EDNA LOGO 1
EDNA LOGO 1

השוטר בנצי סאו ביטל אבטחה למנכל עירית קלנסואה ויאם זמירו שהיה ב”רשימת המאוימים” והוא נרצח: “מי שהוא דון ז’ואן מגיע לו למות”

בנצי סאו עובד ציבור שמנהל רומן לא ראוי לקבל אבטחה מרשימת המאוימים

בנצי סאו היה שוטר בכיר.  הוא זה שנפל בפח של זאור חניקשיב וטען שפיצח את תיק הברנוער (יחד עם הפרקליטה אשרת גז אייזנשטיין).   פדיחה ברמה בינלאומית!!!!!   תא 33243-07-12 ע.מ. ויהאם זמירו נ’ מדינת ישראל

לפנינו עוד פדיחה ברמה בינלאומית!!!  בשנת 2010 בנצי סאו החליט להסיר את מנכ”ל עירית קלנסואה ויהאם זמירו מרשימת המאוימים כך שהוא לא היה מאובטח, ואחרי שנה רצחו אותו.  העיזבון של המנוח באמצעות עו”ד עופר בר טל הגיש תביעה נגד משטרת ישראל בגין מחדל הסרת המנוח מרשימת המאוימים בעודו משמש עובד ציבור, מנכ”ל עירייה, קלנסואה, עיר ואם בישראל.

האם המדינה שילמה בסוף?  אף אחד לא יודע.  אורנה פורגש הטילה חיסיון.  מדובר בתיק שהיה בטיפולה האישי של גלי בהרב מיארה.

בתצהירו, בנצי סאו מי שהסיר את הנרצח מרשימת המאוימים וביטל לו את האבטחה אמר שבגלל שויאם הזדיין עם מאהבת נשואה, נעימה גזאווי, לא הגיע לו אבטחה, כי הזמין לעצמו נקמה (רצח) שלא בכובעו כעובד ציבור.

 

בנצי סאו עובד ציבור שמנהל רומן לא ראוי לקבל אבטחה מרשימת המאוימים
בנצי סאו עובד ציבור שמנהל רומן לא ראוי לקבל אבטחה מרשימת המאוימים

הפרקליטה אורנה פורש רשמה במפורש את שם המאהבת:  נעימה גזאווי.  לדבריה “נעימה גזאווי, אשת סודו של ויאם זמירו המנוח, אשר תושאלה במסגרת חקירת הרצח של זמירו- מסרה שזמירו התבטא בפניה על כוונתו לחסל את המנוח (בתיק אחר: מוחמד נאטור) לרבות ביום הרצח עצמו. כן סיפרה שלאחר האירוע אמר לה זמירו “מה נראה לך נעימה, יוסף ידבר במשטרה?”. בנוסף סיפרה שזמירו הביע עניין בחקירת המשטרה- עקב אחר דיונים ופרוטוקולים. באמרות אלה לא ניתן היה לעשות שימוש במשפט הפלילי מכיוון שזמירו איננו בין החיים. יצוין כבר כאן כי בכל מקרה על תשאול זה יוטל חיסיון נוכח החשש לביטחונה של נעימה גזאווי”.

אורנה פורגש מפרטת ש”המדובר בתביעה בגובה כ-23,000,000 ₪ (עשרים ושלושה מיליון ₪) שהוגשה כנגד משטרת ישראל, עיריית קלנסואה וצוות 3 על ידי עיזבונו ויורשיו של המנוח וויהאם זמירו, מנכ”ל עיריית קלנסואה לשעבר, אשר נרצח במרץ 2011. תיק הרצח אינו פעיל ואין צפי להמשך החקירה.

לטענת התובעים, בני משפחתו של זמירו, רציחתו של המנוח שהיה עובד ציבור מאוים, נגרמה כתוצאה מרשלנות המדינה, אשר בהחלטת הסממ”ז הורידה את רמת האיום על המנוח, מדרגה 6 שהינה הגבוהה ביותר, לדרגה 4 שאינה מעניקה הגנה באותה רמה, עד כדי הסרתו מרשימת המאוימים. לטענת התובעים, ההחלטה להסיר את המנוח מרשמת המאוימים  נעשתה ברשלנות וללא הצדקה מקצועית ומקימה חבות בנזיקין. יש לציין כי המנוח נרצח כשנה לאחר הורדת רמת האיום”.

 

אורנה פורגש טוענת שכדי להוכיח את טענת המדינה שהמנוח נרצח בגלל שהוא בעצמו עבריין צריך לפתוח 5 תיקי חקירות סגורות.  אבל אם פותחים אותן, אז הסיכוי שאולי פעם התיקים האלה יפוצחו שואף לאפס.

לדבריה “מחד ברור כי ללא שימוש בחומרים אלו לא ניתן יהיה לנהל את התיק ואת הגנת המדינה, ונאלץ לשלם מיליוני שקלים מהקופה הציבורית לדעתנו ללא שום הצדקה משפטית, מוסרית או ציבורית לתשלום. מאידך, ברור כי מסירת חומרים מתיקים פתוחים יש בה כדי לפגוע באפשרות העתידית- גם אם תיאורטית- לפתיחת החקירה מחדש. בעיה זו מתחדדת בעיקר בהקשר של החומרים הנוגעים לרציחתו של ויאם זמירו עצמו. בעוד שביתר התיקים ניתן להערכתנו להפריד בין החומרים המתייחסים לחשדות כלפי המנוח ו/או לעדויות המתייחסות לפעילותו הפלילית לבין יתר חומרי החקירה לגביהם ניתן לטעון שאינם רלוונטיים לתביעה האזרחית ולהוציא לשם הזהירות תעודת חיסיון על תוכנם  הרי שבתיק הנוגע לרציחתו של המנוח יהיה עלינו לחשוף את מרביתו על מנת להוכיח את טענתינו כי לא נרצח בשל היותו איש ציבור, דבר שוודאי יפגע באפשרות העתידית התאורטית לפענח את הרצח”.

ואורנה פורגש אומרת שהיו על הנרצח האזנות סתר שמראות שהוא היה עבריין, אבל אי אפשר להשתמש בהם בתיק אזרחי, ולכן צריך פתרון יצירתי…..

 

http://anonymousforjustice.net/?q=filebrowser/download/292901

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3962172,00.html

התצהיר של בנצי סאו:  המנוח ניהל רומן והתערבב עם עבריינים

 

לפנינו תצהיר של בנצי סאו אשר מסביר איך עובדת רשימת המאוימים (לפי דרגות שמצטברות על סמך טיפים אנונימיים שמגיעים למשטרה), ולמה החליט למחוק את המנוח מהרשימה.

בנצי סאו טוען שלפי המידע המודיעיני שהצטבר אצלו, המנוח לא היה ראוי להגנה כי הוא היה עבריין בעצמו, וגם בגלל שניהל רומן עם אישה נשואה.

לשיטתו המנוח הזמין רציחות ולמרות שלא היה ראיות, זה שינה את הסיווג שלו מ”מאיים” ל”עבריין שאינו בר הגנה” ובנוסף בגלל הרומן האינטימי, לטענתו, המנוח חשף עצמו לאיומים מפני הבעל של אותה אישה.  בגלל שזה לא על רקע היותו עובד ציבור, אלא בכובעו כדון ז’ואן, לא היה מגיע לו הגנה, ולכן המוות של המנוח מוצדק לחלוטין ואין אחריות למשטרה.

המנוח ויסאם נרצח ב 13/4/2011 ע”י ריסוס רכבו באמצע העיר, וזאת כאשר שבוע קודם לכן זרקו רימון לבית שלו.

הרכב של ויהאם זמירו שרוסס אחרי שבנצי סאו מחק אותו מרשימת המאוימים
הרכב של ויהאם זמירו שרוסס אחרי שבנצי סאו מחק אותו מרשימת המאוימים

בערוץ 7 פרסמו כתבה מודלפת מהמשטרה בזמן אמת שהוא נרצח כי חשף גניבות בעיריה.

 

ואים זמירו נרצח כי חשף גניבות בעירית קלנסואה בנצי סאו הסיר לו את האבטחה
ואים זמירו נרצח כי חשף גניבות בעירית קלנסואה בנצי סאו הסיר לו את האבטחה

תצהיר בני סאו בענין ויהאם זמירו בתיק תא 33243-07-12 ע.מ. ויהאם זמירו נ’ מדינת ישראל

 

קראו את התצהיר בעיון.  האם אתם הייתם מאמינים לבנצי סאו שהיתה לו סיבה להסיר את המנוח מרשימת המאוימים כשהוא מכהן כמנכ”ל עיריה, אחרי שפוטר בגלל שחשף שחיתויות, והחזירו אותו לעבודתו בגלל שזכה בתביעה, ובעיר הזאת כל שני וחמישי זורקים רימונים ומרססים מכוניות????

