ישראל זיו (זילברשטיין) היה המאהב של אמי פלמור, ובגלל שהוא מכר נשק לסודן בניגוד לחוק ארה"ב הטילו עליו סנקציות וחקירה פלילית בארה"ב. בלי קשר לעסקאות הפליליות בסודן, הוא גם נתפס בפעילות פלילית בגיאורגיה יחד עם גל הירש.. אבל בפרקליטות החליטו למחוק אותו מכתב האישום של גל הירש…. כי הוא ממחנה קפלן.
תמר זנדברג התלוננה על ישראל זיו בישראל על מכירות הנשק לסודן באמצעות חברת ZIVHG Ltd, ו L.I.O. Ziv Ltd u ו Global CST ובעקבות זאת הפעילו גם עליו וגם על אמי פלמור רוגלות….
עכשיו אתם מבינים למה נדב ארגמן ראש השב"כ לשעבר וחבריו מעוניינים לחסום את וועדת הרוגלות? כי היו יש שם תיבת פנדורה שאלוהים ישמור.
כדי לבטל את הסקנקציות בארה"ב, פנה ישראל זיו (ת"ז 054905377) לגורמים בישראל, אביחי מנדלבליט ורחלי חן האחראית על פיקוח מכירת נשק לחו"ל, והיקש פרוטקציה. הפרוטקציה היתה שיפתחו בישראל חקירה פיקטיבית שבסיומה יכריזו שהוא נקי כפים, וכך האמריקאים ישתכנעו לנקות אותו. והוא הצליח.
הסנקציות הוטלו ע"י מנהלת אמריקאית בממשל בשם סיגל מנדלקר, ראש ה Office of Foreign Assets Control (OFAC) בדצמבר 2018 והוסרו אחרי שבישראל התנהל שימוע פיקטיבי לסוחרי נשק ביחידת אפ"י, שבו נמצא שהוא לא אשם. אלא מאי? אם הוא לא סוחר נשק, איך היתה סמכות לנהל שימוע אצל רחלי חן ביחידת "אפ"י" הפיקוח על סוחרי נשק בחו"ל?
אתם מדמיינים את הזין של ישראל זיו חוגג בתוך הכוס של המפלצת הווגנילית הזו, אמי פלמור? בראיון לרוני קובן ישראל זיו אמר שעם אשתו הוא "שוכב כפיות". איזה כפיות אמי פלמור עשתה לו?
והנה האישה החוקית, עידית זיו, גרה איתו בווילה בשדה ורבורג המעוצבת בסגנון טוסקאני.
תמר זנדברג התלוננה על ישראל זיו שבגלל הנשק שלו רוצחים אנשים בג'ובה דרום סודאן
ישראל זיו הוא הפלוץ שמופיע בערוץ 12 כפרשן צבאי והוא נושא עימו קופת שרצים. בגלל שהוא מעמוד התווך של כוח קפלן, לא מספרים לציבור מה מעלליו. ישראל זיו מכר נשק לדרום סודן וחטף סנקציות מארה"ב, וגם בתיק של גל הירש, הוא שימש בעלים של חברה קבלנית שפעלה בגרוזיה, אבל הוחלט שאותו לא יעמידו לדין.
מי שהתלוננה עליו בישראל היתה תמר זנדברג שקיבלה "טיפ" מסודנים על ישראל זיו, שהציג עצמו כמי שמשקיע בחקלאות, אבל הוא בפועל סוחר נשק. ישראל זיו לא ידע שהפרקליטות חוקרת אותו, ושבגלל תמר זנדברג הפעילו נגדו ונגד פותחת הכוס שלו אמי פלמור רוגלות והאזנות. זיו פנה למנדלבליט וביקש פרוטקציה. הוא פנה לפרקליטות וביקש שיעזרו לו להתמודד עם הסקציות שחטף מארה"ב (למשל, באמצעות מכתב המלצה או התערבות חשאית בין רשויות אכיפת חוק).
תמר זנדברג התלוננה שישראל זיו שכר שכירי חרב להצית שדות נפט ולגרום לתוהו ובוהו, כדי להצדיק את רכישת הנשק באמצעותו כמתווך.
בעקבות הסנקציות, והכנסתו לרשימה השחורה של סוחרי נשק, בנק לאומי הקפיא לו ולאשתו את החשבונות. הוא פנה לבימ"ש מחוזי, וגם לעליון, והם סירבו להורות לבנק לבטל לו את הקפאת החשבון. השופטת יעל וילנר הסכימה לאשר לו שחרור של $300,000 לעורכי דין אמריקאים ו 50,000 ש"ח לעורכי דין בישראל מהכסף התפוס בחשבונות.
להלן תצהיר של ישראל זיו בבקשה שיחקרו אותו בישראל על הסחר בנשק לסודן
את התצהיר בכין עו"ד משה כהאן. הוא גם ייצג אותו בעליון אצל יעל וילנר.
תצהיר ישראל זיו שהכין משה כהאן השולל מכירת נשק לסודאן 10-3-2019רביב דרוקר שיקר שריגלו על אמי פלמור בגלל איומים מאתיופים
שימו לב שבתאריך 8/2/2022 פרסם רביב דרוקר שקר מוחלט בערוץ 13 שאמי פלמור היתה ברשימת יעדי הפגסוס, כי חשבו שנשקפת לה סכנה בגלל מחאת יהדי אתיופיה. אמי פלמור היתה היחידה שלא נתנה את הסמארטפון שלה לבדיקה מקצועית במעבדה לבדוק אם פרצו לה למכשיר בפגסוס. כדי להסתיר את הרומן החשאי שלה עם ישראל זיו, שהיה נשוי. בהאזנות על ישראל זיו גילו שיש לו קשר למנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור, ולכן האזינו גם לה.
רביב דרוקר פרסם שבן כספית היה במשרדי השב"כ, ושם סיפרו לו שהאזינו לאמי פלמור כדי להגן עליה מפני אתיופים שרוצים להזיק לה…. שטויות במיץ עגבניות.
לכתבה השקרית של רביב דרוקר. כמובן שאף אחד לא ישלול לו את תעודת העיתונאי על הפצת שקרים כדי להלבין את אמי פלמור, ולהסתיר את הרקע שלה כפותחת כוס לסוחר נשק דמים.
https://13tv.co.il/item/news/domestic/internal/palmor-relation-ethiopian-protest-902861487/
כך מוכרים נשק לכושים: ממציאים פרוייקט חקלאי פיקטיבי
לאמריקאים הגיע מידע שממשלת דרום סודן הזמינה מישראל נשקים במסווה של פעילות חקלאית בפרוייקט שנקרא Green Horizon. ישראל זיו שהוא בכלל לא חקלאי מכר נשקים בשווי $150,000,000 לדרום סודן. לאחר מכן פרצה מלחמת אזרחים והאשימו את מדינת ישראל שבגללה הנשקים שלה הכושים רוצחים אחד את השני….
