ספטמבר 19, 2021

הקתדרא של עדנה קרנבל לחקר השפיטה

עדנה קרנבל העיתונאית הכי אמיצה במדינת ישראל

הפסד צורב לעו”ד עו”ד דנה קוסקאס כהן (מל”ל) השופטת רוית צדיק קבעה שזכותה של כל אישה וגרושה (סנדרה ברדה) להחליט אם הגבר ידוע בציבור או שהגבר הוא דילדו אנושי לשעשע נשים מינית

1 min read
גיא אורטל לא מוצא לקוחות פרטיים ולכן מתחנן בסיוע המשפטי שיפנו לו נשים לקוחות

גיא אורטל לא מוצא לקוחות פרטיים ולכן מתחנן בסיוע המשפטי שיפנו לו נשים לקוחות

עו”ד עו”ד דנה קוסקאס כהן מייצגת את הביטוח הלאומי.  היא הגישה התנגדות לתביעה של אישה גרושה לקבלת גמלת הבטחת הכנסה, בטענה שיש לאישה הזו גבר/בן זוג ידוע בציבור ושחוקרים מטעם המל”ל תפסו אותו בשעת בוקר מוקדמת מענג אותה מינית.  אותו גבר הוא גם האבא של הילדים שלה, והיא גם יוצאת איתו לנופשים בבתי מלון.

רוית צדיק נשיאת בית דין עבודה מיישמת דיני פמינאציה בעבודה
רוית צדיק נשיאת בית דין עבודה מיישמת דיני פמינאציה בעבודה

בכל קונסטלציה אחרת, הגבר הזה היה נחשב “ידוע בציבור” שכן הוא שוכב איתה, הקשר נמשך שנים, יש ילדים משותפים והם מבלים כזוג בבתי מלון.  אם אותה אישה היתה מחליטה לתבוע את הגבר הזה בבית משפט למשפחה, אין סיכוי שהוא היה יכול לטעון שהוא רק עינג את האישה מינית ושלא היתה להם כוונת שיתוף.  הוא היה מחויב במזונות כידוע בציבור.

אבל בבית דין למשפחה, יש צדק פמיניסטי מסוג אחר.  כשהשופטת מחליטה לעזור לאישה לסחוט כסף מהמדינה, השופטת תעשה הכל לטובת אותה אישה והיא תהיה מוכנה לעוות את הפסיקה לגבי ידועה בציבור, וליצור קטגוריה חדשה ואבחנות חדשות.

בתומנה:  עו”ד גיא אורטל שהמציא את הטענה שהגבר הוא דילדו שתפקידו לענג נשים במיטה

גיא אורטל מייצג נשים מהסיוע המשפטי טוען שהגבר הוא דילדו אנושי
גיא אורטל מייצג נשים מהסיוע המשפטי טוען שהגבר הוא דילדו אנושי
גיא אורטל לא מוצא לקוחות פרטיים ולכן מתחנן בסיוע המשפטי שיפנו לו נשים לקוחות
גיא אורטל לא מוצא לקוחות פרטיים ולכן מתחנן בסיוע המשפטי שיפנו לו נשים לקוחות

במקרה זה החליטה השופטת ליצור הגנה חדשה למוסד “הידועים בציבור”:  גבר בסטטוס של דילדו אנושי, ואישה בסטטוס של לקוחת שירותי מין חינמיים מהגבר.  הגבר הוא גם אבא, גם ג’יגולו וגם דילדו, ולטענת השופטת רוית צדיק, כל תפקידו של הגבר מסתכם רק בהחדרת הפין וההבאת האישה לאורגזמה, ולכן אין זה מתפקידןו של המל”ל להיכנס לאישה לתחתונים ולשלול לה גמלת הבטחת הכנסה.

קשת האפשרויות לחלוב כסף תמיד בידי האישה

יוצא שהמבחן היחיד ל”ידועים בציבור” לשיטתה (שחיטתה…) של רוית צדיק, הוא אך ורק מה שהאישה מחליטה.  אם היא מחליטה שהגבר הוא דילדו, אז הגבר הוא דילדו.  אם היא מחליטה שהגבר הוא ידוע בציבור, אז הגבר הוא ידוע בציבור.

כך נפרסת בפני נשים כל קשת האפשרויות לחלוב את הכיס היותר עמוק.  אם הכיס העמוק הוא הגבר אז הוא ידוע בציבור.  אם הכיס העמוק הוא הביטוח הלאומי, אז הגבר הוא רק דילדו.  העיקר לשיטתה של רויתצ צדיק זה שהאישה תוכל לחלוב כסף ולעשות כסף, ולא משנה ממי ועל חשבון מה.

בתמונה:  התובעת סנדרה ברדה, פייסבוק 2011

מי זאת רוית צדיק השופטת (עבריינית שב”חים) ????

הכתב אלי סניור הפיץ על רוית צדיק ב 2014 שהיא העסיקה שב”חים ב 2012, שילמה בצ’קים חסרי כיסוי, נפתחו נגדה תיקים בהוצל”פ והיא גם הגישה תלונות שווא במשטרה.  הפלא שאיבדנו אמון במערכת המשפט?!  אז איך התקדמה אחת כזו להיות נשיאת בית דין לעבודה בתל אביב?  יישור קו עם הפמינאציה וכתיבת פסקי דין שיימצאו חן בעייני עדנה ארבל, יו”ר הוועדה הסודית למינוי שופטים, וועדת השתיים.