תצהיר עדות ראשית וחוות דעת מומחה

 

אני הח”מ ניצב בנצי סאו, מספר זהות 056003064, לאחר שהוזהרתי כי עלי לומר את האמת, ואם לא אעשה כן, אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק, מצהיר בזאת, ונותן חוות דעתי בכתב כדלקמן:

  1. אני נותן תצהיר זה כתצהיר עדות ראשית, מטעם המדינה בתיק תא 33243-07-12 ע.מ. ויהאם זמירו נ’ מדינת ישראל.
  2. בנוסף, נתבקשתי לאור ניסיוני המקצועי הרב והשכלתי, לחוות דעתי המקצועית בנוגע לקבלת ההחלטות משטרת ישראל הנוגעות לעניינו של וויאהם זמירו (להלן: “המנוח“), וביחס לנהליי משטרת ישראל הנוגעים לאישי ציבור מאוימים. על כן, חוות דעת זו ניתנת לשם הגשתה כראיה לבית המשפט, במסגרת תיק אזרחי 32243-07/12 ע.מ. וויאהם זמירו נגד מדינת ישראל, והריני מצהיר כי ידוע לי היטב שלעניין הוראות החוק הפלילי בדבר מתן עדות שקר בשבועה בבית משפט, דין חוות דעתי זו כשהיא חתומה על ידי כדין, כמוה כעדות בשבועה הניתנת בבית המשפט.
  3. תצהיר זה ניתן על פי הידוע לי מתוקף תפקידי, על פי מיטב ניסיוני במשטרת ישראל במסגרת התפקידים השונים שעשיתי, ונוכח המומחיות שלי בנושאים העומדים על הפרק, לרבות בסוגיית הטיפול באישי ציבור מאוימים בכלל, והטיפול בעניינו של המנוח בתקופה מסוימת בפרט, וכן לאחר שעיינתי במסמכים רבים הרלוונטיים לתביעה ולעניינו של המנוח, כפי שיפורט להלן.
  4. אבקש להבהיר כי תצהירי וחוות דעתי כפופים לתעודת החיסיון שהוצאה על ידי המדינה ביום 4.3.15, ומכאן שלא אוכל לפרט את מלוא העובדות הידועות לי.

 

 

השכלתי:

  • תואר ראשון במדעי המדינה (BA).
  • תואר שני במנהל עסקים.
  • קורס קצינים מתקדם במשטרת ישראל.
  • לימודי פו”מ (פיקוד ומטה).
  • קורס קציני פיקוד וניהול בכיר במשטרת ישראל.

 

פרטי ניסיוני המקצועי הרלבנטי:

  1. התחלתי את שירותי במשטרת ישראל בשנת 1977, כשהתגייסתי למשמר הגבול.
  2. שרתתי בתפקידי פיקוד שונים בחיל,  ובשנת 1996 מוניתי למפקד חטמ”ר מג”ב צפון.
  3. בפברואר 2001 מוניתי למפקד מרחב מג”ב ירושלים והובלתי את הקמת מערך מג”ב בעוטף ירושלים.
  4. באוקטובר 2004 מוניתי לראש מטה משמר הגבול, וראש מטה תכנון ותאום ההנתקות.
  5. בשנת 2006 מוניתי לעוזר ראש אגף שיטור וביטחון, אגף המבצעים של המשטרה. בנוסף שימשתי כמפקד המחזור הראשון של “תכנית ברק” לאיתור וטיפוח שוטרים מובחרים בקצונה הזוטרה.
  6. בשנת 2008 קודמתי לדרגת ניצב ומוניתי לראש האגף לשיטור וביטחון (אג”מ – אגף מבצעים). בתפקידי זה הוקמה חטיבת האבטחה במשטרת ישראל, שהיא האחראית על כל סוגיית המאוימים במשטרת ישראל. בתפקידי זה, קיימתי וביצעתי עשרות הערכות מצב לנבחרי צבור מאוימים כגון שרים, חברי כנסת, ראשי ערים וכו’ אשר היו מאוימים מתוקף תפקידם. בתפקידי זה הייתי מחויב לבצע הערכות מצב תקופתיות או מיידיות בהתאם לרמת התכיפות. במסגרת תפקידי זה הייתי אחראי גם על הנחיות לביצוע בכל הקשור לטיפול במאוימים. בתפקידי זה מוניתי מטעמו של המפכ”ל לתאם את ביקור נשיא ארה”ב ואת ביקור האפיפיור בישראל.
  7. במאי 2010 מוניתי למפקד מחוז מרכז.
  8. ביוני 2013 החלתי לכהן כמפקד מחוז תל אביב.
  9. היום אני מכהן כמפקד מחוז תל אביב, וסגן המפכ”ל בפועל.
  10. במסגרת שירותי במשטרת ישראל עברתי קורסים שונים ומגוונים, בין היתר, כמפורט לעיל.

 

 

החומר שהווה בסיס לחוות דעתי:

 

לצורך עריכת חוות דעתי הועמדו בפניי המידע והמסמכים הבאים:

 

  1. נהלי משטרת ישראל הנוגעים לסוגיות המאוימים כמפורט בחוות דעתי להלן (נוהל מס’ 03.300.088, נוהל מס’ 90.028.08, נוהל מס’ 90.029.643, נוהל מס’ 90.028.214, נוהל מס’ 90.029.611, הוראת שעה בדבר סדר פעולות בעת איום על איש ציבור/ משטרה נוהל מס’ 90.029.284, מס’ נוהל 04.449.53).
  2. פק”מ אבטחה מנכ”ל עיריית קלנסוואה ממרץ 2010.
  3. תורת הפעלת מערך עובדי ציבור מיום 24.01.11.
  4. פרוטוקולים של וועדות המאוימים הנוגעות לעניינו של המנוח.
  5. מסמך אותו ערך קצין החסיונות של ימ”ר מרכז מיום 13.02.14.
  6. עדויות מתיקי פל”א בהם היה מעורב המנוח כמתלונן או כחשוד לרבות הפארפרזות שנערכו על ידי הגברת ענת קצב ומר עופר מועלם ואשר צורפו לתעודת החיסיון של משטרת ישראל מיום 04.03.15 (תיק פלא 151027-07, תיק פלא 228121-07, תיק פלא 288218-07, תיק פלא 294821-09, תיק פלא 388054-09, תיק פלא 6833-10, תיק פלא 30190-10, תיק פלא 253438-10, תיק פלא 354735-10, תיק פלא 495672-10, תיק פלא 612236-11, תיק פלא 85144-11, תיק פלא 23905-10, תיק פלא 374801-10, תיק פלא 48144-10, תיק פלא 150070-11).
  7. זכ”דים של מר יגאל עזרא מיום 2.2.10 ומיום 23.12.09.
  8. מכתביו של עו”ד עופר בר טל מיום 10.10.10 ומיום 27.03.11.
  9. בנוסף, מתוקף תפקידי ידועות לי עובדות רבות הנוגעות לאירועים נשוא התביעה, ולאורח חייו של המנוח, כפי שאפרט להלן.

א.         טיפול משטרת ישראל בעובדי ציבור מאוימים

א1.        כללי:

  1. ראשית דבר אבקש לציין, כי ביום 4.3.15 הוצאה תעודת חיסיון החוסה חלק נכבד מהנהלים הקשורים לטיפול באישי ציבור מאוימים. חוות הדעת שהוגשה מטעם התובעים מפרה את תעודת החיסיון, הגם שלא ברור כיצד הגיעו נהלים חסויים אלה, המצויים במשטרת ישראל תחת שמירת המידע שבהם, לידי המומחה מטעם התובעים.
    בתצהירי זה אתייחס למידע אותו ניתן לחשוף, בכפוף לתעודת החיסיון.
  2. תורת הפעלת המערך לטיפול במאוימים באגף המבצעים במשטרה עוסקת בהכוונת הטיפול בעובדי ציבור מאוימים, בגופים ציבוריים ובמשטרת ישראל, עפ”י הוראות כל דין, החלטות ממשלה ופקודות משטרת ישראל, וזאת לשם מניעת פגיעה בשלומם של עובדי ציבור/אנשי משטרה, המאוימים על רקע תפקידם, ובני משפחתם ו/או איום העלול להשפיע על תפקודם הממלכתי של אלו. כמו כן, התורה עוסקת בממשקים וביחסי הגומלין בין הגורמים השונים המטפלים במאוימים במשטרת ישראל ומחוצה לה.
  3. במשטרת ישראל הוקם מדור מאוימים, המטפל באישי ציבור ושוטרים מאוימים, והוא שאמון על שמירת הידע הארגוני בכל הנוגע לאופן הטיפול באישי ציבור מאוימים במשטרת ישראל.
  4. מערך הטיפול באישי ציבור/שוטרים מאוימים במשטרת ישראל הוקם בסוף שנת 2002, בעת כהונתו של המפכ”ל שלמה אהרונישקי. זאת, לאחר רצח השר רחבעם זאבי ז”ל והתגברות האיומים כלפי אישי ציבור לרבות אנשי משטרה, ולאור המלצות וועדת החקירה שהוקמה בעקבות רצח השר רחבעם זאבי, וכן לאור חקיקות לקביעת תחומי אחריות בין שירות הביטחון הכללי, לבין למשטרת ישראל בתחום אבטחת אישי ציבור.
  5. כתוצאה מהרחבת היקף האיום על אישי ציבור מאוימים ושוטרים מאוימים (שוטרים מנהריה למשל) הוקמה בשנת 2008 חטיבת האבטחה ומוסד מדור מאוימים.
  6. עובד ציבור מאוים מוגדר כאישיות ציבורית לה נשקפת סכנת פגיעה שלא כדין בגופה, בחירותה, בנכסיה, בשמה הטוב או בפרנסתה שלה או של אדם אחר מתוקף מעמדה הציבורי והמשרה בו היא אוחזת.