הנה פניה נואשת של ישראל זיו ("קבוצת גלובל") ליועמ"ש אביחי מנדלבליט שיעזור לו באופן אישי…… באיזו חוצפה ועזות מצח הוא חושב שאביחי מנדלבליט צריך לעזור לו?
במכתבו הוא טוען שהוא בסך הכל ניהל פרוייקט חקלאי בשם גרין הורייזון, ושהוא מבקש פגישה עם מנדלבליט כדי ליזום חקירה פיקטיבית בישראל, שתנקה אותו מחשד, ואז האמריאים ירדו ממנו ויורידו את הסנקציות. לטענתו אם מנדלבליט יפנה באופן אישי, לדעתו האמריקאים יהיו מוכנים לשקול מחדש. כלומר: ביקש המלצה אישית ממנדלבליט.
לדבריו היה לו שימוע אצל רחלי חן ראש אפ"י, (אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני – אפ"י – משרד הביטחון), והיא ביקשה מהאמריקאים הם חומר, והם סירבו לתת לה.
בתמונה רחלי חן, המפקחת על ייצוא הנשק. אם היא מפקחת על ייצוא נשק, והוא טוען שהוא בכלל חקלאי, למה היא עשתה לו שימוע?
להלן התגובה הרשמית שישראל זיו קיבל מנועה לוזנר, עוזרת של מנדלבליט:
בתאריך 1/3/2020 האמריקאים מחקו אותו מהרשימה השחורה, וכעבור שבוע הוא התראיין לליטל דוברוביצקי בידיעות והסביר מה עשה: "קודם כל אתה דואג שהקרובים שלך יישארו קרובים אליך. אתה צריך לשכנע אותם ולהגיד לא היה ולא נברא, ולהסתכל להם בעיניים. זה לבנות מחדש את האמון של המעגל הכי קרוב אליך. אחר כך יצרתי קשר עם כל גוף חקירה, כל גורם במדינה, ואמרתי: תחקרו אותי. מי שהרים את הכפפה זה אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון (אפ"י), שעשו לי שימוע. אחרי השימוע המערכת פה הבינה שאין ממצאים ויש בעיה, והם פנו לרשויות בארה"ב".
כלומר בזכות הבקשות לפרוטקציה, הוא הצליח להפעיל את הגורמים בישראל שיוציאו לו אישור ניקיון כפיים, (בראש ובראשונה רחלי חן), שבזכותו האמריקאים הסירו אותו מהרשימה של סוחרי נשק מפוקפקים.
https://www.ynet.co.il/economy/article/Sy8qLJJr8
להלן שרשור מיילים בתגובה לפנייתו
מייל 1 משקד בוזנח
rom: היועץ המשפטי לממשלה
Sent: Tuesday, April 02, 2019 8:17 PM
To: Adi marom; Orit Vencianer; Rachel Dahan; פרקליט המדינה; המשנה ליועץ המשפטי לממשלה – משפט פלילי
Subject: קבוצת גלובל, ישראל זיו
שלום רב,
מצ"ב פניה לטיפול משותף של רועי שיינדורף עם דינה זילבר, בתיאום עם פ.מ ולידיעת עמית מררי.
בברכה,
שקד בוזנח, סטודנטית לשכת היועץ המשפטי לממשלה
טל' 02-6466525 פקס 02-6467001
מייל 2 מדרור גרניט
From: Dror Granit
Sent: Wednesday, April 03, 2019 4:38 PM
To: Avishai Kraus; Noa Bar shalev; Liz Montilio barlev
Cc: Anat Assif
Subject: FW: קבוצת גלובל, ישראל זיו
היי כולם, מניח שקיבלתם כבר את המסמכים המצורפים. אמת תיאמר – אני לא לגמרי בטוח מה הוא מבקש, בעצם. פגישה – ומה? הרי מקור הבעיה שלו הוא באמריקאים, לא אצלנו. בכל מקרה, אשמח אם תעדכנו מי יטפל בכל אחת מהמחלקות, כדי שנוכל לדבר ולחשוב מה לעשות לגבי הפניה הזו.
תודה, דרור
מייל 3 של ליז מונטילו ברלב
From: Liz Montilio barlev
Sent: Sunday, April 07, 2019 10:24 AM
To: Dror Granit; Avishai Kraus; Noa Bar shalev
Cc: Anat Assif
Subject: RE: קבוצת גלובל, ישראל זיו
היי, עמית מכותבת רק לידיעה, אז נראה לי שבשלב זה אין צורך במעורבות שלנו, נראה לי שסתם יוסיף בלאגן לטיפול בפנייה עמומה ממילא – אלא אם תגידו אחרת. ככל שאתם חושבים שנדרש מעורבות שלנו, אשמח לדעת בדיוק באיזה היבטים כדי להפנות אתכם לרפרנטית הרלוונטית.
תודה, ליז
מייל 4 של דרור גרניט
From: Dror Granit
Sent: Wednesday, May 15, 2019 4:16 PM
To: Liz Montilio barlev; Avishai Kraus; Noa Bar shalev; Efrat Fadida
Cc: Anat Assif; Danny Gur; Dina Zilber
Subject: RE: קבוצת גלובל, ישראל זיו
היי כולם,
מתזכר בעניין זה. שימו לב שבינתיים העליון דחה השבוע את הערעור של אלוף במיל' זיו כנגד החלטת המחוזי שלא למנוע מבנק לאומי להקפיא את חשבונותיו. בקיצור, הייתי שמח להוציא המענה בעניין זה.
דרור
מייל 5 של אפרת פדידה
From: Efrat Fadida
Sent: Thursday, May 16, 2019 8:58 AM
To: Dror Granit
Cc: Hila Echerman; Dana Daybog; Noa Bar shalev
Subject: RE: קבוצת גלובל, ישראל זיו
דרור בוקר טוב, עדכון: רצוי שתכתב בנושא גם את שי פרידמן ממשרד החוץ. [email protected],02-5304359
050-6203885
בברכה,
אפרת פדידה, מתמחה, אשכול משפט בין-לאומי כלכלי במחלקה למשפט בין-לאומי. ייעוץ וחקיקה משרד המשפטים
073-392-8772 [email protected]
ישראל זיו נחקר והיה חשוד גם בפרשת גל הירש
ראו מה כתבה אמי וולף לפרקליטה אתי דור, הפרקליטה:
Date : 3/6/2019 12:26:58 PM
From : "Ammie Wolf"<[email protected]></[email protected]>
To : "Etty Ben Dor"<[email protected]></[email protected]>
Subject : ישראל זיו – גלובל
Attachment : 203848_image002.png;203848_image004.png;
היי אתי,
ישראל זיו הינו הבעלים של חברת גלובל סי.אס.טי, אשר ככל הנראה שימשה כקבלנית משנה במסגרת הפעילות בגיאורגיה.
