אוקטובר 22, 2021

הקתדרא של עדנה קרנבל לחקר השפיטה

עדנה קרנבל העיתונאית הכי אמיצה במדינת ישראל

פמינאציה באילת: עו”ד שירן שושני טענה שהבעל “אלים בדרכי נועם” כי לא הזיז מכונית והשופט מרדכי מוטי לוי (אילת) קבע שזו “אלימות לטנטית”

1 min read

איזה סיכוי יש לגברים בישראל לקבל משפט הוגן אם כל שני וחמישי השופטים ממציאים סוג של “אלימות” חדשה?  הפעם שופט משפחה באילת מוטי לוי המציא מושג חדש “אלימות לטנטית”. (סמויה)

פירושו של דבר שהגבר אינו מחצין אלימות והאלימות מקננת בו באופן שאי אפשר לראות אותה מבחוץ.  מבחוץ רואים אדם נחמד, נעים, ולבבי, שאינו אלים, אבל על פי התיזה החדשה מפעפעת בגופו של הגבר “אלימות סמוייה”, ובגלל זה השופט זרק את הבעל מהבית ל 60 יום ועוד הטיל עליו לשלם 2,000 ש”ח לזוגתו.  נאחל לה שכל שקל שתקבל יקצר לה שנה מהחיים.  את התיזה החדשה המציאה עוה”ד שירן שושני.  https://Shiran Shoshani

בתמונה:  עוה”ד האילתית שירן שושני, פוגעת בגברים אבל מחפשת גברים שיבואו לעשות גישור אצלה.  חחח

בשלב זה נזהיר את כל הגברים באילת מכל מגע עם עוה”ד הזו, שירן שושני.  לדבריה היא פונה אל הגברים שיבואו עם נשותיהם לעשות אצלה גישור.  איזה גבר יבוא לאחת כזו שסוברת שאצל כל גבר מפעפעת “אלימות לטנטית”, גם אם הוא מתנהל בדרכי נועם?  הרי זה כמו להיכנס לכלוב האריות בספארי ולשבת באיזור ההאכלה ולחכות להיטרף חיים על ידי האריות.

בתמונה:  שירן שושני מחבקת כלב בעל יכולות נשיכה לטנטיות.

ועל מה הוציא השופט מוטי לוי צו הגנה?  הגבר יצא לרכב על אופניים בבוקר וניגש להתקלח. ב 8:30 אשתו דרשה שהוא לא יתקלח ושיעזוב הכל ויזיז את הרכב שלו שחסם את הרכב שלה.  הבעל ביקש זמן להתקלח ואמר שממילא עד 9:00 בבוקר היא תספיק להגיע לעבודה. לאישה לא היתה סבלנות אז היא החליטה לללכת ברגל.  אחר כך הלכה לשירן שושני וביקשה להתגרש.  שושני החליטה לדרוש לסלק את הבעל מהבית כדי שיהיה לה יותר קל לנהל תביעת גירושין כשהבעל מתוייג כ”אלים”.

על זה בנה השופט מוטי לוי תילי תילים של שטיות ובכתב שהאלימות הסמויה (הלטנטית) היא הרבה יותר מסוכנת מאלימות פיסית... כלומר אגרוף בפרצוף הוא הרבה פחות מסוכן ומזיק מאשר האלימות הנובעת מזה שהבעל ביקש להתקלח ולא עזב הכל ועשה מה שאשתו דורשת ממנו ממש באותו הרגע בשעה 8:30 בבוקר.

הנה מה שכתה הפסיכופט השופט מוטי לוי.  אזהרת גועל ודביליזם:

“לאלימות כלפי נשים פנים רבות. אחת הקשות היא של אישה הנתונה תחת מרותו של בן זוגה, מצב המכונה “אלימות לטנטית” (סמויה). אלימות זו אינה מסוכנת פחות מאלימות פיזית ואולי גם יותר, שכן מועד התפרצותה אינו ידוע ובאופן יומיומי היא מקבלת פנים של “אלימות בדרכי נועם”.  אלימות זו, לבד מההתעמרות בבת הזוג (או בן הזוג), הופכת את האלימות לשיח של זכויות של הצד האלים שזכויותיו, להבנתו, נפגעות ויוצרות את המסד והתשתית לאותה אלימות”, כתב בפסק הדין והוסיף כי החומרה שבאלימות זו היא כפולה ומכופלת שכן היא נתפסת על ידי המפעיל אותה כלגיטימית וכחלק מכללי המשחק”.

