היום הוציא יצחק עמית לביבי צו על תנאי לנמק מדוע לא יפטר את איתמר בן גביר בגלל שהוא "מתערב פוליטית" בעבודת המשטרה, ומפריע לפרקליטות להתערב פוליטית בעבודה משטרה. מפאת כבודו של איתמר בן גביר השכיל הדיקטטור יצחק עמית למנות עבור בן גביר לא פחות מ 9 שופטים. וואו שאפו. איזה כבוד. 4/2/2026.
לדיון בפיטורי בן גביר צפו לחגיגת זמבורות וחסימות בכניסה לעליון
לדיון הזה מצופה שביבי יגיע בעצמו, יחד עם כל השרים, השרות וכל חברי הכנסת מהליכוד. מצופה שביבי יכנס מסיבת עיתונאים בבית המשפט העליון לפני הדיון ויוציא את כל הטינופת על יצחק עמית, וגלי בהרב מיארה, מצופה של חברי הליכוד יגישו בקשות סטנסיל להצטרף לדיון וללתת שם את ה 2 שנקל שלהם, ושבכניסה לאירוע יהיו חסימות, תופים, זמבורות וחגיגות ספונטניות למען הדמוקרטיה, עם מיקרופונים, במה מתקפלת, ומפעילי קהל.
אנו חוזרים ואומרים לכל מי שמגיש בקשת הצטרפות לדיון לצרף את כל הטינופת על יצחק עמית, גלי בהרב מיארה, עמית איסמן כדי שאפשר יהיה לפרסם את הנספחים. אל תשכחו לצרף צרור ראיות כיצד הפרקליטות עצמה פועל פוליטית למסגר את עבודת המשטרה כזרועה הארוכה של הפרקליטות, אינסטרומנטלי לתפירות תיקים…. והביאו לדיון את כל אלה שהפרקליטות תפרה להם תיק… דרושה הפקה מקסימלית כדי שבוחרי הליכוד יראו שעובדים בשבילם.
מה כתב ענר הלמן על איתמר בן גביר ב 2019 על "מוסר ומשטר".
אנו מביאים בפניכם את עמדתו של הליטיגטור של החונטה, ענר הלמן, ב 2019 כאשר התבקש למסור את עמדת הפרקליטות על פסילת בן גביר, מרזל וגופשטיין מלהיבחר לכנסת בפני וועדת הבחירות לכנסת ה 22.
את ההליך נגד בן גביר יזמו סיעת כחול לבן (בני גנץ, פנינה תמנו שטה וחילי טרופר), ועיסאווי פרייג'. מי שייצגו אותם היו אורלי ארז לחובסקי ואורי הברמן.
הפרקליט ענר הלמן כתב שהתבטאויותיו של בן גביר מאוד מטרידות, אבל לא חוצות את הקו האדום. לדבריו המצע של מפלגת עוצמה יהודית שמדבר על משטר ומוסר, ושערכי המדינה היהודית יהיו לפי המוסר היהודי" הן מאוד "בהחלט מטרידות" אבל אינן פוגעות בערבים כקולקטיב, כפי שגופשטין ומרזל פוגעים בקולקטיב הערבי.
על כן ענר הלמן לא פסל את הן גביר, אבל כן פסל את מרזל וגופשטיין….. ראו עמ' 44-45.
ראו עמדת המדינה בערעור שהוגש על וועדת הבחירות ע"ב 1866/19
על העמדה הזו חתומים ענר הלמן ורועי שוויקה.
ראו את תביעת איתמר בן גביר נגד השוטר ניצן דואניס לפיצויים 19539-10-15
קריאת כתב התביעה שניסח בן גביר מסבירה למה הוא היה עו"ד כל כך מוצלח. כי את התביעות שלו לא כתב באופן מתנצל, או מתכופף. להיפך, עמד בגאון על זכויותיו ועשה קרקס מהמשטרה. זאת להבדיל מכמעט 90% מהסנגורים בישראל מהסנגוריה הציבורית, שכולם שפנים של הפרקליטות ומוכרים את הלקוחות שלהם.
התביעה היא על סך 120,000 ש"ח בגין פגיעה בפרטיות על כך שבן גביר עוכב שלא כדין ע"י השוטר ניצן דואניס בכניסה להר הבית בסוכות, ומנע ממנו את זכות התפילה.
בן גביר גם תבע את הווקף המוסלמי כי ביצעו בילוש ומעקבים עליו. הווקף (הירדני) בחר שלא להגיש כתב הגנה, ולפיכך הורה שופט בית משפט השלום בירושלים חייב את הוואקף ב 50,000 ש"ח פיצויי הפרת פרטיות ו 6,000 ש"ח שכר טרחה.
בבית המשפט נחשפה שיטת התנהלות המשטרה כלפי יהודים שומרי מצוות המבקשים לעלות להר. התברר שה"נשק" של המשטרה הוא כזה: כל ניסיון למחות על האפליה, על ההמתנה הבלתי אפשרית ועל הנהלים השערורייתיים מוגדר כ"הפרעה לסדר הציבורי", המצדיקה גם מעצר.
כך, עצם העובדה שבן־גביר התלונן באוזני השוטר לאחר שעה וחצי של המתנה בכניסה בביקור ההוא לפני שנתיים וחצי הוגדר בזיכרון הדברים שכתב השוטר "הפרעה" ו"חסימת הכניסה להר". רק על דוכן העדים נשבר גבאי והודה שבן־גביר לא נקט בשום פעולה פלילית, וכל פשעו היה שהעז למחות על התנהלות המשטרה.
מפקד הר הבית בזמן התקרית, שלומי טובול, טען בתחילת עדותו שמוסלמים ויהודים מטופלים ונעצרים באופן שווה בהר במקרים של הפרת הסדר. רק אחר כך החל להתפתל כשבן־גביר ביקש ממנו לנקוב בשם של מוסלמי כלשהו מקרב הצועקים עליו באותו בוקר בהר, שעוכב במקביל אליו. כשנשאל אם המוסלמית שהטיחה באחד היהודים באותו יום "יא כאלב" נעצרה, השיב טובול: "לא יודע להגיד אם עצרו אותה. לא זוכר".
בן־גביר: "אתה מכיר את חוק הגנת הפרטיות?"
טובול: "מכיר".
בן־גביר: "למה אתם לא אוכפים את החוק הזה כאשר אנשי הווקף הולכים אחרי יהודים?"
טובול: "אני לא הולך להיכנס לסוגיות של פוליטיקה ולא להסדרי ישראל־ירדן".
בן־גביר: "אסור לאדם לבלוש ולהתחקות אחרי אדם. למה אתם מאפשרים להם להפר את החוק?"
טובול התחמק: "יש דברים שחזקים יותר ממשטרת ישראל, וזה לא הדיון".
עורך הדין לחץ: "מי אומר לך לא לאכוף את החוק?"
טובול: "משנת 67' יהודים נכנסים לבקר בהר הבית, ומאותה שנה יהודים מלווים בידי שומרי הווקף בצורה כזו או אחרת".
גם חקירתו של קצין המשמרת שעיכב את בן־גביר, ניצן דואניס, הייתה דומה. "כל האחרים היו בשקט ואני היחיד שצעקתי בהר הבית?", תהה בן־גביר.
דואניס: "לא אמרתי שאתה היחיד שצעקת, אבל אותך שמעו".
בן־גביר: "את האחרים (המוסלמים, א"ס) לא שמעו?"
דואניס: "אתה עשית את זה במטרה להתריס".
בנקודה הזו לא התאפק השופט בורשטין, ותהה: "אחרים שהיו בהר לא עשו זאת בכוונה להתריס?"
דואניס: "יכול להיות".
בהמשך הדיון שלף בן־גביר סרטונים שצילם בעת האירוע, שבהם נשמעות היטב קריאות המוסלמים הרמות "א־ללהו אכבר".
"לא שמעת את הצעקות?", שאל שוב בן־גביר.
דואניס: "שמעתי".
בן־גביר: "עצרת אותם (את המוסלמים הצועקים, א"ס)?"
דואניס: "לא".
בן־גביר: "למה?"
דואניס: "באותו הרגע ובאותו הזמן החשיבות הייתה לאבטח את קבוצת היהודים".
בן־גביר: "ואחרי אותו הרגע, הרי קבוצת היהודים יצאה, עצרת אותם?"
דואניס: "לא. לא אני עצרתי אותם".
בן־גביר: "מישהו אחר עצר אותם?"
דואניס: "במהלך התקופה ואחריה התקיימה פעילות של המשטרה נגד אותם מפירים, פעילות שאני לא מעורה בה ולא שותף לה".
בן־גביר: "אתה מתחמק, עם כל הכבוד. בדיוק על אותו משקל שאני צעקתי, האם אתה יכול להצהיר שאחרי האירוע מישהו עצר את מי שצעק עלי?"
דואניס: "עניתי כבר שלא".
בהמשך התייחס בן־גביר לעובדה שלאחר שמוסלמית קיללה כאמור את אחד מחברי הקבוצה היהודית, הוא ביקש מדואניס את פרטיה. דואניס, שכלל לא נכח בעת האירוע ולא ידע באיזו מוסלמית מדובר, השיב לשואל שפרטיה מצויים בידי המשטרה. "אם לא היית באירוע", תהה בן־גביר, "איך אתה עונה ליהודי שמתלונן בעניינה ושואל אם יש לך את הפרטים שלה 'כן, כן, יש הכול'? כך מתנהג שוטר סביר במדינת ישראל?"
דואניס: "באותו הרגע הדבר החשוב ביותר היה להוציא את הקבוצה של היהודים בבטחה. כדי שהם ישתפו פעולה ויצאו החוצה (משטח ההר, א"ס) נדרשתי גם להגיד את זה".
"בעצם אתה מודה בבית המשפט שרימית אנשים", הטיח בו בן־גביר. "מסרת דברים ביודעין שזה לא נכון, כי מבחינתך שום דבר לא מעניין אותך חוץ מזה שיהודים יצאו החוצה".
בהמשך חולב בן־גביר מקצין המשטרה גם הודאה למעשה בכך שמשטרת ישראל מתנהלת כבר עשרות שנים בהר בניגוד גמור לחוק.
בן־גביר: "למה נתת לשומרי הווקף להתקרב?"
דואניס: "זה חלק מהפרוצדורה במקום".
בן־גביר: "קיים חוק הגנת הפרטיות. למה נתת להם להתקרב? איזו פרוצדורה זו?"
דואניס: "ככה זה מאז שאני קצין בהר הבית. שומרי הווקף נמצאים בליווי של קבוצות יהודיות שמבקרות בהר הבית".
בן־גביר: "אבל זו הפרת חוק. יש גורם שאמר לך להפר את החוק?"
דואניס: "זו הוראה מהמפקדים שלי".
בן־גביר: "הם אמרו לך 'תפר את החוק'?"
דואניס: "אף אחד לא אמר לי".
בסיכומים שהגיש בן־גביר הוא המשיך את המתקפה הכוללת שלו על נוהלי המשטרה בהר. בין השאר הוא ציטט מפסק דין שבו נפסק פיצוי לאדם שהמתין ממש כמותו, שעה וחצי, בכניסה למועדון. במקרה ההוא הביעו השופטים את דעתם ולפיה "ספק אם יש בפיצוי כספי לפצות על פגיעה בכבודו של אדם". הוא מצטט גם מפסק דין שבו קבע השופט צבי זילברטל ש"גם אם קיים נוהל, כל עוד הוא נוגד הוראות חוק, במיוחד הוראות חוק הפוגעות בזכויות אדם, אין לנוהל כל תוקף ויש לחייב בנזיקין".
"האם מישהו יעלה על הדעת", סיים בן־גביר, "שבכניסה לקניון כלשהו או אפילו במחסום במדינת ישראל יבואו ויגידו 'אין לנו מספיק כוחות' ואז יהודים ייכנסו חופשי וערבים ייאלצו להמתין שעות? האם איזה בית משפט ייתן גושפנקא לכך? האם מישהו יכשיר את המדיניות הזאת?"
האם בן גביר קיבל משהו מהמדינה? בשלב הזה אנחנו לא יודעים, אבל נשאל אותו בשיחה היומית שלנו איתו מה קרה עם זה.
מכתבה של השוטרת עו"ד מירב אלשוב שהתביעות של בן גביר וחבריו עולים כסף
התביעות של בן גביר וחבריו, נועם פדרמן, וכו' שיגעו את המשטרה, כי על כל עיכוב שלא כדין הם חטפו 5,000 ש"ח, והשוטר המעכב חטף בירור פנימי. השוטרת עו"ד מרב אלישוב (אחראית לפיצוי הציבור על נזקי המשטרה) שלחה מכתב לראש אח"מ, כל הממ"זים, רח"ט חקירות, יועמשים של המחוזות, מפכ"ל, יועמ"ש, חשב ויועכ"ל, וביקשה שיעשו משהו להפסיק את הנהוג של השארת חשודים בעצר בלילה, רק כדי להביא אותם להארכת מעצר אצל שופט בבוקר "כי זה עולה לנו כסף.
כמובן שכל הממ"זים שמו זין עליה. למכתבה מצורפת רשימה ואיתמר בן גביר מככב שם.
מרב אלישוב מספרת שב 2023 ב 2023 טיפלה בתביעות נגד המשטרה שהסתכמו בפיצוים בסך של 14,077,458 ₪. ב 2025 רק התשלום שהיא משלמת לזדורוב יעמוד על 17,000,000 ש"ח….
להלן נתוני הנזיקין של משטרת ישראל לפי מרים אלישוב לשנת 2023
מירב אלישוב נתוני הנזיקין של משטרת ישראל 2023
להלן החלטה בעליון בבקשת פסילה שהגיש איתמר בן גביר נגד השופט צבי סגל
הנאשם הוא יצחק גבאי, אחד מ 3 נשאמים שהואשמו בהצתת בית ספר דו לשוני. שניים האחרים הורשעו, ויצחק גבאי קיבל משפט זוטא האם הוציאו ממנו הודיה בהצתה באופן רצוני, או לא רצוני. השופט צבי סגל שאל את יצחק גבאי אם ההודאה שמסר היתה אמת, וגבאי ענה שכן. איתמר בן גביר הגיש בקשת פסילה כי לטעמו צבי סגל חרג מסוג השאלות שמותר לו לשאול במשפט זוטא.
צבי סגל גזר על יצחק גבאי 3 שנים. ב 2022 הפרקליטה עו"ד חני שפירא הגישה נגדו אישום שנגע בתתדבת ונישק אותה במצח. שפירא טוענת שהצעירה התנדבה בלהב"ה, וגבאי היה אחראי עליה. "בערב אחד נכנס הנאשם למשרד, והצעירה ביקשה עזרה בשל תקלה במחשב, והוא "נגע בה ללא הסכמתה ונישק אותה במצחה ובניגוד לרצונה"…. "לאחר שהפצירה בו להפסיק שוב ושוב, הוא עשה זאת – והתנצל בפניה על ש"יצרו השתלט עליו". בהמשך הערב נתקלה הצעירה בתקלה נוספת במחשב, ולכן הלכה למשרדו של גבאי לבקש את עזרתו. אז, כך נטען, הוביל אותה חזרה למשרד שלה ושב על מעשיו. הוא חדל מהם רק כשנכנסה מנקה לחדר".
נשמע כמו תפירת תיק. נשיקה במצח???? היא ביקשה שיפסיק לנשק במצח? אחר כך עוד פעם חזרה אליו שיעזור לה עם תקלה במחשב והוא עוד פעם נישק לה את המצח???? מדובר בבחור יפה. הצעירה צריכה להגיד תודה שהוא מביע ענין בה בכלל. לא מן הנמנע שהיא היתה שתולה לתפור לו תיק.
https://www.ynet.co.il/news/article/r1uuyfhmq