במסגרת זאת, ביום 5.11.07 נחתם חוזה בין A.M.S Content LLC, חברה בבעלות גל הירש ועודד שכנאי, לגלובל סי.אס.טי. תמורת ההסכם הינה 6,500,000 דולר, אשר תשולם בתשלומים לחשבון בבנק הפועלים. מטעם חברת גלובל חתום על החוזה אריק גרנטי (ולא ישראל זיו). החוזה נחתם מתוקף כתב ההרשאה שניתן מטעם דוד קזרשווילי ביום 12.9.07, ובו מאפשר לחברות A.M.S, דיפנסיב שילד גיאורגיה וגלובל לספק הכשרה לחיילים ומפקדים בתחום צוותי הצלה ומודיעין.
עוד יצוין כי בהוראות העברת הכספים של עו"ד גור פינלקשטיין, אותרו מספר הוראות העברה מחשבונות החברות פארסלי וגירווד לחברת גלובל בין השנים 2009-2007. ההוראה הגבוהה ביותר עומדת על 1,300,000 דולר מיום 19.11.07, באופן התואם את החוזה שפורט לעיל. יצוין כי הנ"ל מתבסס על הוראות העברה של עו"ד פינקלשטיין, כאמור, וטרם גובה באסמכתאות בנקאיות.
כן יוער כי במסגרת ההתכתבויות של גל הירש עליהן מתנהל כיום הליך החיסיון, אותרו התכתבויות עם אריק גרניט, אשר חתום כאמור על החוזה.
יובהר כי ישראל זיו לא נחקר במסגרת התיק שלנו (לא כחשוד ולא כעד), אך אוזכר בהודעות השונות.
בברכה,
אמי וולף, עו"ד | פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה)
טלפון: 073-3736136 פקס: 03-5163093
דוא"ל: [email protected]
מייל 2 של ג'ואי אש
From: Joey Ash
Sent: Monday, February 25, 2019 10:09 AM
To: Amit Merari; Shai Nitzan; Liat Ben Ari
Subject: בקשה לפתיחה בחקירה נגד האלוף במיל' ישראל זיו
שי שלום
אני מעכן (נוכח הרגישות) שקבלנו פנייה מח"כ תמר זנדברג לפתוח בחקירה נגד האלוף ישראל זיו בגין מתן שוחד בחו"ל.
צוות ה OECD אמור להתכנס תוך זמן קצר כדי לדון בתיקים השונים, ואנחנו כמובן נבחן גם את הפנייה הזו ונקבל החלטות בהתאם לנתונים.
ג'ואי
בברכה,
ג'ואי אש, עו"ד | מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה
טלפון: 02-6466738 פקס: 02-6466252
מייל 3 ליאת בן ארי
From: Liat Ben Ari
Sent: Monday, February 25, 2019 11:11 AM
To: Joey Ash; Amit Merari; Shai Nitzan
Cc: Etty Ben Dor
Subject: RE: בקשה לפתיחה בחקירה נגד האלוף במיל' ישראל זיו
מעבירה גם לעיון אתי. מעורבותו ככל הנראה עלתה גם בעניינו של גל הירש.
ליאת
ליאת בן-ארי שווקי | פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה)
מייל 4 שי ניצן
From: Shai Nitzan
Sent: Tuesday, February 26, 2019 3:08 PM
To: Liat Ben Ari; Joey Ash; Amit Merari
Cc: Etty Ben Dor; PM-Ozrim
Subject: RE: בקשה לפתיחה בחקירה נגד האלוף במיל' ישראל זיו
שלום. תודה. אבקש לא לקבל החלטה בענין זה בלי לעדכנני מראש על המלצתכם
שי
מייל 5 ג'ואי אש
מאת: Joey Ash <[email protected]>
תאריך: 6 במרץ 2019 10:19
נושא: RE: בקשה לפתיחה בחקירה נגד האלוף במיל' ישראל זיו
אל: Shai Nitzan <[email protected]>,Liat Ben Ari <[email protected]>,Amit Merari <[email protected]>
עותק: Etty Ben Dor <[email protected]>,PM-Ozrim <[email protected]>
שי,
התלונה מבוססת על החלטת משרד האוצר האמריקאי להטיל סנקציות חמורות על זיו ועל עסקיו, וכן על דיווחים שונים שח"כ זנדברג קיבלה מפעילי זכויות אדם.
ככל שהחשדות נכונים הרי שמדובר במעשה נפשע החורג מגבולותיה הרגילות של עבירת השוחד הזר. ע"פ החשד, זיו מכר נשק ותחמושת הן לממשלת דרום סודן (החשודה בביצוע פשעים נגד האנושות במלחמתה נגד קבוצות אתניות שונות) והן לאותן קבוצות אופוזיציה. כלומר הוא לכאורה עושה הון ממלחמה עקובה מדם שבה הוא מחמש את שני הצדדים.
אמנם הצוות טרם התכנס, אך אני לא רואה כל צורך להמתין לכך. מה שיש לעשות בהקדם הוא לבקש מיצחק בלום לפנות אל עמיתיו האמריקאים ב DOJ ולבקש חומרים כדי לבדוק אם אכן קיים חשד סביר לביצוע עבירה.
כל אני ממליץ ואודה לאישורך לכך.
ג'ואי
מייל 6 ליאת בן ארי
From: Liat Ben Ari
Sent: Wednesday, March 6, 2019 12:12 PM
To: Etty Ben Dor
Subject: Fwd: RE: בקשה לפתיחה בחקירה נגד האלוף במיל' ישראל זיו
ראי. הוסיפי את התייחסותך בבקשה בעניין הקשר לגל הירש
נשלח מ-Workspace ONE Boxer
מייל 7 עמית מררי
From: Amit Merari
Sent: Wednesday, March 6, 2019 12:16 PM
To: Joey Ash; Shai Nitzan; Liat Ben Ari
Cc: Etty Ben Dor; PM-Ozrim
Subject: RE: בקשה לפתיחה בחקירה נגד האלוף במיל' ישראל זיו
על סמך הדברים שכתב ג'ואי, מצטרפת להמלצתו, כדאי כמובן לעדכן את המשטרה.
מייל 8 שי ניצן
From: Shai Nitzan
Sent: Sunday, March 10, 2019 9:52 AM
To: Amit Merari; Joey Ash; Liat Ben Ari
Cc: Etty Ben Dor; PM-Ozrim
Subject: RE: בקשה לפתיחה בחקירה נגד האלוף במיל' ישראל זיו
גואי
האם למכור נשק לצדדים בסודן זו עבירה פלילית?
