ניסו שחם מין במשטרה 2: איך ברכה סמסון ונגה גולדרינג מוועדת השחרורים סידרו לניסו שחרור מוקדם בלי הבעת נזקקות טיפולית וחרטה?

ניסו שחם במדי שבס כתומים - תמונה מענגת

לאישה בישראל אין זכות אוטונומית על גופה.  בישראל רק למשטרה והפרקליטות יש את הזכות להחליט אם אישה היא קורבן עבירת מין או לא.  גם אם האישה טוענת בלהט שהיא לא קורבן עבירת מין, אם הפרקליטות מחליטה שהיא כן קורבן עבירת מין, אז השופטים יעשו הכל כדי להרשיע את הגבר בעבירת מין.

מקרה בדיוק לעניין זה הוא מקרה השוטר ניסו שחם ששוחרר בשבוע שעבר 24/8/2022 “שחרור מוקדם” מהכלא.  העמידו אותו לדין על קיום יחסי מין עם שוטרות בהסכמה.  כולן לא התלוננו עליו.  כולן היו מאוד מבסוטיות משירותיו המיניים. כולן זומנו למח”ש ונשאלו שאלות מאוד מעליבות באיזה אופן קיימו יחסי מין ובאילו תנוחות.  כולן הובאו כעדות בעל כורחן אל השופט בני שגיא כדי להעיד נגד ניסו שחם.  שלושה מהן אפילו תובעות את מח”ש על השפלתן בחקירות והפיכתן לקורבנות עבירת מין בעל כורחו.

השופט בני שגיא בערכאה הראשונה החליט לזכות אותו, כי לא היה באף מעשה ניצוץ של עבירה פלילית.

 

ניסו שחם 50 קילו פחות אחרי שיצא מכלא חרמון כעבריין מין משוקם
ניסו שחם 50 קילו פחות אחרי שיצא מכלא חרמון כעבריין מין משוקם

אולם בערעור למחוזי הרכב פמיניסטי החליט להרשיע אותו על פי תיאוריה חדשה, תיאוריית הצבירה, לפיה גם אם כל מעשה בפני עצמו הוא חוקי, צבר נעשים לא חוקיים יכול להצטבר למעשה פלילי (0+0+0+0=1).  ובעליון התיאוריה הזו אושרה והוא נכנס לכלא, אכול מרירות, על המערכת אותה שירת “נאמנה”, ושאותה מערכת דפקה דווקא אותו בדיוק ברגע שהיה אמור לקבל קידום.  מישהו שלח מכתב אנונימי ואז התהפך עולמו.

הנה ככה חקרו במח”ש את המתלוננות השוטרות החרמניות שקיבלו סיפוק מיני מהזין של ניסו שחם:

צחוק הגורל אשתו של ניסו שחם, ורדה שחם, קידמה את האג’נדות הפמיניסטיות שבגלל הוא הורשע

למותר לציין שניסו שחם נשוי לשוטרת בשם ורדה שחם (פמינאצית קלינית) שהתפקיד שלה היה בדיוק זה:  למצוא דרכים להרשיע גברים על אלימות, אונס ומעשים מגונים, גם אם אין ראיות וגם אם אי אפשר להוכיח כלום ושום דבר, רק בגלל שאישה מתלוננת וצריך להאמין לאישה. היא עסקה בהטמעת האג’נדות הפמיניסטיות במח”ש ובמשטרה לפני כן.

ורדה שחם בעלת כוס יבש עם קורי עכביש, שויתרה על חיי מין.  זו הסיבה שבעלה נזקק לקבל את צרכיו מכל מיני שוטרות חרמניות שעגבו עליו והתחננו שיחדור בהן.

ורדה שחם השוטרת שרדפה גברים באג'נדה פמינאצית נשארה נאמנה לבעלה סוטה המין
ורדה שחם השוטרת שרדפה גברים באג’נדה פמינאצית נשארה נאמנה לבעלה סוטה המין

צחוק הגורל שאותה אג’נדה פמיניסטית שאשתו ורדה שחם קידמה במשטרה, באה מאחור לניסו שחם ונשכה אותו בתחת…. וגם הכניסה אותו לכלא.