נו…  כששופט ישראלי כותב שאלימות גבר בגלל שלא הזיז מכונית והאישה הלכה ברגל זה יותר מסוכן מאשר מלפוצץ לה את הפרצוף במכות, מה בדיוק אותו גבר יחשוב על מערכת המשפט הישראלית?  בפעם הבאה הוא כבר ישקול מה עדיף….  “דרכי נועם” שזה מאוד מסוכן או אגרוף לפרצוף של הכלבה, שזה פחות מסוכן….  ברור שכבר עדיף לתקוע אגרוף בפרצוף של הכלבה….  ככה או אחרת הוא ממילא יסולק מהבית ל 60 יום וישלם הוצאות 2,000 ש”ח.  אז לפחות שתהיה תמורה עבור האגרה…

במקרה שיש שם סיליקונים, נמליץ לדקור אותם במחט.

הביטו בשופט מרדכי מוטי לוי (אילת) – ככה נראים הפנים של הפמינאציה הלטנטית. לדעתו כל גבר צריך לרדת על ארבע כמו פודל ברגע שאשתו מצווה עליו לבצע פעולה.

בתמונה:  השופט מרדכי מוטי לוי – שופט המגלה אלימות שיפוטית לטנטית נגד גברים

להלן כתבה בווינט מתאריך 12/4/2021

בעל הורחק מהבית בשל “אלימות בדרכי נועם”

אישה ביקשה צו הגנה מאחר שבעלה נוהג כלפיה באלימות מילולית, מעליב אותה ומאיים עליה. השופט: התעמרות זו מסוכנת לא פחות מאלימות פיזית

בית המשפט למשפחה באילת קיבל לאחרונה בקשה לצו הגנה שהגישה אישה נגד בעלה בטענה לאלימות מתמשכת ולאיומים שהחריפו והביאו אותה לחשוש לחייה. השופט מרדכי (מוטי) לוי הרחיק אותו מהבית ל-60 יום.

האישה סיפרה שבמשך השנים בעלה היה תוקפני כלפיה והגדירה אותו כבעל “אופי כעסן”. לאחרונה היא הרגישה שאינה יכולה להמשיך את המערכת הזוגית בגלל ההשפלות והאיומים. היא החליטה לסיים את הזוגיות והגיש בקשה ליישוב סכסוך.

לדבריה, הצעד הזה גרם לו לעלות מדרגה, הוא צעק, קילל אותה וגירש אותה מהבית. לדבריה הוא גם “שלל” את זכויותיה ברכב ששימש אותה, בטענה שהוא שלו.

בדיון במעמד צד אחד שהתקיים בחודש שעבר הוצא צו הגנה והבעל הורחק מהבית. הוא הונחה לא להטריד את האישה בכל דרך ולא להיכנס למקום עבודתה.

בדיון להארכת הצו הפנה הבעל אצבע מאשימה כלפי האישה וטען שהיא אחראית להתנהגותו. הוא ציין כי הוא איש עסקים ואשתו לא אהבה את העובדה שרכש רכב דרך החשבון המשותף וכי “כל הבעיה היא כסף”.

השופט מרדכי (מוטי) לוי כתב כי לאלימות כלפי נשים פנים רבות. אחת הקשות היא של אישה הנתונה תחת מרותו של בן זוגה, מצב המכונה “אלימות לטנטית” (סמויה). אלימות זו אינה מסוכנת פחות מאלימות פיזית ואולי גם יותר, שכן מועד התפרצותה אינו ידוע ובאופן יומיומי היא מקבלת פנים של “אלימות בדרכי נועם”.

“אלימות זו, לבד מההתעמרות בבת הזוג (או בן הזוג), הופכת את האלימות לשיח של זכויות של הצד האלים שזכויותיו, להבנתו, נפגעות ויוצרות את המסד והתשתית לאותה אלימות”, כתב בפסק הדין והוסיף כי החומרה שבאלימות זו היא כפולה ומכופלת שכן היא נתפסת על ידי המפעיל אותה כלגיטימית וכחלק מכללי המשחק.