ולגבי החשד לשוחד, לא הבנתי על מה הוא מבוסס . ראינו מסמך כלשהו? נא פרט
שי
מייל 9 ג'ואי אש
Date : 3/10/2019 8:02:13 AM
From : "Joey Ash"<[email protected]></[email protected]>
To : "Shai Nitzan" <[email protected]>, "Amit Merari" <[email protected]>, "Liat Ben Ari"<[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]>
Cc : "Etty Ben Dor" <[email protected]>, "PM-Ozrim"<[email protected]></[email protected]></[email protected]>
Subject : RE: בקשה לפתיחה בחקירה נגד האלוף במיל' ישראל זיו
Attachment : 203907_image001.png;203907_image002.png;
שי,
למכור נשק לצדדים בסודן כל עוד זה נעשה בהתאם לאישור שניתן על ידי אפ"י, זו כנראה לא עבירה מהתחום הפלילי. עם זאת, אם נכונה העובדה שהוא עושה זאת תחת הכיסוי של ייעוץ חקלאי, אני מניח ששום דבר לא עבר דרך אפ"י.
לגבי החשד למתן שוחד – זה עולה מההחלטה של משרד האוצר האמריקאי, המצוטט בתלונה של זנדברג.
ההמלצה שלי אינה לפתוח בחקירה אלא בבדיקה מול האמריקאים.
ג'ואי
הנה מה שה FBI כתב על ישראל זיו ב 14/12/2018
ISRAEL ZIV
Israel Ziv (Ziv) is a retired Israeli Defense Forces Major General, who has supplied both the Government of South Sudan and the opposition with weapons and ammunition. Ziv used an agricultural company that was nominally present in South Sudan to carry out agricultural and housing projects for the Government of South Sudan as a cover for the sale of approximately $150 million worth of weapons to the government, including rifles, grenade launchers, and shoulder-fired rockets.
Ziv has been paid through the oil industry and has had close collaboration with a major multi-national oil firm. While Ziv maintained the loyalty of senior Government of South Sudan officials through bribery and promises of security support, he has also reportedly planned to organize attacks by mercenaries on South Sudanese oil fields and infrastructure, in an effort to create a problem that only his company and affiliates could solve.
OFAC also designated three entities organized in Israel that are owned or controlled by Ziv: Global N.T.M Ltd, Global Law Enforcement and Security Ltd, and Global IZ Group Ltd.
https://home.treasury.gov/news/press-releases/sm574
פרטים נוספים:
להלן הערעור של ישראל זיו בעליון על הקפאת חשבונותיו
| בבית המשפט העליון | ||
| ע"א 7123/19 | ||
| לפני: | כבוד השופטת י' וילנר |
| המבקשים: | 1. ישראל זיו |
| 2. עדית זיו | |
| 3. גלובל איי.זד גרופ בע"מ | |
| 4. גלובל אן.טי.אמ בע"מ | |
| 5. אל.אי.או זיו בע"מ | |
| 6. גלובל לאו אנפורסמנט אנד סקיוריטי בע"מ |
| נ ג ד |
| המשיב: | בנק לאומי לישראל בע"מ |
| בקשה למתן סעד זמני |
| בשם המבקשים: | עו"ד משה כאהן ועו"ד רותם חצרוני |
| בשם המשיב: | עו"ד נועם בר דוד ועו"ד שיר ברק |
| החלטה |
- בקשה למתן סעד זמני בערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת הבכירה ר' ברקאי) בה"פ 60053-06-19 מיום 2.10.2019 (להלן: פסק הדין). בפסק הדין נדחתה תביעת המבקשים לאפשר את סגירת חשבונותיהם המנוהלים אצל המשיב על דרך של משיכת הכספים במזומן או של העברת תשלומים לצדדים שלישיים.
רקע והליכים קודמים
- המבקש 1 (להלן: זיו) הוא איש עסקים ישראלי אשר פועל בדרום סודן באמצעות חברות המצויות בבעלותו ובשליטתו, הן המבקשות 6-3. בבעלותם של זיו והחברות שבשליטתו חמישה חשבונות המנוהלים בבנק לאומי לישראל בע"מ, הוא המשיב (להלן בהתאמה: החשבונות ו-הבנק). המבקשת 2 היא רעייתו של זיו, השותפה לאחד מן החשבונות.
- ביום 14.12.2018 הכריז המשרד לפיקוח נכסים זרים במשרד האוצר האמריקאי על הכללתם של זיו ושל המבקשות 3, 4 ו-6 (להלן: החברות) ב"רשימה השחורה" של גופים החשודים בהלבנת הון או במימון טרור (SDN – Specially Designated Nationals and Blocked Persons List; להלן: הרשימה השחורה). נוכח הכללת זיו והחברות ברשימה השחורה, הודיע הבנק למבקשים על כוונתו להקפיא את חשבונותיהם המנוהלים אצלו, עד לסגירתם לאלתר ביום 31.12.2019.
- בעקבות כך, הגישו המבקשים תביעה לבית המשפט המחוזי, בגדרה עתרו לסעד הצהרתי המורה כי הבנק אינו רשאי לסגור או להקפיא את חשבונותיהם מבלי שניתנה החלטה שיפוטית ובהיעדר בסיס ראייתי מוצק לכך שאכן הם ביצעו פעולות העולות כדי הלבנת הון או מימון טרור (ת"א 34897-03-19; להלן: התביעה הראשונה). בד בבד עם הגשת התביעה הראשונה, הגישו המבקשים בקשה למתן צו מניעה זמני המורה לבנק להימנע מהקפאת החשבונות עד למתן פסק דין במסגרת התביעה האמורה. בקשה זו נדחתה בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 31.3.2019 (להלן: ההחלטה בבקשה למתן צו מניעה).
- על החלטתו האמורה של בית המשפט המחוזי הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית משפט זה. בהחלטה מיום 14.5.2019 הוריתי על דחיית בקשת רשות הערעור, תוך שקבעתי, בין היתר, כי הכללתם של זיו והחברות ברשימה השחורה מקימה תשתית סבירה לחשד כי חשבונותיהם משמשים לביצוע פעולות בלתי חוקיות של הלבנת הון או מימון טרור וכי משכך נראה כי סיכויי התביעה להתקבל אינם גבוהים (ראו: רע"א 2407/19 זיו נ' בנק לאומי לישראל (14.5.2019); להלן: ההחלטה בבקשת רשות הערעור). עוד עמדתי במסגרת החלטה זו על שיקולי מאזן הנוחות, וקבעתי כי אף הם אינם נוטים לטובת המבקשים.
לאור זאת, הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בקשה למחיקת התביעה הראשונה. בהמשך לכך, ולנוכח הסכמות הצדדים, הורה בית המשפט המחוזי ביום 17.7.2019 על דחייתה של התביעה הראשונה, מבלי לעשות צו להוצאות.