ראו כתבה של אבי אשכנזי מ 2012, 29/7/2012:

חניכיה של תנ”צ ורדה שחם יחקרו את בעלה

רבים מחוקרי מח”ש העוסקים בתיק של מפקד מחוז י-ם ניצב ניסו שחם, מכירים אותו בשל ייחוסו המשפחתי: אשתו שימשה דמות בכירה ביחידה

רבים מחוקרי מח”ש (המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים) העוסקים בתיק של מפקד מחוז ירושלים במשטרה, ניצב ניסו שחם, מכירים היטב את הנחקר בשל ייחוסו המשפחתי: רעייתו, תת-ניצב ורדה שחם, הייתה עד לא מזמן הדמות החזקה במח”ש, ואף שימשה בעבר סגנית מפקד היחידה, עו”ד ערן שנדר.

תנ”צ שחם יצאה לפני פחות מחודש לחופשת פרישה מהמשטרה, כשבתפקידה האחרון שימשה כסגניתו של ראש אגף החקירות והמודיעין, ניצב יואב סגלוביץ’, שנחשב חבר קרוב של בני הזוג שחם.

אולם את מרבית הקריירה המשטרתית שלה עשתה שחם דווקא מחוץ למשטרה, כאשר מילאה במשך שנים ארוכות תפקידים שונים ובכירים במח”ש.

כשאומרים מח”ש, אומרים בעצם ורדה שחם“, אמרה קצינה בכירה במשטרה. “היא עיצבה את היחידה והפכה אותה למה שהיא היום”. קצינה אחרת ששירתה תחת שחם במח”ש הוסיפה: “היא הייתה הדמות החזקה במחלקה במשך שנים. היא אמנם אישה, אבל אישה עם ביצים. היא בנתה את תורת העבודה, חקרה מאות שוטרים ואף המציאה תרגילי חקירה שמשתמשים בהם עד היום במח”ש”.

עכשיו , כאמור, מנהלים חניכיה של ורד שחם את החקירה של בעלה, והם אלה שיצטרכו לקבוע בסופו של דבר מה יעלה בגורלו: אם יוגש נגדו כתב אישום, ובמקרה שכן – אם זה יהיה בהליך פלילי או משמעתי.

https://twitter.com/i/status/1003925712972152832

שתי מתלוננות נוספות

בתוך כך, חלה התפתחות בחקירת החשדות לעבירות המין של מפקד משטרת מחוז ירושלים. אל שלוש הנשים שהעידו נגדו עד כה במח”ש הצטרפו שתי מתלוננות נוספות – אחת בגין בעילה אסורה בהסכמה והשנייה על מעשים מגונים לכאורה. בימים הקרובים צפוי ניצב שחם לעבור עימות עם כמה מהמתלוננות במשרד מח”ש. במקביל, במשטרה החל המרוץ לתפקיד מפקד המחוז לאחר שבסוף השבוע התחזקו ההערכות כי שחם, שהוצא לחופשה בעקבות החקירה, ייאלץ לפרוש מהשירות בעתיד הקרוב. הבוקר (א’ 29/7/2012) צפוי שחם להיחקר שוב.

במשרדי מח”ש, כשגורמים בצוות החקירה סבורים כי בימים הקרובים צפויות להתלונן נגדו שוטרות נוספות. גורמים במח”ש ציינו אמש כי על פי התרשמותם, מדובר בדפוס פעולה של מעשים מגונים שביצע שחם כלפי שוטרות צעירות בעיקר, שלכאורה גדול בהרבה ממה שנחשף עד כה.

גם מפקד מרחב ציון, תת-ניצב ניסים אדרי, שחשוד באי דיווח על מעשיו של שחם, צפוי לעבור עימות חריף בינו לבין מפקד תחנת שלם, סגן ניצב דודו חיון, שהחליט להעביר את תלונתה של שוטרת תחת פיקודו שלכאורה עברה הטרדה.

https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/390/319.html

הבנתם מה כתוב פה:  ורדה שחם נכנסה למח”ש ולימדה את חוקרי מח”ש שהעבירות הכי חמורות במשטרה זה לא גניבות מאזרחים, שקרים במעצרים, תפירת תיקים או אלימות כלפי אזרחים.  לא.  לא.  היא לימדה את חניכיה במח”ש שעבירות מין זה הדבר הכי חמור שיש, ושאם שוטר חילל את גופה של שוטרת, זה בעצם גולת הכותרת של עבודתה של מח”ש.

ורדה שחם השוטרת הפמיניסטית שלא סיפקה מינית את צרכיה של בעלה ניסו שחם

 

 

וועדת השחרורים:  איך מסדרים שחרור למי שלא “מפנים” ולא מתנצל”? 

