מאיזה כוס של ערביה מסריחה השריצו את סארי ג’יוסי? התנפל על השופט טל פפרני, האפוטרופוס איתן ליפסקר והמומחה מרדכי שרי בגלל שסברו שאמא חייבת מפגשים בפיקוח

איתן ליפסקר אפוטרופוס שסבר כי האמא זקוקה לפיקוח במפגשים

יש ערבושים טובים ויש כאלה שטוב היה לעולם אם לא היו באים לעולם.  אחד מאלה מהזבאלות הוא השופט הערבושקל’ך סארי ג’יוסי מבית המשפט המחוזי בחיפה.  הנ”ל פשוט פמינאצי בכל רמ”ח איבריו.  הוא ממש מיישם את דרכו של מנגלה:  שנאתו לגבר היהודי לא שונה בהרבה משנאתו של מנגלה לעם היהודי. רמ”ש 29225-11-21, א. נ’ ב. / פס”ד

וסארי ג’יוסי מיישם זאת פעם חר פעם בהחלטות הזדוניות והמרושעות שלו, שאפשר להגיד אותם גם כחצופות ממדרגה ראשונה.

סארי ג'יוסי כלבלב פמינאצי של שדולת הנשים
סארי ג’יוסי כלבלב פמינאצי של שדולת הנשים

בתמונה הערבוש הפמינאצי סארי ג’יוסי.  איכסה עלק יא ווחש. איחרב ביתך. איבן אלף כלבס שאראמיט ווזבאביר.

הנה מקרה בו השופט כועס על האפוטרופס על הילדים איתן ליפסקר נתן המלצות לטובת האבא, ודרש כי האמא תראה ילדה בת 7 רק בפיקוח.  גם המומחה מרדכי שרי זרם עם האפוטרופוס ושניהם העדיפו את האבא כמשמורן, והאמא פשוט לא באה להם טוב.

ג’יוסי כותב על שניהם וגם על השופט טל פפרני בערכאה מחדרה קיתונות של ביקורת רק בגלל ששלושתם העדיפו את האבא, ולא רקדו על פי החליל של האמא ושל שדולת הנשים והווגינות, שהשופט סארי ג’יוסי סוגד להם כל כך.

ממתי ילדה בת 7 יכולה לבחור מי האפוטרופוס שייצג אותה?   

הנה כמה דוגמאות.  השופט כותב שהילדות בכלל לא רוצות את האפוטרופוס ליפסקר, כאילו לילדות האלה יש יכולת בחירה מי הסיוע המשפטי ימנה עבורן.

במציאות אף אחד לא שואל את הילדים או את ההורים מי האפוטרופוס שהסיוע המשפטי ימנה.  מה שמקבלים זה מה שיש ומעולם לא היה מצב בו ילדה בת 7 או ילדה בת 10 יכלה להגיד לשופט שהיא “לא רוצה את האפוטרופוס”.  באיזה עולם חי השופט הערבוש המטורלל?  לנפנף על כנפה במחבת לא היינו נותנים לו.

איתן ליפסקר אפוטרופוס שסבר כי האמא זקוקה לפיקוח במפגשים
איתן ליפסקר אפוטרופוס שסבר כי האמא זקוקה לפיקוח במפגשים

ממתי מנהל המכון למסוגלות הורית צריך לעשות את המבחנים בעצמו? 

אחר כך סארי ג’יוסי יורד על מרדכי שרי שהוא עצמו לא ערך את מבחני האינטראקציה לילדים עם ההורים במסגרת המסוגלות ההורית.

נו.. ו..ככה זה בדיוק הפרקטיקה באלפי תיקים בשנה בהם ממונה ראש מכון למסוגלות הורית, אבל המבחנים השונים נערכים ע”י שניים או אפילו שלושה עובדים שונים במכון, ובעל המכון אוסף את הממצאים לסיכום (הסינרגיה של אוסף האבחונים) עליו הוא חותם.

