בשנת 2014 היו מאוד משועממים בפרקליטות וחיפשו לעצמם דרכים חדשות להתפרנס ולנצל את התקציב הפתוח שלהם. בפרקליטות מצאו מישהו שאפילו משועמם יותר מהם. הבחור נקרא אבי דוביצקי.

הלהיט היה צייד פדופילים.  הפרקליט אריה פטר מאוד התלהב מהבחור אבי דוביצקי, והציע לגייס אותו “לגייס” אותו למשמר האזרחי (משהו כמו deputizing) במסגרת פעילותו ללכידת פדופילים, ותוך כדי כך להדריכו, להכפיף אותו לנהלי המשטרה ולראות בו, בהקשר זה, איש משטרה בתפקיד. יש מגמה כזאת בארה”ב במסגרת לחימת הסייבר, וזוהי גם אופציה שיכולה לתת מענה לחלק מהדאגות של בית המשפט העליון כפי שהובאו ברע”פ 1201/12 בעניין קטיעי”.

כל תחנות המשטרה התחילו לעבוד עם אבי דוביצקי ולצוד פדופילים כדי להגן על הוגינות של בנות ישראל הכשרות והטהורות למרות שהן שרמוטות.  באותו זמן תחנות המשטרה נמדדו לפי מספר התיקים שהם פותחים.  תחנה שפותחת הרבה תיקים היתה מקבלת הצטיינויות וקידומים.  זה היה פשוט להיט לנפח את הסטטיסטיקה של מיגור הפשע באמצעות תיקי פח יקוש לגולשים חרמנים.

כאמור, עד לפני כמה שנים היה חי בישראל אותו אחד בשם אבי דוביצקי שהתפרסם כ”צייד פדופילים”.  הוא צד לו וצד לו והניצודים ניצודו וניצודו, עד שנמאס לו והוא עזב למיאמי. שם הוא חי בשלווה הרחק מהביצה הטובענית של מדינת ישראל, מגדל את ילדיו.  חייו שלווים וטוב לו במיאמי. אבל מי שמתעסק בחרא החרא נשאר דבוק אליו. במקום לגדל את ילדיו בנחת הוא חיפש לגברי ישראל בעיות בחור של התחת.

אלא מאי?  מידי פעם הניצודים שלו מטרידים אותו בתביעות לשון הרע שהם מגישים בישראל, ומקווים שבגלל שהוא לא יגיע לדיון הם יזכו בפסק דין שינקה אותם מהכתם של הפדופיליה.

לפנינו דוגמא לאחת התביעות שהוגשה בישראל נגד נתבע שחי במיאמי.  התובע הוא שחקן תיאטרון שחיפש פורקן מיני באפליקציה של אוחצ’ות.  גריינדר.  הנ”ל התכתב עם הצייד דוביצקי והתפתה לבוא לפגוש אותו.  כשהוא בא, המשטרה חיכתה לו.  מאז, לטענתו של השחקן, חייו הפכו לגיהנום והוא הפסיד הרבה הזדמנויות עבודה בתיאטרון……

מה שאנחנו לא מבינים זה למה הוא תובע בישראל כשהאיש אותו הוא תובע חי במיאמי?  מה ייצא לו מזה?  הרי גם אם יקבל פסק דין בהוצל”פ הוא יוכל לנגב את התחת.  ברור שהעו”ד שלו יעץ לו שכדאי להגיש בישראל כי הנתבע יפחד להגיע בגלל שבישראל מוציאים צווי עיכוב יציאה בקלי קלות, ואז התובע זוכה בניצחון טכני “דיפולט”.

מה שהתובע הזה לא ידע זה שלאבי דוביצקי יש חסינות מכוח היותו עובד בשליחות המדינה.  ראו התכתבויות סודיות הנחשפות כאן לראשונה.  אנחנו לא מבינים למה הוא לא תובע את המשטרה ואת אריה פטר, אלי אברנבאל וחיים ויסמונסקי שהפעילו את אבי דוביצקי כ”משמר אזרחי”????

