הפסד צורב לעו”ד דורית דרמן שעודדה ניכור הורי אצל ארז שני: טענת האם ש”אני מסכימה אבל הילדה לא רוצה לראות את האבא” היא טענת סרק וחטפה 10,000 ש”ח הוצאות

דורית דרמן מייצגת נשים מנכרות בטענה שהילדה לא בא לה שיהיה לה אבא

אמא לילדה בת 11 מנתקת את הבת מהאבא שלה.  היא מיוצגת ע”י עו”ד דורית דרמן שמעודדת את האישה לנכר את הבת מהאבא.  הטענה העיקרית של האם המנכרת היא “אני מסכימה למפגשים אבל הבת לא רוצה“.

התיק הגיע לארז שני, אחרי שבזמנו היה מטופל אצל הקוקסינל נפתלי שילה (שעלה למחוזי ע”ע דוס מנחוס).

בגלל שנפתלי שילה לא דאג לשים סנקציות למניעת קשר בין האבא לבת בפסק הדין שלו, התאפשר לאישה נאלחת זו עם העו”ד שלה דורית דרמן לנכר ולנתק את האבא מהבת שלו.

דורית דרמן מייצגת נשים מנכרות בטענה שהילדה לא בא לה שיהיה לה אבא
דורית דרמן מייצגת נשים מנכרות בטענה שהילדה לא בא לה שיהיה לה אבא

טענת “הילד לא בא לו”

בפסק דין זה השופט ארז שני דוחה לחלוטין את הטענה שכל הנשים משתמשות בה שהאם אומרת: “אני רוצה, אבל הילדה לא רוצה”.  ארז שני קובע שזו חובתה ההורית של האם לגרום למפגשים ואם היא נכשלת בחובתה ההורית, יש להפעיל נגדה ארגז כלים מדורג שמתחיל בטיפול ונגמר בסנקציות כולל שימוש בהוצל”פ נגד האישה הזו.

יפה שבאת כוח הגבר הצליחה לנתב את התיק לארז שני.  אבות רבים נלחמים להגיע אליו ומי שחוסם את זה אלו השופטים שמתעסקים בתיקים השוטפים  ומעודדים את הניכור ההורי (לצרכי סחיטת הגבר).

מה שמפריע לנו בפסק דין זה שהשופט ארז שני עדיין לא הפנים שלא צריך שום טיפול ושום ארגז כלים מדורג.

פסיקה אחת שאומרת שברגע שהילדה לא מגיעה למפגש עם האבא שלה המזונות מבוטלים עד להחלטה אחרת, ואז תמיד הכל בא על פיתרונו…. ופתאום הילדה כן רוצה לפגוש את האבא – כי הילדה יודעת שאם היא לא “תרצה”, הכספומט נסגר.

ממתי 10,000 ש”ח הוצאות נגד אישה זה “הוצאות ראליות”???

ועוד מה שמפריע לנו זה זה:    “לאור התוצאה אליה הגעתי ומשעה שהתגובה לבקשה נתפסת כבלתי סבירה מבחינת הפעלת התחייבויות האם, תישא האם בהוצאות האב בסך 10,000 ₪ ואולם האם לא תהא חייבת לפרוע את ההוצאות אם יחודש הקשר בין הקטינה לבין אביה ויתקיים באופן רציף תוך 60 ימים מהיום”.

בתמונה:  באת כוח האב רות דיין וולפנר בשוק שקיבלה רק 10,000 ש”ח הוצאות העלולות להעלם אחרי 60 יום, כאשר גבתה 100,000 ש”ח + מעמ מהלקוח.

רות דיין וולפנר פוערת לוע אחרי שקיבלה 10000 שח הוצאות במקום 100000 שח
רות דיין וולפנר פוערת לוע אחרי שקיבלה 10000 שח הוצאות במקום 100000 שח

 

סליחה, אבל למה לעשות הנחות לאישה הזאת?  היא הפסידה במשפט.  ניתן פסק דין.  הלקוחה של דורית דרמן גרמה לגבר הוצאות אצל עו”ד יקרה ו”יוקרתית” (“בוטיקאית”) שאצלה טיפול כזה הוא מעל 100,000 ש”ח.

