Connect with us

Hi, what are you looking for?

בית המשפט

פולו אפ על רועי טל וכנרת טל – העו”ס המומחה לפגיעות מיניות בילדים בעצמו אנס את הבנות שלו והפרקליטה רננה לוי סגרה לו את התיק

רועי טל מומחה לפגיעת מיניות בילדים שפגע מינית בילדים שלו
רועי טל מומחה לפגיעת מיניות בילדים שפגע מינית בילדים שלו

לפני שנה אנחנו חשפנו את זהותם של עו”ס רועי טל ואשתו כנרת טל שנעצרו בבאר שבע על מעשי אונס של רועי טל בבת שלו וסיוע לאונס ע”י אשתו כנרת.  הקאצ’ היה שרועי טל היה הגורו של המומחים לפגיעות מיניות בבאר שבע, שהכשיר והרצה בפני אין ספור עובדות סוציאליות איך לזהות גברים שאונסים את הילדים שלהם, ובסוף הסתבר שהוא עצמו התעלל מינית בבת שלו.

רועי טל מומחה לפגיעת מיניות בילדים שפגע מינית בילדים שלו

רועי טל מומחה לפגיעת מיניות בילדים שפגע מינית בילדים שלו

עו”ס רועי טל היה הגורו של מסל”ן – המרכז לנפגעות עבירות מין בבאר שבע, וגם הירצה במגללת ספיר, והחברה הכי טובה שלו היתה הפרקליטה רננה לוי, לסבית אלימה מפרקליטות מחוז דרום שמעמידה לדין גברים ללא ראיות על כל תלונה שמישהי מפליצה שנגעו בה או הציעו לה מין וזה לא בא לה טוב.

וכך הסתבר שכל התיאוריות שאפשר לזהות גברים שפוגעים מינית ע”י כל מיני סימנים קליניים קרסה, כי מי שהירצה על כך בעצמו היה אחד כזה, פדופיל.

ועכשיו אחרי שנה עיתונאית הארץ לשעבר רויטל חובל החליטה לעשות פולו אפ על הפרשה ולנסות להסביר מדוע הפרשה טוייחה ונסגרה בקול ענות חלושה.  כקולגה אנו מאוד מאוכזים מרויטל חובל שלא יודעת לפרגן לעדנה קרנבל שהיתה הראשונה והיחידה שחשפה את השמות.

בתמונה:  מנהלת המרכז שבו עבד והירצה רועי טל וכנרת טל – ליזה ניקולאיצ’וק שנאנסה ע”י 12 קוזקים בערבות סיביר, ונהנתה.

ליזה ניקולאיצ'וק מנהלת מסלן המרכז למתלוננות על מין לא מוצלח ולא רצוני

ליזה ניקולאיצ’וק מנהלת מסלן המרכז למתלוננות על מין לא מוצלח ולא רצוני

תזכורת מי זה רועי טל

הנה התיאור העצמי של רועי טל על הכשרתו ב 2019:  “ד”ר רועי טל מונה לתפקיד ראש בית הספר לעבודה סוציאלית.  ד”ר טל, בן 53, (ב 2022 בן 56) רכש את השכלתו האקדמאית באוניברסיטת בן גוריון ועסק מעל ל-20 שנים בהוראה ובהכשרת עובדים סוציאליים. במשך השנים עסק במחקר, בעבודה טיפולית בשדה ובהכשרת עובדים סוציאליים בתחום הטראומה בכלל, ובפרט בתחום הטראומה המינית.

רועי התעמק בקשר שבין האקדמיה לבין השדה בעבודה סוציאלית. בהקשר זה הדריך במשך השנים עובדים סוציאליים ומטפלים במרכזי חירום לטיפול בילדים שהוצאו מביתם, היה שותף בכיר להקמת מרכז טיפול ילדים נפגעי טראומה מינית באילת, וחקר שיטות התערבות ייחודיות.

“אני מאמין כי בית הספר לעבודה סוציאלית יכול וצריך להיות מקום שמקיים מפגש פורה של אנשי אקדמיה, חוקרים, סטודנטים, בוגרים, אנשי מקצוע בשדה ואנשים בקהילה, בו מצוינות אקדמית, מקצועיות בתיאוריה ובפרקטיקה, אתיקה, והרחבת הגבולות בעולם דינאמי ומשתנה, מאומצים על ידי הסגל והסטודנטים במטרה לפתח עבודה סוציאלית מקצועית ומתחדשת שתביא לשיפור בחייהן של אוכלוסיות פגיעות ומדוכאות, ותושיט יד לאנשים בחברה כשהם זקוקים לה.”