 

זה הרקע.  עכשיו הגיע המועד לוועדת שחרורים ועולה השאלה איך אפשר לקצר את המאסר בוועדת שחרורים כאשר הנאשם האסיר אינו מודה בעבירה, טוען שתפרו לו תיק, ואינו “מפנים את חומרת מעשיו????”  הרי ידוע לכל שעל מנת לקבל שליש צריך להגיע לוועדת שחרורים עם רקורד של סדנאות לטיפול בעבירות מין, חוות דעת סוציאליות שהנאשם “השתקם ושהוא “מפנים ומצטער….”.  אז איך מתגברים על זה, ובכל זאת משחררים אותו בשליש????

 

ברכה סמסון שופטת בוועדות השליש ששחררה את ניסו שחם
ברכה סמסון שופטת בוועדות השליש ששחררה את ניסו שחם

 

נגה גולדרינג אשת חינוך שיושבת בוועדות שליש וקיצרה עונש לניסו שחם
נגה גולדרינג אשת חינוך שיושבת בוועדות שליש וקיצרה עונש לניסו שחם

הנה הביטו במסמך של וועדת השחרורים בראשות ברכה סמסון (שופטת שעלתה משבדיה בגיל 10 וכבר יצאה לפנסיה), ונגה גולדרינג (“אשת חינוך”).

לפני יו”ר ועדה, כבוד השופטת בדימוס ברכה סמסון  14813-03-22

חברת ועדה – נגה גולדרינג, חינוך

חבר ועדה – מני כהן, עו”ס

נציגת שב”ס – רס”מ שמרית מלכה

 

המבקש ניסו שחם (אסיר)
 נגד
המשיבה מדינת ישראל

 

החלטה

החלטה זו מותרת לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

האסיר כבן 64, נשוי +3, מרצה מאסר ראשון למשך 10 חודשים בגין עבירות בשמונה פרשות שונות כלפי שמונה שוטרות בהן הורשע בעבירה של הפרת אמונים, הטרדה מינית ומעשה מגונה. חויב בקנס בסך 7,500 ₪ ובפיצוי בסך 2,000 ₪. האסיר ללא הרשעות קודמות. העבירות בוצעו במשך שנים ארוכות בעת שהאסיר שימש בתפקידים בכירים במשטרת ישראל. בעת הגשת כתב האישום שימש בדרגת ניצב. העבירות בוצעו בעיקר בשנים 2007 ועד 2012.

 

מן הראוי לציין כי התיק הפלילי עבר מספר גלגולים. ביום 24.4.18 ניתן פסק הדין בת”פ 31283-10-13 ובו הנאשם (אז) זוכה מהעבירה של מרמה והפרת אמונים שיוחסה לו בכתב האישום והורשע בעבירה של מעשה מגונה בפרשיה השישית. זוכה מיתר העבירות שיוחסו לו בפרשיות האחרות.

 

לאחר מספר ערעורים העניין הובא לפתחו של בית המשפט העליון ברע”פ 6477/20 אשר דן בשאלה:

“האם ניתן להרשיע נאשם בעבירת מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור בשל דפוס התנהגות חוזר ונשנה שנהג בו, אף אם כל מעשה ומעשה שביצע – כשלעצמו – אינו מגבש עבירה פלילית?”

 

בדעת רוב נקבע כי התשובה לשאלה זו חיובית, כנגד דעת מיעוט אשר סברה כי התשובה שלילית. כפועל יוצא נדחתה הבר”ע שהגיש האסיר על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר הרשיע אותו בעבירות בגינו מרצה את מאסרו.

 

על פי הדוח הסוציאלי מיום 1.6.22 – האסיר בעל תואר ראשון ושני בהיסטוריה. שירות צבאי מלא ואחר כך התגייס למשטרת ישראל. בתפקידו האחרון היה מפקד מחוז ירושלים.

 

ניסו שחם עדיין חושב שזה יעזור לו לטעון שהשוטרות בכלל לא התלוננו עליו חחח
ניסו שחם עדיין חושב שזה יעזור לו לטעון שהשוטרות בכלל לא התלוננו עליו חחח

ביחסו לעבירות, לדבריו חלפו 10 שנים מהקשר האחרון שניהל. הדבר התגלה בעקבות פרסום מכתב אנונימי ימים ספורים אחרי שהשר הודיע לו כי הינו מועמד מוביל לתפקיד מפכ”לות, בעת שפיקד על מחוז ירושלים. ההליך המשפטי ארך כ-10 שנים ולבסוף לאחר מספר ערעורים הוחלט על מאסרו בפועל.

 

בחינוך מתפקד כעוזר הוראה ללמידה פרטנית, מגלה מחויבות ואחריות במילוי תפקידו. לוקח חלק בישיבות בניין ובמרחב קהילתי.

