עדן בר טל תפר תיק אונס והטרדה מינית ליגאל לוי במשרד התקשורת יחד עם תמי לשם וכיום ממנים אותו מנכ”ל הרשות השניה לטלוויזיה במקום יוליה שמאלוב. פס”ד חסוי של אריאלה גילצר

עדן בר טל מי שהיה מנכל משרד התקשורת תפר תיק אונס ליגאל לוי

עדן בר טל מי שתפר תיק של הטרד מינית לאחד בשם יגאל לוי, כאשר עדן בר טל היה מנכ”ל משרד התקשורת, היום הולך להיות מנכ”ל הרשות השניה לטלויזיה ורדיו.  הוא הולך להחליף את יוליה שמלוב ברקוביץ.

עדן בר טל: איך פישפש שתופר תיקי הטרדה מינית לגברים מקבל מינוי כה מבוקש?

פסק דין מזעזע של השופטת ד”ר אריאלה גילצר כץ מבית דין אזורי לעבודה ת”א חושף התנהלות מבהילה של עדן בר טל מנכ”ל משרד התקשורת לשעבר ושל תמי לשם סמנכ”לית למנהל ומשאבי אנוש במשרד התקשורת.

עדן בר טל מי שהיה מנכל משרד התקשורת תפר תיק אונס ליגאל לוי
עדן בר טל מי שהיה מנכל משרד התקשורת תפר תיק אונס ליגאל לוי

השניים תפרו תיק אונס והטרדה מינית נגד יגאל לוי, בכיר שפוטר מתפקידו בשל עלילת דם מצמררת שיער של הטרדה מינית. השניים הוציאו נגדו לשון הרע ודברי בלע מהסוג הקשה ביותר ולא הועמדו לדין על פשעיהם.

תמי לשם מי שהיתה מנכלית משרד התקשורת תפרה תיקי אונס לגברים
תמי לשם מי שהיתה מנכלית משרד התקשורת תפרה תיקי אונס לגברים

יתרה מכך, השופטת אריאלה גילצר שמה כיתובית מים על פסק הדין “דלתיים סגורות”. למה? מדובר בעובדי ציבור עבריינים שחובה להוקיע את התנהגותם בציבור.

השופטת מנסה להציג את שני העבריינים עדן בר טל ותמי לשם כאתרוגים, על מנת שיוכלו להמשיך לבצע פשעים מאחורי דלתיים סגורות. אין שום עילה לתת לשניים הללו את הפריבילגיה הזו. נהפוך הוא! מדובר בתיק בו חלה חובה חקוקה על מערכת המשפט להעיף את התפוחים הרקובים והמושחתים ולהראות את נקיונה של מערכת המשפט. למרבה הצער, השופטת אריאלה גילצר היא חלק מהפרקטיקה הנוהגת במערכת המשפט: הסתרת פשעי עובדי ציבור.

עדן בר טל היה מנכ”ל משרד התקשורת ותמי לשם היתה הבירוניות של המשרד, מישהי כמו שולה זקן שמושכת בחוטים ומערבבת את כולם לפי רצונה.  מי שרצה לסדר משהו היה צריך לעבור דרכה.  החונטה רצתה לתפור תיק יועץ משפטי לאחת דנה נויפלד ותפרו לה מכרז במיוחד.  יגאל לוי לא הסכים לשתף פעולה עם תפירת המכרז ואז עדן בר טל ותמי לשם תפרו לו תיק של אונס והטרדה מינית של אחת בשם פ’.

אותה פ’ לא הייתה שייה תמימה.  ראו אותה מקיימת יחסי מין במכונית עם מישהו אחר ומנהלת שיחות ארוטיות במשרד.  לכן עדן בר טל ותמי לשם שלחו לה את הקב”ט אסף גרונדמן לתחקר את פ’ ולאיים עליה.  היא הכחישה יחסי מין עם יגאל לוי ואז הקב”ט אמר לה שאם לא תיזכר שיגאל “באמת” הטריד אותה, היא זו שתעוף מהמשרד….”תחליטי איפה את עומדת…  את לא יכולה לעשות צחוק מאנשים”…  “אנחנו באנו לקראתך”.

ופ’ עונה לקב”ט אסף גרונדמן:   “אתה אומר אם תפילי את הבן אדם הזה ותספרי עליו….?” אז ירדו ממנה….