למה פתאום ההוצאות “לא ראליות”, למה פתאום מוחלים לאישה על ה 10,000 ש”ח אחרי 60 יום????  גם ארז שני עדיין שבוי בקונצפציות מיושנות שאסור להטיל על נשים הוצאות גבוהות, אסור לבייש אותן כמו שמביישים גברים, ויש לגונן עליהן בצמר גפן – גם אם הגרושה מתנהגת כמו חיית טרף היוצאת לצוד טרף מדמם.

מי זה מכון מפגשים?

מרכז מפגשים נוסד ומנוהל על ידי דליה אראל (M.S.W.), פסיכותרפיסטית, מטפלת ומדריכה זוגית-משפחתית מוסמכת טל.  054-4512286, יפעת בראל(M.A.), מטפלת זוגית-משפחתית מוסמכת טל. 054-4360380, וחגית אוזן  ( M.A)  מטפלת זוגית ומשפחתית טל.  054-4494545.

לטענתם “במסגרת הטיפול מקבל כל אחד מבני המשפחה טיפול בנפרד כשלילד הסרבן מוצמד מטפל מומחה בילדים ובבני נוער. אחת לחודש נפגשים המטפלים לצורך הבנת הדינאמיקה אצל כל אחד מהמטופלים ותכנון המשך הטיפול. ההתמודדות עם סרבנות הקשר נעשית ממקום של הבנה והכלה. עבודת צוות מאומצת ואינטנסיבית בין מטפלים זוגיים ומטפלים המומחים בטיפול בילדים ונוער, יוצרת אפשרות של ממש לשינוי במערכות היחסים ולבניית קשר בריא בין הילד להוריו”.

דליה אראל מרכז מפגשים אמורה לטפל בניכור הורי אחת לחודש לבחינת דינמיקה
דליה אראל מרכז מפגשים אמורה לטפל בניכור הורי אחת לחודש לבחינת דינמיקה

הבנתם את זה?  אחת לחודש נפגשים להבנת הדינמיקה? אז מתי יסתיים הטיפול? כשהילד בן 18?  ובינתיים האבא צריך לשלם מזונות?????? למה??????

 

להלן כתבה באתר פסק דין 30/11/2020

השופט ארז שני: ילדה לא רשאית “להתגרש” מאבא שלה

מזה שלושה חודשים מסרבת בת 11 להיפגש עם אביה ובביהמ”ש טענה האם שהיא לא מצליחה לשכנע את הילדה. אבל השופט לא קיבל את התירוץ

ארז שני מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דן בבקשה של אב לחדש את הקשר עם בתו בת ה-11: האם טענה שמדובר בילדה דעתנית ואין לה יכולת לשכנע אותה לחדש את הקשר, אבל התירוץ לא שכנע את השופט ארז שני שהזהיר את האם כי אם לא יחודשו המפגשים – היא עלולה לשאת בסנקציות.

האב הגיש בקשה ליישוב סכסוך וטען כי זמני השהות שנקבעו לו עם בתו בהסכם הגירושין לא מתקיימים מזה כשלושה חודשים. האם טענה כי אין לה יכולת לגרום לבת לקיים את זמני השהות או להיות בקשר עם אביה. היא תיארה את הילדה כדעתנית וציינה כי אין סיבה ממשית לניתוק הקשר אף שהילדה אמרה לה שלא מצא חן בעיניה שהאב צעק על אדם אחר ברחוב.