באלפי תיקים שבהם הופיע מרדכי שרי אף שופט מעולם לא טען נגדו מדוע הוא לא עשה את הרורשאך בעצמו, ומדוע המבחנים נעשו בחלוקת עבודה במשרדו.

פתאום קם ג’יוסי על צד שמאל וכותב שהפרקטיקה הזו לא בסדר?  זו סיבה להגשת אלפי בקשות פסילה בכל שאר התיקים בהם הופיע מרדכי שרי ולא הוא זה שעשה את מבחני הרורשאך והמינסוטה.  זה מה שג’יוסי רוצה שיקרה?

ממתי חלוף שנה מהמבחנים הפסיכו-דיאגנוסטים עד העדות פוסל את העדות על הפסיכו-דיאגנוסטיקה?

עוד כותב ג’יוסי, כאילו יש פגם בכך שהמבחנים נערכו שנה לפני שמרדכי שרי נקרא להעיד:  “זאת למרות שלא המומחה ולא כל גורם מטעמו, פגשו ושוחחו עם הבנות במשך קרוב לשנה”.  נו…  באמת… מה הוא רצה שמרדכי שרי יזמין את ההורים לבדיקות פסיכו-דינמיות חוזרות שבוע לפני העדות? ומי ישלם על זה?  הרי הפער של שנה הוא בגלל שהפרקטיקה בבתי משפט למשפחה היא לדחות כל מה שאפשר, למרוח, ולקבוע דיונים לעוד חצי שנה, 9 חודשים או שנה.  מה פתאום לדרוש מהמומחה שייפגש עם ההורים והילדים לבדיקות פסיכו-דיאגנוסטיות אחרי שנה?

ואם במהלך השנה עשתה האמא כמה מעשים לא ראויים שאין להם ביטוי בדו”ח שמלפני שנה, אז אסור למומחה לשקול אותם ושקלל אותם במתן עדותו?

אם מה שמפריע לג’יוסי זה שבעצם המבחנים נערכו שנה לפני שמרדכי שרי העיד, ולדעתו חלה התיישנות על הממצאים, הרי שצריך לקבוע באופן גורף שאם המומחה לא מזומן להעיד ממש בסמוך לחתימה על הדו”ח שלו, אז יש לזרוק את כל הדו”ח לפח ולהתחיל מהתחלה.

חוץ מזה, איך בדיוק ממצאים פסיכו-דיאגנוסטים אמורים להשתנות אחרי שנה?  הרי מדובר במאפייני אישיות כגון “האיש בעל קווי אופי רגזניים” או “האישה בעלת קווי אישיות כעסניים”.  אז מה?  אחרי שנה קווי האופי המאובחנים פסיכולוגית אמורים להשתנות???? מי שמטומטם פה זה השופט סארי ג’יוסי.  מה שהוא כותב מעיד על בורות, במקרה הטוב, או על כתיבה זדונית ומסלפת מציאות בכוונה תחילה, במקרה הרע.

מדרכי שרי שועל ותיק של 20 שנה בתחום – יש מצב שמישהו יצליח להנדס לו את המוח?  

ראו את ההבלים הללו:  “”אין בידי לקבל מצב בו מובל מומחה על-ידי אפוטרופוס לדין לשנות מן ההמלצות שניתנו בחוות דעת, מבלי שהמומחה יבדוק את עמדתו עם הילדים, ויסתמך בעת שינוי מסקנותיו על עמדתו של האפוטרופוס לדין בלבד”.

קודם כל דוח שיח בין הגורמים בתיק ובעלי המקצוע:  העו”ס, עורכי הדין, האפוטרופוס והמומחה קורה כל הזמן.  זה שמישהו מדבר עם מישהו על התיק זה לא “הובלה של מומחה לשינוי המלצות”.

מרדכי שרי המומחה עושה אלפי תיקי מסוגלות הורית בשנה.  היו שנים בהם הוא היה המומחה מספר אחד בכל הארץ שהיה מקבל את הכי הרבה תיקים מכל המומחים בארץ והוא עושה את זה מעל 20 שנה, אם לא יותר.  אז להגיד על שועל ותיק כזה שאפשר “להוביל אותו לשנות מסקנות” בשיחה אחת בין איש לאיש… זה פשוט לא אמין וממש אידיוטי.

