ת״א 16323-12-24 פלונית נ׳ חברת בנק הדואר בע״מ
תיק חיצוני:

לפני כבוד השופטת עינב נהרי סנדלר

התובעת: פלונית
ע״י ב״כ עוה״ד איגור גלידר

נגד
הנתבע: חברת בנק הדואר בע״מ
ע״י ב״כ עוה״ד ארי גבריאל

פסק דין
לפני תביעה למתן צו עשה מופנה לבנק הנתבע )להלן: ״הבנק״), המורה לו לאפשר לתובעת להפקיד סך מזומן של 200,000 ₪ בחשבונה המתנהל בבנק, בנסיבות בהן הבנק מסרב לבצע את פעולת הפקדת הכספים בטענה כי התובעת לא הצביעה על מקור הכספים, זאת, לטענתו, על יסוד יישום 4 ההוראות החוקיות החלות על הבנק לפי דיני איסור הלבנת הון.

נסיבות המקרה וטענות הצדדים

1 . התובעת ילידת 1973 מנהלת חשבון בנק אצל הנתבע.

2 . בהתאם למסמכים שצורפו על ידי התובעת ולא נסתרו, התובעת הינה נכה בנכות צמיתה בתחום בריאות הנפש, מוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי, אובחנה כלוקה בסכיזופרניה פרנואידית מאז גיל 16 ומקבלת קצבת נכות חודשית מהמוסד לביטוח לאומי מזה שנים ארוכות. קצבת הנכות הופקדה ומופקדת מדי חודש בחשבון התובעת בבנק.

3 . לטענת התובעת עקב מחלתה ובשל חששותיה כי הקצבה החודשית המתקבלת בחשבונה בבנק תיגנב ממנה, נהגה במשך שנים למשוך מחשבונה בבנק, מדי חודש בחודשו, בסמוך לאחר מועד קבלת הקצבה החודשית בבנק, את דמי הקצבה החודשית במזומן ולאגור את כספי המזומן בביתה.

עיון בדפי החשבון של התובעת המתנהל בבנק, נספח ג׳ לתצהיר התובעת, לגבי התקופה שמיום 3.1.19 ועד ליום 31.10.24, מלמד על דבר הפקדת הקצבה החודשית )העומדת על סך של כ- 3,200 ₪ עד כ- 4,100 ₪ במהלך התקופה) בחשבון התובעת בבנק ועל משיכת סכום 1 הקצבה בקירוב, ברוב המקרים, בסמוך לאחר מועד ההפקדה.

4. התובעת טוענת כי היא מתגוררת עם אמה ועם אחיה, סמוכה על שולחנה של אמה ולכן לא השתמשה לצרכיה בכספי הקצבה החודשית אשר נאגרו על ידה.

5 . לטענת התובעת בני משפחתה הקרובים גילו את דבר קיומם של המזומנים שאגרה בביתה, בסמוך לפני פנייתה אל הבנק בבקשה להפקיד את כספי המזומן ושכנעו אותה להפקיד את הכספים בחזרה בחשבונה בבנק.

6 . התובעת פנתה לבנק בבקשה להפקיד את הכספים בסך מזומן של כ- 200,000 ₪ אולם הבנק סירב לבקשתה בנימוק הבא שהועלה על הכתב: ״בשל שיקולים הנובעים מסיכוני הבנק, לא נוכל להיעתר לבקשתכם״ )תשובת הבנק לפניית ב״כ התובעת, נספח הי לתצהיר התובעת).

7 . בכתב ההגנה שהגיש הבנק נטען כי סירובו של הבנק ליתן לתובעת שירות בנסיבות העניין הוא סירוב סביר, בנסיבות בהן אין בידי התובעת להצביע על מקור הכספים שהיא מבקשת להפקיד.

8 . הבנק טען בכתב ההגנה כי פעל מכוחו של צו איסור הלבנת הון ובהתאם לנהלי העבודה שלו בסוגיה הנדונה. נטען כי החובות החלות על הבנק מחייבות אותו לבחון את מקור הכספים עובר להפקדתם בחשבון הבנק ורק אם הצביע הלקוח על מקורם, יוכל לקבלם.

