בימים אלה שמחה רוטמן ויריב לוין מקדמים הצעת חוק שתאפשר לאנשים עם מוגבלויות, חולי נפש, להגיע לחקירות במשטרה עם עורכי דין שינכחו בזמן החקירה, לכאורה על מנת למנוע ניצול לרעה של כוח השוטרים לרמות ולעבוד על הנחקרים בתעלולים שונים, כדי להוציא מהם פתיתי גרסה שתדפוק אותם.
אלא מאי? זו לא הצעת חוק שלהם, אלא הצעת חוק של הפרקליטות באמצעות מחלקת יעוץ וחקיקה, שבכלל התבקשה לנסח אישור גורף לנוכחות עו"ד בכל חקירה, לאיש, לאישה כולל המוגבלים. היועצות מיעוץ וחקיקה פסלו את הרעיון שכל אזרח ואזרחית יוכלו להיות מיוצגים בזמן החקירה, ולכן המציאו קומבינה של מראית עין לטובת הציבור, הגבלת הזכות ליעוץ של סנגור רק למוגבלים שכלית….ולמה רק למוגבלים? אין תשובה הגיונית.
כל מי שפנה לבגץ ודרש נוכחות סנגור ניפנפו אותו בטענה שזה מפריע לתפור
אלא מאי? אין ספור פעמים היו פניות לבית משפט עליון להוציא הלכה מחייבת שתאכוף את זכות הייצוג המשפטי בחקירות משטרה, ותמיד בית המשפט העליון דחה אותן. וזה בית משפט עליון שמפמפם באמצעות שופריו ודובריו, שבלעדיו לאזרחים לא יהיו זכויות והם יחיו בדיקטטורה…. חחח דיקטטוטרת תפירות התיקים והאפרטהייד המשפטי בהתגלמותה…..
לפנינו מקרה שבו עו"ד אילן בומבך הגיש עתירה לעליון ב 2018 בדיוק על הנושא הזה. הלקוחות שלו דב וענת גיפשטיין הוזמנו למסור גרסה לפני הגשת כתב אישום על עבירות בניה בתל אביב. נאסר עליהם להגיע עם עו"ד, והיו להם טענות רבות שהחקירה היתה טכנית, כלומר לא באמת הקשיבו להם, לא רשמו כלום, ומנעו מהם ייצוג משפטי שהיה יכול לעזור להם לנווט בסבך הפרוצדורות של עבירת בניה……
בתמונה: עו"ד אילן בומבך שנלחם למען זכויות האזרח, וערבושים בעליון מנפנפים אותו
השופטת יפעת ביטון אונגר כתבה החלטה ארוכה שמדינת ישראל לא מכירה בזכות שעורכי דין יהיו נוכחים, והשתינה בקשת על אילן בומבך ולקוחותיו. היא דחתה את הבקשה למחוק את ההליך בטענת הגנה מן הצדק, ודרשה להמשיך בהליך ולקדם הרשעה.
שימו לב שגיא פלג שידר כתבה על השופטת הזו שהיא צועקת על עורכי דין, מביישת אותם, קוראת להם "תגרנים בשוק", "בולעי כדורים", ומתנהגת כמו פרחה זולה.
https://www.mako.co.il/news-law/2019_q4/Article-a351c48297f7e61026.htm
את עיריית ת"א ייצגה עו"ד ענת סגל מהמחלקה המשפטית של עירית ת"א.
העתירה של בומבך לעליון הושלכה לפח ע"י הערבוש ג'ורג' קרא
בומבך הגיש נגד יפעת ביטון אונגר בג"ץ, ודרש לעגן ולקבוע באופן גורף שלכולם יש זכות לנוכחות סנגור בחקירה.
ומה ענה לו השופט ג'ורג' קרא שישב אז בעליון, ושהבת שלו יושבת בפרקליטות ת"א במעמד בכיר??? שהעתירה נדחית, כי יש לעותרים סעד חלופי של העלאת הטענות אצל יפעת ביטון אונגר, ורק אחרי שהיא תרשיע את הלקוחות, אז אפשר להגיע לעליון…..
