השחיתות של השופטת סיגלית אופק: לא פוסלת עצמה כשחברה שלה טליה קופלמן פרדו שהיתה שופטת יחד איתה 6 שנים באותו בית משפט מופיעה אצלה מייצגת ומנצחת

טליה קופלמן פרדו היתה שופטת משפחה ועכשיו מופיעה אצל השופטים החברים שלה באותו בית משפט

כיצד קורה שגבר זוכה אצל שופטת המשפחה סיגלית אופק מתל אביב?   הרי זו סוכנת ג’יהאד פמיניסטי רדיקלית ששונאת גברים באופן קליני.  איך גבר יכול לזכות בהליך אצלה ולא לשלם מזונות לאשתו הדומעת והמיבבת?  תשובה:  נפוטיזם ושחיתות. כי הגבר מיוצג ע”י חברה שלה שהיתה שופטת משפחה בדימוס ממש באותו בית משפט יחד איתה במשך 6 שנים…  טליה קופלמן פרדו.

מדובר בתיק בו אישה דורשת מזונות שיקום לעצמה בגיל 49 וטוענת שלא יכולה לעבוד ומקבלת רק 5,000 ש”ח בחודש מהוריה.  איך זה שהשופטת סיגלית אופק לא פסקה לטובתה מזונות שיקומיים?

הרי האישה הזו, המיוצגת ע”י יהונתן קניר (פמיניסט ידוע שכל הנוכלות והתככניות זורמות אליו כמו זבובות לחרא) פרט על כל המיתרים, לחץ על כל בלוטות הדמע, ובכל זאת סיגלית אופק זרקה את האישה לכל הרוחות, ולא נתנה לה אפילו שקל אחד למזונות שיקומיים זמניים ושלחה אותה לעבוד!!!!!

הפסד צורב ביותר לעו”ד יהונתן קניר.

טליה קופלמן פרדו היתה שופטת משפחה ג’יהדיסטית של שדולת הווגינה

אז איך זה קרה?  הגבר לקח שופטת בדימוס שעבדה יחד עם השופטת סיגלית אופק עד שהשופטת בדימוס פרשה.  מדובר בשופטת משפחה לשעבר טליה קופלמן פרדו, שזרקו אותה מבית המשפט למשפחה מחוז ת”א כשזה עוד היה ברח’ ז’בוטינסקי ברמת גן.

 

טליה קופלמן פרדו היתה שופטת משפחה ועכשיו מופיעה אצל השופטים החברים שלה באותו בית משפט
טליה קופלמן פרדו היתה שופטת משפחה ועכשיו מופיעה אצל השופטים החברים שלה באותו בית משפט

טליה קופלמן פרדו עבדה שם כשופטת משפחה מ 8/2000 עד 7/2012 (12 שנים).  סיגלית אופק עבדה שם מ 2006 כדלקמן:  בין 2006 עד 2010 היתה עוזרת (עוזמ”שית) לשופט/ת ששמו/ה לא ידוע.  מ 2010 עד 2013 היתה רשמת זוועתית מבחילה וגועלית, ומ 2013 עד היום היא שופטת משפחה ג’יהדיסטית.

 

אבנר זינגר וטליה קופלמן פרדו צמד חמד של סחטני גברים מדופלמים
אבנר זינגר וטליה קופלמן פרדו צמד חמד של סחטני גברים מדופלמים

יוצא אם כן שהשתיים האלה עבדו ביחד באותו בית משפט 6 שנים מרגע שסיגלית אופק התחילה כעוזמ”שית ב 2006 ועד הפרישה של טליה קופלמן פרדו ב 2012.

ויודגש שהבית משפט ברמת גן היה סוג של כוורת, מסדרון אחד שממנו יוצאים לכל מיני חדרים וכולם היו נפגשים באותו מסדרון ובאותם שירותים.  יש בידינו עדות קוהרנטית של אחד האבות (י.ב.י.) המפורסמים שראה את סיגלית אופק מבצעת מעשה מגונה בשופט נפתלי שילה, שאחר כך נהיה נשיא.  יכול להיות שהיא היתה העוזמ”שית של נפתלי שילה.

ונחשו מי מטפל בערעור על זיגלית אופק, כאשר בצד של המערער מופיע יהונתן קניר, ובצד של המשיב המייצגת היא שופטת לשעבר טליה קופלמן פרדו שעבדה עם שניהם???  נפתלי שילה!!!!  אותו אחד שסיגלית אופק היתה משתרללת אצלו בלשכה….. (אליבא ד’ י.ב.י.).

האישה היתה מיוצגת ע”י יהונתן קניר מ”משרד קניר” אחד המשרדים הידועים בייצוג נחוש ובלתי מתפשר של נחשות, צרעות, ערפדות וקרפדות פמיניסטיות בישראל.  הנה הוא:

יהונתן קניר ראש הנחש של הג'יהאד הפמיניסטי
יהונתן קניר ראש הנחש של הג’יהאד הפמיניסטי

 

יהונתן קניר קוקסינל עם ווגינה פמיניסטית בין הרגליים
יהונתן קניר קוקסינל עם ווגינה פמיניסטית בין הרגליים

להלן פסק הדין

שימו לב.  זהו הערעור שהגיע לשופט הדוס הנאצי בנו של מנגלה נפתלי שילה.

נפתלי שילה הכלאה של מנגלה היטלר ואייכמן
נפתלי שילה הכלאה של מנגלה היטלר ואייכמן

 

לפני כבוד השופט  נפתלי שילה
 

המבקשת

 

ח’ ש’

ע”י ב”כ עו”ד יהונתן קניר

 

נגד

 

 

המשיב

 

ג’ נ’

ע”י ב”כ עו”ד טליה קופלמן – פרדו

 

 

פסק דין

 

בקשת רשות ערעור על החלטת בהמ”ש לענייני משפחה בת”א (כב’ השופטת סיגלית אופק בתלה”מ 43218-07-17) מיום 27.11.17 שבמסגרתה נדחתה בקשת המבקשת לפסוק לה מזונות זמניים.

 

א.         רקע עובדתי

 

  1. בשנת — הצדדים נישאו בנישואין אזרחיים בארה”ב ובשנת — נערך טקס נישואין נוסף, שהצדדים חלוקים ביחס למהותו ואופיו.

 

2. לצדדים נולדו שלושה ילדים והם התגוררו בארה”ב.

 

  1. בשנת — הצדדים חתמו על הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין בארה”ב והתגרשו.

 

  1. המשיב (להלן: “האיש“) נישא בשנית בשנת — והתגרש בשנת —.

 

  1. המבקשת (להלן: “האישה“) נישאה אף היא בשנית והיא אינה יודעת אם התגרשה מבעלה השני או שהיא עדיין נשואה לו.

 

  1. בשנת — עלתה האישה עם הילדים לישראל. האיש, שהמשיך לעבוד בארה”ב ושהה שם חלק ניכר מהזמן, התגורר בדירה בישראל יחד עם האישה והילדים, בתקופות שבהן שהה בארץ.

 

  1. בחודש דצמבר — חיברו הצדדים שתי דירות: דירה שהיתה רשומה ע”ש האיש ודירה שהיתה רשומה ע”ש הורי האישה. בדירה “מחוברת” זו, הם התגוררו יחדיו, במועדים שבהם שהה האיש בישראל.

 

  1. בחודש מרץ 2017 הגישה האישה בקשה ליישוב סכסוך ולאחר שהליך גישור שבו החלו הצדדים לא צלח, הגישה האישה בחודש יולי 2017 תביעות כנגד האיש, שאחת מהן היא תביעה ל”מזונות כולל מזונות מכוח הסכמה, צדק, שוויון, ומזונות משקמים” וכן בקשה למזונות זמניים.

 

  1. התקיים דיון בבקשה למזונות זמניים בבהמ”ש קמא, שבמסגרתו נחקרו הצדדים ולאחר מכן הוגשו סיכומים בכתב.

 

ב.         החלטתו של בהמ”ש קמא

 

  1. בהמ”ש קמא, בהחלטה מפורטת ומנומקת, דחה את הבקשה למזונות זמניים, שהתברר כי היא בקשה למזונות זמניים משקמים של ידועה בציבור, לאחר פירוד.

 

  1. עיקרי נימוקי בהמ”ש קמא היו אלו:

 

א. הבקשה הוגשה בחוסר תום לב: האישה לא גילתה בבקשתה כי היא התגרשה מהאיש בשנת — והיא התייחסה לאיש כבעלה, למרות שהצדדים גרושים. האישה לא גילתה כי לאחר גירושיה מהאיש, היא נישאה לאדם אחר והיא טענה שאינה יודעת אם היא התגרשה ממנו או שהיא עדיין נשואה לו. בנוסף, האישה לא גילתה כי חתמה על הסכם גירושין מהאיש שבמסגרתו וויתרה על תשלומי מזונות. היא טענה שהסכם הגירושין והגירושין היו פיקטיביים והם נערכו רק על מנת שהצדדים יוכלו להינשא לאחר מכן לבני זוג אמריקאים לצורך קבלת “גרין כארד”.

 

ב. חוסר בהירות ביחס לעצם הזכאות למזונות: כאשר קיימת מחלוקת על עצם החבות במזונות, אין למהר ולהעניק סעד זמני. בהמ”ש ציין כי: “לא שוכנעתי כי עסקינן במבקשת הסובלת מחרפת רעב – המבקשת קיבלה ומקבלת כספים מהוריה על בסיס חודשי וגם קיבלה מהם סכומים המסתכמים בסך של כמיליון ₪ ששימשו לסילוק משכנתא ולשיפוץ הדירה…למבקשת רכוש בבעלותה, דירה ברח’ — בת”א שלטענתה נרכשה ע”י אמה  החורגת אך נרשמה על שמה ובפועל מתגוררת בה דודתה ללא תשלום…רכב — שנת 2015… מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשת”.

 

ג. קיומו של הסכם גירושין: בהסכם הגירושין שעליו חתמו הצדדים, קיימת תניית וויתור על זכות למזונות מבן הזוג וההסכם קיבל תוקף של פסק דין.

 

  1. מסקנת בהמ”ש קמא היתה כי: “לא שוכנעתי בשלב זה שמתקיימת תלות של המבקשת במשיב המחייבת הענקת סעד זמני מכוח עקרונות היושר והצדק בטרם התקיים הליך הוכחות ושמיעת ראיות”.

 

ג.          תמצית טענות המבקשת בבקשת רשות הערעור

 

  1. האישה אינה עובדת ולא עבדה במהלך 26 השנים האחרונות. האיש פרנס אותה כל השנים והיא הקדישה את זמנה לטיפול וגידול הילדים בישראל. האיש העביר לה עשרות אלפי ₪ בממוצע לחודש, העמיד לרשותה כרטיסי אשראי ושילם את מלוא הוצאות הבית.

 

  1. הצדדים חיו כידועים בציבור. הם נסעו כל קיץ יחדיו עם הילדים לחופשות והסכם הגירושין נעשה רק לצורך קבלת “גרין כארד”. למרות הגירושין, הם המשיכו לחיות יחדיו כבני זוג עד היום. פרט לסך של 5,000 ₪ לחודש שהיא מקבלת מהוריה, אין לה כל הכנסה נוספת.

 

  1. בשלב פסיקת מזונות זמניים, “אין מקום לטענת פטור ואין נכנסים לעובי הקורה”. החלטת בהמ”ש קמא מביאה את המבקשת למצוקה כלכלית של ממש. היא בת 49 ואינה יכולה לשקם את עצמה מבחינה כלכלית, בכוחותיה. על מנת לשמור על המצב הקיים, היה על בהמ”ש לפסוק מזונות זמניים.

 

  1. המבקשת לא ציינה כי היא נשואה לאיש אחר, מאחר ולא זכרה עובדה זו, היות שכל מטרת הגירושין והנישואין לאיש אחר היתה לצורך השגת ויזה. את האיש שעמו היא התחתנה, היא לא ראתה למעלה מעשור.

 

  1. אבד הכלח על האבחנות “המלאכותיות” שבין מזונות אישה נשואה כדמו”י, לנשואה אזרחית או לידועה בציבור. משהוכחה התלות שלה באיש, קמה חובה לפסוק מזונות זמניים.

 

  1. החלטת בהמ”ש קמא מחייבת אותה לבקש “נדבות” מהוריה המבוגרים ואין הצדקה לדחות את בקשתה, רק מאחר שהוריה תומכים בה בסך של 5,000 ₪ לחודש, סכום שכלל לא מתקרב להוצאותיה בפועל.

 

  1. הדירה הרשומה על שמה נרשמה כך “מטעמי מיסוי בלבד” אבל היא לא שייכת לה.

 

  1. גם בהסכם הגירושין, אין ויתור על מזונות עתידיים. המבקשת אינה יכולה להמתין עד לשלב ההוכחות והיא זכאית למזונות זמניים.

 

ד.         דיון והכרעה

 

  1. לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, אני סבור שיש לדחותה אף ללא קבלת תגובת המשיב, בהתאם לתקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ”ד – 1985 (להלן: “התקנות“) מהנימוקים שיפורטו להלן.

 

  1. הבקשה למזונות זמניים הוגשה, כמפורט בכותרת הבקשה, בהתאם לתקנה 265 לתקנות.

 

  1. בבקשה, נקרא האיש “הבעל” והבסיס המשפטי לבקשה מפורט בסעיף 38.5 לבקשה שבה טוענת האישה כי:

 

“חיובו זה של הבעל במזונות מושתת ויונק את כוחו מחיובו של הבעל מכוח הדין, קרי מכוח ההסכמה שבין בני הזוג, התחייבויותיו של הבעל לדאוג למזונות האישה ולפרנסה … וכן מכוח עקרון תום הלב, צדק ושוויון, המהווים כולם מקור משפטי נורמטיבי מחייב לחיובו של הבעל בתשלום מזונות ו/או תשלומים חודשיים לאישה”.

 

  1. מאחר שאין מחלוקת כי הצדדים גרושים, ונטען כי חיוב האיש במזונות מושתת על הסכם או על עקרונות “תום לב, צדק ושוויון”, הרי שהמסגרת המשפטית להגשת הבקשה אינה בהתאם לתקנה 265 לתקנות. זאת, מאחר ופרק כ”א לתקנות עוסק במזונות המוגדרים בתקנה 259 לתקנות כתביעה לפי החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) תשי”ט – 1959. המזונות להם עותרת המבקשת, לא מבוססים על דיני המזונות בהתאם לחוק הנ”ל אלא מכוח חיובים חוזיים או על עקרונות תום הלב כמפורט לעיל.

 

  1. כפי שנקבע עוד בה”מ 2296/84 כתב נ’ מזרחי (31.12.84) מפי כב’ השופט מצא:

 

“תובענת המשיבה איננה יכולה להתברר במתכונת שבה הוגשה. מתכונת זו יוחדה, בתקנות סדר הדין האזרחי, לתביעה למזונות המבוססת על זכות שבדין, ותובענת המשיבה חורגת ממסגרת זו”.

 

  1. ברם, מעבר לכך שהבקשה לא הוגשה במסגרת הדיונית הראויה, גם לגופו של עניין, הלכה פסוקה מקדמת דנא קובעת, כי כאשר קיים ספק בעצם החיוב במזונות, ככלל, אין לפסוק מזונות זמניים.

 

  1. בע”א 548/72 לופו נ’ לופו, פ”ד כז (1) 748 בעמ’ 752 נקבע כי:

 

“הכלל הוא, כי לצורך קביעת מזונות זמניים אין השופט חייב להיכנס בעובי הקורה ולברר את כל השאלות המהותיות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין… במה דברים אמורים? כאשר עצם החיוב במזונות אינו שנוי במחלוקת ומה ששנוי במחלוקת הוא גובהם בלבד… במקרה שלפנינו, החיוב במזונות שנוי במחלוקת ובקשר אליו מתעוררות שאלות נכבדות הטעונות בירור והוכחה. מוטב אפוא, במקום לדון בהן בקשר לבקשה למזונות זמניים, להשאיר את פתרון הבעיות כולן בתביעה העיקרית, אותה יש לברר ללא דיחוי”.                       

 

  1. פרופ’ שחר ליפשיץ בספרו “הידועים בציבור בראי התאוריה האזרחית של דיני המשפחה” (הוצאת “נבו”, 2005), מציין ביחס לפסיקת מזונות בין ידועים בציבור (בעמ’ 170-171) כי:

 

במקרים הבודדים שבהם נפסקו בפועל מזונות לידועים בציבור, הוגבל בדרך כלל משך המזונות על ידי בתי המשפט לתקופה קצרה יחסית“.

 

  1. במקרה דנן, כעולה מכתב ההגנה שהגיש האיש, הצדדים חלוקים בנושאים מהותיים רבים שיש לבררם לעומק. האיש טוען שהצדדים כלל אינם ידועים בציבור ואף אם הם יוכרו כך, לטענתו לא נערך כל הסכם לפיו הוא חייב לזון את המבקשת לאחר הפירוד, במיוחד שעה שקיים הסכם גירושין שבמסגרתו ויתרה האישה על מזונותיה. האיש אף טוען, כי לאישה רכוש רב, היא בעלת תארים אקדמאיים ויכולה לפרנס את עצמה ואין היא זקוקה לכספים ממנו לצורך שיקומה.

 

  1. ודוק: אף אם האישה תוכיח כי הצדדים היו ידועים בציבור וכי הוויתור על המזונות בהסכם הגירושין כלל לא חל, שעה שהם חזרו לחיות יחדיו כבני זוג, עדיין מוטל עליה נטל הוכחה בדבר עצם החיוב במזונות השיקום, לאחר הפירוד. כפי שציין כב’ השופט שוחט ברמ”ש 47997-03-15 א.א. נ’ א.ג. (20.5.15):

 

“אין מחלוקת כי הפסיקה הכירה בכך שבני זוג שנשאו אזרחית, כמו גם, בין זוגות ידועים בציבור, יכולה לקום חובה בתשלום מזונות על בסיס הסכם מפורש או מכללא ועקרון תום הלב, גם לתקופה שלאחר הפירוד…פסיקת “מזונות שיקומיים” מכוח עקרון תום הלב אינה ענין שבשגרה ולא יכולה להיות כזאת… – קל וחומר כשעסקינן בסעד זמני”. 

 

ראו גם: רמ”ש 34625-07-14 ר.ר. נ’ א.י. (6.10.14 מפי כב’ השופט שוחט).

 

  1. אכן, במקרים חריגים בהם ברור כי ללא “עזרה ראשונה” של האיש לא תוכל האישה להתקיים, ניתן לפסוק מזונות זמניים, אף שעצם החיוב שנוי במחלוקת. לדוגמא: בר”ע (חיפה) 3198/08 פלונית נ’ פלוני (15.5.08 מפי כב’ השופטת קינן) אושרה פסיקת בהמ”ש לענייני משפחה, שחייב ידוע בציבור לשלם מזונות זמניים לידועתו בציבור שחלתה במחלה קשה ונזקקה להליכון וכיסא גלגלים (פסק דין זה אושר בבהמ”ש העליון בבע”מ 5803/08 פלוני נ’ פלונית מיום 15.2.09). ברם, מדובר במקרה מיוחד בו האישה היתה במצב בריאותי קשה.

 

  1. במקרה דנן, בהמ”ש קמא התרשם בצדק, כי אין צורך להעניק לאישה “עזרה ראשונה” כספית. האישה בעלת דירה, יש לה רכב מודל 2015 והיא מקבלת במשך שנים רבות תמיכה מהוריה ביד רחבה. במסגרת ההליך העיקרי, יהיה צורך לברר בין היתר, מה היקף הרכוש של האישה, היות ונתון זה משליך על היקף ושיעור מזונות השיקום, ככל שבהמ”ש יקבע כי קיימת לאישה זכות כזו.

 

  1. בנוסף, יש לזקוף לחובתה של האישה את העובדה שהסתירה את גירושי הצדדים ואת העובדה שהיא נישאה לאחר. במיוחד מי שעותר לסעד זמני, צריך לפרט את מלוא העובדות, גם אלו שאולי פחות נוחות לו.

 

  1. סיכומו של דבר: במקרה דנן, שעה שעצם החיוב במזונות שיקום שנוי במחלוקת ויש צורך לקיים בירור עובדתי מקיף ומעמיק בנושא זה, בדין קבע בהמ”ש קמא כי אין לפסוק מזונות זמניים בשלב זה ויש להמתין לקיום ההוכחות בתביעה העיקרית.

 

  1. משלא נצרכה תשובה, אין צו הוצאות.

 

  1. הפיקדון על פירותיו יושב למבקשת.

 

  1. פסק הדין מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

ניתן היום,  ו’ טבת תשע”ח, 24 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.

נפתלי שילה

 

 

 

 

 

Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Translate »
גלילה למעלה