שופטת העסיקה בביתה שוהים לא-חוקיים

היא אמורה לשמור על החוק אולי יותר מכל אחד. אבל דווקא בביתה של שופטת בית הדין לעבודה רוית צדיק הועסקו בשיפוץ פלסטינים שנכנסו לארץ בלי אישור. היא טוענת: “למיטב ידיעתי היו להם אישורים”.  תחקיר ynet ו”ידיעות אחרונות” מגלה: דווקא בביתה של שופטת בית־דין אזורי לעבודה הועסקו פועלים פלסטינים בלי אישורי שהייה בישראל. היא שילמה להם בהמחאות שחזרו, ועקב כך נפתח נגדה תיק בהוצאה לפועל. מדוברות בתי־הדין נמסר: “למיטב ידיעתה היו לפועלים אישורים”.

תחילת הפרשה לפני כשנתיים (2012). לטענתו של עלאא עמאר, קבלן בנייה מאזור קלקיליה, התקשר אליו יום אחד ניסו צדיק, בעלה של שופטת בית הדין לעבודה בתל אביב רוית צדיק, וביקש לשכור את שירותיו בשיפוץ ביתם בשכונת רמת חן היוקרתית ברמת גן.

לאחר שסוכמו הדברים התייצב הקבלן לעבודה עם כמה פועלים. לאיש מהם לא היו אישורי שהייה בישראל. לדבריהם, לאורך כל החודשים הארוכים של השיפוץ הם נכנסו לישראל בדרכי הונאה. במהלך השיפוץ המסיבי עברו השופטת ובעלה לגור במקום אחר. הפועלים מספרים שהיא או בעלה נהגו להגיע לפעמים לבקר באתר הבנייה. את השכר לעבודתם שילמה להם מדי פעם בצ’קים. אלא מה? שניים מהצ’קים, על סך 15 אלף שקל, היו ללא כיסוי מכיוון שבוטלו. עקב כך נאלצו הקבלן והפועלים המתוסכלים לנסות לפדות את הצ’קים של השופטת בשוק האפור בקלקיליה.

כך או כך, הקבלן והפועלים המשיכו בעבודתם, ובחלק ניכר מהלילות ישנו באתר הבנייה. לדבריהם, השופטת ובעלה ניצלו את מעמדם הלא-חוקי כדי לשלם להם שכר דל. “פעם היא אפילו איימה שתלשין עלינו במחסום”, הם טוענים. בשלב מסוים פנה הקבלן להוצאה לפועל, אשר לנוכח החוב פתחה תיק נגד השופטת. לאחר ששילמה את החוב – נסגר התיק נגדה.

בכך לא הסתיימו הבעיות. השופטת ובעלה הגישו נגד הקבלן תלונה במשטרה בגין סחיטה באיומים. הוא נעצר לחקירה, אך משלא נמצאה תשתית ראייתית נגדו שוחרר.

הסכסוך נמשך. הפועלים טוענים שגם בהמשך לא שולמו להם הכספים באופן מלא על עבודתם, ובאחרונה הם שכרו את שירותיו של עו”ד אלון דוידוב והגישו נגד השופטת תביעה לבית המשפט על סך 370 אלף שקל.

רוית צדיק עבריינית על חוק השבחים שמקבלת גיבוי החונטה הפמיניסטית
רוית צדיק עבריינית על חוק השבחים שמקבלת גיבוי החונטה הפמיניסטית

עו”ד אלון דוידוב אמר: “מדובר בכספים שמגיעים לפועלים בדין, לאחר שהם עבדו תקופה ארוכה בבית השופטת ובעלה. בחלק מהמקרים ישנו הפועלים בבית במהלך הבנייה. בארבעת החודשים הראשונים הועברו התשלומים בזמן באמצעות כסף מזומן, במטבע שקלי, בדולרים ובצ’קים של השופטת ובעלה. מדובר בפועלים המוגדרים על פי חוקי מדינת ישראל כשוהים בלתי־חוקיים, שאינם מחזיקים באשרות כניסה מתאימות לצורך העסקתם. לכן נראה שהשופטת ובעלה מבקשים לצמצם ולטשטש את זיקתם אליהם”.

דוברת בתי הדין לעבודה מסרה בתגובה: “למיטב ידיעת השופטת, הקבלן שהעסיקה בשיפוצים היה מצויד באישורים לו ולעובדיו. שכרם שולם במלואו, ותיק ההוצאה לפועל נגדה נסגר. למיטב ידיעתנו, תיק התלונה של השופטת נגד הקבלן נמצא בטיפול המשטרה והפרקליטות”. בעלה של השופטת ניסו צדיק סירב להגיב.

