כמה קיבל עו"ד סובחי איוב על עוקץ של 4,500,000 ש"ח מהביטוח הלאומי? השופט שמואל מלמד נתן לו רק שנה וחצי. סובחי הגיש תביעות מזוייפות של עובדים פלסטינים שבכלל לא עבדו לביטוח הלאומי. מגייס המתחזים מפלסטין שמלאווי גבה מהתובעים 20% מהכסף והעביר לעו"ד איוב עמלה של 15%. ת"פ 44432-02-23 (מדינת ישראל נגד שמלאווי.
בסך הכל, המתווך והעו"ד שלשלו לכיסם לפחות 900,000 ש"ח מתוך ה-4.5 מיליון שנעקצו מהקופה הציבורית. סובחי בסך הכל קיבל 135,000 ש"ח. כלומר על גל חודש בכלא הרוויח 7,500 ש"ל, לא משהו בומבסטי.
שמואל מלמד ערבי זו נסיבה לקולא
פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתיק ת"פ 44432-02-23 (מדינת ישראל נגד שמלאווי ואח') עוסק בפרשת מרמה מאורגנת רחבת היקף נגד המוסד לביטוח לאומי. במסגרת הפרשה הוגשו עשרות תביעות חוב שקריות בשם תושבים פלסטינים מהשומרון, שיוצגו על ידי המתווך אוסאמה שמלאווי ועורך הדין סובחי איוב. בתביעות אלו נטען במרמה כי הפלסטינים הועסקו בחברות שונות באזורי התעשייה ברקן ואריאל אשר נקלעו להליכי פירוק, ולכן הם זכאים לקבל מהמדינה פיצויי פיטורין ושכר עבודה שלא שולם להם. בפועל, התובעים מעולם לא עבדו בחברות אלו, והגשת התביעות התאפשרה באמצעות זיוף שיטתי ומתוחכם של מסמכים ואישורי עבודה.
השופט שמואל מלמד מתח ביקורת חריפה על המעשים וכינה את הפעילות "תעשיית מרמה" שנמשכה שנתיים, תוך שהוא מדגיש כי היקף הכספים שנגרעו מקופת המדינה הוא עצום ועומד על כ-4.5 מיליון שקלים. השופט ציין בפסק הדין כי הפגיעה היא ברף חומרה גבוה במיוחד, שכן מקצוע עריכת הדין שימש ככסות לעבריינות, והמוסד לביטוח לאומי הפך לקורבן של ניצול ציני של חזקת האמינות המוקנית לציבור המייצגים. עוד הוסיף השופט כי מהודאת הנאשמים עולה בבירור כי המניע הבלעדי למעשיהם היה בצע כסף ורצון להתעשרות קלה, וכי מדיניות הענישה בעבירות מרמה, זיוף והלבנת הון נגד המוסד לביטוח לאומי נוטה להחמרה משמעותית תוך מתן עדיפות לשיקולי הרתעה על פני נסיבות אישיות.
התוצאות האפקטיביות לטובת האסירים בתיק זה מתבטאות בעיקר בהפחתה משמעותית של תקופות המאסר בפועל שנגזרו עליהם ביחס לדרישת התביעה, וזאת בזכות שילוב של הליך שיקומי והשבת הכספים. התביעה דרשה להטיל על עורך הדין סובחי איוב עונש של שלוש עד חמש שנות מאסר, ועל המתווך אוסאמה שמלאווי עונש של שנתיים עד ארבע שנות מאסר. בזכות העובדה שהשניים הודו בשלב מוקדם, נטלו אחריות והסירו לחלוטין את המחדל על ידי השבת סכום של 900 אלף שקלים לקופת המדינה, בית המשפט הקל בעונשם באופן ניכר. כמו כן, נלקחו בחשבון השתלבותו של עורך הדין בקבוצה טיפולית של שירות המבחן ונסיבות משפחתיות ורפואיות חריגות, ולכן נגזרו על עורך הדין סובחי איוב 18 חודשי מאסר בפועל בלבד, ועל אוסאמה שמלאווי נגזרו 12 חודשי מאסר בפועל בלבד, לצד חילוט הכספים שהוחזרו.
הנסיבות המקלות
הנסיבות האישיות של עורך הדין סובחי איוב, כפי שהוצגו בפני בית המשפט, כללו רקע מקצועי מכובד, חוות דעת חיוביות על תפקודו ותהליך שיקום משמעותי. עד להסתבכותו בפרשה זו, הוא שימש במשך שש שנים כיועץ המשפטי החיצוני של המועצה המקומית פסוטה שבצפון, וראש המועצה אדגאר דכואר אף הגיע לבית המשפט כדי לתת לטובתו עדות אופי חיובית. מעבר לכך, במהלך ניהול ההליך המשפטי השתלב איוב בקבוצה טיפולית של שירות המבחן, ובעקבות זאת הוגש בעניינו תסקיר חיובי המעיד על הליך שיקומי מוצלח ועל קבלת אחריות והבנת הפסול במעשיו.
