לפנינו כתבת יחסי ציבור ממומנת של עו"ד דותן לינדברג על הצלחה בתביעת נזיקין מטעם עובדת מדינה בכירה שחלתה בפסוריאזיס ותקבל מילונים כפיצוי.הטענה היא שהפסוריאזיס הוא בגלל לחץ בעבודה.
מי השופטת המשוגעת שכתבה את פסק הדין הזה? איפה קשר סיבתי בין לח בעבודה לפסוריאזיס? פסוריאזיס זו מחלת עור גנטית, ואף מעסיק לא חייב לשלם פיצויים על הבעיות הגנטיות של העובדים שלו.
טוב יעשה יריב לוין אם יקים וועדה מקצועית לחקר הזיופים וההתחזויות במחלת הפסוריאזיס, שכן זו מחלה גנטית שאי אפשר לקשר אותה לעבודה או למעסיק בשום אופן, וכל שנה נוצרות עשרות אם לא מאות מיליונריות שתובעות ומצליחות. אף גבר לא יזכה בתביעה של פסוריאזיס בגלל לחץ בעבודה.
פסוריאזיס זה גנטי ואין לזה שום קשר ללחץ בעבודה
איך מומחה יכול בכלל לטעון שהפסוריאזיס הוא בגלל לחץ בעבודה, ולא היה מתפרץ אם היתה שוכבת בבית רגל על רגל או מבלה בבתי קפה כל היום? ואולי הלחץ הוא הילדים שמנג'סים? ואולי הבעל מעצבן אותה? ואולי זה החשש מטילים מאיראן? ואיך אפשר למדוד לחץ בעבודה? יש בכלל מדד לזה?
תראו את ביבי איזה לחץ יש עליו? הפרקליטות מציקה לו, השופטים מציקים לו, המפגינים מציקים לו, מציקים גם לאשתו וילדיו נונסטופ… למה אצל ביבי לא מתפתחת פסוריאזיס?
גם לעדנה קרנבל יש לחץ בעבודה, ואין לה פסוריאסיס.
כל מי שתובעת על פסוריאזיס היא מתחזה
שיהיה ברור כל מי שתובעת ל פסוריאזיס בגלל לחץ בעבודה היא מתחזה. קודם פרץ לה הפסוריאזיס ואח"כ העו"ד עזר לה לפברק רקע פיקטיבי של לחץ בעבודה.
לעו"ד הספציפי נהזה, דותן לינברג בכלל יש שלל הצלחות של תביעות פסוריאזיס. איך זה שכל חולות הפסוריאזיס מגיעות אליו? כי יצא לו שם שכל מי שנכנס אליו פסוריאזיס , יוצא ממנו עם תובנות שזה בגלל לחץ בעבודה.
דותן לינדברג: בגלל תלונת שווא בעבודה התפתחה פסוראיזיס
ממש בידור. לינדברג טוען שהלקוחה שלו חטפה תלונת שווא בעבודה שבוררה בנציבות המדינה ועקב זה היא נלחצה, ויצאה לה הפסוריאזיס…. על זה מגיע לה מילוני שקלים כפיצוי.
אם ככה למה המשטרה והפרקליטות לא משלמות מילוני שקלים לכל מי שהם הגישו נגדו אישומי שווא, או עצרו אותו מעצרי שווא? הרי זה אותה דבר. תלונת שווא. התמודדות עם תלונות בעבודה היא חלק מהעבודה, ואי אפשר לראות בזה טריגר למחלת הפסוריאזיס.
אז מה עכשיו נציבות שירות המדינה תבדוק רפואית כל נילון אם יש לו פוטנציאל לפסוריאזיס לפני שמבררים נגדו תלונה, כדי שבירור התלונה לא יבוא כבומרנג בצורת פסק דין לפיצויים של מיליוני שקלים?
לא נתפלא אם יפעת תומר ירושלמי תגיש גם היא תביעת נזיקין על לחץ בעבודה בגלל תלונות שווא, והבדיחה היא שלאחת כמוה יש גם סיכויים טובים לזכות.
לגבר אין שום סיכוי בתביעת פסוריאזיס בגלל לחץ בעבודה (הגשת תלונת שווא)
ושימו לב שהצלחה בתביעה פירושה מילוים של שקלים בפיצויים מהמדינה. ותמיד התובעות הן נשים. למה? כי השופטים מוכנים לפסוק לטובתן כחלק מהאג'נדה של הצמת נשים. גבר שיתבעע על פסיריאזיס יקבל קדחת….
וזו הבעיה ששופטים חושבים שזה בסדר לפתוח את קופת הדינה לנשים המתחזות האלה, כי זה קופת המדינה….. אבל כשחיילים שאמרו להם לצלול בנהר הקישון המזוהם והם קיבלו סרטן, השופטים דחו את כולם… כי הם גברים. אילו בנות היו צוללות בקישון, כל אחת הייתה הופכת מיליונרית לכל החיים. ממש זכיה בפיס.
יש שופטת אחת בתל אביב שידועה בזה, אורלי מור אל. אצלה על כל שטות וכל פלוץ שאישה מפליצה היא קובעת שהיתה רשלנות, ומסדרת לאישה פנסיה של מילונים לכל החיים.
השופטת הזו אורלי מור אל היתה לפני כן פרקליטה שרודפת אחרי סרסורים, ומשדלת זונות להיכנס למעונות לנשים מוכות בעל כורחן. הביטו בה. יש לה מראה של רחוב הירקון.
כתבה באשדוד ניוז פורסם 13/1/2026
פסק דין : מיליוני שקלים לעובדת מדינה בכירה שחלתה בפסוריאזיס עקב לחץ בעבודה
מהתביעה באמצעות עורך דין דותן לינדנברג עולה כי תחילת התפרצות המחלה הייתה לאחר תלונת שווא שהגיש נגדה עובד שכפוף לה לנציבות שירות המדינה. התלונה אמנם נסגרה והעובד הועבר מתפקידו, אך במקביל נאלצה העובדת להתמודד עם עימותים יומיומיים, איומים ולחץ נפשי כבד – לצד המשך ניהול שוטף של אגף מורכב.
פסק דין משמעותי של בית הדין האזורי לעבודה קובע: עובדת מדינה בכירה, שחלתה בפסוריאזיס ובדלקת פרקים פסוריאטית כתוצאה מלחץ נפשי מתמשך בעבודתה, תזכה לפיצוי כולל של מיליוני שקלים – הכולל גמלה חודשית לכל חייה ופיצוי רטרואקטיבי של כחצי מיליון שקלים.
על פי פסק הדין, העובדת, כיום בשנות ה־60 לחייה, הועסקה במשך עשרות שנים במשרד ממשלתי. בתפקידה הבכיר האחרון חלה החמרה דרמטית במצבה הבריאותי, בעקבות רצף אירועים חריגים ולחץ נפשי קיצוני במקום העבודה.
תלונת שווא, איומים ולחץ מתמשך
מהתביעה באמצעות עורך דין דותן לינדנברג עולה כי תחילת התפרצות המחלה הייתה לאחר תלונת שווא שהגיש נגדה עובד שכפוף לה לנציבות שירות המדינה. התלונה אמנם נסגרה והעובד הועבר מתפקידו, אך במקביל נאלצה העובדת להתמודד עם עימותים יומיומיים, איומים ולחץ נפשי כבד – לצד המשך ניהול שוטף של אגף מורכב.
כחצי שנה לאחר מכן, התברר כי עובדת בכירה נוספת הכפופה לה חרגה מסמכויותיה בניהול מכרזים, מה שהוביל לאי־סדרים חמורים ולגירעון תקציבי של עשרות מיליוני שקלים. אף שלא הואשמה אישית, העובדת ננזפה על ידי הממונה עליה בטענה להיעדר פיקוח ובקרה – מה שפגע קשות בתחושת המסוגלות ובשמה הטוב.
החמרה רפואית ואשפוז
בעקבות האירועים, הוטל עליה לערוך בדיקה מקיפה באגף ולתקן את הליקויים. ככל שהעמיקה בבדיקה, נחשפו חריגות נוספות וספקים שלא קיבלו תשלום החלו לפקוד את משרדה ולהטיח בה טענות וצעקות. הלחץ המתמשך הוביל להתפשטות הפסוריאזיס בכל הגוף ולהופעת כאבי פרקים קשים, שבסופם אושפזה בבית חולים ואובחנה כסובלת מדלקת פרקים פסוריאטית.
בשל מצבה הבריאותי, ויתרה העובדת על הגשת מועמדות לתפקיד סגנית מנהל האגף – תפקיד אליו שאפה במשך שנים – ונאלצה לצמצם את היקף משרתה.
מאבק משפטי מול הביטוח הלאומי
לפני כשלוש שנים הגישה העובדת תביעה לביטוח הלאומי להכרה במחלתה כמחלת מקצוע. התביעה נדחתה בטענה כי מדובר במחלה טבעית, ללא אירוע תאונתי וללא קשר סיבתי מובהק לעבודה.
באמצעות בא כוחה, עורך דין דותן לינדנברג, המתמחה בתביעות בגין מחלות מקצוע ותאונות עבודה, הוגש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה בבת ים. במהלך ההליך חזר בו הביטוח הלאומי מעמדתו והכיר בקשר הסיבתי בין הלחץ בעבודה להתפרצות המחלה.
הפיצוי: קצבה לכל החיים והחמרת מצב
ועדה רפואית קבעה תחילה נכות צמיתה בשיעור 28%, וזכאות לגמלה רטרואקטיבית משנת 2018. בעקבות זאת קיבלה העובדת פיצוי רטרואקטיבי של כחצי מיליון שקלים וקצבה חודשית בסך כ־9,500 שקלים לכל ימי חייה.
בהמשך, עם החמרת מצבה הרפואי, הוגשה תביעה להחמרת מצב – שגם היא הוכרה. שיעור הנכות הועלה ל־40%, והקצבה החודשית עודכנה לסך של 14,575 שקלים בחודש, לכל חייה.