אלון אלטמן היה פרקליט מחוז באר שבע, ולכן רוב תיקי המאבק בפוליגמיה היו במחוז שלו. במקום למגר פוליגמיה הוא עסק בחיפוש אחרי זונות כדי לשכן אות המעונות לנשים מוכות, ולנפח סטטיסטיקה של מיגור סחר בנשים. והוא כמובן קיבל קידום להיות משנה לגלי בהרב מיארה.
ומה קורה בשטח? הפוליגמיה חוגגת, ולא רק שהיא חוגגת הבדואים גם מביאים נשים מעזה שממליטות להם ילדי נוחבה.
ועוד אחד שהכישלון נרשם על שמו הוא מי שהיה יועמ"ש הביטוח הלאומי, עו"ד עמוס רוזנצויג, שממשיך להזרים קצבאות לנשים הפוליגמיות. מעל 30,000,000 ש"ח בשנה. שימו לב "נשים פוליגמיות" הן תמיד נשים מעזה ויהודה ושומרון. עמוס רוזנצויג עזב את הביטוח הלאומי והוא עובד במשרד "ברנע".
להלן כתבה באתר הארץ פורסם ע"י אלמוג בן זכרי 4/8/2019
במקביל למאבק בפוליגמיה, המדינה משלמת עשרות מיליונים לרווקות מוסלמיות עם ילדים
המוסד שילם בשנה שעברה כ–30 מיליון שקלים ל"רווקות מוסלמיות עם ילדים" – מעמד שהוגדר כראיה לפוליגמיה. הביטוח הלאומי: המשטרה היא זו שאחראית לאכיפת האיסור
נשים מוסלמיות בבאר שבע. 911 רווקות מוסלמיות עם ילדים קיבלו בשנה שעברה גמלת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי
911 רווקות מוסלמיות עם ילדים קיבלו בשנה שעברה גמלת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי, בסכום כולל של 29 מיליון שקלים. הצהרה של אשה מוסלמית על היותה אם רווקה הוגדרה כאינדיקציה להיותה חלק ממשפחה פוליגמית. הביטוח הלאומי, שהונחה בשנה שעברה לדווח למשטרה על כל חשד לפוליגמיה, החל לעשות זאת רק באחרונה. עד כה העביר המוסד מידע על 22 מקרים כאלה, ולא שלל אף קצבה בשל פוליגמיה. נתוני הביטוח הלאומי, שהועברו לארגון "לביא" במסגרת בקשת חופש מידע, אינם כוללים את מקומות מגוריהן של כל הנשים, אך עולה מהם שכשני שלישים מהן משתייכות לחברה הבדואית.
ביולי 2018 פורסם דו"ח של ועדה בראשות מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, אמי פלמור, שבחנה דרכים למיגור תופעת הפוליגמיה. כיוון שהנישואים המרובים אינם נרשמים באופן מסודר, אין בידי המדינה נתונים מדויקים על היקף התופעה.
בתמונה: עמית בכר עם זונת הפמינזם הקפלניסטית אמי פלמור, שאלוהים ישרוף לה את הכוס
החישוב שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עבור הוועדה התבסס על כמה מאפיינים שעשויים להעיד על פוליגמיה. "נתון המעורר חשד הוא שיעור הרווקות עם ילדים באוכלוסיות הדתיות", נכתב בדו"ח. "לאור האיסור הדתי בדין המוסלמי על רווקות להביא ילדים לעולם, ניתן להניח כי הרישום אינו משקף את המציאות וכי היתה מניעה מסוימת לדווח על הנשים כנשואות".
בדו"ח ועדת פלמור צוין גם כי בשנים האחרונות חלה עלייה במספר הנשים הרשומות במרשם האוכלוסין כרווקות שהן הורה עצמאי, רישום שמשמעותו עלייה ניכרת בסך המענקים שמקבלת האשה מהביטוח הלאומי. ב–2016 היו רשומות בישראל 2,540 משפחות שבראשן הורה עצמאי, לעומת 2,304 ב–2014. לפי הדו"ח "אין לשלול כי נתונים אלה מצביע על דיווחים כוזבים לביטוח לאומי, זאת על מנת לקבל גמלת הכנסה גבוהה יותר".
הביטוח הלאומי קבע נוהל להעברת מידע המעלה חשד לפוליגמיה למשטרה רק במאי השנה, כעשרה חודשים לאחר פרסום דו"ח ועדת פלמור. במוסד מודים כי אף שהדו"ח הנחה אותו לגייס ארבעה חוקרים לבדיקת מקרים כאלה, הם טרם גויסו. לפי הביטוח הלאומי, השבוע יחל לפעול חוקר ייעודי אחד ועוד שניים נמצאים בהליכי גיוס.