 

בתחום הטיפולי נמצא בשיחות מעקב פרטניות אחת לשבוע. בשיחות הראשונות לקח אחריות על הרכיב העובדתי והודה בעבירותיו אך ניכר שמצמצם ממידת האחריות המצופה מקצין בכיר אשר נדרש להוות דוגמה אישית לפקודיו. חיפש הסברים ורציונלים לפיהם מדובר בקשרים בהסכמה שאינם מעניינו של האחר. בהמשך הצליח להגמיש עמדותיו ולהבין שאין המדובר ברמות מוסר סביב יחסים מחוץ לנישואים ואין המדובר בעניין פרטי, אלא במעשים שיש בהם כדי לפגוע בנורמות התנהגות המצופות משוטרים וקצינים ובשני מקרים חצה את הגבול וביצע מעשים שלא בהסכמה. עם הזמן הצליח לערוך התבוננות מעמיקה ולהבין שמדובר בהתנהגות פסולה. הצליח להבין שפעל וחשב באופן מעוות. מצר מאוד על השלכות המעשים, 3 מהנשים התגרשו בעקבות כך. מביע חרטה הנחווית ככנה וניתן להתרשם שקיימות היום תובנות רבות. מצליח להיתרם מאוד משיחות וטיפול, קשוב לנאמר ומצליח להגמיש ולהרחיב את דפוסי חשיבתו. חשוב לשמר את השיחות באמצעות תכנית בפיקוח בשחרורו המוקדם.

 

לעניין מסוכנותו המינית של האסיר הוגשה חוות דעת מב”ן הקובעת כי מסוכנותו המינית של האסיר הינה נמוכה.

 

בתסקיר שירות המבחן מיום 6.12.18 נאמר בין היתר שהאסיר מסר כי לאורך שנים בהיותו בשירות המשטרה, נהג לקיים קשרים אינטימיים עם נשים. התייחס לקשרים אלה כהדדיים ולגיטימיים עם נשים בוגרות. נוקט בגישה של רציונליזציה למעשיו. מתקשה לקבל את הכרעת הדין ואינו פנוי לביקורת עצמית של התנהגות.

 

רש”א מצאה את האסיר בלתי מתאים לתכנית שיקומית. במעמד בדיקת ההתאמה ביטא מודעות ל”פן המוסרי”. הביע חרטה על הפגיעה בקורבנותיו, אשתו, ילדיו, סביבת העבודה ועצמו. לתפיסתו לא חצה את הרף הפלילי ורואה בעבירות “אפיזודה חולפת”. הוא לא ידע שמעשיו פליליים, “אין עונשין בטרם מזהירים”. לא סבור שקיימת בעיה, מעוניין להמשיך בשיחות, מטופל שנים רבות, אין לו קשרים עם נשים. שלל נזקקות לטיפול בכל תחום שהוא ובפרט בנושא עבירותיו. הוא ואשתו נתרמו מטיפול זוגי שעבר טרם כניסתו למאסר ושלל צורך בהמשך טיפול לאחר השחרור. אינו מגלה מודעות לכלל המניעים שבבסיס עבירותיו ולדפוסי אישיותו הבעייתיים. טען לעיוות דין. זקוק לכברת דרך טיפולית על מנת שיגלה הבנה לחומרת מעשיו ולהשלכותיהם ויגלה מודעות לגורמי סיכון אישיים להתנהגות פוגענית מכל סוג. האסיר מבטל ומייתר את הצורך בכך. עמדותיו ותפיסתו אינן מהוות בסיס לעבודה טיפולית.

 

גורמי הטיפול הגישו עדכון לדוח הסוציאלי (מיום 11.7.22) לאחר שהאסיר הופגש עם נציג רש”א. במהלך הפגישה האסיר לא הצליח להציג נזקקות טיפולית ולכן לא נמצא מתאים לתכנית שיקום בפיקוח רש”א. לדברי האסיר, במהלך הפגישה ציין כי עבר טיפול לפני תחילת מאסרו וכן במאסרו, מביע חרטה וכיום אינו זקוק להמשך טיפול. הסביר כי חש צורך להתגונן ולהציג עצמו באור חיובי, חש מבוכה והתקשה לדבר על חלקיו הפוגעניים. ניתן להסיק כי מתקשה להיפתח מול דמויות שאינו מכיר ולא להציג את חולשותיו או דפוסיו כפי שעשה מול גורמי טיפול.

 

משטרת ישראל אינה מתנגדת לשחרור. האסיר מסווג ב/2, משולב בסבב חופשות, ללא מידע מודיעיני.

