ דיסני, ערוץ קומדי סנטרל.בנוסף, מנוי אשר במועד מימוש ההטבה יהיה מנוי על כל ערוצי הבחירה, יוכל לבחור, חלף הבחירה באיזה מערוצי הבחירה, בקבלת ספריית SVOD אחת מתוך שלוש הספריות שיפורטו להלן, הכוללות מאות תכנים אשר ניתנים להזמנה חופשית לצפייה על ידי המנוי, למשך שלושה חודשים, ללא תשלום:ספריית האוזן השלישית – ספרייה המציעה כ- 140 סרטי איכות ובכורות טלוויזיוניות, קולנוע דוקומנטרי וקולנוע ישראלי.
- הסרת ההטבות, בסוף תקופת מימושן, תיעשה בהתאם לקבוע בסעיף 13א לחוק הגנת הצרכן, תשמ”א – 1981.
- ההודעה בדבר ההטבות האמורות תפורסם על ידי המשיבה בכל אחד מהאופנים הבאים:כל אחת משלוש החשבוניות החודשיות הראשונות העוקבות שתישלח למנוייה לאחר חלוף המועד הקובע. ההודעה, בנוסח המצורף כנספח ז’ להסכם הפשרה, תפורסם בחשבוניות באופן בולט ובכיתוב שאינו קטן מיתר הכיתוב של ההודעות בחשבונית;עמוד “הודעות למנויים” של אתר האינטרנט של המשיבה, לפי הנוסח המצורף כנספח ז’ להסכם הפשרה. ההודעה תופיע, החל מהמועד הקובע ועד לתום תקופת מתן ההטבות כאמור;ההטבה בתחום הטלוויזיה תופיע גם בערוץ ההודעות בטלוויזיה, למשך 14 ימים, החל מחודש לאחר המועד הקובע, ולמשך 14 ימים נוספים לאחר 60 יום מתום מועד הפרסום הראשון, כאמור.במכתב ה- “ניוזלטר” שיישלח בדואר אלקטרוני למנויי המשיבה, המקבלים דיוור באמצעות אמצעי זה, לאחר המועד הקובע, בנוסח המצורף כנספח ז’ להסכם הפשרה.
- ככל שעד לתום התקופות שהוקצו למימוש ההטבות, ימומש שווי הטבות (סכום מצרפי של מחיר כל הטבה, בהתאם למחירון המצורף כנספח ח’ בהסדר, במכפלת תקופת מימושה ומספר המממשים) הנמוך מסך של 14 מיליון ש”ח, המשיבה תפעל באופן הבא: שווי ההטבות שלא נוצלו יוגדל על ידי המשיבה ב- 20% (“יתרת ההטבות החדשה”). יתרת ההטבות החדשה תחולק אוטומטית – ללא שהמנויים נדרשים לפעולה כלשהי – על ידי הענקת צפייה חופשית וללא תמורה של 3 ערוצי טלוויזיה פופולאריים מתוך רשימת הערוצים המנויה בסעיף 4.9.2 א’ בהסדר. זאת, עד ששווי ההטבות החדשות שיוענקו יגיע לכדי יתרת ההטבות החדשה, ובכל מקרה לתקופה שלא תפחת מחודש ימים. הודעה על פתיחת הערוצים כאמור תפורסם באתר האינטרנט של המשיבה.כך, למשל, אם שווי ההטבות שמומשו בפועל על ידי מנויי המשיבה עמד על 13 מיליון ש”ח, יתרת ההטבות החדשה תעמוד על 1.2 מיליון ש”ח. שלושת ערוצי הטלוויזיה כאמור לעיל יפתחו לכל המנויים למשך תקופה שתיקבע בהתאם לכך ששווי ההטבה עומד על סכום של 1.2 מיליון ש”ח, ושלא תהיה קצרה מחודש ימים.
- הצדדים מסכימים, כי דרך חלוקת יתרת ההטבות החדשה מקובלת נוכח הצהרת המשיבה, כי רוב רובם של מנויי האינטרנט והטלפוניה מנויים גם על שירותי הטלוויזיה והואיל והמשיבה הצהירה שקיים קושי להעניק הטבות בתחום הטלפוניה והאינטרנט ללא הסכמת המנוי.
- בנוסף למוסכם לעיל, יינתן פיצוי בדרך של תרומה לקהילה, בסכום כולל של 4 מיליון ש”ח. התרומה לקהילה תעשה באמצעות אחת משתיים: פרויקט חינוכי ללא מטרות רווח כמפורט להלן; או, אם בית המשפט יסבור כי אין בתרומה זו כדי להוות פיצוי הולם, ראוי והוגן, יינתן הפיצוי הכספי באמצעות תרומה כספית למוסדות ציבוריים בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט.
- התרומה המוצעת לפרויקט החינוכי ללא מטרות רווח, תיעשה באמצעות תרומה לקהילה שתיפרס על-פני שנתיים, במסגרת פרויקט חינוכי חדשני של חברת “עת הדעת”, כדלקמן:במסגרת התרומה לפרויקט, יוקצו 4 מיליון ש”ח בכסף ליישום השימוש במערכת הפרויקט בקרב תלמידי כיתות ד’, ה’ בעיר באר שבע, בכיתות בהן הפרויקט אינו מיושם, במהלך שנתיים, כדלקמן: סך של 4 מיליון ש”ח ישולם על-ידי המשיבה בכסף וישמש, לאור הסכמת הצדדים, בין היתר, לצורך רכישת מחשבים ניידים ונייחים לשימוש התלמידים בכיתות שירושתו במסגרת הפרויקט (בכל אחת משתי שנות הלימוד); ולצורך מימון התקנת התשתית לרשת האינטרנט בבתי הספר שישתתפו בפרויקט (לרבות אך לא רק: שרתים, מקרנים, מסכים, סיבים אופטיים, תקשורת מקומית, נקודות חיבור לחשמל ולאינטרנט וכיוצא באלה).בעקבות הפיצוי המוסדר בהסכם, תתרום ליישום הפרויקט גם עיריית באר-שבע שתממן את עלות התמיכה הטכנית בבתי הספר; אף חברת “עת הדעת” החליטה לתרום את השימוש במערכת והתכנים שפותחו על-ידיה; בנוסף, המשיבה תספק שירותי תשתית לאינטרנט חינם לשם יישומו של הפרויקט בבתי הספר; כך שבסיכומו של דבר, ועל פי הצהרת המשיבה, שווי התרומה שתוענק לקהילה בעקבות הסכם ויישום פרויקט זה, אף עולה על סכום התרומה בכסף שמקצה המשיבה.אחת לחצי שנוה תעביר המשיבה לב”כ המבקש פירוט של התשלומים שבוצעו על ידה בקשר עם הפרויקט.המשיבה מצהירה כי כל סך הפיצוי המתואר לעיל בסך כולל של 4 מיליון ש”ח ישולם רק לאחר אישור הסכם הפשרה וחלוף המועד הקובע (מועד אישור ההסדר ע”י בית המשפט), וכי בסך זה לא נכלל כל סכום אשר שולם ו/או שהמשיבה התחייבה לשלמו טרם אישור ההסכם.