השופט ארז שני הבהיר כי התנהגות האב ברחוב והאפשרות שהוא “צעקן” באופיו אינם מקנים זכות לילדה “להתגרש” ממנו. הוא הדגיש כי כשנקבעים זמני שהות, כל שהיה של הקטין בבית ההורה האחר שלא בזמנים המוקצים לו ובלא היתר מבית המשפט היא בלתי חוקית.

 

ארז שני הוסיף כי למעשה, כשהאם נמנעה מלומר לבת שאסור לה להיות איתה בזמני השהות שנועדו לאב היא מכניסה את עצמה למצב של הפרת הוראה חוקית על כל המשמעויות הפליליות הנובעות מכך.

 

ארז שני הדגיש שתירוץ של הורה שלפיו “הילד לא רוצה” להיפגש עם ההורה השני, ובכך מציב הקטין בחזית המחלוקת, הוא מעשה לא ראוי. “הורה משמורן, האם במקרה זה, חב באחריות לקיום הקשר עם ההורה האחר”, הבהיר השופט והוסיף כי אין לאפשר לקטין להכתיב להוריו איך להתנהג.

בפסק הדין של ארז שני נקבע שהצעתה של האם באמצעות עו”ד דורית דרמן כי אביה, סבה של הקטינה, יכריח את הילדה להיפגש עם האב מעציבה אותו שכן היא מבטאת את עמדת האם שמראש מתפרקת מחובתה להפעיל סמכות ולהסביר לילדה שהיא לא יכולה לנתק את הקשר עם אביה.

אין לאפשר לקטין לעשות ככל העולה על רוחו“, נכתב. “לבת 11 יש 11 שנות חיים והתוצאה היא, כמקובל בילדים, פרשנות שיכולה להיות פרשנות קיצון של אירועים של מה בכך”.

מדרג אמצעים מיותר לניכור הורי – למה לא להפסיק מזונות לאלתר????

השופט ארז שני ציין שכשהמטרה היא חידוש הקשר יש בידי בית המשפט מדרג אמצעים. ראשית, בית המשפט מזהיר את ההורה שפוגע בחידוש הקשר בדבר אי חוקיות מעשיו. שנית קובע בית המשפט דרכים טיפוליות לחידוש מהיר של הקשר. אם מי מההורים לא משתף פעולה עם הטיפול ומתחילות להישמע טענות כי הוא לא מצליח להביא את הקטין לטיפול, אין לבית המשפט ברירה אלא לנקוט בסנקציות כמו קנס, הגבלת רישיון הנהיגה וחשבון הבנק, הגבלת היציאה מהארץ ועוד.

כשכל אלה לא עוזרים, הסנקציות עלולות לכלול גם הפקעה של חלק מהמשמורת והוצאת הקטין מהבית. השופט הסביר לאם כי כרגע היא נמצאת בשלב האזהרה ועליה להבהיר לבת כי הוא אינו מרשה לה לא להיות בקשר עם אביה.

 

במקביל הפנה השופט ארז שני את הצדדים לטיפול לצורך חידוש הקשר. האם חויבה בהוצאות של 10,000 שקל שלא ישולמו אם הקשר יחודש בתוך 60 יום.

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5852872,00.html

להלן פסק הדין:

בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו   י”ס 37125-10-20 א. נ’ פ. ש.

לפני כבוד השופט ארז שני
המבקש:  ע. א.
באת כוח המבקש – עורכת דין רות דיין-וולפנר
נגדהמשיבה:  ס. פ.
המשיבה ובאת כוחה – עו”ד דורית דרמן

פסק דין

עניינם של הצדדים התברר בשעתו לפני כבוד סגן הנשיא כתוארו דאז, השופט שילה.

והנה ואין הדברים במחלוקת, נפתח תיק יישוב סכסוך שעניינו המרכזי הוא נתק בקשר שבין קטינה כבת 11 לבין אביה.