 

האסיר ללא עבירות משמעת או שלילת טובות הנאה. יצא עד כה לשתי חופשות, האחרונה ב-10.6.22. התקבל עדכון מנציגת שב”ס בוועדה לפיו האסיר יצא לחופשה נוספת ביום 8.7.22.

 

האסיר הגיש תכנית שיקומית שנערכה על ידי “התחלה חדשה” הכוללת טיפול פרטני אינטנסיבי בתדירות של פעמיים בשבוע עם מטפל ייעודי מומחה לטיפול בתחום הפגיעות המיניות. האסיר התחייב להשלים את הטיפול עד תומו, גם אם יידרש להמשיכו מעבר לתקופת השחרור המוקדמת. הואיל והאסיר גמלאי ונכה לא הוצגה תכנית תעסוקה. בשונה מהתרשמותו של נציג רש”א, ההתרשמות של עורכי התכנית הייתה מלקיחת אחריות מלאה על מעשיו של האסיר. שאלת האשמה הפלילית נדונה בבית המשפט העליון אשר קבע תקדים בעניינו. בהחלטה הוצגה דעת מיעוט אשר סברה כי מעשיו אינם מגיעים לכדי הרף הפלילי. עמדותיו ותפיסתו כלפי האשמה הפלילית אינן סותרות את לקיחת האחריות המלאה על מעשיו אותה ביטא גם בפני עורכי התכנית וגם בפני גורמי הטיפול בכלא. האסיר בר שיקום ובעל מוטיבציה אותנטית להשתקם ולהמשיך את העבודה הטיפולית.

 

הוגשה עמדתה של עדת התביעה השביעית, אשר אינה מתנגדת לשחרורו המוקדם של האסיר, ולא ניתן היה להשיג את עמדתה של עדת התביעה השישית.

 

הוצג מידע מודיעיני של שב”ס הכולל שתי ידיעות של הזמת כוונות שליליות והלכי רוח מהעת האחרונה שאין לתת להן משקל של ממש.

 

האסיר הציג בין היתר תעודת נכה וכן הציג התכתבות בין האסיר לבין אחת מנפגעות העבירה אשר הוגשה במסגרת ההליך הפלילי ובו היא מאחלת לו הצלחה במשפט.

 

בין היתר נטען בפנינו שהאסיר לא עבר טיפול בכלא מלבד שיחות פרטניות.

 

לעניין זה מן הראוי לציין, כי מבדיקה שערכנו באמצעות נציגת שב”ס בוועדה עם סגנית ראש תחום טיפול רב-כלאי קרן קיבנסון עולה, כי ככלל אסיר שרמת מסוכנותו נקבעה על ידי מב”ן כנמוכה, לא ישולב בטיפול ייעודי לעברייני מין. אין לומר שהאסיר לא עבר טיפול כלשהו, האסיר עבר טיפול במאסרו של שיחות מעקב פרטניות אחת לשבוע, על פי החלטת גורמי הטיפול.

 

אין מחלוקת בין הצדדים שהקנס והפיצוי שהוטלו על האסיר שולמו.

 

בעדותו בפנינו האסיר הביע חרטה מלאה על כל מעשיו, לקח אחריות עליהם והסביר שלא קיבל את דעת נציג רש”א.

 

לאחר ששקלנו את מכלול נסיבותיו של האסיר הגענו לכלל דעה שהאסיר ראוי לשחרור מוקדם.

 

מדובר באסיר שזהו מאסרו הראשון ואין לחובתו הרשעות קודמות. התנהגותו בכלא הייתה תקינה. אין לחובתו עבירות משמעת או שלילת טובות הנאה והמידע המודיעיני שהוצג אינו בעל משקל. האסיר מצוי בסבב חופשות, יצא לחופשה אחרונה ביום 8.7.22. האסיר שיתף פעולה בתחום החינוך וכן בתחום הטיפולי. בסיכום חוות הדעת של גורמי הטיפול צוין כי האסיר הצליח לערוך התבוננות מעמיקה ולהבין שמדובר בהתנהגות פסולה, מביע חרטה הנחווית ככנה. גם אנו התרשמנו כי האסיר הביע חרטה על מעשיו ולוקח אחריות עליהם. מב”ן קבע כי מסוכנותו המינית של האסיר נמוכה. האסיר הציג תכנית שיקומית פרטית שהינה תכנית ראויה. לכך יש להוסיף כי הוצגה עמדת נפגעת עבירה אחת אשר לא התנגדה לשחרור ונפגעת נוספת, לא ניתן היה לקבל את עמדתה.