הבנתם מה הוא אומר? יש לכם סעד חלופי אצל שופטת שכבר דחתה אתכם. חיזרו אליה שהיא תידפוק אתכם, ואז נראה אם בא לכם להתעקש על זכויות עקרוניות…. גורפות….
להזכירכם שג'ורג' קרא מונה לעליון כפרס על זה שהוא תפר את הנשיא קצב על אונס שלא היה. בשיחות בין אפי נוה לאיילת שקד, אפי נוה מש התחנן לאיילת שקד למנוע את המינוי ההזוי הזה, של מרשיען ללא ראיות, שמקבל פרס על תפירת נשיא המדינה.
איילת שקד אמרה לאפי שהלחץ משופטי העליון לקדם את קרא "כי הוא תפר את הנשיא קצב ומגיע לו פרס", הוא אדיר. הכוונה לאסתר חיות ויצחק עמית שרצו את קרא אצלם בעליון.
להלן החלטת ג'ורג' קרא בעליון בג"ץ 4052/18:
בתמונה: ג'ורג' קרא מתבשם מצואת מחבלי הנוחבה
בתמונה: הפרקליטה הערבושית בת הנוחבה, אלכסנדרה קרא פמת"א
| בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק |
| בג"ץ 4052/18 |
| לפני: | כבוד השופט נ' הנדל |
| כבוד השופטת ד' ברק-ארז | |
| כבוד השופט ג' קרא |
| העותרת: | ענת גיפשטיין |
| נ ג ד |
| המשיבים: | 1. בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב |
| 2. הוועדה המקומית תל אביב יפו |
| עתירה למתן צו על תנאי |
| בשם העותרת:
בשם המשיבה 2: |
עו"ד אילן בומבך; עו"ד יעקב באיירסקי
עו"ד אתי לוי |
| פסק-דין |
השופט ג' קרא:
עתירה המבקשת לבטל את החלטת בית משפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו בתיק מס' 01/16/6027 מיום 17.4.2018, ולחלופין, לבטל את קביעת בית המשפט לעניינים מקומיים באותה החלטה כי הליך שמיעת גרסתה של העותרת מהווה "חקירה" ולא "שימוע". כמו כן, מבוקש להורות לוועדה המקומית תל אביב-יפו (להלן: המשיבה) לבטל "את איסורה הגורף על נוכחות סניגור בהליך שימוע לחשודים".
רקע
- נגד העותרת ובעלה (להלן: דב, ושניהם ביחד להלן: הנאשמים) הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות תכנון ובנייה בגין בניית בריכה ופרגולה, והגדלת שטח המרתף בביתם שבתל אביב ללא היתר בנייה. בדיון שהתקיים בבית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו ביום 2.3.2017 העלה בא כוח הנאשמים טענה מקדמית לביטול כתב האישום מכיוון שהנאשמים לא הוזמנו למסור גרסתם עובר להגשת כתב האישום ומכיוון שלא הוצע להם הסדר מותנה. בהחלטתו מיום 29.7.2017 קבע בית המשפט לעניינים מקומיים כי אף שהנאשמים הוזמנו למסירת גרסתם, ההזמנה בוצעה באופן טכני בלבד ולא מהותי. משכך, הוחלט כי המשיבה תזמין את הנאשמים למסור גרסתם בשנית, ולאחר מכן "תוכל להשתכנע אם ראוי להמשיך בהליך זה או לחלופין למחוק את כתב האישום ולהסתפק בדרכים אחרות המנויות בדין".