תגובתה של ליזה ניקולאיצ’וק (מסל”ן ב”ש)

שמי ליזה ניקולאיצ’וק, ואני מנכ”לית מסל”ן כעשרים שנה.
אתמול נחשף בתקשורת מקרה נוראי שהרעיד את עולמנו. הכותרות סיפרו על בכיר באקדמיה ומומחה לטראומה מינית שחשוד בפגיעה מינית בביתו. אותו בכיר, לצד אשתו, טיפלו והדריכו כמעט בכל מסגרת מקצועית שעסקה בפגיעות מיניות בדרום, ועד לפני כשנתיים הם עבדו יחד עם מסל”ן כמטפלים וכמדריכים פרילנסרים. כמובן שמרגע שהגיע אלינו המידע הראשוני בנושא, הקשר עימם נותק לחלוטין.
יותר מ-20 שנה בתחום הפגיעות המיניות לימדו אותי שאין פרופיל לנפגעת, ולא פחות מזה – אין פרופיל לפוגע. למרות שהיינו רוצות ורוצים להכניס את כל הפוגעים תחת אותה “משבצת”, אין לנו אפשרות לעשות זאת, וזה מפחיד. אנחנו במסל”ן עושות כל שביכולתנו על מנת לספק לפונות ולפונים שלנו מרחב מוגן להחלמה. אנחנו מביאות את המטפלות והמטפלים הטובים והמקצועיים ביותר בתחום אבל לכאבי העצום, מסתבר שגם אנחנו נפלנו שוגג.
אני לוקחת אחריות, ומזמינה כל נפגעת שהופנתה לטיפול פרטני או קבוצתי אצל החשוד, או טיפול אחר אצלנו במסל”ן, להגיע ולקבל תמיכה ועזרה מאיתנו. אנחנו יודעות איזה שבר עמוק החדשות האלו יצרו אצלכן, כי הן שברו גם אותנו. אנחנו מקוות שזה ברור שכמו שעמדנו לצד הבת מיד, אנחנו נעמוד גם לצדכן.
אני יודעת למה נפגעות שותקות. אני יודעת מה מחיר החשיפה ומה מחיר השתיקה שהן משלמות, ושני המחירים האלה כבדים מנשוא. איזה כוח נפשי צריך כדי לקום ולהגיד – עד כאן! אני לא שותקת יותר. אני מעריצה, מעריכה ותומכת באישה שנפגעה ומודיעה שאנחנו נעמוד לצידה, אני וכל בית מסל”ן.
אני לוקחת צד. צד של בחורה צעירה, חכמה, מוכשרת וכל כך אמיצה, שעומדת זקופה מול כל המדינה, מול האוטוריטה הבלתי פוסקת של ההורים שלה, מול השיפוטיות של החברה, מול המעריצות של אבא שלה ומול הפחד לאבד את כל המשפחה שלה.
אדון ד”ר, לא קיימת תאוריה או דיאגנוזה שיכולה להצדיק את המעשים שלך או להקל על חומרתם, והילדה שלך כבר לא נשלטת על ידך. היא לא לבד – אני מאמינה לה! אנחנו מאמינות לה! ואני לא אעשה שום הנחה לאף פוגע, בין אם הוא דוקטור, פרופסור או נשיא המדינה, בין אם הוא זר ובין אם הוא בן בית, כי יש לנו אחריות כחברה להלחם בתופעה, להוקיע את הפוגעים, ולתמוך בנפגעות ובנפגעים!
אנחנו כואבות גם את התסכול והאכזבה של כל הקולגות, התלמידות והתלמידים, המטופלות והמטופלים. מזמינות אתכם ואתכן לדבר על זה, במעגלי השיח שיזמנו.
אלו ימים קשים לכולנו, אבל יחד ננסה להתגבר ולהחלים.

כתבה של רויטל חובל בהמקום הכי חם בגהנום (הכוס) 11/5/2022

כנרת טל אשתו של המרצה רועי טל מדרום הארץ שנחשד באונס בתו: “אבא סובל מסקס-סומניה”

שנה אחרי שזוג הורים, מטפלים מומחים בפגיעות מיניות, נעצרו בחשד לאונס הבת (האב) ולשיבוש חקירה (האם), נודע למקום כי הפרקליטות החליטה לסגור את התיק מחוסר ראיות. מעדויות שהגיעו לידינו עולה כי בידי הפרקליטות נמצאות שיחות מפלילות שהקליטה הבת עם האם, שאומרת “את צדקת בכל”

רועי טל אביה של ט’ הוא מומחה לפגיעות מיניות. חוקר ומרצה ונערץ. עובד סוציאלי מוכשר וכריזמטי שהפך לגורו של העובדים הסוציאליים בדרום הארץ. אמה של ט’ הלכה בעקבותיו ובעידודו למסלול אקדמי בדרך להכשרתה כמטפלת בעצמה. עבודת הדוקטורט שלה עסקה בנשים שחיות עם תחושת ספק לגבי פגיעה מינית שעברו. הוריה של ט’ אפילו כתבו מאמרים ביחד, בהם אחד שכותרתו: “תמימות עיוורת – ילדות והורות בצל פגיעה מינית”. לצד המאמר, שעסק בהורים לילדים שנוצלו מינית, נכתב מסר מנחם: “זה יכול לקרות לכל אחד”. אלא שכל זה היה מסך עשן. ביתם, כך התברר, היה זירת פשע.

בתמונה:  הפרקליטה הלסבית הכי מסוכנת לגברים בבאר שבע היתה החברה הכי טובה של רועי טל – ולא זיהתה שהוא עצמו פדופיל.  חחח.

רננה לוי לסבית אלימה שרודפת עד חורמה כל גבר בבאר שבע

רננה לוי לסבית אלימה שרודפת עד חורמה כל גבר בבאר שבע

כשהמשטרה פנתה אל ט’ למתן עדות נגד אביה רועי טל בשנה שעברה, היא היתה בת 27. היא תיארה מסכת של התעללות, מניפולציות וגזלייטינג שחוותה במשך כל חייה. התקפי זעם מצד האב לרוב הסתיימו בטיוח וטשטוש המציאות מצד האם.

ט’ נקלעה מאז ילדותה לסחרור הרסני בין תקיפות מיניות למשברים נפשיים. כשמצבה הנפשי הפך חמור במיוחד, היא נרשמה מרצונה לתוכנית טיפולים. הוריה רועי וכנרת טל חששו כי המטפלים ידעו שהיא בתם, ואמה שכנעה אותה לא להתאשפז. נראה כי ההגנה על שמם קדמה להגנה על נפש הבת.

ט’ כלל לא חשבה להתלונן, כי היתה בעצמה במלחמת הישרדות. כשסיפרה על מעשי אביה במהלך טיפול. היתה זו המטפלת שחשה חובה חוקית לדווח לרשויות הרווחה. ט’ היא הבכורה בין שלוש אחיות. אחותה הצעירה עדיין קטינה ונמצאת בחזקת הוריה. הפרשה נחשפה בצורה חלקית ביותר באפריל 2021. למרות הדיווחים הדלים והטכניים, התברר עד מהרה כי האב נעצר בחשד לאונס של בתו הבכורה, ט’, וכי האם נעצרה בחשד לשיבוש חקירה.

הפרשה עוררה סערה בשל האירוניה המחרידה. העצורים בחשד לאונס ושיבוש חקירה הם שני מטפלים מומחים לפגיעות מיניות, שהכשירו את רוב המטפלים בדרום הארץ. בשנה החולפת נראה כי העניין התקשורתי דעך, ועמו גם העניין של הפרקליטות, שהחליטה לאחרונה על סגירת התיק מחוסר ראיות. אולם, עדויות והקלטות שהגיעו לידי “המקום הכי חם” מלמדות כי בידי הפרקליטות נמצא מה שמכונה בעולם המשפט “ראיית זהב”: שיחות מפלילות שהקליטה ט’ עם אמה.

דרך לגייס אמפתיה

קשה למצוא טיפול נפשי בדרום ישראל בלי להיתקל בתלמידים או חסידים של זוג המרצים. האב טיפח קריירה אקדמית מצליחה בתחומי עבודה סוציאלית וסוציולוגיה. לצד ההוראה, הוא גם עבד במרכז טיפולי לנפגעות תקיפה מינית בנגב וחינך דור של מטפלים. ב-2013 הוא הצטרף למסל”ן, המרכז הגדול ביותר בנגב לטיפול בנפגעות תקיפה מינית. מנכ”לית הארגון, ליזה ניקולאיצ’וק, נרתעה תחילה. צוות הקליניקה אויש באופן כמעט בלעדי בנשים, והיא דחתה את פנייתו.

האב לא הרפה. הוא פנה שוב לניקולאיצ’וק והציע לה להיפגש איתו ועם אשתו. הוא סיפר שהיא מורה לפסיכולוגיה בתיכון, עובדת סוציאלית בהכשרתה, שבעצמה נפגעה מינית בילדותה, והחלום שלה הוא להתמחות בפגיעות מיניות. הקליניקה היתה אז במצוקת כוח האדם, והתזמון של בני הזוג היה מושלם. משם נסללה הדרך להנחיית קבוצה טיפולית של נפגעות גילוי עריות. הוא הפך לגבר הראשון שהנחה קבוצות טיפוליות במסל”ן, והם הפכו לזוג הראשון שעבד במקום. עבודתם ביחד, והיותם הורים לשלוש בנות, שיוותה להם מעמד מיוחד.

בהדרגה עבר הזוג להנחות קורס של מטפלים ומטפלות לפגיעות מיניות. במקביל, הם פתחו קליניקה פרטית משלהם והפכו למרצים מבוקשים בתחום. תוך שמונה שנים שמו כבר הלך לפניו והוא טיפס למעמד של גורו, מטפל חריג בעולם של נשים, נפגעות ומטפלות. אחד מסימני השאלה שעלו, נגע למה שנחשד כיום כאליבי נוח. בני הזוג סיפרו לקולגות ששלוש בנותיהן מתמודדות נפש. “הם הסבירו שזה תורשתי, שיש להן מצבי רוח, דיכאון וכן הלאה. זו הייתה הדרך שלהם לגייס אמפתיה”, סיפרה קולגה.

ט”, כיום בת 28, נתפסה מהצד כבת שמצבה טוב מזה של אחיותיה. הבת הקטנה ניסתה להתאבד כשהייתה בת 13 ואושפזה בבית חולים פסיכיאטרי. הבת האמצעית סבלה מדיכאון עמוק, כבר בכיתה ו’, ונשרה מהלימודים בכיתה י’. לעומת שתי אחיותיה, ט’ נתפסה במשך שנים כבריאה בנפשה. היא סיימה בגרות, התגייסה לצבא ופנתה ללימודי תולדות האמנות באוניברסיטה. אפילו ט’ חשבה שהכל במשפחתה בסדר.

הסדק הראשון נפער ב-2019. אחרי שסיימה מערכת יחסים, החליטה ט’ לראשונה בחייה לפנות לטיפול. גם אז הוריה לא אהבו את ההחלטה, והפגינו אדישות למצבה הדכאוני. גם המטפלת שבחרה, לשעבר עובדת במסל”ן, לא מצאה חן בעיניהם. הם היו מוטרדים מכך שתדבר עליהם, בייחוד עם מטפלת מאזור הדרום. כשהגיעה לבסוף לטיפול המיוחל, נפרץ הסכר.

אבל זה לא קרה מיד. מעדויות שהגיעו למשטרה עולה שרק כשנה לתוך הטיפול התחילה ט’ לדבר על משפחתה ועל האלימות שהשתלטה על כל הבית. היא סיפרה כיצד האב היה מקטין ומשפיל אותה ואת אמה, צועק ומקלל “מטומטמת” או “בהמה”. אט אט היא שחזרה גם את התקפי הזעם התכופים של אביה. אלה היו לעתים מגיעים לשיאם בשבירת חפצים בבית.

היא תיארה אווירה של טרור, אווירה שבה הכל נפיץ, שכל רגע הבית יכול לעלות בלהבות, שכל דבר קטן עשוי להוביל לזעם עצום ולכעס נוראי. בד בבד, מצבה הנפשי הלך והידרדר.

“אבא הלך לפוליגרף”

המטפלת אבחנה תסמינים של פוסט-טראומה מורכבת, המאפיינים נפגעות פגיעה מינית בילדות. ט’ סיפרה על כך לאמה, וזו נלחצה מהגילוי. כשהמטפלת של ט’ הציעה להזמין את אמה למפגש, האם סירבה. גם אז ט’ לא חשדה. הוריה היו מושא לגאווה בעיניה, ובעיני הסביבה.

בהדרגה היא החלה להיזכר בפגיעות המיניות שעברה מצד אביה. הזכרונות של אביה ישן איתה בחדרה ופוגע בה מינית – כשהיתה בת 5, זמן קצר אחרי לידת אחותה – החלו לצוף אל פני השטח. כשהיא נסערת מהגילויים שהפכו את חייה בבת אחת, היא לא ידעה למי לפנות. העולם הטיפולי סביבה היה מגרש המשחקים של הוריה. בכל זאת היא אזרה כוחות ופנתה לער”ן ולאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית. היא לא פירטה. היא לא מסרה שמות – ועדיין המתנדבות עלו על זהותה בקלות.

המידע הרגיש דלף כל כך מהר והגיע אל הוריה בתוך ימים. אמה התקשרה אליה ואמרה לה על שמועה שנפוצה, שלפיה היא מספרת שאביה פגע בה מינית. ט’ עוד לא הספיקה לעכל את הטראומה, והכל יצא מכלל שליטה. מאותו רגע, הקשר בינה לבין אביה נותק. התגובה של אמה, תיארה ט’ במשטרה, נעה בין לעג לחוסר אמון.

ט’ סיפרה כי רק בהמשך החליטה להקליט את אמה. היא הסבירה לשוטרים שבסוף כל מפגש איתה, התקשתה להבין את דבריה המעורפלים של אמה. היא לא ידעה לקרוא לזה גזלייטינג, אבל הרגישה שהקלטה תעזור לה לשחזר את השיחות. באחת ההקלטות שסיפקה למשטרה, נשמעת האם מספקת לה את מה שתשמש לימים ראיית הזהב בתיק החקירה.

“אבא מבין שהוא עשה את זה”, נשמעת האם אומרת בהקלטה ומתוודה שהיא מאמינה לה. בין אמפתיה להתייפחות שנראית לעתים מעושה, האם מוסיפה: “אבא אמר לי ‘אני מבין שזה קרה. יש לי זיכרון-חלום שאני יושב על המיטה של ש’ (אחת האחיות, ר”ח). אני לא זוכר שפגעתי בה. אני לא יודע מה עשיתי לה, אבל אני מבין שזה קרה וזה נורא ואיום'”. בהמשך השיחה המוקלטת האם אפילו הודתה: “הנורא מכל קרה לי. את צדקת בכל. אני טעיתי בכל. אני יודעת שנפגעת מאבא. אני רוצה להתנצל בפניך ובפני המטפלת שהשמצתי אותה. היא עשתה איתך עבודה מדהימה”.

אלא שההכרה מצד האם רק הובילה לטיוח ולגזלייטינג חדשים ויצירתיים. בשני המפגשים ביניהן, נשמעת האם מסבירה לבתה כי אביה אינו אחראי למעשיו. למעשה, לדבריה, הוא סובל מסקס-סומניה, הפרעת שינה נדירה שגורמת לו לקיים מגע מיני תוך כדי שינה. “מסתבר שלאבא יש מלא סימפטומים של ההפרעה הזאת, שאף פעם לא קישרנו. זה כל הדברים שהיינו צוחקים עליהם בבית. אני מתה שזו תהיה תשובה”, אמרה האם והדגישה לכל אורך השיחה ש”הדבר החשוב הוא, שזה נכון, ושאני מאמינה לך. זה קרה לך”.

כשט’ מעמתת אותה עם הנורה האדומה שסוף סוף נדלקה לה, על כך ששלוש האחיות חולות וששלושתן מרגישות שאסור להן לדבר על הבית, האם אישרה בשיחה המוקלטת שהאלימות של האב וההתנהלות ההורית היא סוד. באותו יום שלחה האם לט’ מאמרים על סקס-סומניה. כעבור כמה ימים כתבה לה האם ש”אבא הלך לבדיקת פוליגרף. הוא הלך בגלל שרצה שאת תדעי. שתאמיני לו. אני חושבת שרצה שגם אני אראה את התוצאה”, הוסיפה האם ופירטה על הליך הבדיקה ומהימנותה. “הוא הראה לי את תוצאות הבדיקה שנשלחו גם אלי – בכל השאלות הוא נמצא דובר אמת”. האם הביעה אשמה והבטיחה כי החליטו במשותף שינעלו “את הדלת בחדר השינה כשאבא ישן”. בכל זאת, הסבירה, ברצונה לנקוט באמצעי זהירות.