אחד כמו מרדכי שרי שראה עשרות אלפי ילדים והורים הוא ממש לא אחד שאפשר להוביל אותו באף, כמו שהערבוש הגועלי מנסה לתאר.

ראו את המשפט הזה של גיוסי:  המומחה הועמד במצב בלתי-אפשרי, שעה שהיה ניסיון לנטוע בפיו ובמוחו את עמדת האפוטרופוס לדין, וכי לאחר שלא נותרה לו כל ברירה, הוא ביקש לשקול שלא במקום את סוגיית צמצום זמני השהות של הבנות עם המבקשת”.

נו באמת, מרדכי שרי, שועל ותיק בתחום מתואר פה כמו כיפה אדומה חסרת יכולת הגנה שהזאב בא לטרוף אותה…   איזה שטויות!  איזה טמטום!!!

כל מי שמכיר את מרדכי שרי והנחרצות בה הוא מדבר יודע שזה לא אחד שמעמידים אותו במצב בלתי אפשרי.  זה אחד סופר אסרטיבי וסופר ורבלי ולא נותר אלא לצחוק על השופט שחושב שכולנו מטומטמים ורק הוא מגדלור החוכמה.  רועה עיזים לא היינו נותנים לג’יוסי להיות מפחד שהכבשים יברחו לו.

מרדכי שרי מכון שלם ב 2014 עושה מיליונים על חשבון הורים גרושים
מרדכי שרי מכון שלם ב 2014 עושה מיליונים על חשבון הורים גרושים

ממתי ילדה בת 7 כותבת מכתב לשופט?

והנה עוד דבר שפשוט לא קיים במציאות של בתי המשפט.  השופט ג’יוסי כותב שהילדה כתבה שהיא רוצה לגור עם אמא:  “לדברי ג’יוסי, ליפסקר ופפרני התעלמו לחלוטין מזכויותיה של הילדה בת העשר, אשר כתבה במפורש שהיא רוצה להתגורר עם אימה ולהיות עם חברותיה. “אני לא רוצה להיות במקום שצוחקים עלי ושלא מתנהגים אלי יפה…. אני כמעט לא רואה את אימא שלי, אנחנו כמעט שלא מדברות בטלפון והשיחות מתנתקות”.

סליחה אבל בבית משפט למשפחה ילדים לא מתכתבים עם השופט ובטח שלא באופן עצמאי.  שמיעת קטינים נעשית רק ביחידת הסיוע (או בלשכת השופט) עם עו”ס ולפעמים פסיכולוג, מוטל על זה חיסיון ואסור לשופט לספר להורים מה הילדים אמרו כדי לא להעמיד את הילדים בפני קונפליקט.

השופט טל פפרני ב 2011
השופט טל פפרני ב 2011

בקיצור כל המתואר הוא מוזר ביותר והשופט פשוט מטיח ביקורת על השופט, הפסיכולוג והאפוטרופוס על דברים שבכלל לא אפשריים במציאות.

ומה שחסר לנו בפסק הדין זה ה”למה”??? למה האפוטרופוס ליפסקר חשב שהילדה צריכה לראות את האמא רק בפיקוח????   מה הוא חשב ג’יוסי שאנחנו לא נראה באופן שקוף שהוא בכוונה לא כתב מהם הפגמים בהורות של האמא???

איתן ליפסקר איננו ידוע כתומך של זכויות אבות.  להיפך.  אבל אם ליפסקר בעצמו הגיע למסקנה שהאמא הזו מטורללת ונדרש עליה פיקוח. אז כנראה שגם פמיניסט כמוהו הבין שלא תמיד האישה צודקת ולפעמים טובת הילד היא לראות את האמא בפיקוח.