- הנאשמים זומנו למסירת גרסתם. המסמך שכותרתו "הזמנה למסירת גירסה/עדות" (להלן: ההזמנה), המופנה לדב, צורף לעתירה ובסופו מצוין כי "אין אפשרות למסור את גרסתך באמצעות אדם אחר" וכן כי "לא תתאפשר נוכחות של כל אדם אחר, לרבות עו"ד מטעמך בזמן מסירת הגרסה. עם זאת, הנך רשאי להיוועץ בעו"ד בטרם הגעתך למסירת גרסה". בהמשך לכך נחקר דב על ידי מפקח בנייה מטעם המשיבה. העותרת, מצידה, הודיעה כי היא מסרבת להיחקר שלא בנוכחות בא כוחה, והמשיבה הבהירה כי לא ניתן לעשות כן, וכי ככל שהעותרת תעמוד על סירובה, לא תגבה גרסתה. לאחר שעדכנו הצדדים את בית המשפט לעניינים מקומיים במתואר, ביום 21.12.2017 התקיים דיון נוסף בגדרו טען בא כוח הנאשמים כי עמדת המשיבה לפיה נאשם אינו זכאי לנוכחותו של סנגור בעת גביית גרסתו מנוגדת לדין. המשיבה טענה מנגד כי החוק אינו קובע חובת נוכחות עורך דין במועד מסירת גרסה ומדובר בהסדר שלילי. בסופו של הדיון, הורה בית המשפט לצדדים להגיש פסיקה בנושא.
- ביום 17.4.2018, נתן בית המשפט לעניינים מקומיים החלטה מפורטת ומנומקת המחזיקה 26 עמודים, בסופה קבע כי סירוב המשיבה לאפשר את נוכחותו של עורך דין בעת גביית גרסת העותרת מהווה פגם בהליך, אולם בנסיבות המקרה אין להורות על ביטול כתב האישום (להלן: ההחלטה).
בית המשפט לעניינים מקומיים מצא כי נוכחותו של סניגור במהלך ביצוע חקירה פלילית אינה מוכרת בחקיקה הישראלית. עם זאת, נקבע כי הכתיבה והצעות החוק בנושא, ופסיקתו של בית המשפט העליון בסוגיית זכות הייצוג, מובילים למסקנה שאיסור נוכחות סניגור בעת חקירת חשוד בביצוע עבירה נוגד את הדין הקיים ופוגע פגיעה ממשית בזכות לייצוג. פגיעה כזאת, נקבע, יכולה להתבצע רק בקביעה מפורשת בחקיקה ראשית, שאינה קיימת במקרה דנן. בית המשפט המשיך וקבע, כי בניגוד לטענת בא כוח הנאשמים, אין עסקינן בשימוע, שיש חובה לקיימו רק בעבירות מסוג "פשע", אלא בחקירה המתבצעת על ידי מפקחי העירייה הגובים גרסה מהחשוד בטרם העברת חומרי החקירה למחלקת התביעות לשם שקילת הגשת כתב אישום. נקבע, כי חשיבות נוכחותו של עורך דין במהלך החקירה מתעצמת במקרה זה, מכיוון שמדובר בעבירה מסוג "עוון" בגינה נאשמים אינם זכאים לשימוע.
עם זאת, קבע בית המשפט כי במקרה דנן עוצמתו של הפגם שנפל בהליך, קרי סירוב המשיבה לקבל את גרסת העותרת בנוכחות סניגורה, אינה גבוהה. בתוך כך, צוין בין היתר כי העותרת הייתה מיוצגת לכל אורך שלבי ההליך, והחשדות כלפיה היו ברורים ומפורטים בכתב האישום; כי חומרי החקירה הועברו לעיון הנאשמים וסנגורם; כי דב, בעלה של העותרת, כבר מסר את גרסתו ויש להניח שגרסתו, כמו גם השאלות וחומרי החקירה שהוצגו לו, ידועים לעותרת; כי מועד מסירת הגרסה תואם מראש ולעותרת היה זמן לערוך ברורים לשם התמודדות בעת גביית גרסתה; כי גובי הגרסה הם מפקחי העירייה, שאינם מוסמכים לגבות גרסה תחת אזהרה, בניגוד לשוטרים בעת חקירה פלילית; וכן כי לעותרת שמורה הזכות לנסות ולשכנע את המשיבה לזנוח את כתב האישום במסגרת הגרסה שתמסור בבית המשפט במסגרת המענה לכתב האישום. אשר על כן, קבע בית המשפט כי במקרה הנדון מתן האפשרות למסור גרסה, אף בלא נוכחות של סניגור, מקיים איזון מלא בין זכות העותרת להליך הוגן לבין האינטרס הציבורי בהעמדתה לדין ודחה את הבקשה להורות על ביטול כתב האישום.
