בעתירה להדחת איתמר בן גביר ופיטוריו דרך בית משפט, הוגשה בקשה לשופטת דפנה ברק ארז שתפסול עצמה עקב אירוע בבית כנסת שבו היא ובעלה התפללו. בעלה הבחין בר וסרלאוף, וצרח כמו מג'נון שהוא מסרב להתפלל עם "השר של בן גביר". הוא שוחח עם אשתו, השופטת, ונטען שהיא שכנעה אותו לחזור לשבת ולהמשיך להתפלל. דפנה ברק ארז "סברה" שאין זה מצדיק את פסילת הכוס שלה.
מה חיפשה דפנה ברק ארז בבית כנסת? להעלות באוב את רחב הזונה?
מה שמפליא בסיפור זה שאחת שכל מה שמעניין אותה בתנ"ך, זה סיפורי רחב הזונה, בכלל הולכת לבית כנסת. הרי מה שמסקרן אותה זה האם המרגלים בני ישראל ניצלו את רחב הזונה ושכבו איתה בלי לשלם לה? האם המרגלים החפיצו את רחב הזונה וא מגיע לה 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק? כיצד זה שרחב הזונה לא פיתחה PTSD אחרי שהמרגלים שכבו על יצועה? למה רחב הזונה לא קיבלה לפחות שתי וילות ביריחו בתמורה לשירותי המין וההסתרה שהציעה?
הרי לפי פרשנות פמיניסטית אפשר להחיל את "חזקת השיתוף", גם על משגל חד פעמי, ודי בכך כדי להכיר בה כידועה בציבור של המרגלים. אפשר גם לפרש שכל אחד מהמרגלים הבטיח לה כתובה קונסטרוקטיבית, ולסדר לה 800,000 ש"ח על כתובה קונסטרוקטיבית.
להזכירכם, היתה זו דפנה ברק ארז שכתבה פסק דין המהלל את הכתובה כחוזה מחייב, על מנת לפצות נשים בגין פתיחת הווגינה באופן אקסקלוסיבי.
מכיון שרחב הזונה היתה כנענית, הרי שמעמדה הוא כשל אישה מוחלשת, כמו האוקראינות והמולדביות שעשו חייל בבתי הזונות של התחנה המרכזית. על כן השאלה הראשונה שמציקה לדפנה ברק ארז היא למה המרגלים לא חיפשו את הסרסור של רחב ולא העמידו אותו לדין, כאשר כבשו את הארץ? מדובר במחדל חקירה צורם במיוחד!!!! איפה הסרסור? הרי לא ייתכן שרחב הזונה זנתה עם כנענים בלי סרסור גבר שאפשר להאשים אותו שהוא דרדר אותה לזנות…..
מבחינתה של דפנה ברק ארז, התמורה שקיבלה רחב עבור השירות שהעניקה, החבאת המרגלים מתחת לקש, היא שחסו על חייה, וחיי בני משפחתה (אמרו לה לתלות חוט שני לשם זיהוי), איננה מספיקה.
אם רחב היתה מגישה ערעור לדפנה ברק ארז על התמורה, היא היתה מקבלת את הערעור, ופוסקת לרחב לפחות 50% מהרכוש של כל בני ישראל שהיא הייטיבה עימם, ואפשרה להם לכבוש את הארץ. ומה עם שווי הקש? לא מגיע לרחב הזונה פיצוי על השימוש בקש? לא צריך למנות שמאי לשום את דמי השימוש בקש ושוויו?
אז האם זו הסיבה שדפנה ברק ארז הגיע לבית הכנסת של וסרלאוף…..לשאוב רעיונות ואיספרציה מסיפור רחב הזונה כיצד להעצים את מעמד הנשים בישראל? וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחוֹ וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית אִשָּׁה זוֹנָה וּשְׁמָהּ רָחָב וַיִּשְׁכְּבוּ שָׁמָּה.
בואו… לטס בי ריל. בסופו של דבר רחב רחב לא רק זונה שזנתה עם ליסטים כנענים, בלי סרסור. אלא היא גם אחת שבגדה בעמה הכנעני.
וזו בדיוק דפנה ברק ארז. זונה ובוגדת. גם זונה וגם אחת שבגדה בעמה. אחת שמוכנה למכור את בני עמה היהודים למען הליסטים הנוחבות, החמאסניקים, הפלסטינים, ואפילו אם היה בא לה אייטולה, היתה פותחת גם לו את שערי בית ה…. אתם יודעים מה.
הנה הבן של דפנה ברק ארז. פטריארך קטן וסוטה מין. הייתם מאמינים שאחת כמוה נחדרה בכוס לצורך המלטת פטריארך?????
בתמונה: איזה בטטה דפנוש ואיזה גבר פטריארכלי אפי…. היא רחב הזונה, והוא אלפא מייל. היא מריחה את הפרומונים ממבושיו, ומתחרמנת. לתנוחה האהובה עליה במיטה לפינוק פטריארכים קוראים "דה קתרין מקינון פוזישן".
נזכיר שבטלפונים של אפי נוה הוא הדגיש אין ספור פעמים לאיילת שקד כמה אפי מתעב את דפנה… סליחה. את רחב.
בתמונה אורני פטרושקה, אחד העותרים נגד בן גביר, שמגייס מיליונים בארה"ב כדי להכפיש את ביבי ולהאדיר את האחיות לנשק.
בתמונה: גדעון אביטל אפשטיין לוחם כיפור 73 שונא את בן גביר. הוא, אשתו ענת ועוד מפגינה בשם גבי קווה היו משתתפים פעילים בשיבושי תנועה. ב 9/10/2023 הוא, אשתו וגבי קווה יצאו לקריה עם עוד מפגינים למחות נגד ביבי, שיומיים לפני כן ביבי ביצע את טבח ה 7 באוקטובר. באותו אירוע רפ"ק מאיר סוויסה הפיל אותו לרצפה והוא רץ למיון כדי שיהיה לו תיעוד רפואי של ,האלימות".
להלן החלטת דפנה ברק ארז המסרבת לפסול את הכוס הרקוב שלה
| בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק |
בג"ץ 9037-08-24
בג"ץ 37361-08-24
בג"ץ 46277-09-24
בג"ץ 52917-09-24
| לפני: | כבוד השופטת דפנה ברק-ארז
|
|
| העותר בבג"ץ 9037-08-24: |
גלעד הכהן
|
|
| העותרים
בבג"ץ 37361-08-24: |
1. מיכל הדס ו-34 אח'
|
|
| העותרים
בבג"ץ 46277-09-24: |
1. אורני פטרושקה ו-5 אח'
|
|
| העותרים
בבג"ץ 52917-09-24: |
1. גדעון אביטל-אפשטיין ו-47 אח' |
|
|
נגד
|
||
| המשיבים בבג"ץ 9037-08-24, בבג"ץ 46277-09-24 ובבג"ץ 52917-09-24: |
1. ראש הממשלה 2. השר לביטחון לאומי 3. היועצת המשפטית לממשלה |
|
| המשיבים
בבג"ץ 37361-08-24: |
1. ראש הממשלה 2. ממשלת ישראל 3. השר לביטחון לאומי 4. היועצת המשפטית לממשלה
|
|
| המבקשת להצטרף כ"ידיד בית משפט": |
האגודה לזכויות האזרח בישראל |
|
| בקשה מיום 8.1.2026 לפסלות שופט מטעם המשיב 2 בבג"ץ 9037-08-24 |
||
| בשם המשיב 2
בבג"ץ 9037-08-24: |
עו"ד דוד פטר
|
|
| החלטה
|
- בפני בקשה לפסילתי מלשבת בהרכב הדן בהליך הנוכחי, לפי סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט).
- ההליך הנוכחי עוסק בארבע עתירות שהוגשו בחודשים אוגוסט-ספטמבר 2024, המכוונות נגד המשך כהונתו של ח"כ איתמר בן גביר, הוא המשיב 2 בבג"ץ 9037-08-24, כשר לביטחון לאומי.
- בקשת הפסלות, שהוגשה מטעם השר לביטחון לאומי, נסבה על אירוע שלפי הנטען התרחש בראש השנה האחרון (שחל ביום 23.9.2025) בבית הכנסת "היכל משה" בתל אביב-יפו, בעת שהשתתפתי בתפילת החג יחד עם בני משפחתי כמדי שנה בשנה. בבקשה נטען כי בשעת התפילה בן זוגי הבחין בח"כ יצחק וסרלאוף – שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי שהתפלל במקום – ואמר: "זה השר של בן גביר", ולאחר מכן קם ממקומו ויצא. על רקע זה, כך נטען, הסובבים הבינו כי הוא מסרב להתפלל לצדו של השר וסרלאוף. עוד נטען כי לאחר שבן זוגי שוחח עמי הוא שב למקומו.
- בבקשה נטען כי יש בדברים האמורים כדי לייחס לי, באופן אישי, חשש ממשי למשוא פנים כלפי השר לביטחון לאומי. עוד נטען כי בנסיבות העניין קמה אף עילת פסלות בשל עניין אישי ממשי של בן משפחה ("במישור הפוליטי-אידאולוגי"), וכן כי קיים צורך מיוחד בהסרת חשש למראית פני הצדק.
- הונחה בפני גם תגובתם של העותרים בבג"ץ 9037-08-24 ובבג"ץ 37361-08-24 שצורפו לבקשה. בתגובה נטען, בין השאר, כי הבקשה לא הוגשה מיד כשנודעה עילת הפסלות הנטענת. התגובות מטעם בא-כוחו של ראש הממשלה ומטעם באת-כוחה של היועצת המשפטית לממשלה, שגם כן צורפו לבקשה, לא התייחסו לגוף הדברים.
- לאחר שעיינתי בבקשת הפסלות הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, ללא צורך בתגובות נוספות (ראו גם: ע"פ 2440/09 כהן נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (26.4.2009); ע"א 6478/17 ס.ב ניהול מקרקעין בע"מ נ' תינהב חברה לבניה ופיתוח (1990) בע"מ, פסקה 4 (24.9.2017); דנג"ץ 54128-11-25 משמר הדמוקרטיה הישראלית נ' שר המשפטים, פסקה 7 (27.11.2025). כן ראו: יגאל מרזל דיני פסלות שופט 320 (2006)).
- תחילה יצוין כי בקשת הפסלות הוגשה בשיהוי ניכר. היא נסבה על אירוע שהתרחש לכאורה ביום 23.9.2025, ואשר פרסום תקשורתי בעניינו הוצג עוד בתחילת חודש אוקטובר 2025. באותה עת העתירות כבר היו בטיפולי. לא זו אף זו, מועדו הנוכחי של הדיון בעתירות בהרכב הנוכחי נקבע עוד בחודש נובמבר 2025. דא עקא, בקשת הפסלות הוגשה רק ביום 8.1.2026, שבוע ימים טרם הדיון הקבוע ליום 15.1.2026. להתנהלות זו לא ניתן הסבר מניח את הדעת, ולאמיתו של דבר – לא ניתן הסבר כלל ועיקר. כידוע, "טענת פסלות אינה בבחינת 'נשק סודי' שניתן לשמור לעת מצוא… אין מקום להמתין עם העלאת טענות כאמור עד למועד דיוני נוח עבור בעל הדין" (ראו: ע"א 1340/24 אס. בי. איי. די פתרונות יוזמה והשקעות בע"מ נ' אינטוויז'ן ניהול בע"מ, פסקה 7 (3.4.2024)).
- לגוף הדברים, הטענות שהועלו בבקשה אינן מקימות, אף לא בדוחק, עילת פסלות כלשהי.
- אין בכוונתי לדון במסגרת זו בטענות שלהן ניתנה התייחסות בתגובת דוברות הרשות השופטת עוד ביום 5.10.2025. כל שהיה ידוע לי בזמן אמת נמסר בתגובה האמורה. אוסיף, בבחינת אמירת המובן מאליו, כי אין בידיעתי האישית דבר בנוגע להתרחשות הנטענת בעזרת הגברים בבית הכנסת, שבה לא נכחתי בעצמי. למעשה, עד לפרסום התקשורתי מיום 5.10.2025 כלל לא הייתי ערה לקיומה של בעיה כנטען. חשוב לחזור ולציין, כפי שצוין אף בתגובה, כי בתום שיחתנו הקצרה בני משפחתי ואני שבנו למקומות ישיבתנו המקוריים והשתתפנו בתפילה עד לסופה.
- לא למותר להוסיף, כי הפרסום התקשורתי נעשה לראשונה ביום 5.10.2025, יומיים לאחר יום כיפור וכעשרה ימים לאחר היום הראשון של ראש השנה, מועד ההתרחשות הנטענת. בתקופה שבין מועד האירוע הנטען לבין מועד הפרסום לגביו, בהמשכה של תקופת החגים חזרתי, יחד עם משפחתי, להתפלל בבית הכנסת פעמיים נוספות, גם בערב יום כיפור וגם ביום כיפור, מבלי שבחרנו להדיר את רגלינו מן המקום, בהתאם לכוונות שיוחסו.
- מכל מקום, גם אם יינתן מלוא המשקל לתיאור העובדתי שהובא בבקשה ובתצהיר שצורף לה – וכאמור אינני סבורה שיש לעשות כן – לא מתעורר חשש ממשי למשוא פנים מצדי או עניין אישי של בן זוגי בהליך. רחוק מכך. אף לא מתעורר כהוא זה חשש לפגיעה במראית פני הצדק.