המשיבה מצהירה כי הושקעו על ידיה כבר למעלה משני מיליון ש”ח בפרויקט, לאחר שנכלל בהסכם הפשרה שהוגש לבית המשפט ביום 8 בספטמבר 2011. המימון לפרויקט הופסק עם קבלת החלטת הדחיה. הכספים שהושקעו בפרויקט, כאמור, אינם נספרים במסגרת התרומה הנוכחית, וכל הסכומים המצוינים לעיל יתווספו על כל סכום שכבר הועבר לטובת הפרויקט על ידי המשיבה.
המשיבה מצהירה ומתחייבת, כי היא אינה בעלת עניין עקיף ו/או ישיר בפרויקט וכי מימוש הפרויקט על ידיה מותנה באישור הסדר הפשרה על ידי בית המשפט.
- ככל שבית המשפט יסבור כי אין בתרומה המפורטת לעיל כדי להוות פיצוי הולם, ראוי והוגן תעניק המשיבה תרומה במזומן, בסכום של 4 מיליון ש”ח, לכל מטרה ציבורית אחרת בהתאם להחלטתו של בית המשפט הנכבד.
- פיצוי פרטני לתובעים המיוצגים אשר אינם נמנים עם מנויי המשיבה – המשיבה תעמיד במרכזי שירות הלקוחות שלה ברחבי הארץ 50,000 מארזי דיסקים הכוללים עשרה פרקים של סדרת המקור “עספור” או סדרת מקור פופולרית אחרת. ככל שהביקוש יהיה גבוה יותר תעמיד המשיבה מארזים נוספים בהתאם. נוכח הקושי באיתור המתנתקים והתובעים המיוצגים כאמור לעיל, מארזים אלו יחולקו לכל מי שיצהיר בפני נציג של המשיבה, כי היה מנוי שלה בעבר, התנתק משירותיה במהלך שבע השנים שקדמו לבקשה לאישור וכיום הוא אינו מנוי שלה. מארזים אלו יהיו זמינים למשך תקופה של 6 חודשים (“תקופת החלוקה”). ככל שיחולקו פחות מ- 50,000 מארזים במהלך תקופת החלוקה, הרי שיתרת המארזים שלא חולקה, תיתרם למוסדות צה”ל. שווי הטבה זו לציבור הוא 2.5 מיליון ש”ח.
- סך כל שווי ההטבות עומד על 20.5 מיליון ש”ח.
- בכפוף לאישור ההסדר וביצועו מוותרים המבקש והתובעים המיוצגים שלא מסרו הודעות פרישה על כן טענה או זכות או עילה או דרישה הכרוכים בטענות שבתובענה. ההסכם יהווה מעשה בית דין כלפי התובעים המיוצגים לגבי הסעדים והעילות נושא התובענה.
- הצדדים ממליצים כי לתובע הייצוגי ישולם גמול בסכום של 435,000 ש”ח ולבא כוחו ישולם שכר טרחה בסכום של 1,256,700 ש”ח כולל מע”מ.תמצית חוות דעת הבודק
- בחינת הנזק שנגרם – הסדר הפשרה כולל שתי עילות תביעה ממוניות:עילת המשך החיוב – מוערך כי כ-800,000 לקוחות התנתקו משירותי המשיבה בתקופה הרלוונטית. הבודק אינו יכול לחוות דעתו האם תמיד הושבו כספים שנגבו לאחר מועד הניתוק. הנתונים שהוצגו תומכים בכך שהמשיבות נהגו להשיב כספים. נוכח העובדה שהסדר הפשרה מחריג מתחולתו מקרים פרטניים של אי השבה, ככל שאלו אירעו, הבודק סבור כי הנושא טופל.עילת ריבית והצמדה – סכום הנזק שנגרם בגין השבה נומינלית (ללא הפרשי הצמדה וריבית) של דמי מנוי בתקופה שלאחר מועד הניתוק, חלף השבה ריאלית נאמד (תחת הנחות עבודה שמרניות) בכ-1.4 מיליון ₪. בכ-97% מהמקרים הנזק הפרטני אינו עולה על 5 ₪, למעט מספר מקרים בודדים. גם ב-3% הנותרים הנזק הפרטני אינו עולה על 10 ₪.אשר לעילת קשיי ההתנתקות, עילה זו אינה ממונית באופייה ולא ניתן לכמתה במדדים כספיים.
- הבודק הצביע על מספר נקודות הטעונות שיפור בהסדר הפשרה שהתקבלו על דעת הצדדים:תקרת ההטבות שנקבעה לסכום של 14 מיליון ש”ח תבוטל (מנגנון המימוש שנקבע הוא בשיטת “כל הקודם זוכה”, לכן במקרה של מימוש גורף רק כ-10% מהמנויים יזכו לממש ההטבה) וכל מנוי שיפנה למימוש ההטבות יענה, אפילו בשווי העולה על 14 מיליון ש”ח. פרק הזמן בו יוכלו המנויים לבקש ההטבה יהיה שלושה חודשים. פרקי הזמן של ההטבות יקוצרו במחצית לעומת האמור בהסדר. לא יחול שינוי ב”רצפת ההטבות” שהיא 14 מיליון ש”ח.המשיבה תעניק הטבה נוספת לצפות חינם בסרט פופולארי שאלמלא ההטבה היה נרכש בשירותי VOD תמורת 22 ש”ח.ככל שמארזי הסדרה “עספור” לא ייאספו על ידי מנויי העבר של המשיבה עדיף שסכום תרומה השקול לאומדן העלות הכרוכה בהפקת המארזים יינתן לצה”ל חלף המארזים.
