סיפור עגום. זהו סיפורה של ילדה שהוריה התגרשו בגיל צעיר והוצאה ע”י הרווחה מהבית. אז ב 1992 כאשר נולדה לא עלה על דעת הרוחה למסור בנות לגידול אצל האב. למעשה לא השתנה הרבה בתחום הזה. גם כיום העו”סיות יתעלמו מהאב ויוציאו את הילדים למוסדות כדי לעשות אליהם אלפי שקלים בחודש.
בת אל צרור גדלה במוסדות רווחה. כשיצאה בגיל 18 לא היה לה לאן ללכת. הצבא פלט אותה. על מנת לשרוד גנבה מקשישים, פה 300 ש”ח, שם 500 ש”ח וכו’. בגלל חייה העגומים היא הפכה חיה שורדת המתפרצת באלימות נגד כל מי שהיא רואה בו איום על קיומה, וכך עשתה כאשר שלפה סכינים על החבר שלה, כשחשבה שהוא מזיין את החברה שלה.
ב 2012 פתחו נגדה תיק פלילי והיא הודתה בו. ואז באו כל סיפורי הבכי הרגילים שגדלה בלי הורים ושלא היה לה ממה לחיות… לכן נאלצה לגנוב. את האופי התוקפני שלה נימקה בפיתוח כישורי הישרדות במסגרות הרווחה.
היא חטפה עונש לא קטן יחסית לבחורה בת 20….. 21 חודשי מאסר (קצת פחות משנתיים) ועדיין אילו היה לה בולבול בין הרגליים היתה חוטפת 62 חודשי מאסר (פי 3) ולא 21 חודשים.
הדלתות המסתובבות של חטיפת ילדים ע”י עו”סיות
מאז עברו 10 שנים. האם היא השתקמה? המסכנה שוב מתמודדת עם תיק פלילי הפעם באילת, ת”פ 21072-09-19 : מדינת ישראל נ’ בת אל צרור וכבר היתה לה הקראה בתאריך 5/2/2020.
זה מה שקורה לבנות רווחה רבות שהרווחה טיפלה בהן ועשתה בהן עבודת קודש. אחרי שהמוסדות הפסיקו בהגיעה לגיל 18 לגבות עבורה 15,000 ש”ח לחודש, היא ברחוב ומסיימת במכון זנותתת, מכון גמילה או בית כלא. ברוב המקרים הן נכנסות להיריון ואין להן מושג ממי, ואז באה עו”ס חדשה ולוקחת לה את הילד…. ממש עבודת קודש למופת של הרווחה.
זה בדיוק מה שקרה לבת אל צרור. זה מה שהיא פרסמה כשיצאה מהכלא ב 18/6/2015:
“בן זוגי נכה ואין באפשרותו לעבוד. אנחנו מתקיימים מקיצבת נכות של 2000 שקל לחודש שמתוכם משלמים שכירות וקונים לו את התרופות. את ההבטחת הכנסה שלי הפסיקו מאז שהילדה לא אצלי וכרגע מוחזקת בחזקת המדינה והרווחה. ניסיתי למצוא עבודה אך לצערי זה לא הסתדר. אני פונה אליך ולאנשים שקוראים את הפוסט הזה בבקשה קטנה אך בשבילי זה עולם ומלואו. אני מחפשת עבודה על מנת שנוכל להתקיים, בשביל להחזיר את ילדתנו היקרה הביתה, זוהי תקופת מבחן מבחינת הרשויות לראות איך אנחנו מסתדרים וכמובן שגם המצב יהיה יותר טוב יחזירו לנו את ביתנו, האור שלנו. אנשים יקרים פיתחו את ליבכם אליי, אני מחפשת עבודה בכל תחום. בתיכון שלי למדתי מינהל ותקשורת. אני יכולה לעבוד בתור מזכירה, מתאמת פגישות, או כל דבר אשר תציעו לי. יש לי ידע בכמה תוכנות מחשב. אני לא מפונקת ומוכנה לכל עבודה. חשוב לציין שאני לא ניידת, אז אשמח למשהו באזור נתניה. תודה רבה לכל אלה שמנסים לעזור לי, תבורכו מהשמיים, ה’ יגמול לכם! ולך יואב שיינר היקר, תודה ענקית על הלב הגדול שלך ועל הכול!! תודה מראש ומכל הלב, בת אל צרור, טלפון:0538316898 מצרפת תמונה של לי-אל בת שבע הנסיכה שנלקחה!!”