- לאחר מכן, ביום 27.6.2019, הגישו המבקשים המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי, אשר במסגרתה העלו טענות בדבר אופן סגירת החשבונות (להבדיל מטענות בדבר עצם ההחלטה של הבנק להקפיא או לסגור את חשבונותיהם – שאלה אשר הוכרעה כבר בתביעה הראשונה). בתוך כך, עתרו המבקשים לכך שחשבונותיהם ייסגרו בדרך של משיכת הכספים במזומן או באמצעות העברת תשלומים לצדדים שלישיים, ובכלל זה לעורכי דינם בארצות הברית המייצגים אותם בהליכים המתנהלים בעניינם אל מול הרשויות האמריקאיות. לטענת המבקשים, סגירת חשבונותיהם באחת מן הדרכים המוצעות תפיג את חששו של הבנק הכרוך בהמשך החזקת החשבונות וניהולם, וכן תביא לצמצום הפגיעה במבקשים ובעסקיהם. עוד נטען כי העברת תשלום לשם ייצוג משפטי הוא תשלום מותר על-פי הדין האמריקאי. כמו כן, טענו המבקשים כי הבנק אינו רשאי לפגוע בזכותם החוקתית לקניין ולעכב תחת ידיו את כספיהם, בהיעדר כל הוראת חוק או החלטה שיפוטית בנדון, וכי עם סגירת חשבונותיהם – על הבנק לשחרר את הכספים השייכים למבקשים ולמסרם לידיהם.
הבנק מצדו התנגד לסגירת החשבונות בדרכים המוצעות על-ידי המבקשים וטען כי הדרך האפשרית היחידה לשחרור הכספים היא באמצעות העברתם לחשבונות המנוהלים בבנק אחר ומצויים בבעלות המבקשים. מאחר שבנקים אחרים אליהם פנו המבקשים סירבו לדבריהם לפתוח חשבונות עבורם, טען הבנק כי אין באפשרותו לשחרר את הכספים לידי המבקשים, וכי הם יועברו לזכות המבקשים בחשבון מעבר המנוהל אצלו, אשר יאפשר צבירת ריבית, וזאת עד למתן החלטה אחרת או עד להסרת הסנקציה אשר הוטלה על המבקשים. עוד הבהיר הבנק כי הסעד המבוקש משמעו ניסיון לעקוף את הקביעות אשר הוכרעו במסגרת התביעה הראשונה, וזאת באמצעות הוצאת כספים לידי גורמים העלולים להיות מעורבים בפעילות זיו והחברות בדרום סודן אשר בעטיה הוכללו ברשימה השחורה.
- בפסק דינו מיום 2.10.2019 דחה בית המשפט המחוזי את המרצת הפתיחה של המבקשים במלואה, וקבע כי שחרור הכספים, אם לידי המבקשים עצמם ואם לידי צדדים שלישיים, אינו אלא ניסיון לעקוף את ההחלטה בבקשה למתן צו מניעה, אשר הפכה חלוטה במסגרת התביעה הראשונה. בתוך כך, שב בית המשפט המחוזי והפנה להנמקה אשר עמדה ביסוד ההחלטה בבקשה למתן צו מניעה וביסוד ההחלטה בבקשת רשות הערעור, לפיה הקפאת החשבונות נובעת מן הצורך של הבנק למלא אחר חובותיו הרגולטוריות ולהגן על עצמו ועל הציבור הנזקק לשירותיו. בית המשפט המחוזי הבהיר כי הרציונל לעניין סגירת החשבונות זהה לרציונל המונח בבסיס ההחלטה בדבר הקפאת החשבונות במובן זה שהבנק לא יכבד כל הוראה בנקאית מטעם המבקשים, ולא כל שכן הוראה שעניינה שחרור הכספים או ביצוע תשלומים באמצעותם. בית המשפט המחוזי הוסיף וציין כי "שחרור הכספים חוטא למטרת הליך ההקפאה וסגירת החשבונות, וריקון החשבונות מן הכספים ירוקן מתוכן את כל מטרת הליך ההכרזה והעומד מאחוריו". משכך, נקבע כי הבנק פועל בהתאם לדין ואינו רשאי לאפשר כל פעילות בחשבונות, גם לא על דרך משיכת הכספים המצויים בהם בעת סגירת החשבונות, וכי שחרור הכספים יתאפשר רק ככל שזיו והחברות יוסרו מהרשימה השחורה או בהינתן החלטה שיפוטית אחרת.
- המבקשים הגישו ערעור על פסק הדין האמור, ובצדו הגישו בקשה לסעד זמני בערעור, היא הבקשה שלפניי. במסגרת הבקשה לסעד זמני, ביקשו המבקשים להורות לבנק לבצע העברות כספים מחשבונותיהם אך לשם תשלום לעורכי דין בישראל לצורך ייצוגם המשפטי בערעור דנן וכן העברת סכומי כסף נוספים לעורכי הדין בארצות הברית המייצגים את זיו והחברות במסגרת ההליכים המתנהלים אל מול הרשויות האמריקאיות.
- להשלמת התמונה, יצוין כי במסגרת ההליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי הגיעו המבקשים והבנק להסכמה כי ישוחרר סכום בסך של עד 300,000 דולר מן החשבונות אשר יועברו לעורכי דינם בארצות הברית בעבור ייצוגם המשפטי של זיו והחברות בהליכים המתנהלים אל מול הרשויות האמריקאיות – הסכמה אשר קיבלה תוקף של החלטה ביום 17.7.2019. ואולם, מאחר שלטענת המבקשים טרם הועבר סך של 200,000 דולר מתוך הסכום האמור, הם הגישו לבית המשפט המחוזי ביום 8.10.2019 בקשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט (להלן: הליך הביזיון). עוד יש להעיר כי ביום 28.11.2019 וביום 17.12.2019 ניתנו על-ידי בית המשפט המחוזי החלטות בהליך הביזיון, בהן נקבע כי על הבנק להשלים העברתם של 300,000 דולר לטובת ייצוגם המשפטי של המבקשים בהליכים המתנהלים אל מול הרשויות האמריקאיות.
הבקשה דנן
- לטענת המבקשים, סיכויי הערעור להתקבל גבוהים, שכן בית המשפט המחוזי התעלם בפסק דינו מן הפגיעה המהותית בזכותם החוקתית של המבקשים לקניין. בתוך כך, נטען כי אין כל הוראה בדין המתירה לבנק להמשיך ולתפוס בכספים השייכים ללקוח ולמנוע את שחרורם, וכי בעשותו זאת הבנק מעמיד עצמו במצב של ניגוד עניינים מובהק. עוד טוענים המבקשים כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם, שכן אם לא יינתן הסעד הזמני המבוקש, תישלל מהם זכות הגישה לערכאות, וכן תימָנַע מהם האפשרות להוסיף ולפעול מול הרשויות האמריקאיות לשם הסרתם של זיו והחברות מהרשימה השחורה. לטענת המבקשים, במצב כזה המבקשים עלולים להגיע לכדי קריסה כלכלית, כך שההכרעה בערעור תהפוך לתיאורטית. לעומת זאת, כך נטען, העברות הכספים המבוקשות כלל אינן כרוכות בסיכון עבור הבנק, וזאת לנוכח ההיתר הקיים בדין האמריקאי לבצע העברות כספים המיועדים לשם ייצוג משפטי בהליכים המתנהלים בעניינם. כמו כן, לטענת המבקשים, העברת תשלומים למשרד עורכי דין בישראל עבור ייצוגם המשפטי במסגרת הערעור דנן אינה מצריכה כל העברה דרך בנקים קורספונדנטים מחוץ לישראל, ומשכך כלל אינן כרוכות בחשיפת הבנק לסיכון בזירה הבינלאומית.