- סה”כ עלות התחייבויות המשיבה על פי הסדר הפשרה, למשיבה – עלות “בנק ההטבות” למשיבה לא תפחת מ-1.5 – 3 מיליון ש”ח (10% – 20% מהמחירון), שווי ההטבה בדרך של תרומה הוא 4 מיליון ש”ח, הטבת המארזים 250,000 ש”ח, הטבת הסרט נאמדת בעלות של כ-100,000 ש”ח למשיבה .
- סה”כ שווי התחייבויות המשיבה על פי הסדר הפשרה, למנויים ולציבור – שווי ההטבות בין 0- 11 מיליון ש”ח, תלוי בשיעור המימוש. שווי התרומה הוא 4 מיליון ש”ח. שווי הטבת מארזי הדיסקים – 2.5 מיליון ש”ח, שווי הטבת הסרט – 19,000,000 ש”ח (במונחי מחירון).הסדר הפשרה
- ביום 14.7.14 הגישו הצדדים הסדר פשרה מתוקן בהתאם להסכמות אליהן הגיעו עם הבודק, כמפורט בסעיף 34 לעיל. הצדדים ציינו כי שווי סכומי ההטבות והפיצוי לפי ההסדר המתוקן עומד על 39.5 מיליון ש”ח.
- ביום 16.7.14 הוריתי על פרסום ההסדר המתוקן ועל העברתו לתגובת היועמ”ש והמועצה לצרכנות.
- נוכח עמדת ב”כ היועמ”ש וחסר לכאורי בביסוס מסקנת הבודק כי הסכומים שנגבו ביתר אכן הושבו, התקיים ביום 11.12.14 דיון בהתייחס להסדר הפשרה בנוכחות נציג היועמ”ש ונציג המועצה לצרכנות. לאחר הדיון הוריתי לצדדים לפנות לבודק על מנת שישלים את חוות דעתו בעניין מחצית שנת 2008 ועד 2010 ויבהיר כי סכומי ההשבה אכן מתאימים או מתאימים בקירוב, למספר המתנתקים. כמו כן הוריתי לב”כ המשיבה לבחון אם ניתן לבדוק באמצעות מדגם אם הושבו סכומי גביית היתר בגין התקופות שלאחר ההתנתקות גם בגין מחצית 2008 וארבע השנים הנוספות שכלולות בתובענה, ואם כן שיציג את הנתונים לבודק. עוד הוריתי כי ככל שניתן יהיה להמציא מדגם והבודק יבהיר כי אכן גביית היתר הושבה, יחזרו היועמ”ש והמועצה לצרכנות וישקלו את התנגדות להסדר הפשרה.
- ביום 17.5.15 הוגשה חוות דעת משלימה של הבודק, ואלה בתמצית מסקנותיו – לאחר בחינת סבירות הנתונים שהציגה המשיבה בנוגע לכמות המתנתקים וסכומי ההשבה הכוללים לכל אחת מן השנים 2003 עד 2013 וקבלת הסברים מספקים מגורמים בכירים, בחינת נתונים של ניתוקים פרטניים בשנים 2011, 2013 ובחינת סבירות הנתונים מול הנתונים השנתיים שדווחו לשנים אלה, בחינה של מדגם פנימי שביצעה המשיבה שתוצאתו הייתה שכל הגבייה ביתר הושבה, ולאחר ביצוע מדגם עצמאי מצומצם המסקנה היא כי האפשרות שהמשיבה לא השיבה את גבית היתר כשיטה היא קלושה. הנתונים תומכים במסקנה הפוכה – שהמשיבה נהגה לגבות כספים לאחר מועד הניתוק אך נהגה להשיבם. עוד קבע הבודק: “בשים לב לכל האמור לעיל, אנו בדעה כי סכומי ההשבה אכן תואמים בקירוב למספר המתנתקים, וכי הנתונים שהוצגו לנו והבדיקות שבצענו מאפשרים לקבל את הצהרתה של הוט לפיה ככלל, היא נהגה להשיב ללקוחותיה המתנתקים את הסכומים שגבתה מהם לאחר הניתוק, הן בשנים 2003 – 2008 שאותן בדקנו במסגרת חוות דעת זו, והן בשנים 2009- 2010 שאותן בדקנו בדו”ח הבודק”.בחוות הדעת המשלימה ציין הבודק כי לאחר הבדיקה הרחבה יותר אומדן מספר הלקוחות המתנתקים עומד על כ-1.2 – 1.4 מיליון לעומת 800,000 שהוערכו בחוות הדעת הראשונה, אך בפועל סכומי הגביה ביתר נמוכים מאלה שהוערכו ועל כן הוא לא מצא לשנות את התחשיב.עמדת היועמ”ש
- ביום 15.6.15 נמסרה תגובת היועמ”ש בעקבות חוות הדעת המשלימה. בהודעתו עומד היועמ”ש על ההתנגדות המקורית שאלה עיקריה: בהסדר אין פיצוי ממשי לחברי הקבוצה; המשיבה טענה לקושי באיתורם של המתנתקים אך אינה טוענת שלא ניתן לאתרם; הפיצוי מתמקד בפיצוי לקוחות המשיבה בהווה ואינו מציע פיצוי למתנתקים שאלה הם חברי הקבוצה; הסדרת מערכת החיוב של המשיבה ועלותה אין לה משמעות מבחינת ההסדר שכן זו נעשתה על פי חובתה של המשיבה על פי דין; ההסדר קובע כי לקראת סיום ההטבות יתבקשו המנויים להודיע אם ברצונם לסיימן, ראוי שההסדר יקבע כי עם סיום התקופה תפסיק המשיבה את ההטבה על מנת שהמנויים לא יאלצו לפנות על מנת להפסיק את ההטבה; שווי המחירון אינו משקף את שווי ההטבה. מחיר המחירון אינו משקף את המחיר האמיתי ללקוח. על פי חוות דעת הבודק עלות מגוון ההטבות עומדת על 1.5- 3 מיליון שש”ח; ההסדר מטיל נטל מיותר על המנויים שעל מנת לממש את ההטבות צריכים להטריח עצמם וליצור קשר עם שירות הלקוחות; יש חשש שחלק מהמנויים לא יהיו מודעים להטבות, על כן יש להסכים על דרכי יידוע מתאימות; את התרומה יש לייעד למוסד אחר ולא לזה שהמשיבה התכוונה ממילא לתרום לו; חלוקת המארזים שהמשיבה העריכה ב-2.5 מיליון ש”ח הוערכה על ידי הבודק ב-250,000 ש”ח, הגדרת שווי ההטבה בהסדר נוגדת את תכלית ההרתעה מפני הפרת הדין.עמדת המועצה לצרכנות