עושים שכונה לעו”ס ענת היימנס
שמה של העו”ס החוטפת הוא ענת היימנס. על פי פרסום בפייסבוק בדף https://עושים שכונה לפקידות הסעד – “ענת היימס היא חוטפת תינוקות מנתניה. ענת היימנס חטפה לבת-אל צרור את התינוקת הקטנה שלה בגלל? חוב חשמל של 500 שקלים. ענת היימנס קיבלה “שכונה” מהעיתונאי והפעיל החברתי מוטי לייבל. ענת היימנס ימח שמה וזכרה הלכה לבכות לבית המשפט וקיבלה צו הרחקה ללייבל מסיבה פשוטה, לייבל לא ספר אותה ואת הבושות שלה היא כבר קיבלה.. אז הוא לא טרח להגיע בכלל לבית המשפט. כל זה לא משנה את העובדה המובהקת ש …. ענת היימנס ימח שמה וזכרה חוטפת תינוקות למטרת רווח. ענת היימנס ימ”ש וזכרה היא בת שטן. הטלפונים של ענת היימנס למי שרוצה לבקש ממנה יפה להחזיר את התינוקת של בת-אל הם : בבית – 077-4306475. במשרד החטיפה – 09-860-5896″.
https://www.facebook.com/pkidatsaad/photos/a.1379534392345058/1385683371730160
| בית משפט השלום בנתניה | ||
| מדינת ישראל נ’ צרור(עציר) | 18 יונ 2012 53838-12-11 |
|
| השופט | שירה בן שלמה | |
| התובע | מדינת ישראל | |
| – נגד – | ||
| הנתבע | בתאל צרור (עציר) | |
גזר-דין,החלטה
גזר דין
הנאשמת הורשעה, עפ”י הודאתה, בעבירות אלימות ורכוש, אליבא לעובדות שני כתבי האישום המתוקנים לקולא, בתיקים המצורפים.
ביום 28.8.11, בשעות הצהרים, הגיעה לדירת המתלונן, יליד 44, המתגורר בדיור מוגן בכפר יונה. בין השניים הכרות קודמת על רקע בקשותיה לכסף עקב מצוקה כלכלית. אותו יום, משהלך להכין לה כוס תה, לבקשתה, גנבה 558 ₪, סיגריות וטלפון נייד.
כעבור פחות מחודש, ביום 19.9.11, בשעות הבוקר, דפקה על דלת קשישה, חולת אלצהיימר, במוסרה למטפלת שהינה עו”ס המעוניינת לשוחח עם הקשישה ביחידות. כשנותרה בגפה עמה גנבה מארנקה 400 ₪.
כעבור כשלושה שבועות, ביום 10.10.11, בשעות הערב, דפקה על דלת ביתה של מתלוננת נוספת, כבת 72. הפעם הזדהתה כמתנדבת המוסד לביטוח לאומי, גנבה ארנק המכיל כרטיסי אשראי, ת”ז, מסמכים אישיים ו – 300 ₪ במזומן.
בהקשר אחר, עפ”י הרצף הכרונולוגי, ביום 5.11.11, בשעות הערב, תקפה את שותפו לדירה של בן זוגה באותם הימים, בכך שדחפה אותו והכתה בראשו. כן איימה שיפגעו בו.
כעבור כשבוע, ביום 14.11.11, על רקע ויכוח עם בן הזוג נטלה סכין ואיימה שאם ימשיך להיות בקשר עם חברתה היא מעדיפה למות. לאחר שהשליכה את הסכין נטלה אותה בשנית איימה שיהיה רק שלה, השליכה שוב, דחפה אותו והכתה באגרופים בבטנו.
מעלליה בתחום עבירות הרכוש המשיכו כעבור כחודש. ביום 14.12.11, בשעות אחה”צ, התייצגה בפני מתלוננת אחרת כמתנדבת המל”ל, אשר נשלחה ע”י אחותה. עת חיבקה אותה גנבה מתיקה ארנק שהכיל מסמכים, 240 ₪, ת”ז, כרטיסים שונים לרבות תעודת “ניצול שואה”.
כחודשיים עובר ליום 20.12.11, בשעות הצהרים, הגיעה לדיור מוגן, דפקה על דלת מתלוננת כבת 88, הזדהתה כעו”ס ונכנסה לבית. בזמן ששוחחה עמה הגיעו למקום שתי עובדות סוציאליות מאגף הרווחה, אשר הזעיקו את איש הבטחון. בגין עבירות אלו הורשעה בהתפרצות לבית מגורים ובאישומים הקודמים הורשעה גם בגניבה.
לא בכדי פורטו מעלליה משך תקופה של כ – 4 חודשים, מאוגוסט עד דצמבר 2011. בתקופה זו, ביום 11.10.11 נעצרה עד יום 14.10.11 בגין עבירות הרכוש. כעבור כחודש, ביום 14.11.11, בעקבות עבירות האלימות, נעצרה עד יום 28.11.11. לאחר שחרורה שבה לסורה והמשיכה בביצוע עבירות הרכוש. חומרה יתרה בעובדה שביום 14.12.11, מועד בו התנהל דיון בעניינה בתיק המ”ת, במסגרתו טענה ששרות המבחן ורשויות הרווחה לא רוצים לעזור לה, ביצעה אחד מהאישומים.
במעשיה הפגינה זלזול בוטה בחוק, ברשויות האמונות על אכיפתו ובביהמ”ש, אשר עשה את המירב על מנת לסייע לה, תוך הפניית הפרוט’ בעניינה לשירותי הרווחה.
שרות המבחן סקר את נסיבותיה האישיות והמשפחתיות. ילידת 1992, בת 20, רווקה אשר התגוררה טרם מעצרה עם בן הזוג בדירה שכורה ועבדה בעבודות מזדמנות. בת יחידה להוריה שהתגרשו בהיותה תינוקת. נסיבות גדילתה והחוויות הטראומטיות שחוותה פורטו אף הם בתסקיר ובמכתבה לביהמ”ש. חרף קשייה סיימה 12 שנות לימוד, גוייסה ושוחררה כעבור זמן קצר. התנהגותה והרגליה פורטו. בפני שרות המבחן מסרה את הסברה ואת הרקע לביצוע העבירות.
כיום, לדבריה, עברה גמילה פיזית מאלכוהול ונוטלת חלק בהליכי טיפול בין כתלי הכלא, אותם מעוניינת להמשיך עם שחרורה. לאחר שצויינה ההתרשמות ממנה העריך שרות המבחן כי ההליך הטיפולי במסגרת המאסר תואם את יכולותיה וצרכיה. הומלץ לאחר שחרורה על השתלבות במסגרת הרשות לשיקום האסיר.
ב”כ המאשימה עמדה על חומרת עבירות האלימות, בפרט משנטלה סכין לידיה בשתי הזדמנויות. עמדה על הפגיעה באוכלוסיה חלשה, מבוגרת, חולה, תוך ניצול ציני של מצבם, כניסה, בתחבולה, לביתם, באמתלות שונות, וגניבת רכושם. עמדה על ניצול התמימות, על ההשפלה, על הפגיעה בפרטיות ובתחושת הבטחון. ציינה בעיה ארוכת שנים של שימוש לרעה באלכוהול והעדר המלצה טיפולית. משכך, עתרה למאסר ממושך בפועל ועל תנאי, לקנס ולפיצוי תוך הפניה לפסיקה במקרים דומים.
באת כוחה התמקדה בגילה הצעיר ובמסכת החיים הקשה, מגיל צעיר. על גדילה ללא גורמי תמיכה, בבית מאוד בעייתי. הבהירה כי ביצעה את עבירות האלימות נוכח תחושת בגידה ופגיעה, משקיים בן זוגה מערכת יחסים עם חברתה הטובה. עמדה על לקיחת אחריות בהזדמנות הראשונה, על חרטה וחסכון בהעדת הקשישים. הבהירה כי ביצעה את המיוחס בחפשה “בית חם” ועל מנת לכלכל את עצמה.
בהתייחס לפסיקה, ביקשה לאבחן בכך שעברה את העבירות בגפה. עמדה על קשייה במעצר, ללא סיוע כלכלי או ביקורים. הפנתה להליכי הטיפול בהם השתלבה לרבות בעבודה. בהעדר עבר ונוכח אותם הליכים, אותם בכוונתה להמשיך לאחר שחרורה, עתרה שלא למצות עמה את מלוא חומרת הדין.
הנאשמת הביעה חרטה בכתב ובע”פ והבטיחה שמעשיה לא ישנו. טענה להשתלטות היצר הרע ופרטה את נסיבות חייה הקשות ואת הרקע להתמכרות לאלכוהול, כגורם מרגיע.
בת”פ (נת’) 3229/08 מ”י נ מרינה שיכמן צוטטו דברים מגז”ד אחר, בנסיבות דומות, היפים גם לענייננו.
“ביהמ”ש מצווה להגן על קורבנותיהם הקשישים והנכים אשר כוחם אינו עומד להם להגן על עצמם ותבונתם אינה מגעת לכדי אפשרות כי ירומו, ינוצלו ויעשקו על ידי מי אשר התייצגו בכזב כעוזרם ומושיעם. הנאשמת וחברותיה גילו בהתנהגותן חוסר עכבות מוסריות בנצלן את כוחן כצעירות ואת יתרונן כחבורה לפגוע במי אשר ממילא תש כוחו ופגיעתו רבה”.
ערה אני, לקולא, לנסיבות חייה הקשות, להודיה, לחרטה, לחסכון המשמעותי בהעדת העדים, לעברה הנקי ולעובדה שזה לה מאסרה הראשון. עם זאת, משלא גילתה חמלה, כבוד, הערכה ורחמים כלפי קורבנותיה, חלקם קשישים, לצד עבירות האלימות, הכוללות החזקת סכין, והנני דנה לעונשים הבאים:
הנני דנה הנאשמת ל – 33 חודשי מאסר מתוכם 21 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי למשך 3 שנים שלא תעבור כל עבירת אלימות או רכוש מסוג פשע.
הנני דנה הנאשמת ל – 6 חודשי מאסר אותם תרצה באם תוך 3 שנים תעבור כל עבירת אלימות או רכוש מסוג עוון, למעט איומים, תגרה או החזקת רכוש חשוד כגנוב.
הנני דנה הנאשמת ל – 3 חודשי מאסר אותם תרצה באם תוך 3 שנים תעבור עבירה של איומים.
המאסר החל מיום המעצר – 19.12.11 ובניכוי תקופות המעצר הנוספות מיום 11.10.11 – 14.10.11 ומיום 14.11.11 – 28.11.11.
הנאשמת תפצה כל אחד מהמתלוננים בת”פ 53838-12-11 בסך של 500 ₪ ובסה”כ 2500 ₪. הפיצוי ישולם ב – 5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים הראשון תוך 60 יום מיום שחרורה מהמאסר.
עם שחרורה מהמאסר תתייצב במזכירות ביהמ”ש לקבלת שוברי התשלום.
ב”כ המאשימה תודיע למתלוננים שנפסק פיצוי לזכותם.
הסכין תושמד. התיקים והארנק יוחזרו לבעליהם. בהעדר בעלים או רצון לקבלם יושמדו.
מומלץ לרשויות שב”ס להמשיך ולשלבה בהליכי טיפול בין כותלי הכלא ומחוצה לו, במסגרת הרשות לשיקום האסיר, לרווחתה ולרווחת הציבור בכללותו.
זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.
עותק מגזה”ד ישלח לשרות המבחן.
ניתנה והודעה היום כ”ח סיון תשע”ב, 18/06/2012 במעמד הנוכחים.
שירה בן שלמה, שופטת
החלטה
תשומת לב רשויות שב”ס לבקשת ב”כ הנאשמת, במידה וניתן להעתר לה.
ניתנה והודעה היום כ”ח סיון תשע”ב, 18/06/2012 במעמד הנוכחים.
שירה בן שלמה, שופטת
הוקלד על ידי: גלי וקסלר
One Comment
היה לי חבר נשוי שאמר לי שברור שאם הוא היה מתגרש, הילדים הולכים עם האמא גם במחיר שלא יצרו איתו קשר כי להבנתו נשים טובות יותר בגידול ילדים כי רכות ועדינות
באותו רגע הבנתי
1) מדוע הגברים הגרושים במיעוט
2) עד כמה ההסתה שכל אשה היא סמל של כל מה שטוב חזקה
3) מדוע המערכת בברוטליות מטורפת סותמת פיות של אבות גרושים “שחוו” את “הרוך” של נשים ושלא מוכנים שירצחו להם את הילדים.
אני גם מבין מדוע איבדתי חבר והוא לא היחיד. המדינה עפ”י חוק רצחה על ילדי, היא כנראה תצטרך לרצוח אותי כדי שאפסיק לחשוב.
היא מצליחה עבור מאות אבות גרושים שמתאבדים כל שנה.
אני מקווה שהמדינה תכשל, גורלה לא מעניין אותי ולא קשור לגורלי. ארץ מולדת לא רוצחת את הילדים שלה עפ”י חוק ובדלתיים סגורות