- הבנק, מצדו, מתנגד למתן הסעד הזמני המבוקש בערעור. לטענת הבנק, סיכויי הערעור נמוכים, וזאת נוכח הכללתם של זיו והחברות ברשימה השחורה, אשר לטענת הבנק מעלה כשלעצמה חשש סביר לפעילות בלתי חוקית בחשבונות בתחום הלבנת הון ומימון טרור, ומשכך מצדיקה את הקפאתם של אלה, מבלי שתתאפשר בהם כל פעילות. בתוך כך סומך הבנק ידיו על קביעת בית המשפט המחוזי כי תביעתם הנוכחית של המבקשים מתייחסת למרבית השאלות אשר הוכרעו זה מכבר בתביעה הראשונה, וכי הקפאת החשבונות אשר אושרה במסגרת תביעה זו משמעה לא רק הפסקת מתן שירות בנקאי למבקשים אלא גם הקפאת האפשרות למשיכת הכספים אשר נותרו בחשבונות.
עוד טוען הבנק כי אף שיקולים של מאזן הנוחות מטים את הכף לטובתו, ובכלל זה מפנה, בין היתר, להחלטה בבקשת רשות הערעור אשר, במסגרת בחינת סבירות החלטתו להקפיא את החשבונות, עמדה על חשיפתו של הבנק וכלל הציבור הנזקק לשירותיו לסנקציות כלכליות ולסיכונים משפטיים ניכרים. לטענת הבנק, כל העברת כספים נוספת מן החשבונות תאיין הלכה למעשה את הקביעה האמורה בדבר הקפאת החשבונות, ומשכך החלטתו שלא לאפשר כל פעילות בהם היא החלטה סבירה ואף מתחייבת נוכח הסיכונים אליהם ייחשף אם יאפשר למבקשים לבצע העברות כספים כמבוקש. כמו כן, נטען כי יש לדחות את טענת המבקשים לפיה אי-מתן הסעד הזמני המבוקש יפגע בזכות הגישה שלהם לערכאות, וזאת בפרט לאור ההסכמה אשר ניתנה מצד הבנק לפנים משורת הדין, לאפשר העברת כספים מן החשבונות לצורך ייצוגם של המבקשים בהליכים המתנהלים בארצות הברית. ביחס להפנייתם של המבקשים לדין האמריקאי, טוען הבנק כי הפנייתם זו של המבקשים אינה מתיישבת עם הטענה אשר העלו במסגרת התביעה הראשונה, לפיה הוראות הדין האמריקאי אינן חלות על גופים ישראלים. עוד מבהיר הבנק כי הסעד הזמני המבוקש הוא במהותו צו עשה להורות על ביצוע העברות כספים מן החשבונות המוקפאים, וכי הבקשה דנן אינה באה בגדר המקרים הנדירים המצדיקים מתן סעד זמני המשנה את מצב הדברים הקיים.
דיון והכרעה
- במסגרת הבקשה דנן, מבוקשים, הלכה למעשה, שני סעדים עיקריים: (1) להורות לבנק לשחרר סכומי כסף נוספים מחשבונותיהם של המבקשים, מעבר לסכום של 300,000 דולר כפי שהוסכם בהליך קמא, לשם ייצוגם המשפטי של זיו והחברות בהליכים המתנהלים אל מול הרשויות האמריקאיות; (2) להורות לבנק לשחרר כספים עבור ייצוגם המשפטי של המבקשים בערעור דנן.
אומר כבר בפתח הדברים כי אני סבורה שיש לקבל את הבקשה אך בהתייחס לסעד השני המבוקש, ולדחותה ביחס לסעד הראשון.
- במסגרת הסעד הזמני הראשון לו עותרים המבקשים, מבוקש להורות על שחרור סכומי כסף נוספים, בנוסף ל-300,000 דולר המוסכמים, לטובת ייצוגם המשפטי של זיו והחברות אל מול הרשויות האמריקאיות. סעד זה חופף לחלק מן הסעד הסופי המבוקש בערעור, כפי שעולה בבירור מהודעת הערעור שהגישו המבקשים, והוא מהווה "צו עשה" המשנה את המצב הקיים. כידוע, בית משפט זה יימנע, ככלל, ממתן סעד כאמור, באשר הטענות בעניינו יתבררו לעומקן במסגרת הערעור עצמו (ראו והשוו: ע"א 2398/97 אייל נ' אייל, פ"ד נא(5) 608, 614 (1997); ע"א 9060/11 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' ארנברג, פסקה 6 (19.6.2012); ע"א 361/11 עזאם נ' המועצה המקומית גוש חלב, פסקה 11 (30.12.2012); ע"א 4190/19 המוסד לביטוח לאומי נ' ברגרזון, פסקה 20 (21.7.2019)). אמנם, הקושי בו מצויים המבקשים למימון ייצוגם המשפטי בארצות הברית מובן, ומשכך בהחלטה מיום 5.11.2019 הוריתי כי הערעור יישמע בהקדם. כמו כן, יש להניח כי העברת הסכום של 300,000 דולר אותו הסכים הבנק להעביר לטובת ייצוגם המשפטי של המבקשים אל מול הרשויות האמריקאיות יוכל לתת מענה ולו חלקי לקושי האמור, וזאת עד להכרעה בערעור לאחר בירור טענות המבקשים לגופן.
- אשר לסעד השני, בגדרו עותרים המבקשים כי בית משפט זה יורה לבנק לשחרר עבורם כספים לצורך ייצוגם המשפטי בערעור דנן, אני סבורה כי יש לקבלו, הכול כמפורט להלן.
העברת כספים עבור ייצוג משפטי בערעור דנן
- כידוע, בבקשה למתן סעד זמני בערעור, על המבקש להראות כי סיכויי הערעור להתקבל טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, כאשר ככלל יינתן מעמד בכורה לשיקולי מאזן הנוחות (ראו למשל: ע"א 7007/16 איי. איי. איתמר השקעות בע"מ נ' באראט אחזקות ונכסים בע"מ, פסקה 10 (25.10.2016); ע"א 7375/16 זכרנקו נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (15.11.2016); ע"א 6213/19 קול נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקאות 10-9 (7.10.2019)).
בענייננו, לא ראיתי להידרש לשאלת סיכויי הערעור, וזאת מאחר ששיקולי מאזן הנוחות מטים את הכף באופן ברור לטובת היעתרות לבקשה בכל הנוגע לשחרור כספים עבור ייצוגם המשפטי של המבקשים במסגרת הערעור דנן.