א2.        הבסיס החוקי:

  1. הבסיס החוקי לטיפול במאוימים במשטרת ישראל נסמך על מספר חוקים, החלטות ממשלה והחלטות פיקודיות כבסיס לטיפול במערך המאוימים שבאחריות משטרת ישראל, ובהם נכללים בחוקים החלטות הממשלה הבאות:
    • סעיף 3 לפקודת המשטרה אחריות לביטחון הנפש והרכוש.
    • החלטת ממשלה 411 תשל”ה משנת 1975- הגדירה את תפקידי האבטחה בישראל, ותיאום ותיחום תפקידים בין משטרת ישראל לבין שב”כ והגורמים המאובטחים. במסגרת ההחלטה נקבע כי “משטרת ישראל במסגרת אחריותה… אחראית אחריות כוללת לאבטחת הציבור”.
    • החלטת שרים לענייני ביטחון לאומי ב/78, לעניין האחריות על אישים מאובטחים מתאריך 10/10/02 הקובעת כי בהתקבל מידע מודיעיני קונקרטי שקיים איום לשלומה של אישיות שאינה נכללת ברשימת האישים המאובטחים באחריות שב”כ (שאינם חברי ממשלה) יודיע השב”כ למ”י (ולגורמים רלבנטיים נוספים ככל שיש לכך מקום), על מנת שתינקטנה הפעולות הדרושות לאבטחה של אותה אישיות. זאת עד להשתנות הנסיבות שיאפשרו את הפסקת הצעדים שננקטו כאמור לעיל ע”פ שיקול דעתו המקצועי.
    • חוק חסינות חברי הכנסת חובותיהם וזכויותיהם התשי”א 1951- המסדיר את יחסי הגומלין בין משטרת ישראל לכנסת בכל הנוגע להנחיית האבטחה של חברי כנסת מאוימים ועפ”י נוהל שת”פ, הנחייה ופיקוח בין מ”י והכנסת.
    • חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים התשנ”ח 1998 אשר מסדיר את האחריות למינוי, הסמכה והכשרה של ממוני ביטחון ארציים על מ”י בשת”פ עם שב”כ (כל אחד בתחום אחריותו).
    • ב9/12/10 פורסם ברשומות החוק לתיקון פקודת העריות (מס’ 121) התשע”א 2010- החוק נכנס לתוקף ב-1/1/11, ובו נקבעה ההגדרה ל”אשיות מאוימת”, שהיא קובעת למעשה את רשימת הזכאים לסל האבטחה בכפוף לתנאי החוק: “ראש העירייה, ממלא מקומו או סגנו, חבר המועצה, המנהל הכללי של העירייה גזבר העירייה, היועץ המשפטי לעירייה, המבקר הפנימי או עובד בכיר אחר של העירייה, והכל אם קצין מוסמך קבע לגביו כי יש צורך באבטחתו עקב איומים”. יש לציין כי חוק זה נחקק על רקע התרחבות היקף האיומים כלפי עובדי ציבור ושוטרים.


א3.        מדיניות הפיקוד במשטרת ישראל:

  1. ביום 3/2/02 ניתנה החלטת המפכ”ל להקמת מדור אישים מאוימים במשטרת ישראל אשר יספק מענה ייחודי לאישי ציבור/שוטרים מאוימים על רקע תפקידם, תוך הגדרת בעלי תפקידים, וחלוקת האחריות בין הרמה הארצית לרמה המחוזית.
  2. ההחלטה קבעה כי משטרת ישראל תיתן מענה ייחודי לאוכלוסייה מאוימת בשל תפקידה ובכלל זה: סגני שרים, חברי כנסת, שופטים, פרקליטים, ראשי ערים ואנשי משטרה בכפוף להימצאות איום.
  3. הערכות המצב למאוימים המשתייכים לקטגוריה אליה היה השתייך המנוח, אמורה להתבצע באחריות סגן מפקד המחוז ע”פ מקום שירות איש הציבור.
  4. הטיפול המשטרתי במאוים מתבצע ע”י המחוז בו עובד/מתגורר המאוים, או באמצעות הגופים המונחים הכפופים להנחיות משטרת ישראל.


א4.        עקרונות מנחים לאבטחה והפעלת מערך המאוימים של משטרת ישראל:

 

  1. מקורות האיום על עובדי ציבור מאוימים הינם על רקע בסיס פלילי, פח”עי ואידיאולוגי. המידע אודות האיום הנשקף לאנשי ציבור מתקבל על סמך מידע מודיעיני, הגשת תלונה של עובד ציבור, או פגיעה או ניסיון פגיעה בעובד ציבור.
  2. היקף הגורמים המאוימים שאינם בהגדרת אישים מאובטחי שב”כ הינו נרחב, מה שהביא לקביעת קבוצות מאוימים ע”פ היררכיית תפקידים בשירות הציבורי, ולאור זאת הוגדרו שתי קטגוריות לטיפול באחריות משטרת ישראל:
    • קטגוריה א’– קבוצת אישים מאוימים שבאחריות טיפולה הישיר של הרמת הארצית/מדור עובדי ציבור מאוימים – וזאת בגין איום הקיים כלפי הכלולים בקבוצה: חברי כנסת, סגני שרים, רבנים ראשיים, שופטי ביהמ”ש העליון, נשיא ביהמ”ש מחוזי ושלום, יועמ”ש לממשלה, פרקליט המדינה, מבקר המדינה וקציני משטרה מדרגת נצ”מ ומעלה.
    • קטגוריה ב’– קבוצת עובדי ציבור מאוימים שבאחריות טיפולה הישיר של הרמה המחוזית במשטרת ישראל לטיפול ישיר בגין איום הקיים כלפי הכלולים בקבוצה: ראשי רשויות ומועצות, יתר השופטים, פרקליטים בכירים, מנכ”לים של משרדי ממשלה וגופים ציבוריים. עובדי ממשלה, עובדי מערכת אכיפת החוק והמשפט, עובדי רשויות מקומיות ושוטרים עד דרגת סנ”צ. זו הקבוצה אליה השתייך המנוח.
  3. הבסיס החוקי בהנחיית הגופים הגדיר, כי לכל גוף אחריות ישירה לאבטחת האנשים המאוימים שבתחומו.
  4. עובד ציבור (כולל נבחר ציבור לרשות מקומית) מאוים, יועבר לטיפול ולאחריות משטרת ישראל. הטיפול בעובד ציבור מאוים מבוסס על העיקרון בו כל גוף אחראי לביטחון אנשיו ולהקצאת האמצעים לאבטחתו בעת הצורך. עובדי ציבור מאוימים על רקע תפקידם בגופים שבהסדרת הביטחון, ראשי ראשיות ובכיריהם, ושאינם בתחום אחריות שב”כ, שב”ס או צה”ל- מטופלים עפ”י הנחיות משטרת ישראל לטיפול במאוימים.
  5. משטרת ישראל מטפלת באיומים כלפי נבחרי ציבור, עובדי ציבור ושוטרים (להלן “המאוימים”) בהיבטים הבאים: קביעת רמת איום וסל האבטחה הנגזר ממנו, ביצוע האבטחה במקרים המתאימים, ניהול חקירה וסיכול האיום בטיפול מודיעיני וחקירתי. לצורך מימוש אחריות זו, המשטרה פועלת בהתאם לנהלים סדורים שעניינם בקביעת עקרונות מנחים לטיפול במאוימים, הערכת מצב של מאוימים, הפעלת פיקוח ובקרה וקביעת סדר פעולות מקצועיות בעת קבלת איום על איש ציבור מאוים.
  6. קיימות מספר הנחות יסוד שצריכות להתממש לצורך טיפול במאוים: האיום על עובד הציבור יהא על רקע ולאור תפקידו; האיום על עובד ציבור יהא על רק פלילי אידיאולוגי או פח”עי; מימוש האיום יכול להתרחש במסגרת תנועתו של המאוים; חובת שיתוף פעולה של המאוים; עובד ציבור יוגדר “מאוים” רק באם קיים לגביו מודיעין.
  7. בהתקבל מידע, תלונה או אירוע כלפי איש ציבור/שוטר מאוים, המשטרה מבצעת סדרת פעולות חיוניות על ידי גורמים מקצועיים שונים במטרה להבין את תמונת האיום הכוללת בכדי ליצור מענה אבטחתי-מבצעי מהיר ויעיל אל מול האיום, מתוך מטרה לשמור על שלומם של המאוימים. במידת הצורך המשטרה מבצעת גם פעולות חקירה המבוצעות על ידי חוליית אישים מאוימים בחטיבת המחקר, הכל בהתאם לסוג האיום על עובד הציבור.
  8. משהוגדר איש ציבור כמאוים, מקיימים גורמי אח”מ הערכת מצב מודיעינית לצורך קביעת רמת האיום כלפי איש הציבור/שוטר. רמת האיום מדורגת מהקל אל הכבד (רמת איום 1 עד 6) והיא נקבעת בהתאם לתבחינים הקשורים, בין היתר, בתוכן המידע הקיים, סביבת הפעילות של איש הציבור, איומים בעבר על אותה האישיות, אופי האיום וקיום סכנה מוחשית למימוש האיום.
  9. על סמך רמת האיום מבצע מדור מאוימים ניתוח של האיום תוך התייחסות לחומרת האיום ובהתבסס על ניתוח זה יוגדר סל האבטחה כנגזרת מרמת האיום וחומרת האיום. לאחר שהוגדר איש הציבור כמאוים, מתבצעת הערכת מצב חודשית לבחינת האיום. רמת האיום נבחנת מעת לעת, על פי הערכת מצב תקופתיות והימצאות מידע עדכני (לרבות מידע מודיעיני) ומכוון, הנוגע לאיש הציבור המאוים.
  10. במסגרת הערכת המצב, מוזמנים בעלי התפקידים שהשתתפותם בהערכת המצב חיונית, ונאסף החומר הרלבנטי לביצוע הערכת המצב. בדיוני הערכת המצב לוקחים חלק מגוון בעלי תפקידים, וכל אחד מביא מתחום תפקידו, הן את המידע הנדרש, ובהתאם לצורך, גם ממליצים בפני מקבל ההחלטה על המשך טיפול. במסגרת הערכת המצב, נקבע סל האבטחה הנגזר מרמת האיום. האחריות על תיקוף רמת האיום, הינה על סגן מפקד המחוז אליו משתייך המאוים, והוא שאמור אף לקבוע את סל האבטחה.
  11. כאמור לעיל, משהוגדר מן דהוא כאיש ציבור מאוים, מתקיימת לגביו הערכת מצב חודשית, במסגרתה מובא כל המידע שנצבר אודות האיום ומשמעויותיו, ובסופו נקבעת רמת האיום. במסגרת הערכת המצב, מוזמנים בעלי התפקידים שהשתתפותם בהערכת המצב חיונית, ונאסף החומר הרלבנטי לביצוע הערכת המצב. במסגרת הערכת המצב, נקבע סל האבטחה הנגזר מרמת האיום.
  12. במקרים בהם כלפי עובד ציבור מתקבל איום שאינו על רקע תפקידו, יש להעביר את הטיפול להליך חקירתי (באיום) ככלל אזרח. במקרים בהם מזוהה איום כלפי עובד ציבור על רקע תפקידו תבחן השתייכות לקטגוריית המאוימים עפ”י החלוקה שפורטה לעיל.
  13. אציין כי במסגרת הערכת המאוימות שמבצעת משטרת ישראל, מביאים הגורמים המקצועיים בחשבון לא רק את השאלה האם קיים איום על אותו איש ציבור מאוים, אלא גם את היכולת של הגורם המאיים, להוציא לפועל את האיום.
  14. חשוב להבהיר –כאשר איש ציבור מוגדר כאיש ציבור מאוים, האבטחה עצמה אינה נעשית על ידי משטרת ישראל, אלא בהמלצתה, והיא מתוקצבת באמצעות הרשות המקומית, ועל ידי משרד הפנים.