השופט הדגיש כי שיח “זכויות הפוגע” כמצע והכשר לפגיעה דינו להידחות. הוא הביא כדוגמה דברים שמסר הבעל בעדותו ובמסגרתם סיפר כי באחד הימים חזר מרכיבה על אופניים בשטח, התקלח ולא סיים להתלבש והאישה רצתה ב-8:30 ללכת לעבודה וביקשה ממנו להזיז את הרכב שלו שחסם את רכבה. הוא אמר לה שקודם יתארגן ושעד 9:00 היא תוכל להספיק לקחת את הרכב שלה. בסופו של דבר האישה החליטה ללכת למקום העבודה ברגל. הבעל ציין בהקשר זה כי הוא לא מנע מאשתו את הרכב אלא “היא מנעה זאת מעצמה”.

בפסק הדין צוין כי מדברים אלה עולה גישתו של הבעל שרצונה וצרכיה של האישה להוציא את המכונית בשעה מסוימת מתגמדים אל מול הצורך שלו להתקלח ולהתארגן עד 9:00, זמן שבו “תשוחרר” האישה לדרכה.

השופט הוסיף כי מדברי הבעל עולה שגם זכותה של המבקשת לנקוט הליך משפטי ללא הסכמתו מהווה בעיה בעיניו. בסיכומו של דבר הוא הורה כאמור על הארכת הצו ל-60 יום. הבעל חויב בהוצאות בסך 2,000 שקל.

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • ב”כ המבקשת: עו”ד שירן שושני

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5912583,00.html

https://www.psakdin.co.il/Court/2429053#.YHaXb-gzbIU

להלן פסק הדין המזעזע של השופט הפמינאצי באילת מרדכי מוטי לוי בתיק הטרדה מאיימת שבה נטען שהבעל אלים, אבל הוא לא אלים אלא נעים…..

ה”ט
בית משפט לעניני משפחה אילת
42935-03-21
03/04/2021
בפני השופט:
מרדכי (מוטי) לוי
– נגד –
מבקשת:
ד. א.
עו”ד שירן שושני
משיב:
פ.א.
החלטה
 
  1. לפני בקשה לצו הגנה שהוגשה על ידי המבקשת. על פי דברי המבקשת המשיב נוהג כלפיה באלימות מילולית קשה, מעליב אותה ומאיים עליה.

המבקשת תארה בבקשתה אלימות נמשכת על פני שנים עד שכשלו כוחותיה ולאחר יעוץ זוגי שכשל החליטה לשים קץ למערכת הזוגית עם המשיב, או אז החריפו האיומים עד שהיא חוששת לחייה.

כך, תיארה שביום 18/3/21 גורשה על ידי המשיב  מבית הצדדים  והוא אף ‘שלל’ את זכויותיה לרכב ששימש אותה בטענה שהרכב שלו.

  1. לצדדים בת כבת 20 עם צרכים מיוחדים בה מטפלת המבקשת.
  2. בדיון במעמד צד אחד שהתקיים ביום 18/3/21 לפני כבוד השופט אדלמן שבה המבקשת על דבריה בבקשתה ותיארה ביתר שאת את המסכת אותה עברה ועוברת עם המשיב בזו הלשון:

אני נשואה לבעלי 40 שנה, ובמהלך השנים הוא היה מאוד מאוד תוקפני אליי, יש לו אופי מאוד כעסן, יש לנו ילדה בעלת צרכים מיוחדים שהיום היא בת 20. לאחרונה הרגשתי שאני כבר לא יכולה להמשיך את המערכת הזוגית איתו בגלל השפלות, איומים פיסיים ומילוליים. בשבוע האחרון ניגשתי לבית המשפט לענייני משפחה להגיש בקשת י”ס, הצעד הזה גרם לו לעלות מדרגה ומיד באותו יום שהוא שמע שעשיתי את זה הוא גירש אותי מהבית, נאלצתי לצאת מהבית ביום ראשון האחרון, ביום שהגשתי את הבקשה, הוא קיבל את זה מאוד קשה. הוא רגיל שאני אישה שלא… 