- לטענת המבקשים, מניעת האפשרות לממן את ייצוגם המשפטי בערעור דנן עלולה לפגוע בזכות הגישה שלהם לערכאות. ואולם, ספק בעיניי אם פגיעה באפשרות לממן ייצוג משפטי עולה כדי פגיעה בליבתה של זכות הגישה לערכאות, שכן דלתות בית המשפט פתוחות בפני המבקשים, והם אף עשויים להיות זכאים לייצוג משפטי במסגרת הסיוע המשפטי (ראו והשוו: סעיף 2 לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972; בג"ץ 25/19 אברג'יל נ' פרקליטות מחוז תל אביב, פסקה 6 (30.1.2019); בש"א 9102/18 לוי נ' זר, פסקה 6 (11.3.2019); יורם רבין "זכות הגישה לערכאות – מזכות רגילה לזכות חוקתית" המשפט ה 217 (2001); כן, השוו לעניין הבטחת ייצוג משפטי הולם בהליכים פליליים: רע"פ 1047/12 רובינשטיין נ' מדינת ישראל, פסקה י"ב (11.3.2012); בש"פ 7235/18 שם טוב נ' מדינת ישראל, פסקה 15 (23.10.2018); מ"ת (מחוזי ת"א) 25091-07-15 רשות המיסים נ' לוי, פסקה 14 (21.12.2015)). עם זאת, ברור כי שחרור הכספים לצורך ייצוג משפטי של המבקשים בערעור יאפשר להם לבחור את עורכי דינם, ויעמיק את תחושתם כי היה להם יומם בבית המשפט וכי הם מיצו את האמצעים העומדים לרשותם על-מנת להשיג על החלטת הבנק ועל פסק דינו של בית המשפט המחוזי. מכאן, כי הפגיעה האפשרית במבקשים אם לא יינתן הסעד המבוקש – הגם שאינה פגיעה בליבת זכות הגישה לערכאות – היא עדיין פגיעה מסוימת בהיבטים הפריפריאליים שלה.
משכך, אפנה עתה לבחון מהו הנזק אשר עלול להיגרם לבנק ככל שתתקבל בקשת המבקשים לסעד זמני המורה לבנק לאפשר העברות כספים עבור ייצוגם המשפטי במסגרת הערעור דנן.
- כפי שעמדתי בהרחבה במסגרת ההחלטה בבקשת רשות הערעור, סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 (להלן: חוק הבנקאות) אוסר על תאגיד בנקאי לסרב "סירוב בלתי סביר" למתן שירותים בנקאיים חיוניים לציבור. הוראה מס' 411 להוראות המפקח על הבנקים (ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור) (6.3.2017) (להלן: הוראת המפקח על הבנקים), מתייחסת באופן ספציפי לחשש כי יבוצעו באמצעות המערכת הבנקאית פעולות הנוגעות להלבנת הון או למימון טרור, ובכלל זה אף מתייחסת באופן קונקרטי לרשימה השחורה בה הוכרזו זיו והחברות (ראו: סעיפים 9(א) ו-10(יא) להוראת המפקח על הבנקים). לעניין סבירות סירובו של תאגיד בנקאי לספק שירותים בנקאיים כמשמעו בחוק הבנקאות, נקבע בסעיף 50 להוראת המפקח על הבנקים כי:
"יראו סיבה לסירוב סביר לפתיחת חשבון וניהולו, לרבות ביצוע פעולות מסוימות בחשבון, וכן למתן שירותים למבצע פעולה שאינו רשום כבעל או כמורשה חתימה בחשבון לעניין חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, בהתקיים אחד או יותר מהתנאים הבאים:
(א) אי היענות של הלקוח למסור פרטים הנדרשים למילוי הוראות הצו, הוראה זו וכן מדיניות ונהלי התאגיד הבנקאי שנקבעו על פיהם;
(ב) יסוד סביר לחשש כי פעולה קשורה להלבנת הון או למימון טרור" (ההדגשה הוספה, י.ו.).
ככל שאכן מדובר בפעולה בנקאית אשר יש יסוד סביר לחשוש כי היא משמשת להלבנת הון או למימון טרור, חשוף הבנק לסיכונים משפטיים ובינלאומיים העלולים להסב לו נזק כלכלי רחב-היקף, ואף לפגוע בציבור כולו הנזקק לשירותיו (ראו: סעיף 1 להוראת המפקח על הבנקים; רע"א 6582/15 עמותת איעמאר לפיתוח וצמיחה כלכלית נ' בנק הדואר, חברת דואר ישראל בע"מ, פסקה 17 (1.11.2015); רע"א 6685/17 הר של הצלחה וברכה בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, פסקה 20 (10.9.2017); יאיר דגן המדריך למניעת הלבנת הון ומימון טרור 55, 97-95 (2006)). עוד יש לציין בהקשר זה כי תאגידים בנקאיים כפופים אף להוראות חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 ולחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005, ומשכך פעולה המקימה "חשש סביר" כאמור חושפת את הבנק אף לסנקציות פליליות (ראו: סעיפים 4-3 וסעיף 11יג לחוק איסור הלבנת הון; סעיפים 9-8 לחוק איסור מימון טרור).
- בהתאם לכך, בהחלטה בבקשת רשות הערעור קבעתי כי ההחלטה לסגור את חשבונות המבקשים היא החלטה סבירה, מאחר שהפעילות החופשית בחשבונות מקימה יסוד סביר לחשש שהמבקשים יבצעו פעולות הקשורות להלבנת הון או למימון טרור. משכך, אף קבעתי כי הנזק שעלול להיגרם לבנק אם יימנע מסגירת החשבונות של המבקשים הוא רחב היקף, באופן המטה את מאזן הנוחות לטובתו. ואולם, השאלה שיש לברר כעת היא ספציפית יותר: האם פעולה של העברת כספים לעורכי דין בישראל לצורך ייצוג המבקשים במסגרת הערעור דנן מקימה יסוד סביר לחשש שפעולה זו תהיה קשורה להלבנת הון או למימון טרור. כפי שיובהר להלן, אני סבורה כי התשובה לשאלה ממוקדת זו היא שלילית, וכי משכך הנזק אשר עשוי להיגרם לבנק כתוצאה מפעולה זו הוא זניח. אבאר דבריי.