חיוך ומבט של הנאה

גם בשלב הזה ט’ כלל לא חשבה ללכת למשטרה. היא מעולם לא חשבה להתלונן. המטפלת שלה היא זו שהקדימה אותה. ההודאות המתועדות של האם, שמודה במעשים בשם האב, והאבחון של האב כסובל מסקס-סומניה הגיעו לאוזני המטפלת. לאחר התייעצות, הובהר לה כי החוק מחייב אותה לדווח לשירותי הרווחה כשיש קטינה בסיכון. החשש היה שאחותה הקטינה של ט’ בסכנה, ועלולה להיפגע גם היא. שירותי הרווחה הם שהזעיקו את המשטרה, וזו פתחה בחקירה עצמאית לפני 13 חודשים.

המעמד החריג שצברו בני הזוג באזור דרום לא עזר לחוקרים. כאשר שירותי הרווחה ביקשו לחקור את האחות הקטינה, הם לא מצאו אף חוקר ילדים שאינו מכיר את בני הזוג ויכול לטפל במקרה. כך, חלפו יותר משישה שבועות בין המפגשים המתועדים עם האם לבין המעצר של ההורים. אלה ימים ארוכים, שבהמהלכם ההורים שידרו עסקים כרגיל.

לפי עדות שהגיעה ל”מקום”, האב כנראה הבין כי הסיפור עלול לצאת החוצה, ולכן הכשיר את הקרקע בדרכו הייחודית. הוא המשיך לטפל כאילו אין בעיה, ובמהלך שיחה עם אחת המטופלות שלו הוא חלק כי בתו במשבר. הוא טען שהיא מפיצה עליו שמועות, ושהוא חושש שיאשפזו אותה. יומיים אחרי שאחת מבנותיו זומנה להעיד במשטרה, האב ניסה להתאבד. קודם לכן הוא הוא השאיר הודעה, כך שהמשטרה הצליחה לאתר אותו בזמן. רק כעבור יומיים נוספים, ההורים נעצרו. האב נעצר למשך 15 יום. האם, שנעצרה בחשד לשיבוש הליכי חקירה ואי דיווח, שוחררה למחרת למעצר בית.

בתמונה:  אחד התלמידים של רועי טל, יקיר אליהו וקנין – רכז מיניות בעבודה במסל”ן

יקיר אליהו וקנין רכז מיניות במסלן מרכז נפגעות עבירות מין

יקיר אליהו וקנין רכז מיניות במסלן מרכז נפגעות עבירות מין

גם הפרקליטות לא ידעה איך להתמודד עם המקרה. שלוש שנים קודם לכן, פרקליטי מחוז דרום עברו השתלמות מיוחדת אצל בני הזוג בנושא תקיפות מיניות. “הם ידעו על מה הפרקליטות והפרקליטות חולמים בלילה”, סיפר ל”המקום” מקור הבקיא בפרטים. הפרקליטה היחידה שלא השתתפה בהכשרה, אליזבט ברנר, היא זו שנבחרה ללוות את התיק.

לצד רעידת האדמה שהתחוללה, במשטרה החלו להצטבר יותר ויותר עדויות מפלילות על התנהלותו של האב. החל ממידע על התנהלות מטרידה מול סטודנטיות ועד לעדויות על טיפולים שעברו בני המשפחה, ביחד ולחוד, שדיווחו על דינמיקה משפחתית מטרידה. בשנה שעברה פורסם ב”המקום” שהאב המרצה נתן לסטודנטיות וסטודנטים שלו במבוא לסוציולוגיה משימה לצייר זין, באופן שלא נראה רלוונטי לתכנית הלימודים. על פי עדויות אחרות, בהרצאות שלו נהג לומר משפטים כמו “כל אחד יכול לפגוע, גם אני יכול להיות פוגע מינית בילדים שלי”.

מ’ סיפרה ל”המקום” כיצד האם נהגה בה בחוסר רגישות, כשהתראיינה לעבודת הדוקטורט שלה בסוף 2016. “סיפרתי לה על המקרה עצמו, על הפגיעה המינית שעברתי ואמרתי לה שאני לא מסוגלת לשמוע את הצליל של בקבוק יין נפתח כי זה מזכיר לי את הטראומה”. לדבריה, רגע אחרי היא חזרה על הצליל הטראומטי “עם חיוך ומבט של הנאה”.

סיבוב על ההקלטות 

מעדויות אחרות שהגיעו למשטרה, עולה שהמשפחה פנתה בשנים האחרונות לטיפול משפחתי בעקבות גילויי אלימות מצד האב שטושטשו ונורמלו לאורך השנים, וכי את הבית אפפה תרבות של שתיקה והשתקה. מטפלת שטיפלה בעבר באחת האחיות העידה במשטרה כי מצבן הנפשי והלא תפקודי של שלוש האחיות הדליק אצלה מיד נורה אדומה וחשדה היה שהיא עברה פגיעה כלשהי בביתה. היה לה ברור שהיא מסתירה סוד מאד גדול וכי לא מדובר בגנטיקה אלא פתולוגיה משפחתית. היא שיתפה את האם בחשדותיה, שהגיבה מצדה בכעס והתנגדות.

גם קור הרוח שהפגין האב בעימות עם בתו הטריד את חוקרות המשטרה. כל שכן ההסבר היצירתי שסיפק להודאת האם בהקלטה. כשט’ התעמתה מולו באומץ רב, הטיחה בו שאנס אותה ושפגע בה, וביקשה שייקח אחריות, גרסתו היתה שבתו ממציאה ומעורערת בנפשה. באשר להקלטת האם, הסבירו בני הזוג, שהכל היה הצגה. הם התעקשו כי זו תובנה שלמדו כמטפלים. לטענתם, הם ידעו שהדבר הכי גרוע להגיד לנפגעת שהיא מדמיינת. “הם הצליחו לעשות סיבוב על ההקלטות”, סיפרה ל”מקום” אישה שמעורה בפרטי המקרה.

גם לעולם העבודה הסוציאלית, כך נראה, הרבה יותר נוח לראות את התיק נסגר. טרם נעשה חשבון נפש אמיתי ובטח לא בדק בית. הרי גם עליהם מוטל לבחון את נורות האזהרה שבהקו באדום. “הערצה של בן אדם במיוחד בתחום הטיפולי הופכת אותנו לעיוורים”, התוודתה אחת מהקולגות שלו. בדיעבד, היו אנשי טיפול שהכירו אותם שאצלם דווקא כן עלו סימני שאלה. כשהפרשה התפוצצה, הם לא נפלו מהכסא. היו להם תחושות בטן לא נוחות מהזוג. ובכל זאת הזוג עבר מתחת לרדאר.

בחלוף שנה מאז המעצר הדרמטי והכותרות המפוצצות, הפרשה נעלמה כלא היתה. ט’ מבודדת ממשפחתה ומנסה להשתקם. הוריה אמנם נעלמו מהתודעה, אך הם ממשיכים לגור ביישוב המבוסס ביחד עם בתם הקטנה. בינתיים, ככל הידוע, רשיונם של בני הזוג עדיין בתוקף. הוא הושעה מהוראה והיא עדיין מלמדת, קולגות רבים של השניים עדיין משפשפים את העיניים. הגם שכשאנשי טיפול הם מתעקשים שהם מאמינים לט’, מי שמכיר אותו עדיין מקווה שהסיפור כולו יתברר כלא נכון. מומחיותם כמטפלים עזרה להם להתל בפרקליטים ולשכנע אותם כי הם מחזיקים בסך הכל בהקלטה של מחזה, ולא בראיית זהב אחת שיכולה להרשיע זוג הורים שעוד אחראים ומגדלים בביתם ילדה קטנה.

ההורים סירבו להגיב לדברים.

בפרקליטות סירבו להתייחס לדברים וכך גם מהמוסדות האקדמיים שבהם מלמדים ההורים.

https://www.ha-makom.co.il/post-revital-child-abuse/

 

Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe

You May Also Like

Translate »