מאליו ברור שכאשר טוענת האם בכתב וגם בעל-פה שהיא מסכימה כי זמני השהות הנקובים בהסכם שבין הצדדים יתקיימו, אלא שאין בכוחה לגרום לבת לקיימם או להיות בקשר עם אביה, אין גם כל תכלית ותוחלת להליך של משא ומתן בין הצדדים או להליך יישוב סכסוך, שהרי מה יאמרו הצדדים ביחידת הסיוע? זה יאמר “רוצה אני בקשר עם בתי” וזו תשיב לו “צודק אתה, אבל אין ביכולתי לעשות מאום”?

הורתה נשיאת בית המשפט העליון לשופטי המשפחה לקיים דיון תוך ימים בסוגיות של ניתוק קשר בין קטין לבין הורה ואומר, כי שלושה חודשים של נתק הם בהחלט זמן אשר ניתן לכנותו המתנה ראויה מחד ופניה מהירה מאידך לתיקון מה שאירע.

אני מורה למזכירות לשנות את המותב העיקרי אשר הוקצה לתיק ואשר עדיין לא טיפל בו, כך שענייניהם של הצדדים יתבררו לפניי.

כתבתי בשעתו שמעורבות בית המשפט תיעשה כאשר הנתק בקשר נגרם ללא צידוק סביר לנתק בקשר.
גם האם אינה טוענת שיש הצדקה לנתק בקשר ואם צריך מישהו לשמוע את דעתי, אומר כי אי שיתוף פעולה של האב ב… כלשהו או התנהגותו ברחוב עליה נמתחת ביקורת על-ידי הקטינה כי הוא צועק או מרעים בקולו על פלוני אחר בוודאי שאיננה צידוק כלשהו ליתן לקטין בן 11 זכות שאין לו בדין “להתגרש” מהורהו. גם האם אינה סוברת כי לקטינה זכות שכזאת והיא למעשה טוענת שאין בכוחה לעשות דבר.

כתבתי בעבר ואדגיש שוב, כי כאשר נקבעים זמני שהות, כל שהיה של קטין בבית ההורה האחר שלא בזמנים המוקצים לו ובלא היתר מבית המשפט היא בלתי חוקית.

למעשה, כאשר נמנעה האם מלומר לבת “אסור לי לאפשר לך להיות איתי ובביתי בזמני השהות שנועדו לאביך” וכאשר היא נמנעת מלפנות לבית המשפט לבקש רשות כך לנהוג, אזי היא מכניסה עצמה למצב של הפרת הוראה חוקית, שהרי ההסכם פסק דין הוא.

אולי טוב שיידע הציבור כי “אומץ הלב” שבטיעון: “זה הקטין לא רוצה” ובכך הצבתו של הקטין בחזית המחלוקת היא מעשה שאינו ראוי.

הורה משמורן, האם במקרה הזה, חב באחריות לקיום הקשר עם ההורה האחר, שאם לא כן לא רק שאין הוא ממלא את חובתו כמשמורן, דהיינו זה המופקד על ניהול חיי השגרה של הקטין, אלא שהוא חוטא גם לחובתו כאפוטרופוס.

לא מעט נכתב על כך, כי מתן אפשרות לקטין להכתיב להוריו מה ואיך, עלולה לגרום לנזקים בעתיד שכן מוענק לקטין כוח שאינו כפי גילו.

אומרת באת כוח האם כי חובתי לפגוש בקטינה והיא צודקת, בוודאי שאפגוש בקטינה.
אלא מאי, שאני אומר כאן ועכשיו – אם מקווה האם שהקטינה תאמר לי שאינה רוצה לפגוש את אביה וגם אני אציית לרצונה – שווא עמלה.

המעיין בנוהל שיצא תחת ידי נשיאת בית המשפט העליון בסעיף המטרות יגלה כי הדין הישראלי אשר גרם להוצאת הנוהל קובע במפורש כי יש לפעול לחידוש קשר באין צידוק ראוי.
תירוץ של הורה לפיו ילד בן 11 הוא הקובע, הוא בבחינת תירוץ שלא יכירנו מקומו ואי הבנה מצד האם, הפעם של הבנת תפקידה של משמורן.