מכאן העתירה שלפנינו.
- להשלמת התמונה יצוין כי ביום הגשת העתירה התקיים דיון נוסף בבית המשפט לעניינים מקומיים, בגדרו הגיש בא כוח הנאשמים לבית המשפט לעניינים מקומיים בקשה נוספת לביטול כתב האישום, הפעם בשל פגמים שנפלו באופן בו התנהלה חקירתו של דב. בית המשפט לעניינים מקומיים ציין כי "הולכת ומתגבשת התרשמות שהבקשות המקדמיות ההולכות ומתפתחות להן מטרתן אחת והיא להביא לדחיית הבירור של האישומים לגופם", וקבע כי שמיעת הראיות הנוגעות לבקשה לביטול כתב האישום תעשה בד בבד עם שמיעת מכלול הראיות ביחס לאישומים. בעקבות כך הודיעו הנאשמים כי הם כופרים כפירה כללית בכתב האישום. דיון הוכחות נקבע ליום 18.10.2018.
ביום 4.6.2018 הגישו הנאשמים לבית המשפט לעניינים מקומיים בקשה שכותרתה "תגובה לתשובת המאשימה לבקשה למתן צו ובקשה להורות על זימון עדים ובקשה לקבל החלטה", בגדרה ביקשו, בין היתר, לקבל לידיהם את רשימת כל התיקים בהם הציעה המשיבה לחשודים בעבירות תכנון ובנייה הסדר מותנה בין השנים 2018-2014, לרבות נימוקי המשיבה לאישור ההסדר או דחייתו, וכן את זימונה של עדה מטעם המשיבה לשם בירור מדיניות האכיפה של המשיבה. בית המשפט לעניינים מקומיים דחה בקשות אלו. הנאשמים הגישו בקשה לעיון חוזר, שטרם נענתה.
טענות הצדדים
- העותרת טוענת כי הזכות לייצוג בהליך משפטי כוללת בתוכה גם את הזכות לנוכחות סניגור בעת הליכי חקירה ושימוע. לטענתה, הליך גביית הגרסה הנדון הוא הליך שימוע, ולא הליך חקירה, וזאת בשל השלב המתקדם בחקירה בו נגבית הגרסה, ולנוכח מטרתה – החלטה אם להגיש כתב אישום או לאו. ככל שעסקינן בהליך שימוע, נטען כי על פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה יש לאפשר את נוכחותו של סניגור. ככל שעסקינן בהליך חקירה, נטען כי ראוי לאפשר את נוכחותו של סניגור, כפי שעולה מן המשפט המשווה ומהצעות חוק שהוכנו בנושא. העותרת טוענת עוד כי האיסור על נוכחותו של עורך דין בעת גביית גרסתה פוגע בזכותה החוקתית לייצוג באופן שאינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה.
לשיטת העותרת, במקרה דנן ראוי להתערב בהחלטת בית המשפט לעניינים מקומיים מכיוון שזו גוררת פגיעה קשה ובלתי הפיכה בזכויותיה, אשר אינה ניתנת לתיקון במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי, מכיוון שבמסגרת הליך ערעורי לא תהיה לה אפשרות ממשית להיחקר מחדש ולחתום על הסדר מותנה. יתרה מכך, נטען כי העתירה מעלה שאלות עקרוניות רחבות היקף שיש חשיבות בהסדרתן על ידי בית משפט זה. העותרת מוסיפה כי הסעד השלישי שנתבקש לא מהווה השגה על החלטת הביניים, אלא סעד "המכוון ישירות כלפי מעמדו ותוקפו של טופס ההזמנה למסירת גרסה של המאשימה".