השופטת גילצר-כץ בסיכום פסק הדין שלה קבעה:

“נודה ולא נבוש כי התחלחלנו לנוכח העדויות שנשמעו בתיק דנא. מצופה מפקידי ממשלה לנהוג באופן אחר ובניקיון כפיים, ואילו כאן נעשו מעשים במחשכים ובניגוד לדין, כפי שתוארו בפסק הדין.

התובע הואשם בהטרדה מינית ללא כל בסיס. המוטרדת לכאורה נשלחה לביתה לאחר שככל הנראה סירבה לשתף פעולה כנגד התובע ולאחר שהטיחו בה האשמות מיניות.

בידי הנתבעת 3 היו תמונות אינטימיות של גב’ פ’ אשר נעשה שימוש בהן כדי לעודד את פרישתה. לשמוע ולקרוא את התמלילים ולא להאמין. לולא היו הדברים בכתובים היינו מתקשות להאמין כי פקידים בשירות המדינה נוהגים באופן כה חמור.

זאת ועוד, הנתבעת 1 לא הוצליחה להוכיח כי התובע “ייכשל כישלון חרוץ ביחסו לעובדיו”.

הנתבעת 1 ניהלה כנגד התובע הליך שימוע ללא כל ביסוס ראייתי תוך שימוש בטענות ישנות אשר התבררו קודם לכן ואף ניסו לאורך התנהלות התיק להסתיר מסמכים מהתובע.

לטענת התובע ההתנכלות כלפיו נעשתה משום שסירב לשתף פעולה עם הנתבעת 3 תמי לשם לתפירת מכרז לתפקיד היועצת המשפטית למועצה לשידורי כבלים ולוויין. אולם זה לא הוכח ואין נפקא מינה מהו המניע של אותם גורמים להנכל לתובע, עת ברור כי התנכלו באופן מכוער כלפי התובע ופעלו בשיטות פסולות עד כדי הפללתו והחשדתו של התובע.

הנתבעים ביקשו לפגוע בתובע ללא כל תשתית עובדתית מוצקה תוך קבלת החלטות מנהליות שגויות. הנתבעת 3 תמי לשם פעלה בניגוד לדין כפי שפורט לעיל ונראה כי הנתבע 2 עדן בר טל נגרר אחרי מסכת הרדיפה שנוהל כנגד התובע.

נתבעים 2 – 3 עדן בר טל ותמי לשם עשו כבתוך שלהם ושכחו שהם משרתי ציבור.

על הנתבעת 1 מדינת ישראל על שלוחותיה לנהוג בהגינות, בצדק ובתום לב וזה לא נעשה על ידי הנתבעים.

אשר על כך הננו קובעות כי פיטוריו של התובע היו שלא כדין ולפיכך דינן להתבטל.

גם אחרי פסק הדין תמי לשם עדיין עבדה כסמנכ”לית בזק.

השופטת חייבה את המדינה בפיצויים והוצאות שכר טרחת עו”ד בסך 200,000 ש”ח.

https://shemtov1.com/lor/2014/08/01/%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%AA-%D7%93%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%94-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%A6%D7%A8-%D7%9B%D7%A5-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%AA-%D7%A2%D7%93%D7%9F-%D7%91%D7%A8/

את המדינה עדן ברטל ותמי לשם (עודנה עובדת מדינה) יצגו הפרקליטים איתמר הר אבן ורחל שילנסקי. את בר טל ייצגה עורכת הדין תמר גולן. את העובד עו”ד הדין גדעון רובין.

איך כל הפרשה הזו החלה?

היא החלה בסיפור של חשד ל”תפירת מכרז” עבור עו”ד דנה נויפלד (שבאותה עת הייתה יד ימינו של עו”ד אבי ליכט מראשי הפרקליטות – המשנה ליועמ”ש). דנה נויפלד החליפה בתפקיד את עו”ד נגה רובינשטיין, שהושתלה כיועצת המשפטית של משרד התקשורת ע”י עו”ד דוידה לחמן-מסר, מי שקדמה בתפקיד המשנה ליועמ”ש לעו”ד ליכט.