בינואר 2017 קבע היועץ המשפטי לממשלה מדיניות לאכיפה פלילית של עבירת ריבוי הנשים. לפי הנחיית היועץ, המשטרה תהיה אמונה על איסוף המידע המעלה חשד לפוליגמיה ועל בחינתו, בעוד שהפרקליטות תגיש כתבי אישום נגד המעורבים. מנדלבליט החליט כי לא יוגשו כתבי אישום על נישואים שנערכו לפני מועד פרסום ההנחיות, אם כי הדבר יישקל במקרים שבהם מתקיימים תנאים חריגים, כמו נישואים לקטינה או מערכת יחסים אלימה. בביטוח הלאומי אומרים כי ברוב המקרים שבהם התעורר חשד לפוליגמיה, ההנחה היא כי הנישואים נערכו לפני ינואר 2017.
עמיחי יוגב, רכז בעמותת "רגבים" שהיתה שותפה בוועדת פלמור, אמר ל"הארץ" כי הביטוח הלאומי, שאותו הגדיר כאחד ממאגרי הנתונים היעילים ביותר לאיתור עבירת הפוליגמיה, אינו פועל בהתאם להנחיות. "על פניו יש פה נתון חריג מאוד, שעשוי להצביע על פוליגמיה ועל הונאת הביטוח הלאומי, והם לא עושים עם הנתונים האלה כמעט כלום", אמר יוגב. "הם גם לא מתקדמים בקצב מספק בגיוס חוקרים. למעשה, כיום אין אף אחד בביטוח הלאומי שיבדוק את נושא הפוליגמיה".
מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה: "הביטוח הלאומי שותף למאבק בתופעת הפוליגמיה, שהשפעותיה הקשות על נשים וילדים פורטו בהרחבה בדו"ח פלמור, ונציגינו היו שותפים פעילים בוועדה שחיברה את הדו"ח. הדו"ח אושר בוועדת שרים במהלך יולי 2018, וממועד זה התחלנו להטמיע את מסקנותיו. גיבשנו נוהל עבודה משותף עם משטרת ישראל להעברת מידע קונקרטי ביחס למקרים בהם עולה חשד לעבירת פוליגמיה, ומאז העברנו למשטרה 22 מקרים בהם היה לנו מידע לכאורה על עבירת פוליגמיה.
"חשוב להדגיש, כי לפי הנוהל שהוחל גם על רשויות ממשלתיות אחרות יש להעביר מידע למשטרה רק כאשר קיימת ראייה ממשית לנישואים פוליגמיים, כמו לדוגמה תעודת נישואים. אינדיקציה בלבד כמו מצב משפחתי אינה מספיקה, ועלינו לבחון את המקרים ולמצוא אם קיימות הוכחות וראיות נוספות".
"אושרו לנו תקנים ייעודיים של חוקרים כדי ליישם את מסקנות הדו"ח במלואן, ואנו פועלים באינטנסיביות לגיוסם. עד להשלמת תהליך גיוס החוקרים והכשרתם אנו נעזרים בשלב זה גם בחברות חקירה חיצוניות.
"בנוגע לנשים הרווקות המופיעות בדו"ח, ההנחה היא שרוב רובם של הנישואים, אם היו כאלה, התרחשו לפני ינואר 2017. ואילו על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, עלינו לבחון מקרים בהם נישואים פוליגמיים התרחשו רק לאחר ינואר 2017.
"יודגש כי הביטוח הלאומי אינו גוף אכיפה, ומטרתו היא לסייע לאוכלוסיות מוחלשות. משטרת ישראל היא הגוף האמון על אכיפת החוק ובתי המשפט הם שאחראים על ענישה".
וכתבה קודמת של אלמוג בן זכרי בהארץ פורסם 25/11/2028
שנה למאבק בפוליגמיה: יותר מ-300 תיקים הובילו ל-16 כתבי אישום, והרשעה אחת
בשנה האחרונה זינק מספר התיקים בנושא בקרב הציבור הבדואי, אך רובם נסגרו עקב החלטת היועמ"ש שלא לאכוף חתונות שקדמו לרפורמה. הנאשמים טוענים לאכיפה בררנית
אמין אבו סקיק בן ה-34, תושב ערערה שבנגב, היה נשוי לע' יותר מעשור כשפגש את ח', פלסטינית הצעירה ממנו ב-12 שנים. השניים התחתנו ביוני 2017, והמתינו כשבועיים עד שפנו לבית המשפט השרעי בבקשה לאשר את נישואיהם. באפריל הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד אבו סקיק בגין ריבוי נישואים, עבירה שהעונש המירבי עליה הוא עד חמש שנות מאסר.