9. הבנק טוען כי אמנם בסעיף 88ה2)א) לחוק הדואר, תשמ״ו-1986 (להלן: ״חוק הדואר״) נקבע כי לא יסרב הבנק סירוב בלתי סביר לתת שירות כספי ללקוח, אלא שהמקרה הנדון מגלם לשיטתו סירוב סביר למתן השירות. הבנק מפנה בכתב ההגנה למבחנים שנקבעו בהלכה הפסוקה, וביניהם לשאלות הבאות: האם הפעולה אופיינית לחשבונו של הלקוח?  האם הלקוח יכול להצביע על מקור עושרו?; האם הלקוח יכול לתמוך את בקשתו בדיווח כחוק לרשויות המס?

10 . לעניין התובעת נטען כי הפקדת מזומנים בסך של כ- 200,000 ₪ איננה אופיינית לחשבונה של התובעת וכי התובעת איננה יכולה להצביע על מקור הכספים ולא תומכת בקשתה בכל אסמכתא.

11 . בהחלטתי מיום 2.4.25 הוריתי לצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמם.

12 . מטעם התובעת הוגש ביום 29.4.25 תצהיר התובעת בצירוף נספחים: מסמכים רפואיים, דפי חשבון ותכתובת בין הצדדים.

13 . הבנק בחר שלא להגיש ראיות מטעמו. הבנק גם בחר שלא לחקור את התובעת בחקירה נגדית על תצהירה ולא לזמן עדים.

14 . הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.

15 . ביום 14.12.25 הוגשה לתיק עמדת המאסדר – משרד התקשורת – בהמשך להחלטתי מיום 15.9.25. המאסדר סקר בנייר העמדה שהגיש את ההוראות החוקיות החלות על הבנק, הקשורות לסוגיה הנדונה, מבלי להתייחס לנסיבות עניינה של התביעה כאן.

דיון והכרעה

16 . בסעיף 88א)א))1) לחוק הדואר, נקבע כי השירותים הכספיים שיעניק הבנק ללקוחותיו כוללים, בין היתר: "קבלת כספים לחשבון סילוקים, העברתם וסילוקם".

17 . בסעיף 88ה2(א) לחוק הדואר נקבע כי הבנק לא יסרב סירוב בלתי סביר לתת שירות כספי.

בסעיף 88ה2(ב) לחוק הדואר נקבע כי: "התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות כספי, דינה כדין סירוב בלתי סביר לתתו".

מכלל ההן יש לשמוע את הלאו – הבנק רשאי לסרב לתת שירות רק מקום בו מדובר בסירוב סביר.

18 . הבנק כפוף להוראות חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 וצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של בנק הדואר למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשע״א-2011 וכן להוראות ניהול בנקאי תקין כפי שנקבעו במסגרת סעיף 88יד׳ לחוק הדואר.

19 . אכן לפי ההוראות החוקיות המוטלות עליו, על הבנק לברר, בין השאר, את מקור הכספים שמבקש הלקוח להפקיד בחשבון, לבצע בקרה שוטפת אחר פעולות בעל החשבון ולקבוע מדיניות, כלים וניהול סיכונים בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור.

20 . לתובעת יש גרסה בעניין מקור הכספים – היא טוענת כי מדובר באותם כספי מזומן שנמשכו על ידה מדי חודש מהבנק, נאגרו בביתה ולא נעשה בהם שימוש. אם כן, לא ניתן לקבל את הטענה כי התובעת לא הצביעה על מקור הכספים. התובעת הצביעה על מקור הכספים אלא שלטענתה היא איננה יכולה לתמוך את הטענה באסמכתאות ישירות.

משהוגשה על ידי התובעת התביעה הנדונה כאן, ניתנה לבנק בהליך זה האפשרות וההזדמנות לבחון את מהימנות גרסתה של התובעת בכלים המוקנים לו על פי הדין. אלא שהתנהלות הבנק בהליך זה מלמדת כי הבנק לא פעל על מנת לבדוק לעומקה את גרסת התובעת. כך, הבנק בחר שלא לזמן את התובעת לחקירה נגדית על תצהירה ואף לא להעיד עדים מטעמו.

22 . בנסיבות אלה התנהלותו של הבנק מותירה את התובעת מול שוקת שבורה לגבי מתן השירות בו היא מעוניינת, שכן בשים לב לתוכן הגרסה שמעלה התובעת לגבי מקור הכספים, אין באפשרותה להמציא מסמכים נוספים להוכחת הגרסה, מעבר לעדותה ולדפי החשבון.