להלן כתבה באתר פסק דין, 22/8/2021

״רק סקס והנאות״: חד הורית הוכיחה שאינה בזוגיות ותקבל הבטחת הכנסה

ביטוח לאומי שלל את הגמלה מהאם לאחר שמצא את אבי בנותיה בביתה בשעת בוקר מוקדמת. בית הדין לעבודה קבע שהשניים אינם ידועים בציבור ולא הייתה הצדקה להפסקת הגמלה

בבית הדין לעבודה בתל אביב התקבלה לאחרונה תביעה שהגישה אם לחמישה נגד ביטוח לאומי ונקבע כי היא זכאית לגמלת הבטחת הכנסה. המוסד טען כי האישה מנהלת זוגיות ומשק בית משותף עם אבי שניים מילדיה. בית הדין קיבל את טענת האישה כי הקשר ביניהם הוא מיני בלבד והיא אינה נתמכת על ידו כלכלית.

לאם שולמה גמלת הבטחת הכנסה בהיותה גרושה המגדלת שני ילדים מנישואיה הקודמים.

בשנת 2018 נולדו לתובעת תאומות. היא זומנה לבירור בביטוח לאומי והצהירה כי אבי התאומות אינו תומך בה כלכלית כך שאושר לה המשך תשלום הגמלה.

ואולם, בסמוך לאחר מכן שלח המוסד חוקר לביתה. בביקור הפתע שנערך בשעת בוקר מוקדמת נמצא אבי התאומות בביתה. כמה חודשים לאחר מכן התברר שהאם בהיריון נוסף. היא טענה שהאב הוא אבי התאומות אך הוא מכחיש את הדברים.

נסיבות אלה הובילו את המוסד לבטל את גמלת הבטחת ההכנסה בטענה כי האם גרה ומקיימת משק בית משותף עם בן זוגה, אבי התאומות.

בתביעה שהגישה נגד ביטוח לאומי טענה האישה כי מעולם לא ניהלה משק בית משותף עם האב ולא התגוררה עמו. לדבריה, אכן בלתה במספר אירועים עם האב ואף בבתי מלון אך הם אינם בני זוג ואינם מקיימים חיים משותפים, כך שאין הצדקה לשלילת הגמלה.

היא ציינה כי היחסים בינה ובין האב מבוססים על קשר מיני בלבד או בלשונה: ״הוא בא לי בזמן טוב. אין לנו רכוש אין חשבונות משותפים, יש רק סקס והנאות״.

ביטוח לאומי טען בתגובה כי לאור העובדה שהאב נמצא במיטתה של התובעת בביתה בשעות הבוקר המוקדמות, ומאחר שהם נמצאים בזוגיות משנת 2016, הכוללת נסיעות משותפות בארץ ובחו״ל, יש לדחות את התביעה.

לא חיי משפחה

סגנית נשיאת בית הדין לעבודה בתל אביב, השופטת רוית צדיק, קיבלה את התביעה.

היא ציינה כי חוק הבטחת הכנסה מגדיר “בני זוג” ככולל איש ואשה הידועים בציבור כבני זוג ומתגוררים יחדיו. לצורך הכרה באישה כידועה בציבור יש להוכיח כי בני הזוג התכוונו לקשר של תמיד שיש בו מסימני היכר של יחידה משפחתית.

לצורך כך, בין היתר, יש להוכיח ‘משק בית משותף’ שפירושו שיתוף במקום המגורים ובשאר הצרכים שאדם נזקק להם בימינו כאשר כל אחד מבני הזוג מקבל את הדרוש לו ותורם מכספו  ועמלו את חלקו כפי יכולתו.

התובעת הציגה חוזי שכירות מהם עולה כי היא שוכרת את דירתה לבדה. עוד היא מסרה כי היא עורכת את הקניות הדרושות לצרכי מחייתה ומחיית ילדיה בעצמה, ונעזרת באמה ומשפחתה.

בנוסף, אבי התאומות העיד כי הוא והתובעת מחבבים זה את זה אך הם אינם בני זוג ומדי פעם מקיימים יחסי מין.

בנסיבות אלה קבעה השופטת שממכלול הראיות עולה שהשניים אינם מקיימים זוגיות או יחידה משפחתית אלא מערכת יחסים אינטימית המבוססת על קרבה גופנית.

בנימה ביקורתית הוסיפה השופטת כי ככל שהיה על המוסד לדון במועד הרלוונטי להליך זה בשאלה האם יש להכיר בתובעת כ”ידועה בציבור”, היה משיב על השאלה בשלילה בהעדר כל סממן לניהול משק בית משותף.

מאחר שהתובעת יוצגה על ידי הלשכה לסיוע המשפטי, המוסד חויב בהוצאות של 2,000 שקל.

  • ב״כ התובעת: עו”ד גיא אורטל
  • ב״כ הנתבע: עו”ד דנה קוסקאס כהן

https://www.psakdin.co.il/Document/%D7%B4%D7%A8%D7%A7-%D7%A1%D7%A7%D7%A1-%D7%95%D7%94%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%B4-%D7%97%D7%93-%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%97%D7%94-%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%91%D7%96%D7%95%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%A7%D7%91%D7%9C-%D7%94%D7%91%D7%98%D7%97%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%94#.YSS4P44zbIU

להלן פסק הדין:

עב”ל
בית דין אזורי לעבודה תל-אביב
10632-01-20
26/07/2021
בפני השופטת:
רוית צדיק
– נגד –
תובעת:
סנדרה ברדה
עו”ד גיא אורטל
נתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו”ד דנה קוסקאס כהן
פסק דין
  1. במוקד התביעה אשר לפנינו נצבת השאלה האם בדין שלל הנתבע מהתובעת תשלום גמלת הבטחת הכנסה, וזאת בשל קיום משק בית משותף ומגורים עם בן זוגה.