כשמציעה לי האם שאולי הסב, כנראה אביה של האם, הוא שיטפל בהכרחת הילדה, עצוב לי לשמוע זאת שכן האם מראש מתפרקת מחובתה להפעיל סמכות ולהסביר לקטינה כי אין היא יכולה לנתק את הקשר עם אביה.

אחזור על שכתבתי בעבר ואומר, הדין בישראל מתחשב ברצונו של קטין בוודאי כפי גילו ובגרותו, אך אין הוא מאפשר לקטין לעשות ככל העולה על רוחו.

לו היתה הקטינה שהאם מציגה אותה כדעתנית מודיעה לי כי היא חפצה לרכוש דירה, לא הייתי מאשר את העסקה; לו היתה הקטינה מודיעה לי שהיא חפצה לנהוג, לא הייתי מתיר לה לנהוג ולמעשה לא הייתי צריך לעשות אף אחד מאלה מן הטעם הפשוט שקטין לא יכול לעשות ככל העולה על רוחו וזכויותיו בדין מוגבלות, כך גם כשירותו המשפטית.

אותם זכויות שניתנו לקטין ואשר הוגבלו בחוק מוענקות לשני הוריו ולא רק לאם ואף אחד מהוריה של הקטינה איננו מסכים כי הקטינה תנתק קשר עם אביה, בין אם כשל הוא ב…., בין אם לא שיתף הוא פעולה ב…, בין אם צעקן הוא ובין אם לאו.

אנו מכירים בעובדה שחוש המידה של ילדים הוא כפי גילם.
לבת 11 יש 11 שנות חיים והתוצאה היא, כמקובל בילדים, פרשנות שיכולה להיות פרשנות קיצון של אירועים של מה בכך.

הבעיה מתחילה כאשר הורה אינו רוצה או אינו מסוגל לומר לילדו כי אין לו את הכוחות ולא טוב שיפעיל כוחות לנקיטת צעדים דרסטיים שהם בראי האדם הסביר חסרי חוש מידה.

כאמור, הדין הישראלי מטיל על הורה משמורן אחריות מוגברת לוודא קיומו של קשר עם ההורה האחר, שאם לא כן יוטל ספק ביכולתו של הורה לשמש כמשמורן.
אולי לנישה זו ניסתה להיכנס באת כוח האב כשביקשה ממני לקבוע משמורת משותפת כאן ועכשיו.

אומר, כי בתי המשפט תוך שהם פועלים בנהלי העבודה עליהם הורתה נשיאת בית המשפט העליון, עניינם אינו בניכור הורי במובן של “תיוג” מי מההורים כמנכר.

כאשר לא מדובר במקרה ברור, הניסיון לעסוק בשאלה מי מנכר ומי לא הוא כמעט “אויבו” של התהליך, שכן יגרום הוא לביטול זמן על הבירור והדגש הוא על חידוש הקשר, לא על “תיוג” ההורה.

משעה שהדגש הוא על חידוש הקשר (וראה הכותרת לנוהל שהוציאה נשיאת בית המשפט העליון), צריך להבין שכמו בתחומים אחרים, פועל בית המשפט במדרג:

ראשית, נותן בית המשפט לזה אשר פוגע בחידוש הקשר ולעתים אין זה המשמורן, את האזהרה הדרושה בדבר אי החוקיות ותוך מתן הסבר כי אי החוקיות משפיעה לא רק במישור האזרחי אלא גם במישור דיני העונשין לעניין הפרת הוראה חוקית ולצערנו כבר היו מי שמצאו עצמם נושאים בסנקציה העונשית.

שנית ובמקביל, קובע בית המשפט דרכים “טיפוליות” לחידוש מהיר של הקשר בין הקטין לבין ההורה איתו אין לו קשר.