- ביום 30.6.15 הגישה המועצה לצרכנות את עמדתה ולהלן תמציתה:הצדדים העריכו את שווי ההסדר ביתר. השווי האמיתי של ההסדר תלוי בשיעור המימוש של שלוש ההטבות; מחיר מחירון המשיבה אינו רלבנטי שכן הוא אינו מייצג את עלות ההטבות למשיבה והוא אינו מייצג את שווין של ההטבות ללקוחות המשיבה. המחירים בהם נמכרות חלק מן ההטבות למנויים נמוכים ממחירי המחירון, הדבר רלבנטי לצורך חישוב “ההטבה המשלימה”. כמו כן שווי ההטבות הניתנות בהסדר נמוך יותר מכפי שווין במחירון המשיבה הואיל ולקוחות אלה ממילא בחרו שלא לרכוש מוצרים אלו במחיר המחירון שלהם. מחיר המחירון רלבנטי רק לקבוצת המנויים אשר במקום לממש את אחת מהטבות הבחירה, יבקשו להפסיק את התשלום עבור אחת מהן. מחיר המחירון עשוי להיות רלבנטי לצורך בחינת שווי הטבת הסרט בהנחה שהסרט שייפתח לצפייה אינו נמכר במחיר נמוך יותר או ניתן חינם ממילא על ידי המשיבה, באופן קבוע או במסגרת מבצע. יש לחשב את ערכן של הטבות הבחירה הקבועות בהסדר על פי עלותן למשיבה כפי שזו נקבעה על ידי הבודק. עלות זו שווה ל- 10% ממחירן של ההטבות הללו במחיר המחירון;הטבת הסרט הוערכה על ידי הבודק ב-100,000 ₪, סכום זה יש להכפיל באחוז המנויים שיממשו את ההטבה.הטבת המארזים, שוויה אפסי עבור הציבור (בשל העובדה שסדרה זו, כמו גם סדרות מקור אחרות של המשיבה, ניתנת לצפייה בחינם באתר המשיבה – כאמור לעיל), וניתן להחליפה בתרומה נוספת בסך 250,000 ש”ח – כפי שהציע הבודק.הצדדים העריכו את הטבת הבחירה ב-14 מיליון ₪ (לפחות), את הטבת הסרט ב-19 מיליון ₪ ואת הטבת המארזים ב-2.5 מיליון ₪. הערכות אלו מתבססות על הנחות מימוש מסוימות, שכן ההטבות הקבועות בהסדר יינתנו רק ללקוחות אשר יפנו למשיבה בבקשה לקבל את ההטבות ולא באופן אוטומטי. לא ניתן להעריך את מספר המנויים שיממשו ההטבות.ניסיון העבר של המשיבה מלמד כי שיעורי המימוש שהיו בעבר להטבות מן הסוג המצוי בהסדר זה, הם נמוכים מאוד (ת”צ 5028-12-08 פלזנר נ’ הוט).
פתיחת הערוצים באופן גורף לכלל המנויים תכלול באופן טבעי, גם פתיחתם ללקוחות אשר כבר מנויים על ערוצים אלו ומשלמים דמי מנוי חודשיים על כך. מנויים אלה ימשיכו לשלם על הערוצים הללו ולא יהנו מההטבה. בהתאמה, הטבה זו לא תעלה למשיבה – ככל שהדברים נוגעים לאותם לקוחות המשלמים לה דמי מנוי חודשיים לערוצים אלו בלאו הכי; פתיחת הערוצים תיטיב רק עם אותם לקוחות אשר יצפו באותם הערוצים בתקופה שבה הם ייפתחו לצפייה’.
- תקופת ביצוע ההסדר נחלקת לשתיים: הראשונה – שלושה חודשים מיום אישורו של הסדר הפשרה בפסק דין חלוט, בתקופה זו אמורים לקוחות המשיבה לנצל את הטבת הבחירה ואת הטבת הסרט. כמו כן במהלך תקופה זו יוכלו לקוחות העבר של המשיבה לגשת למרכזי השירות שלה לצורך קבלת המארזים. השנייה, תקופת חלוקת היתרה שנותרה לחלוקה בתוספת 20%, באמצעות פתיחת הערוצים, והעברת יתרת המארזים לצבא ההגנה לישראל. יש להורות למשיבה להגיש דו”חות מפורטים, הנתמכים בתצהיר מטעמה, אודות ביצוע ההסדר ואודות שיעורי המימוש של ההטבות השונות הקבועות בהסדר על ידי לקוחותיה הקיימים ולקוחות העבר שלה לאחר כל שלב.(כמה מלקוחות המשיבה מימשו את הטבת הערוץ, ואיזה ערוץ הם בחרו לממש – זאת מכיוון שלכל ערוץ ערך שונה כפי שמחירון המשיבה מלמד; כמה מלקוחות המשיבה מימשו את הטבת הטלפוניה, ואיזו הטבה הם בחרו לממש מבין שתי ההטבות המנויות במסגרתה? כמה מלקוחות המשיבה מימשו את הטבת האינטרנט, ואיזו הטבה הם בחרו לממש מבין שתי ההטבות המנויות במסגרתה? כמה מלקוחות המשיבה מימשו את הטבת הסרט? מהו הסרט אשר המשיבה העמידה לזכות מנוייה בהקשר להסדר הפשרה ואיזה סרטים נוספים היא העניקה לרווחת מנוייה באותה התקופה. זאת מכיוון שהמשיבה נוהגת להעניק “הטבת סרט מתנה” מפעם לפעם; כמה מחברי הקבוצה שאינם לקוחות המשיבה, מימשו את הטבת המארזים; עם היוודע שיעורי מימוש אלו יהיה על המשיבה להכפילם בערכה של כל הטבה והטבה – וזאת בהתאם לערכה כפי טענת המועצה לצרכנות).עם תום תקופת הביצוע השנייה של ההסדר, יהיה על המשיבה להגיש דיווח נוסף, אודות ביצוע חלק זה בהסדר. בנקודת זמן זו יהיה על המשיבה על כן לדווח: אילו ערוצים פתחה המשיבה למנויי הטלוויזיה שלה; מי ממנויי שירות הטלוויזיה של המשיבה נחשב כמי שינצל הטבה זו; כמה מארזים הועברו לחיילי צה”ל, מתי, ולאיזה יחידהעם סיום הדיווחים, יוכל בית המשפט לפסוק שכר טרחה לבא הכוח המייצג וכן גמול למבקש שכן יעמדו לפניו נתונים מלאים אודות שיעורי מימוש ההטבות הקבועות בהסדר.אין מקום לקבל את המלצת הצדדים בעניין זה במלואה ויש מקום לקבוע כי שכר טרחתו של בא הכוח המייצג יעמוד על אחוז שיקבע בית המשפט – משוויו האמיתי של ההסדר, בהתאם לדרך שבה המועצה סבורה שיש לחשבו בהתאם לע”א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ’ רייכרט (23.5.2012).לעניין יעד התרומה – על הצדדים לבחור ארגון גג (או ארגוני גג) אשר יעמדו בקריטריונים שהובאו בת”צ 22236-07-11 שרייר נ’ שירותי בנק אוטומטיים בע”מ (16.9.2014) וכן יש להורות על הצדדים להגיש תצהירים בעניין זה – כפי שנקבע בעניין שרייר.
