בחודש נובמבר 2020 התאבדו 2 אבות בהליכי גירושין בגלל הגרושות הסחטניות שלהן שמיררו לבעלים לשעבר שלהם את החיים, ובגלל שופטות המשפחה הפמינאציות שדרדרו אותם לדיכאון וחוסר רצון לחיות, דני וירז’נסקי ואורן אזולאי. יש עוד עשרות מתאבדים בחודש שאף אחד לא יודע כלום על חייהם ומותם כי התקשורת הישראלית מחרימה סיפורי התאבדות של גברים. רק אם אישה מתה או מתאבדת זה אייטם. עוד גבר, פחות גבר – לתקשורת הישראלית זה כבר לא משנה.

דני וירז’נסקי היה מורה אהוב בתיכון בחדרה אבל לרוע מזלו היה נשוי לעובדת סוציאלית. פייסבוק: דני וירז’נסקי . עובדות סוציאליות כידוע מתוכנתות לשנוא גברים באופן קליני.

עם מותו התפרסמו פרסומי תנחומים של תלמידיו שאהבו אותו, אבל מעטים ידעו שהיתה לו גרושה מהגהנום, עכבישה אלמנה שחורה שעוקצת, והיא עקצה אותו היטב, עד למותו לא הירפתה. לעכבישה הזו קוראים עו”ס לילך גוברין וירצ’בסקי פייסבוק: לילך גוברין והאירוניה היא שהיא מפרסמת עצמה כפסיכותפרסטית המומחית לטראומות ומשברי חיים כולל אבל, שכול ומקרי אבדון. כן, כן שמעתם טוב. מי שגרמה לטראומה ומשבר חיים לבעלה, לא ראתה את כאבו ואת סבלו ואף לחצה לו על כל הנקודות הרגישות וסחטה עד זוב דם, היום מחפשת לקוחות לטיפול בשכול, טראומות ומשברי חיים.

זה נשמע לכם נורמלי????? הציבור חייב להיות מוזהר מפני הערפדה הזו, במיוחד גברים שעלולים להגיע אליה ל”טיפול” ועוד לתת לה כסף לעובדת סוציאלית שהמיתה את בעלה ורוצה לטפל בשכול של אחרים. מי שלא רואה איזה טראומות ומשברי חיים היא עצמה גורמת במעגל המשפחתי הפרטי שלה, איך אפשר לתת לה לטפל בגברים אחרים? קיימת חובה מוסרית לפרסם את שמה של העובדת הסוציאלית הזו ולהזהיר את הציבור מפניה.

הגרושה עו”ס לילך גוברין וירז’נסקי מחזיקה קליניקה פרטית ברח’ הפרסה 5 עפולה, וגם נותנת שירותים ב”מרכז מרום”. באתר של מרכז מרום נכתב עליה שהיא “מטפלת במרום – סניף עפולה וקרית ביאליק, ממוקדת בשילוב ביופידבק. אודות לילך וירזנסקי: פסיכותרפיסטית ממוקדת בשילוב ביופידבק, עובדת 17 שנה עם אנשים בעלי הפרעות אישיות קשות. התמחות בניצול מיני, טראומות ואובדן. מטפלת בשיטות קצרות מועד, יצירתיות ומשולבות בביופידבק. מחזקת חוסן נפשי ומקנה כלים להתמודד עם חרדה, דכאון ומצבי לחץ. השכלה אקדמאית ונסיון מקצועי פסיכותרפיה ממוקדת- אוניברסיטת בר-אילן, ביופידבק- אוניברסיטת בר-אילן, תואר שני-עבודה סוציאלית אוניברסיטת חיפה, תואר ראשון- עבודה סוציאלית אוניברסיטת ירושלים. לימודים נוספים: גינון טיפולי, טיפול באומנות, טיפול באלימות, תחומי התמחות טיפוליים: חרדה ופוביה
דיכאון, אבל ואובדן, פוסט טראומה, התמודדות עם משברי חיים. ראו הביוגרפיה שלה כאן:

בתמונה: דני וירז’נסקי ז”ל – “המורה האהוב מחדרה”

ראו כתבה במקומון חדרה דני וירז’נסקי, המורה האהוב מתיכון חדרה, הלך לעולמו בגיל 50.