- לאמיתו של דבר, הבקשה לא כללה תשתית משפטית של ממש לביסוסה של טענות הפסלות בהתאם לאמות המידה הנוהגות בפסיקתו של בית משפט זה. לגוף הדברים, בפסיקה הובהר באופן חד משמעי, בהחלטה שעסקה באופן ספציפי בהתבטאות של בן זוגה של שופטת, כך: "אפילו אניח כי קרוב משפחה מדרגה ראשונה של שופט הוא בעל זיהוי פוליטי, הדבר אינו יוצר, מניה וביה, עניין אישי ממשי של אותו קרוב בכל הליך הנוגע לעמדה פוליטית זו, או בכל בעל דין המחזיק בעמדה הנוגעת לסוגיות שבמחלוקת" (ע"א 3795/23 נהוראי נ' בני דוד מכינה ישיבתית, פסקה 10 (7.6.2023) (להלן: עניין נהוראי)). הדברים יפים גם לענייננו. האמירה המיוחסת לבן זוגי או התנהגותו הנטענת אינם מייצרים לו "ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו", כמובנם של הדברים בסעיף 77א(א1)(2) לחוק בתי המשפט, דהיינו: באופן המקים חשש ממשי למשוא פנים (ראו: עניין נהוראי, בפסקה 9). הבקשה אף לא מבהירה מהו אותו עניין "במישור הפוליטי-אידאולוגי", וכיצד הדבר עומד בסטנדרט החל על פסלות שופט. מדובר אפוא בקשר מרוחק של "שני בשלישי".
- כאמור, הטענות נסבות על התייחסות לכאורה של בן זוגי לשר וסרלאוף, ללא כל קשר – ישיר או עקיף, קרוב או רחוק – לסוגיות המתבררות במסגרת ההליך דנן בעניינו של השר לביטחון לאומי. משכך, אין בטענות שהועלו בבקשה כדי ללמד על כך שניתן לייחס לי דעה כלשהי, ולא כל שכן כי דעתי "ננעלה" בנושא העומד לדיון בעתירות (ראו והשוו: בג"ץ 5658/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת, פסקה 7 (4.9.2023)).
- בשולי הדברים יוער כי בקשת הפסלות גובתה בתצהיר של השר וסרלאוף שנסמך בחלקו גם על הנחות ועדויות שמיעה, תוך שימוש בביטויים "ניתן להניח" ו"דברים שנמסרו לי", והתייחסות לתחושותיו הסובייקטיביות של המצהיר. במלים אחרות, הבקשה "נשענת על השערות והנחות שאינן מבוססות, לא מבחינה משפטית ולא מבחינה עובדתית" (בג"ץ 5658/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת, פסקה 3 (7.1.2024)). ברי כי אין די בטענות ספקולטיביות מעין אלו כדי להצביע על עילת פסלות בהתאם לאמת המידה שנקבעה בחוק (ראו: ע"א 5733/21 פלוני נ' פלוני, פסקאות 10-9 (30.8.2021)).
- לבסוף יצוין, כפי שנפסק לא אחת, כי "אין מקום להרחיב את השימוש בטענת מראית פני הצדק, אם וככל שיש לה מקום, לכל מקרה בו נטענת טענת פסלות שאין לה ביסוס אובייקטיבי ממשי, שאם לא כן, נמצאנו מרוקנים מתוכן את הלכות הפסלות שפותחו בבית משפט זה" (ע"א 10412/06 כוחיי נ' רשות שדות התעופה בישראל, פסקה 8 (23.4.2007). ראו גם, מני רבים: ע"פ 6253/22 חליוא נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (17.11.2022)). הוא הדין אף ביחס לבקשה הנוכחית.
- לסיכום, ניתן להצטער כי טענות שהועלו בכלי התקשורת מצאו עצמן לאחר חודשים, חרף התגובה המבהירה שנמסרה במועד הפרסום המקורי, בבקשת פסלות. כל זאת, שעה שאני ובני משפחתי אך ביקשנו לציין את חגי תשרי בהתאם למסורת הנוהגת עמנו עשרות בשנים בבית הכנסת "היכל משה". אומר את המובן מאליו: אין מקום לכך שבקשות פסלות ישמשו כלי אסטרטגי להחלפת מותב, באופן שכרוך בהליכי סרק (ראו: ע"א 1852/17 פלוני נ' פלונית, פסקה 10 (6.4.2017)).
- סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא התבקשו תגובות – אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ' טבת תשפ"ו (09 ינואר 2026).
|