על המשיבה להתחייב כי תחדל באופן מוחלט ממתן השירותים שיינתנו ללקוחותיה, בהתאם להסדר זה, לאחר תום תקופת ביצועו.
הנזק הלא ממוני שנגרם לחברי הקבוצה שיקבע צריך להיות מוכפל במספר חברי הקבוצה כפי שאמד אותם הבודק בחוות דעתו המשלימה.
הנזק הממוני אשר הוערך על ידי הבודק בסכום כולל של 1.4 מיליון ש”ח שוערך ליום הגשת חוות הדעת הראשונה בהליך, בחודש יוני 2014. יש מקום לשערך את הנזק הממוני אותו קבע הבודק בחוות דעתו הראשונה למונחי יוני 2015.
- המועצה מבקשת כי יפסקו לטובתה הוצאות ושכר טרחה מפנה לע”א 7809/12 חזאן נ’ קלאב הוטל (31.12.13). המועצה התייצבה בהליך לפני כארבע שנים, ומנעה אישור הסדר פשרה שלא היה ראוי לאשרו. היועץ המשפטי לממשלה הצטרף לעמדת המועצה וטענותיה העיקריות של המועצה בהתנגדותה התקבלו על ידי בית המשפט בהחלטה מיום 5.7.12. התנגדות המועצה הביאה לכך שנדחה ניסיון של הצדדים לצרף את חברת הבת של המשיבה: “הוט טלקום” להליך זה שלא על פי החוק, ומבלי שהוגשה לכך בקשה מתאימה. בהתאם, גדל לכאורה הפיצוי הניתן ללקוחות המשיבה במסגרת ההסדר. התנגדות המועצה, מביאה לכך שבידי בית המשפט הנכבד יהיו הכלים המתאימים להערכת שוויו האמיתי של הסדר הפשרה לציבור. התייצבותה של המועצה בהליך זה הייתה כרוכה בהשקעת זמן ומשאבים ניכרת, וכללה התנגדות מפורטת, עמדה לעניין מינוי הבודק, בקשה לגילוי המחיקות בחוות דעת הבודק, והתייצבות לדיונים.
- ביום 9.7.15 התקיים דיון בעקבות הערות היועמ”ש והמועצה לצרכנות. בדיון הסכימו הצדדים על מספר שינויים נוספים בהסדר הפשרה כדלקמן:לעניין הפסקת ההטבות בחלוף תקופת ממימוש ההטבה – המשיבה הצהירה כי “בתום תקופת ההטבות יופסק השירות ולא ייגבה כל סכום מהלקוח בגינו”.לעניין הטבת המארזים הצהירה ב”כ המשיבה: “אנו מותירים לשיקול דעת בית המשפט אם הוא סבור שנכון להמיר את זה בכסף. אנו לא מתנגדים שבמסגרת הסדר הפשרה בית המשפט יחליט כך ואנו לא נראה בכך שינוי שמבטל את ההסכם.”המשיבה הודיעה עוד בהסדר הפשרה שהיא משאירה את עניין יעד התרומה לשיקול דעת בית המשפט.לעניין נגישות מימוש ההטבה, הצהירה ב”כ המשיבה כי תבחן אפשרות לטופס מקוון ייעודי לצורך פניה לקבל מימוש ההטבה בענין הזה בנוסף לאמצעי היידוע שקבועים בהסכם ולהצטרפות. בהודעה לאחר הדיון מסרה המשיבה כי הצעה זו אינה אפשרית הואיל והמערכות התפעוליות של המשיבה אינן יכולות לספק תמיכה טכנית לשירות זה. עם זאת המשיבה תפרסם גם במסגרת הטופס המקוון את האפשרות לקבל זיכוי כספי בהתאם להוראות סעיף 4.9.8 בהסכם הפשרה ותפנה את הלקוח להמשך טיפול פרטני בבקשתו במסגרת שירות לקוחות.אישור הסדר הפשרה
- סעיף 19(א) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:”(א)בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין”.סעיף 19(ג) בחוק תובענות ייצוגיות:”(ג)(1) החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה או לדחותו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את כל אלה:(א) הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה;(ב) עילות התובענה, השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשה לאישור או כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לפי סעיף 14, לפי הענין;
(ג) עיקרי הסדר הפשרה.
(2) בהחלטתו לפי פסקה (1) יתייחס בית המשפט, בין השאר, לשיקולים אלה:
(א) הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה;
(ב) התנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד), וההכרעה בהן;
(ג) השלב שבו נמצא ההליך;
(ד) חוות דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף קטן (ב)(5);
(ה) הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה;
(ו) העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר”.
- הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה היא “כל לקוחות המשיבות, בהווה ובשבע השנים אשר קדמו להגשת הבקשה המקורית (25.3.10), אשר ביקשו להתנתק משירותיהן, אך המשיבות לא ניתקו אותם משירותיהן ו/או המשיכו בחיובם, גם בחלוף המועדים הקבועים להפסקת שירותיהן והגבייה, בחוק, ברשיונות המשיבות ובהסכמים בין המשיבות לבין לקוחותיהן”.