 


ב.         רקע עובדתי רלבנטי:

  1. את המנוח הכרתי במסגרת תפקידי כמפקד מחוז מרכז.
  2. המנוח שימש בתקופה הרלוונטית לאירועים נשוא התביעה כמנכ”ל עיריית קלנסוואה.
  3. במהלך חודש יולי 2009, הוגדר המנוח המאוים ברמת איום 5, וזאת בעקבות ירי שבוצע לעבר ביתו, לרבות ידיעות נוספות, הקשורות לסכסוך בינו לבין ראש עיריית קלנסוואה דאז.
  4. בדיונים שהתקיימו בעניינו של המנוח, נותרה רמת האיום- 5, וזאת עד לחודש דצמבר 2009, אז רמת האיום הורדה ל- 3. מהחומר שהיה בפני הגורמים המוסמכים, עלה כי כנגד המנוח היו איומים, הן על רקע תפקידו והן על רקע אישי לחלוטין.
  5. בתחילת חודש ינואר 2010 הומלץ על הורדת האיום, כשברקע הוגשה תלונה נגד המנוח ע”י גיסתו, בטענה כי המנוח תקף אותה.
  6. ביום 18/1/10 הוחלט בישיבה בראשות ק’ אג”מ מרכז על העלאת רמת האיום לרמה 6, וזאת מאחר ויום קודם לכן, ביום 17/1/10, הושלך רימון לעבר ביתו של המנוח.
  7. בדיונים שהתקיימו ביום 25/2/10 וביום 28/3/10, הוחלט להותיר את רמת האיום 6 על כנה, וזאת חרף העובדה כי היה קיים מידע על מעורבותו של המנוח בפלילים. הותרת רמת האיום על כנה היתה משום שהחקירות אשר ביקשו לברר את מעורבותו של המנוח בפלילים, היו בראשיתן, והחשד טרם התגבש דיו על מנת לשנות את רמת האיום. הנני סבור כי החלטה זו הינה סבירה.
  8. באפריל 2010 הוחלט על הורדת רמת האיום של המנוח לדרגה 4, וזאת בהתאם להתפתחותה של החקירה בדבר החשדות בפלילים שיוחסו למנוח, לרבות מידע נוסף שעמד בפני מקבל ההחלטה. המידע שעמד בפני הצוות המייעץ ומקבל ההחלטה העלה, כי למנוח סכסוכים אחרים על רקע אישי, אשר אינם קשורים לתפקידו הציבורי. כמתואר לעיל, הורדת דרגת האיום נעשתה בהדרגה ולא בבת אחת. זה המקום לציין כי אף שברמת איום 4 לא מקבל המאוים אבטחה צמודה וזקיף, הרי שעדין קיים סל אבטחה שנקבע בהתאם לאיום.
  9. בחודש מאי 2010, לאחר שנבחן חומר הראיות, לאור המידע שהיה בידי המשטרה, ומאחר ולא נמצא כל מידע חדש (כזה שלפיו המנוח מאוים על רקע תפקידו), הוחלט על הסרת המנוח מרשימת המאוימים. בעת הרלבנטית להסרת שמו של המנוח מרשימת האיומים המשטרה החזיקה במידע אשר לימד על התנהלותו של המנוח כמי שמעורב לכאורה בפלילים, ועל כך שהאיומים שנשקפו לו היו על רקע אישי, או על רקע מעורבותו במעשים פליליים. זאת ועוד; נתברר אט אט, כי גם המידע הנוגע לאיומים ממשפחת חדיג’ה (המשפחה של ראש העיר), נגעו לסכסוכים שאינם קשורים לתפקידו הציבורי של המנוח.
  10. מעורבותו של המנוח בפלילים ובסכסוכים אישיים, ואף רומנטיים, חשפה אותו לאיומים אשר אינם קשורים לתפקידו כאיש ציבור (מנכ”ל העירייה), וממילא אינם מזכים אותו בסל אבטחה על חשבון ציבור משלם המיסים. באותה העת, היה בידי המשטרה מידע, לרבות מידע מודיעיני, המלמד כי למנוח היו קשרים עם גורמים עבריינים.
  11. חשוב להבין כי עניינו של המנוח העמיד את המשטרה בפני מצב מורכב – מחד המנוח היה עובד ציבור והיו לגביו איומים על רקע תפקידו. מאידך היה קיים מידע כי המנוח היה מעורב במעשים פלילים חמורים ביותר, וכי למנוח סכסוכים אישיים קשים שאינם קשורים לתפקידו הציבורי. הותרת רמת איום וסל האבטחה בהתאם, היו יוצרים מצב בלתי נסבל בו עבריין מבצע מעשים פליליים בחסות, ותחת שמירה של המשטרה.
  12. גם לאחר שהמנוח הוסר מרשימת המאוימים הוא נחשד במעורבות בפליליים. בתאריך 29/9/10, בוצע בעיר קלנסוואה רצח כפול וחוסל סעדי חדיג’ה, אחיו של ראש עיריית קלנסוואה. מחומר החקירה (תיק הפל”א 374801/10) עולה, כי סעדי חדיג’ה היה היעד לחיסול על רקע מאבקי שליטה בעיריית קלנסוואה, וניסיון של עבריינים להשתלט על מכרזים עתירי תקציב בעירייה. תחילה, המנוח לא נחשד בביצוע הרצח, אך נבדק חשד למעורבותו בניסיון ההשתלטות של אותם גורמים עבריינים. תיק הרצח הכפול נסגר בשל חוסר בראיות להעמדה לדין של החשודים.כמפקד מחוז מרכז הגעתי לזירת הרצח, ובסמוך כך קיימנו הערכת מצב במהלכה הוצגה בפני סקירה מודיעינית אשר הצביעה על המנוח כמי שהוא בעל עניין בסכסוך, ואשר יכול היה להיות חשוד כמי שיש לו אינטרס ורצון, לפגוע בסעדי חדיג’ה, וזאת על רקע רצף של סכסוכים וטינה אישית ביניהם.
  13. כשנה לאחר שהוסר מרשימת המאוימים, ביום 11/4/11, נרצח המנוח.
    כיווני החקירה המרכזיים בחקירת הרצח (תיק פל”א 150070/11), הצביעו על כך שהרצח לא בוצע על רקע תפקידו של המנוח. המניעים המרכזיים לרצח היו שניים: האחד, מניע רומנטי על רקע הסכסוך של המנוח עם בעלה של המאהבת; השני, על רקע הסכסוך עם משפחת חדיג’ה אשר יחסה למנוח מעורבות ברצח סעדי חדיג’ה, אחיו של ראש העיריה. בסופו של יום לא נאספו די ראיות לצורך העמדה לדין והתיק, נסגר.
  14. בנסיבות העניין, אין ספק כי ההחלטה להסיר את שמו של המנוח מרשימת המאוימים, אשר התקבלה על ידי בעלי מקצוע המוסמכים לכך במשטרה, ולאחר שנאסף מארג נכבד של מידע (הן מודיעיני והן חקירתי) היתה סבירה והגיונית, והיא אף תואמת את רוח והוראות נהליי המאוימים, אשר מטרתם הינה הגנה על אישי ציבור מאוימים, מפני איומים הנשקפים להם בשל תפקידם הציבורי.