וזו כתבתה של

דני וירז’נסקי, המורה האהוב מתיכון חדרה, הלך לעולמו בגיל 50: “לא נתפס”

מותו הפתאומי של המורה להיסטוריה, הכה את הצוות החינוכי והתלמידים בתיכון חדרה בתדהמה. “לא הגיוני שנספיד אותך דני. צעיר מידי, מוקדם מידי”, ספדה לו המנהלת. הלוויתו תתקיים היום (שלישי) ב-12:00

אבל כבד בתיכון חדרה: דני וירז’נסקי, המורה האהוב להיסטוריה, שהיה ידוע ביחסו המסור לתלמידיו, נפטר בפתאומיות לאחר אירוע לבבי. הוא הותיר אחריו אם, שלושה אחים ושני ילדים.

בהודעה שפרסמה קהילת בית הספר, נכתב: “בצער רב ויגון קודר אנו מודיעים על פטירתו הפתאומית והלא צפויה של חברנו לצוות המורים בחטיבה העליונה בתיכון חדרה, דני וירז’נסקי, מורה להיסטוריה, אדם רב אשכולות, מורה מסור לתלמידיו. משפחת תיכון חדרה מרכינה ראש לזכרו ומשתתפת בצער המשפחה”.

יעל פז, מנהלת החטיבה העליונה של תיכון חדרה, שקיבלה את וירז’נסקי לעבודתו בתיכון לפני כעשר שנים, ספדה לו: “אין זה טבעי או הגיוני שנספיד אותך דני. צעיר מידי, מוקדם מידי, מפתיע ולגמרי בלתי נתפס. לפני כעשר שנים הגעת אליי לראיון עבודה. הגעת לבוש כמו חתן בחולצה לבנה, סט ועניבה. חשבתי אז לעצמי, כי מי שמגיע כך לראיון עבודה למשרת הוראה, בוודאי מכבד את מקצועו וראוי שאמשיך איתו את תהליך הקבלה לעבודה. ואכן כך היה. גיליתי מורה אמיתי, בכל רמ”ח איבריו. היית חבר לכולנו, חבר שמשתף בקשיים, בשמחות בדאגות. כדי לתאר את דמותך כמורה, החלטתי להשתמש בדברים שכתבו התלמידים בכיתות בהן לימדת. “מזה שלושה ימים שהתלמידים מגיעים וכותבים שהיית עבורם איש יקר ואהוב, מורה מדהים, חייכן ומצחיק, מורה אכפתי שהצלחת תלמידיו הייתה חשובה לו יותר מכל. מורה שהתעניין בשלום התלמידים, שלא ממהר לחדר המורים ומתעכב לדבר עם התלמידים מן העבר וההווה. משפחת תיכון חדרה כואבת את לכתך”תלמידי החטיבה העליונה הכינו פינת זכרון לזכרו של המורה האהוב באחת הכיתות, בה הדליקו נרות והניחו פרחים ומילות פרידה. הלוויתו של וירז’נסקי תתקיים היום (שלישי) ב- 12:00 בבית העלמין ביקנעם.

הנה עוד כתבה מ”הד הקריות” של איילת קדם. יש בכתבה אזכור קצר לצרת הגירושין שנפלה על דני.

המורה האהוב מתיכון חדרה שגדל בקרית ביאליק נפטר בפתאומיות

המורה להיסטוריה דני וירז’נסקי, נפטר במהלך סוף השבוע. תלמידים, חברים וקולגות מספרים על איש עם לב ענק ומורה בחסד עליון. בן 50 בלבד במותו

במהלך סוף השבוע האחרון, נפטר המורה להיסטוריה דני וירז’נסקי, 50, יליד קרית ביאליק. שלימד במשך עשר שנים ויותר, בבית הספר תיכון חדרה. תלמידים לשעבר וחברי ילדות, מספרים עליו שהיה אדם מיוחד. אחד כזה שעושה הכל מהלב. איש אהוב, איש בגובה העיניים.

“יצא לי לפגוש אותו לפני חצי שנה”, מספר תלמידו לשעבר  בבית הספר תיכון חדרה, אבי צפדיה. “במהלך מפגש שנערך בבית הספר. היו במפגש הרבה מורים, אבל אני ניגשתי רק לדני. ואמרתי לו שאני מעריך אותו ומתגעגע עד היום. אני פשוט לא מעכל את מותו. הוא היה תמיד בנאדם חייכן ושמח”.

“חנון וילד טוב”

ידידתו של דני וירז’נסקי, שלומית וייל, למדה איתו יחד בשכבה בבית הספר התיכון אורט ביאליק. וגם הלכה איתו יחד לתנועת הנוער ‘נוער לנוער’. המושתתת על התנדבות למען הזולת. חברתה הטובה ביותר, שני אריאל, ילידת קרית חיים, הייתה חברתו הראשונה. כשהיה נער. ועוד מספרת שלומית וייל, שאביו גדעון נפטר ושאימו שקעה בתרדמת לפני כמה שנים. הוא עצמו נישא, הוליד שני ילדים, התגרש ועבר לגור ביקנעם. ומשם היה מגיע בכל יום, כדי ללמד בבית הספר שבחדרה. “החברה שלי, שהייתה החברה הראשונה שלו”, היא אומרת, “הודיעה לי אתמול בבכי שהוא נפטר. זה מוות פתאומי, כולנו בהלם. הוא היה מורה ואדם אהוב. רבזיוניסט והסטוריון. אני נמצאת בצד השני של המפה הפוליטית, אבל תמיד היה נהדר לשמוע אותו”.

חברתו מהתיכון של דני וירז’נסקי, שני אריאל, בוכה במהלך הראיון איתה. “לפני עשר שנים, הייתה לנו פגישת מחזור ובה ראיתי את דני. אחרי שנים ארוכות בהן לא נפגשנו”, היא אומרת. “התיישבתי לדבר איתו, כי חשבתי שאולי זאת הפעם האחרונה שבה אנחנו מתראים. וזאת באמת הייתה הפעם האחרונה. זה נורא לחשוב שאם נעשה עוד פעם פגישת מחזור, דני כבר לא יהיה שם. כי אנחנו עדיין רק בני 50”.

“התאהבתי בו מייד”

שני אריאל, לא מצליחה להירגע. מאז שמעה את הידיעה על מותו של דני. “לא היינו בקשר הרבה שנים, אבל לא פשוט לי. זה תפס אותי קשה. כי זה לא משנה אם את נשארת בקשר עם אדם או לא, הזכרונות נשארים. ויש לי הרבה זכרונות ממנו. הכרנו בתיכון, כשהיינו בכיתה י’. החלטתי אז ללמוד באורט ביאליק, למרות שגרתי בקרית חיים. ולא הכרתי שם אף אחד, בבית הספר. החבר’ה הציעו לי להצטרף לתנועת נוער לנוער, ושם הכרנו. התאהבתי בו מייד, אבל הייתה לו אז חברה. רק בחופש הגדול שבין כיתה י’ ל-י”א, נעשינו חברים. ונשארנו חברים למשך שנה וחודשיים.  תוך כדי, ניסיתי לעזור לו במתמטיקה. דני לא אהב מתמטיקה, הוא היה טיפוס הומאני. אז לא ממש עבד לי. הייתי החברה הרצינית שלו, כולם חשבו שנתחתן. אבל זה לא קרה. ניסיתי להיזכר למה נפרדנו, אבל לא הצלחתי. זה לא שרבנו או משהו כזה, פשוט לא הסתדרנו, באיזשהו שלב. אבל נשארנו ידידים גם אחרי. ובשנים האחרונות, היינו בקשר בפייסבוק”.

בהיותו טיפוס הומאני, בחר דני וירז’נסקי בלימודי היסטוריה, אחרי השירות הצבאי. המורה בדימוס שילה ויינברג, תושבת היישוב טבעון: “בשנת 2000, כשסיים דני ללמוד באוניברסיטת חיפה, הוא חיפש עבודה. אני, עבדתי אז בתור מורה להיסטוריה, בבית הספר בן גוריון בעפולה. “ראיינתי אותו והוא היה בחור מקסים והתקבל מייד. עבדתי איתו יחד, עד שנת 2007. אז עזבתי למקום אחר. במשך תקופה מסויימת עבדתי בארגון המורים. ושנתיים מאוחר יותר, כשבית הספר עבר בעלות, סייעתי לו לעבוד בתיכון עירוני ג’. דני עבד שם במשך שנה אחת. ואז, יצא לי להכיר את מנכ”ל תיכון חדרה, אריה לוקר. ו ‘שידכתי ביניהם’. ומאז הוא לימד שם”.

“בחור צעיר עם לב ענק”

בשנת הלימודים הראשונה שלו בתור מורה, בבית הספר בן גוריון בעפולה, לימד דני וירז’נסקי את התלמיד תומר קמפנר. לימים יוצר מוסיקאלי. “הייתי אז בכיתה י”ב “, הוא משחזר. “והגיע אלינו בחור צעיר, מאוד אכפתי, עם לב ענק. אני זוכר שאנחנו, התלמידים, תמיד עניינו אותו גם בפן האישי. הוא תמיד היה מחוייך וידע להקשיב, למדנו ממנו הרבה. הוא ידע להקשיב, גם אם הדעות שלנו לא היו כמו שלו. הוא היה אז רווק, שהגיע ללמד בכל יום מחיפה. הוא היה לנו ממש כמו חבר”.

ועוד מספר תומר קמפנר: “לדני וירז’נסקי, הייתה אמפטיה מאוד גדולה לאנשים עם מוגבלויות. אני זוכר שהיה לנו חבר בשכבה, עם מגבלה בהליכה. דני תמיד דאג ועזר לו. בדק אם הכל בסדר ואם נוח לו. מאוד אהבתי אותו, בתור מורה ובתור אדם”.

בשנים האחרונות, חודש הקשר בין תומר קמפנר לבין דני וז’נסקי. “הוא שמע שיר שלי, באקראי. ושאל אם לא הייתי תלמיד שלו בעבר, בשנת 2000. אמרתי שכן ומאז שמרנו על קשר. איחלנו האחד לשני חג שמח והתכתבנו בפייסבוק. כאב לי לשמוע שהוא נפטר”.

“הוא דיבר אלינו בגובה העיניים”

תלמידיו מתיכון חדרה, מתארים את המורה דני וירז’נסקי כמי שיצר אתם קשר בינאישי מהסוג הנדיר, השמור למחנכים בנשמה. “למדתי אצלו בשנים 2017-2018”, מספרת תלמידתו לשעבר לינוי רפאלוב. “והוא דבר אלינו תמיד בגובה העיניים. הוא היה צריך להושיב על הכסאות חבורה של 40 תלמידים. שהדבר שהכי פחות מעניין אותם, זה היסטוריה. והוא פשוט ידע איך לעשות את זה. ובאווירה כייפית. דני ידע בדיוק מתי לצחוק איתנו ומתי להושיב אותנו כמו שצריך. והיו הבדיחות המיוחדות שלו, שאני לא זוכרת לשחזר אותן. לשעור האחרון שלנו, הוא הביא בובות. אני לא אשכח את זה בחיים. וככה עשה לנו שעור פרידה. שבדעבד, הייתה גם פרידה אחרונה ממנו”.

“לדני לא היו אף פעם חיים קלים”, מסכמת שילה ויינברג באנחה. “הוא התגרש לפני שבע שנים, והגירושים לא עשו לו טוב. הוא גם לקח ללב כל דבר והיה אדם רגיש. מאוד. זה לא עושה את החיים יותר קלים, כשאתה לא יודע לחיות עם פילטרים”.

פה בלינק המצורף תוכלו לראות את הדף העסקי של לילך גוברין וירז’נסקי: 

בתמונה: לילך גוברין וירז’נסקי – מטפלת במשברי חיים וטראומות שגרמה טראומה ומשב חיים לבעלה ואבי ילדיה עד שגרמה לו להתאבד. וזהו ערוץ היוטיוב של הגברת:

https://www.youtube.com/channel/UCRIz6BWEymIt8U9lQnEroVw

כתובתה ברח’ הפרסה 5 עפולה, ופרטי ההתקשרות עימה נמצאים כאן:

המציאות עולה על הדמיון: הביטו איפה עובדת אשתו לשעבר של המנוח – מרכז אלה להתמודדות נפשית עם אובדן ושכול:

זהו הוידאו של העו”ס הממיתה לילך גוברין וירז’נסקי בעזרתו היא מקוששת לקוחות לטיפול במשברי חיים. למעונינים לקבל טיפול, זה המספר:
0508-210096.

לא נוכל שלא להשלים את התמונה ולהראות לכם מי השופטת של המנוח: השופטת – הדס גולדקורן – בתמונה: שופטת זו עושה שפטים בגברים של איזור חדרה:

.