 

אנו ערים לכך שרש”א לא מצאה את האסיר מתאים לתכנית שיקומית, בעיקר נוכח העובדה שהאסיר שלל נזקקות טיפולית בכל תחום ובפרט בנושא עבירותיו.

 

בעניין זה אנו סבורים כי אין לתת משקל מכריע לכך שהאסיר לא הביע נזקקות טיפולית בפני נציג רש”א ואין להסיק מכך שהאסיר לא יוכל להיתרם מהתכנית השיקומית שהוצגה.

 

עובדה נוספת הראויה לציון הינה שהאסיר היה משוחרר למעלה מעשור מאז ביצוע העבירות ועד לתחילת מאסרו, ולא נטען שבתקופה זו עבר עבירה כלשהי או שלא קיים את תנאי שחרורו.

 

שוכנענו שהאסיר מתחרט על מעשיו, לוקח אחריות וגורם ההרתעה הן של ההליך המשפטי הארוך והן של ריצוי מאסר בפועל, יש בהם כדי להפחית במידה מספקת את מסוכנותו של האסיר לציבור, וזאת בנוסף לקביעת מב”ן לפיה מסוכנותו המינית נמוכה.

 

לכך יש להוסיף את האינטרס הציבורי לפיו האסיר ישוחרר בתנאים, בפיקוח, בטיפול ובמעקב הוועדה, ולא ישוחרר בעוד חודשים ספורים ללא תנאים כלשהם.

לאור האמור לעיל אנו מורים על שחרורו המוקדם של האסיר בתנאים שנקבעו בהחלטת הוועדה ובהתאם לתכנית השיקום.

ניתנה והודעה היום ט”ו תמוז תשפ”ב, 14/07/2022 במעמד הנוכחים.

הגב’ ברכה סמסון, שופטת בדימוס

 

     
          גב’ נגה גולדרינג,  חברת ועדה   מר מני כהן,  חבר ועדה   רס”מ שמרית מלכה, נציגת שב”ס

 

וזו העורכת דין של ניסו שחם ששחררה אותו בלי הבעת נזקקות טיפולית – חן מאירי

חן מאירי העורכת דין שסידרה לניסו שחם שיקום טיפולי בלי הבעת צורך בנזקקות טיפולית
חן מאירי העורכת דין שסידרה לניסו שחם שיקום טיפולי בלי הבעת צורך בנזקקות טיפולית
ניסו שחם ועדת שחרורים קיצור שליש 14813-03-22

להלן ההסבר הרשמי מה זה “אסיר ברישיון”:

 

מערך הדוברות וההסברה, הרשות השופטת

דף הסבר – ‘אסיר ברישיון’

סעיף 3 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס”א-2001 קובע:

“אסיר, למעט אסיר עולם, הנושא עונש מאסר לתקופה העולה על שישה חודשים, שנשא לפחות שני שלישים מתקופת המאסר שעליו לשאת, רשאית ועדת השחרורים, לבקשתו, לשחררו על תנאי מנשיאת יתרת תקופת המאסר; ואולם לא תשחרר ועדת השחרורים אסיר כאמור, אלא אם כן שוכנעה כי האסיר ראוי לשחרור וכי שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור.”

וועדות השחרורים בהנהלת בתי המשפט פועלות מכוח חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס”א-2001.

בוועדה שלושה חברים: שופט ושני נציגי ציבור, וכן קצין שב”ס (ללא זכות הצבעה). נציגי הציבור מתמנים בידי שר המשפטים, ועליהם להיות בעלי ניסיון באחד מהתחומים המקצועיים הבאים: קרימינולוגיה, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה או חינוך.

בבואה להחליט אם ראוי אסיר לשחרור על-תנאי, על הוועדה לשקול את הסיכון הצפוי משחרורו של האסיר לשלום הציבור, לרבות למשפחתו, לנפגע העבירה ולביטחון המדינה, את סיכויי שיקומו של האסיר ואת התנהגותו בכלא.

אסירים אשר בקשתם לקיצור עונשם מתקבלת על ידי הוועדה משוחררים מן הכלא, נותרים אסירים ברישיון במהלך התקופה שנותרה לעונש המאסר שהושת עליהם. בהתאם להחלטת הוועדה, חלים עליהם תנאים נוספים בהתאם לחוק ולהחלטת הוועדה כגון איסור יציאה מהארץ, התייצבות בתחנת משטרה, זמני שהייה מוסדרים בביתם או בבית מפקחים, פיקוח אלקטרוני,  השתתפות בתכניות טיפול ועוד. בנוסף, אסירים ברישיון נמצאים בפיקוח של גורמי טיפול שונים ומשטרת ישראל. האסירים ברישיון נדרשים להתייצב לדיוני מעקב מעת לעת ועל גורמי הטיפול חלה חובת דיווח לוועדה על אודות התקדמות הטיפול או הפרת תנאים ככל שיש. זאת מתוך ראיית טובת החברה והחשיבות של שיקומו של האסיר והשתלבותו בה.