    רקע עובדתי

  2. לתובעת שולמה גמלת הבטחת הכנסה בהיותה גרושה המגדלת שני ילדים מנישואיה הקודמים.
  3. בשנת 2018 נולדו לתובעת תאומים אשר הוכרו על ידי, מר י.ט.ח.(להלן – “מר י.ט.”) , כבנותיו.
  4. התובעת זומנה לבירור פרטים וטענה כי אינה נתמכת על ידי מר י.ט. או בן זוגה הקודם. בהתאם להצהרתה שולמה לה גמלת הבטחת הכנסה.
  5. בחודש יולי שנת 2018 שלח הנתבע חקירה לבירור מעמדה של התובעת. בעת ביקור פתע בשעות המוקדמות של הבית נמצא מר י.ט. בבית התובעת.
  6. התובעת זומנה לבירור וטענה כי אין לה בן זוג ומר י.ט. מבקר את הבנות בלבד. לצורך בירור מעמדה היה על התובעת להמציא חוזה שכירות מלא ומקורי.
  7. במהלך החקירה בשנת 2019 התברר כי התובעת בהיריון נוסף ממר בן חיים אשר לא הכיר באבהות ביחס לילד הנוסף.
  8. ביום 22.9.2019 יצר הנתבע חוב לתובעת בגין תשלום הבטחת הכנסה שלא כדין, מן הטעם כי התובעת מתגוררת ומקיימת משק בית עם בן זוגה , מר י.ט. וזאת החל מחודש אוקטובר 2018 ועד לחודש יוני 2019.

    עיקר טענות התובעת

  9. התובעת מעולם לא נהלה משק בית משותף עם מר י.ט. ולא התגוררה עמו. הנתבע נתפס לטעות שעה שקבע כי התובעת היא ידועה בציבור של מר י.ט.. התובעת אכן בלתה במספר אירועים עם מר י.ט. ואף בבתי מלון אך הם אינם בני זוג ואינם מקיימים חיים משותפים.
  10. עדות התובעת והעדים מטעמה תאמה באופן מלא את גרסת התובעת אשר העידה בצורה כנה ואישית כי הקשר בינה ובין מר י.ט. מבוסס על קשר מיני בלבד. אין בין השניים כל קשר זוגי מעבר לכך, חיי משפחה או משק בית משותף על כן, יש לקבל את התביעה ולדחות את עמדת הנתבע אשר הסיק מסקנה מוטעית מיסודה המבוססת על הערכה שאינה מציאותית.
  11. בסיכומי התשובה חזרה התובעת על עיקרי טיעוניה והוסיפה כי טענות הנתבע על פיהן מר י.ט. אינו מתגורר עם אמו לא הוצגו ולא הוכחו. גילוי חיבה בין התובעת לבין מר י.ט. אינם מבססים קשר זוגי כנטען על ידי הנתבע. משעה שהנתבע לא הצליח להראות סתירות מהותיות בעדויות העדים אשר היו אמינות וסדורות, משלא הוכחה תרומתו של מר י.ט. לשיתוף במשק הבית כטענת הנתבע, וכן לא הוכח קיום חיים משותפים יחדיו, יש לקבל את התביעה.

    עיקר טענות הנתבע

  12. לטענת הנתבע משעה שהתובעת לא שתפה פעולה ולא הציגה הסכם שכירות תקין אלא הסכם ממנו נמחקו פרטי הערבים ,לאור העובדה כי מר בן חיים נמצא במיטה בביתה בשעות הבוקר המוקדמות, ומשהתובעת ומר י.ט. מצויים בזוגיות משנת 2016 הכוללת נסיעות משותפות בארץ ובחו”ל , יש לדחות את התביעה.
  13. לתובעת ומר י.ט. שלושה ילדים משותפים כאשר שניים מהם הוכרו על ידי מר י.ט. כילדיו. כמו כן משעה שהשניים מקימים קשר זוגי משנת 2016 ואילך ופרסמו תמונות רבות מאירועים משותפים בהם נראו הם יחדיו לרבות בחדר הלידה בעת לידת ילדיהם, אשר עם היוודע דבר החקירה הוסרו הם מהרשתות החברתיות, מלמד הדבר על קיום קשר זוגי בפן הסובייקטיבי.
  14. אשר לפן האובייקטיבי של ניהול משק בית משותף, יש לדחות את טענת התובעת כעולה מעדותה ומעדות אימה כי מר י.ט. אינו מסייע לה כלכלית וזאת משהתובעת הצהירה בעבר כי לא תבעה מזונות ממר י.ט. לאור בעיות כלכליות בהן הוא שרוי, אך כדבריה הוא מסייע לה ותומך בה כלכלית ככל שנדרש. מכאן עולה כי קיים אינטרס כלכלי משותף של שני בני הזוג הנשענים האחד על השני , הן מבחינת השיתוף הכלכלי והן מבחינת תחושת המחויבות למצבו הכלכלי של האחר, בפרט שעה שמבעלה הראשון התובעת תבעה מזונות אשר משולמים על ידי בן זוגה לשעבר.
  15. לעניין שאלת המגורים במשותף , מר י.ט. נמצא בשעות הבוקר המוקדמות בבית התובעת, נוהג כמנהג בעלים ובביקור בית אמו התברר כי אינו גר שם. על כן משהתובעת ומר י.ט. גרים יחדיו, מבלים באירועים משפחתיים וטיולים שונים יחד, מגדלים ילדים משותפים באופן הדדי ובפומבי, ונוכח הסתירות בין גרסאות העדים וחוסר מהמינות עדותם, יש לדחות את התביעה.דיון והכרעה
  16. לצורך הכרעה בשאלה הנצבת במוקד הליך זה עלינו לבחון האם כטענת הנתבע יש לראות בתובעת כבת זוגו של מר י.ט. קרי, האם הוכח קיום קשר זוגי בין השניים הכולל סממני היכר של יחידה משפחתית.