ב-16 ביולי, באחד מהדיונים הבודדים שנערכו במסגרת התיק בבית משפט השלום בבאר שבע, טען עו"ד חמוד ג'מאל להגנת מרשו: "אבו סקיק נישא בתחומי הרשות הפלסטינית והצהיר על נישואיו בישראל. מדובר בסך הכל בתופעה מקובלת ומוכרת". זמן קצר אחר כך השופט רון סולקין הרשיע את אבו סקיק, מיד בסוף דבריו של ג'מאל. הליך הטיעונים לעונשו צפוי להיערך בחודש הבא, אז יתברר אם הפרקליטות תדרוש שירצה מאסר בפועל.
הרשעתו של אבו סקיק היא הישג משפטי ראשון לפרקליטות מאז שהכריזה שרת המשפטים איילת שקד על מלחמה נגד הפוליגמיה, הנפוצה בעיקר בחברה הבדואית.
כחלק מהמאבק הוקם צוות בראשות מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור, שנדרש למצוא דרכים אזרחיות על מנת לדכא את התופעה, ובמקביל, צוות משפטי מטעם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, עסק בגיבוש הנחיות לאכיפה פלילית. המטרה הוגדרה בבירור — לאחר שנים של התעלמות, הרשויות יחלו לאכוף את החוק הקיים כבר מ–1977, ואשר מגדיר את הפוליגמיה כעבירה פלילית.
שנה חלפה מאז הוגש כתב האישום הראשון מאז הכרזתה של שקד, ומאז ועד לאמצע חודש אוקטובר הוגשו עוד 15 כתבי אישום נוספים. אלא שבינתיים, עולה מהנתונים כי רובם המוחלט של התיקים שפתחה הפרקליטות נסגרו, וזאת בשל הנחיית מנדלבליט שלא לאכוף עבירות נישואים שהתקיימו בטרם פרסום הנחיותיו החדשות. נישואים פוליגמיים שהתרחשו לפני ינואר 2017, כך קבע, ייאכפו פלילית רק במקרים חריגים — נישואים עם קטינה וקשר אלים, לדוגמה.
על פי נתונים שהעבירה הפרקליטות ל"הארץ" במסגרת בקשה לחופש המידע עולה כי עד כה פתחה הפרקליטות 351 תיקים הנוגעים לנישואים פוליגמיים, מתוכם נסגרו 297 תיקים ללא הגשת כתב אישום. 35 תיקים נמצאים עדיין בעיון, ו–16 כתבי אישום הוגשו. 3 תיקים נוספים הועברו לגוף תובע אחר. כל כתבי האישום הוגשו במחוז דרום של הפרקליטות. בכיר במשרד המשפטים המעורה בפרטים אמר ל"הארץ" כי כלל התיקים נפתחו כנגד גברים מהאוכלוסייה הבדואית.
"המשטרה אגרה אצלה את התיקים במשך שנתיים או שלוש, פשוט כי לא ידעו מה לעשות איתם", הסביר ל"הארץ" פרקליט מחוז דרום, עו"ד אלון אלטמן.
"ברגע שפורסמה ההנחיה והתקבלה ההחלטה, קיבלנו בבת אחת כמות מאוד גדולה של תיקים. מה שעל פי ההנחיה היה צריך לסגור סגרנו. אם היו ראיות, העמדנו לדין".
באשר לקצב הגשת כתבי האישום אמר, "אין אצלנו תיקים שיושבים על המדף ומעלים אבק בהמתנה לטיפול. קצב הטיפול בתיקים הוא טוב, לא חושב שיש תיק אחד שמחכה כמה חודשים".
בתמונה אלון אלטמן עם זנזונת ההרשעות רויטל יפה כץ, כלבת נוחבה מסופלסת
שחיקת ההתנגדות
אין נתונים מדויקים המאפשרים להעריך את היקף הנישואים הפוליגמיים בישראל. מקרים רבים בהם נשים הנישאות בנישואים כאלו מוברחות מהרשות הפלסטינית לישראל מקשים עוד יותר להעריך את היקף התופעה. דו"ח שחיברה ועדת פלמור ציין כי "רשויות המדינה לא הקצו עד היום משאבים מתאימים לחקירת נתונים אלה. בהיעדר מחקר, הרישומים שיוצגו יכולים לתת רק אינדיקציה מושכלת להיקף התופעה, ואינם בגדר נתונים מוחלטים". על פי מספר אינדיקציות ששוכללו, העריכה הוועדה שכ–18.5% מהגברים בעלי המשפחות בחברה הבדואית בנגב מקיימים מערכות יחסים פוליגמיות — כ–6,179 גברים.