זה מתואר במדויק בציטוט המובא כאן מבית הדין המחוזי בת”א (“הנתבעת 3” שמוזכרת כאן זו תמי לשם):
עו"ד דנה נויפלד

בהליך מקביל להתפתחות הפרשה הזו, כדי להגן על עצמם, החליטו בחשאי עדן בר-טל (אז המנכ”ל) ביחד עם היועצת המשפטית דאז ותמי לשם, להוציא “פטור ממכרז” לעו”ד תמר גולן, מבכירות הפרקליטים בישראל בתחום דיני עבודה, כדי להגן על עצמם.

אם השכירה הבלתי חוקית הזו יכולה ליפול בגדר “אי הבנה” ו”טעות”, השכירה החוזרת של עו”ד תמר גולן, כבר לא הייתה טעות, היא נשכרה בפעם השנייה אחרי שבית הדין בת”א קבע, שעדן בר טל יחד עם תמי לשם ועוד כמה שחקני משנה “רקחו עלילת דם”, שמלווה (לכאורה) באין ספור עבירות פליליות ומשמעתיות (בערעור בבית הדין הארצי לעבודה “התהפך הגלגל”, אבל זה קרה כשנתיים יותר מאוחר).

השכירה השנייה (של עו”ד תמר גולן) נעשתה כשאבי ברגר כבר היה מנכ”ל והוא ישב ביחד עם תמי לשם ועו”ד דנה נויפלד והם בחשאי שכרו שוב את עו”ד תמר גולן, כדי להגן על תמידנה ועדן בר-טל (שבאותה עת היה בעל תפקיד בכיר במשרד הפנים, והוא לא יכול היה לקחת את עו”ד תמר גולן כפרקליטה אישית שלו, כי הוא היה עדיין עובד מדינה. זאת, אחרי 2 הפטורים ממכרזים, שנמצאו באותה עת פסולים ואף ראשי משרד התקשורת קיבלו בזמנו נזיפה מהפרקליטות בנושא זה).

מדובר בהתנהלות שסותרת במפורש את האמור בתקשי”ר סעיף 40.38 ובמיוחד את תת סעיף 40.384 ו-40.385 (ב) האומר: “אין בהוראות אלו כדי לגרוע  מן הצורך בקבלת הסמכה או יפוי כוח מאת היועץ המשפטי לממשלה לצורך ייצוג המשרד בפני בית המשפט או בפני גוף מעין משפטי;”, מה שלא בוצע.

הפרשה הזו נחשפה בהרחבה (וגם ע”י גלובס, שפרסם כתבה אחת בנושא). אבי וייס הגיש כמה וכמה תלונות בנושא (מפורטות כאןכאןכאן וכאן), שחושפות את כל מסכת השקרים המריחות וההטעיות (לכאורה) סביב הנושא ואת שלל העבירות הפליליות והמשמעתיות (לכאורה) שנעשו בפרשה הזו, בעיקר ע”י היועצת המשפטית (עו”ד דנה נויפלד) בשת”פ עם תמי לשם.

בנבת”ם (שבאותה עת עמדה בראש היחידה הזו השופטת הילה גרסטל), שבדקו לעומק במשך קרוב לשנה את תלונות אבי וייס, מצאו שהוא צודק (מצ”ב) והעבירו זאת להחלטת היועץ המשפטי לממשלה. אגב, גם מבקר משרד התקשורת התרשל בתפקידו, כשלא מנע את הסירחון הזה, למרות שידע עליו בזמן אמת.

כמו שצפה אבי וייס, “קליקת הפרקליטים” “עבדה שעות נוספת” והפכה את המלצת נבת”ם לבדיחה אחת גדולה (כאן) וכך גנזו את העניין ב”מגרסה של שמילה”. במקביל, התלונן אבי וייס גם בפני שרת המשפטים (הזנזונת איילת שקד) אודות התנהלות המנכ”לית שלה – אמי פלמור (כאןשחיפתה על הסירחון, וגם כאן העניין נמרח ו”טואטא מתחת לשטיח”. לכן, פנה אבי וייס שוב למבקר המדינה (כאן), בבקשה, שיחקור את כל הפרשה.

ועתה לתרגיל: בעקבות החשיפות של אבי וייס, הופסקה העסקת עו”ד תמר גולן ע”י גיבורי הפרשה” (למעט עדן בר-טל, שממשיך להעסיק אותה באופן פרטי).

להלן פסק הדין של השופטת אריאלה גילצר:

 

פסד תפירת תיק הטרדה מינית ליגאל לוי עי עדן ברטל ותמי לשם במשרד התקשורת

 

ראו בקשת פרקליטות להטיל איסור פרסום על שם הקבט אסף גרונדמן

בקשת פרקליטות להטיל איסור פרסום על שם הקבט אסף גרונדמן

להלן כתבתו של אבי וייס על עדן בר טל 14/9/2021:

עו”ד עדן בר טל הוא המועמד המועדף של שר התקשורת יועז הנדל לתפקיד יו”ר הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. למה? זה די ברור. הוא חבר של השר גדעון סער, של ח”כ צבי האוזר (שותפו למפלגה הדמיונית של הנדל) ושל עו”ד דינה זילבר, לשעבר המשנה ליועמ”ש…. פועל כאן הכלל: “אם יש חברים, לא צריך פרוטקציה… “. מדוע הוא “מועמד סידרתי”?

אתמול פרסמו כלי תקשורת רבים, שמנכ”ל משרד התקשורת לשעבר, עדן בר טל, (בתמונה משמאל), מועמד לתפקיד יו”ר הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.

הפרסום הזה על המינוי הצפוי של עדן בר טל, יצר אצלי תחושת דז’ה – וו חזקה. שכן, מידי תקופה הציבור מתבשר, שעדן בר טל “אוטוטו עומד להתמנות” לתפקיד בכיר כזה או אחר בשירות הציבורי.

כלי התקשורת בד”כ גם יודעים לספר, שבר טל “זכה” במינוי בשל קשריו הטובים עם לשכת ראש הממשלה לשעבר (בנימין נתניהו) ועם השר גדעון סער.

יש כלי תקשורת אף שיודעים לספר, שקשריו הפוליטיים של “המועמד” בר טל הולכים שנים רבות אחורה, עוד כאשר בר טל, שנקרא אז בליטנטל שימש עוזרו הפרלמנטרי של יו”ר תנועת “מולדת”, ח”כ רחבעם זאבי ז”ל.

אלא שמהר מאוד מתברר, שמכל הפרסומים על המינויים המובטחים של בר טל לא יצא דבר, אך אף לא אחד לא טרח לספר על כך לציבור.

כך ,כאשר אי שם ב-2010, התבשר הציבור על המינוי הצפוי של בר טל לתפקיד מנכ”ל רשות השידור, מינוי שכמובן לא יצא לפועל.
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000585872

בהמשך, ב- 2013 התבשר הציבור על מינוי חדש של בר טל לפרשן לענייני תקשורת בתוכנית הכלכלית של שרון כידון (תוך ניצול ניסיונו במשרד התקשורת). מינוי שגם הוא לא יצא לפועל.
https://www.ice.co.il/media/news/article/373144

בהמשך, ב 2015 התבשר הציבור על צירופו הצפוי של בר טל למקום ריאלי ברשימת “כולנו” לכנסת, אך גם מינוי זה לא יצא לפועל. כאמור, אין זה ניסיונו הפוליטי הראשון של בר טל, שבעבר אף ניסה כבר להיבחר לכנסת במסגרת רשימת “מולדת”, כאשר עוד נקרא בשמו המקורי: בליטנטל (מצ”ב כאן רשימת “מולדת” לכנסת), וגם זה כמובן לא יצא לפועל.
https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/669/247.html

בהמשך, ב-2016 התבשר הציבור על המינוי הצפוי של בר טל לתפקיד מנכ”ל חברת החשמל, אך גם מינוי זה לא יצא לפועל.
https://www.themarker.com/dynamo/1.2526007

בהמשך, ב-2020 התבשר הציבור על המינוי הצפוי של עדן בר טל לתפקיד מנכ”ל המשרד לשיתוף פעולה איזורי, אך גם מינוי זה לא יצא לפועל.
בהקשר זה חשוב לציין שהעובדה שבר טל לא התמנה, בסופו של דבר, לתפקיד, לא מנע ממנו להתראיין ואף להופיע בדיון בכנסת תחת הגדרת התפקיד: מנכ”ל המשרד לשיתוף פעולה איזורי (מצ”ב סיכום הדיון בכנסת).

טוב, כאשר העיקר זה הפרסום על עצם הכוונה למנות את בר טל לתפקיד, מה זה משנה אם הוא מונה באמת לתפקיד בסופו של דבר?
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001340699

כעת ב-2021 מתבשר הציבור, שבר טל אמור להתמנות לתפקיד יו”ר הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, אך לאור העובדה, שבר טל הוא, כאמור, “המועמד הפוליטי הסידרתי” לכל תפקיד במגזר הציבורי, נמתין לראות האם הפעם בר טל אכן יזכה בתפקיד.

עדן בר טל מועמד להתמנות לתפקיד יו”ר הרשות השנייה:
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001384449

למה מנכ”לית משרד התקשורת עוסקת במינויים הללו?
מנכ”לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין, בתמונה משמאל, שמסובכת בניגודי עניינים “מכאן ועד הודעה חדשה”, גם מסובכת בניגודי עניינים בהקשר של “הרשות השנייה”.

למשל, למי שלא יודע, השר בני גנץ (כיום שר הביטחון, מי שהיה גם שר התקשורת), הוא לקוח של בעלה (לא מאמינים? אז זה כאן), שהוא הבעלים ושותף של חברת בן חורין ואלכסנדרוביץ’, מי שמבצע עבור בני גנץ יחסי ציבור וקמפיינים פוליטיים ואישיים.

 

לירן אבישר בן חורין מנכלית נפוטיסטית של משרד התקשורת 2022 נכלוליות וסחיטת הקופה הציבורית
לירן אבישר בן חורין מנכלית נפוטיסטית של משרד התקשורת 2022 נכלוליות וסחיטת הקופה הציבורית

לכן, ביום 13.9.21 שלחתי את השאלות הדחופות הבאות לשר התקשורת יועז הנדל ולצמרת משרד התקשורת לרבות לירן אבישר בן-חורין בזו הלשון:
“הנדון: מועמדים להתמנות כחברי מועצת הרשות השנייה.
שלום רב וגמר חתימה טובה,
1. על פי דיווח של אתר “כסית” (כאן ובמצ”ב) מנכ”לית משרד התקשורת הפיצה את רשימת המועמדים למועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו לרשימת תפוצה סגורה.

2. על פי איזה חוק יש למנכ”לית סמכות כזו?

3. אם במקרה השר יועז הנדל האציל סמכויותיו (למרות שאין שום סעיף בחוק המאפשר זאת) למנכ”לית, היכן החלטת השר (שאמורה להתפרסם ב”רשומות”)?

4. למה הכל נעשה בחשאיות ללא כל שקיפות ולא לפי עקרונות עבודת המטה במשרדי הממשלה?

5. אודה להתייחסותכם.”

תגובה טרם קיבלתי. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם. קוראינו כבר יודעים, שתגובה לא אקבל, די ברור למה

לא רק שמתעלמים משאלותיי, כאילו הבעיה תיעלם אם לא משיבים לי (בניגוד לחוק), יחידת הדוברות של משרד התקשורת גם מקבלת תוספות שכר נאות – 20% תוספת שכר רק בגלל שלא עונים לי.

את העובדה המדהימה, הבלתי תיאמן והמזעזעת הזו, חשפתי בכתבה” : איך מקבלים תוספת שכר באי מענה לשאלות של אבי וייס? סודות מש’ התקשורת“.

מיד אחרי הפנייה שלי, כלי התקשורת שינו לפתע את מקור רשימת המועמדים וציינו (למשל כאן וכאן), שהרשימה נשלחה ע”י השר יועז הנדל. כמובן – מתוך רצון לתקן את אי החוקיות של המשלוח של הרשימה ע”י המנכ”לית, לירן אבישר בן-חורין.

קצת רקע על “השר המהולל” יועז הנדל יש בכתבה שפורסמה תחת הכותרת: “אל תהיו הנדל“. מומלץ לקרא גם את מה שכתב עליו ארז תדמור כבר ב-2017 – כאן.

יודגש שבכל הכלי התקשורת ציינו, שעדן בר טל (שפרש ברעש צורמני ב-2013 ממשרד התקשורת), הוא המועמד המועדף על השר יועז הנדל.

למה? זה די ברור. הוא חבר (קרוב ביותר) מזה שנים, של השר גדעון סער, של ח”כ צבי האוזר (שותפו למפלגה הדמיונית של יועז הנדל) ושל עו”ד דינה זילבר, לשעבר המשנה ליועמ”ש….

כולם היו חברים באותו תא סטודנטים בלימודי המשפטים שלהם באוניברסיטת תל אביב.

פועל כאן הכלל: “אם יש חברים, לא צריך פרוטקציה… “.

עדכון 19.9.21יואב פרנק צייץ כאן כך: “כך, ללא שום גילוי נאות, מהללת ד״ר דנה רביב את גדעון סער, עמו ניהלה במשך שנים ארוכות רומן כאשר היה נשוי לגרושתו שלי, וכ-ו-ל-ם בכנסת ידעו מזה. בימים אלה מנסה סער לגמול לרביב טובה ולהכניס אותה למועצת הרשות השנייה. בושה! קשר השתיקה לא יחזיק מעמד עוד זמן רב!”.

עדכון 23.9.21ענת קם פרסמה כאן ב”כסית” (כותרת בלבד): “הסוכריה של שר התקשורת הנדל ליו”ר הרשות השנייה הבא והיוצאת.
היו”ר החדש יזכה לגמול של 80% משכר מנכ”ל בשירות הציבורי, ואילו היו”רית היוצאת תזכה להשלמות רטרואקטיביות – כך מציע משרד התקשורת בטיוטת תקנות שפורסמה ונחשפה ב”כסית”.”

עדכון 24.9.21ענת ביין-לובוביץ’ מ”גלובס” פרסמה כאן (כותרת בלבד): “לידיעת שטראובר ובר טלהנדל מגדיר מחדש את שכר יו”ר הרשות השנייה.
שר התקשורת פועל להגדיר באופן קבוע את שכר יו”ר הרשות השנייה, כך שיעמוד על 80% משכרו של מנכ”ל הרשות • לפי החוק עד כה, שכר היו”ר עמד על 30% משכר המנכ”ל ועודכן בהתאם להחלטת השר • גם היו”ר הנוכחית יוליה שמאלוב-ברקוביץ’ צפויה ליהנות מהשינוי.”

עדכון 26.9.21רפאלה גויכמן מדה-מרקר פרסמה כאן (כותרת בלבד): “מיליון שקל בונוס: הנדיבות התמוהה של השר הנדל כלפי שמאלוב־ברקוביץ’.
רגע לפני סיום כהונתה כיו”ר הרשות השנייה, יזנק שכרה של יוליה שמאלוב־ברקוביץ’ מ–10,000 שקל בחודש לכ–30 אלף שקל בחודש ■ ההפרש המצטבר, בסך כמיליון שקל, ישולם רטרואקטיבית וההעלאה תעוגן בתקנות לטובת היו”ר הבא — אף שהנדל מקדם את סגירת הרשות השנייה.”

עדכון 27.9.21נתי טוקר מדה-מרקר פרסם כאן (כותרת בלבד): “הנדל למד איך להחזיק את התקשורת במקום הרגיש.
שר התקשורת יועז הנדל מבקש לצ’פר את יו”ר הרשות השנייה, יוליה שמאלוב־ברקוביץ’, במיליון שקל – למרות שהוא מתכוון לסיים בקרוב את תפקידה ולסגור את הרשות לצמיתות ■ הצעד הזה מוכיח שהנדל למד איך להפעיל את המנגנון ששולט בתקשורת — ג’ובים וכסף.”

עדכון 29.9.21: עדכון לגבי התלונה שהגיש יואב פרנק כנגד השר יועז הנדל בחשד לתיווך לשוחד, תלונה חמורה שהוגשה נגד שר התקשורת יועז הנדל ליועמ”ש – התלונה הועברה מהיועמ”ש לידי הפרקליטות – כאן.

עדכון 16.11.21רפאלה גויכמן פרסמה כאן ב”דה-מרקר” (כותרת בלבד): “עובדי מועצת הכבלים מוחים על השינויים בשוק השידורים: “אנחנו באי-ודאות”.
העובדים מחרימים פעילויות של המשרד, ובהן השתלמויות ■ המחאה החלה בעקבות חוק שידורים חדש, שמשמעותו סגירת מועצת הכבלים והלוויין והרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.”

https://www.telecomnews.co.il/%D7%A2%D7%93%D7%9F-%D7%91%D7%A8-%D7%98%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%9E%D7%93-%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%AA%D7%99-%D7%9C%D7%9B%D7%9C-%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93-%D7%91%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%A8-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99.html

Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Translate »
גלילה למעלה