    המסגרת הנורמטיבית

  17. סעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה , התשמ”א – 1980 (להלן: “החוק”)הגדיר את המונח בני זוג באופן הבא:

    “בני זוג” – לרבות איש ואשה הידועים בציבור כבני זוג ומתגוררים יחדיו;

    סעיף 4 לחוק דן בזכאות לגמלה של כל אחד מבני הזוג המותנית בכך שמתקיימים גם בבן זוגו תנאי הזכאות לפיסעיף 2לחוק.

    תקנה 7 לתקנות הבטחת הכנסה , התשמ”ב- 1982 דנה בזכאות הנפרדת של כל אחד מבני הזוג וקובעת כדלקמן:

    “זכאותו בנפרד של כל אחד מבני זוג לא תהיה מותנית בכך שמתקיימים גם בבן זוגו תנאי הזכאות לפי ס’ 2 לחוק, כאמור בס’ 4 (א) לחוק, כל עוד מתקיימים אחד מאלה:

    “(1)       …

    (2) בני הזוג חיים בנפרד שלא תחת קורת גג אחת, בן הזוג האחד אינו מכלכל את בן זוגו תקופה של 30 ימים רצופים לפחות, ומתקיים אחד מאלה:

    (א) בן הזוג הגיש לבית משפט או לבית דין תביעה למזונות ופעל בסבירות כדי לאפשר לבית המשפט או לבית הדין לפסוק בתובענה, וכל עוד לא נפסקו מזונות.

    (ב)אחד מבני הזוג מקבל קצבת נכות לפי ס’ 200 לחוק הביטוח, ואין לו הכנסה אחרת.

    (ג)הם חיים בנפרד שלא תחת קורת גג אחת 12 חודשים רצופים לפחות.

    (3) בני הזוג אינם מנהלים משק בית משותף, ואחד מבני הזוג חויב בפסק דין לתשלום מזונות לבן זוגו והוא אינו מכלכלו; פיסקה זו לא תחול אם כל אחד מבני הזוג זכאי לגמלה, והם חיים תחת קורת גג אחת”.

  18. לצורך הכרה כ”ידועה בציבור”  נפסק כי יש להוכיח כי בני הזוג התכוונו לקשר של תמיד שיש בו מסימני היכר של יחידה משפחתית וכך נקבע-“המבחן להכרה באישה כידועה בציבור כאשתו של פלוני הינו כפול: ראשית – על בני הזוג לקיים חיי משפחה, דהיינו מערכת יחסים אינטימית המבוססת על יחס של חיבה, הבנה, מסירות ונאמנות המעידה על קשירת גורל. שנית – עליהם לנהל משק בית משותף, אך לא סתם מתוך צורך אישי של נוחות וכדאיות כספית או סיכום ענייני, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי משפחה משותפים כנהוג וכמקובל בין בעל ואישה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים.” [ע”ע (ארצי) 513/06,קריסלדה קסידסיד –מבטחים מוסד סוציאלי של העובדים בע”מ[פורסם בנבו] (3.5.07) (להלן: “עניין קסידסיד”)].

    ובהמשך נפסק-

    “השאלה אותה יש לברר במקרים כגון אלו היא האם בקשר שבין השניים היה מסימני ההיכר של קיום יחידה משפחתית, וכפועל יוצא מכך, במקרים המתאימים – האם עקב פטירת המנוח נוצר, לגבי מי שטוענת להיות הידועה בציבור שלו, מחסור כלכלי. יצוין כי גם בהעדר מחסור כלכלי, כגון, כאשר הידועה בציבור היא עצמאית מבחינה כלכלית, היא תחשב כ”אלמנה”, אם יוכח קיום החיים המשותפים ביחידה משפחתית.”(ע”ע (ארצי) 1016/00טלינסקי ליובוב – קרן הגמלאות המרכזית[פורסם בנבו] (21.6.01); דב”ע (ארצי)נג/7-6,אנה בטר – קרן הגמלאות המרכזית, [פורסם בנבו] פד”ע כ”ז 135 בעמ’ 141 (1994); דב”ע (ארצי)נ”ד/1-6,דר’ מרטה אליאן – קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות, [פורסם בנבו] עבודה ארצי, כרך כ”ז (2), 13 (1994)].