בנוסף לפן המקצועי והטיפולי, בית המשפט לקח בחשבון נסיבות משפחתיות יוצאות דופן ומורכבות במיוחד. נסיבות אלו נגעו בעיקר לעניינים רפואיים חריגים של בני משפחתו הקרובים, אשר היו תלויים בו באופן ישיר לתפקודם היומיומי. כמו כן, הודגש המאמץ הכלכלי הכבד שאיוב ביצע כדי להשיב את חלקו בעוקץ, כאשר נאלץ ליטול הלוואות חדשות ואף להגדיל באופן משמעותי את המשכנתא על בית מגוריו כדי לגייס את הכספים ולהסיר את המחדל מול המדינה. שילוב זה של נסיבות משפחתיות רפואיות, היעדר עבר פלילי, עדות אופי של איש ציבור והירתמות מלאה להליך הטיפולי והכלכלי, הוא שהוביל בסופו של דבר את השופט להקל בעונשו בצורה ניכרת.
איך פלסטינים תובעים ביטוח לאומי בישראל והזיופים לא מתגלים?
עובדים פלסטינים מהרשות הפלסטינית המועסקים כדין אצל מעסיקים ישראלים (בתוך הקו הירוק או ביישובי יהודה ושומרון) זכאים לתבוע זכויות מסוימות מהמוסד לביטוח לאומי, אך היקף הכיסוי שלהם מצומצם בהשוואה לעובדים תושבי ישראל. בעוד שתושבי ישראל מבוטחים בענפים כמו אבטלה, סיעוד ונכות כללית, עובדים פלסטינים מבוטחים על פי חוק בשלושה תחומים מרכזיים בלבד: נפגעי עבודה (תאונות עבודה ומחלות מקצוע), אימהות (מענק לידה ודמי לידה), ופשיטת רגל או חדלות פירעון של המעסיק (ביטוח זכויות עובדים בפירוק תאגיד.
התקרות הכלכליות שנקבעו בחוק עבור תושבי הרשות הפלסטינית במקרה של פשיטת רגל או פירוק מעסיק ישראלי הן זהות לחלוטין לתקרות של עובדים תושבי ישראל. חוק הביטוח הלאומי אינו מפלה בגובה הפיצוי המקסימלי, והתקרות העדכניות לשנת 2026 הן: תקרת שכר ופיצויי פיטורין: הגמלה המקסימלית שביטוח לאומי ישלם לעובד פלסטיני עבור חובות שכר עבודה (כולל שעות נוספות, דמי הבראה ופדיון ימי חופשה) יחד עם פיצויי הפיטורין שלו, מוגבלת לסך של 134,966 ש"ח. תקרת קופות גמל ופנסיה: הפרשות הפנסיה שהמעסיק החסיר ולא הפקיד מועברות ישירות לקופה, ומוגבלות לתקרה נפרדת של 20,764 ש"ח.
ההבדל המהותי היחיד עבור תושבי פלסטין אינו גובה התקרה, אלא מנגנון העברת הכספים והניכויים: הגוף המתווך (אגף התשלומים): בניגוד לעובד ישראלי שמקבל את הכסף ישירות לחשבון הבנק שלו מהביטוח הלאומי, הדיווחים ותשלומי הנטו של עובדים פלסטינים מנוהלים ומבוצעים דרך אגף התשלומים ברשות האוכלוסין וההגירה (לשעבר שירות התעסוקה).בדיקת תוקף ההיתר: תנאי סף לקבלת הגמלה הוא שהעובד הפלסטיני החזיק בהיתר שהייה והעסקה בתוקף בזמן העבודה. עובדים ללא היתר רשמי ("שוהים בלתי חוקיים") אינם מבוטחים בענף זה ואינם זכאים לגמלה מהביטוח הלאומי במקרה של פשיטת רגל.
כנראה שהעוקץ והזיופים היו כל כך מוצלחים שעובדי הביטוח הלאומי נפלו בפח. למה אותם עובדי ביטוח לאומי לא עומדים לדין משמעתי על רשלנות, ואיך התשלומים עברו את רשות ההגירה, בלי שאף אחד שם לב שהכל מפוברק?
ראו כתבה של זיבה קריסטל בפוסטה פורסם 17/6/2026
מאסר בפועל לעו"ד מהצפון שהגיש תביעות פיקטיביות בשם פלסטינים לביטוח לאומי
התובעים טענו שעבדו בחברות באזורי התעשייה ברקן ואריאל ולא קיבלו את שכרם בגלל שהחברות פורקו. הביטוח הלאומי נעקץ ב-4.5 מיליון שקל
בית משפט המחוזי בתל אביב גזר עונשי מאסר על אוסאמה שמלאווי, תושב כפר חארס שבשומרון, ועל עו"ד סובחי איוב מפסוטה שבגליל העליון, על הונאה מאורגנת של הביטוח הלאומי.