ראו התכתבות לקראת מפגש בפרקליטות בו הוחלט למנות את אבי דוביצקי כסוכן משטרתי על תקן של “משמר אזרחי”

1. חיים ויסמונסקי פותח שיחה

שלום אלי,

לאחרונה פנו אליי כמה פרקליטים המטפלים בתיקי אבי דוביצקי, אשר כזכור החליט לפעול כסוכן פרטי ברשת וטמן פח למאות אנשים(!)  שקלתי להקדיש ישיבה של פורום עבירות מחשב לנושא זה, אך בטרם אני מתקדם בכיוון זה, הבנתי בנוסף כי הפרשה התעוררה אצלך בעבר (אולי הוזכרה באחת מישיבות פרקליטי המחוזות).  חשבתי שאולי נכון לקדם ישיבה אצלך לצורך קביעת קריטריונים להעמדה לדין, ואולי גם לעמדה עונשית, בתיקים אלה.

אודה על התייחסותך. אם תחליט לקדם ישיבה כזאת, ברשותי כמה פרטים על משתתפים פוטנציאליים מהמחוזות השונים.

בברכה, חיים

2. תשובה של אלי אברבנאל

אריה וחיים

אשמח אם תעבירו אלי כמה תובנות שיש לכם לקראת הישיבה הזו המתקיימת ביום ג’ 09:00-11:00 והצעות לעמדה.  כמו כן אשמח לקבל את פסק הדין בנוגע לערוץ 10 אם זמין בידיכם.

אלי

3.  הערות אריה פטר

Date: 11/17/2014 9:08:08 AM

From: “Aryeh Peter”

To: “Haim Vismonski”, “Eli Abarbanel”

“לשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים)” : CC

שאלה בנוגע לתיקי דוביצקי – הצעה לישיבה לאיחוד מדיניות התביעה בנושא:ubject: RE תמצא

אלי (אברבנאל) וחיים (ויסמונסקי) –

האמת היא שהמסמכים שצורפו להזמנה לישיבה מחר משקפים בעיקר פרשנות על העובדות ואופן ההתנהלות של דוביצקי, להבדיל מן העובדות האמיתיות כהוויתן. לפיכך, קשה להתייחס למקרה של דוביצקי באופן ספציפי לפני שנשמע מפרקליטי המחוזות כיצד הוא פועל וכיצד הם עצמם רואים את פעילותו.

אגב, ייתכן שיש מקום לשקול – ככל שדוביצקי הים אזרח שומר חוק בלא קופת שרצים מעל לראשו – “לגייס” אותו למשמר האזרחי (משהו כמו deputizing) במסגרת פעילותו ללכידת פדופילים, ותוך כדי כך להדריכו, להכפיף אותו לנהלי המשטרה ולראות בו, בהקשר זה, איש משטרה בתפקיד. יש מגמה כזאת בארה”ב במסגרת לחימת הסייבר, וזוהי גם אופציה שיכולה לתת מענה לחלק מהדאגות של בית המשפט העליון כפי שהובאו ברע”פ 1201/12 בעניין קטיעי.

ובאשר לעניין קטיעי עצמו, הרי שמדובר בפסק דין נוסף מבית מדרשו של בית המשפט העליון שזורע חוסר וודאות ובלבול, וסופו לשמש תמריץ נוסף לריבוי הליכים על רקע וויכוחים אינסופיים של טיב ה”נסיבות” שיש להתחשב בהן. כך, לפי השופט הנדל, ברור שטענת סוכן מדיח יכולה לחול גם על גום פרטי שאינו פועל כידה הארוכה של המשטרה, וכנראה אף פועל בניגוד לנהלי המשטרה והחוק (פסל 10 לפסק הדין).

גם השופט דנציגר קובע בצורה כוללנית ואמורפית כי “אין זה בלתי סביר כי בנסיבור המצדיקות זאת ייקבע כי יש מקום להחלת הגנת ‘הפח היקוש’ אף ביחס לגופים פרטיים…” (פסקה 3 לפסק דין).