- עילות התובענה – הפרת תנאי הרישיון של המשיבה (שבפרק 42 ברישיון); הפרת הרישיון מהווה הפרת החוזה בין המשיבה ללקוחותיה; הפרת סעיף 13ד בחוק הגנת הצרכן, התשמ”א-1981 (להלן: “חוק הגנת הצרכן”) (שהתווסף לחוק במסגרת תיקון 23 לחוק הגנת הצרכן שנכנס לתוקף ביום 10.10.08 (להלן: “תיקון 23”); הפרת חובת תום הלב שבסעיף 39 בחוק החוזים (חלק כללי), תשל”ג-1973; השבה מכוח סעיף 1 בעשיית עושר ולא במשפט, תשל”ט-1979; עוולת הרשלנות על פי סעיף 35 בפקודת הנזיקין [נוסח מקורי] (להלן: “פקודת הנזיקין”); עוולת הגזל לפי סעיף 52 בפקודת הנזיקין והשגת גבול במיטלטלין.
- הסעדים שנתבעו בבקשת האישור – סעד כספי של השבת הכספים שנגבו ביתר מחברי הקבוצה בצירוף ריבית חריגה על פי ההסכם והצמדה, ופיצוי כספי בגין נזק שאינו ממוני בשל עוגמת נפש ופגיעה באוטונומיה.
- השאלות המהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לחברי הקבוצה – האם המשיבה חייבה את חברי הקבוצה שהתנתקו משירותיה בדמי מנוי גם לאחר בקשת הניתוק, האם המשיבה חייבת בהשבת גביית היתר בצירוף ריבית, האם זכאים חברי הקבוצה לפיצוי בגין נזק לא ממוני שנגרם להם עקב התנהלות המשיבה.
- בית המשפט בבואו לאשר הסדר פשרה צריך להשתכנע “כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה…וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין” (סעיף 19(א) בחוק).מטרתו של חוק תובענות ייצוגיות מוגדרת בסעיף 1 בחוק כדלקמן:”(1) מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים;(2) אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו;(3) מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין;(4) ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות”.
ולענייננו.
- בהתאם להסכמות בדיון אני מורה כי הסדר הפשרה יתוקן כדלקמן:לעניין הפסקת ההטבות בחלוף תקופת ממימוש ההטבה –בתום תקופת ההטבות יופסק השירות ולא ייגבה כל סכום מהלקוח בגינו.הטבת המארזים תומר לתרומה של 250,000 ש”ח.יעד התרומה יקבע בהסכמה על ידי הצדדים ויובא לאישור בית המשפט כמפורט להלן. היעד לא יהיה הפרויקט המוצע בהסדר הפשרה. נוכח השתלשלות הסדר הפשרה ופסילת ההסדר הקודם אני סבורה כי אכן יש טעם להסתייגויות המועצה והיועמ”ש מהעברת התרומה לגוף המוצע בהסדר הפשרה.המשיבה תפרסם במסגרת הטופס המקוון את האפשרות לקבל זיכוי כספי בהתאם להוראות סעיף 4.9.8 בהסכם הפשרה ותפנה את הלקוח להמשך טיפול פרטני בבקשתו במסגרת שירות לקוחות.
- לאחר חוות הדעת המשלימה של הבודק נחה דעתי כי המשיבה השיבה את הכספים שגבתה ממנויים שהתנתקו, לאחר מועד ההתנתקות. נראה על כן לכאורה כי בעניין זה לא הייתה למעשה עילה לקבוצה, כי כך נהגה המשיבה גם עובר להגשת התובענה.
- העילות שלכאורה נותרו לקבוצה הן השבת הכספים האמורים ללא ריבית (שווי הריבית הוערך על ידי הבודק נכון ליום חוות הדעת מיום 19.6.14, כ-1.4 מיליון ש”ח (סעיף 8 בחוות הדעת), והתביעה בגין הנזק הלא ממוני.
- כפי שהובא בפירוט לעיל סה”כ עלות התחייבויות המשיבה על פי הסדר הפשרה, למשיבה – תרומה בסכום של 4 מיליון ש”ח, תרומה נוספת בסכום של 250,000 ש”ח חלף המארזים, הטבת הסרט שנאמדת בעלות של כ-100,000 ש”ח למשיבה, עלות “בנק ההטבות” למשיבה על פי הערכת הבודק, בין 1.5 ל – 3 מיליון ש”ח (10% – 20% מהמחירון).סך כל שווי התחייבויות המשיבה על פי הסדר הפשרה, למנויים ולציבור לפי הערכת הבודק – שווי ההטבות בין 0- 11 מיליון ש”ח, תלוי בשיעור המימוש. שווי התרומה הוא 4 מיליון ש”ח. תמורת המארזים, 250,000 ש”ח, שווי הטבת הסרט לפי 15% ממחיר מחירון (לפי ממוצע הערכת הבודק), במימוש מלא, 2,850,000 ש”ח.
- כזכור הסדר הפשרה המקורי תוקן, באופן שתקרת ההטבות שנקבעה לסכום של 14 מיליון ש”ח בוטלה, כך שגם במקרה של מימוש גורף של כ- 10% מהמנויים כל מנוי שיפנה למימוש ההטבות ייענה, אפילו בשווי העולה על 14 מיליון ש”ח. מהאמור משתמע שהבודק סבר שיש אפשרות למימוש ההטבות על ידי יותר מ-10% מהמנויים.
- התובע עתר כזכור לפיצוי בגין עגמת נפש, פגיעה באוטונומיה, כעס, תחושת זלזול ובזבוז זמן וטרחה הכרוכים בניסיון ההתנתקות. מאז הגשת התובענה התפתחה הפסיקה בנושא הפגיעה באוטונומיה. (ע”א 10085/08 תנובה נ’ עזבון המנוח תופיק ראבי ז”ל (4.12.2011), בע”א 4333/11 סלומון נ’ גורי יבוא והפצה בע”מ (12.3.14) ובע”א 8037/06 ברזילי נ’ פריניר (הדס 1987) בע”מ (4.9.14)) .נוכח הלכות אלה לא ברור אם בענייננו, לו מוצא ההליך עד תום, היה מקום לפסוק לחברי הקבוצה פיצוי בגין פגיעה זו. כמו כן אפילו היה מקום לפסוק פיצוי בגין נזק זה, לא ניתן לקבוע בשלב זה שאכן נזק זה נגרם לכל אחד מחברי הקבוצה.