ג.        התייחסותי לגופו של עניין:          

  1. בעניינו של המנוח, התקיימו כאמור מעת לעת, ישיבות, בהן הועלה המידע הנוגע למנוח. מדובר היה הן במידע מודיעיני, הן במידע חקירתי והן במידע אחר, שהעלו הגורמים המקצועיים.
  2. כך, עלה מעת לעת מידע הנוגע לסכסוכים בהם היה קשור המנוח, שלא על רקע תפקידו הציבורי, וכן לאירועי אלימות שונים בהם היה מעורב המנוח.
  3. בנוסף, מהמידע המודיעיני שהובא בפנינו, לא עלו איומים על רקע תפקידו הציבורי של המנוח, אלא דווקא עלתה תמונה לפיה המנוח היה מעורב בפעילות עבריינית, ולהלן מספר דוגמאות (מלוא המידע המודיעיני פורט במסמך של קצין החסיונות של ימ”ר מרכז):
    • המנוח פנה לאדם שהחזיק באקדח, ללא רישיון, בבקשה שיאבטח אותו.
    • המנוח שלח אחרים להצית את משרדי הגבייה בעיר קלאנסווה.
    • המנוח שלח אחרים לפגוע במחמוד רושדי נאטור, אשר בסופו של יום נרצח.
    • משפחת חדיג’ה ראתה במנוח כמי שהיה אחראי להירצחו של סעדי חדיג’ה, ראש העירייה.
  4. זאת ועוד; במסגרת תיק פל”א 23905/2010 (אירוע בו נזרק רימון על ביתו של המנוח ביום 17.1.10), הוצף מידע לפיו למנוח באותה העת היו מספר סכסוכים, כאשר אחד מבין הסכסוכים היה עם מוחמד רושדי נאטור, דמות עבריינית מוכרת, אשר היה החשוד העיקרי בזריקת הרימון לעבר ביתו של המנוח. במסגרת חקירת האירוע עלה, כי המנוח נקשר לאירועי אלימות שונים, אשר הובילו ככל הנראה לביצוע זריקת רימון לעבר ביתו של המנוח. כשבועיים וחצי לאחר זריקת הרימון, נרצח מוחמד רושדי נאטור (שכאמור היה החשוד העיקרי בזריקת הרימון), וכאמור לעיל, על פי המידע המודיעיני שעלה, נחשד המנוח כמי שקשור לרצח זה. בנסיבות אלה, בחודש פברואר 2010, נחקר המנוח תחת אזהרה, ואחד מכווני החקירה בתיק העלו כי למנוח היתה מעורבות ישירה בגרימת מותו של מוחמד רושדי נאטור.
  5. לאור המידע שהובא בפנינו, החלה להטריד אותנו העובדה, שהלכה והתבהרה, לפיה המנוח מאוים, על רקע סכסוכים אחרים, ועל רקע מאבקים אחרים בקלנסווה, שאינם קשורים לתפקידו הציבורי. כך למשל, האזנות הסתר שבוצעו למנוח אישרו את החשש שלנו שהאיומים להם היה חשוף המנוח היו קשורים למעורבותו של המנוח בפלילים, ולא לתפקידו הציבורי.
  6. רמת האיום אותה יש לייחס לאיש ציבור מאוים, הינה נגזרת של מספר גורמים כאמור לעיל. בוועדות המאוימים, מועלה המידע הרלבנטי על ידי כלל הגורמים, כאשר מטבע הדברים מדובר במידע דינאמי, מה שהופך גם את הישיבות וההחלטות בהן לדינאמיות.מטבע הדברים, ברור כי רמת האיום של איש ציבור אינה נשארת קבועה, אלא היא משתנה מעת לעת, בהתאם להערכת המצב, ולמידע שמובא על ידי הגורמים המקצועיים. כך למשל, ככל שנכנס פחות מידע מודיעיני בקשר לאיום על איש הציבור, כך תהיה נטייה להוריד את רמת האיום.
  7. בין כך ובין כך, כאשר האיום הנשקף לאיש הציבור אינו נוגע לתפקידו הציבורי, יגרע איש הציבור מרשימת המאוימים. הדברים נכונים מקל וחומר, כאשר האיומים על איש הציבור קשורים בחבל הטבור לפעילות עבריינית של איש הציבור.
  8. בעניינו של המנוח, היה ניתן לראות כי על ציר הזמן, נכנס פחות ופחות מידע מודיעיני הנוגע לאיום על המנוח בשל תפקידו הציבורי, ומנגד החל להצטבר מידע מודיעיני לפיו המנוח מעורב בפלילים. לא זו אף זו; ברבות הזמן החלה להצטייר תמונה, על בסיס כלל המידע שנצטבר, לפיה המנוח היה מעורב בסכסוכים שונים, הן על רקע אישי והן על רקע פעילות עבריינית, לכאורה.
  9. בנסיבות אלה, סברתי באותה העת, כי ההחלטה של סגן מפקד המחוז, לפיה יש להסיר את המנוח מרשימת המאוימים, הינה החלטה מידתית, סבירה ונכונה.
  10. בהתייחס למכתב של עו”ד עופר ברטל, אשר הופנה אלי מיום 27.3.11, אציין כי לא מצאתי לנכון לקיים ישיבת מאוימים בדחיפות. המכתב שנשלח התייחס לאיומים שנשקפו לחייו של המנוח, כנטען שם, לכאורה, בשל העובדה כי המנוח נחקר תחת אזהרה בתיק רצח. ככל שאכן היו איומים כאלה על המנוח (ומאחר והמנוח נחקר בחשאי לא ברור מי ידע על דבר החקירה פרט למנוח), הרי שאין המדובר באיום שהינו על רקע תפקידו הציבורי. אילו היה מגיע לידנו מידע בדבר איומים ממשיים הנשקפים למנוח בשל תפקידו הציבורי, אולי היינו שוקלים שיקולים אחרים . בנסיבות אלה חשוב לי להדגיש כי גם אילו היתה מתקיימת בפועל הערכת מצב, לא היתה כל סיבה לשנות את רמת האיום של המנוח ולהגדירו כמאוים בדרגה 6, וזאת משום שלא היה בידו כל מידע שהצדיק זאת (לא מידע מודיעיני ולא אחר).


ד.        התייחסותי לחוות דעתו של המומחה מטעם התובעים:       

  1. כבר בפתח הדברים אציין, כי חוות הדעת של המומחה מטעם התובעים בטעות יסודה, משום שהיא מתבססת על הנחת עבודה, כי האיומים כלפי המנוח הינם על רקע תפקידו. המומחה מטעם התובעים אינו מכיר את החומר המודיעיני, ואת מכלול המידע שהצטבר במשטרת ישראל בנוגע למעורבותו של המנוח בפלילים (לרבות החשדות במעורבות מקרי רצח בקלנסוואה), ולרבות בנוגע לרומן אותו ניהל המנוח, מידע אשר העלה חשד כבד כי המנוח מאוים הן על רקע הרומן שניהל והן על רקע התנהגות עבריינית.
  2. יתרה מכך, חוות דעת המומחה מטעם התובעים אינה רלבנטית, וזאת משום שהיא יוצאת מנקודת הנחה כי המנוח היה זכאי לסל אבטחה, זאת שעה שהמנוח הוסר כלל מרשימת המאוימים, ומשכך לא היה זכאי לסל אבטחה.
  3. כאמור לעיל, ביום 4.3.15 הוצאה תעודת חיסיון החוסה חלק נכבד מהנהלים הקשורים לטיפול באישי ציבור מאוימים. לא ברור לי אילו נהלים עמדו בפני עורך חוות הדעת מטעם המומחים, אולם על פי חוות דעתו, דומה כי או שלא עמדו בפניו כלל הנהלים, או שהוא בחר להתעלם מהוראות רבות המצויות בהן, כפי שאפרט להלן, עד כמה שניתן.
  4. כך למשל, המומחה מטעם התובעים מבסס את חוות דעתו על שני נהלים אליהם הוא מפנה, וזאת בשעה שקיימים נהלים נוספים והוראות שעה, הנוגעים לאבטחת אישי ציבור מאוימים, אשר עודכנו מעת לעת. נהלים אלה הינם מפורטים והם כוללים תורת עבודה, ודרכי פעולה, אשר אינם זוכים להתייחסות בחוות דעתו של המומחה מטעם התובעים, זאת יש לציין, חרף העובדה כי חלק מאותם נהלים, היו קיימים עוד בתקופתו של עורך חוות הדעת, בהיותו מפכ”ל משטרת ישראל.
  5. מספר נהלים הרלבנטיים לסוגיית אנשי ציבור מאוימים (אשר חלקם חוסה תחת תעודת חיסיון), לדוגמה, הינם:
    • נוהל 03.300.088 – הטיפול החקירתי באישי ציבור מאוימים. נוהל זה מטרתו מתן הנחיות לטיפול בתלונות של אנשי ציבור מאוימים, בעת שמתקבלת תלונה הנוגעות לאיום איש הציבור.

      מצ”ב לתצהירי העתק הנוהל – מסומן א’.
    • נוהל 90.028.208 – הערכת מצב לעובדי ציבור ושוטרים מאוימים – נוהל משולב. נוהל זה מטרתו להסדיר את כללי הדיון והאחריות לקיום הערכת מצב, קביעת רמת האיום, וגזירת סל האבטחה למאוים.

      מצ”ב לתצהירי העתק הנוהל – מסומן ב’.
    • נוהל 90.028.214 – פיקוח ובקרה בתחום המאוימים. נוהל זה מטרתו לקבוע פרמטרים לביצוע פעולות פיקוח ובקרה בתחום המאוימים.

      מצ”ב לתצהירי העתק הנוהל – מסומן ג’.
    • נוהל 90.029.611 – טיפול בעובדי ציבור מאוימים, אחריות ועקרונות מנחים. נוהל זה מטרתו להגדיר את עקרונות שיתוף הפעולה ותחומי האחריות בין הגורמים המעורבים באבטחת אישים מאוימים.מצ”ב לתצהירי העתק הנוהל – מסומן ד’.
    • הוראת שעה – סדר פעולות בעת איום על איש ציבור/ משטרה מיום 1.6.2004.
      נוהל זה קובע סדר פעולות שיש לבצע עם קבלת איום על איש ציבור/משטרה.מצ”ב לתצהירי העתק הנוהל – מסומן ה’.
    • נוהל 90.029.284 – סיור ניידות בבתי/משרדי אישי ציבור מאוימים. נוהל זה מגדיר עקרון אחיד לביצוע סיורי אבטחה באזור מתקני הקבע של אישי ציבור מאוימים.מצ”ב לתצהירי העתק הנוהל – מסומן ו’.              
    • נוהל 04.449.53 – הקמת מערכות אבטחה בבתי מאוימים. נוהל זה מסדיר את תהליך התקנת אמצעי המיגון האלקטרוניים בבתי מאוימים.מצ”ב לתצהירי העתק הנוהל – מסומן ז’.
    • פק”מ אבטחה מנכ”ל עיריית קלנסווה מחודש מרץ 2010. פק”מ זה נועד להגדיר את הפעולות הנדרשות לבניית תוכנית למניעת פגיעה במנכ”ל עיריית קלנסוואה בעת היותו מאוים.מצ”ב לתצהירי העתק הנוהל – מסומן ח’.
    • תורת הפעלת מערך עובדי ציבור מאוימים מיום 24.1.11. מטרת התורה הינה הצגת מענה באופן הטיפול של מדור מאוימים במשטרת ישראל, באישי ציבור ושוטרים מאוימים, וכן הסדרת תחומי אחריות בין הגופים השונים לצורך מתן מענה יעיל לאוכלוסיית המאוימים.מצ”ב לתצהירי העתק תורת ההפעלה – מסומן ט’.
  6. כאמור, המומחה מטעם התובעים אינו מתייחס אלא לשניים מבין כלל הנהלים, במובן זה חוטא לאמת.
  7. זאת ועוד; ההמלצות השונות שנותן המומחה מטעם התובעים בחוות דעתו, הגם שנאמרות בשפה כללית ולא עניינית, מתעלמות מהעובדה כי למשטרה תקציב מוגבל, והדבר מפתיע בעיקר מאחר והדברים באים מפי מי שהיה מפכ”ל המשטרה לשעבר, אשר מודע לכלל הבעיות.
  8. חשוב מהאמור לעיל, המומחה מטעם התובעים מפספס את הנקודה המרכזית בתיק זה – המנוח הוסר מרשימת המאוימים, בשל מידעים לפיהם המנוח היה מעורב במעשים פליליים. משהוסר מרשימת המאוימים, לא היה זכאי לאבטחה כלשהי, ולכן גם אין כל רלבנטיות להפעלת הנהלים במקרה דנן, למעט ההוראות העוסקות בהערכת המצב למאוים.

 

ה.        סיכום ומסקנות:

  1. לאור האמור לעיל בתצהירי זה, ולאור מארג המידעים שהצטברו אצל הגורמים המקצועיים ואצל מקבלי ההחלטות, אני סבור שהיה זה נכון, ראוי וצודק להסיר את המנוח מרשימת המאוימים, כפי שנעשה.

 

זהו שמי זו חתימתי ותוכן תצהירי וחוות דעתי אמת.

_________________

ניצב בנצי סאו

 

אישור

הריני מאשר כי ביום ___________הופיע בפני, עו”ד _____________, ניצב בנצי סאו, שהזדהה בפני על ידי תעודת זהות מס’ ___________, ולאחר שהזהרתיו כי עליו להצהיר את האמת, וכי הוא צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן, אישר הנ”ל את נכונות הצהרתו דלעיל, וחתם עליה בפני

__________________

                                                                                חתימה וחותמת  עו”ד

 PDF                                                                                               

 

בנצי סאו תצהיר תביעת עיזבון ויהאם זמירו נגד המשטרה על מוות לאחר שהוסר מרשימת המאויימים
 

 

 

התכתבויות פרקליטות בנושא.  המטפלת היא אורנה פורגש:

 

אורנה פורגש גייסה את עמוס הדר שיעיד נגד שרי אריסון
אורנה פורגש גייסה את עמוס הדר שיעיד נגד שרי אריסון

 

From: Orna Forgash
Sent: Sunday, October 20, 2013 10:38 AM
To: Yigal Schneider; Chen Gilad
Cc: Gali Miyara; Ronit Amiel; Nir Gancharski; Orna Forgash
Subject: ת.א. (מחוזי תל-אביב) 33243-07-12 עזבון המנוח ויאם זמירו נ’ מדינת ישראל ואח’- בקשה דחופה לקיום פגישה אצל פרקליט המדינה
Importance: High

            חן ויגאל בוקר טוב

            לבקשת גלי מיארה ורונית עמיאל, אבקש לקבוע ישיבה דחופה אצל לדור על מנת לקבל החלטה בקשר להעברת חומרים רגישים מתיקים פתוחים, החיוניים         להגנת המדינה במסגרת הליך גילוי מסמכים בתיק אזרחי. התיק האזרחי קבוע ליום 30/10/2013 ומכאן דחיפות העניין. חשוב לציין כי קיימת הסכמה בין         הפרקליטות האזרחית, הפלילית והמשטרה לגבי הדרך הנכונה שיש לפעול אך בשל רגישות העניין ותקדימיות הנושא, מבקשות שתי פרקליטות המחוז שהעניין        יובא לפתחו של פרקליט המדינה טרם הדיון. לישיבה יש להזמין גלי מיארה את רונית עמיאל ואת המשטרה באמצעות מירב אלישוב ואלעזר כהנא.

  1. המדובר בתביעה בגובה כ-23,000,000 ₪ (עשרים ושלושה מיליון ₪) שהוגשה כנגד משטרת ישראל, עיריית קלנסואה וצוות 3 על ידי עיזבונו ויורשיו של המנוח וויהאם זמירו, מנכ”ל עיריית קלנסואה לשעבר, אשר נרצח במרץ 2011. תיק הרצח אינו פעיל ואין צפי להמשך החקירה.
  2. לטענת התובעים, בני משפחתו של זמירו, רציחתו של המנוח שהיה עובד ציבור מאוים, נגרמה כתוצאה מרשלנות המדינה, אשר בהחלטת הסממ”ז הורידה את רמת האיום על המנוח, מדרגה 6 שהינה הגבוהה ביותר, לדרגה 4 שאינה מעניקה הגנה באותה רמה, עד כדי הסרתו מרשימת המאוימים. לטענת התובעים, ההחלטה להסיר את המנוח מרשמת המאוימים  נעשתה ברשלנות וללא הצדקה מקצועית ומקימה חבות בנזיקין. יש לציין כי המנוח נרצח כשנה לאחר הורדת רמת האיום.
  3. מהעובדות והפגישות שנערכו עד כה עלה (בין היתר מקריאת החומרים, מישיבה רבת משתתפים בימ”ר מרכז בנוכחות הגורמים הרלוונטיים הן מהמחוז והן מהמטה הארצי, פגישה שנערכה אצל גלי בהשתתפות רונית עמיאל ופגישה שנערכה אצל גלי בהשתתפות סממ”ז מרכז דאז (וסממ”ז תל-אביב כיום), תנ”צ מוטי כהן אשר קיבל את ההחלטה בדבר הורדת רמת האיום), כי ההחלטה להוריד את רמת האיום של המנוח התקבלה לאחר שהתברר שהמנוח בנוסף להיותו איש ציבור היה מעורב בפלילים. מהחומרים עולה בין היתר, כי היה קיים סכסוך מתמשך בין המנוח לבין ראש העיר המכהן דאז, חדיג’ה ובני משפחתו. הסכסוך נגע בעיקר למריבות על רקע ניסיונותיהם של שני הצדדים לנכס הטבות כספיות לעצמם ולבני משפחתם. כחלק מהסכסוך פנה המנוח למבקר המדינה וקיבל צו הגנה מפני פיטורין. עוד עולה מהחומרים כי המנוח ניהל רומן אסור עם גיסתו (אחות אשתו) ואוים בשל כך על ידי בעלה.
  4. קו ההגנה של המדינה הינו, שאין מקום בנסיבות העניין, להטיל על המדינה חבות בגין הורדת רמת האיום וכי אין על המדינה חובה להמליץ על שמירה מקום בו מדובר באיש ציבור המבצע על פי החשד עבירות פליליות שבגינן הוא מאוים וללא קשר לעבודתו כאיש ציבור-  ובעניננו, טענתנו הינה שנוכח המיידעים לפיהם המנוח היה מעורב בפלילים ההחלטה להוריד את רמת האיום הייתה סבירה . בנוסף נטען על ידינו כי רציחתו של המנוח לא הייתה קשורה להיותו איש ציבור. יש לציין  כי בקדם הראשון אצל השופטת גנות היא הביעה דעתה שבמידה ונוכיח את טענותינו העובדתיות ייתכן ויהיה מקום לדחות את התביעה.
  5. כאן אנו מגיעים לבעיה שלשם פתרונה נדרשת ישיבה דחופה אצל פ.מ. עובר לישיבת קדם המשפט, אותה אין אנו יכולים לדחות.  על מנת להוכיח את טענותינו עלינו לעשות שימוש בחומרים ממספר תיקי רצח שלא פוענחו, אך אין בהם חקירה פעילה כרגע, הם אינם מסונפים כיום לצח”מ ולפי הערכת המשטרה מאחר ואין קצה חוט (ובאחד מהתיקים החשוד העיקרי שהוא התובע נרצח), אין צפי להמשך חקירה פעילה בתיקים.
  6. לשם הוכחת טענתינו הראשונה ולפיה המנוח היה מעורב בפלילים יהיה עלינו לעשות בין היתר שימוש בחומרים מהתיקים הבאים:

א.         תיק פל”א 48144/10  תיק הרצח של מוחמד נאטור בו היה המנוח חשוד. מחומר הראיות עולה כי היה קיים סכסוך בין הנרצח נאטור לבין המנוח זמירו על רקע חשדו של זמירו כי נאטור זרק רימון על ביתו בשליחות ראש העיר חדיג’ה. הראיות הצביעו על זמירו כאחד החשודים והוא נחקר אף תחת אזהרה. בוצעו גם תרגילי חקירה בין סיף מנסור לויאם זמירו ובין יוסף ואחמד נאטור- ללא ממצאים. בסיכומו של דבר התיק נסגר מאחר ולא היו בתיק ראיות ברמה הנדרשת במשפט הפלילי נגד מי מהמעורבים.

            יש לציין כי בתשאול של נעימה גזאווי, אשת סודו של ויאם זמירו המנוח, אשר תושאלה במסגרת חקירת הרצח של זמירו- מסרה שזמירו התבטא בפניה על כוונתו לחסל את המנוח לרבות ביום הרצח עצמו. כן סיפרה שלאחר האירוע אמר לה זמירו “מה נראה לך נעימה, יוסף ידבר במשטרה?”. בנוסף סיפרה שזמירו הביע עניין בחקירת המשטרה- עקב אחר דיונים ופרוטוקולים. באמרות אלה לא ניתן היה לעשות שימוש במשפט הפלילי מכיוון שזמירו איננו בין החיים. יצוין כבר כאן כי בכל מקרה על תשאול זה יוטל חיסיון נוכח החשש לביטחונה של נעימה גזאווי.

ב.         תיק פל”א 374801/10 רצח כפול בקלאנסוואה (הנרצחים-סעדי חדיג’ה (אחי ושל ראש העיר) ווסים נאטור). בתיק זה לא נחשד זמירו כחשוד אך     מחומרים רבים בתיק, עולה חשד למעורבותו בפלילים.

ג.          תיק פל”א 23905/10- זריקת רימון על ביתו של וויאם זמירו – נפתח ביום 17.1.10. קריאת סיכום תיק החקירה מעלה כי  בעדותו של וויאם היו סתירות   לא מעטות. החקירה מגלה סכסוכים שהיו לזמירו עם עבריינים – 2 החשודים. מהחקירה נלמד עוד כי אשתו של וויאם רצתה להתגרש ממנו, וכי וויאם עשה הכל כדי להפליל את מחמוד נאטור (האדם שככל הנראה זרק את הרימון על ביתו של זמירו). מדובר בתיק בו לא הוגש כתב אישום אך אין ספק שיש בו חומרים רלוונטים.

ד.         קיים תיק פלילי נוסף המתנהל בפמ”מ, בו הוגש כתב אישום נגד ראש העיר חדיג’ה בגין עבירה של קבלת שוחד, ולפי מה שנמסר מהמשטרה, ישנם  חומרים רבים בתיק המסייעים להגנת המדינה.

ה.         חומרים מתיקים סגורים- לגבי חומרים אלו הבעיה פחותה לאור הנחיות 14.8 להנחיות פרקליט המדינה.

ו.          בחלק מן התיקים קיימות האזנות סתר שבוצעו לזמירו, מהן עולה לכאורה מעורבותו בפלילים.

  1. לשם הוכחת טענתינו השנייה ולפיה המנוח לא נרצח עקב היותו איש ציבור עלינו לעשות שימוש בחומרים המצויים  בתיק פל”א 150070\11 תיק הרצח של וויאהם זמירו. התיק אומנם נסגר מחוסר ראיות, אך ברף הנדרש לרף הנדרש להליך האזרחי, ישנן ראיות רבות המוכיחות את עמדתנו ולפיה המנוח נרצח ללא קשר להיותו איש ציבור.
  2. כמפורט לעייל, חלק הארי של הראיות החיוניות להגנת המדינה, מצויות בתיקים  שלא הוגש בהם כתב אישום לאחר שהחקירה מוצתה (תיק הרצח הכפול, תיק זריקת הרימון ותיק הרצח של נאטור בו נחשד זמירו, וכמובן תיק הרצח של זמירו עצמו). מחד ברור כי ללא שימוש בחומרים אלו לא ניתן יהיה לנהל את התיק ואת הגנת המדינה, ונאלץ לשלם מיליוני שקלים מהקופה הציבורית לדעתנו ללא שום הצדקה משפטית, מוסרית או ציבורית לתשלום. מאידך, ברור כי מסירת חומרים מתיקים פתוחים יש בה כדי לפגוע באפשרות העתידית- גם אם תיאורטית- לפתיחת החקירה מחדש. בעיה זו מתחדדת בעיקר בהקשר של החומרים הנוגעים לרציחתו של ויאם זמירו עצמו. בעוד שביתר התיקים ניתן להערכתנו להפריד בין החומרים המתייחסים לחשדות כלפי המנוח ו/או לעדויות המתייחסות לפעילותו הפלילית לבין יתר חומרי החקירה לגביהם ניתן לטעון שאינם רלוונטיים לתביעה האזרחית ולהוציא לשם הזהירות תעודת חיסיון על תוכנם  הרי שבתיק הנוגע לרציחתו של המנוח יהיה עלינו לחשוף את מרביתו על מנת להוכיח את טענתינו כי לא נרצח בשל היותו איש ציבור, דבר שוודאי יפגע באפשרות העתידית התאורטית לפענח את הרצח.
  3. במסגרת לימוד החומרים וקבלת החלטה על היקף גילוי המסמכים הנדרש בתיק, נערכה ישיבה של גורמי המשטרה אצל ראש חטיבת החקירות ובה סוכם כי נוכח העובדה שאין דרך לנהל את הגנת המדינה ללא חשיפת החומרים, תוצא תעודת חיסיון על התיקים הרגישים בהם לא הוגש כתב אישום, בה יוחרגו המסמכים הרלבנטיים לתביעה בין אם מסייעים להגנה ובין אם לתביעה והוחל בהליכים להוצאת תעודות חיסיון מתאימות. בהמשך התקיימה ישיבה אצל גלי מיארה בהשתתפות רונית עמיאל והוחלט כי לאור רגישות ותקדימיות הנושא העניין יובא להכרעתו של פרקליט המדינה.
  4. סוגיה נוספת הדורשת הכרעה היא סוגיית האזנות הסתר. למנוח נערכו האזנות סתר במסגרת התיקים הפליליים ומהן עולה מפורשות פעילות פלילית. יחד עם זאת בניגוד לתביעות זיכוי/פיצוי או תביעות אחרות הקשורות במישרין להליכים פליליים, בהן אנו מגישים את ההאזנות (לאחר אישור כמובן), בטענה כי מדובר במילא בהמשכו של התיק הפלילי שבו בוצעו האזנות הסתר, לא ניתן לטעון זאת כאן ויש לנסות ולחשוב על פיתרון יצירתי שיאפשר את גילויים והגשתם.
  5. בשולי הדברים ראוי לציין התובע מיוצג בין היתר על ידי עו”ד רמי זך ממשרד קפלנסקי, שהיה עוזר לענייני ערבים של מחוז מרכז במשטרה (מחוזו של המנוח), ולמרות שלא היה מעורב ישירות בעניינו של זמירו הוא מכיר את המערכת ואת החומרים מלפני ולפנים.וכבר הודיע שהם מתכוונים לנהל את התיק בכל מחיר ולא מתכוונים לוותר על אף מסמך