- בתגובת המשיבה נטען כי דין העתירה להידחות על הסף מכיוון שלא מתקיימים החריגים שנקבעו להתערבותו של בית משפט זה בשבתו כבית דין גבוה לצדק בהחלטות ביניים בהליך פלילי. המשיבה טוענת כי השאלות בהן עוסקת העתירה מצויות בלב ליבו של ההליך הפלילי ובמסגרתו הן צריכות להתלבן, וכי לעותרת לא יגרם כל נזק בלתי הפיך אם תעלה את טענותיה במסגרת ערעור על פסק הדין בסיום ההליך, במידה שתבחר לעשות כן. המשיבה טוענת עוד כי מטרת העתירה היא גרירת ההליך הפלילי, ומציינת כי העותרת מעלה טענות מקדמיות שונות פעם אחר פעם בפני בית המשפט לעניינים מקומיים. המשיבה סבורה כי דין העתירה להידחות גם לגופה. לטענתה, העדר ההתייחסות בחוק לסוגיית נוכחותו של עורך דין בחקירה יוצרת הסדר שלילי, אשר תיקונו חייב להיעשות בחקיקה ראשית.
דיון והכרעה
- דין העתירה להידחות על הסף. ככלל, בית משפט זה בשבתו לבית משפט גבוה לצדק אינו מתערב בהחלטות ביניים, וביניהן החלטות ביניים הניתנות במסגרת ההליך הפלילי, וזאת "בין אם ההחלטות מקובלות עליו מבחינת העקרונות או התוצאה ובין אם לאו" (בג"ץ 4785/10 גבאי נ' בית המשפט המחוזי בבאר שבע (8.7.2010)). טענות התוקפות החלטות מסוג זה צריכות להתברר במסגרת ערעור על פסק הדין כולו. חריג לכלל זה עשוי להתקיים "מקום שמתעוררת טענה של העדר סמכות, או אם מתגלה תופעה קיצונית של שרירות בתחום שהוא מנהלי טהור" ((בג"צ 583/87 הלפרין נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(4) 683 (1987); וראו גם בג"ץ 4309/08 שעתל נ' מדינת ישראל – ענף תביעות כפר סבא (6.2008); בג"צ 2069/18 דרי נ' בית המשפט המחוזי באר שבע (13.5.2018)).
חריגים אלו אינם מתקיימים בענייננו. גם אם קיימת פגיעה מסוימת בזכויות העותרת, ואיננו מביעים דעה בעניין, טבעם של דברים הוא כי החלטות ביניים בהליכים פלילים משליכות על זכויות הצדדים. ההליך הפלילי גופו טרם החל ולעותרת תינתן ההזדמנות להציג את גרסתה ולטעון טענותיה במהלך הדיון בהליך. בהקשר זה לא למותר לציין כי העותרת ובעלה המשיכו והעלו טענות נוספות לביטול כתב האישום אף לאחר שהבקשה מושא העתירה נדחתה, ואלו יידונו במסגרת שמיעת ההוכחות. בנסיבות אלה, ומבלי להביע כל עמדה בעניין, ייתכן אף כי ההכרעות שיתקבלו במהלך ההליך גופו ייתרו את הכרעה בסוגיות המועלות בעתירה.
- אשר לסעד המכוון ל"איסורה הגורף" של המשיבה על נוכחותו של סניגור במהלך גביית הגרסה. הלכה היא כי בהעדר טעמים מיוחדים, "דרך המלך להעלאת טענות כנגד הפגמים שנפלו בהגשת כתב אישום (כולל בשלב החקירה) הינה במסגרת ההליך הפלילי גופו" (בג"ץ 9131/05 ניר עם כהן ירקות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד התעשייה המסחר והתעסוקה (6.2.2006); וראו גם בג"ץ 6165/14 פלוני נ' פרקליט המדינה (2.1.2015); בג"ץ 2303/15 חנקשייב (זיו חן) נ' פרקליט המדינה (7.4.2015)). בענייננו, פעלה העותרת על פי הכלל האמור ונענתה בהחלטה ארוכה ומפורטת מאת בית המשפט לעניינים מקומיים. לאחר שלא זכתה בסעד שביקשה, החליטה העותרת לתקוף את התנהלות המשיבה באופן ישיר באמצעות עתירה זו. בנסיבות אלו אין מקום לדון בטענות העותרת בבית משפט זה בשבתו כבית דין גבוה לצדק, שעה שעומד לעותרת סעד חלופי כאמור, בדמות העלאת טענותיה בפני ערכאת הערעור לאחר מתן פסק הדין.
- אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ה באב התשע"ח (6.8.2018).
| ש ו פ ט | ש ו פ ט ת | ש ו פ ט |
להלן העתירה שהגיש אילן בומבך בגץ 4052/18.
נספחים לעתירה
נספחים לעתירת בומבך לעליון זכות לסנגור בחקירת משטרה בגץ 4052-18
להלן ההחלטה של הנבלה יפעת אונגר ביטון: תיקים מקומיים 6027-01-16
להלן כתבה של גיא פלג על יפעת אונגר ביטון פורסם 19/11/2019
"נתת לאמא את הכדורים?" – ההקלטות המביכות של השופטת
שופטת בית משפט השלום לא אהבה את הדיון שהגיע לפתחה, לדעתה הצדדים סיבכו יתר על המידה את המחלוקת ביניהם והטיחה זאת בעורכי הדין. היא אמרה לעורכת הדין שעמדה מולה כי היא מתנהגת כמו "תגרנית בשוק" ושאלה את התובע "האם נתן לאימו את הכדורים בבוקר". תלונה שהוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים נמצאה מוצדקת. האזינו להקלטות מהדיון
במהלך דיון בבית משפט השלום בהרצליה הוקלטה השופת יפעת אונגר ביטון כשהיא מתבטאת באופן חריג ולא ראוי כלפי עורכת הדין שהופיעה מולה והטיחה בה כי היא "מתנהלת כמו תגרנית בשוק" ולשיא הגיעה הדברים כששאלה את התובע שיוצג בידי אימו "אם הוא נתן לאמא שלו את הכדורים". הבהרה: הקלטת דיון בבית המשפט אסורה על פי חוק, אך החוק מתיר את שידורה
התביעה האזרחית על סך של 18 אלף שקלים, הועברה מבית המשפט לתביעות קטנות, שם נהוג לדון באירועים מסדר גודל זה, לבית משפט השלום וזאת בשל המורכבות של התיק. על פי הדברים שנאמרו בדיון, נראה שהשופטת אונגר ביטון חשבה שמדובר בזוטי דברים.
השופטת יפעת אונגר ביטון: אני חושבת שעורכי הדין היו יכולים לתרום הרבה מאוד לכך שההליך יצטמצם ולא יתרחב לממדים מפלצתיים שלא בטובתו.
השופטת יפעת אונגר ביטון: טוב, את רוצה גם לכתוב את פסק הדין גברתי?
פרקליטת התובע: מה, סליחה?
השופטת: את רוצה גם לכתוב את פסק הדין?
פרקליטת התובע: לא התכוונתי להרגיז אותך, אני רק אומרת את דעתי.
השופטת: לא, אני בכלל לא מתרגזת, להפך, אני אפילו שמחה לשמוע שאת יכולה לכתוב פסק דין ואז אולי אני יכולה ללכת…
פרקליטת התובע: אה… טוב.
השופטת: אם לא תגיעי למחוז חפצך בחקירה… אותי זה לא יעניין.
פרקליטת התובע: אני אגיע למחוז חפצי…
את התובע בתיק ייצגה אמו, עורכת דין ותיקה ומוכרת בתחום, שאחרי הדיון הסוער הגישה תלונה לנציב הביקורת על השופטים, שופט בית המשפט העליון לשעבר אורי שהם. אחרי שבחן את האירועים הוא מצא את התלונה מוצדקת והבהיר כי האווירה בדיון הייתה מתוחה.
