ועדת החוקה אישרה לקריאות שניה ושלישית את הצ"ח לכריכת מזונות ילדים גם ללא הסכמת שני ההורים, כהוראת שעה לשנתיים

ו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן: ״החוק הוא לא פתרון כולל – הוא פלסטר, ואולי חוסם עורקים, שנועד לעצור את הדימום שנוצר בעקבות הפסיקה ולמנוע כאוס משפטי; בין אמת ליציב, יציב עדיף, ואני מתפלל שהוועדה שהקים נשיא ביה"ד הרבני הגדול תוציא הסדר טוב תחת ידה, ועד אז, לנו כמחוקקים אין מנוס מלייצר בהירות ככל שניתן״

ועדת החוקה אישרה היום (ב') לקריאות שניה ושלישית, בכפוף לרביזיה, את הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 6) (סמכות כריכת מזונות ילדים)(הוראת שעה)התשפ"ה- 2025.

בהצ"ח הממשלתית, מוצע לתקן את סעיף 3 לחוק, כך שתובהר סמכות השיפוט של בית הדין הרבני לדון בכל עניין הכרוך בתביעת הגירושין ובכלל זה מזונות לילדי הזוג. מוצע להגדיר מזונות לילדי הזוג ככלל ענייני צורכיהם הכלכליים של ילדי הזוג, ובכלל זה הוצאות למגוריהם, לחינוכם ולרפואתם, בעבר ועד הגיעם לגיל שבו ההורים אינם מחויבים במזונותיהם לפי כל דין לרבות הלכה פסוקה.
בעניין תחולת החוק, קבעה הוועדה כי הוראות החוק יחולו גם על תביעה שהייתה תלויה ועומדת עם תחילת תוקפו של החוק, למעט אם ניתנה החלטה שיפוטית בעניין הסמכות או המזונות בבית המשפט, ואם ניתנו החלטות בבית הדין ובבית המשפט  תקבע ההחלטה הקודמת בזמן.

*יצוין כי הוועדה פיצלה את הצ״ח להוראת שעה והוראת קבע, כדי לאפשר לחברי הוועדה להחליט אם לעגן את הסמכות בחקיקת קבע לאחר קבלת מסקנותיה של ועדה שהקים נשיא ביה"ד הרבני הגדול, שהיו צפויות כבר לפני כנס החורף.

יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן: "חשבתי שהדיון יתקיים לפני זמן רב כי את החלטת הפיצול העברנו כבר ביולי. הוועדה שהקים נשיא ביה"ד הרבני הגדול עשתה רבות לקידום פתרון קבע, אך גם אחרי שתציג מסקנותיה, נצטרך לבחון את תהליכי החקיקה שיידרשו, דבר שייקח זמן כשבינתיים יש תיקים תקועים בעקבות הלימבו שיצר ביהמ"ש העליון".

ד"ר עו"ד רפי רכס, סגן יועמ"ש בתיה"ד הרבניים: "הצ"ח באה להחזיר את החוק ללשונו הפשוטה והברורה. הוגשה תביעה לביה"ד לגירושין בין יהודים, יהיה לביה"ד הרבני שיפוט ייחודי בכל עניין הכרוך בתביעה לרבות מזונות האישה וילדי בני הזוג. לא ברור איך זה התהפך. החזרת החוק כלשונו לא מגבירה את מרוץ הסמכויות, שאם הוא קיים הוא קיים גם בשאר העניינים של רכוש ומשמורת, וכן- היום לאחר החוק של הסדר התדיינויות אין מרוץ לבימ"ש אלא ליחידות הסיוע.

אנחנו מעוניינים שתהיה פסיקה אחידה שמתאימה למבנה המשפחה היום, ובמטרה שתהיה טובה יותר גם רוחבית, כך שפסיקת המזונות תהיה מדעית יותר, ואדם יוכל להיכנס לנתוני הלמ"ס ללחוץ על מחשבון ולדעת מה פחות או יותר המזונות.. נשיא ביה"ד הקציב לו"ז קצר של עד ראש השנה תשפ"ו לוועדה שהקים, אך נדרש יותר זמן ללמוד את החומר ולשמוע את כל הגופים, ולוודא שההסדר שייקבע יהיה מקובל הן במישור הציבורי והן בהיבט ההלכתי".