 

האם ניסו שחם “עבד” על ברכה סמסון מועדת השחרורים? 

 

מייד שיצא ניסו מכלא חרמון, חיכו לו העיתונאים.  הוא לא אמר שהוא מצטער  אלא חזר על דבריו שתפרו לו תיק באמצעות מתלוננות בעל כורחן שכיום תובעות את מח”ש.

ברכה סמסון כותבת כי “בתחום הטיפולי נמצא בשיחות מעקב פרטניות אחת לשבוע. בשיחות הראשונות לקח אחריות על הרכיב העובדתי והודה בעבירותיו אך ניכר שמצמצם ממידת האחריות המצופה מקצין בכיר אשר נדרש להוות דוגמה אישית לפקודיו. חיפש הסברים ורציונלים לפיהם מדובר בקשרים בהסכמה שאינם מעניינו של האחר. בהמשך הצליח להגמיש עמדותיו ולהבין שאין המדובר ברמות מוסר סביב יחסים מחוץ לנישואים ואין המדובר בעניין פרטי, אלא במעשים שיש בהם כדי לפגוע בנורמות התנהגות המצופות משוטרים וקצינים ובשני מקרים חצה את הגבול וביצע מעשים שלא בהסכמה. עם הזמן הצליח לערוך התבוננות מעמיקה ולהבין שמדובר בהתנהגות פסולה. הצליח להבין שפעל וחשב באופן מעוות. מצר מאוד על השלכות המעשים, 3 מהנשים התגרשו בעקבות כך. מביע חרטה הנחווית ככנה וניתן להתרשם שקיימות היום תובנות רבות. מצליח להיתרם מאוד משיחות וטיפול, קשוב לנאמר ומצליח להגמיש ולהרחיב את דפוסי חשיבתו. חשוב לשמר את השיחות באמצעות תכנית בפיקוח בשחרורו המוקדם”.

כלומר ניסו שחם בפירוש “עבד” על חברות הוועדה.  הוא קיבל תדרוך מעורכי דינו להשתתף ב”שיחות מעקב פרטניות” ואמר למי שטיפלה בו שהוא מצליח להתבונן בעצמו ולהבין שהתנהגותו היתה פסולה”.  הוא גם אמר שהוא מצטער שבגללו 3 שוטרות התגרשו….  אבל ברגע שיצא מהכלא כל זה נעלם וכל מה שהיה לו להגיד זה שהשוטרות תובעות את מח”ש.

ברכה סמסון אומרת שרשות שיקום האסיר (רש”א) כתבה עליו שהוא לא מפנים, שהוא לא יכול להשתלב בטיפול, כי הוא טוען שאין צורך בטיפול, ושהוא “חש מבוכה” עם מטפלות, שו”די בהתנצלות”:

“לאחר שהאסיר הופגש עם נציג רש”א במהלך הפגישה האסיר לא הצליח להציג נזקקות טיפולית ולכן לא נמצא מתאים לתכנית שיקום בפיקוח רש”א. לדברי האסיר, במהלך הפגישה ציין כי עבר טיפול לפני תחילת מאסרו וכן במאסרו, מביע חרטה וכיום אינו זקוק להמשך טיפול. הסביר כי חש צורך להתגונן ולהציג עצמו באור חיובי, חש מבוכה והתקשה לדבר על חלקיו הפוגעניים”.

אם הוא לא הצליח להציג נזקקות טיפולית, איך בכל זאת ברכה סמסון שחררה אותו?  כאן נכנסת לתמונה “התחלה חדשה”, קבוצה של מטפלים שמתחמים בטיפול במי שלא “מפנימים” ולא מתנצלים”.

האנשים האלה מ”התחלה חדשה” מספקים את הצורך הפורמלי של ועדת השחרורים למראית עין של תכנית שיקום.  הם מבטיחים שמישהו מטעמם ייפגש עם האסיר בתקופה מסוימת, יקשקש איתו על חייו ועל תובנותיו, וזה בעצם הטיפול.  כלומר זה סוג של “טיפול” למי שלא יכול להיות מטופל כי היא לא מודה ולא לוקח אחריות.

הלחץ של ארגוני הנשים ושל העובדות הסוציאליות שדורשות “לקיחת אחריות, הפנמה והבעת צער” אילץ את השב”ס למצוא פיתרון לשחרר בשליש גם את אלה שלא מודים באחריות, ובשביל זה המציאו את “התחלה חדשה”.  בלעדיהם פשוט אי אפשר להשתחרר.

וכך פתרה ברכה סמסן את הפרדוקס אליו נקלעה:  “אנו ערים לכך שרש”א לא מצאה את האסיר מתאים לתכנית שיקומית, בעיקר נוכח העובדה שהאסיר שלל נזקקות טיפולית בכל תחום ובפרט בנושא עבירותיו. בעניין זה אנו סבורים כי אין לתת משקל מכריע לכך שהאסיר לא הביע נזקקות טיפולית בפני נציג רש”א ואין להסיק מכך שהאסיר לא יוכל להיתרם מהתכנית השיקומית שהוצגה”.

בקיצור יופי של קומבינה:  שחרור על סמך תוכנית טיפולית, מבלי שהאסיר הביע הבנה לנזקקות טיפולית….

לאחר לאחר החלטת ועדת השחרורים הגיע ניסו שחם לבית משפט מחוזי בנצרת (בגלל שישב בכלא חרמון)

לאחר החלטת ועדת השחרורים הגיע ניסו שחם לערעור בבית המשפט העליון.

 

מה ההבדל בין ניסו שחם לאפי נוה?

 

אם העמידו לדין את ניסו שחם בגין מתלוננות שלא התלוננו עליו, למה לא העמידו לדין את אפי נוה באותם סעיפי עבירה?

הרי ניסו בגד עם שוטרות בוורדה שחם.  אפי נוה בגד עם עורכות דין באשתו חני נוה.  ניסו שחם היה בעל מעמד מלכותי במשטרה ויכול היה בשיחת טלפון לצ’פר את הנשים בכל מבוקשן, וגם אפי היה במעמד מלכותי בלשכה וצ’יפר בפועל את כל הנשים ששכב איתן בכל מה שחשקו בו.

גם ניסו היה מושא עגבים לשוטרות החרמניות שחשקו בזין שלו, וגם אפי נוה היה מושא עגבים לעורכות הדין החרמניות שרדפו אחריו והציעו את עצמן ואת כוסן וישבנן בכל שעה משעות היום….

ניסו עמד בפני קידום, והחקירה נפתחה בגלל מכתב אנונימי.  אפי נוה הסתכסך עם שי ניצן והחקירה נגדו נפתחה עם ראיות מוחשיות מהטלפון שלו שהביאה הדס שטייף למשטרה על מגש של כסף.

אז למה אפי יצא בלי פגע מאותן נסיבות ממש?

 

 

 

וגם

 

 

Print Friendly, PDF & Email

3 מחשבות על “ניסו שחם מין במשטרה 2: איך ברכה סמסון ונגה גולדרינג מוועדת השחרורים סידרו לניסו שחרור מוקדם בלי הבעת נזקקות טיפולית וחרטה?”

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    מה זה משנה?
    ניסו שחם היה קורבן לטירוף המי טו הבוער. הוא לא היה צריך להכנס לכלא מלכתחילה, אז מה אכפת לכם ששחררו אותו?
    הערת מערכת:
    אתה צודק

  2. למה לא העמידו לדין את השרלילות שמצצו לניסו הדוחה והמגעיל וקיבלו בתמורה טובות הנאה? בכל אופן, זהו סופו של המניאק שהתחיל כסוכן משטרתי (בזכות האאוטפיט) וגמר כתופר תיקים לאחר שבג”צ טיהר את עבירותיו מהגירוש בקטיף. זהו סופו גם כמגרש יהודים שאינו שונה מאחרוני הערסים המכוערים והאלימים שהביאו לפה. אורשלים אל כוס??? חצי זין בתחת.

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    שיש תקן מיוחד למחלקת אלימות במשפחה ומכת מדינה של תלונות שווא, העבירה הנפוצה היא איומים והעלבת עובד ציבור.

    המסר הוא שעדיף להיות סוחרת סמים מאשר גבר והכי פחות אבא גרוש שהוא האחרון בשרשרת המזון.

    פער הסימפטיה ואחוות נשים מושגים בסיסיים שהופכים להיות חרב מתהפכת מעל גברים ובמיוחד אבות גרושים או בעלי שררה שהפרקליטות נפלה עליהם. קדמו לו משה קצב, חיים רמון, משה איבגי ועוד “אבירים לבנים” לשעבר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Translate »
גלילה למעלה