השופטת: אותי זה לא יעניין, מעכשיו אני אומרת לך, תתחילי להגיע לנקודות הרלוונטיות שבמחלוקת ולא לדבר על מה שלא במחלוקת.
השופטת: את עכשיו נכנסת לו בתשובה ואני לא אאשר לך את זה, תמשיך אדוני (פונה לעד).
העד: כשמוציאים תוכנית…
השופטת לפרקליטה: זה הזמן שלך או שלי? את מקבלת על זה זמן טרחה ואני לא. אני אמרתי לך שאת לא נכנסת לדברים.
השופטת: תגידו לי מה נראה לכם שאני אכנס לאיזה שבלונות עכשיו? גברתי תודה רבה. זה תיק של 18 אלף שקל עם כל הכבוד לך, מה זה משפט דמיאניוק? ממש כמו ילדים בכיתה ג'. לעניין, אנחנו בתיק של 18 אלף שקל, סדר דין מהיר, לעניין בבקשה, לעניין, לא ללכת לטפלים, אתם הלכתם כל השלוש שנים האחרונות בתיק הזה רק למקומות הטפלים, מספיק, תגיעו כבר לעניין. זה בית משפט שמבין את התיק.
השופטת פונה לתובע: נתת לאימא שלך את הכדורים היום בבוקר?
השופטת: אז תכתבי בסיכומים שאי אפשר לסמוך על העדות של העד הזה. ותגמרי לך עניין, מה את רוצה להביא לי פה עוד עדים? אחרי זמן העדים? באמת! בואי תעשי מזה תיק עוד יותר, בואי ננהל אותו עוד 10 שנים.
פרקליטה: אני אסביר לגברתי, סליחה.
השופטת: אולי אני כבר בינתיים לא אהיה כאן כמו שכבוד השופטת ביבי כבר לא כאן, כמו שהשופט ברכיה כבר לא…
הפרקליטה: גברתי, גברתי, עם כל הכבוד. אני באמת, גברתי גילתה חוסר סבלנות אליי, אבל אני עדיין רוצה להגיד לך גברתי.
השופטת: את קופצת, את מתלהמת, את מציגה (לעד) לו כל מיני תמונות, את לוקחת לו, מביאה לו בצורה מאוד… גברתי את מנהלת את זה כמו שוק, סליחה. תראי איך את מתנהלת, פעם אחרונה שאני מעירה לך על ההתנהלות הזאת? אני בטוחה שעשית על התיק הזה עבודה שאין לתאר אותה, באמת. אני אומרת את זה בהערכה רבה, אבל באמת את לא יכולה להביא את מה שישבת שעות על גבי שעות, ימים על גבי ימים, שבועות על גבי שבועות, חודשים על גבי חודשים, וכל השנים האלה שהתיק מתנהל בבית והכנת את עצמך כל כך טוב, אבל את לא יכולה להביא את האמוציות האלה לבית משפט ולהתנהג כאחרון התגרנים, באמת, לא הולם אותך.
הבהרה: ההקלטה לא נעשתה על ידי חדשות 12 והחוק אינו מתיר הקלטת דיון בבית המשפטי אך כן מתיר את שידור ההקלטה.
תגובת דוברת מערכת בתי המשפט: "על פי חוק חל איסור להקליט דיונים בבתי המשפט. פרסום הקלטה כזו שלא ברשות בית המשפט נוגד את הוראות הדין".
תגובת השופטת אונגר ביטון באמצעות דוברות בתי המשפט: "הבאת ציטוטים מסוימים מתוך דיון בבית המשפט שארך שעות מספר, חוטאת למציאות ואינה משקפת את מורכבות הדיון ואת האווירה המתוחה ששררה במהלכו בעקבות התנהלות הצדדים. דבריה של השופטת לא כוונו לפגוע באיש מן הנוכחים בדיון, ואם מאן דהוא נפגע מן הדברים – היא מצטערת על כך".
https://www.mako.co.il/news-law/2019_q4/Article-a351c48297f7e61026.htm