היו"ר רוטמן: "נכון להיום החוק הישראלי קובע שמזונות הם נגזרת של הדין הדתי האישי, וכרגע יש מחלוקות מהו הדין הדתי בתוך בתיה"ד עצמם, בין הערכאות, וכן בקרב החברה האזרחית. כל זה באירוע מורכב, ולכן אני מאוד מברך על המהלך של נשיא ביה"ד הגדול, לעבודת ועדה שתקבע מה הדין הדתי אומר וכך ניתן יהיה לחוקק. קבענו שנחוקק הוראת שעה לשנתיים בהנחה שהוראת השעה תחוקק כבר ביולי. אני מאוד מקווה ואשמח שנזכה כבר בכנסת הזו לברך על המוגמר ולחוקק את חקיקת הקבע כי זה הדבר הנכון".

ח"כ יעקב אשר: "אין ספק שמי שמנהל את התיק כולו צריך להיות בעל הסמכות בדבר הזה. ברגע שמתחילים פיצולי סמכויות, כולם סובלים מכך. ברור שבמדינת ישראל כל נושא הגירושין מתבסס על ההלכה. חשוב שהוועדה תעשה את הבדיקה המקצועית כבסיס לחקיקה."

ח"כ יואב סגלוביץ': "אם הכל היה פשוט לא היינו יושבים פה. יש גישות שונות שעלינו לשמוע. לוחות הזמנים בכל מקרה צריכים להיות קצרים יותר. אני רוצה לשמוע לעומק על טובת הילד ברמה הפרקטית".

ח"כ טלי גוטליב: "החוק קובע שהדין שחל הוא הדתי, ובתי המשפט לענייני משפחה לא מצויים בדין הדתי. זה יוצר פער בין גבר לאישה ואם רוצים פתרון, יש לבטל את חלות הדין הדתי בבימ"ש לענייני משפחה כך שיוכלו ליצור מנגנון השוואתי מתמטי של השוואת הכנסות, שלא מפלה גבר או אישה. דבר נוסף מורכב הוא טובת הילד. נשאלתי מה קורה אם אישה מסורבת גט ולצורך קבלת הגט היא מוכנה לוותר על הרבה דברים, ואני לא מוכנה שייכתב משהו בנושא בחוק. דווקא בגלל שתופעת הסרבנות כ"כ מורכבת ואיומה, מה שיקרה הוא שיפנו כדי לסרב. בימ"ש לא טיפשים והם יודעים בהתאם לסמכותם לפתור מצב שפוגע בילד, גם בדיעבד לאחר קבלת הגט".

ח"כ יוליה מלינובסקי: "יש לבחון אפשרות שבימ"ש אזרחי ידון במזונות לא לפי הדין הדתי".

עו"ד נועה ברודסקי לוי, מהייעוץ המשפטי לוועדה: "גם בדיון הקודם העליתי את החששות של הוראת שעה בנוגע  לסמכויות, כיוון שנוצרת אי ודאות וזה חשש שיש לשקול אותו. המצב יותר מורכב ממה שהוצג ע"י בתיה"ד הרבניים, וכן היה ספק לגבי הסמכות לאורך השנים. יש תזכיר חוק שבוסס על מסקנות ועדת שיפמן, שהיה בה גם נציג בתיה"ד הרבניים, והיה בו הסדרה והאחדה של הנושא. בנוסף, יש להתייחס לחשש מהחרפת מרוץ הסמכויות וכן החשש לסחטנות גט ולפגיעה בילדים בעקבות כך".

היו"ר רוטמן: "אני מתכנן שלא לגעת בנוסח הממשלתי, מתוך אותה תפיסה הובילה אותנו לפיצול להוראת השעה. המצב כיום לא בהיר, ובגלל שאנחנו קובעים הוראת שעה, אנחנו משתמשים בעבודת המטה של משרדי הממשלה. על כל הוויכוחים ארצה לדון לקראת הסדר הקבע. משרדי הממשלה ובתיה"ד יודעים איך לעבוד עם המצב הזה, לכן זה מצב שאני יכול לחיות איתו. למרות שאני מתקומם על כך שאני נדרש לחוקק בין אמת ליציב, יציב עדיף, ואני מתפלל שהועדה תוציא הסדר טוב תחת ידיו, ועד אז לנו כמחוקקים אין מנוס.

ח"כ לימור סון הר מלך: "בימ"ש העליון נגס בסמכויות לא לו, בתחומים שאין לו בהם הבנה. בבתיה"ד הרבניים יש אתגרים רבים, אך המציאות הנוכחית מבלבלת ומסרבלת. בתיה"ד הרבניים צריכים לערוך חשיבה על מתווים לקיצור טווח המענים, זו הבשורה שעליהם להביא, לצד החקיקה החשובה שמחזירה את הסמכות למקורה".

היו"ר רוטמן: "בנוגע לסעיף התחולה, כתוצאה מהפסיקה נוצרו בקשות לפתיחה מחדש של תיקים ישנים, והיו גם תיקים שנותרו תלויים ועומדים. לכן חשוב שהוראת התחולה תהיה חדה וברורה, כדי למנוע מצב שבו צדדים יידרשו להתחיל הכול מחדש.
הפסיקה יצרה כאוס וחוסר ודאות, ואני אומר זאת בצורה ברורה – אי אפשר לקיים מערכת משפט יציבה כשכל פסיקה חדשה מערערת הסדר שננהג במשך עשרות שנים. אנחנו לא 'מצפצפים על בג״ץ', אבל גם לא יכולים להתעלם מהמצוקה שנגרמה לציבור כתוצאה מהפרשנות שניתנה. תפקידנו הוא להחזיר את היציבות ולהבהיר את לשון החוק בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים."
עו"ד יעל בלונדהיים, משרד המשפטים: "הפער שנוצר בין הפסיקה שלא אפשרה כריכה, לחקיקה יצר קושי, מכיוון שבתקופה זו היו תיקים שבהם נקבע שבתי הדין אינם מוסמכים לכרוך מזונות ילדים, ובמקביל תיקים אחרים שבהם על אף הפסיקה נמשכה הכריכה בפועל. המצב הזה יוצר פלונטר משפטי, שמקשה על התנהלות התיקים שנמצאים כבר בהליך."
עו״ד וטוענת רבנית, מוריה דיין, יועמ"שית "יד לאישה": "בתיה"ד אינם ערוכים לעסוק במזונות ילדים כשאלה נידונים מחוץ להליך הגירושין, והמשמעות המעשית היא פגיעה בטובת הילד ובזכותו להליך עצמאי"
עו"ד ורד בר, מרכז רקמן לקידום מעמד האישה: "כל עוד אין דין אחיד, בנוסף להגברת מרוץ הסמכויות, קיים מצב שבו נפתחו תיקים במקביל בבתיה"ד הרבניים ובבימ"ש לענייני משפחה, בטענה שלא הייתה סמכות לפתוח תיק, ואם ההוראה תחול רטרואקטיבית, יפתחו שוב הליכים וייפגע עקרון סופיות הדיון".
היו"ר רוטמן: "במנותק מהשטח, החוק היה מאוד ברור. פסק הדין שניתן היה לא חוקי, ולכן אינני רוצה שבחקיקה נאשרר אותו בדיעבד. לפיכך, יש לקבוע שהחוק יחול על כל תיק שנפתח. הוראות החוק יחולו גם על תביעה שהייתה תלויה ועומדת בתחילת החוק, למעט אם ניתנה החלטה שיפוטית בעניין הסמכות או המזונות, אלא אם ניתנו החלטות סותרות – ואז תקבע ההחלטה הקודמת בזמן".
במהלך הדיון קטעו הלומי קרב, ובראשם איציק סעידיאן, את הדברים, ודרשו לדבר על מצבם ועל החובה לחוקק חוק להלומי קרב. היו"ר רוטמן הבהיר שהם לא יכולים להתפרץ והוציא את הדיון להפסקה אחרי שסרבו לצאת או להפסיק להתפרץ.
עם חידוש הדיון, אמר היו"ר רוטמן:" זה מאוד מצער, כשבאו אנשים בעבר, אמרנו להם להירשם ונמצא להם את המסגרת לדבר. הכנסת וועדותיה לא יכולות לקבל מציאות שאדם נכנס ומתפרץ. לא משנה כמה זה כואב לכולנו, כמה זה חשוב לכולנו, יש כללים אחרת אנחנו לא מצליחים לקיים דיונים. אנחנו כאן לחוקק עבור כולם, יש כאן משפחות עם מצוקה גדולה שמחכות לחקיקה. אנחנו לא עושים כאן תחרויות בין מצוקות וכאבים, בסופו של דבר את עבודתנו אנחנו צריכים לבצע".

https://main.knesset.gov.il/news/pressreleases/pages/press03112025o.aspx