23 . יצוין כי התובעת הציעה במהלך המשפט כי הבנק יבחן את המספרים הסידוריים של השטרות שהיא מבקשת להפקיד בחשבונה ואת התאמתם לאותם שטרות שנמשכו מהבנק בעבר במזומן. ואולם, הבנק בחר כאמור שלא להגיש ראיות מטעמו וכלל לא השיב להצעה זו בעדות קבילה מטעמו, במענה לשאלה העובדתית – האם ניתן היום להתחקות אחר מספרים סידוריים של שטרות שנמשכו מחשבון התובעת בבנק ולהצליבם מול השטרות 9 שמבקשת התובעת להפקיד.

24 . אם כן, בחינת התנהלות הבנק בהליך זה מביאה למסקנה כי לאחר שהוגשה התביעה כאן איבד הבנק עניין בניהול ההליך ומעבר לכך שלא הציג ראיות כלשהן מטעמו, אף סיכומי הטענות שהוגשו מטעמו לתיק ביום 5.8.25 מתמצים בשלושה משפטים כלליים ועמומים, שעיקרם היותו של הבנק מנוע, על פי הוראות הדין, מלאפשר לתובעת להפקיד סכום גדול מבלי לדעת מה מקור הכספים.

25 . בשים לב לגרסתה של התובעת כי אותם כספים שנמשכו מחשבונה במזומן נאגרו בביתה במשך כמה שנים וכעת את אותם שטרות היא מבקשת להפקיד בבנק, הרי שבנסיבות העניין, סירובו הגורף של הבנק לאפשר לתובעת להפקיד את הכספים, ללא הצגת אסמכתאות נוספות לגבי מקורם, מבלי שהוא מנסה לבחון את גרסתה זו, בכלים הדיוניים שהועמדו לרשותו, מהווה ״התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות כספי״ במשמעות סעיף 88 ה 2 (ב) לחוק הדואר.

26 . עוד אעיר כי הבנק לא הציג קיומם של ״דגלים אדומים״ הנובעים ממקורות חיצונים כלשהם, אשר יהיה בהם לערער את גרסת התובעת לגבי מקור הכספים או להצביע על חשדות לגבי שימוש אסור או פסול שנעשה בכספים אותם מבקשת התובעת להפקיד בחשבונה, המקים חשש ממשי להלבנת הון או מימון טרור.

27 . נטל ההוכחה להראות את סבירות הסירוב מוטל על הבנק ונקבע כי מדובר ברמת הוכחה פחותה ממאזן ההסתברויות הנוהג במשפט האזרחי [ראו רע״א 6582/15 עמותת איעמאר ־ר * לפיתוח וצמיחה כלכלית נ׳ בנק הדואר )נבו, 1.11.2015); ע״א 3794/18 חיים טולדנו נ׳ 28 ___ הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע׳׳מ )נבו, 2.10.2019), פס׳ 25 )להלן: ״עניין טולדנו״)].

28 . כן נקבע כי לגבי השאלה האם מדובר בסירוב סביר יש לבחון כל מקרה לגופו [ראו, עניין טולדנו, פס׳ 19].

29 . בענייננו, לאחר ששקלתי את מכלול הטענות והראיות שהוצגו לפני, בנסיבות בהן הבנק בחר שלא להביא ראיות כלל ולא לחקור את התובעת, הרי שהגרסה שהציגה התובעת לגבי מקור הכספים לא נסתרה ויש לקבלה ומכאן שהבנק לא עמד אף בנטל ההוכחה המופחת המוטל 3 עליו להראות סירוב סביר למתן השירות המבוקש.

30 . לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי בנסיבות העניין סירובו של הבנק לאפשר לתובעת להפקיד סך מזומן של 200,000 ₪ בחשבונה איננו סירוב סביר ועל כן יש לקבל את התביעה.

התוצאה האופרטיבית

31 . ניתן צו עשה המורה לבנק לאפשר לתובעת להפקיד סך מזומן של 200,000 ₪ בחשבונה המתנהל בבנק.

32 . הבנק יישא בהוצאות התובעת בסך כולל של 16,000 ₪.

ניתן היום, ז׳ שבט תשפ״ו, 25 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.

ניתן היום, ז׳ שבט תשפ״ו, 25 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.