אל תיפול טעות – הטיפול הוא טיפול אשר ניתן על-ידי אנשי מקצוע, אך אין מדובר בטיפול אשר נועד לפתור את קשייהם הרגשיים של בני המשפחה. תכליתו של הטיפול הוא לחדש את הקשר.

מצליח הטיפול ולרוב הוא מצליח – מה טוב.
מסרב מי מההורים לשתף פעולה עם הטיפול ומתחילות להישמע טענות שאין הוא מצליח להביא את הקטין גם אל הטיפול – לא נותרת לבית המשפט הברירה אלא להתחיל ולפעול במדרג הסנקציות השמורות לו.

סנקציות אלה נפרשות על פני 4 תחומים: תחום אחד נוגע כפי הקיים בכלל בשאלות של אכיפת זמני שהות, לסנקציות כספיות.

השוויתי בשעתו את ההליך הנוגע לחידוש קשר להליך המתנהל על-פי אמנת “האג”, על קווי הדימיון המחייבים התערבות מהירה ובירור מהיר ואולי עוד נקודת דימיון יכולה להימצא ב”יוקר” הסנקציות.

התחום השני המופעל לרוב כאשר לא עוזרת הסנקציה הכספית נוגע לסנקציות שיכול בית המשפט להפעיל והן מרוכזות גם בחוק ההוצאה לפועל – לאמור, הורה המפריע לחידוש הקשר ואינו פועל לחידושו עלול למצוא עצמו מפקיד את רישיון הנהיגה שלו, מתקשה להחזיק בחשבון בנק, מתקשה לצאת מן הארץ ועוד וכבר יש בידינו פסיקה הקובעת את זכותו של בית המשפט להשתמש בסנקציות שבחוק ההוצאה לפועל.

התחום השלישי נוגע לשיתוף המשמורת לא כי יחסי ההורים טובים, אלא כיוון שמדובר בהפקעה של חלק מהמשמורת מן ההורה המכביד על חידוש הקשר ואולי בהקשר זה כדאי גם לראות שכאשר ממנה בית המשפט אפוטרופוס לדין לקטין, מביע הוא חוסר אמון בעיקר בהורותו של זה אשר אפשר ניתוק קשר ללא הצדק.

את התחום הרביעי כבר הזכרתי והוא נוגע, כאמור, לטיפול בזה שאיננו ממלא הוראה חוקית.

במילים אחרות: יכולים אנו להגיע גם למצב בו מוצא קטין לחלוטין ממגוריו אצל ההורה המפריע לחידוש הקשר.

אלא שכל אלה עדיין כפופים לעיקרון שאין עונשין זולת אם מזהירין תחילה.

אם לא הבינה האם עד כה, כותב אני למענה במפורש ומתיר לה גם לומר זאת לקטינה – אנו נמצאים במדרג הראשון, קרי אין אני מרשה לקטינה שלא להיות בקשר עם אביה ואם לא יחודש הקשר – לא טוב יהא הדבר. פשיטא אינני מרשה לקטינה להחליט.

העתירה שבבקשה להשיב את זמני השהות למה שהיו לפני שלושה חודשים כאילו דבר לא אירע נראית לי בלתי סבירה לעת הזו.
מישהו צריך “לתווך” לקטינה את החזרה לזמנים המוסכמים על הוריה לפי ההסכם ובוודאי שאינני סומך על האם שתעשה זאת, כי היא עצמה אומרת “אני לא מסוגלת”.

הואיל וכך מופנים הצדדים למכון “מפגשים” תוך שאני מורה למכון לחדש לאלתר את הקשר בין הקטינה לבין אביה ומאליו ברור כי חובת האם להביא את הקטינה לכל מפגש שיקבע המכון.

באת כוח האב תדאג ליידע את מכון “מפגשים” בפרטי הצדדים, על-מנת שיזמנם.

לעת הזו יישאו הצדדים בשווה בעלות הטיפול במכון “מפגשים”.