    19.       אשר למונח משק בית משותף נקבע כי’משק בית משותף’ פירושו שיתוף במקום המגורים, אכילה שתיה לינה הלבשה ושאר הצרכים שאדם נזקק להם בימינו או בחיי יום יום כאשר כל אחד מבני הזוג מקבל את הדרוש לו ותורם אם מכספו ועמלו את חלקו כפי יכולתו( ראו-ע”א621/09קרול ניסים נ’ קוינה יוסטר, פ”ד (כ”ה) א’ תש’ל (1970) בעמ’ 619).עוד נקבע כי אין בניהול חשבונות בנק נפרדים לכל אחד מבני הזוג, כדי לשלול את מבחן התלות הכלכלית והחיים המשותפים(ראו-עב”ל1407/04המוסד לביטוח לאומי נ’ פריימן(פורסם בנבו), ניתן ביום 8/11/06).

    20.       לעניין מגורים משותפים נפסק על ידי בית הדין הארצי בעניין ע”ע (ארצי) 1818-05-14החברה המנהלת של קרן הגמלאות של חברי “דן” בע”מ – פלונית[פורסם בנבו] (16.6.15) כי:

    “הסימן העיקרי של קיום מצב של פירוד בין בני זוג הוא שהם אינם גרים במשותף, באופן מלא או חלקי, או באופן זמני ומשתנה או מתמשך. העובדה שבני הזוג אינם גרים במשותף באופן מלא ומתמשך מצביעה על קיום פירוד אשר יכולה להיות לו תוצאה משפטית לעניין שלילת זכויות האלמנה לקצבת שאירים… בנוסף לכך, יש להבחין בין נסיבות אובייקטיביות שבעקבותיהן נוצר הפירוד בין בני הזוג, ואשר אלמלא אותן נסיבות לא היה פירוד ביניהם (כגון, אשפוז עקב מחלה ממושכת של אחד מבני הזוג, שהות מאונס של אחד מבניהזוג במקום אחר במשך תקופה ארוכה), לבין נסיבות שבהן הפירוד נעשה על פי רצונו של אחד מבני הזוג, כדי לקבוע האם אכן היה פירוד בין בני הזוג. אף בנסיבות שכאלה יתכן שבני הזוג לא ייחשבו כמי שהיו נפרדים, כאשר – לדוגמה – בן הזוג שומר על קשר אפשרי עם בן הזוג המאושפז או השוהה מאונס במקום אחר בדוגמאות שהובאו לעיל. ……’ (דיון (ארצי) נב/0-69 אביבה ליאון- המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] פד”ע כד 458 (1992)…”

    מן הכלל אל הפרט

    21.לצורך הכרעה בשאלה האם כטענת הנתבע לתובעת שולמה גמלת הבטחת הכנסה במרמה שעה שבעת קבלת הגמלה כ”חד הורית” חיה היא עם בן זוגה מר י.ט., נפנה לבחינת עדויות התובעת והעדים מטעמה.

    22.עיון בחקירת התובעת על ידי חוקר הנתבע (מוצג נ/1 ) מעלה כי התובעת מסרה כי היא מתגוררת בדירה שכורה עם ילדיה בלבד. יצוין כי התובעת הגישה חוזי שכירות שונים מהם עולה כי הנכס נשכר על ידה בלבד. עוד מסרה התובעת כי את כל הקניות הדרושות לצרכי מחייה מבצעת היא בעצמה ונעזרת באימה ובמשפחתה.

    משנשאלה התובעת האם יש לה בן זוג השיבה בשלילה והוסיפה: ” לשאלתך, כדי לשכב עם בן אדן אני לא צריכה בן זוג. בן אדם שלא יכול לתרום לי כלום זה לא יכול להיות בן זוג “(נ/1 ש’ 41-42).

    23.דברים דומים נמסרו על ידי מר י.ט. בחקירתו על ידי חוקר המוסד (מוצג נ/4). מר י.ט. מסר כי הוא מתגורר בבית אמו ובעבר היה בקשר עם התובעת. בהמשך אשר כי התאומות הן בנותיו אולם, לגבי הילד האחרון אשר נולד לתובעת מסר כי אינו בטוח באבהותו. לדבריו אינו לן בבית התובעת , אינו עוזר לה כלכלית ואף אינו משלם מזונות בשל בעיות כלכליות בהן מצוי הוא (נ/4 ש’ 60-65).

    משנדרש להבהיר את התמונות המשותפות עם התובעת בהן נראים הם מבלים ונופשים יחדיו במקומות שונים, מסר כי הם מחבבים זה את זה , הוא אבי הבנות אך הם אינם בני זוג ומדי פעם מקימים הם יחסי מין (נ/4 ש/ 95-100).

    24.בעדותה לפנינו חזרה התובעת על גרסתה על פיה קשריה עם מר י.ט. מבוססים על קשר מיני , הוא אכן אבי בנותיה ובא לבקרם אולם, אינו מסייע לה כלכלית בצורה כלשהי, וחוזה שכירות הדירה בה מתגוררת היא נחתם על ידה בלבד. התובעת העידה לעניין טיב הקשר עם מר י.ט. כי:

    “מתי הכרת את י.ט. חיים שהכינוי שלו זה י.?