- לאור האמור עד כאן, אני סבורה כי הסדר הפשרה לפיו מוציאה המשיבה מכיסה סכום של 4,250,000 ש”ח לתרומה, וכן מעניקה את ההטבות על פי ההסדר, הוא הוגן וראוי בנסיבות העניין. אני מוצאת כי ההסדר בנסיבות העניין (גובה ההשבה של הרבית, וסיכויי הפיצוי בגין הנזק הלא ממוני) שעניינו תרומה לציבור והטבות למנויים הקיימים הוא גם סביר. על כן אני מאשרת את הסדר הפשרה.
- אני מורה לצדדים להודיע עד 5.9.15 את זהותה של העמותה שאליה הם מבקשים להעביר התרומה, ואת תקופת פריסת התרומה (שלא תעלה על שנתיים כפי שהתחייבה המשיבה בהסדר הפשרה)המשיבה תמציא במועד האמור לעיל גם תצהיר בו תצהיר כדלקמן: שלא תצמח לה טובת הנאה מהעברת התרומה לעמותה וכי אין לה התחייבות להעברת התרומה אליה; כי התרומה תתווסף לכל תרומה אחרת אותה התחייבה להעביר לעמותה, ככל שיש כזו, ללא קשר לתובענה; התרומה תוצג כפיצוי לטובת הציבור שניתן במסגרת הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, ולא תוצג כתרומה פילנטרופית. כן יומצא אישור ניהול תקין מרשם העמותות לגבי העמותה הנבחרת.
- לא מצאתי ממש בהתנגדות של מר גל להסדר פשרה זאת לאחר שהתרתי את תיקון בקשת האישור.גמול ושכר טרחה
- הצדדים הסכימו כאמור על המלצה לתשלום גמול לתובע הייצוגי בסכום של 435,000 ₪ ושכר טרחה לבא כוחו בסכום של 1,256,700 ₪ כולל מע”מ.
- הצדדים סבורים כי הסכומים המוסכמים ראויים ואלה בתמצית טעמיהם: המבקש הציף סוגיה צרכנית חשובה; התביעה ועילותיה מורכבות; תכלית הבקשה הושגה, ולקוחות המשיבה אינם מחייבים עוד לאחר הניתוק; המבקש ובא כוחו ניהלו ההליך ביעילות; היקף ההטבות והתרומה עומד על 39.5 מיליון ₪; המבקש ובא כוחו התסכנו בפסיקת הוצאות נגדם ככל שהתובענה הייתה נדחית; הבקשה לאישור נוהלה משך מספר שנים והמבקש ובא כוחו השקיעו שעות רבות בענין ועוד ידרשו לעוד השקעה עד למיצוי הסדר הפשרה.
- סעיף 19(ו) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:”אישר בית המשפט הסדר פשרה, יקבע גמול למבקש או לתובע המייצג, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 22, ושכר טרחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23, ורשאי בית המשפט להתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים לעניין זה”.סעיף 22 בחוק תובענות ייצוגיות דן בגמול לתובע המייצג וקובע:”(א) הכריע בית המשפט בתובענה הייצוגית, כולה או חלקה, לטובת הקבוצה, כולה או גם חלקה, לרבות בדרך של אישור הסדר פשרה, יורה על תשלום גמול לתובע המייצג, בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהדבר אינו מוצדק בנסיבות הענין.
(ב) בקביעת שיעור הגמול יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:
(1) הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, בפרט אם הסעד המבוקש בתובענה הוא סעד הצהרתי;
(2) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;
(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית”.
סעיף 23 בחוק תובענות ייצוגיות דן בשכר טרחתו של בא כוח מייצג וקובע:
“(א) בית המשפט יקבע את שכר הטרחה של בא הכוח המייצג בעד הטיפול בתובענה הייצוגית, לרבות בבקשה לאישור; בא הכוח המייצג לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט כאמור.
(ב) בקביעת שיעור שכר הטרחה של בא כוח מייצג לפי סעיף קטן (א), יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:
(1) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;
(2) מורכבות ההליך, הטרחה שטרח בא הכוח המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, וכן ההוצאות שהוציא לשם כך;
(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית;
(4) האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך;
(5) הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית”.
- בע”א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ’ רייכרט, בפסקה 2 (23.5.12) מתייחס כב’ הנשיא גרוניס לעקרונות המנויים בסעיפים 22(ב) ו-23 הנ”ל והמנחים לפסיקת גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא כוח המייצג, וקובע כך:”… אין מדובר ברשימה ממצה של שיקולים. בפסיקת בית המשפט הוכרו שלושה סוגים עיקריים של שיקולים אותם יש להביא בחשבון במסגרת ההחלטה בעניין שכר טרחה וגמול בתובענה ייצוגית. סוג ראשון של שיקולים עוסק במערכת התמריצים הנוגעת להגשת התביעה ייצוגית. על בית המשפט לאזן בין הרצון לעודד הגשת תביעות ראויות לבין הרצון למנוע הגשת תביעות סרק. בהקשר זה יש ליתן משקל לאינטרסים שהוגשמו על ידי התובענה, הן מבחינת הקבוצה המיוצגת הן מבחינת הציבור בכללותו. לעניין זה, על בית המשפט לבחון, מחד גיסא, את היקף ההשקעה של עורך הדין המייצג וכן את מידת הסיכון בתובענה ומאידך גיסא את היחס בין הסעד שנתבע לבין הסעד שאושר … בהקשר זה אף שומה על בית המשפט לבחון את השאלה האם על מנת לזכות בסעד המבוקש היה צורך להגיש תביעה ייצוגית… סוג שיקולים שני עליו הצביעה הפסיקה נוגע להתנהלותו של בא-כוח התובע המייצג. שכר הטרחה משמש תמריץ לניהול ההליך בצורה יעילה והגונה… לפיכך, ישנה חשיבות מיוחדת למתן דגש למהלכיו של הפרקליט לעניין שכרו. סוג נוסף של שיקולים מתייחס ליחס בין שכר הטרחה לבין התביעה הייצוגית בכללותה. על בית המשפט להימנע מפסיקת שכר טרחה שיפחית באופן בלתי סביר מהתועלת הצומחת לקבוצה” (ההדגשות שלי – מ’ נ’).בעניין עע”מ 9237/12 עירית מודיעין מכבים רעות נ’ א.ש. ברקאי בע”מ (18.5.14) נפסק עוד:”הכלל הוא שבהליכים המוגשים לפי חוק תובענות ייצוגיות יש לפסוק, ככל האפשר, שכר טרחה לבא-הכוח המייצג לפי שיטת האחוזים (ראו, ע״א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ׳ רייכרט (23.5.2012)). על פי שיטה זו, יש לחשב את שכר הטרחה כאחוז מסוים מן הסכום שנפסק לקבוצה או שנקבע במסגרת הסדר פשרה. כל זאת, תוך התחשבות בשיקולים שונים ובהם, בין היתר, נסיבותיו הספציפיות של ההליך, האופן בו הסתיים והתנהלותו הדיונית של התובע המייצג ובא כוחו” (הדגשה שלי – מ’ נ’).ולענייננו.