 

            לאור האמור לעייל ולמרות לוח הזמנים הצפוף אנו מבקשים דיון ישיבה דחופה טרם קדם המשפט הקבוע ליום רבייעי הבא ה-30/10/13

            תודה רבה ויום טוב

            אורנה

תשובה של רייצ’ (רחלי אבישר)

 

 

רחל אבישר אבלס פרקליטת מחוז מרכז פלילי
רחל אבישר אבלס פרקליטת מחוז מרכז פלילי

 

 

From: Rachel Avisar
Sent: Sunday, October 20, 2013 12:49 PM
To: Orna Forgash
Subject: RE: ת.א. (מחוזי תל-אביב) 33243-07-12 עזבון המנוח ויאם זמירו נ’ מדינת ישראל ואח’- בקשה דחופה לקיום פגישה אצל פרקליט המדינה

הי אורנה

  1. האם נעשה סיכום לישיבה האחרונה בה נכח מוטי כהן? – לא קיבלתי סיכום.
  2. האם לא העלנו אז גם את האופציה של פרפרזה על תיקי החקירה, והטלת חיסיון מלא על התיקים למעט אותה פרפרזה. כל זאת רק כדי להדוף את הטענה שאם יש חיסיון חזקה שהחומר החסוי מצביע שהמנוח נרצח על רקע תפקידו. אמרנו שחיסיון כזה יחייב אותם להגיש עתירה, ובמסגרת העתירה תראה השופטת את החומר, היא תוכל לבחון האם הפרפרזה משקפת נכונה את התיקים, והאם אכן, כפי שירשם בפרפרזה, עולה מתיקי החקירה מעורבות פלילית של המנוח.

רחל

 

From: Orna Forgash
Sent: Sunday, October 20, 2013 1:39 PM
To: Rachel Avisar
Subject: RE: ת.א. (מחוזי תל-אביב) 33243-07-12 עזבון המנוח ויאם זמירו נ’ מדינת ישראל ואח’- בקשה דחופה לקיום פגישה אצל פרקליט המדינה

הי רחל

מה הענינים?

נערך סיכום ע”י המתמחה של גלי אני אעביר לך אותו  לא יודעת למה לא שלחו לך. בינתיים מנסים לארגן גם פגישה עם בנצי סאו.

לגבי סעיף 2  הרעיון הועלה רק לגבי תיק הרצח שלו ולא לגבי תיקי הרצח הפתוחים. זה עדיין בגדר אופציה, בק”מ נציע אופציה של פראפראזה ושהשופטת תקרא את התיק. בכל מקרה אצל לדור נעלה את כל האפשרויות.

שיהיה יום נהדר

אורנה

Date : 10/20/2013 1:41:31 PM
From : “Rachel Avisar”<[email protected]></[email protected]>
To : “Ronit Amiel”<[email protected]></[email protected]>
Subject : FW: ת.א. (מחוזי תל-אביב) 33243-07-12 עזבון המנוח ויאם זמירו נ’ מדינת ישראל ואח’- בקשה דחופה לקיום פגישה אצל פרקליט המדינה

הי

קיבלתי את המייל מאורנה. וצירפתי לך את מה ששלחתי לה ומה שהיא ענתה.

בסה”כ מוטי כהן עשה רושם טוב. אם את זוכרת היה שם עניין, שלכאורה עלה מהמסמכים, כאילו החליט על דעת עצמו, למרות הוראה של ממ”ז, לא לדון שוב בוועדת מאוימים בעניינו של זמירו. אני לא זוכרת את כל מה שנאמר, לכן גם רציתי לראות אם הוציאו סיכום, אבל אני לא קיבלתי את הרושם שמא היתה מניפולציה מצד המשטרה לצורכי החקירה, או משהו דומה לזה. הרושם שהתקבל הוא, שהמשטרה, על סמך חומר שנאסף אצלה, סברה שמדובר במי שעוסק בפלילים, ולכן אינו זכאי להגנה.

הצעתי שנשקול שוב חיסיון מלא על התיקים, בכפוף להוצאת פרפרזה, על ידי מפקד ימ”ר, כפי שכתבתי לאורנה…

 

 

רונית עמיאל הכלבה שתפרה תיק אונס לנשיא קצב
רונית עמיאל הכלבה שתפרה תיק אונס לנשיא קצב

 

רונית עמיאל ביום בו הורשע הניא קצב באונס שהיא תפרה לו
רונית עמיאל ביום בו הורשע הניא קצב באונס שהיא תפרה לו

 

מיילים לפני פגישה עם גלי בהרב. רונית עמיאל מודאגת

 

Date : 9/15/2013 10:30:17 AM
From : “Naama Tor Zeevi”<[email protected]></[email protected]>
To : “Ronit Amiel”<[email protected]></[email protected]>
Subject : RE: פרוטוקול ישיבה מיום 12.9.13 בעניין ויאם זמירו

נקבעה – רייצ’י תלך

 

From: Ronit Amiel
Sent: Sunday, September 15, 2013 1:29 PM
To: Naama Tor Zeevi
Subject: RE: פרוטוקול ישיבה מיום 12.9.13 בעניין ויאם זמירו

זה בסדר, נקבעה פגישה?

From: Naama Tor Zeevi
Sent: Sunday, September 15, 2013 10:55 AM
To: Ronit Amiel
Subject: FW: פרוטוקול ישיבה מיום 12.9.13 בעניין ויאם זמירו

פתחת את זה?

הן ישבו וכתבו שם בקדחתנות כל מילה ומילה שיצאה מהפה לרבות השגות לגבי המזגן. בסוף התקבל משפט שלתיק יש השלכות רוחב משמעותיות לפרקליטות ולמשטרה …

 

From: Yael Cohen
Sent: Sunday, September 15, 2013 10:44 AM
To: Orna Forgash; Nir Gancharski; Ronit Amiel; Rachel Avisar; Naama Tor Zeevi
Cc: Gali Miyara
Subject: פרוטוקול ישיבה מיום 12.9.13 בעניין ויאם זמירו

 

שלום רב,

 

מצ”ב פרוטוקול הישיבה מיום 12/09/13 בעניין ויאם זמירו לעיונכם.

בברכה,

יעל קרת, מתמחה (פרקליטת המחוז, עו”ד גלי בהרב-מיארה)

פרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי)

רחוב הנרייטה סולד 1 | תל אביב 64924

טלפון 03-6970124 | פקס 03-6918541 | [email protected]

 

הפרקליטה נעמה תור זאבי הפרקליטה שסידרה קומבינה לעמיקם הדר עונש קליל
הפרקליטה נעמה תור זאבי פרקליטה נוכלת ומקומבנת

 

ישיבת פרקליטות אצל גלי מיארה בהרב

 

 

מדינת ישראל

משרד המשפטים

פרקליטות מחוז ת”א – אזרחי

 

תאריך:   י”א בתשרי תשע”ד

15 בספטמבר 2013

הנדון: ויאם זמירו

ישיבה מיום 12.09.13

 

  1. ביום 12.09.2013 התקיימה ישיבה בנושא שבנדון.
  2. בישיבה נכחו:

עו”ד גלי מיארה, פרקליטת מחוז תל אביב (אזרחי)

עו”ד אורנה פורגש, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)

עו”ד ניר גנצ’רסקי, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)

עו”ד רונית עמיאל, פרקליטת מחוז מרכז (פלילי)

עו”ד רחל אבישר, פרקליטות מחוז מרכז (פלילי)

עו”ד נעמה תור-זאבי, פרקליטות מחוז מרכז (פלילי)

מתמחה – יעל קרת, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)

מתמחה – מור פלס-פיינטוך, פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)

 

  1. סיכום והחלטות:

מסתבר שבהליך הזה מתעוררות סוגיות רגישות בעלות השלכות רוחב על עבודת הפרקליטות והמשטרה.

 

בישיבה סוכם כי:

  • יש לנסח מסמך מסודר של רצף הזמנים הכרונולוגי של התרחשות הפרשייה.
  • לקבוע פגישה אצל גלי במהלך שבוע הבא בנוכחות מוטי כהן ופרקליטות מרכז.
  • לקבוע פגישה אצל לדור בנוכחותם של גלי, נציגי פמת”א, נציגי פמ”מ ונציגי המשטרה.

 

 

 

י.כ 1066727

 

PDF

ישיבת פרקליטות אצל גלי בהרב מיארה על המחוסל ויאם זמירו בגלל בנצי סאו 12-9-2013

 

 

Views: 104

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *