Connect with us

Hi, what are you looking for?

בית המשפט

עופר גרוסקופף: חילוט ערבות ליציאה לחו”ל במהלך משפט פלילי כאשר במדינה הזרה הוצא צו עיכוב יציאה שאוסר לצאת משם ולחזור לארץ

אשר אוחיון סנגור פלילי נלחם בכוחות הרשע בבית משפט עליון
אשר אוחיון סנגור פלילי נלחם בכוחות הרשע בבית משפט עליון

מה קורה כאשר נאשם במשפט פלילי (הלבנת הון) מעמיד ערבויות כדי לצאת לחו”ל, ובחו”ל המדינה אליה נסע מוציאים נגדו איסור יציאה לחו”ל משם, כך שהוא לא יחזור לארץ? לנאשם פלוני חילטו את הערבון בטענה שהוא ייזם את צו עיכוב היציאה ברוסיה כדי שיהיה לו תירוץ לא לחזור לישראל.  פלוני היה מיוצג ע”י אשר אוחיון וחן הולנדר.

פלוני מואשם בהלבנת הון של 50 מיליון ש”ח.  לא ברור מדוע אינו מזוהה בשם פרטי ושם משפחה.  הוא נסע לרוסיה ושם חטף איסור יציאה מרוסיה.  היה לו משפט אזרחי שבו הוא הודה בקיום החוב כמיליון ש”ח, ובגלל שלא שילם הוצא נגדו עיכוב יציאה.  סביר להניח שגם את המיליון ש”ח הזה הוא לא יכול לשלם כי כל הכסף שלו מחולט בחילוט זמני בישראל.

אשר אוחיון סנגור פלילי נלחם בכוחות הרשע בבית משפט עליון

אשר אוחיון סנגור פלילי נלחם בכוחות הרשע בבית משפט עליון

 

חן הולנדר סנגור פלילי נלחם נגד תלונות שווא של נשים נצלניות

חן הולנדר סנגור פלילי נלחם נגד תלונות שווא של נשים נצלניות

בכל מקרה הוא לא הגיע לישיבה בישראל והפרקליטות ביקשה לחלט לו את הערבון.  השופט שמואל מלמד על דעת עצמו החליט לחלט גם את הערבון שהפקיד צד ג’ בסך 100,000 ש”ח, למרות שמדינת ישראל בכלל לא ביקשה סעד כזה.

בערעור שהגיע אל השופט עופר גרוסקופף (נכון להיום השופט הכי נורמלי בבית משפט עליון), הוא קבע מייד שהשופט שמואל מלמד טעה בזה שחילט את הערבון של צד ג’, אבל לגבי הערבון של פלוני (הסכום לא מפורט) הוא קבע שלאור חומרת הלבנת ההון העירבון יחולט.

עוד קבע עופר גרוסקופף שנראה לו כי הנאשם עשה קומבינה ברוסיה והזמין בכוונה את הוצאת צו איסור היציאה מרוסיה כדי שיהיה לו תירוץ למה הוא לא מגיע לישראל. מדובר בספקולציה כמובן.

קשה להאמין שאדם יתכנן מיוזמתו שמדינת רוסיה תוציא נגדו עיכוב יציאה מרוסיה, מדינה שבה אם תופרים לך תיק כלשהו אתה עלול לסיים בגולאג.  אין שום פירוט של ההסבר שנתן הנאשם באמצעות באי כוחו אשר אוחיון וחן הולנדר מדוע הוא אינו משלם או אינו יכול לשלם את מיליון השקלים ברוסיה, ולצאת משם.  השופט בלי להסס מטיל את האשמה על הנאשם ואינו מפרט כלום.

והשאלה הנשאלת היא מדוע בית המשפט לא מאפשר לו לנכוח בדיון בזום?  הרי היום בתקופת הקורונה כמעט כל העצורים נעצרים בלי להגיע לבית משפט ורק עורכי הדין שלהם מגיעים לבית המשפט, והם צופים בדיון שלהם על גבי מסך מתוך הכלא.  מה הבעיה לאפשר לנאשם פלוני זה לנכוח בדיון שלו בזום???

את המדינה ייצגה הערפדה יעל שחף:

יעל שחף פרקליטת מדינה ערפדה צמאה לדם חפים מפשע

יעל שחף פרקליטת מדינה ערפדה צמאה לדם חפים מפשע

 

להלן פסק הדין:

 

  בבית המשפט העליון
בש”פ 7180/21

 

לפני: כבוד השופט ע’ גרוסקופף

 

העוררים: 1. פלוני
  2. פלוני

 

  נ  ג  ד

 

המשיבה: מדינת ישראל

 

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בצ”א 25399-02-19 מיום 11.10.2021 שניתנה על ידי כב’ השופט שמואל מלמד

 

תאריך הישיבה: י”ב בכסלו התשפ”ב (16.11.2021)

 

בשם העוררים: עו”ד אשר אוחיון; עו”ד חן הולנדר

 

בשם המשיבה: עו”ד יעל שחף

 

 

החלטה

 

לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב’ השופט שמואל מלמד) בצ”א 25399-02-19 מיום 11.10.2021, במסגרתה הורה על חילוט הערבויות של המערער לפי סעיף 51 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ”ו-1996, וזאת משהעורר 2 נמנע מלהתייצב להמשך משפטו בשנתיים האחרונות.

 

תמציתו של העניין, היא שכנגד העורר 2 מתנהל הליך פלילי בגין עבירות מס ועבירות הלבנת הון בהיקף של כ-50 מיליון ש”ח. במסגרת ההליך, ובמהלך טיעוני ההוכחות, ניתן לעורר 2 אישור לצאת מן הארץ לרוסיה לצורך טיפולים רפואיים של בתו, והוא עשה כן מספר פעמים. בעת ששהה העורר 2 ברוסיה, ביום 26.9.2019, ניתן כנגדו, בהסכמתו, פסק דין בהליך אזרחי, במסגרתו חויב העורר 2 לשלם לתובע סכום של כ-201,000 דולר. העורר 2 שב לארץ, ויצא שוב לרוסיה ביום 23.10.2019 – יציאה ממנה לא שב עד היום. ההסבר הניתן על ידי העורר 2 לכך שאינו חוזר לארץ, וממילא אינו מתייצב להמשך משפטו, הוא צו איסור יציאה מרוסיה, אשר הוצא כנגדו ביום 10.12.2019, בקשר לחוב הפסוק בהליך האזרחי. בקשת המדינה בבית המשפט קמא הייתה לחלט את ערבות צד ג’ בסך של 100,000 ש”ח, אשר הופקדה על ידי העורר 1. בית המשפט קמא נענה לבקשה במלואה, ואף הורה על חילוט הערבויות שהופקדו על ידי העורר 2. מכאן הערר.

 

בפתח הדיון, הודיעו באי-כוח הצדדים כי מוסכם עליהם שההחלטה בעניין חילוט הערבויות שהופקדו על ידי העורר 2 תבוטל, וזאת מהטעם שסעד זה כלל לא התבקש על ידי המשיבה. לאור זאת, רכיב זה של הערר מתקבל. המחלוקת בין הצדדים נותרה ביחס לחילוט ערבות צד ג’ בנסיבות העניין.

 

לאחר ששמעתי את באי-כוח הצדדים, הגעתי למסקנה כי מדובר במקרה מובהק בו קיימת הצדקה לחילוט מלא של ערבויות צד ג’. אין חולק על כך כי העורר 2 לא התייצב לאורך השנתיים האחרונות להמשך משפטו, ובכך הפר את תנאי השחרור שנקבעו בעניינו. ההסבר שנתן העורר 2 לכך, הוא צו איסור יציאה מרוסיה שהוצא נגדו בהליך אזרחי, ואולם בהינתן מכלול הנסיבות, דהיינו: הסכמת העורר 2 למתן פסק הדין האזרחי כנגדו ב- 26.9.2019; היותו לפיכך מודע לקיומו של החוב האזרחי עת יצא מן הארץ ב- 23.10.2019; הימנעותו עד היום מלהסדיר את ענייניו האזרחיים באופן שיאפשר את חזרתו – לא ניתן לראות בצו זה משום הסבר מתקבל על הדעת לכך שהעורר 2 איננו עומד בתנאים שנקבעו עת אושרה יציאתו מן הארץ. ודוק, הנסיבות המתוארות לעיל מעוררות חשד לא קל, לפיו מדובר במניעה שתוכננה מלכתחילה. ואולם, גם אם נניח לטובתו של העורר כי אין זה כך – עדיין, לא מדובר במניעה היכולה להצדיק את הפרת תנאי השחרור.

 

באשר לגובה הסכום שחולט, הרי שהוא עומד בהלימה לחומרת התנהגותו של העורר 2. לעניין זה, אין כל צורך לדון בשאלה האם העורר 1 היה מעורב בהתרחשות, שכן לצורך חילוט הערבות, די בכך שיש במעשה המתואר כדי להגשים את התכלית של הרתעת העורר 2 ואנשים אחרים במצבו מפני התנהלות מעין זו.

 

 

 

לאור האמור, הערר מתקבל בחלקו בהסכמה, במובן זה שחילוט הפיקדונות שהפקיד העורר 2 מבוטל, ונדחה בחלקו, במובן זה שההחלטה בדבר חילוט מלוא הערובה שהפקיד העורר 1 תיוותר על מכונה.

ניתנה היום, ‏י”ג בכסלו התשפ”ב (‏17.11.2021).

 

    ש ו פ ט

 

Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר.

Search Here:

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content

You May Also Like