 

כתבה של איתמרה לוין מניוז 1 3/2/2022

שורה של כשלים בטיפול בילדות בביהמ”ש למשפחה בחדרה

האפוטרופוס לדין, עו”ד איתן ליפסקר, ניסה להוביל את המומחה לשנות את חוות דעתו midBull המומחה, ד”ר מרדכי שרי, לא ביצע בעצמו את האבחונים לילדות midBull השופט טל פפרני התערב יתר על המידה בדיון

▪  ▪  ▪

עו”ד איתן ליפסקר ניסה להוביל מומחה לשנות את חוות דעתו בנוגע להסדרי הראייה של שתי ילדות להורים גרושים, תוך התעלמות מעמדתם של הילדים. הוא גם ממשיך להיות האפוטרופוס לדין של השתיים, בנות שבע ועשר, למרות שהן אינן מעוניינות בכך. כך קובע שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, סארי ג’יוסי.

ליפסקר מייצג בבית המשפט את עניינם של שלושת הילדים, שקיימת מחלוקת קשה ומתמשכת בין הוריהם לגבי הסדרי השהות והראייה עימם. בית המשפט למשפחה בחדרה מינה את ד”ר מרדכי שרי למומחה מטעמו, כדי לחוות את דעתו בנוגע להסדרי הראייה והמשמורת של השלושה.

מרדכי שרי המליץ במאי שעבר שהבנות יישארו אצל האב והבן אצל האם, ולהרחיב בהדרגה את השהות ההדדית אצל ההורה האחר. הוא הוסיף, כי ניתן יהיה לחדש את הדיון בעניין המשמורת לאחר שנת הלימודים תשפ”ב, כפוף להתקדמות משמעותית בהתנהלות ההורית ובמצב הילדים.

באוקטובר שעבר 2021 ביקש לפתע ליפסקר מבית המשפט להורות לשרי לעדכן את חוות דעתו ולאפשר מפגשים בין הבנות לאימן רק במסגרת מפוקחת – בניגוד גמור לעמדתו. ג’יוסי מתאר (4.1.22) את אשר אירע בדיון בבית המשפט למשפחה בנובמבר אשתקד: “במהלך חקירת המומחה על חוות דעתו, אשר במסגרתהּ, יוזכר, לא זו בלבד שלא עלתה חלופה של צמצום הסדרי השהות של ל’ ומ’ עם המבקשת, או עריכתם בפיקוח – נהפוך הוא – הומלץ על ‘הרחבה הדרגתית של הסדרי השהות לבנות בהתאם להתקדמות הטיפול’. למרות האמור, נשאל המומחה במהלך עדותו פעם אחר פעם על אודות חלופה זו, אשר הועלתה לראשונה על-ידי האפוטרופוס לדין, וכאמור, כלל לא הומלצה על-ידי המומחה, וממילא לא נבדקה על-ידו כדבעי.

“קריאה מעמיקה של תמלול הדיון מעלה, כי המומחה הועמד במצב בלתי-אפשרי, שעה שהיה ניסיון לנטוע בפיו ובמוחו את עמדת האפוטרופוס לדין, וכי לאחר שלא נותרה לו כל ברירה, הוא ביקש לשקול שלא במקום את סוגיית צמצום זמני השהות של הבנות עם המבקשת, אשר מנוגדת לחלוטין להמלצותיו שלו עצמו, וזאת למרות שלא המומחה ולא כל גורם מטעמו, פגשו ושוחחו עם הבנות במשך קרוב לשנה”.

חומרה יתרה בהתנהלותו של ליפסקר

ג’יוסי מדגיש: “חומרה יתרה אני רואה בכך שהניסיון של האפוטרופוס לדין לשנות מן המסקנות ומן ההמלצות של המומחה בחוות דעתו, נעשתה שעה שהמומחה התבקש לעשות כן מבלי שפגש בל’ ו-מ’ מאז חודש פברואר 2021, היינו קרוב לשנה, ובהסתמך על דברי האפוטרופוס לדין בלבד, אשר הגה את הרעיון ומנסה במסגרת חקירתו ‘לשווקו’. הדברים האמורים מקבלים משנה תוקף בשים לב לקביעתו של בית משפט קמא בהחלטת מינוי המומחה: ‘קביעותיו ומסקנותיו של המומחה חייבות להיות מנומקות'”.