 כשאני אומרת שהוא קיבל את זה מאוד קשה הכוונה שהוא התחיל בצעקות מילוליות, ניבולי פה וקללות, והגיע לכך שאמר לי קחי את הרגליים שלך ותסתלקי מהבית. כשהוא אמר לי את זה הוא היה מאוד נסער וכועס, ומניסיון וההיכרות שלי אותו אני יודעת שזה יכול להביא למצב שהוא יכול להרים יד ולכן נאלצתי לצאת מהבית. יצאתי מהבית והלכתי לאמא שלי, והילדה שהיא עם צרכים מיוחדים נשארה איתי בבית. כעבור חצי שעה כשהוא נרגע כנראה וראה שאני לא חוזרת, הוא התקשר ואמר שהילדה צריכה את הטיפול שלי ושאחזור הביתה, ואמרתי לו שאני חוזרת רק בגלל הילדה ובתנאי שהוא לא מתכוון להעלות את הנושא הזה שוב. את הנושא של הבקשה שהגשתי.

 לפני שהגשתי את הבקשה היינו בטיפול זוגי שלא צלח, אמרתי אני אתן צ’אנס ואולי זה יילך לכיוון חיובי.

 היום בצהריים הוא קיבל את המכתב מבית המשפט ליד, אני יכולה להשמיע את ההקלטה שהייתה, הוא מציין בשיחה שהוא אומר לי אל תחזרי לבית.”

כבוד השופט אדלמן הקשיב להקלטה ובסופו של יום החליט על מתן צו הגנה בו הרחיק את המשיב מבית הצדדים והורה למשיב להימנע מהטרדתה של המבקשת בכל דרך ובכל מקום ולרבות איסור כניסה למקום עבודתה והטרדתה בו.

  1. דיון במעמד הצדדים נקבע לפני ליום 25/3/21.

על אתר יאמר שניסיתי להביא הצדדים, בעיקר המשיב, להסכמה על שמירת המצב בעקבות החלטת השופט אדלמן לפרק זמן מוסכם בו ישלימו ביניהם את הליכי הפרידה דה פקטו.

המשיב התנגד תוך שהוא נוקט לשון מתחמקת ומתמקד בפרטים הקשורים במתן הצו, הפרתו על ידו אם כן אם לאו “לשאלת בית המשפט האם אני מסכים לבקשה מבלי שאני מודה בטענות המבקשת, אני משיב שלא ייתכן שאני אפר צו שלא קיבלתי. איך אני מפר אותו? בחוסר הידיעה על קיומו? אני רק ביום 21.03.2021.” (פרוטוקול עמ’ 5 ש’  14-12).

מיד ובהמשך פנה המשיב והפנה אצבע מאשימה באלימות הננקטת כלפיה אל המבקשת עצמה. “אני רוצה להבהיר משהו, אני איש עסקים, אני בתהליך פתיחת חשבון, החברה קיימת לא מעט שנים, אשתי לא אהבה את זה שרכשתי רכב דרך החשבון המשותף, זה הביא לה כעס. שנית, אני עושה בריכה מיוחדת לביתי וגם זה לא מצא חן בעיניה, כל הבעיה היא כסף. אמה מתערבת בחיי” (פרוטוקול עמ’ 4 ש’ 27-25).

גישה זו של האשמת האישה לא פסחה גם  המשפט “אני מנסה להסביר דבר אחד, ואתה שומע רק צד אחד. אני לא מיוצג על ידי עורך דין, ולא ידעתי שהיא מיוצגת כלל” (פרוטוקול עמ’ עמ’ 4 ש’29-28) גם משטרת ישראל באותו סבב של ‘אשמים’ “אני לא קיללתי שוטרים, הם בדקו את המלל שלי איתם בשיחות ושום מלל כזה לא הופיע, לא קללות ולא שום דבר. הדבר היחיד שאמרתי ל- 100 שאני מבקש שהמפכ”ל ידע שדברים נעשים שלא על פי חוק. רק ביום 21.03.2021 קיבלתי מהשוטרים, על אף שבאתי כמה פעמים להגיש תלונה, לא לקחו ממני לא ביום שישי ולא ביום שבת, רק ביום ראשון. ” (פרוטוקול עמ’ 4 ש’ 21-18).

