בהמשך לסיקור שלנו https://הפסד צורב לעו”ד גיא אופיר אורלי וילנאי וגיא מרוז: לא ניתן צא”פ ניתן פסק דין ע”י השופט אילן רונן נגד הנתבע עו”ד יוסי נקר ב 29/9/2021 בסך של 50,000 על לשון הרע ועוד 25,000 ש”ח הוצאות. זה 75,000 ש”ח שנפסקו נגד יוסי נקר. אבל יוסי נקר לא ישלם כי הוא מבוטח, והוא גם מבטיח לערער. נקווה שיערער בעצמו ולא באמצעות הביטוח כי עוה”ד של הביטוח דפקו אותו.
עורכי הדין של הביטוח גם אמרו לנקר לשמור על פרופיל נמוך, לא לדבר על התיק, וגם הפסידו, וגרמו לזה שאורלי וגיא דחפו ליוסי נקר עמבה חריפה דרך כל הנקבים שלו, כולל התחת המסריח שהוא לא שולט בו עמוק עד המעי הרגיז.
מדובר בתביעת השתקה פרופר. נקר למרות הפה ג’ורה שלו, והג’יפה הנוזלת מפיו אכן צודק. אורלי וגיא התכוונו לאמץ ילד אריתראי ולכן לקחו אותו לאומנה לתקופת ניסיון שאמורה ליהפך קבועה כשהילד יאומץ. אלא מאי? כדי לקבל את הילד בגיל הזקן של השניים, (שהם לא חשוכי ילדים) הם נתנו שוחד לעמותת האומנה אור שלום ונתנו להם סיקור אוהד. הסיקור האוהד הזה פירושו שמתעלמים מהאמא שאת פרי הבטן שלה העובדות הסוציאליות חטפו, ומציגים את ההורים המיועדים לאומנה כאילו הצילו את הילד מתנאים של מחסור וסכנה להדרדרות לסיכון התפתחותי.
אבל פירושו של דבר שהילד יגדל כילד חטוף מאימו, שלא זוכה לגדל אותו והילד תמיד יסבול מהשאלה למה לא גדלתי אצל האמא שלי. אורלי וילנאי שיקרה בתקשורת שהאמא האריתראית נטשה את הילד ושהיא הצילה את הילד מהתופת.
זהו סחר בילדים פרופר וודאי וודאי שיש מקום לדיון ציבורי בתופעה של הורים מבוססים החושקים בילד וכדי לממש את תאוותם יוצאת עובדת סוציאלית לרחוב לחפש אימא לחטוף ממנה את פרי ביטנה.
השופט אילן רונן קבע שזו לא תביעת השתקה אבל הסיבה היחידה היא הפחד שלו מהסתה בתקשורת נגדו בגלל המעמד של התובעים, אורלי וגיא. מספיק לראות את סרטוני ההסתה השקריים שעשו נגד אייל גולן ונגד הנערים בקפריסין קורבנות תלונת השווא על אונס באיה נאפה, כדי לפחד מהם ומסרטוני האיימה שהם יודעים להפיק.
בתמונה: העתיד הצפוי לילד הכושי שחטף גיא מרוז. יהיה חשפן עירום כמו הבן הביולוגי של גיא מרוז
יוסי נקר מבטיח לערער. הוא כבר הפיץ תגובה בפייסבוק. בגלל שהוא עצמו עורך דין מעורער בנפשו שמתהפך נגד הלקוחות שלו, ופותח ג’ורה נגד החברים שלו, והביוב הנוטף מפיו ומהמקלדת שלו לא פוסק לבעבע, אנו שמחים שיוסי נקר חטף מהשופט אילן רונן נקניק משופר בישבנו העירקי. השופט אילן רונן מרח עליו עמבה ולא מיצמץ, וזה למרות שיוסי נקר צודק לחלוטין ולא הייתה פה דיבה כלל וכלל.
למעשה אורלי וגיא בכל הסרטים שהם מפיקים מוציאים דיבה על אנשים ולא נותנים עליה את הדין, והנה משפט פה משפט שם שלא מוצא חן בעיניהם והם רצים לבית המשפט ומיילים כמו חיות פצועות וטוענים שהחים שלהם “סיוט” . גועל נפש. זוג דוחה בעליל.
קבלו את תגובתו של יוסי נקר,
להלן כתבה בוואלה של שגיא בן נון 29/9/2021.
הכפיש את אורלי וגיא, הציג אותם כגזענים – ויפצה אותם ב-75 אלף ש”ח
פרסום ראשון: לאחר שעורך הדין יוסי נקר הציג את אורלי וגיא בפייסבוק כבעלי דעות גזעניות ולעג להם כמי שנישאו בנישואים פיקטיביים, קבע השופט כי זו דיבה ופסק כי יפצה אותם ב-75 אלף ש”ח. אורלי וגיא: “הסיוט נגמר”.
הישג לאורלי וילנאי וגיא מרוז בתביעת דיבה נגד אדם, שפרסם סדרת פוסטים בעמוד הפייסבוק שלו עם ביקורת נוקבת וביטויי גנאי קשים הנוגעים להתנהלותם כמשפחת אומנה לילד ממוצא אריתראי. הנתבע הוא יוסי נקר, עורך דין לענייני משפחה במקצועו, שגם שימש כפרקליטה של האם הביולוגית של הילד. לוואלה! תרבות נודע כי השופט אילן רונן, בבית משפט השלום בתל אביב, קבע היום (רביעי) כי נקר יפצה את בני הזוג בסכום של 75 אלף שקלים (50 אלף כפיצוי על לשון הרע ועוד 25 אלף על הוצאות בית משפט ושכר טרחה).
וילנאי ומרוז הגישו, באמצעות עורכי דין גיא אופיר וליבי שוד אלדר, את התביעה נגד נקר לפני שלוש שנים. הם הציגו בפני בית המשפט מסכת ארוכה של פרסומים שהעלה נקר ובהם טען כי וילנאי ומרוז לכאורה קיבלו ילד אומנה שלא כדין, פעלו בניגוד לחוק ושיקרו. לטענת וילנאי ומרוז הוא פיתח כלפיהם “שנאה תהומית בלתי מוסברת” שהתבטאה בהכפשות, גידופים וביזוי שלהם ברשתות החברתיות, שהחלו כשכינה את הסדר האומנה שלהם והילד כ”אומנה מקוממת מהסיבות הכי לא מתאימות”. בהמשך הציג נקר את בני הזוג בין היתר כמי שמפיצים דעות גזעניות, פועלים לחטיפת ילדים ממניעים אישיים ועוד. וילנאי ומרוז טוענים כי מסע פרסום זה “גרם להם לתחושת השפלה, הציב אותם כמטרה לבוז ולעג ופגע בעיסוקם ובמעמדם החברתי”. בכתב ההגנה הכחיש נקר את טענות וילנאי ומרוז. בנוסף, טען כי מדובר בתביעת השתקה, אך השופט רונן דחה את טענה זו.
השופט קבע כי בשתיים מארבע סוגיות בתביעה מדובר בדיבה ברורה. אחת מהן היא ההאשמה מצד נקר כי וילנאי ומרוז מפיצים שקרים ודעות גזעניות. “אופן הצגת העובדות על ידי נקר מצייר את וילנאי ומרוז כמי שמחזיקים בדעות גזעניות. ככאלו שאינן מבקשים לקבל ילד לחזקתם אלא דווקא לנצל את מעמדם כדי ‘לקנות’ כזה. ככאלו המבקשים ‘לבחור’ ילד על יסוד ‘גודל וצבע’ (…) כל אלו פרסומים אשר בוודאי מבזים את וילנאי ומרוז, משפילים אותם בעיני הבריות והופכים אותם מטרה לבוז ולעג, יש בהם כדי להוות הוצאת לשון הרע כלפיהם”.
הסוגיה השניה שבה השופט קבע כדיבה כי הלעג של נקר כלפי וילנאי ומרוז בעניינים אישיים, המציג אותם כמי שנישאו בנישואים פיקטיביים. כך כתב נקר בפוסטים בפברואר 2018: “אם זוג אנשים בני 40 ו-50 התחתנו ברבנות כהלכה לצורך אימוץ ילד והאימוץ לא יצא לפועל, האם הם יתגרשו כשהאימוץ לא יצא לפועל?” ו-“כמה שהזוג הזה לא מבין שאומנה היא לא תחליף לכישלון בהבאת ילדים”. אלה ועוד, קבע השופט, הם לשון הרע.
https://e.walla.co.il/item/3462269
וזה לא סוף הסיפור: אורלי וגיא תבעו עוד בלוגרית פמיניסטית שלומית צפרי שהרווחה חטפו את הילד שלה וזימברו אותה ב 150,000 ש”ח פיצויים.
צפו בשלומית צפרי ב 2013 בכנס “עדת הציבור לביקורת על דרכי הפעולה של פקידות הסעד”.
להלן תקציר דבריה של שלומית צפרי ב 2013:
פניתי למשרד הרווחה לבקש עזרה ברישום הילד שלי שהיה בן 10 חודשים לגן, ומאז לא ירדו לי מהחיים. אני בת 27 חד הורית לילד בן 4 שנים שנלקח ממני כשהיה בן שנתיים בטענה השקרית שאני נרקומנית ולא ראויה לגדלו. אני עושה בדיקות סמים כבר שנתיים על מנת להוכיח צדקתי.
העובדות הן שרשויות הרווחה לא נדרשות להוכיח טענותיהן וגם העובדת הסוציאלית וגם בית המשפט מתנגדים בכל תוקף לקיים דיון הוכחות. סעיף 14 בחוק הנוער אומר: “רשאי בית המשפט, לפי בקשת הקטין, האחראי עליו, ידיד, פקיד סעד או כל אדם שהוטלה עליו חובה בהחלטה לפי חוק זה, לשנות החלטה שניתנה לפי חוק זה, להאריך או לקצר תקופת תקפה, לבטלה או לתת הוראות להוצאתה לפועל, ואולם רשאי בית המשפט שלא להיזקק לבקשה כאמור אלא אחת לשלושה חודשים”. כלומר, רשאי כל הורה לבקש בכל שלב ולא פחות מפעם בשלושה חודשים לדון בבקשתו. אך בפועל זה לא קורה. בית המשפט דוחה על הסף כל בקשה לדיון הוכחות.
בכוחות עצמי הוכחתי את הרווחה שוב ושוב והראיתי להם וגם לבית המשפט שאיני נרקומנית אלא אישה נורמטיבית, עובדת ומתקיימת כמו כולם, אך לצערי דיברתי אל אוזניים ערלות. בוועדת ההחלטה האחרונה נאמר על ידי העובדת הסוציאלית שאני צריכה “טיפול”, אך אפילו לא אחת מתוך ה- 20 עובדות סוציאליות שישבו שם לא ידעה איזה, בכדי להמשיך את הסחבת. במשך חצי שעה ניסו לגבש דעה ואז קבעו: “היא צריכה טיפול עם אימה”.
יחסיי עם אימי הם מצויינים וגם אם לא, זה לא עניינו של איש. הסיבה היחידה שבני עדיין במשפחת אומנה זה כי העובדת הסוציאלית אינה מרוצה מהתנהגותי כלפיה. היא רוצה “לחנך” אותי. גברת, חטפת לי את התינוק!!! לאיזה יחס את מצפה?! חייב להתבצע שינוי חקיקה, שינוי במדיניות הרווחה. לא יתכן שעובדת סוציאלית תכתוב בתסקיר שקרים ככל העולה על רוחה, תמציא דברים, לא תבקש או תרגיש צורך להוכיח טענותיה – וילדים ייתלשו מביתם. פקידות סעד ועובדות סוציאליות מתנהלות בצורה שרירותית ונקמנית, הן דוברות דברי שקר ולרוב בתי המשפט מודעים אך בוחרים להתעלם. הן פועלות מתוך יצר נקמנות ואגו, מתוך אינטרס אישי שלהן להוציא את הילד מהבית. לא עוד! לא על חשבון הילד שלי!!! בביקורים במרכז הקשר, הילד שלי מספר לי שמרביצים לו במשפחת האומנה, שהוא רוצה לבוא איתי הביתה והוא לא מבין למה הוא לא יכול. בביקור האחרון הילד בכה לעובדת הסוציאלית: “אל תקחו אותי…”. העובדת הסוציאלית סיפרה לי שבלילות בני עדיין בוכה “אמא”.
עומדת מולכם אישה שאין לה מה להסתיר. לא צורכת סמים. לא מזניחה. אמא טובה! אפילו בתסקירי הרווחה כתוב שאני אם טובה ושהקשר שלי עם הילד הוא מעולה. הילד שלי סובל, כי הוא רחוק מאמא שלו שאוהבת אותו. ילד בן 4 ועול של עולם על כתפיו. מוסר ההשכל שלי הוא שאסור לפנות לרווחה. משרד הרווחה אינו גוף עוזר או תומך, אלא גוף מזיק והורס”.
להלן הכתבה על שלומית צפרי בוואלה מ 17/7/2019:
המכפישנית שלומית צפרי טענה שאורלי וגיא “חטפו ילד” – ותפצה אותם ב-150 אלף שקל
אורלי וגיא זכו בתביעת דיבה כנגד אשה שטענה בפייסבוק כי הם “חטפו ילד”. ביהמ”ש פסק 150 אלף ש”ח לטובתם. הזוג משמש כמשפחת אומנה לילד, בן למבקשת מקלט מאריתריאה השוהה בארץ. לוואלה! תרבות נודע שהם הגישו 6 תביעות דיבה נוספות נגד טוקבקיסטים וכותבי פוסטים.
אורלי וילנאי וגיא מרוז זכו בתביעת דיבה כנגד אשה שהאשימה בפייסבוק את בני הזוג כי הם “חטפו” את ילד האומנה שהם מגדלים מזה כשש שנים. בית משפט השלום בתל אביב פסק 150 אלף שקלים לטובת וילנאי ומרוז. בנוסף, הטוקבקיסטית תשלם מעל ל-13 אלף שקלים לזוג עבור שכר טרחת עורכי דינם והוצאות משפט. פסק הדין ניתן בהעדר הגנה. לוואלה! תרבות נודע שוילנאי ומרוז הגישו שש תביעות נוספות כנגד כותבי פוסטים, טוקבקיסטים ועורך דינם שהאשימו גם הם את הזוג בחטיפת ילד האומנה.
שלומית צפרי – מנהלת עמוד פייסבוק המיועד להכפשות
וילנאי ומרוז טענו בתביעה שהגישו בחודש מרץ, כי אשה בשם שלומית צפרי, תושבת אשקלון, פרסמה נגדם “בשיטתיות ובאובססיביות” בפייסבוק אמירות מבזות במטרה לגרום להם נזק תדמיתי וכלכלי וקידום מטרות פוליטיות על חשבונם וחשבון בני משפחתם. כך, למשל, כתבה צפרי כי וילנאי ומרוז “חטפו” קטין, כי הם “רעים ועבריינים”, “שמים קצוץ על החלטות בית המשפט” ועוד כתבה “הלו? משטרת ישראל? אני רוצה לדווח על חטיפה. אורלי וגיא חטפו ילד ומחזיקים בו בכוח. האם תטפלו?”.
וילנאי ומרוז ציינו בכתב התביעה כי הם משמשים משפחה אומנה לקטין בגיל 6, בן למבקשת מקלט מאריתריאה השוהה בישראל, על רקע חשד לפגיעה בקטין. הם טענו כי הם “נתונים תחת מתקפה חסרת רחמים, מבזה ומשפילה על ידי מספר פעילים, שהנתבעת שלומית צפרי היא מהמובילים ביניהם, אשר שמו למטרה להכפיש את שמם כאילו חטפו את הקטין, כך ממש, מידי אמו. זאת כאשר עניינו של הקטין רובץ לפתחו של בית המשפט המחוזי המתנהל בדלתיים סגורות, ואין לאיש, ובוודאי שלא לנתבעת שלומית צפרי, שמץ של ידיעה אמיתית בדבר כאשר מנגד אין ביכולתם של וילנאי ומרוז להגיב בנושא כלל וכלל”….
שימו לב שלאמא האריתראית כן יש “ידיעה אמיתית” איך חטפו לה את הילד ושמו אותו בבית של הורים שיקנוזיים לבנים.
עו”ד יעל מנדלוביץ, המייצגת את הזוג, מסרה: “בית המשפט קבע היום באופן ברור שאינו משתמע לשתי פנים, שכבודם ושמם הטוב של ידוענים אינו הפקר, והגיע הזמן שכל אדם יעצור רגע לפני שהוא מתיישב מול מקלדת ומשחרר את חרצובות לשונו”.
שימו לב שזהו ניצחון עלוב ביותר של יעל מנדלוביץ שכן שלומית צפרי כפי הנראה בכלל לא קיבלה את כתב התביעה וניתן פסק דין במעמד צד אחד כך שבית המשפט לא אמר באופן ברור שום דבר על “חרצובות הלשון” של שלומית צפרי.
https://e.walla.co.il/item/3248044