הביטוח הלאומי משלם פיצויי פיטורין ושכר עבודה לעובדים של חברות בפירוק. כדי לקבל תשלומים אלה, יש להגיש תביעת חוב בצירוף מסמכים מזהים ואישורי עבודה. נאשם 1 שמלאווי הפך ל"מתווך" עבור תושבים פלסטיניים, בעיקר מכפר חארס, שהיו מעוניינים להגיש תביעות עבודה שקריות לביטוח לאומי. בתביעות נטען, שהתובעים לכאורה עבדו בחברות באזורי התעשייה ברקן ואריאל ושאותן חברות נמצאות בהליכי פירוק. בפועל, התובעים כלל לא עבדו באותן חברות.
לצורך הגשת התביעות השקריות, שמלאווי פנה לנאשם 2, עו"ד סובחי איוב, כדי שיגיש אותן בשם ה"עובדים" הפלסטינים. כדי להשלים את המרמה, זויפו מסמכים, בעיקר אישורי עבודה ועו"ד איוב הגיש את התביעות לביטוח הלאומי בתל אביב.
המרמה כללה עשרות תביעות נגד חברות שונות. עם המסמכים המזויפים, הצליחו התובעים הפלסטינים, באמצעות שמלאווי ועו"ד איוב, לעקוץ כ-4.5 מיליון שקל מהביטוח הלאומי.
שמלאווי גבה מהתובעים 20% מהכסף והעביר לעו"ד איוב עמלה של 15%. בסך הכל, המתווך והעו"ד שלשלו לכיסם לפחות 900 אלף שקל מתוך ה-4.5 מיליון שנעקצו מהקופה הציבורית.
הנאשמים הורשעו בשימוש במסמכים מזויפים ובקבלת כספים במרמה בנסיבות מחמירות. עו"ד איוב הורשע גם בעבירות הלבנת הון, לאחר שקיבל מהתובעים שכר טרחה, במזומן ובסתר, על חלקו בתוכנית המרמה.
איוב היה, עד הפרשה, יועץ משפטי חיצוני של מועצה מקומית פסוטה בצפון במשך שש שנים.
ראש מועצת פסוטה, אדגאר דכואר, נתן לטובתו עדות אופי בבית המשפט. עו"ד איוב השתלב גם בקבוצה טיפולית של שירות המבחן והתסקיר אודותיו היה חיובי.
פרקליטות מחוז מרכז דרשה להחמיר בעונשים וציינה: "מדובר במרמה שיטתית, מתוחכמת ומאורגנת שבוצעה תוך ניצול מעמדו של עורך דין ישראלי הנהנה מאמון הרשויות".
הפרקליטות הפנתה לפסיקה המדגישה את הצורך בהעדפת האינטרס הציבורי והרתעת הרבים בעבירות "צווארון לבן", וביקשה לקבוע שלוש עד חמש שנות מאסר לעו"ד איוב, ושנתיים עד ארבע לשמלאווי, לצד חילוט הכספים.
סנגורם של הנאשמים, עו"ד רדא ענאבוסי, ביקש לתת משקל רב לכך שהנאשמים החזירו את כל סכום העוקץ – 900 אלף שקל – לקופת המדינה ובכך תיקנו את המחדל. עו"ד איוב נטל הלוואות והגדיל את המשכנתא על ביתו כדי להחזיר את הכסף. זאת, אחרי שהנאשמים הודו בשלב מוקדם.
רדא ענבוסי עקיצות פלסטינים את הביטוח הלאומי
השופט שמואל מלמד ציין, כי כתב האישום מתאר "תעשיית מרמה" שנמשכה שנתיים והיקף הכספים שנגרעו מקופת המדינה הוא "עצום".
"הפגיעה ברף חומרה גבוה", כתב השופט. "מקצוע עריכת הדין שימש ככסות לעבריינות. המוסד לביטוח לאומי, המסתמך על תקינותם של מסמכים המוגשים על ידי עורכי דין, הפך במקרה זה לקורבן של ניצול ציני של 'חזקת האמינות' המוקנית לציבור המייצגים".
"מהודאת הנאשמים עולה, כי המניע הבלעדי למעשיהם היה בצע כסף ורצון להתעשרות קלה", הוסיף השופט. "מדיניות הענישה בעבירות מרמה, זיוף והלבנת הון נגד המוסד לביטוח לאומי, במיוחד כאשר מדובר בתוכנית שיטתית ובהיקפים ניכרים, נוטה להחמרה משמעותית, תוך מתן עדיפות לשיקולי הרתעה על פני נסיבות אישיות".
נקודת המוצא, אם כך, היא מאסר בפועל. לפי הכרעת השופט, העונשים התמתנו בזכות הסרת המחדל המלאה (השבת 900,000 שקל) וכן תסקיר שירות המבחן בעניינו של עו"ד איוב, המצביע על הליך שיקומי ונסיבות משפחתיות יוצאות דופן, נוכח עניינים רפואיים של בני משפחה התלויים בנאשמים.
סוף דבר: על עו"ד איוב נגזרו 18 חודשי מאסר בפועל, ועל שמלאווי 12 חודשי מאסר, לצד הסכום שאותו כאמור השיבו וחולט לטובת המדינה.
