לפנינו התנגדות שהגיש הפרקליט אמיר טבנקין לבקשת החנינה של ג'קי בן זקן לפרקליט נוחי פוליטיס ראש מחלקת החנינות בפרקליטות ב 2018. מכיון שאמיר טבנקין הוא זה שהעמיד לדין את ג'קי בן זקן, ברור מאליו שהוא יתנגד לחנינה.
בהתנגדות של אמיר טבנקין לבקשת החנינה של ג'קי בן זקן הוא טען שאין להעניק חנינה כל עוד לא נמחק הרישום הפלילי, כלומר נדרשת המתנה של 17 שנים וכן שחוק החנינה לא נועד לשיקולי מידת החסד והרחמים.
שימו לב שאמיר טבנקין הוא אחד התובעים נגד ביבי בפרשה 4000, והוא זה שטען שכל תרגילי החקירה על ניר חפץ, אשתו והפילגש היו למטרות ראויות, ושיואב תלם הוא חוקר אמין וראוי להערכה, ושמומי פילבר הוא סתם ליצן אופורטוניסט.
סביר להניח שאמיר טבנקין יכין את פרק ההתנגדות לחנינה של ביבי בכל הקשור לפרשה 4000, והוא פשוט יעתיק את הטקסטים שהכין לג'קי בן זקן.
הצצה נדירה כיצד נראית התנגדות של הפרקליטות לבקשת חנינה (ג'קי בן זקן)
ג'קי בן זקן הורשע בשתי עבירות, העבירה הראושנה שבה מדובר היא עברת מניות, "פעל להשפיע בדרכי תרמית על שער מניית החברה הציבורית מנופים פיננסיים לישראל, שבה היה בעל שליטה, על מנת להביא להכללתה של המניה באחד המדדים המרכזיים בבורסה לניירות ערך בתל אביב. היקף הפעילות המרמתית של בן זקן ושותפו הגיע לכדי סכום של כ-15 מיליון ש"ח. בן זקן נדון בבית המשפט המחוזי לעונש של 36 חודשי מאסר".
העבירה השניה היא שהוא "פעל יחד עובדת הציבור עם איילת אזולאי, מנהלת לשכתו של פואד בן-אליעזר ז"ל, בביצוע שורה של פעולות המהוות הפרת כללים החלים על עובדת הציבור, ניצול לרעה ושימוש במידע פנימי שהגיע אליה בשל היותה עובדת ציבור תוך פעולה בניגוד עניינים וסטייה מן השורה, והכל לשם קידום ענייניה של חברת שמן שהייתה בבעלותו". העונש פה היה 4 חודשים חופפים.
בן זקן השלים את המאסר אחרי שעבר וועדת שחרור מוקדם והוא פנה לבטל את הקלון, כדי שיוכל לשמש בכיר בעמותות.
הטענות של אמיר טבנקין נגד החנינה של ג'קי בן זקן
טבנקין טען שבקשת חנינה לא יכולה להתגבר על הדרישה בחוק העמותות שמי שמכהן בעמותה לא יכול להיות מי שהורשע בפס"ד פלילי סופי. טבנקין טוען שבן זקן יבוא על סיפוקו אם ימתין 17 שנים למחיקת הרישום הפלילי.
הנה: "האינטרס הציבורי הבא לידי ביטוי בהסדר הקבוע בסעיף 33(4) לחוק העמותות, מטה את הכף למסקנה כי אין זה ראוי לאפשר לאדם שזה עתה סיים את ריצוי עונשו בגין עבירות מרמה חמורות, כמו גם בגין עבירה מתחום טוהר המידות, לכהן בתפקיד ניהולי בכיר בעמותה. לשיטת הפרקליטות, אינטרס זה גובר גם על התועלת שעשויה לצמוח מכך שמר בן זקן ישוב לתפקידיו הניהוליים בעמותה, שכן גם אם אכן קיימת תועלת כזאת, הרי שהנזק לאינטרס הציבורי שייווצר מחזרתו של בן זקן לניהול העמותות גוברת על תועלת זאת".
לגבי הבקשה למחוק את הרישום הפלילי מטעמי חסד ורחמים, הוא טוען שרק בזמן גזר הדין מפעילים חסד ורחמים, אבל בהליך חנינה אין מקום לחסד ורחמים, על סמך בג"ץ 103/96 כהן נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נ(4) 309, 327 (1996).