- ראשית, העברת תשלומים כאמור תתבצע ישירות למשרד עורכי הדין הרלוונטי בישראל, ותיעשה כנגד חשבוניות ועל-סמך מסמכים רלוונטיים לשם אבטחת ייעודה (כגון ייפוי כוח). בהקשר זה יוער כי עורכי הדין בישראל כפופים לשורה של חובות מקצועיות ואתיות מכוח חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 ומכוח כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986, והם מוחזקים כ-"officer of the court" ונהנים מחזקה לפיה ניתן לתת אמון מלא ביושרם ובמהימנותם (ראו: סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין; והשוו: על"ע 19/88 איזמן נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו, פ"ד מב(4) 377, 384 (1988); על"ע 8536/07 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב יפו נ' הלברשטט, פסקה 12 (24.3.2011); מאיר שמגר "על האתיקה של המשפטן" עיוני משפט יא(2) 171 (1986)). יתרה מזאת, צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ה-2014, אשר נכנס לתוקפו בספטמבר 2015, משית על עורכי הדין באופן ספציפי חובות לפי חוק איסור הלבנת הון וחוק איסור מימון טרור, וזאת מכוח תיקון 113 לחוק איסור הלבנת הון שעניינו "הטלת חובות על נותן שירות עסקי" (ראו שם, בסעיף 8ב; ראו גם: הודעת ועדת איסור הלבנת הון – לשכת עורכי הדין בישראל, "חובות עורכי הדין לפי צו איסור הלבנת הון" (27.9.2016); אביה אלף "עורך הדין – 'שומר סף' או 'שוטר סף'? 'הכר את הלקוח' ע"פ חוק איסור הלבנת הון" המשפט כ 269, 271 (התשע"ה)). אני סבורה כי בהתחשב בחובותיהם של עורכי דין בישראל, ובעובדה שהכספים האמורים יועברו ישירות אל מייצגי המבקשים בערעור דנן, נדמה כי החשש שסכומים אלה ישמשו למטרות אסורות מתאיין.
- שנית, הסכום שנועד לממן את ייצוגם המשפטי של המבקשים בהליך ערעור יחיד אינו גבוה (וזאת במיוחד בשים לב לכך שהסכומים המוקפאים בבנק מגיעים לסך של מיליוני ש"ח). גם בכך יש כדי להפחית מהחשש שסכומים אלה ישמשו להלבנת הון או למימון טרור.
- שלישית, ולכך חשיבות מיוחדת, במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי הבנק עצמו הסכים לשחרר סכום של עד 300,000 דולר לשם ייצוגם המשפטי של המבקשים בארצות הברית. גם אם כטענתו ניתנה הסכמה זו "לפנים משורת הדין", היא מעידה כי אף לשיטת הבנק עצמו אין יסוד סביר לחשש כי פעולה בנקאית זו תשמש להלבנת הון או למימון טרור.
- לבסוף, לכל האמור יש להוסיף את העולה מהוראות הדין האמריקאי הנוגע לענייננו. כאמור, הוראת המפקח על הבנקים מתייחסת באופן קונקרטי לרשימה השחורה, ומשכך יש להביא במניין השיקולים לעניין בחינת הנזק הפוטנציאלי לבנק אף את ההוראות הרלוונטיות במסגרתה.
התקנות הפדראליות של משרד האוצר האמריקאי מכילות פרק ייעודי העוסק באסדרת הסנקציות הנוגעות לדרום סודן ("South Sudan Sanctions Regulations"). תקנה 31 C.F.R. § 558.506 (2014) לפרק זה, אשר כותרתה "Provision of certain legal services authorized", קובעת כך:
"(a) The provision of the following legal services to or on behalf of persons whose property and interests in property are blocked pursuant to § 558.201 (ובכלל זה, ישויות אשר הוכרזו ברשימה השחורה, י.ו.) or any further Executive orders relating to the national emergency declared in Executive Order 13664 of April 3, 2014, is authorized, provided that receipt of payment of professional fees and reimbursement of incurred expenses must be specifically licensed or otherwise authorized pursuant to § 558.507:
[…] (2) Representation of persons named as defendants in or otherwise made parties to legal, arbitration, or administrative proceedings before any U.S. federal, state, or local court or agency […]".
הנה כי כן, התקנה האמורה מתירה העברת כספים עבור ייצוג משפטי של ישויות אשר הוכרזו ברשימה השחורה במסגרת ההליכים המשפטיים והמנהליים שהם צד להם בארצות הברית. עוד יש להעיר כי בצד ההיתר האמור לתשלום כספים עבור ייצוג משפטי, קבוע בפרק זה היתר לתשלום כספים גם עבור שירותים רפואיים דחופים (ראו: תקנה 31 C.F.R. § 558.508 (2014), בכותרת "Authorization of emergency medical services"). דומה כי יש בכך כדי ללמד על יחסן של התקנות הפדראליות הרלוונטיות בענייננו לזכות לייצוג משפטי במסגרת ההליכים כאל צורך בסיסי אשר אין למנוע מאדם אשר הוכרז ברשימה השחורה, כשם שאין למנוע ממנו טיפול רפואי דחוף. הוראות אלו שבדין האמריקאי הנוגע לענייננו מחזקות אף הן את האמור ביחס לשאלת הנזק הפוטנציאלי שאליו ייחשף הבנק ככל שיינתן הסעד הזמני המבוקש.
- סיכום הדברים עד כה מעלה כי מתווה העברת הכספים ישירות לעורכי הדין בישראל כנגד קבלות ומסמכים רלוונטיים; היקפו המוגבל של הסכום הנדרש לצורך ייצוג משפטי בערעור יחיד; הסכמת הבנק להעברת סכום של 300,000 דולר לצורך ייצוג משפטי של המבקשים בארצות הברית; והוראות הדין האמריקאי בנדון – תומכים כולם במסקנה כי לא מתקיים יסוד סביר לחשש כי העברת הכספים האמורה תהיה קשורה להלבנת הון או למימון טרור. משכך, אף פוחת באופן משמעותי הסיכון כי העברת כספים לצורך ייצוגם המשפטי של המבקשים במסגרת הערעור דנן תחשוף את הבנק לסנקציות כלכליות ולסיכונים משפטיים.
- לנוכח כל האמור לעיל, באתי לכלל מסקנה כי שיקולי מאזן הנוחות בענייננו מטים את הכף לטובת המבקשים בכל הנוגע לשחרור כספים עבור ייצוגם המשפטי במסגרת הערעור דנן. כאמור, הפגיעה המסוימת בזכותם של המבקשים לבחור את ייצוגם המשפטי גוברת במקרה הנדון על הפגיעה בבנק, באשר הסיכוי שפגיעה כזו תתממש אינה סבירה כמפורט לעיל. אשר על כן, על הבנק לאפשר למבקשים לשחרר כספים מחשבונותיהם המנוהלים אצלו, בסך שלא יעלה על 50,000 ש"ח, וזאת ישירות אל משרד עורכי דין מורשה בישראל וכנגד הצגת חשבוניות, וכן בכפוף להמצאת ייפוי כוח לייצוג המבקשים במסגרת הערעור וכל מסמך נוסף הנדרש לבנק לצורך ביצוע העברת הכספים האמורה ואבטחתה.
- סוף דבר: הבקשה מתקבלת באופן חלקי, כמפורט בפסקה 24.
אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ח בכסלו התש"ף (26.12.2019).
| ש ו פ ט ת |
פסד יעל וילנר הקפאת חשבונות ישראל זיו עקב סחר נשק בסודאן עא 7123-19
שמעו שיחה של עמית סגל שואל את ישראל זיו איזה קשר יש לו לחקלאות בסודן