ולבסוף, גם השופט ג’ובראן מצטרף לדברי השופט דנציגר ומוסיף כי “כאשר גוף פרטי נוטל סמכויות המסורות על פי חוק למשטרה, אין הוא פועל תחת המגבלות החוקיות החלות עליה ובכללן על סוכנים מדיחים מטעם הרשות, כגון החובה ליידע חשוד בדבר זכויותיו” (פסקה 6).

אגב, השופט ג’ובראן עצמו מתבטא בצורה אחרת (“התנהלות הרשויות”) בתיק קודם (וראו רע”פ 151/12 פסטרנק נ’ מדינת ישראל).

האמת – יש לי הרבה מה לומר על פסק דין קטיעי – אך לא כאן המקום והזמן, לדעתי, הוא הלך הרבה, הרבה יותר מדי רחוק.

כשלעצמי, אני מוכן להסכים לכך שגוף פרטי שפועל מטעם המשטרה – ואולי אף בידיעת המשטרה / תוך עצימת עיניים של המשטרה, ואשר מדיח אזרח תמים לבצע עבירה מבלי שהיתה לו נטייה קודמת לכך, עשוי להקים טענת הגנה מן הצדק (והשוו: United States v. Jarret, F 3339 (4th Cir) 2003

אני גם מוכן להסכים לכך שגוף פרטי / אדם פרטי שפועל מטעם המשטרה ושפוגע בצורה חמורה ביותר בזכויותיו של חשוד – נניח, מכה חשוד על מנת שיודה בביצוע עבירה – עשוי להוביל לזיכוי (בשל כך שההודאה ניתנה בלא רצון חופשי, להבדיל מטענת הגנה מן הצדק).

אבל איני מוכן להסכים לכך שגוף פרטי שפועל על דעת עצמו, לא כל שכן אם הוא פועל בניגוד לדעת המשטרה והחוק, יכול להקנות “חסינות” לעבריין מפני העמדה לדין / הרשעה אך בשל חטאיו הוא. זוהי תוצאה שאין הדעת סובלתה, וברור שאין דבר כזה במדינות אחרות.

אגב, גם הרציונאל המרכזי של (למצער) השופט ג’ובראן בפרשת קטיעי אינו נקי מספקות. מה לעשות – המחוקק מכיר ב”נטילת סמכויות המסורות על פי חוק למשטרה” לידי אדם פרטי (וראו סעיף 75 לחוק המעצרים), ואף בשימוש בכוח סביר ע”י אדם פרטי. האם צריך לבטל אפוא כתב אישום של מחבל שדקר או ניסה לדקור עוברי אורח ברחובות ירושלים, עקב טענת הגנה מן הצדק, אם עוברי האורח תפסן אותו וביצעו בו “מיני-לינץ”” (קרי, מכות ואגרופים) בניגוד לדעת המשטרה והרשויות? האם זה יהיה הוויכוח בתיקים הבאים מסוג זה שיגיעו לשערי בית המשפט?!

לכך לא אוכל להסכים, וחבל מאוד שבית המשפט שלנו מוביל לתוצאה זו ממש…

אריה

4.  תשובתו של חיים ויסמונסקי

אלי, אתן כמה הערות, גם אם לא מובמות ומסודרות עד הסוף.

1. להבנתי, התיקים של דוביצקי מתחלקים לכמה סוגים: תיקים בהם היה מפגש ותיקים בהם לא היה מפגש.
2. קיימות שתי בעיות מרכזיות בתיקים אלה, בהם סוכן פרטי פועל, על דעת עצמו ללא הנחיה מקצועית כיצד להפעיל סוכנים: האחת, בעיית ההדחה הפסולה. השניה, בעיית התיעוד של הפעילות של דוביצקי.
3. אשר לבעיה הראשונה – כמה הערות:

• לכאורה, קיימת שאלה משפטית האם סוכן פרטי יכול להדיח, או שמא רק סוכן משטרתי יכול, אבל לטעמי, ראוי בהחלט לראות בסוכן פרטי כמי שיכול להדיח אחר. זאת, בדומה לכך שכיום ההנחה היא שאמרת חוץ בפני מי שאינו איש מרות גם כן צריכה להימסר “חופשית ומרצון” ולא רק אמרת חוץ בפני איש מרות.
• אבל ככל שנוצר מפגש, סוגיית ההדחה פחות דרמטית מאשר במקרים ההתכתבות נותרה ברמת השיח בלבד. זאת כיוון שיותר קל להדיח בדיבור מאשר במעשה.
• לגבי מפגש שנוצר, העבירה תהא ניסיון לביצוע עבירת מין, ואז תיווצר שאלת המסוימות אחד על ניסיון אינוס, והתנגדותי הנחרצת לא התקבלה. לבסוף לא הורשע בעבירה זו, של העבירה שתוכננה. מוצע ללכת פה באופן מרחיב לטובת החשוד, דהיים לייחס ניסיון לעבירת מין ברף הנמוך. בפרשת ערוץ 10, בה הייתי מעורב חלקית, הוגש כתב אישום אבל הרכב במחוזי עסק בתיק הזה, לטעמי באופן מופרז לחלוטין ואף שגוי משפטית.
• נקודה מעניינת, שעלתה גם בערוץ 10 – יש כאן ניסיון “כפול”: מצד אחד, ניסיון בלתי צליח כי דוביצקי אינו קטין; מצד שני ניסיון רגיל של קטיעת המהלך לפני השלמתו.
• ככל שלא נוצר מפגש, ניתן יהיה לשקול לטעמי לגנוז ח.ע.צ./חוסר ראיות מהטעמים הבאים: תיעוד חלקי או פגום, הדחה ברמה גבוהה יחסית, אי בהירות מלאה לגבי גיל ה”קטין”.

4. אשר לבעיה השניה – כמה הערות:

• מוצע שלא להישען כלל על עדותו של דוביצקי להוציא החלק של ה”פתיח” המסביר על הסיבה לפעילותו או כדומה. לטעמי, מה שלא מתועד בהקלטות כאילו לא קיים.
• בנוסף, ייתכן שדוביצקי יעזוב את הארץ (אמר את זה השבוע בטלוויזיה ולפני כחודש בעיתון) ויש לשקול את המשמעות של הדברים מבחינה ראייתית: אם הנחקר הודה ואימץ את התכתובות שתועדו במסגרת הודאתו – אין בעיה; אם נתפסו התכתובות במחשבו של החשוד – אין בעיה; אם נתפס על חם – אין בעיה: אבל אם לא נתפס, לא הודה, אין תכתובות במחשבו של החשוד אלא רק אצל דוביצקי – יש בעיה, כי במידה רבה אנו תלויים בעדותו של דוביצקי. צריך לראות כמה תיקים עונים על הקטגוריה הזאת, ולשקול את המשך הטיפול בהם.

5. עוד נקודה: הבנתי שישנם תיקים (אולי בודדים), שבהם דוביצקי התחזה לקטין מעל גיל 14, שאז עשויה להיות משמעות לעניין ההסכמה:

• אם התחזה לקטין מתחת ל-15, עדיין יש את העבירה על חוק למניעת הטרדה מינית, של התייחסויות חוזרות המתמקדות במיניות, גם אם לא הראה הקטין התנגדות לכך. וחלופה זו חלה על קטינים מתחת ל-15 בלבד.
• בין 14-16 אין “מעשה מגונה אסור בהסכמה” כפי שיש “בעילה אסורה בהסכמה”.

נ”ב: נוכח ריבוי המשתתפים הפוטנציאלי בישיבה, כדאי לשקול להזיז אותה לחדר ישיבות למטה.

חיים

PDF

ראו בקשה של יפתח מהתיאטרון להחזרת התפוסים שלו

להלן כתב התביעה של יפתח ג’פרי אופיר נגד אבי דוביצקי 65075-11-18