ג’יוסי מזכיר, כי גדרי תפקידו של האפוטרופוס לדין הם ברורים ואינם מסיגים את גבולו של המומחה. “אין בידי לקבל מצב בו מובל מומחה על-ידי אפוטרופוס לדין לשנות מן ההמלצות שניתנו בחוות דעת, מבלי שהמומחה יבדוק את עמדתו עם הילדים, ויסתמך בעת שינוי מסקנותיו על עמדתו של האפוטרופוס לדין בלבד”. אם לא כן, מעיר ג’יוסי, לא היה צורך במומחה וניתן היה להסתפק באפוטרופוס לדין.

ג’יוסי מותח ביקורת גם על השופט טל פפרני, אשר “גילה מעורבות יתרה בחקירתו של המומחה, שאל שאלות רבות, ואף חזר על אותן שאלות מספר רב של פעמים. הגם שמעורבותו של בית המשפט לענייני משפחה בהליכים המתקיימים בפניו עשויה להיות חיונית ולעיתים אף הכרחית, שומה לעשות כן בזהירות וברגישות הראויות הואיל ולא זו בלבד שעסקינן בדיני נפשות אלא שאף יש לזכור, כי ריסון המעורבות היתרה מהווה אחד מנדבכיה של השיטה האדוורסרית”.

לדברי ג’יוסי, ליפסקר ופפרני התעלמו לחלוטין מזכויותיה של הילדה בת העשר, אשר כתבה במפורש שהיא רוצה להתגורר עם אימה ולהיות עם חברותיה. “אני לא רוצה להיות במקום שצוחקים עלי ושלא מתנהגים אלי יפה…. אני כמעט לא רואה את אימא שלי, אנחנו כמעט שלא מדברות בטלפון והשיחות מתנתקות”, כתבה הילדה.

הילדים אינם רוצים את האפוטרופוס

ג’יוסי מוסיף: “קיים לטעמי קושי רב לקבל מצב לפיו הקטינים אותם מייצג האפוטרופוס לדין מביעים התנגדות כה נחרצת לייצוגם על-ידו, ולמרות זאת הם ממשיכים להיות מיוצגים על-ידו. קבלת מצב מעין זה אינו מהווה רק פטרנליזם פסול, אלא שהוא פוגע באופן מובהק בזכויות ילדים וילדות, ומנוגד לחלוטין לתכליות המצויות בבסיס האמנה בדבר זכויות הילד, שהרי לא היינו מעלים על הדעת מצב בו ימשיך עורך-דין פלוני לייצג אדם אלמוני, אשר מתנגד נחרצות לייצוג על-ידו או מסרב לנהל עימו שיח”.

ג’יוסי ביטל את החלטתו של פפרני, אשר הורה לשרי להגיש בתוך שבוע חוות דעת בנוגע לאפשרות קבלת המתווה שהציע ליפסקר (ג’יוסי עיכב את ביצוע ההחלטה לאחר הגשת ערעורה של האם).

לצד זאת, ג’יוסי מצביע על קשיים העולים מחוות דעתו המקורית של שרי ומעדותו בפני פפרני, ובהם: למרות מצבה הנפשי המורכב של הילדה בת העשר, הייתה זו מתמחה בפסיכולוגיה קלינית שאבחנה אותה; שרי לא ביצע בעצמו גם את שאר האבחונים המרובים עליהם הסתמך; בחוות דעתו הוא הסתמך בצורה בלעדית על אבחונים אלו; והוא ציטט אשת טיפול אשר כלל לא פגשה את הילדה בת העשר. האב חויב בתשלום הוצאות בסך 5,000 שקל.
Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Translate »
גלילה למעלה