- התובענה הביאה תועלת לקבוצה המיוצגת. בעקבות התובענה שינתה המשיבה את מערכת חיוב המנויים על מנת להבטיח שמנויים מתנתקים לא יחויבו בדמי מנוי לאחר התנתקותם. גורם אובייקטיבי, הבודק, בחן ומצא שאכן המשיבה השיבה את גביית היתר למנויים. בנוסף המשיבה התחייבה לשאת בתרומה שיש בה לכסות את חבותה בגין השבת הגבייה ללא ריבית (כ-1.4 מיליון ₪ נכון למועד חוות דעת הבודק) ואת הנזק הלא ממוני הנטען, לפחות בחלקו. התובענה השיגה את מטרות החוק המנויות בסעיף 1 בחוק תובענות ייצוגיות
- המבקש ובא כוחו נטלו את הסיכון שהתובענה לא הייתה מאושרת. הגשת התובענה הצריכה השקעה, לרבות בגיבוש הסדרי הפשרה. המבקש ובא כוחו ניהלו את התובענה בצורה יעילה.
- לאור האמור עד כאן יש לפסוק למבקש ולבא כוחו גמול ושכר טרחה. המועצה כאמור לעיל ביקשה לקבוע שהתשלומים האמורים יקבעו כאחוזים מן המימוש של ההטבות נושא הסדר הפשרה. אינני פוסלת את טענות המועצה כי יש תביעות שבהן יהיה זה סביר להתנות את שיעורי שכר הטרחה והגמול בשיעור מימוש ההסדר. ואולם, אינני סבורה כי זה המקרה המתאים. בענייננו כאמור, הנזק הממשי לכאורה הוא שיעור הריבית בלבד. הנזק הנטען הנוסף הוא נזק לא ממוני שאם היה נפסק בסופו של ההליך לא ברור שיעורו, נוכח השאלות הפרטניות העולות בענייננו. כפי שפורט לעיל, עלות ההסדר למשיבה הוא למצער 4,250,000 ₪ בצירוף הטבת הסרט כ-100,000 ש”ח, עלות “בנק ההטבות” למשיבה על פי הערכת הבודק, בין 1.5 ל – 3 מיליון ₪. אני סבורה כי הערכה זו היא הערכה של שווי ההסדר שלא על הצד הגבוה, ועל כן בהתחשב בגלגולי התובענה, ההשקעה שנדרשה ועוד תידרש הסכומים המוסכמים הם סבירים ואני מאשרת אותם.
- הגמול ושכר הטרחה ישולמו בשלבים כדלקמן – 35% עם מתן פסק הדין, והיתרה בתוך 30 יום ממועד השלמת ביצוע כל חלקי הסדר הפשרה ואישור הביצוע בתצהיר מפורט של בעל תפקיד מוסמך במשיבה ושל ב”כ המבקש.שכ”ט למועצה לצרכנות
- המועצה כאמור מבקשת כי יפסקו לטובתה הוצאות ושכר טרחה. המועצה אכן התייצבה בהליך לפני כארבע שנים, ומנעה אישור הסדר פשרה שלא היה ראוי לאשרו. המועצה אף נדרשה והגיבה להסדר הפשרה נושא הדיון עתה, והעירה הערותיה וכן התייחסה לחוות דעת הבודק. אין ספק כי פעילותה זו הייתה כרוכה בהשקעת זמן ומשאבים, ותרמה לדיון בהסדר הפשרה ולגיבושו הסופי. בהתחשב בהיקף תרומתה של המועצה להליך אני פוסקת לה הוצאות ושכר בסכום כולל של 75,000 ש”ח.סוף דבר
- לאור כל האמור לעיל אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.
- אני מורה כי עד 5.9.15 יודיעו הצדדים את יעד התרומה, את תקופת פריסת התרומה (שלא תעלה על שנתיים כפי שהתחייבה המשיבה בהסדר הפשרה) וכן ימציאו תצהירים כמפורט בסעיף 59 לעיל, כמו כן יומצא אישור ניהול תקין לגבי העמותה בה יבחרו.העמותה תמציא תצהיר בדבר קבלת התרומה והמשיבה תמציא מצידה תצהיר על מתן התרומה. ככל שהתרומה תינתן בפריסה יומצאו תצהירים כאמור לגבי כל חלק וחלק מן התרומה עד להשלמתה.
- אני מאשרת את שתי הבקשות ליציאה מהקבוצה, של מר שמואל קצנלנבוגן (מיום 28.7.14), ושל מר דוד שם-טוב (שהועברה למשרד ב”כ המבקש ביום 7.2.14).
- אני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) בחוק תובענות ייצוגיות בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה. המשיבה תישא בעלויות הפרסום. אני מורה כי בפרסום זה יובאו במפורש התיקונים הנוספים שנעשו בהסדר לאחר הדיון האחרון כמפורט בסעיף 52 לעיל.
- הצדדים ישלחו העתק מפסק הדין בצירוף הסדר הפשרה ובצירוף ההודעה למנהל בתי המשפט לשם רישומם בפנקס תובענות ייצוגיות, בהתאם להוראת סעיף 19(ה) בחוק תובענות ייצוגיות.
- הצדדים ישלחו העתק מההודעה ליועץ המשפטי לממשלה בהתאם לתקנה 16 בתקנות תובענות ייצוגיות, התש”ע-2010.ניתן היום, ו’ אב תשע”ה, 22 יולי 2015, בהעדר הצדדים.
ת”צ 44751-03-10 בן סימון נ’ הוט – מערכות תקשורת בע”מ ואח’ – פסקדין (psakdin.co.il)
https://www.psakdin.co.il/Court/%D7%AA-%D7%A6-44751-03-10_1
החלטה של מיכל נד”ב על אישור תביעה ייצוגית נגד HOT
החלטה מיכל נדב אישור תביעה ייצוגית ליונתן בר סימון נגד הוט על הכשלת בקשות לניתוק השירות 44751-03-10