    ת.לפני 3 שנים ב 2015.משהו כזה.

    ש.מה תספרי על טיב הקשר?

    ת.להיות פתוחה? סקס.

    ש.זהו ?

    ת.כן, סקס ילדים שנוצרו אחר כך זה היה נטו סקס, עברתי גירושים לא פשוטים , הנישואים התפרקו עקב בגידה וחיפשתי נחמה.

    ש.את אומרת שמלבד יחסים אינטימיים לא היה לך עם י. שם טוב שום קשר?

    ת.לא, בוודאי שבילינו גם נסענו לחול לאחר שהילדות נולדו , הילדים שלי נולדו ממנו ב 2019 כן בילינו במועדונים , היינו הולכים לבתי מלון ללילה בלבד לקיום יחסי מין בלבד, נטו הנאות.

    ש.הבאת איתו 2 ילדים בהפרש שנה?

    ת.הילד האחרון יצא בפוקס, היה לי תאריך להפלה וביקשו שאשלם 5000 ₪ ולא היה לי. גם ההיריון הראשון לא היה מתוכנן, אני רציתי הפלה גם בבנות” (עמ’ 4 לפרוטוקול ש’ 18-31).

    25.עוד העידה כי מעולם לא חגגו יחד חגים, ואכן בילו יחדיו במקומות בילוי שונים וכי יש לה רגשות כלפי מר י.ט. אולם, מעבר לכך אינם מקימים זוגיות או חיים משותפים וכעולה מעדותה:” כן. מודה במה שכתוב בעמוד השני. זה מראה שאני מקיימת בית? אם אני בתמונה איתו? אני מודה יש לי רגשות אליו הוא אבא של הילדים שלי, אבל מפה ולהגיד שאנחנו בזוגיות הדרך רחוקה. הוא בא לי בזמן טוב. אין לנו רכוש אין חשבונות משותפים, יש רק סקס והנאות”( עמ’ לפרוטוקול ש 16-19).

    26.נציין כי אמה של התובעת העידה אף היא כי התובעת אינה מקבלת מזונות ממר י.ט. , הוא אינו עורך קניות או ביגוד כלשהו אלא רק בא לבקר. כמו כן העידה כי עזרה לה כלכלית ככל שיכלה ואף סייעה בטיפול בילדים וכן אחיה של התובעת מסיעים לה אף הם באופן כלכלי (עמ’ 7 לפרוטוקול ש’ 1-5).

    בהמשך העידה כי גם בתקופה בה הייתה בהיריון מר י.ט. לא סייע לתובעת אלא רק היא בלבד וכדבריה: “אני אסביר , שהתובעת נכנסה להיריון היה לה 2 ילדים והיה לה הריון מאוד קשה, היא הייתה מאושפזת היה לה מאוד קשה ועזרתי לה וישנתי הרבה אצלה, י. לא עזר לה בתקופה הזאת , לא ידוע לי , היא הייתה קוראת לי כל הזמן רק אני עזרתי לה” (עמ’ 7 לפרוטוקול ש 17-20).

    27.מר י.ט. העיד אף הוא כי היה לו קשר ספונטני עם התובעת, הוא אבי הבנות התאומות אשר נולדו לתובעת אולם, אינו משלם מזונות מאחר ויש לו חובות ואינו יכול לעזור לילדיו. בהמשך העיד כי אינו רוכש אוכל או ביגוד לילידיו ולעיתים אמו באה לבקרם ורוכשת להם “מתנה קטנה” (עמ’ 8 לפרוטוקול ש’ 26-30).כן העיד כי מתגורר הוא בבית אמו, אינו לן בבית התובעת ובא רק לבקר את ילדיו. אשר למועד בו נמצא בשעות הבוקר המוקדמות בבית התובעת במיטתה, העיד כי:

    “יש הרבה צירופי מקרים בחיים, ואם הייתי איתה לפני כן , ובדיוק באה החוקרת, גם ביליתי איתה שהיה לי קצת כסף. לשאלתך לא הלכנו לאירועים משפחתיים ולא חגגנו יחד חגים וגם לא שבתות, האימהות משני הצדדים לא אהבו את הקשר הזה, זה היה סוג של בסתר. היא אף פעם לא באה איתי לאירוע משפחתי ואני גם לא הלכתי איתה לשום אירוע משפחתי”.(עמ’ 9 לפרוטוקול ש’ 3-7).