מעקב אחר התיקים המתנהלים בבתי המשפט מעלה שהשינוי במגמת האכיפה משפיע גם על קווי ההגנה שמציגים סנגורי הנאשמים. בראש ובראשונה, טוענים הנאשמים שמדובר באכיפה בררנית, שמייצרת אפליה ולפיה כתבי אישום מוגשים נגד בודדים בעוד התופעה נרחבת ומקובלת. אחרים טוענים שהפרקליטות נוהגת באי־שוויון בהגשת כתבי אישום רק נגד הגברים, ולא נגד הנשים המעורבות בנישואים.
מרבית התיקים עוד לא הגיעו לישורת האחרונה, ולא ברור מה יוכרע לגבי טיעונים אלה בשלב הכרעות הדין — אבל דיון שנערך בשבוע שעבר בבית משפט השלום בבאר שבע יכול לרמז על העתיד לבוא. הדיון התקיים בעניינו של זהיא אבו ג'ודה, צעיר בן 28 מהפזורה הסמוכה לכסייפה, אשר מואשם שנישא בשנית בנישואים שאושררו בשנה שעברה על ידי בית הדין השרעי בבאר שבע, גם במקרה זה, שבועיים לאחר הטקס עצמו.
"לא יעלה על הדעת שיוגש כתב אישום בעבירה פלילית שהשלכותיה ידועות, כאשר הנאשם שהוא הדיוט, קיבל גושפנקא מבית הדין השרעי להינשא", טען בדיון מוקדם סנגורו של אבו ג'ודה, עו"ד מאיר סויסה. עוד טען עו"ד סויסה לאכיפה בררנית והוסיף, "הואיל והתופעה הזו ידועה בקרב המגזר הבדואי, לא ברור מהיכן שואבת המדינה את העוז להעמיד לדין את הנאשם מבלי להראות בשום מסמך כי דבר האיסור של הנישואין הובא לידיעת הנאשם עובר לנישואין".
טענותיו נדחו על ידי השופט סולקין בשבוע שעבר. "אכן חל שינוי במדיניות הפרקליטות", ציין השופט, והדגיש כי "נחה דעתו של בית המשפט, כי המדובר בשינוי מדיניות שנעשה בשום שכל, לאחר פרסום מתאים לציבור וכי אין המדובר בהתנהלות שרירותית של המאשימה. שינוי המדיניות נסמך על דו"ח מסכם של צוות בין־משרדי שהוקם, לאחר שמחקרים ארוכי טווח הוכיחו, שלתופעת הפוליגמיה השפעות נרחבות הפוגעות בשילובן של אוכלוסיות במדינה, לרבות החלשת אותן אוכלוסיות, הן מבחינה כלכלית והן מבחינת התנהגות שולית, פורצת חוק".
עוד ציין סולקין כי טענות לאפליה בשל שינוי המדיניות אינן תקפות.
עו"ד אינסאף אבו־שארב, פעילה חברתית שהיתה חברה בוועדת פלמור, תיארה ל"הארץ" מצב מורכב בחברה הבדואית, ואף התרככות מסוימת מצד אנשי הדת. "עמדת אנשי הדת ניטרלית יותר מבעבר", היא אומרת. "פעם כל ניסיון לשנות את התופעה היה נתקל בגינוי חד־משמעי, אבל בתקופה האחרונה אנחנו נתקלים פחות ופחות בהתנגדות, ויותר במצב אפור ועמום. התחושה היא שכולם שותקים בינתיים ומחכים להבין עד כמה זה רציני, והאם מדובר בגחמה של ממשלת הימין ושל משרד המשפטים, שתיכף תיעלם לה".
"אני חושבת שהאוכלוסייה הבדואית בכלל, והגברית בפרט, דווקא מתחילה לקבל את זה, להשלים עם זה שיש התערבות וטיפול ושהמצב הולך להשתנות", היא מוסיפה. "יש הבנה של השינוי, מה שהיה לא ימשיך להתקדם בעתיד. היום כבר יש גברים שעושים חושבים לפני שהם הולכים לערוך נישואים שניים".
אלא שתגובות מרבים מראשי החברה מוכיחות שהשינוי עוד רחוק. "המדינה יכולה לחוקק אין סוף חוקים, אבל היא לא יכולה לשנות את הדת שלנו", אמר השבוע ראש מועצת לקייה היוצא סאלם אבו־עיאש בראיון למנדי ריזל ברדיו דרום. "אנחנו מוסלמים ואתם יהודים, ועל כל אחד מאיתנו לפעול לפי ההלכה שלו. הדת היא מעל לחוק".