לטענתו של אמיר טבנקין, ג'קי בן זקן כבר נהנה ממידת החסד והרחמים כשהוא קיבל הקלה בעונש, ואח"כ גם שחרור מוקדם, ולכן היא מיצה את זכותו לחסד ורחמים, ואין לדון בזה עוד פעם…..
הבנתם מה קורה פה? החנינה כן נועדה לחסד ורחמים וגם לקצר את זמן ההמתנה למחיקת רישום פלילי, והוא בחוצפתו טוען שתכליות החנינה הן בדיוק ההיפך ממה שמוסד החנינה נועד לשרת.
נוחי פוליטיס היא פמיניסטית רעילה ובעלה טל פוליטיס חושק בתפקיד מזכיר צבאי של ביבי
שימו לב שהגברת נוחי פוליטיס כבר לא משמשת ראש מחלקת חנינות בפרקליטות. בספטמבר 2021 גדעון סער מינה אותה מנהלת הסיוע המשפטי, והיא הכניסה לסיוע המשפטיות בסיטונאות מכשות פמיניסטיות ממרכז רקמן, כך שכיום כל הסיוע המשפטי נשלט ע"י מרכז רקמן, וגברים כמעט לא יכולים לקבל כל סיוע משפטי במוסד הארור הזה.
בתמונה: נוחי פוליטיס כלבה מגדרית בזוייה ונבלה. בגלל שהיא גדלה בגוש קטיף, נשות קפלן חושדות בה שהיא בעלת נטיות ימניות, אבל מדובר באחת שדעותיה זהות לנעמה לזימי ולמירב מיכאלי. פמינאצית על מלא מלא.
בעלה של נוחי פוליטיס הוא טל פוליטיס, אחד שמלקק לביבי וביקש מביבי שימנה אותו לתפקיד המזכיר הצבאי של ביבי.
להלן התנגדותו של אמיר טבנקין:
23 אפריל 2018
לכבוד:
עו"ד נוחי פוליטיס
מנהלת מחלקת חנינות
משרד המשפטים
באמצעות דואר אלקטרוני
ח.נ.,
הנדון: ג'קי בן זקן ת.ז. 022495618, מספר תיק חנינה 450-18
בהמשך למכתבכם מיום 12.4.2018, להלן תפורט חוות דעתנו ביחס לבקשת החנינה שבנדון, שתכליתה ביטול התנאים המגבילים המוטלים על המבקש כאסיר ברישיון, ו"ביטול הקלון" כהגדרת הבקשה. בתמצית, עמדתנו היא כי אין מקום להיעתר לבקשת החנינה על שני ראשיה.
רקע
ביום 6.9.2015 בן זקן הורשע בעבירות חמורות של תרמית בניירות ערך, קשירת קשר לביצוע פשע וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. במסגרת הכרעת הדין המרשיעה נקבע כי בן זקן, יחד עם אדם אחר, פעל להשפיע בדרכי תרמית על שער מניית החברה הציבורית מנופים פיננסיים לישראל, שבה היה בעל שליטה, על מנת להביא להכללתה של המניה באחד המדדים המרכזיים בבורסה לניירות ערך בתל אביב. היקף הפעילות המרמתית של בן זקן ושותפו הגיע לכדי סכום של כ-15 מיליון ש"ח. בן זקן נדון בבית המשפט המחוזי לעונש של 36 חודשי מאסר (להלן: הפרשה הראשונה).
ביום 29.9.16 הורשע בן זקן בפרשה נוספת, בסיוע להפרת אמונים לפי ס' 284 לחוק העונשין, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, לפיה פעל יחד עובדת הציבור עם איילת אזולאי, מנהלת לשכתו של פואד בן-אליעזר ז"ל, בביצוע שורה של פעולות המהוות הפרת כללים החלים על עובדת הציבור, ניצול לרעה ושימוש במידע פנימי שהגיע אליה בשל היותה עובדת ציבור תוך פעולה בניגוד עניינים וסטייה מן השורה, והכל לשם קידום ענייניה של חברת שמן שהייתה בבעלותו. על פי כתב האישום בו הודה הנאשם הוא סייע לעובדת הציבור לבצע מעשה הפרת אמונים הפוגע בציבור פגיעה מהותית בטוהר המידות של עובדי הציבור, באמון הציבור בעובדי הציבור ובתקינות פעילות המנהל.
בפרשה זו נגזר על בן זקן עונש ארבעה חודשי מאסר לריצוי בחופף לעונש המאסר שנגזר עליו במסגרת הפרשה הראשונה, וכן קנס בסך 65,000 ₪.
לאחר שבית המשפט העליון קיבל חלקית את ערעורו של בן זקן על גזר הדין בפרשה הראשונה, נגזרו עליו 26 חודשי מאסר בפועל, שאותם החל לרצות ביום 1.12.2016.
יצוין כי כבר עם תחילת ריצוי עונשו הגיש בן זקן בקשת חנינה על בסיס מצב רפואי של בני משפחתו מקרבה ראשונה (תיק חנינה 883-16) .
ביום 26.2.2018 החליטה ועדת השחרורים על שחרור מוקדם של בן זקן. ב"כ היועץ המשפטי לממשלה התנגד לשחרור המוקדם, לאור חומרת מעשיו וכן לאור עבירות משמעת שביצע במהלך מאסרו. בהחלטת ועדת השחרורים נקבע כי השחרור המוקדם מותנה במספר תנאים, שעיקרם עמידתו של בן זקן בתכנית שיקום שנקבעה לו על ידי גורמי הטיפול, ותנאים מגבילים הכוללים מעצר בית לילי, והתייצבות עיתית בתחנת המשטרה.
נימוקי ההתנגדות לבקשת החנינה
הבקשה ל"ביטול קלון"
לעניין בקשתו של בן זקן ל"ביטול הקלון" בדרך של חנינה, נראה שהבסיס המשפטי לבקשה אינו בהיר דיו. בן זקן לא היה עובד ציבור בעת הרשעותיו, ובפסקי הדין בעניינו לא נקבעו קביעות הנוגעות לקיומו של קלון. בן זקן טוען כי הרשעתו תמנע ממנו "לנהל באופן שקוף" שתי עמותות. מדברים אלה נראה בקשתו מכוונת להוראת סעיף 33(4) לחוק העמותות הקובעת כי בוועד עמותה לא יכהן "מי שהורשע בפסק דין סופי בעבירה לפי סעיפים 290 עד 297 ו-414 עד 438 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, או בעבירה אחרת שלדעת הרשם מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כחבר ועד…".
נמצא, אפוא, כי על מנת שבקשתו של בן זקן תבוא על סיפוקה נדרשת מחיקת הרישום הפלילי בעניינו באופן שיאפשר לו להיחשב כמי שלא הורשע בעבירות המונעות כהונה בוועד העמותה. ואכן, ההלכה קבעה כי לעניין סעיף 33(4) לחוק העמותות יחול ההסדר הקבוע בסעיף 14 לחוק המרשם הפלילי, הקובע תקופות התיישנות לעבירות שבסיומן חלות הגבלות על מסירת מידע מן המרשם הפלילי לגופים שונים, וביניהם רשם העמותות[1].
לעמדת הפרקליטות, ככל שזאת היא מהות בקשת החנינה, אין כל הצדקה להיעתר לבקשה חריגה זאת, החותרת תחת תכלית ההסדר הקבוע בחוק העמותות. בן זקן הורשע, כאמור, בעבירות פליליות חמורות ביותר, ולא מכבר סיים את ריצוי עונש המאסר בגינן. העבירות שבהן הורשע הן עבירות מתחום המרמה והשחיתות השלטונית, אשר נלווה להן פגם מוסרי ממשי המצביע על אי כשירותו של המורשע בהן לכהן בתפקידים שונים. לא בכדי מונה סעיף 33 לחוק העמותות את העבירה של קבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 לחוק העונשין כעבירה שהרשעה בה מביאה באופן אוטומטי (וללא צורך בהפעלת שיקול דעתו של הרשם) לפסילה מכהונה בוועד עמותה.
מטרתו של ההסדר הקבוע בסעיף 33(4) לחוק העמותות, והסדרים דומים השזורים בספר החוקים הישראלי, היא להבטיח כי בהנהלתם של גופים ציבוריים לא יכהנו אנשים שההרשעה שהם נושאים עשויה לפגוע ביכולתם של גופים אלה לפעול באופן תקין, וכן כי מראית העין הציבורית לא תיפגע מכך שאדם שהורשע בעבירות חמורות כאלה, מכהן בגופים אלה:
עיון בספר החוקים שלנו מלמד, כי ביחס לשורה ארוכה של תפקידים ציבוריים או תחומי עיסוק, הציב המחוקק דרישות ותנאים אשר נועדו לגרום לכך, שבאותם תפקידים או תחומי עיסוק, ישמשו אנשים ראויים, הגונים, נקיי כפיים, אשר לא דבק בהם רבב מוסרי. ביסוד דרישות ותנאים אלה עומדת מטרה כפולה: ראשית, המחוקק ביקש למנוע את הנזק הישיר העלול להיגרם לציבור כתוצאה מכך שאדם לא ראוי ישמש באחד מהתפקידים או העיסוקים האמורים, וישוב על מעשיו הרעים; שנית, המחוקק ביקש למנוע את הנזק העלול להיגרם למעמדו, כבודו, אמינותו ויוקרתו של הגוף או תחום העיסוק בו מדובר, מכך שאדם שדבק בו רבב יִּימָּנֵה על שורותיו ויהיה חבר בו. שהרי נהוג לומר, כי טיפת דיו אחת שמטפטפים לכוס מים צלולים, מעכירה את הכוס כולה.[2]
נמצא, אפוא, כי האינטרס הציבורי הבא לידי ביטוי בהסדר הקבוע בסעיף 33(4) לחוק העמותות, מטה את הכף למסקנה כי אין זה ראוי לאפשר לאדם שזה עתה סיים את ריצוי עונשו בגין עבירות מרמה חמורות, כמו גם בגין עבירה מתחום טוהר המידות, לכהן בתפקיד ניהולי בכיר בעמותה. לשיטת הפרקליטות, אינטרס זה גובר גם על התועלת שעשויה לצמוח מכך שמר בן זקן ישוב לתפקידיו הניהוליים בעמותה, שכן גם אם אכן קיימת תועלת כזאת, הרי שהנזק לאינטרס הציבורי שייווצר מחזרתו של בן זקן לניהול העמותות גוברת על תועלת זאת.
גם מידת החסד והרחמים אליה פונה בקשת החנינה אינה יכולה לשמש בסיס מספק להיעתרות לבקשת בן זקן למחיקת הרישום הפלילי. מידה זאת נסוגה מפני הצורך הציבורי שבקביעת מגבלות על עבריינים שהורשעו בכל הנוגע למעורבותם בחיים הציבוריים. יפים לעניין זה דבריו של בית המשפט העליון, בהקשר של הטלת קלון על נבחרי ציבור שהורשעו, לפיהם "…לא הרי הליכי קלון כהרי ההליך הפלילי. בגדרי ההליך הפלילי נוכל לנהוג ברחמים ולפנים משורת הדין. לא כן בהליך הקלון. בהליך זה ראוי לנו כי נישמר מן הרחמים. את מחיר הרחמים תשלם הקהילה שאותו ראש רשות מנהיג, והקהילה לא חטאה שנשית עליה עונש."[3]
בנוסף, אין מקום להיעתר לבקשת בן זקן למחיקת הרשעתו גם מן הטעם שבקשה זאת עומדת בסתירה חזיתית לאינטרס שבהוקעה ציבורית של מעשים פליליים חמורים. חוק המרשם הפלילי קובע הסדר המתחם את תקופת הזמן שבה לרישום על אודות ביצוע עבירות חמורות מעין אלה שעבר בן זקן, יהיה נפקות בהיבטים שונים של החיים הציבוריים. היעתרות לבקשת בן זקן – מחיקת הרישום הפלילי בעניינו חודשים ספורים מאז שחרורו ממאסר – תשים לאל את המשמעות הציבורית של חומרת מעשיו של בן זקן, כפי שבאו לידי ביטוי בהרשעתו. מחיקת ההרשעה בנסיבות אלה תייצג מסר שגוי והפוך מן המסר שמערכת אכיפת החוק כולה מבקשת לשדר, על מנת להרתיע מפני ביצוע עבירות כלכליות חמורות.
כל זאת ביתר שאת, שכן בן זקן הוא דמות ידועה בציבור הישראלי. הרשעתו והעובדה שריצה מאסר היא עובדה שפורסמה בהרחבה בכלי התקשורת. במצב דברים זה, מחיקת הרישום הפלילי בעניינו לא תביא באמת לכך שבן זקן יפתח בדרך חדשה ויישכחו לו עוונותיו הקודמים. היא תביא לכך שהציבור יראה שעבריין שהורשע לא מכבר יכול לכהן כאוות נפשו בהנהלותיהם של גופים ציבוריים ולשמש בחיים הציבוריים ללא הגבלה, בלא שיש כל אלמנט של הוקעה ציבורית בגין המעשים החמורים שביצע. באופן ספציפי ניתן אף לתמוה מהו המסר החינוכי שיתקבל אצל מאות הילדים מאוכלוסיות מוחלשות הפעילים בעמותות מועדון הכדורגל באשדוד (כמתואר בבקשה) מכך שבן זקן יוכל לחזור ולתפקד בעמותה מיד לאחר שריצה עונש בגין עבירות פליליות חמורות.
הבקשה לביטול התנאים המגבילים
דין דומה חל גם על בקשת בן זקן לביטול התנאים המגבילים החלים עליו כאסיר ברישיון. הבקשה אינה מביאה כל נימוק טוב המבסס קשר בין הטענות הנוגעות לנסיבות חייו של בן זקן, ובקשתו לביטול התנאים המגבילים. לא ברור כיצד האירועים שהתחוללו על משפחתו של בן זקן יכולים להיות מוטבים על ידי ביטול התנאים שהוטלו עליו על ידי ועדת השחרורים. במסגרת תנאים אלה בן זקן אינו מוגבל מלשהות בחיק משפחתו, ולסייע בטיפול בבני משפחתו הקרובים. גם הנימוק של קיומם של עסקים מחוץ לישראל אינו יכול לשמש כנימוק לביטול מוחלט של תנאים מגבילים שהוטלו עליו בתקופה היותו אסיר ברישיון.
וזאת יש לזכור – משמעות החלטת ועדת השחרורים על שחרורו המוקדם של בן זקן אינה שבן זקן הפך להיות אדם חופשי ונטול מגבלות. מעמדו הוא של אסיר המשוחרר על-תנאי, המצוי מחוץ לכותלי הכלא ברישיון[4]. במעמד זה, הוא מחויב לעמוד בדרישות ובתנאים שאם ייכשל במילוים הוא עלול להיכלא בשנית ולרצות את תקופת התנאי. אין מדובר בתנאים ומגבלות שתכליתם להקשות על חייו של בן זקן ללא תכלית, אלא בהסדר כולל הקבוע בחוק שמטרתו להבטיח את האיזון שבין האינטרס בשיקום האסיר על דרך של שחרורו המוקדם, ובין הבטחת האינטרס הציבורי של הגנה על הציבור ומניעת ביצוע עבירות נוספות על ידי האסיר. ביטולן של המגבלות המוטלות על בן זקן, בסמוך מאוד לאחר שחרורו ברישיון, תביא להפרת האיזון הקבוע בחוק שחרור על-תנאי ממאסר, ללא כל הצדקה נראית לעין.
בהקשר זה יש לזכור כי סמכות החנינה המסורה לנשיא המדינה מבוססת בעיקרה על מידת הרחמים. בעניינו של בן זקן, כל אותן נסיבות אישיות המפורטות בבקשה הובאו בפירוט בפני הערכאות שדנו בעניינו. בית המשפט העליון אף הביא נסיבות אלה בחשבון כשהמתיק את עונשו של בן זקן והפחית אותו באופן משמעותי. בצד זאת, ועדת השחרורים נעתרה לבקשתו של בן זקן לשחרור מוקדם, אף חרף התנגדות ב"כ היועץ המשפטי לממשלה. במצב דברים זה ניכר כי מערכות האכיפה נתנו משקל מספק, למצער, לנסיבותיו האישיות של בן זקן, וביטול של היבטים עונשיים נוספים המוטלים עליו, יהיה מנוגד לאיזון הראוי בין אינטרס הציבורי שבענישת עבריינים בגין פשעיהם והאינטרסים הפרטיים של הנידון.
סיכום
בנסיבות אלה עמדתנו היא שאין מקום להיעתר לבקשת החנינה, על שני היבטיה. זאת לאור האינטרס הציבורי המחייב מתן משקל הולם לחומרת העבירות שבהן הורשע בן זקן, ולאור הצורך באיזון בין האפשרות לשחררו על תנאי בשחרור מוקדם, והבטחת האינטרס הציבורי על ידי קיומם של התנאים שהוטלו עליו. הנימוקים שהובאו בבקשה אינם מצדיקים חריגה מאיזון זה הקבוע בדין, ובשל כך דינה להידחות.
| אמיר טבנקין
סגן מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה |
[1] בג"צ 6052/03 אורבך נ' רשם העמותות (מיום 27.11.2003).
[2] ת"פ (י-ם) 4036/06 מדינת ישראל נ' הנגבי (מיום 9.11.2010) פסקה 13 לדעת הרוב.
[3] בג"ץ 103/96 כהן נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נ(4) 309, 327 (1996).
[4] סעיף 14 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, תשס"א-2001
התנגדות הפרקליט אמיר טבנקין לבקשת החנינה של ג'קי בן זקן 23-4-2018