    28.מכלול הראיות והעדויות אשר נשמעו בפנינו מובילים למסקנה כי לא הוכח כי התובעת ומר י.ט. מקיימים משק בית משותף, מנהלים זוגיות או יחידה משפחתית תוך תמיכה כלכלית האחד בשני. נהפוך הוא. מהמסכת העובדתית אשר הוצגה בפנינו עולה תמונה ברורה על פיה התובעת ומר י.ט. הם הורים לתאומות ואף מבלים יחדיו , נוסעים למקומות בילוי משותפים ומנהלים מערכת יחסים אינטימית המבוססת על קרבה גופנית. עם זאת במערכת היחסים המיוחדת אשר נרקמה בין השניים אין סממנים של ניהול משק בית משותף המעיד על חיי משפחה משותפים כמנהג בעל ואישה הדבקים האחד בשני וקשורים בקשר של גורל חיים משותף. לא הוכח כי מר י.ט. תומך באופן כלכלי בדרך כלשהי בתובעת או בילדיה, לא הוכח קיום חשבון בנק משותף או רכישות כלשהן לתובעת או לילדיה. כמו כן לא הוכח כי התובעת ומר י.ט. מתגוררים יחדיו ולמעשה למעט ביקור אחד בו נמצא מר י.ט. בבית התובעת , לא הוצגה כל ראיה המעידה על מגורים בבית התובעת.

    29.נוסף על כך, טענת הנתבע על פיה מר י.ט. אינו מתגורר בבית אמו אינה נתמכת בראיה כלשהי, ולא הוגש תצהיר ממנו עולה כי אמו של מר י.ט. מסרה כי אינו מתגורר בביתה. כמו כן לא נערכה ביקורת נוספת בבית התובעת למעט הפעם היחידה בה נמצא מר י.ט. ביתה, אשר כאמור איננה מעידה על מגורים משותפים.

    30.לאור כל המקובץ, תמהים אנו הכיצד בסס הנתבע החלטתו בדבר שלילת הגמלה, מבלי שהוצגה או נשמעה עדות כלשהי לעניין מגורי מר י.ט. (למעט מועד אחד בודד) בבית התובעת , לרבות המצאות חפצים אישיים של מר י.ט. בבית התובעת. כמו כן לא ברור הכיצד בסס הנתבע את הטענה לתמיכה כלכלית של מר י.ט. בתובעת, בהעדר כל ראיה ולו לכאורה להוכחת הטענה אשר הוכחשה על ידי התובעת , אמה ומר י.ט. בעצמו. לא נעלמה מעניינו העובדה כי לשניים ילדים משותפים וכעולה מהתמונות אשר נמצאו ברשתות החברתיות מבלים הם יחדיו . עם זאת , שני הצדדים העידו והבהירו מהו טיב הקשר ביניהם באופן שאינו מלמד כאמור על קשירת גורל וחיים יחדיו. העובדה כי לשניים ילדים משותפים היא לבדה , בהעדר ראיות אובייקטיביות נוספות המלמדות על ניהול משק בית משותף ומגורים משותפים, אינה מלמדת על קיום קשר זוגי.

    31.זאת ועוד. אנו סבורים כי ככל שהיה על הנתבע לדון במועד הרלוונטי להליך זה בשאלה האם יש להכיר בתובעת כ”ידועה בציבור” של מר י.ט., היה משיב הוא על השאלה בשלילה בהעדר כל סממן לרכוש משותף, חשבון בנק משותף, תשלום לחברת חשמל, תשלום חשבון מים או ארנונה , תשלום הוצאות מחייה ועריכת קניות לקיום יום יומי המעידים על ניהול משק בית משותף.

    כמו כן ברי כי לצורך קביעת מעמד התובעת כ”ידועה בציבור” של מר י.ט., הנתבע לא היה מסתפק במועד אחד בלבד בו נמצא הוא בדירתה בשעות הבוקר המוקדמות, ללא כל עדות למגורים יחדיו באופן עקבי וממושך.

    סוף דבר

    32.לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להתקבל.

    33.משעה שהתובעת מיוצגת על ידי הלשכה לסיוע המשפטי, יישא הנתבע בהוצאות התובעת בסך של 2,000 ₪ , אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום.

    לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי בירושלים, תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.

    Picture 1

    ניתן היום, י”ז אב תשפ”א, (26 יולי 2021), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.

    תמונה 3

    תמונה 2

    תמונה 4
    נציג עובדים מר אבשלום אייזנר רוית צדיק, שופטת,

    סגנית נשיאה

    נציגת מעסיקים גב’ שלומית לוי

https://www.psakdin.co.il/Court/%D7%91-%D7%A0-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%97-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99_4#.YSTC4o4zbIU

1 thought on “הפסד צורב לעו”ד עו”ד דנה קוסקאס כהן (מל”ל) השופטת רוית צדיק קבעה שזכותה של כל אישה וגרושה (סנדרה ברדה) להחליט אם הגבר ידוע בציבור או שהגבר הוא דילדו אנושי לשעשע נשים מינית

  1. פשוט סדום ועמורה, אני מקווה שיהיו עוד אתרים כאילו שמביאים את האמת שמערכת המשפט מנסה להסתיר.

    בשבילי בעלי האתר ראויים להדליק משואה ביום העצמאות, הם אילו שעושים מלאכת קודש אמיתית לציבור כולו

    זה אני אומר ממעמקי ליבי

    הנסיון בסדום בשירותי יח”צ ובעריצות להמציא אמת אלטרנטיבית כמו על “עבודת הקודש” של הרווחה או “גיבורות” שהדליקו משואה ביום העצמאות – לא יעבוד – הציבור לא טיפש, הוא חי רואה את המציאות ביחוד ציבור האבות הגרושים ונפגעי מערכת אחרים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *