מועד הקרע: הפסד צורב לפמיניסטית ענת לביא אזולאי דרשה גילוי מסמכים על חברה אחרי מועד הקרע וזגורי זירגג אותה

לפנינו פס"ד של השופט אסף זגורי מנצרת, שפעם היה גאון, אבל הגאונות שלו הלכה ודעכה כי עיכבו לו את הקידום, ובמקומו קודם הערבוש הפמיניסט סארי ג'יוסי…..  הנושא מועד הקרע, ""המועד הקובע" להערכת שווי חברת פלוני, והאישה רוצה גילוי מסמכים מחברה שהיא טוענת שהגרוש שלה מושקע בה, גם אחרי הקרע, "כדי ללמוד מהמאוחר רטרואקטיבית למוקדם".

 

בבית משפט למשפחה השופט הנבלה ארנון קימלמן פסק לטובת האישה כמובן.  לא ברור לנו איך הוא חזר לשפוט בתיקי משפחה אחרי מבול של תלונות שהיו עליו.

אסף זגורי פסק לטובת האיש.

 

 

בתמונה:  המנגלה הפמיניסטי של טבריה ארנון קימלמן יימח שמו.

השופט אסף זגורי ביטל את ההחלטה המשנה את מועד הקרע

 

לדברי זגורי "דרך המלך והכלל ברובם המכריע של "איזוני המשאבים" בין בני זוג הוא לעשות כן על פי "מועד קרע" או "מועד קובע" אחד. זהו מועד גיבוש היקף כלל הנכסים של הצדדים שהינם בני איזון לצרכי עריכת הסדר איזון המשאבים (עמ"ש (מחוזי חיפה) 56000-10-18 פלוני נ" פלונית (נבו 31.1.2019)). בדרך כלל נהוג להעריך שווי נכסי הצדדים נכון לאותו מועד קרע, אם כי יכולים להיות לכך מספר חריגים מצומצם כגון: איזון אופציות, מניות חסומות, חלוקה פנסיונית לפי חישוב השתכרות במועד פרישה בפועל ולא במועד פירוד, הערכת שווי דירת מגורים, כרטיס הגרלה שנרכש לפני המועד הקובע וזכה לאחר מכן ומדובר ברשימה פתוחה (אך קמוצה) המתבססת על סעיף 6(ג) לחוק יחסי ממון בין זוג (ראו בע"מ 4860/16 פלונית נ" פלוני (נבו 2017) ; עמ"ש (מחוזי מרכז) 19796-09-17 י.צ. נ" ש.ס.ע. (נבו 2018) ; עמ"ש (מחוזי חיפה) 56000-10-18 פלוני נ" פלונית (נבו 31.1.2019)). אציין כי לא ידוע לי על מקרה כלשהו בפסיקה שבו נקבע מועד קובע/קרע אחד לאיזון משאבים "פרטיים" בגין בני זוג (פנסיה, דירה, מיטלטלין, חשבון בנק וכיו"ב זכויות פיננסיות) ומועד קובע/קרע שונה להערכת שווי חברה. זאת לא בכדי. השיתוף הכלכלי בין הצדדים מפסיק להתקיים במועד הקובע ולאחריו אין שיתוף עוד "לטוב ולרע", בין אם נכסים וזכויות מאבדים מערכם ובין אם הם מאמירים, אין בכך כדי להצדיק שינוי במועד הקובע/מועד הקרע.

 

במקרה שלפנינו אין ולא יכול להיות חולק, כי שווי החברה (המבקשת 3) צריך להיות מוערך נכון למועד הקרע שנקבע על ידי הצדדים בהסכמה ואשר אושר בידי בית משפט קמא עוד במסגרת התביעה הרכושית המקורית שבין הצדדים (ראו החלטות מיום 30.7.2020, 2.8.2020 בתמ"ש 21939-05-19). המועד הקובע אושרר גם במסגרת סעיף 2 לפסק דינו של בית משפט קמא מיום 24.12.24. אף בתביעה הנוכחית בקשת המשיבה הייתה למנות את המומחה לשם הערכת שווי החברה לפי המועד הקובע שנקבע במקור (30/4/2019). לא הייתה כל בקשה מטעם המשיבה ולא כל שכן מטעם המבקשים לשינוי המועד הקובע. החלטת בית משפט קמא בעניין שינוי המועד הקובע הגיעה באופן מפתיע לאחר שהמומחה עתר לקבל מסמכים ביחס לחברה שהם לאחר המועד הקובע. ויודגש, אף המומחה לא פנה לשינוי המועד הקובע.

 

ההחלטה על המועד הקובע היא החלטה חשובה ביותר במסגרת איזון המשאבים בין בני זוג. על כן יש לאפשר לצדדים זכות טיעון לגביה. דרך המלך היא כי הצדדים יגיעו להסכמה אודות מועד זה ובהיעדר הסכמה, בית המשפט הוא זה שקובע אותו, כאשר לעתים אף יש צורך בשמיעת ראיות לשם כך.

 

אף הנמקת בית משפט קמא אינה יכולה להצדיק שינוי המועד הקובע ; בית משפט קמא קבע כי הדו"חות הכספיים הסמוכים למועד הקובע אינם בהכרח משקפים נאמנה את מצבה הכלכלי האמיתי של החברה, בין היתר נוכח אירועים שקרו לאחר משבר הקורונה ומלחמת חרבות ברזל. לא ברור כיצד בית משפט קמא יכול לומר דברים נחרצים שכאלה או לחוות דעה לעניין המצב הכלכלי האמיתי של החברה כאשר לא הובאו בפניו נתונים או מסמכים כלשהם אודות החברה, לא ביחס למועד הקובע ולא ביחס למועדים מאוחרים יותר.

 

לא בכדי, מיד עם הגשת בקשת רשות הערעור הוצע לצדדים להסכים כי המועד הקובע יישאר על כנו, תוך שהצדדים יבואו בדברים בעניין מסמכים מאוחרים ביחס לאותו מועד לצרכי הערכת השווי (ראו החלטתי מיום 14.12.25). לא בכדי, המשיבה הסכימה להצעה זו של בית המשפט בפתח תשובתה לבקשת רשות הערעור".

 

השופט זגורי דחה את הטענה לחזקת המומחיות של המומחה

 

ראו דברים כדורבנות"באשר לחזקת המקצועיות והאובייקטיביות של המומחה, גם זו כבודה במקומה מונח, אך מקום ששיקול דעת המומחה עלול להיות מוטה בשל חשיפה למסמכים לא רלבנטיים, יש להימנע מהיענות לבקשתו. התיבה "מומחה מטעם בית המשפט" אינה מילת קסם ההופכת את המומחה לחסין מהטיות וטעויות. זאת ועוד, לכל הפחות היה מצופה במקרה הנוכחי מהמומחה להצטייד באסמכתאות מהספרות או התקינה החשבונאית התומכים בעמדתו לפיה המסמכים המאוחרים למועד הקובע צריכים להימסר לו ולשמש אותו בעריכת חוות דעת להערכת שווי ביחס למועד מוקדם יותר. זאת בייחוד, כשאנו רואים שמדובר בחריג ובגורם שעלול להטות שיקול הדעת. כשמוסיפים לכך את החששות האינהרנטיים הטמונים בהערכת שווי חברות כפי שהובא בהלכת עצמון מתחזק הרושם, כי לא היה מקום להיענות לבקשת המומחה, בוודאי לא בשלב מקדמי זה בו טרם הוכנה חוות דעתו".

 

 

להלן פסק הדין מחוזי נצרת אסף זגורי:

 

בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
רמ"ש 79924-11-25 פלוני ואח" נ" פלונית

 

לפני כבוד השופט אסף זגורי

 

המבקשים	1.  פלוני ע"י ב"כ עוה"ד דורית ענבר סברדליק   2. פלמוני 3. חברת פלוני בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד עמוס צדיקה
נגד
המשיבה	פלונית ע"י ב"כ עוה"ד ענת לביא אזולאי

 

החלטה

1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בטבריה (כב" השופט ארנון קימלמן) מיום 10.11.2025 שניתנה בתמ"ש 66650-01-25 בעניין "המועד הקובע" להערכת שווי חברת פלוני (היא המבקשת 3).

 

רקע בתמצית:

 

2. המבקש 1 והמשיבה הינם בני זוג לשעבר שמנהלים הליכים בבית המשפט לענייני משפחה בטבריה בעניין איזון המשאבים ביניהם.

 

3. המשיבה הגישה תביעה רכושית בבית משפט קמא (תלה"מ 21939-05-19) במסגרתה עתרה לקבוע כי המבקש 1 הוא בעלים של מחצית המניות בחברת פלוני – היא המבקשת 3, הגם שמבחינה רישומית, רק המשיב 2 רשום כבעליה. המבקשים 2-3 ערערו על ההחלטה לצרפם כצד להליך ובמסגרת הערעור שנדון בידי מותב אחר בבית משפט זה נקבע כי יש להכריע תחילה בשאלה האם למבקש ישנן זכויות כלשהן בחברה הרשומה על שם אחיו.

 

4. לאחר התדיינות ממושכת בתלה"מ 21939-05-19 ניתן ביום 24.12.2024 פסק דינו של בית משפט קמא הקובע באופן חד משמעי, כי המבקש 1 הוא שותף שווה זכויות של המבקש 2 בחברה (המבקשת 3).

 

5. אי לכך ובהתאם להנחיות בית משפט קמא הגישה התובעת ביום 26.1.25 תביעה בתמ"ש 66650-01-25 לפי סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה – 1995 לצורך השלמת ביצוע איזון המשאבים במובן שתוערך שווי החברה (המבקשת 3). בית משפט קמא המתין עם בירור התביעה האמורה עד להכרעה בערעורים שהגישו המבקשים לבית משפט זה.

 

6. הערעורים שהוגשו לבית משפט זה על ידי המבקשים בעמ"ש 14047-02-25, 16283-02-15 נדחו ביום 9.6.2025.

 

7. ביום 17.7.2025 מינה בית משפט קמא את האקטואר נתן שטרנפלד כמומחה מטעמו והורה לו להעריך את שווי החברה נכון למועד הקובע ביום 30.4.2019. במסגרת אותה החלטה קבע בית משפט קמא כי הצדדים ימציאו למומחה כל מסמך שיתבקש על ידו, לרבות מסמכים חשבונאיים, דו"חות כספיים, תדפיסים מרשם החברות, הסכמים רלוונטיים וכל מסמך אחר שיש בו כד לסייע בגיבוש חוות הדעת. על החלטה זו לא הוגשה בקשת רשות ערעור.

 

8. על מנת לסייע לאקטואר בביצוע תפקידו עתרה המשיבה בבית משפט קמא למתן צווים המופנים לגופים שונים כך שתוכל לקבל ולהעביר מסמכים מתאימים למומחה. תחילה אישר בית המשפט את הצו ולאחר מכן ביטל אותו לאור התנגדות המבקשים. בהחלטתו מיום 5.8.25 קבע בית משפט קמא בה סייג את צו הסרת החיסיון וקבע שהוא יחול עד למועד הקובע ולגבי מסמכים הנוגעים לתקופה שעד לאותו מועד ואם יימצא כי נעשה ניסיון להברחת נכסים מהמבקשת 3 תישקל הרחבת הצו למועד שלאחר המועד הקובע. ביום 12.8.25 נחתמה פסיקתא המאפשרת קבלת מסמכים אודות המבקשים לתקופה שמיום 7.7.92 ועד למועד הקובע שהוא 30.4.2019.

 

9. ביום 17.8.25 הגיש המומחה פניה לבית משפט קמא בה ציין כי לצרכי בדיקת היקף העבודה ומתן הצעת מחיר הוא ביקש את הדו"חות הכספיים של החברה הנ"ל לשנים 2019-2023 וב"כ המבקש מסר כי אין הסכמה להעביר מסמכים מעבר למועד הקובע (4/2019).לפיכך ביקש המומחה מסמכים ביחס לשנים 2018-2019 וגם אלה לא הועברו אליו. בית משפט קמא קבע כי על המבקשים להמציא המסמכים הנדרשים למומחה עד ליום 7.9.25. על החלטה זו לא הוגשה בקשת רשות ערעור.

 

10. ביום 20.10.25 הגישה המשיבה בקשה לבית משפט קמא להורות למבקשים להעביר למומחה את מסמכי החברה לאחר מועד הקרע על בסיס פנייתו מיום 5.10.25. באותה פנייה ציין המומחה, כי "כידוע הערכת חברה מבוצעת על בסיס היוון תזרימי מזומנים עתידי כך שברור שללא קבלת הנתונים על מצב החברה לאחר המועד הקובע ההערכה שתתבצע נכון ל-30.4.2018 לא תהיה נכונה במיוחד לאור האירועים שקרו לאחר מכן, "משבר הקורונה" ו"מלחמת חרבות ברזל". כן ציין המומחה כי הוא נכון להתחייב לשמור על סודיות הנתונים ולא להעבירם לצד שכנגד ללא אישור בית המשפט וכי המסמכים האמורים נדרשים כדי שהערכת השווי תהיה נכונה ולא תקפח אף אחד מהצדדים.

 

11. ביום 10.11.25 ניתנה החלטת בית משפט קמא בפתקית שהיא מושא בקשת רשות הערעור הנוכחית וזו לשונה:

 

"לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, הגעתי למסקנה כי יש לקבוע את שווי החברה למועד שלאחר המועד הקובע. טעם הדבר הוא כי הדוחות הכספיים הסמוכים למועד הקובע אינם בהכרח משקפים נאמנה את מצבה הכלכלי האמיתי של החברה, בין היתר נוכח אירועים שקרו לאחר משבר הקורונה ומלחמת חרבות ברזל.

בנסיבות אלה, הערכת שווי במועד מאוחר יותר תאפשר לקבל תמונה כלכלית מהימנה ומאוזנת יותר, המשקפת את שווי החברה באופן מדויק והוגן, ותמנע עיוות הנובע מהסתמכות על נתונים חלקיים או לא מעודכנים.

עמדה זו מקבלת חיזוק נוסף מהודעת המומחה שמונה בתיק, אשר ציין כי ההערכה שתתבצע נכון למועד הקובע לא תהיה נכונה במיוחד לאור האירועים שקרו לאחר מכן כפי שצוין לעיל.

לפיכך אני מורה כי הערכת שווי החברה תיערך נכון למועד 31.12.24.

המשיבים ימציאו המסמכים הנדרשים למומחה בהתאם להודעתו מיום 8.9.25 ויעדכנו את בית המשפט במקביל בתוך 14 יום.

לעיון ומעקב בהתאם."

 

טענות המבקשים בבקשת רשות הערעור:

 

12. המבקשים טוענים כי החלטת בית המשפט קמא לא זו בלבד שהיא שגויה, היא אף לא התבקשה על ידי המשיבה והיא עומדת בסתירה להחלטות קודמות של בית משפט קמא בדבר המועד הקובע. היא אף עלולה להביא לכך שבעניינם של אותם בני זוג ייקבעו 2 מועדי קרע שונים ואין לכך אח ורע בפסיקה.

 

13. ראשית נטען כי ניתנו מספר החלטות על ידי בית משפט קמא שקבעו את המועד הקובע בין הצדדים ליום 30/4/2019 ואין כל היגיון לאחר שכבר ניתן פסק דין באיזון המשאבים "הפרטיים" של הצדדים לקבוע מועד קרע חדש.

 

14. שנית נטען, כי לא ניתנה זכות טיעון למבקשים באשר לאפשרות של שינוי המועד הקובע ולמעשה ניתנה החלטה מפתיעה ללא יכולת להתכונן לה מראש ולטעון כנגדה.

 

15. שלישית, נימוקי בית משפט קמא אינם רלבנטיים שכן משבר הקורונה פרץ לאחר המועד הקובע וכך גם מלחמת חרבות ברזל. לא ברור כיצד אירועים מאוחרים למועד הקובע יכולים להשפיע על קביעת שווי החברה למועד שקדם לאירועים אלו והדבר אף אינו נכון מבחינה מתודולוגית שכן שיטת החישוב DCF (היוון תזרים מזומנים) היא כזו המתייחסת לתחזית עתידית הנחזית או מתקבלת במועד הקובע (ולא בדיעבד).
16. לאור כל אלה וטעמים נוספים (שמשקלם פחות יחסית ועל כן לא יצוינו) עתרו המבקשים לקבל בקשת רשות הערעור, ולהורות על ביטול החלטת בית משפט קמא.

 

טענות המשיבה :

 

17. המשיבה ביקשה לסלק בקשת רשות הערעור על הסף מטעמים של חוסר תם לב. היא ציינה כי חלק ניכר מההפניות לפסיקה ישראלית בבקשת רשות הערעור אינו קיים ומדובר ככל הנראה בהישענות על מנוע בינה מלאכותית. כך הוצגו מספר דוגמאות של פסקי דין שצוינו בבקשת רשות הערעור ואינם קיימים באף מאגר משפטי מוכר ואם קיימים, הרי שאינם רלבנטיים לנסיבות המקרה ונימוקי הבקשה.

 

18. לגופה של בקשת רשות הערעור נטען כי המבקשים עושים כל שלאל ידם כדי להימנע מקידום הליך הערכת שווי החברה תוך "שמבטיחים חגיגית" למשיבה שלא תקבל הכספים המגיעים לה גם עוד עשור.

 

19. עוד צוין, כי מקום שההוראה למומחה להעריך שווי החברה ניתנה בחלוף 6 שנים מהמועד הקובע יהא אך זה מתבקש המציאות שההערכה זו לא תסתמך על מסמכים שקדמו למועד הקובע אלא גם על מסמכים המאוחרים לו בבחינת "נתוני האמת". לדברי המשיבה, אילו היו מסכימים המבקשים לכך שלמשיבה זכות בחברה כבר בשנת 2019, אזי ניתן היה להימנע מחשיפת מידע ומסמכים מאוחרים למועד הקובע, אך הם אלה שעיכבו בירור הערכת השווי וכיום שוב לא נדרשות השערות לגבי השווי העתידי של החברה אלא ניתן להביט במבט רטרוספקטיבי על השווי בהתאם לנתונים של החברה ביחס לשנים 2020-2025 בדיוק כפי שעתר המומחה.

 

20. המשיבה הפנתה לפסיקת בית הדין הרבני בתיק 1112116 פלונית נ" פלוני שם נקבע כי לצורך הליך שיפוטי תקין ואמין ולתכלית של בירור האמת יש לאפשר העברת מידע למומחה ביחס לחברה גם לאחר המועד הקובע. כן הפנתה המשיבה לפסיקה של בתי המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי בת"א (41539-04-15).

 

21. המשיבה ביקשה לדחות בקשת רשות הערעור אף מהטעם שמדובר בעניין דיוני מובהק המסור לשיקול דעת הערכאה הדיונית.

 

דיון והכרעה:

 

22. מיד עם הגשת בקשת רשות הערעור, נראה היה כי קיימת הצדקה לבטל את החלטת בית המשפט קמא בכל הנוגע למועד הקובע.

 

23. הזכות לעתור לאיזון המשאבים קמה עם פקיעת הנישואין בשל גירושין או פטירה (סעיף 5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג – 1973) ולעתים במועדים מוקדמים יותר (סעיפים 5א", 8(3) לחוק יחסי ממון לעיל).

 

24. דרך המלך והכלל ברובם המכריע של "איזוני המשאבים" בין בני זוג הוא לעשות כן על פי "מועד קרע" או "מועד קובע" אחד. זהו מועד גיבוש היקף כלל הנכסים של הצדדים שהינם בני איזון לצרכי עריכת הסדר איזון המשאבים (עמ"ש (מחוזי חיפה) 56000-10-18 פלוני נ" פלונית (נבו 31.1.2019)). בדרך כלל נהוג להעריך שווי נכסי הצדדים נכון לאותו מועד קרע, אם כי יכולים להיות לכך מספר חריגים מצומצם כגון: איזון אופציות, מניות חסומות, חלוקה פנסיונית לפי חישוב השתכרות במועד פרישה בפועל ולא במועד פירוד, הערכת שווי דירת מגורים, כרטיס הגרלה שנרכש לפני המועד הקובע וזכה לאחר מכן ומדובר ברשימה פתוחה (אך קמוצה) המתבססת על סעיף 6(ג) לחוק יחסי ממון בין זוג (ראו בע"מ 4860/16 פלונית נ" פלוני (נבו 2017) ; עמ"ש (מחוזי מרכז) 19796-09-17 י.צ. נ" ש.ס.ע. (נבו 2018) ; עמ"ש (מחוזי חיפה) 56000-10-18 פלוני נ" פלונית (נבו 31.1.2019)). אציין כי לא ידוע לי על מקרה כלשהו בפסיקה שבו נקבע מועד קובע/קרע אחד לאיזון משאבים "פרטיים" בגין בני זוג (פנסיה, דירה, מיטלטלין, חשבון בנק וכיו"ב זכויות פיננסיות) ומועד קובע/קרע שונה להערכת שווי חברה. זאת לא בכדי. השיתוף הכלכלי בין הצדדים מפסיק להתקיים במועד הקובע ולאחריו אין שיתוף עוד "לטוב ולרע", בין אם נכסים וזכויות מאבדים מערכם ובין אם הם מאמירים, אין בכך כדי להצדיק שינוי במועד הקובע/מועד הקרע.

 

25. במקרה שלפנינו אין ולא יכול להיות חולק, כי שווי החברה (המבקשת 3) צריך להיות מוערך נכון למועד הקרע שנקבע על ידי הצדדים בהסכמה ואשר אושר בידי בית משפט קמא עוד במסגרת התביעה הרכושית המקורית שבין הצדדים (ראו החלטות מיום 30.7.2020, 2.8.2020 בתמ"ש 21939-05-19). המועד הקובע אושרר גם במסגרת סעיף 2 לפסק דינו של בית משפט קמא מיום 24.12.24. אף בתביעה הנוכחית בקשת המשיבה הייתה למנות את המומחה לשם הערכת שווי החברה לפי המועד הקובע שנקבע במקור (30/4/2019). לא הייתה כל בקשה מטעם המשיבה ולא כל שכן מטעם המבקשים לשינוי המועד הקובע. החלטת בית משפט קמא בעניין שינוי המועד הקובע הגיעה באופן מפתיע לאחר שהמומחה עתר לקבל מסמכים ביחס לחברה שהם לאחר המועד הקובע. ויודגש, אף המומחה לא פנה לשינוי המועד הקובע.

 

26. ההחלטה על המועד הקובע היא החלטה חשובה ביותר במסגרת איזון המשאבים בין בני זוג. על כן יש לאפשר לצדדים זכות טיעון לגביה. דרך המלך היא כי הצדדים יגיעו להסכמה אודות מועד זה ובהיעדר הסכמה, בית המשפט הוא זה שקובע אותו, כאשר לעתים אף יש צורך בשמיעת ראיות לשם כך.

 

27. אף הנמקת בית משפט קמא אינה יכולה להצדיק שינוי המועד הקובע ; בית משפט קמא קבע כי הדו"חות הכספיים הסמוכים למועד הקובע אינם בהכרח משקפים נאמנה את מצבה הכלכלי האמיתי של החברה, בין היתר נוכח אירועים שקרו לאחר משבר הקורונה ומלחמת חרבות ברזל. לא ברור כיצד בית משפט קמא יכול לומר דברים נחרצים שכאלה או לחוות דעה לעניין המצב הכלכלי האמיתי של החברה כאשר לא הובאו בפניו נתונים או מסמכים כלשהם אודות החברה, לא ביחס למועד הקובע ולא ביחס למועדים מאוחרים יותר.

 

28. לא בכדי, מיד עם הגשת בקשת רשות הערעור הוצע לצדדים להסכים כי המועד הקובע יישאר על כנו, תוך שהצדדים יבואו בדברים בעניין מסמכים מאוחרים ביחס לאותו מועד לצרכי הערכת השווי (ראו החלטתי מיום 14.12.25). לא בכדי, המשיבה הסכימה להצעה זו של בית המשפט בפתח תשובתה לבקשת רשות הערעור.

 

29. על יסוד כל אלה, מתקבלת בקשת רשות הערעור, ואף מתקבל הערעור במובן זה שהחלטת בית משפט קמא בדבר שינוי המועד הקובע מבוטלת והמועד הקובע יהיה 30.4.2019 ולא 31.12.2024 כפי שנקבע בהחלטה נושא הבקשה.

 

30. העניין השני שעלי להידרש לו הוא סוגיית היקף המסמכים, או התקופה הרלבנטית שביחס אליה יועברו מסמכים למומחה.

 

31. כאמור, המבקשים טוענים שאין רלבנטיות למסמכים מאוחרים למועד הקובע, בשים לב לדרך קביעת השווי שנבחרה על ידי המומחה (היוון תזרים מזומנים). טיעון אחר היה כי המצאת מסמכים לאחר המועד הקובע תפגע בפרטיות החברה והמבקש 2. זאת ועוד, הסתמכות על מסמכים לאחר המועד הקובע עלולה "להנדס לאחור" את הערכת השווי ולהכניס נתונים בדיעבד והדבר אף מרחיב את המסגרת העובדתית והכלכלית שנקבעה. מנגד טוענת המשיבה כי הדבר נחוץ במסגרת ניהול ההליך "בקלפים פתוחים", לצרכי הגעה לחקר האמת וקיום הליך שיפוטי תקין. המומחה עצמו סבר, כי המצאת המסמכים המאוחרים נחוצה כדי להגיע להערכת שווי נכונה יותר בייחוד לאור אירועים שקרו מאוחר יותר כמו משבר הקורונה ומלחמת חרבות ברזל.

 

32. עניין זה הוא מורכב יותר מסוגיית המועד הקובע שכן אין הלכה ברורה וחד משמעית בהקשר זה.

 

33. דרך הערכה של שווי הוגן של מניות נקבעה באופן מחייב בפסיקת בית המשפט העליון בע"א 10406/06 דן עצמון נ" בנק הפועלים (נבו 2009) – להלן "הלכת עצמון". בפסיקה זו נקבעו העקרונות שעל פיהם מעריכים שווי חברות : העיקרון הראשון הוא עיקרון הערך הפנימי של החברה (intrinsic value). זהו השווי האותנטי שלה המבוסס על כל מקור שווי הנובע ישירות מן החברה ואשר בעלי המניות היו נהנים ממנו אם הייתה החברה ממשיכה להתקיים כמקודם. מקורות שווי אלו כוללים, בין השאר, את הנכסים הקיימים בחברה (לרבות נדל"ן מיטלטלין, אג"ח, מזומנים ומוניטין) ואת ההכנסות מהם, כמו גם הכנסות עתידיות, רמת הסחירות של המניות בשוק החופשי וצפי פעילות בעתיד. העיקרון השני הוא עיקרון הערכת שווי "עסק חי" (going concern value); כאן להבדיל ממצב של חברה בפירוק, ההנחה היא ששווי חברה חיה ונושמת עולה על סך נכסיה הקיימים. שילוב שני העקרונות מאפשר התחשבות בהזדמנויות השקעה עתידיות העומדות בפני החברה באופן שלא מקפח את המיעוט.

.

34. עוד נקבע כי אימוץ גישה זו מוביל לדחיית קביעת שווי חברה על פי שיטת "השווי הנכסי", שיטה המבוססת של שווי נכסי החברה, בניכוי שווי התחייבויותיה (גישה שאומצה בפסיקה מוקדמת יותר בעניין ת.א. (ת"א) 2091/03 הרשקוביץ נ" רמת אביבים בע"מ (נבו 15.8.2002)). כפועל יוצא, מאז הלכת עצמון נהוג לעשות שימוש בשיטת הערכת שווי חברה המכונה גישה היוון תזרים מזומנים (Discounted Cash Flow-DCF). גישה זו מתחשבת בסביבה העסקית הדינאמית בה מצויה החברה ובפוטנציאל הרווח הטמון בה, החורג מסך נכסיה. גישה זו אומצה בספרות ובפסיקה כגישה המובילה כיום להערכת שווי חברות (ראו יאיר לפידות, הערכת שווי חברות (2013) בעמ" 21 וכן פסק דיני בתמ"ש (נצ") 36849-11-13 מ.מ. נ" ו.מ. (נבו 7.8.2017) הסוקר ומבאר שיטה זו).

 

35. על פי גישה זו המקובלת בקהילת המימון להערכת חברות, ערכה של מניה בחברה נובע מהרווח הצפוי ממנה שהוא תזרים הדיבידנדים הצפוי לבעלי המניה במשך תקופת הבעלות בתוספת הערך הנוכחי של המחיר שיקבל בעל המניה במכירתה. לפיכך, בשיטה זו ערך החברה נקבע הן על פי תזרים המזומנים המהוון של הנכסים הנוכחיים והן על פי תזרים המזומנים המהוון שהיו מייצרים הזדמנויות ההשקעה שלה. תזרימי המזומנים שהחברה לא משלמת כדיבידנדים, פנויים להשקעה מחדש. אם החברה תכננה השקעה מסוימת לפני הצעת רכש, זוהי הזדמנות להשקעה מחדש הנכללת בשווי הנוכחי של אפשרויות צמיחתה ויש להביאה החשבון (סעיף 56 להלכת עצמון). הייחוד, אך גם הקושי, בשיטת הערכה זו אל מול שיטות הערכה אחרות נעוץ בכך שהיא אינה נסמכת רק על נתונים קיימים ויש בה גם משום צפיית העתיד.

 

36. כדי להעריך נכונה את הרווחים הצפויים מהשקעותיה העתידיות של החברה, יש להתחשב בהליך הערכת הרווחים הצפויים מההשקעות העתידיות של החברה, גם מידע המצוי אצל בעל שליטה באשר לאפשרויות ההשקעה העתידיות בחברה כפי שהן ידועות לו במועד הרכישה.

 

37. בסיכום כולל, במסגרת שיטת היוון תזרים מזומנים נהוג לפעול על פי 3 שלבים אלה (ראו תמ"ש (נצ") 36849-11-13 לעיל):

שלב ראשון – ניתוח הסביבה העסקית של החברה (כאן על המומחה לבדוק שהוצגו נתונים כמותיים התומכים בניתוח המילולי, עליו להשוות לדו"חות הכספיים והביאורים ולראות אם נמצא מידע חריג או מהותי המופיע בדיווחים);

שלב שני – בניית תחזית תזרימי המזומנים הצפויה מהפעילות (כאן על המומחה לבחון סעיף ההכנסות וסבירותו בהתאם למצב החברה ולפוטנציאל גידול השוק. בבדיקת סעיף ההכנסות, ראוי להתבסס על תוכנית עבודה מאושרת של החברה ככל שקיימת ולבחון סבירות הרווח הגולמי והתפעולי בתחזית התזרימים, יש לבדוק כיצד סעיפים תזרימיים קיבלו ביטוי בתחזית ללא שיש להם מקור או אינדיקציה בדו"ח רווח והפסד – השקעות ברכוש קבוע ושינויים צפויים בהון חוזר);

שלב שלישי – הערכת התשואה הנדרשת על פעילות החברה כפונקציה של רמת הסיכון של פעילותה ומבנה ההון שלה (שיעור ההיוון) – זהו השלב הרגיש ביותר מבחינת עבודת המומחה כיוון ששיעור ההיוון מושפע מתזרים מייצג, שיעור צמיחה טרמינלי ושיעור היוון. הדרך המקובלת ביותר לקביעת שיעור ההיוון הינה שימוש במודל/נוסחה המכונה בלעז: WACC – Weighed Average Cost of Capital – עלות ההון המשוקלל הממוצעת. נוסחה זו מסייעת לחישוב השווי התפעולי של הפעילות המוערכת וזה נחלק בין בעלי ההון ובין בעלי החוב. לכן הנוסחה מייצגת שקלול של מחיר ההון ומחיר החוב.

 

38. שיטת היוון תזרים מזומנים אינה חפה מקשיים ומורכבות: אחת השאלות המרכזיות בשיטת הערכה זו היא מהם הנתונים החזויים המוכנסים למודל. יש הסבורים כי מדובר בשיטה המושפעת ממידה רבה של ספקולציות וניחושים. ידועות טענות לחשש כי לעתים יובאו בפני בית המשפט הערכות שווי אופטימיות באופן קיצוני באשר לאופי החברה. למעריך השווי ניתן שיקול דעת רחב מאוד באשר לנתונים המוצבים בנוסחת הערכת השווי באופן היכול להטות את תוצאות ההערכה בהתאם לאינטרסים של הצדדים באמצעות בחירה אסטרטגית של משך ההיסטוריה הרלבנטית להערכת רווחי החברה בעתיד, בחירה מניפולטיבית של קבוצת החברות הדומות לצורך קביעת המכפיל, או מתן פרשנות מניפולטיבית למציאות הנגלית לאחר מועד הרכישה. בהלכת עצמון צוין כי דווקא מינוי מומחה מטעם בית המשפט יכול להוות פתרון להתמודדות עם הטיות אלו (סעיף 61 להלכת עצמון).

 

39. אין חולק כי שיטת הערכת שווי זו (DCF) אומצה על ידי הפסיקה גם לצרכי הערכת שווי מניות בחברה במקרה של איזון משאבים בין בני זוג (עמ"ש (מחוזי חיפה) 23249-09-19 ג.ק. נ" ר.ק. (נבו 19.10.2020) ; עמ"ש (מחוזי חיפה) 24639-11-17 ע.א. נ" ד.א. (נבו 11.12.2018)).

 

40. אף המומחה שמונה על ידי בית משפט קמא הודיע לבית המשפט במכתבו מיום 5.10.25 כי הוא מתכוון להעריך את שווי החברה הנדונה בשיטת היוון תזרים מזומנים (DCF).

 

41. קביעת שיטת הערכת שווי החברה משפיעה ורלבנטית גם באשר להיקף המסמכים העומדים לרשות המומחה העושה שימוש בה ולכן הובא ההסבר האמור, כמו גם החששות מפני הטיות הכרוכות בשימוש בה.

 

42. אני סבור שהן כללי החשבונאות הנהוגים בישראל ובעולם והן הפסיקה מצדיקים קבלת עמדת המבקשים לעניין היקף המסמכים שיש להעביר למומחה לצורך הכנת חוות דעתו. זאת ועוד החשש מפני הטיה שתנבע מהיחשפות המומחה למסמכים מאוחרים יותר מצדיק נקיטת זהירות רבה בהקשר זה.

 

43. הכלל המרכזי המנחה בהקשר זה מכונה בספרות המקצועית "כלל אי-הסתמכות על חוכמה שבדיעבד"  (The Rule Against Hindsight) . בפשטות, כלל זה קובע כי השווי ההוגן של נכס או חברה צריך להיקבע על בסיס המידע שהיה ידוע, או שניתן היה לצפותו באופן סביר, במועד ההערכה בלבד (knowable). החשש הטמון בכלל זה הוא ששימוש במידע מאוחר יוצר הטיה סטטיסטית. אם נשתמש בנתוני רווח שהתממשו בפועל שנה לאחר מכן כדי להעריך חברה היום, אנחנו מתעלמים מרכיב הסיכון שהיה קיים במועד הקובע. במדע המימון, השווי הוא פונקציה של סיכון וסיכוי כפי שהם נתפסים לפני קרות האירוע  (ראו: International Valuation Standards Council. (2024). International Valuation Standards (IVS) IVS 10.).

חשוב לציין כי מדובר בכללי התקן הבינלאומי המקובל על מעריכי שווי ואקטוארים בישראל ובעולם כולו

עוד ראו: Pratt, S. P., & Niculita, A. V. (2022). Valuing a business: The analysis and appraisal of closely held companies (6th ed.). McGraw-Hill Education).

 

 

44. מכוח הכלל האמור, הרי שבדרך כלל, אין להשתמש במידע המתגלה או מסמכים שנוצרו לאחר מועד ההערכה כדי לשנות את השווי, אלא אם הם מספקים ראיה נוספת לתנאים שהיו קיימים כברבמועד ההערכה. שימוש במסמכים מאוחרים (כגון דו"חות כספיים מאוחרים או חוזים שנחתמו לאחר המועד) לצורך שינוי תחזיות ה-DCF נחשבים לשימוש ב"חכמה בדיעבד"-  דבר המנוגד לעקרון השווי ההוגן של החברה.

 

45. נראה כי מתודולוגית הטיה זו טומנת בחובה הטיה נוספת המכונה הטיית האישוש (confirmatory bias), שכן הידיעה בדיעבד מה קרה בפועל לחברה תגרום למעריך השווי להעריך הערכת חסר את הסיכונים שהיו קיימים במועד המקור. קושי אחר נעוץ בעיוות התשואה – השווי נגזר מהיוון תזרימי מזומנים. אם התזרים ידוע בוודאות (מהמידע המאוחר למועד הקובע – כי הוא כבר קרה) שיעור ההיוון אמור להיות שיעור חסר סיכון – דבר המנוגד לחלוטין למהות הערכת החברה כנכס בסיכון (ראו : Roese, N. J., & Vohs, K. D. (2012). Hindsight bias. Perspectives on Psychological Science, 7(5), 411–426. https://doi.org/10.1177/1745691612454303)

 

 

46. אף מפרסום של לשכת רואי החשבון משנת 2013 בנושא הערכות שווי למטרת דיווח כספי, ניתן להיווכח כי השיטה הנפוצה להערכת שווי היא שיטת ההכנסה (המכונה גם היוון תזרים מזומנים) וכי על המומחה המעריך שווי על בסיסה לעשות שימוש במסמכים היסטוריים ונוכחיים נכון למועד ההערכה. אין בפרסום זה כל התייחסות לצורך במסמכים מאוחרים יותר למועד הערכת השווי (סעיפים 20-30 לפרסום). בסעיף 34 נרשם במפורש כי:

"מועד הערכת השווי הוא מועד ספציפי שנכון לו מעריך השווי אומד את השווי של נשוא הערכת השווי. באופן כללי, על מעריך השווי להביא בחשבון רק נסיבות הקיימות במועד הערכת השווי. יחד עם זאת, מעריך השווי יתן גילוי, בחלק נפרד בדו"ח, לנסיבות אשר התעוררו לאחר מועד הערכת השווי ואשר, אילו היו קיימות במועד הערכת השווי, הן היו מביאות לשינוי מהותי בתוצאות הערכת השווי". בסעיף 58ט" לאותו פרסום צוין עוד כי "למעריך השווי אין מחויבות כלשהי לעדכן את הדוח או את חוות הדעת לגבי השווי בגין מידע המגיע לידיעתו לאחר מועד הדו"ח".

 

גם מהוראה זו אני למד, כי הכלל הוא אי הסתמכות על מידע המאוחר למועד הערכת השווי.

כן ראן בהקשר זה גילוי דעת מספר 6 של IAVFA – לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל המבוססת על מפגש פורום הפרקטיקנים בתחום מיום 5.8.2015.

 

47. להמחשה, הערכת שווי שנקבעה לפני סוף שנת 2019 לא אמורה להתחשב או לציין את מגפת הקורונה והשפעותיה העסקיות על הענף או הפירמה (ראו: INTERNATIONAL FINANCIAL REPORTING STANDARDS (IFRS), Events after the reporting period 26.1.2020).

 

48. כך גם נקבע בפסיקת בית המשפט המחוזי בתל אביב ביחס להערכת שווי של חברה המנהלת בית מלון :

 

"לפיכך, אני בדעה כי מוצדק להעריך את שווי החברה נכון ליום 31.12.2019. זאת, ללא התחשבות בהשפעות המאוחרות של מגפת הקורונה, שכאמור לא היו ידועות במועד הגשת התביעה לבימ"ש השלום, שכן כידוע בהערכת שווי חברה נכון למועד נתון לפי שיטת ה–DCF  יש מקום לקחת בחשבון רק מידע שהיה ידוע עד לאותו מועד…. זו אף הייתה עמדתו המקצועית של המומחה מטעם ביהמ"ש, ועמדתו זו מקובלת עלי. כפי שהעיד המומחה בחקירתו הנגדית: "מתודולוגיה שאני משתמש בה ואני חושב שמרבית מעריכי השווי משתמשים בה שמתייחסים לנתונים הרלוונטיים והידועים במועד הערכת השווי ולא למועד שבו מעריך השווי מגיש את עבודתו" (פרוטוקול הדיון, עמ" 165 ש" 33-31(" (השופט שרביט בת"א (מחוזי ת"א) 50068-06-20 חיה שוכמן נ" אלפרד מלונות אורבניים בע"מ (נבו 25.6.2025 פסקה 41)).

 

49. אם כך נאמר ביחס למגפת הקורונה משנת 2020, קל וחומר ביחס למלחמת חרבות ברזל שהחלה באוקטובר 2023, 4 שנים לאחר המועד הקובע.

 

50. כך גם נקבע במקרה אחר בו נעשה ניסיון להורות למומחה שהעריך שווי חברה בשיטת היוון תזרים מזומנים להתחשב באירועים מאוחרים יותר לצרכי עדכון הערכת השווי כי:

 

"התחזיות בדבר ההכנסות והצמיחה בעתיד מבוססות על נתוני העבר ובהעדר ראיה על אירוע משמעותי, שהתרחש לפני היום הקובע, ואשר עשוי להשפיע על פעילותה של החברה, אין צורך שהמומחה יתייחס לכל שינוי בפעילות" (דבר השופט סוקול בה"פ (מחוזי חיפה) 38950-01-19 גבריאל נ" מלאכי ואח" (1.3.2020)).

 

51. בל נשכח כי על פי שיטת היוון תזרים מזומנים, המומחה מעריך השווי, נדרש להיכנס לנעלי המשקיע הפוטנציאלי שלכאורה היה מעוניין לרכוש את החברה במועד הקובע ומצוי בתנאים שחלקם כוללים אי וודאות באשר לעתיד. אלא מוצאים ביטוי במקדם היוון שהמומחה מעריך השווי אמור לקבוע אותו על פי מומחיותו. על כן, מסמכים מאוחרים למועד זה שאינם מאששים מצב קיים אינם רלבנטיים ושימוש בהם מהווה סטייה מהתקנים המקצועיים. לפיכך ודווקא בניגוד לעמדת המומחה שמונה על ידי בית משפט קמא, נראה כי העברת מסמכי החברה ביחס לשנים שבין 2019-2025 עלולה הייתה להטות את הערכת השווי ולהפוך אותה לחסרת האובייקטיביות הנדרשת. הערכת השווי צריכה להיעשות על בסיס הציפיות והנתונים שהיו קיימים באותה נקודת זמן של מהמועד הקובע, אף אם ההערכה מתבצעת מספר שנים לאחר מכן, במועד מאוחר יותר.

 

52. אני מודע גם לגישות מקלות יותר שאפשרו העברת מסמכים מאוחרים יותר למומחים (ראו רמ"ש (ת"א) 42366-01-17 א.ל. נ" ע.ד.ל (נבו 6.2.2017) ; (חי") 1112116/ פלונית נ" פלוני (29.02.2024)). עם זאת ונוכח הביאור האמור אני סבור שבנסיבות המקרה הנוכחי, בחלוף 6 שנים מהמועד הקובע הסיכון להטיית שיפוט בקרב המומחה עלולה להיות גבוהה המיוחד ויש להימנע מהעברת מסמכים מאוחרים למועד הקובע בשלב מקדמי זה בטרם הוכנה חוות הדעת.

 

53. זה המקום להדוף שתי טענות נוספות שנראות על פניהן שובות לב: האחד, כי יש לנהל ההליך בענייני משפחה בקלפים פתוחים ויש להביא לגילוי מידע מלא ככל האפשר והשני, כי חזקה על המומחה מטעם בית המשפט שהוא אובייקטיבי ומקצועי ועל כן אין להתערב בשיקול דעתו. שאלת הקלפים הפתוחים וגילוי המידע היא עניין הנפרד ונבדל לחלוטין משאלת היקף המסמכים הרלבנטיים לצרכי עריכת חוות דעת מומחה להערכת שווי. ניתן להורות על גילוי מסמכים באופן מלא ובלבד שמדובר במסמכים הרלבנטיים למלאכת המומחה ולא כאלה שאינם רלבנטיים או עלולים להוביל להטייה בשיקול דעתו. באשר לחזקת המקצועיות והאובייקטיביות של המומחה, גם זו כבודה במקומה מונח, אך מקום ששיקול דעת המומחה עלול להיות מוטה בשל חשיפה למסמכים לא רלבנטיים, יש להימנע מהיענות לבקשתו. התיבה "מומחה מטעם בית המשפט" אינה מילת קסם ההופכת את המומחה לחסין מהטיות וטעויות. זאת ועוד, לכל הפחות היה מצופה במקרה הנוכחי מהמומחה להצטייד באסמכתאות מהספרות או התקינה החשבונאית התומכים בעמדתו לפיה המסמכים המאוחרים למועד הקובע צריכים להימסר לו ולשמש אותו בעריכת חוות דעת להערכת שווי ביחס למועד מוקדם יותר. זאת בייחוד, כשאנו רואים שמדובר בחריג ובגורם שעלול להטות שיקול הדעת. כשמוסיפים לכך את החששות האינהרנטיים הטמונים בהערכת שווי חברות כפי שהובא בהלכת עצמון מתחזק הרושם, כי לא היה מקום להיענות לבקשת המומחה, בוודאי לא בשלב מקדמי זה בו טרם הוכנה חוות דעתו.

 

54. נוכח כל האמור, אני מקבל גם את בקשת המבקשים בעניין היקף המסמכים שיועבר למומחה וקובע כי יועברו לו אך ורק מסמכים היסטוריים עד למועד הקובע לרבות סוף שנת 2019. עם זאת, שמורה למומחה הזכות לעתור לקבלת מסמכים מאוחרים יותר למועד הקובע ככל שימציא הסבר ראוי אחר ומנומק בפני בית משפט קמא לעניין הצורך באותם מסמכים ובקשתו תיבחן על ידי בית המשפט לענייני משפחה, בין השאר בשים לב לנימוקי החלטתי זו.

 

55. אציין כי לא הייתה כל מניעה מצד המבקשים למסור מסמכים ביחס לשנים 2018-2019 ומצופה כי אלה יועברו בדחיפות למומחה.

 

56. בנסיבות העניין, בהן ניתנה הסכמה מראש של המשיבה לביטול החלטת בית משפט קמא, ובאיזון בין האינטרסים ובשים לב לכלל טענות הצדדים בדיון לפניי ולתוצאה, לא מצאתי מקום ליתן צו להוצאות.

 

ההחלטה ניתנת לפרסום ללא פרטים מזהים.

ניתנה היום, ב" שבט תשפ"ו, 20 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.

 

אסף זגורי

PDF

פסד גילוי מסמכים על חברה שנטענת בעלות דה פקטו למועד הקרע זגורי 79924-11-25