  1. סוד גלוי הוא שאלימות בין בני זוג ובעיקרה כלפי נשים, תופעה ראויה לכל גנאי בכל מסגרת, פנים רבות לה. אחת הפנים הקשות הן לאישה הנתונה תחת מרותו של בן זוגה (או איש הנתון למרותה של בת זוגו) והן לאיתורה של אותה אלימות היא מה שניתן לכנות ‘אלימות לאטנטית’, אלימות שאינה מסוכנת פחות, אולי גם יותר, שכן מועד התפרצותה אינו ידוע ודרך יום יום היא מקבלת פנים של ‘אלימות בדרכי נועם’ (ער אני לאוקסימורון שבאלימות ודרכי נועם אך יש באוקסימורון זה לתאר המצב לאשורו) אלימות זו לבד מההתעמרות בבת הזוג (או בן הזוג) הופכת את האלימות לשיח של זכויות של הצד האלים שזכויותיו, להבנתו, נפגעות ויוצרות את המסד והתשתית לאותה אלימות.

החומרה שבאלימות זו היא כפולה ומכופלת שכן היא נתפסת על ידי הנוקט בה  כלגיטימית, אינה אלימות אלא חלק מכללי המשחק. ולא היא. מדובר באלימות המסוכנת לא פחות מאלימות פיסית נגלית וידועה.

שיח ‘זכויות הפוגע’  כמצע והכשר לפגיעה דינו להידחות באחת.

  1. הוא המקרה שלפני. דומני שהיטיבה המבקשת לתאר זאת באמרה לשופט אדלמן שלאחר שהגישה בקשה ליישוב סכסוך “הוא קיבל את זה מאוד קשה. הוא רגיל שאני אישה שלא…” (כך במקור-מ.ל), המשכם של הדברים הגם שלא נאמרו מובנים.

כך למשל בדבריו של המשיב לפני בדיון במעמד הצדדים (הגם שטען שאני מקשיב רק למבקשת) טען המבקש  “כל הפעמים הקודמות לא שללתי ממנה את הרכב, חזרתי מרכיבה על אופניים בשטח, התקלחתי ולא סיימתי להתלבש והיא בשעה 08:30 רצתה ללכת לעבודה, ואמרתי שעד 09:00 היא תוכל להספיק לקחת את הרכב שלה, היא החליטה ללכת למקום העבודה ברגל.” (פרוטקול עמ’ 4 ש’ 18-15)

הפשט של דברים אלו מביא, ‘כמובן’, למסקנה שהמבקשת לא בסדר. מה היה נגרע מן העולם לו לא הציקה לו, נתנה לו להתקלח בניחותא והייתה ממתינה עד לשעה  09:00 על מנת להוציא המכונית. ככל שרצונה של המבקשת אחר מכל סיבה שהיא הרי שרצונה זה וצרכיה  להוציא את המכונית עובר לשעה 09:00 מתגמדים אל מול הצורך של המשיב להתקלח לאחר מסע האופניים שלו והתארנותו עד לשעה 09:00 זמן בו ‘תשוחרר’ המבקשת לדרכה.

ויתמה השואל מלכתחילה מה לו למשיב לחסום את מכוניתה של המבקשת?

הנה כי כן, להבנת המשיב, המבקשת ‘הביאה על עצמה’ את אי יכולתה לעשות שימוש ברכבה בשל חוסר הסבלנות שלה וחוסר רצונה להמתין.

לא זו אף זו. בדיון במעמד הצדדים  אישר המשיב שקיבל את צו ההגנה שניתן על ידי השופט אדלמן ביום 21/3/21 (פרוטוקול עמ’ 4 ש’ 20) וחרף זאת ביום הבחירות, 23/3/21, פעל בניגוד לצו. גם בעניין זה עולה שיח הזכויות, זכויותיו של המשיב: ” לא לקחתי את הילדה בת ערובה, אני אפוטרופוס של הילדה, אנחנו לא גרושים ואני זכאי לראות את הילדה שלי, אני סך הכל לקחתי את הילדה הביתה, לא ניסיתי למנוע שום דבר. השוטרים נכנסו אלינו הביתה רק אחרי שאשתי פתחה להם את השער. לטעמי לא היה להם שום צו מבית המשפט.” (פרוטוקול עמ’ 4 ש’24-21).

ובהמשך היו בחירות ואני הייתי צריך לקחת את הבת שלי לבחור. אני שלחתי את אחותי שתעשה את זה, לא באתי אליה. היא שכחה לתת תעודת זהות. (פרוטוקול עמ’ 5 ש’ 21-20).

כזכור הורה השופט אדלמן שהמשיב יימנע מהטרדתה של המבקשת בכל דרך במישרין או בעקיפין “…ולרבות צד ג’“. הדבר מדבר בעד עצמו.

כך, גם העובדה שהמבקשת מיוצגת ללא הסכמתו וידיעתו וניתן לומר שליטתו מהווה בעיה בעיניו של המשיב  וכטענתו ביחס להיותה מיוצגת “אני לא הייתי שותף לזה” (פרוטוקול עמ’ 4 ש’ 29).

גם זכותה של המבקשת לנקוט בהליך משפטי ללא הסכמתו מהווה בעיה בעיניו של המשיב אשר ככל הנראה רואה בכך פגיעה בזכות שלו “אני לא הייתי במעמד שהיא עשתה בהסכם, ביישוב הסכסוך, זה התחיל משם והגיע לכך שאני כאילו מטריד אותה ואני אין לי צד בכלל, אז איך אני מטריד אותה? ” (פרוטוקול עמ’ 4 ש’ 31-29).

שיח הזכויות של המשיב המניח בבסיסו שהאלימות שנקט אינה אלימות וככל שכך הרי היא תולדה של התנהלותה של המבקשת הפך אותו למי שנפגע, לכאורה, וכלשונו:

אני לא מנעתי ממנה את הרכב, היא מנעה זאת מעצמה. … אני 20 שנה טיפלתי בילדה הזאת. מנעו ממני את הצו ובאים אליי בטענה שאני מפר אותו. … ואני נופל בין הכיסאות.

יש לי (?!-מ.ל) חברה שעוסקת בייצוא ויבוא, אני מתכוון לבנות XXX ויש לי (?!-מ.ל) XXX שאני בונה XXX. ” (פרוטוקול עמ’ 5 ש’ ש’ 11-6).

וכן “אני לא התכוונתי לקלח אותה אני התכוונתי להביא מטפלת שתעשה את זה.” (פרוטוקול עמ’ 5 ש’ 36).

  1. לאחר ששקלתי את הדברים, דברי המבקשת, התרשמותו של השופט אדלמן לצורך מתן צו הגנה במעמד צד אחד, אך בעיקר בשים לב לדיון שהתקיים לפני ביום 25/3/21 בו התרשמתי באופן בלתי אמצעי מהמשיב מצאתי שיש ממש בדבריה של המבקשת.
  2. בנסיבות אלו אני מורה על הארכת הצו שניתן על ידי השופט אדלמן ביום 18/3/21 והוא מוארך בזאת ל- 60 ימים מיום נתינתו.

אני תקווה שהצדדים ישכילו, באמצעות באי כוחם, תוך שמירת הצו על ידי המשיב, להגיע להסכם שיביא לסיום דרכם המשותפת, ככל שזה אכן רצונה של המבקשת, או הצדדים,  כפי שהעידה עליהם המבקשת בדיון לפני השופט אדלמן “…הרגשתי שאני כבר לא יכולה להמשיך את המערכת הזוגית איתו…”.

  1. באשר לזמני שהות של המשיב עם הבת אלו יסוכמו בין הצדדים במסגרת הליך י”ס המתנהל ביניהם.
  2. מתיר פרסום ההחלטה בהשמטת פרטים מזהים.
  1. המשיב יישא בהוצאות המבקשת בסך 2,000 ₪.
  1. תואיל המזכירות לשלוח ההחלטה לצדדים ולסגור התיק.

ניתנה היום, כ”א ניסן תשפ”א, 03 אפריל 2021, בהעדר הצדדים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Copyright © 2021 EDNAKARNAVAL.COM All rights reserved. | Newsphere by AF themes.