המשך הטיפול ודיווחי מכון מפגשים ייעשו בכל תיק שיפתח מי מהצדדים.
הליך יישוב הסכסוך ועיכוב ההליכים תם בזאת.

לאור התוצאה אליה הגעתי ומשעה שהתגובה לבקשה נתפסת כבלתי סבירה מבחינת הפעלת התחייבויות האם, תישא האם בהוצאות האב בסך 10,000 ₪ ואולם האם לא תהא חייבת לפרוע את ההוצאות אם יחודש הקשר בין הקטינה לבין אביה ויתקיים באופן רציף תוך 60 ימים מהיום.

המזכירות תסגור התיק.

אני מתיר פרסום החלטתי זו ללא פרט מזהה כלשהו אודות הצדדים.

ניתנה והודעה היום כ”ב חשוון תשפ”א, 09/11/2020 במעמד הנוכחים.

ארז שני, שופט
https://www.psakdin.co.il/Court/2298229#.YajG0NBBzIU

Print Friendly, PDF & Email

2 מחשבות על “הפסד צורב לעו”ד דורית דרמן שעודדה ניכור הורי אצל ארז שני: טענת האם ש”אני מסכימה אבל הילדה לא רוצה לראות את האבא” היא טענת סרק וחטפה 10,000 ש”ח הוצאות”

  1. אב שכול לילדים חיים

    במצב רגיל , השופט שולח את הילדים לבדיקה של פקידת סעד של הרווחה או “מומחה” בית המשפט או “מכון” שעובד עם משרד הרווחה

    אלה אותם מומחיות בעלי השקפת עולם גזענית שהוציאו לאבא את הנשמה בתסקירים על זכותו לילדיו.

    ההליך לוקח כמה שנים, הילדים גדולים, עורכות הדין, המומחיות והמכונים מתעשרים

    התוצאה – הניכור ההורי לא נפתר וגם לא יפתר, לאבא משלם כרגיל את המחיר.

    ארז שני שונה מרוב שופטות בבית המשפט למשפחה בכך שהוא לא מייצר סחבת של שנים כי הוא מבין שכאשר מדובר בילדים שגדלים זה דיני נפשות ולא צריך “מומחים”

    הוא חריג ולכן מותקף ע”י שדולת הנשים

    מכיוון שציבור צורך גם באופן פרטי שירותי טיפול של “מומחיות” בית המשפט, פקידות סעד לשעבר ועובדות במכוני אבחון

    לדעתי הלא מלומדת ומכוון שמדובר בכספו הפרטי של הציבור, ראוי לציבור לכל הפחות מי מאילו בשוק הפרטי עובדים או עבדו גם במערכת “שמטפלת” באבות גרושים. כאשר כל אחד בהינתן מידע זה יחליט מה הוא עושה בכספו הפרטי.

  2. מעט מדי ומאוחר מדי – למרות זאת ראוי לציין שנראה על פניו שההשופט הזה עושה יותר מעמיתיו ולכן מותקף ע”י שדולת הנשים.

    בתי המשפט למשפחה והרבנות מיותרים, הם גופים שתכליתם התעללות ממוסדת בגברים, יצירת ניכור הורי ע”י גרירת ההליכים שקיימת העדפה ברורה למשמורת הגרושה. אבות גרושים נדרשים רק בעת “להוכיח” את יכולתם להיות אבות טובים, אוסף פקידות סעד לסדרי דין עט עליו ומתעלל בו מחד ומעצים את הגרושה מאידך במקביל כל המערכת פועלת לפגוע באבא הגרוש. אין פלא שרבים מתאבדים, נשארים נכים נפשית ופיזית.

    בסדום מתחוללת שואת אבות גרושים במקביל לאפליה מערכתית של גברים. גברים שיכולים להגר, ראוי שיעשו זאת.

    בסד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Translate »
גלילה למעלה